פרופיל רפואי

פרופיל רפואי הוא סימול מספרי שניתן על ידי צה"ל לציון מידת התאמתו וכשירותו הרפואית של אדם לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצה"ל. הפרופיל הרפואי הוא גורם אחד מתוך מכלול הנתונים המשפיעים על שיבוץ מיועד לשירות ביטחון בצה"ל. טווח הפרופיל נע בין פרופיל 21, שהוא הנמוך ביותר ופוטר את נושאו מלשרת בצה"ל, לבין פרופיל 97, שמעיד על המצב הבריאותי הגבוה ביותר. פרופיל 64 ומטה פוסל אפשרות לשירות בתפקידי לחימה.

הליך קביעת הפרופיל

הפרופיל נקבע לראשונה על ידי ועדה רפואית בתהליך המיון ("צו ראשון") שעובר מיועד לשירות ביטחון בלשכת הגיוס[1] והוא עשוי להשתנות במהלך השירות הצבאי, בסדיר ובמילואים, בעקבות אירועים שמשנים את מצב בריאותו של החייל. קיימת האפשרות להורדת הפרופיל באופן זמני, עקב הרעה במצב בריאותו של החייל, למשל בעקבות פציעה.

פרופיל רפואי הוא המדד הרפואי המרכזי שלפיו נקבע אופי שירותו של חייל בצה"ל, אולם הוא אינו השיקול הרפואי היחיד. לעיתים, במקרה שבעיה רפואית אינה מצדיקה את שינוי הפרופיל הרפואי (ולפעמים גוררת שינוי שיבוצו של חייל), רופא היחידה יכול להעניק לחייל הקלות בשירות על בסיס רפואי (הידועות בכינוי "פְּטוֹרים"). הקלות אלה מיועדות לאפשר לחייל לשרת בצבא במסגרת הגבלות רפואיות (קבועות או זמניות) מבלי שיפגע בעצמו ומבלי שיפגע באופן תפקודו. במידה והגבלות אלה הן קבועות, או למשך זמן ארוך, וגם פוגעות בתפקודו של החייל, נשקלת אפשרות להעבירו לוועדה רפואית לשם הורדת הפרופיל.

בעבר, נהגו מעסיקים רבים לברר אצל מועמדים לעבודה את הפרופיל הצבאי שלהם, כאחד הקריטריונים למיון המועמדים. בתחילת שנת 1995 נוסף לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה סעיף 2א, האוסר על מעסיקים לשאול מועמד על הפרופיל הצבאי שלו או לעשות שימוש במידע זה.

רשימת הפרופילים

לפני הגיוס

  • 97: בריא לחלוטין – כשיר לשירות קרבי ביחידות שדה: יחידות מובחרות בכל החילות כמו כן גם בגדודים הלוחמים. במקרים של בעיות קלות מאוד (כגון צורך במשקפיים) מלווה בסעיף שאינו מוריד את הפרופיל, אך פוסל את החייל מהתנדבות לחלק מהיחידות המובחרות. משנת 2005, אפשר להתקבל לקורס טיס עם משקפיים עד דיופטר (מספר) מסוים.
  • 82: בעיה רפואית קלה (עיוורון צבעים לדוגמה). החייל כשיר לשירות ברוב חיילות השדה ואף בחלק מהיחידות ההתנדבותיות (סיירות), בכפוף לסיבת הורדת הפרופיל מ-97.
  • 64: בעיה קשה (לדוגמה: אסתמה מרמה מסוימת, הפרעת קשב מגבילה, מצב נפשי). חייל בעל פרופיל זה אינו כשיר לשירות קרבי ביחידות שדה, אך כשיר לשרת בתפקידים עורפיים, כמו חיל המודיעין, חיל החימוש ומשטרה צבאית בנוסף, הפרופיל מאפשר לשרת בשירותי הביטחון האחרים, דוגמת שח"מ ושב"ס.
  • 45: כשירות רפואית המגבילה את שיבוץ המועמד לתפקידים שאינם לחימה כגון תפקידים טכניים, תומכי לחימה, קורסים ועוד.
  • 35: פרופיל לחולי סוכרת, כבדי שמיעה ולחולי אפילפסיה. חייל בעל פרופיל זה יוכל לשרת בתפקידים עורפיים עם הגבלות מסוימות, בהתחשב במצבו הרפואי.[2]
  • 21: בלתי כשיר לשירות צבאי מסיבות בריאותיות (גופניות או נפשיות). בעל פרופיל זה יוכל להתנדב לשירות צבא ויקבל פרופיל חדש (25).

