פרופסור

פרופסורלטינית: Professor, בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר בו התמחה וזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה. פרופסורים חוקרים ומעמיקים בתחום התמחותם, חונכים תלמידים לתארים מחקריים מתקדמים, מנחים סמינרים בתחום התמחותם, ומעבירים הרצאות. הקריטריונים לקידומם של פרופסורים אינם אחידים - הם תלויים במוסד, במקום ובזמן. לדוגמה, בכל האוניברסיטאות האירופאיות ובחלק מהאוניברסיטאות בארצות הברית, פרופסורים זוכים לקידום רק על בסיס הישגיהם המחקריים, ואילו באוניברסיטאות פרטיות בארצות הברית איכות ההוראה מהווה מרכיב חשוב בקידום. באוניברסיטאות בישראל, המרכיב העיקרי בעלייה בדרגה הם ההישגים המחקריים ופרסומם, המוניטין הבינלאומי והמנהיגות בתחום.

בחלק מהמדינות, למשל בארצות הברית, ברזיל, קנדה והונג קונג, נהוג להשתמש בשם התואר "פרופסור" כדרך לפנות אל כל מרצה או חוקר באוניברסיטה או מכללה, ללא קשר לדרגתו האקדמית. ישנן גם מדינות, כמו אוסטריה, צרפת, רומניה, סרביה, פולין ואיטליה, בהן נהוג לפנות בשם תואר זה אף למורים בבית ספר תיכון.

עמדת המועצה להשכלה גבוהה, שאושרה בבג"ץ היא ש"פרופסור" אינו רק דרגה, אלא גם תואר אקדמי[1].

Einstein 1921 by F Schmutzer - restoration
פרופסור אלברט איינשטיין בהרצאה בווינה, 1921
Ada Yonath Weizmann Institute of Science
פרופסור עדה יונת במעבדה
ProfessorsAcademicDress
פרופסורים בלבוש טקסי

הדרך לקבלת המינוי

על-פי המסלול המקובל בישראל, המחזיק בתואר "דוקטור" יכול, על פי שיקול רשויות האוניברסיטה, להתמנות למרצה או מרצה בכיר במוסד אקדמי. לאחר מספר שנים, אם הוכיח את עצמו בתחומי המחקר, יכול מרצה להתקדם לדרגת מרצה בכיר, מרצה בכיר להתקדם לדרגת פרופסור חבר, ופרופסור חבר לדרגת פרופסור מן המניין. בכל דרגה על המועמד להוכיח התקדמות במחקריו, פרסום מאמרים בכתבי עת מדעיים הכוללים ביקורת עמיתים, והשתתפות בכנסים בינלאומיים. ההחלטה על הקידום מתקבלת על ידי ועדות מינויים, על-פי חוות דעת חסויות.

במקרים יוצאי דופן, ובפרט בתחומי הספרות, הקולנוע, האמנות, העיצוב והפסיכולוגיה, ניתן תואר פרופסור לחסרי תואר דוקטור בעלי הישגים בולטים בתחומם (מעמדם מכונה פרופסור מומחה או פרופסור נלווה)[2]. על מקרה שבו לא ניתן התואר פרופסור, סיפר זובין מהטה[3]: "אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס לא קיבלה את יאשה חפץ כפרופסור מן המניין כי לא הייתה לו תעודת בגרות, אז מי הפסיד בסוף, חפץ?". דוגמה בולטת למי שנתמנה לפרופסור אף שהיה חסר השכלה פורמלית הוא חוקר הספרות דב סדן, שבשנת 1963 קיבל מינוי זה באוניברסיטה העברית, חרף העובדה שלא היה לו אפילו תואר ראשון, ואת כל השכלתו רכש בכוחות עצמו.

במטרה לשמר חופש ויושר אקדמי ניתנת לחוקרים קביעותאנגלית, tenure). לא ניתן לפטר חוקר בעל קביעות אלא בהליך מיוחד, ומשרתו מובטחת לו עד הגיעו לגיל פרישה[4].