לאחר הגיוס (פרופיל זמני)

  • 65 - פרופיל הניתן עקב בעיה או חבלה הנגרמת בעת השירות הצבאי.
  • 24: בלתי כשיר זמנית לשירות (לדוגמה: ניתוח בזמן השירות, רגישות חמורה לעקיצות דבורים, מחלה כלשהי) - חייל בעל פרופיל זה יקבל פטור זמני ומעקב אחת לכמה חודשים עם אפשרות שחרור קבוע לאחר תקופה מסוימת. במידה ולחייל נשאר פחות משנה לשירותו, ישתחרר לצמיתות .במערך המילואים, קבלת פרופיל 24 משמעה קבלת פטור ממערך המילואים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מיכל דניאלי, פרופיל צבאי, באתר מאקו, 1 ביולי 2011
  2. ^ 2.0 2.1 פרופילים חדשים 35 ו-77, באתר ערוץ 7, 27 באפריל 2007
אורין ג'ולי

אורין ג'ולי (אליהו) (נולדה ב-28 בפברואר 1994) היא דוגמנית נשק ישראלית ובעלת חברה לשיווק כלי נשק.

גיבוש (צה"ל)

גיבוש נערך בצה"ל כחלק מתהליכי המיון ליחידות מובחרות. הגיבוש בוחן את יכולות החייל או המועמד לשירות ביטחון להתמודד עם מספר רב של מצבי קצה הן מבחינת גופנית והן מבחינה נפשית ושכלית. מרבית המשתתפים בגיבוש הם בעלי מאפיינים קרביים - (פרופיל רפואי מתאים, בעלי קב"א ודפ"ר גבוהים ועוד פרמטרים על פי הנדרש מאופי היחידה). אורך הגיבושים משתנה בין היחידות השונות, ואורכים בין יום לשבוע. בין המבדקים הנערכים בגיבושים השונים ישנו שוני, בהתחשב באופי השירות של היחידה הממיינת, אולם לכל הגיבושים יש מאפיינים דומים ומספר בחינות זהות שמטרתן לבדוק את ההתמודדות של המתמיין במצב שאינו טבעי לו. את מערכות המיון והגיבוש למועמדים לקורס הקצינים, לחטיבת הצנחנים ולסיירות, במתכונתם הנוכחית, פיתח צוות שבראשו עמד האלוף יורם יאיר.

גיוס לצה"ל

גיוס לצה"ל הוא התהליך של גיוס חובה של בני נוער בישראל שנמצאו מתאימים לשירות, לקראת שירותם. תהליך הגיוס מסתיים ביום החיול, כלומר ביום שבו מתחיל השירות בצה"ל.

הסדר מרכז

הסדר מרכז (שתי המילים מבוטאות במלעיל) הוא מסגרת השירות הצבאי המקוצר של תלמידי ישיבות גבוהות ציוניות שאינן ישיבות הסדר.

מקור השם מישיבת מרכז הרב, שם הופעל לראשונה ההסדר וגם כיום הוא מאושר דרכה. השירות יכול להיות מיושם בכל ישיבה שהוגדרה כישיבה גבוהה וחפצה להצטרף להסדר בתיאום עם ישיבת מרכז הרב. בראש התוכנית עומד הרב יהושע מגנס.

ויליאם אסטבורי

ויליאם אסטבורי (באנגלית: William Astbury; 25 בפברואר 1898 - 4 ביוני 1961) היה פיזיקאי וביולוג מולקולרי אנגלי, אשר ערך מחקר חלוצי בשבירת קרני רנטגן (מדפוסי השבירה של קרני האיקס ניתן להסיק את המבנה של החלבון) במולקולות ביולוגיות. עבודתו על קראטין סיפקה את היסודות עבור תגלית סליל האלפא של לינוס פאולינג. הוא גם חקר את מבנה ה-DNA ב-1937 ועשה את הצעד הראשון בהבנת המבנה שלו.