ביקורת נשמעת על סודיות התהליך, על ריכוזיות של כוח בוועדות המינויים, על השהיית תהליכים ללא חשיפת הנימוקים ועוד[5]. סדק בחומת הסודיות של הליכי המינוי נפער כאשר בג"ץ אישר את פסיקת בית הדין לעבודה, לפיה על האוניברסיטאות לחשוף את הפרוטוקולים של ועדות המינויים במסגרת גילוי מסמכים בהליך שיפוטי[6].

דרגות בפרופסורה

באוניברסיטאות בישראל התואר "פרופסור" מתייחס לאחת משתי דרגות:

  • פרופסור מן המניין - הדרגה האקדמית העליונה ביותר. מקבילה לדרגת "Professor" או "Full Professor" בארצות הברית.
  • פרופסור חבר - מקביל לדרגת "Associate Professor" בארצות הברית או "Reader" בבריטניה.
  • מרצה בכיר - מקבילה לדרגה הקרויה "Assistant Professor".

בשנת 2012 החליט הטכניון לתת את התואר "פרופסור משנה" לנושאי הדרגה "מרצה בכיר" שהייתה נהוגה קודם לכן[7]. בסוף 2014 החליטה המועצה להשכלה גבוהה להורות לכל המוסדות לחדול מהענקת התואר הזה.[8]

בשנת 2001 היו בישראל 1,140 חוקרים בדרגת "פרופסור חבר" וכ-1,600 בדרגת "פרופסור מן המניין"[9].

סוגים נוספים של מינוי לפרופסור:

  • פרופסור מחקר - הוא פרופסור הפטור מחובת הוראה, ומקדיש את כל זמנו למחקר. זהו בדרך כלל מינוי בעל ערך רב, הניתן למדענים מצטיינים. בשנת 2008 החזיקו בתואר זה בטכניון שישה פרופסורים בלבד.
  • פרופסור אורח - מי שפועל כפרופסור במוסד אקדמי מסוים, אך אינו נמנה עם הסגל האקדמי הקבוע באותו מוסד. פרופסור אורח נמנה בדרך כלל עם הסגל האקדמי הקבוע באוניברסיטה אחרת מזו שבה הוא מתארח, ולעיתים זהו תוארו של אדם שפעילותו העיקרית היא מחוץ לאקדמיה, ובזכות הצטיינותו בה הוא מוזמן להיות פרופסור אורח.
  • פרופסור מומחה או פרופסור נלווה - פרופסור שמינויו מבוסס על מומחיות מופלגת בתחומו, ולאו דווקא על הצטיינות מחקרית[10].
  • פרופסור אֶמֶרִיטוּס (לנקבה: אמריטה, ברבים: אמריטי) - פרופסור מן המניין (ופרופסור מחקר) שפרש לגמלאות, אך ממשיך לשמור על קשר עם האוניברסיטה, ולעיתים גם לחקור וללמד בה. מונחים אלה שאולים מן השפה הלטינית.

פרופסור קליני

במקצועות אחדים, ובראשם רפואה, קיים לצד המסלול האקדמי הרגיל, גם מסלול קליני. קיימת אבחנה ברורה בין המסלול הקליני לבין המסלול המדעי לתארים אקדמיים ודווקא כשמדובר ברופאים. האבחנה נשמרת בכל בתיה"ס לרפואה בארץ ובעולם[11]. במסלול זה, המיועד לרופאים בעלי מעמד מקצועי בכיר, מושם הדגש על הכישורים הקליניים וההוראתיים, ועל ביצוע ופרסום מחקר קליני, שהוא מחקר המבוסס על תצפיות בחולים ובמחלותיהם. פרופסורים במסלול הקליני, בבתי החולים או במרפאות הקהילה, עוסקים - בצד פעילותם הרפואית, גם בהדרכת הסטודנטים במקצוע.

התואר כבסיס למוניטין מקצועי מחוץ לאקדמיה

תואר "פרופסור" מעניק יוקרה מקצועית, אך בסקר שנערך בישראל נמצא שהציבור אינו מייחס משקל רב לתואר זה בעת בחירת רופא[12].

בהתאם לפקודת הרופאים, השימוש בתואר פרופסור בישראל, אם הוענק לרופא במוסד אקדמי כלשהו מחוץ לישראל, מותנה באישור של מנכ"ל משרד הבריאות. פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון בנושא זה ניתן בערעורה של עמותת רופאי השיניים הערביים בישראל:

"על כן, על מנת שניתן יהיה לפקח כראוי על השימוש שנעשה בתואר האמור, מתחייב, בהתאם להוראת סעיף 36 לפקודה, שתוגש בקשה למנהל הכללי של משרד הבריאות, הוא "המנהל" כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה. ללא אישורו של המנהל, אין בידי מורשה לריפוי שיניים להציג עצמו כ"פרופסור" במסגרת עבודתו. בקביעתי זו אינני מניח בהכרח כי המנהל, או מי מטעמו, יכריע לבדו מיהו הזכאי להיקרא "פרופסור" מבחינה מהותית, ובאילו תנאים, שכן לשם כך ביכולתו (או אולי אף מחובתו) להיוועץ בגורמים רלוונטיים, כדוגמת המועצה להשכלה גבוהה או האיגוד המקצועי, ולקבוע נהלים ברורים. אולם, בהתאם לסעיף הנדון, המנהל הוא הגורם המפקח על השימוש הנעשה בתואר האמור במסגרת עיסוקו של מורשה לריפוי שיניים. יודגש, כי האמור כאן מתייחס לנסיבותיו של תיק זה, דהיינו – למצב שבו מדובר במי שתואר "פרופסור" הוענק לו על ידי מוסד אקדמי שאינו בתחום מדינת ישראל. בכל הנוגע לרופא שיניים שכיהן או מכהן כפרופסור בפקולטה לרפואה באחת מהאוניברסיטאות בארץ, עמדת ההסתדרות הרפואית בישראל היא, שמנקודת מבטה אין מניעה לכך שהוא יעשה שימוש בתוארו זה בכפוף לתנאים שנקבעו לכך (ראו נייר העמדה משנת 2009 שצוטט לעיל). על כן, לכאורה, ייתכן שבנסיבות אלה אין צורך בפנייה למנהל. עם זאת, סוגיה זו לא נדונה בפנינו, ועל כן אין אנו מחווים בה דעה"[13].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "פרופסור" הוא גם תואר וגם דרגה; בג"ץ 5480/14 ועד ארגון הסגל האקדמי הבכיר באקדמיה למוסיקה נ' המל"ג, סעיפים 36–39 ,88–108
  2. ^ במקרים רבים קיימת גם אפשרות ביניים, על-פיה חוקר הוא בעל תואר דוקטור, והוא מפרסם ספרים ומאמרים בכתבי עת מקצועיים, ובשל היותו אמן או בעל מקצוע ידוע בתחומו, שיקולי הענקת הפרופסורה קשורים למעמדו המקצועי ולמחקריו
  3. ^ אביבה לוריללא עלה תאנה, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2002
  4. ^ הקביעות ניתנת לחוקר בדרך כלל בחלוף כמה שנים מן המינוי הראשון, או עם הקידום הראשון בדרגה
  5. ^ למשל: אביבה לוריללא עלה תאנה, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2002
    אסף שטול-טראורינג, טונים צורמים באקדמיה למוסיקה בירושלים, באתר הארץ, 6 במאי 2011
  6. ^ בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר-אילן ואחרים נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים ואחרים, ניתן ב-31 בינואר 2011
  7. ^ דרגה חדשה בטכניון: פרופסור משנה, הודעת הנהלת הטכניון מיום 12.8.2012
    רוני לינדר-גנץ, ליאור דטל, באקדמיה זועמים: מרצים בטכניון מקבלים תואר פרופסור משנה, באתר TheMarker‏, 4 במרץ 2013
  8. ^ החלטות מישיבת המועצה להשכלה גבוהה השתים-עשרה מס' (845)9
  9. ^ תמרה טראובמןהפקולטה למדעי האפליה, באתר הארץ, 27 במרץ 2002
  10. ^ תקנון מינויים והעלאות לדרגות "פרופסור-חבר" ו"פרופסור מן המניין" במוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות, עמוד 9, המועצה להשכלה גבוהה, עודכן ב-23 בינואר 2007
  11. ^ המסלול הקליני, באתר המזכירות האקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים
  12. ^ שי ניב, ‏סקר מפתיע: כך הציבור הישראלי בוחר את הרופא שלו, באתר גלובס, 8 ביוני 2016
  13. ^ ע"א 2792/13 עמותת רופאי השיניים הערביים בישראל נ' ד"ר נתן שטיירמן, ניתן ב-25 בנובמבר 2014
12 באפריל