חיל האיסוף הקרבי

חיל האיסוף הקרבי (לשעבר חיל מודיעין השדה או בראשי תיבות: מוד"ש) הוא חיל בזרוע היבשה של צה"ל, והצעיר מבין חמשת חילותיה. החיל מצוות למערך הגנת הגבולות, יחד עם יחידות חי"ר גבולות.

חיל מודיעין השדה פוצל לשתי יחידות. הראשונה היא חיל האיסוף הקרבי, האחראי על איסוף המודיעין הקרבי. השנייה היא מערך מודיעין השדה, האחראי על מחלקות המודיעין בדרג הנפרש, מרמת הגדוד ועד רמת הגיס.

יחידת ההנחתה הקדמית

יחידת הנחתה קדמית (בראשי תיבות: יה״ק, יחידה 5700), היא יחידה להספקת יכולת נחיתה בשטח לכלי טיס של חיל האוויר. היא נחשבת לאחת מהיחידות המיוחדות של חיל האוויר בפרט ושל צה"ל בכלל. היחידה כפופה למפקדת כוחות אוויר מיוחדים (מכא"ם), וכן לבסיס האם שלה בח"א 28.

יעוד היחידה הוא לבחון, לאשר ולהפעיל שדות תעופה קדמיים ומנחתי עפר לכלי טיס, בתחום המדינה ומעבר לגבול. תפקיד הדורש ידע וניסיון ביכולות חי"ר, ניווט, איתור מנחתים, סימון מנחתים, בחינת קרקע ותפעול שדה קדמי בהיבטי שרותי התעופה. התפקיד כולל עבודה עם מטוסי התובלה קרנף ושמשון.

כאשר הקימו את היחידה בשנת 1972 היא התבססה על ידי אנשי מילואים, כיום היא מתבססת על לוחמים סדירים ברובה.

היחידה הוקמה ביוני 1972 בבסיס לוד. בשנת 2009 הייתה האחרונה לעבור לבסיס נבטים.

פעולת היחידה מקבילה ליחידה האמריקנית CCT.

יחידת מיטב

"מיטב" היא היחידה הצבאית המופקדת על ביצוע הליכי המיון והשיבוץ של כלל המיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) והחיילים בצה"ל. היחידה שייכת לחטיבת תכנון ומנהל כח האדם (חתומכ"א) והיא תחת פיקוד אגף כוח האדם (אכ"א). מפקד היחידה הנוכחי הוא אלוף-משנה נמרוד ארז׳ואן.

היחידה הוקמה ב-23 במאי 2006 מאיחודן של שתי יחידות: בסיס קליטה ומיון (בקו"ם) ומנהל הגיוס (מנה"ג).

הטיפול באוכלוסיית המיועדים לשירות ביטחון נעשה באמצעות לשכות הגיוס, הפזורות בחמש ערים מרכזיות בארץ. הלשכות כפופות מבחינה מקצועית לענפים השונים במפקדת מיטב, המנהלים את כל הליכי הרישום וההתייצבות הראשוניים בלשכת הגיוס, בדיקת התאמה לגיוס, איתור קדם צבאי וכדומה. הליך הגיוס עצמו מתבצע במתחם הקליטה במחנה דורי (תל השומר). בנוסף מטופלות במיטב בקשות פרט שונות של כלל החיילים בצבא (למשל, קיצור שירות), וכן ישנן אוכלוסיות משרתים מסוימות הכפופות למיטב (כגון: מתנדבים, תלמידי ישיבות הסדר ובעלי פטור זמני).

יכולתנות

יְכוֹלתָּנוּת או נכותנות (מאנגלית: ableism או ablism – אייבליזם) היא התנהגות מפלה ואימוץ של דעות קדומות נגד אנשים נכים. זוהי נטייה לאפיין אנשים עם מוגבלות בשל מוגבלויותיהם, ולהחשיבם כנחותים מאלה שאין להם מוגבלות. יש המשווים בין התנהגות זו, אשר מפלה על בסיס מוגבלות פיזית, לבין סקסיזם וגזענות, המפלים על בסיס מין וגזע.יכולתנות אינה מתמקדת במוגבלות, אלא בפעילויות ובהתנהגויות המניחות שעל האדם לעמוד באמות מידה שנקבעו על ידי החברה[דרושה הבהרה].