12 באפריל הוא היום ה-102 בשנה (103 בשנה מעוברת), בשבוע ה-15 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 263 ימים.

15 באפריל

15 באפריל הוא היום ה-105 בשנה (106 בשנה מעוברת), בשבוע ה-16 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 260 ימים.

1928

שנת 1928 היא השנה ה-28 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1928 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1935

שנת 1935 היא השנה ה-35 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1935 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1940

שנת 1940 היא השנה ה-40 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1940 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2018

שנת 2018 היא השנה ה-18 במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2018 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2019

שנת 2019 היא השנה ה-19 במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2019 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

22 ביוני

22 ביוני הוא היום ה-173 בשנה (174 בשנה מעוברת), בשבוע ה-25 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 192 ימים.

23 בנובמבר

23 בנובמבר הוא היום ה-327 בשנה, (328 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 38 ימים.

25 באוקטובר

25 באוקטובר הוא היום ה-298 בשנה (299 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 67 ימים.

5 בפברואר

5 בפברואר הוא היום ה-36 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 329 ימים (330 בשנה מעוברת).

דוקטור

דוקטור (בקיצור, ד"ר), או "תואר שלישי", הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

המילה דוקטור מקורה בשפה הלטינית: בלטינית הקלאסית פירושה היה מורה, ובלטינית של ימי הביניים מלומד ויועץ דתי. המשמעות הנוכחית, של המחזיק בתואר גבוה באוניברסיטה, התקבעה בסוף המאה ה-14 [2].

דקאן

דִּקָאן הוא תואר המשרה של אדם שהוענקה לו סמכות ניהולית משמעותית, בפרט ניהול פקולטה באוניברסיטה.

מקור המלה במונח הלטיני המאוחר decanus – מפקד על עשרה אנשים. מקור הכינוי הוא בתקנוני הנזורה, בייחוד בזה של בנדיקטוס מנורסיה על פיו נהגו במנזרים של ימי הביניים (בעיקר לאחר רפורמת קלוני). מנזרים אלו שגדלו והכילו לעיתים מאות נזירים, חולקו לקבוצות של עשרה בראשות נזיר בכיר - ה"דיקנוס" (בדומה לארגון צבאי).

לאחר מכן שימש הכינוי לציין ראש קהילה של כמרים, כסניף של קתדרלה או חלק של בישופות. עם צמיחת האוניברסיטאות מתוך הקתדרלות ובתי הספר במנזרים, החל התואר גם לשמש לציון בעלי סמכות אדמיניסטרטיבית במוסדות אלו.

באוניברסיטאות ובמכללות עומד הדקאן בדרך כלל בראש פקולטה, ועוסק בניהול האקדמי שלה. לתפקיד נבחר פרופסור מסגל הפקולטה. נוסף על דקאני הפקולטות, בראש ניהול המחקר באוניברסיטה או במכללה עומד דקאן מחקר. לתפקיד זה נבחר איש אקדמיה בכיר בדרגת פרופסור, המכהן בדרך כלל גם כסגן נשיא ותפקידו כולל הנחיית אנשי סגל ודקאני הפקולטות, ניהול תקציבי המחקר, פיקוח וביקורת על המחקר ובחלק מהמוסדות גם גיוס משאבים לביצועו. נוסף על כך קיים משרד בעל אופי שונה, דִּיקָנָט הסטודנטים, העוסק בסיוע לסטודנטים בהשתלבותם באוניברסיטה, באמצעות מתן מענה לבעיות לימודיות, אישיות, כלכליות וחברתיות שלהם. בראשות משרד זה עומד לרוב פרופסור מסגל האוניברסיטה.