סטריאוטיפים המיוחסים למגוון של מוגבלויות נתפשים כמהווים הצדקה להתנהגות יכולתנית, והם בעלי השפעה על הגישה וההתנהגות כלפי אנשים בקבוצות שונות. כך מתהווה תיוג המשפיע על האדם המתוייג, מגביל את יכולותיו ומשפיע על זהותו, כמו כינוי חירשים וכבדי שמיעה כ"לקויי שמיעה" בניגוד לרצונם, או הרמת נכה בתוך כיסא הגלגלים שלו כשיש מדרגות ללא רמפה.

לקות

לקות היא אחד מסדרה של מושגים המתארים מוגבלות בכשירות גופנית, נפשית או קוגניטיבית של אדם. להלן הגדרותיו של ארגון הבריאות העולמי לסדרת מושגים זו ההולכות ונעשות מקובלות החל משנות ה-80 של המאה ה-20 על הגורמים הטיפוליים ובשפת היום-יום. המשך ערך זה משווה את הגדרת המושג לקות להגדרות אחרות של מוגבלות.

מקפלות המצנחים

מקפלות המצנחים או מאחזקות המצנחים בצה"ל הן חיילות (וגם חיילים) המשרתות תחת מרכז הטסה והכשרות מיוחדות, הממונה על מלאכת קיפול ותחזוקת המצנחים.

קיפול מצנחים הוא משימה תובענית וקפדנית. בריתמת צניחה קיימים שני מצנחים, ראשי ורזרבי. את המצנח הראשי יכול לקפל צנחן מוסמך או מקפל מצנחים מוסמך (פֵּקֱר, מאנגלית: packer); את המצנח הרזרבי יכול לקפל רק מקפל מצנחים המוסמך לקיפול מצנחים רזרביים.

על פי נוהלי צה"ל, תוקף קיפול של מצנח מחומרי ניילון מתקדמים (בניגוד למשי) הוא 120 יום. לאחר שפג תוקף הקיפול יש לפתוח ולקפל את המצנח שנית לפני צניחה.

מקפלות המצנחים בצה"ל מקפלות את כל המצנחים הדרושים עבור צה"ל לצורכי תרגילים גדודיים (תרג"דים), היטסים ואספקה לשטח. הקיפול דורש מאמץ פיזי, שכן מצנח אישי שוקל 14.1 קילוגרמים ומצנח אפסניה יכול להגיע למשקל 70 קילוגרמים. קיפול מצנח בודד אורך בין 20 דקות לשעה.

תנאי קבלה ליחידת מקפלות המצנחים הם פרופיל רפואי 64 ומעלה, טירונות לרמת רובאי 02 וקורס הכנה בן חודש ימים.

לפני הרחבת תפקידי החיילות בצה"ל, נחשב תפקיד מקפלת המצנחים לתפקיד המשמעותי ביותר שיכולה חיילת למלא בשירות הצבאי. מקפלות המצנחים זכו לכבוד מהסביבה ואפילו חובר לכבודן השיר "מקפלות המצנחים" מאת יאיר רוזנבלום. השיר בוצע לראשונה ב-1971 על ידי צוות הווי של חטיבת הצנחנים ובהמשך, ב-1972, על ידי להקת פיקוד מרכז.

הסיכה של מקפלות מצנחים מכילה כנפיים שבמרכזן מצנח ומתחתיו שתי כפות ידיים.

משמר הגבול

משמר הגבול או בראשי תיבות: מג"ב, הוא הזרוע המבצעית של משטרת ישראל, שמטרתהּ לתת מענה לבעיות בנושאי ביטחון פנים, לוחמה בטרור, לחימה בפשיעה קשה, אבטחת מתקנים רגישים כולל מעברי גבול, אבטחת האזורים הכפריים ומניעת גניבות חקלאיות, דיכוי הפרות סדר ובמידה ופורצת מלחמה בתוך גבולות המדינה אז הוא לוקח חלק בלחימה ובמעצרים בקרב. מג"ב הוא כוח רב־תכליתי המסייע למשטרת ישראל ולצה"ל בטיפול בבעיות שבתחומי התמחותו, ומשמש גם כעתודה מרכזית להתערבות מיידית באירועים. מטה משמר הגבול נמצא בעיר לוד.