ויקימדיה ישראל

"ויקימדיה ישראל" היא עמותה ישראלית הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות יצירת מיזמים להקלת הגישה למאגרי מידע.

בראשות העמותה עומד ועד מנהל הנבחר על ידי אספת החברים. בוועד מכהנים מספר עורכי ויקיפדיה ותיקים, פעילי מיזמי ויקימדיה אחרים וכן אנשי מפתח בתחום המידע והאינטרנט, כמו פרופסור שיזף רפאלי ופרופסור קרין נהון. יושב ראש הוועד הוא איציק אדרי ומנכ"לית העמותה היא מיכל לסטר.

כ"ו באדר

כ"ו באדר הוא היום העשרים ושישה בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

מרצה

מרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד פרונטלי אל מול קהל מאזינים. הרצאה (דברי מרצה בפני קהל) יכולה להיות בכל תחום ידע. בשונה ממורה, מרצה בדרך כלל מלמד במסגרות על-תיכוניות.

באמצע שנות ה-30 החלו מרצים ללוות את הרצאותיהם באמצעי המחשה אודיו-ויזואליים: החל משקופיות, שקפים ומצגות שנוצרו באמצעות תוכנות ייעודיות וכלה בהקרנה של קטעי וידאו. עם זאת, מרצים רבים עדיין משתמשים בגישה המסורתית של הרצאה מול תלמידים ושימוש בלוח להמחשת החומר הנלמד.

באוניברסיטאות בשנות האלפיים, מרצה (Lecturer) הוא גם שמה של הדרגה הנמוכה בסולם הדרגות של אנשי הסגל האקדמי הבכיר והדרגה הבאה אחריה קרויה מרצה בכיר. דהיינו, "מרצה" אינו רק מעביר הרצאות אלא גם עומד בראש צוות מחקר. בטכניון הוחלט לשנות את השם, והתואר נקרא "פרופסור משנה" החל מ-2012, ועד שנת 2014, אז הורתה לו המועצה להשכלה גבוהה לחדול מהענקת תואר זה (אך לא לבטל רטרואקטיבית תארים שכבר ניתנו).

בארצות הברית ובקנדה משמשת המילה מרצה לתיאור מורה בקורסים לא-אקדמיים באוניברסיטאות, במכינות וכן בקורסים שאינם בחסות אקדמית כלל.

ספרית פועלים

סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. נוסדה באוקטובר 1939 בקיבוץ מרחביה.

ההוצאה הוקמה מתוך תפיסה אידאולוגית שגרסה כי כך ניתן יהיה להשפיע על הציבור, אך כבר בשלב מוקדם החלה ההוצאה להוציא לצד ספרים בעלי פן אידאולוגי שמאלי, גם ספרות יפה (עברית ומתורגמת). מתוך תפיסתה האידאולוגית של ההוצאה, מחירם של הספרים היה זול על מנת שכל אדם יוכל לקנותם.

המשוררים אברהם שלונסקי ולאה גולדברג היו בין העורכים הראשונים של ההוצאה. המשורר נתן יונתן כיהן כעורך בהוצאה במשך 27 שנים (1971–1997).

מהקמתה ועד שנת 1999 הוציאה ההוצאה כ-3,400 ספרים. ארכיון "ספרית פועלים" כולל עותקים מכל ספרי ההוצאה. הארכיון נמצא בבית ההוצאה, וכן בארכיון המרכזי של השומר הצעיר, ארכיון יד יערי בגבעת חביבה.