סדר הכוחות של משמר הגבול, נכון לשנת 2013, הוא למעלה מ-7,000 איש (כרבע מסדר הכוחות הכולל של משטרת ישראל). כוח האדם במג"ב מורכב בעיקר מלוחמים, המשמשים בתפקיד ביניים בין שוטר לחייל. להלכה סמכויותיו של שוטר מג"ב שוות לסמכויותיו של כל שוטר רגיל, אך לא כך הכשרתו, הוא מתמחה בלחימה כמו חייל קרבי (שוטרי משמר הגבול מוכשרים כרובאי 05) וחמוש ברובה סער כנשק אישי (שוטרים בשירות קבע חמושים גם באקדח שירות). כמחצית מהשוטרים משרתים במשמר הגבול במסגרת שירות החובה שלהם והמחצית השנייה הם אנשי קבע מקצועיים. למג"ב כמה יחידות מיוחדות - כגון: הימ"מ, הימ"ס, סמ"ג ויחידות החבלה - המתמחות בסוגים שונים של לחימה; וכוח המתנדבים שנקרא מתמי"ד (מתנדבים במדים).

משמר הגבול הוקם בתחילה במסגרת צה"ל כחיל הספר שהיה קיים חודשים מספר לאחר קום המדינה ועסק בשמירת גבולות, והוקם רשמית כחיל משטרתי בשנת 1953. מאז הקמתו עסק מג"ב בתפקידים רבים ומגוונים והוא כוח ורסטילי המבצע משימות מסוגים רבים. יחידות מג"ב פרושות בכל רחבי ישראל, מאילת ועד גבול לבנון, ובכל מקום הם כפופים למפקד האזור בו הם משרתים, כאשר ברוב חלקי הארץ הם כפופים למפקד המחוז המשטרתי וביהודה ושומרון — למפקד אוגדת איו"ש (לפיקוד צה"ל).

משמר הגבול הוא חיל חלוץ המשלב בני מיעוטים רבים המשרתים כלוחמים וכמפקדים בחיל. החיל מוביל גם בשילוב נשים בכל תפקידי הלוחמה, כולל ביחידות המיוחדות.

מג"ב ובעיקר קציניו, משמשים גם כמאגר כוח אדם ממנו שואבת משטרת ישראל מועמדים מתאימים למילוי תפקידים במשטרה הרגילה. קציני מג"ב לא מעטים הצטרפו לשדרות הפיקוד של המשטרה הכחולה.

עמל

"קבוצת עמל" היא רשת חינוך ארצית בישראל שנוסדה בשנת 1928 כרשת חינוך טכנולוגי על ידי ההסתדרות הכללית.

ענבר לביא

ענבר לביא (נולדה ב-27 באוקטובר 1986) היא שחקנית טלוויזיה וקולנוע ישראלית עם קריירה בינלאומית. נודעה לראשונה בזכות גילום דמותה של רביבה בסדרה "הג'וב הכי גרוע" שבערוץ MTV האמריקאי. בנוסף מוכרת מתפקידיה בסדרות "מתחזים" ו"לוציפר".

פלנ"ט

פלוגת הנ"ט (פלנ"ט = פלוגה נגד טנקים, ידועה כ"עורב", על שם טיל העורב שהיה לה) היא יחידה מובחרת בצה"ל והיא אחת משלוש הפלגות המרכיבות את גדודי הסיור (גדוד סיור). יעוד היחידה בעת הקמתה היה נ"ט והשמדת רכבי אויב משוריינים (נגד טנקים ונגד רק"ם). ב-2015 היחידה עברה רה-ארגון והפכה ליחידת איסוף מודיעין, תצפיות והכוונת אש וסימון מטרות עבור תותחנים שריון חי"ר וחיל האוויר והשמדת מטרות איכות.