בשנת 2001 התמזגה הוצאת ספרית פועלים עם הוצאת הקיבוץ המאוחד. מנכ"ל שתי ההוצאות והעורך הראשי שלהן עד 2018 היה פרופסור עוזי שביט. היום עומדת בראש ההוצאה המאוחדת נגה אלבלך.

בשנת 2011 נפתחה תחת הוצאת הקיבוץ המאוחד סדרת סיפורת חדשה בשם "ספריית פועלים סיפורת", המנציחה את ההוצאה הוותיקה. במסגרת הסדרה יוצאים כותרים מתורגמים מאנגלית, צרפתית, גרמנית, הולנדית ועוד, מאת מיטב הסופרים העכשוויים. עורכי הסדרה הם הסופרים נגה אלבלך ואברם קנטור.

תואר אקדמי

תואר אקדמי הוא תואר שמעניקות אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות (להוראה ושאינן להוראה) לבוגריהן, לאחר שסיימו לעמוד בכל התנאים הלימודיים והמחקריים המקנים זכות לתואר.

זהו אחד המדדים להישגים האקדמיים של הסטודנט.

התארים האקדמיים בישראל ניתנים בשלוש רמות:

בוגר אוניברסיטה (Bachelor) - תואר ראשון.

מוסמך אוניברסיטה (Master) - תואר שני. לתואר זה נהוגים לעיתים שני מסלולים:

מסלול מחקרי עם תזה, שבסופו על הלומד לתואר להגיש עבודת מחקר ברמה נאותה.

מסלול ללא תזה, שהלומד בו אינו נדרש להגיש עבודת מחקר.

דוקטור (Doctor) - תואר שלישי.התואר פרופסור הוא תואר ודרגה אקדמית, הניתנים על סמך הישגים במחקר. פרופסור הפורש לגמלאות מקבל בדרך כלל תואר של "פרופסור אמריטוס" (ברבים: אמריטי). בניגוד לכך, "פרופסור אורח" היא דרגה זמנית, הניתנת לפרק זמן קצוב, ומקבלה אינו אמור להשתמש בה לאחריו.

תזה

תֶּזָה (מיוונית: θέσις) היא רעיון שאדם מציג, תוך שהוא בוחן את מאפייניו ומשמעותו. בעולם האקדמי, תזה מציגה מחקר שערך מציג-התזה, והיא משמשת בדרך כלל למילוי חלק מהדרישות לקבלת תואר שני. המסמך המקביל, לקבלת תואר "דוקטור" (ובמדינות אירופיות ואסייתיות רבות, גם לקבלת דרגת פרופסור), נקרא "דִּיסֶרְטַצְיָה".

מציג התזה מקבל הדרכה אישית במהלך כתיבת התזה מאיש מחקר המכונה "מנחה התזה". המנחה הוא גם אחד מהאנשים השופטים את איכות התזה לשם קבלת התואר. קבוצת שופטים זו מכונה "ועדת התזה". ועדה זו מכילה, ברוב האוניברסיטאות בעולם, שלושה אנשי מחקר במקרה של תזה לקבלת תואר שני, וחמישה אנשי מחקר במקרה של דיסטרציה לקבלת תואר "דוקטור".

התזה אינה כלי נוח לדיווח על ממצאי מחקרים ובמאה ה-21, היא נכתבת רק כמטלה לימודית ומכוחה של מסורת. הסיבה לכך היא אורך התמליל הדרוש לניסוחה. הכלי המרכזי לדיווח על ממצאי מחקר הוא עתה מאמר בכתב עת אקדמי בעל ביקורת עמיתים. ככל שהאינטרנט מתפתח, קל יותר לאתר מאמרים בכתבי עת כאלה והדבר גורם לירידה מתמדת במעמדן של התזות. אמצעים מקובלים אחרים לדיווח על ממצאים הם קיום הרצאה מול קהל בכינוס מחקרי, כשההרצאה כוללת מצגת, או הצגת פוסטר בכינוס מחקרי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.