בצה"ל יש פלגת עורב אחת לכל אחת מ-4 חטיבות החי"ר (נח"ל, צנחנים, גולני, גבעתי). פלגות העורב נותנות בעת מלחמה מענה לתמרון החטיבתי או אוגדתי ומספקות לחטיבה מודיעין איכותי מעומק השטח על ידי שימוש באמצעי תצפית ואיכון מתקדמים הקיימים בה. כמו כן ליחידה יכולות הסוואה מתקדמות המשמשות אותה לתצפיות מעומק השטח ללא חשש חשיפה.

ההגעה ליחידה מותנית ביציאה לגיבוש יחטיו"ת של אחת מחטיבות החי"ר שאליו זכאים לצאת בעלי פרופיל רפואי של 82 ומעלה, ומבדק כושר גופני קצר. הגיבוש אורך 4 ימים ונחשב לגיבוש קשה. שבהם נבחנים בכושר גופני, ביכולות חברתיות, ובהתנהגות ברגעי קושי ולחץ בסוף הגיבוש משובצים המתקבלים לאחת מן היחידות החטיבתיות (עורב, פלס"ר, פלחה"ן).

המסלול אורך כ-15 חודשים שמתוכם 6 חודשים הם הכשרת חי"ר בסיסית (רובאי 07) שבהם נדרש לעבור תכנים שעובר כל חייל קרבי (שדאות, אימוני ירי, מסעות, ושבועות המסכמים את הכשרת החי"ר) בסיום פרק הכשרת החי"ר עולים לפלוגת ההכשרות יחד עם שאר הגדס"ר ושם מוכשרים הלוחמים ללוחמי עורב. המסלול כולל בתוכו אימוני לו"ז, קרב מגע, הסוואה, מסעות עם משקלים, קורסים ותכנים ייעודיים, ומסכמים (החלק האחרון של המסלול שמסכם את התכנים שהוכשרת עליהם במהלך המסלול) המסלול מסתיים בטקס הענקת סיכת לוחם גדס"ר הייעודי לכל חטיבה.

פרופיל

האם התכוונתם ל...

פרופיל 64

פרופיל 64 היא סדרת טלוויזיה קומית ישראלית ששודרה בערוץ 10, בין 22 ביולי 2013 ל-9 בספטמבר 2013. הסדרה נקראת על שם הפרופיל הרפואי 64, שמעיד על שירות לא קרבי בצה"ל. את הסדרה יצרו וכתבו איתי אדרי, ארז אבני ואביב דיבון וביים אותה איתן צור.

צבא הגנה לישראל

צבא הגנה לישראל (הידוע בעיקר בראשי תיבות: צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית לשמירת ביטחונה וריבונותה. צה"ל משמש ככוח ההגנה העיקרי על קיומה של מדינת ישראל, ובנוסף משרת משימות לאומיות, כמו התיישבות בכל שטחי מדינת ישראל באמצעות הנח"ל, ביעור הבערות והנחלת השפה העברית באמצעות מורות חיילות, אימונים קדם-צבאיים באמצעות הגדנ"ע, משימות חילוץ והצלה באמצעות יחידת החילוץ וההצלה הארצית ועוד. צה"ל נחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון ולאחד הצבאות המתקדמים והמיומנים ביותר בעולם.

סדר הכוחות של צה"ל מונה, נכון ליולי 2015, כ-176,500 חיילים, מתוכם 42,000 חיילים בקבע ובנוסף 445,000 חיילים במילואים, והוא חולש על תקציב של כ-70 מיליארד שקלים חדשים (2017).

במבנה צה"ל, הדרג הפיקודי העליון בצה"ל הוא המטה הכללי, ובראשו עומד ראש המטה הכללי (בראשי תיבות: הרמטכ"ל). הרמטכ"ל ה-22 והנוכחי של צה"ל הוא רב-אלוף אביב כוכבי (מאז 15 בינואר 2019). בהתאם לחוק יסוד: הצבא (1976), צה"ל נתון למרוּת הממשלה, והשר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון.

שלמה ינאי

שלמה ינאי (נולד ב-18 במאי 1952 בחולון) הוא תעשיין ישראלי, יושב ראש חברת הביוטכנולוגיה פרוטליקס, ממלא מקום וסגן יושב ראש קרן רוטשילד קיסריה. אלוף בדימוס, כיהן כמנכ"ל מכתשים אגן וכמנכ"ל חברת טבע תעשיות פרמצבטיות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.