פרוסיה המזרחית

פְּרוּסְיָה הָמִזְרַחִית (גרמנית: Ostpreußen, להאזנה (מידע • עזרה), ליטאית: Rytų Prūsija, פולנית: Prusy Wschodnie, רוסית: Восточная Пруссия) הייתה בתחילה פייף של ממלכת פולין, ונקראה דוכסות פרוסיה, ולאחר מכן הייתה מחוז בממלכת פרוסיה ובמדינה החופשית של פרוסיה.

פרוסיה המזרחית שכנה לאורך החוף הדרום-מזרחי של הים הבלטי. בירתה הייתה קניגסברג, ששמה שונה ב-1946 לקלינינגרד על ידי ברית המועצות.

בגלל קרבתה לגבול הרוסי, היותה החזית במלחמת העולם הראשונה, הפרדתה מגרמניה במסגרת הסכמי ורסאי ב-1919 והאלימות הרבה בה עשו שימוש חיילי הצבא האדום בעיר ב-1945, הפכה פרוסיה המזרחית לסמל לזוועות מלחמה ופשעי המלחמה.

פרוסיה המזרחית
Ostpreußen
Flagge Preußen - Provinz Ostpreußen Wappen Preußen
דגל סמל
German Empire - Prussia - East Prussia (1878)
יבשת אירופה
שפה נפוצה גרמנית
עיר בירה קניגסברג
הקמה
תאריך
צירוף דוכסות פרוסיה לממלכת פרוסיה
1701
פירוק
תאריך
תבוסת גרמניה במלחמת העולם השנייה
1945
ישות קודמת Flag of Ducal Prussia.svg דוכסות פרוסיה
ישות יורשת ברית המועצות ברית המועצות
פולין פולין
Danzig Bay Borderlines 1939 Hebrew
גבולות פרוסיה המזרחית בשנות ה-30 של המאה ה-20

היסטוריה

מאבירים לווסאלים

מחציה השני של המאה ה-13 עד המאה ה-15 שלט המסדר הטבטוני באזור פרוסיה תחת מדינת המסדר הטבטוני. שאיפות הרחבת המדינה של האבירים הביאו למספר קרבות עם ממלכת פולין שהובילו למלחמה הפולנית-ליטאית-טבטונית בה ניצחו כוחות מאוחדים מפולין והדוכסות הליטאית הגדולה בקרב גרונוולד ב-1410. הניצחון נעשה לרשמי ב-1466 עם חתימת האמנה השנייה של תורן וכך הסתיימה מלחמת שלוש עשרה השנים שלאחריה עברה פרוסיה המערבית להיות תחת שלטון פולני, כשפרוסיה המזרחית נשארת תחת שלטון האבירים כפייף של פולין.

המסדר הפסיד את פרוסיה המזרחית עם עליית הרפורמציה כשראש המסדר אלברכט, דוכס פרוסיה הפך לחילוני והציג עצמו כוסאל של הכתר הפולני. בנו של אלברכט - אלברכט פרידריך, דוכס פרוסיה מת ב-1618 ופרוסיה הדוכסית עברה לרשות ברנדנבורג, מה שיצר את ברנדנבורג-פרוסיה. פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר מברנדנבורג הצליח להסיר את השליטה הפולנית מעל הדוכסות ב-1660 שהפכה כפופה לקיסרות הרומית הקדושה בלבד.

ממלכת פרוסיה

למרות שברנדנבורג הייתה באופן תאורטי חלק מהאימפריה הרומית הקדושה, פרוסיה הייתה מחוץ לתחום שיפוטה של האימפריה. בתמורה לתמיכתו בקיסר לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה במלחמת הירושה הספרדית, המושל פרידריך השלישי מברנדנבורג הורשה להמליך עצמו כ"מלך בפרוסיה" ב-1701 תחת השם פרידריך הראשון. בממלכה החדשה שלט בית הוהנצולרן ונקראה ממלכת פרוסיה.

לאחר חלוקת פולין הראשונה ב-1772, אוחד וורמיה, חלק מפולין, עם דוכסות פרוסיה. ב-31 בינואר 1773, הודיע פרידריך השני מלך פרוסיה ששמו של המחוז החדש יהיה פרוסיה המערבית, כששמו של שאר השטח יהיה פרוסיה המזרחית.

בשנים 1824-1878 אוחדו פרוסיה המערבית והמזרחית למחוז אחד אך לאחר מכן הופרדו בשנית.

האימפריה הגרמנית

German Empire - Prussia - East Prussia (1878)
הפרובינציה של פרוסיה המזרחית (אדום) בפרוסיה (כחול) שבאימפריה הגרמנית, 1871

ב-1871, עם ההכרזה על הקמתה של האימפריה הגרמנית, הפכה פרוסיה המזרחית לחלק מהאימפריה. ב-1875 החלוקה האתנית בפרוסיה המזרחית הייתה 73.48% דוברי גרמנית, 18.39% דוברי פולנית ו-8.11% דוברי ליטאית. אוכלוסיית המחוז ב-1900 הייתה 1,996,626 תושבים בחלוקה דתית של 1,698,465 פרוטסטנטים, 269,169 קתולים ו-13,877 יהודים. מספר הפולנים והליטאים ירד במשך הזמן לאור תהליך הגרמניזציה. הפרוסים דוברי-פולנית רוכזו בדרום האזור (מזוריה, וורמיה) והפרוסים דוברי-ליטאית רוכזו בצפון-מזרח.

רפובליקת ויימאר

עם התפטרותו של וילהלם השני מכס המלכות הפכה גרמניה לרפובליקה. בין שתי מלחמות העולם, הפכה פרוסיה המזרחית למובלעת גרמנית לפי הסכמי ורסאי כשחלקים מפרוסיה המערבית ומחוז פוזן סופחו לפולין כדי ליצור את המסדרון הפולני והעיר החופשית דנציג.

ב-1920 נערכו משאלי עם בפרוסיה המערבית ודרום פרוסיה המזרחית כדי לקבוע אם האזורים צריכים להצטרף לרפובליקה הפולנית השנייה או להשאר בגרמניה; 96.7% מהתושבים הצביעו להשארות בגרמניה.

גרמניה הנאצית

ב-1938 שינו הנאצים כשליש משמות האזור לשמות פרוסים מקוריים, כולל שמות פולנים וליטאים. כל מי שלא שיתף פעולה עם חוקי גרמניה הנאצית, כולל פעילים של המיעוט הפולני, נשלחו למחנות ריכוז.

מלחמת העולם השנייה

ב-1939 היו בפרוסיה 2.49 מיליון תושבים, 85% מהם היו גרמנים, האחרים הגדירו עצמם גרמנים תרבותית, לותרנים דתית, אך כמזורים או ליטאים. האחרונים חיו ברובם במזרח ודרום-מזרח המחוז.

בזמן מלחמת העולם השנייה הורחב המחוז. בניגוד לתעמולה הנאצית שהציגה את כל המחוזות שנלקחו ממנה ככאלה שיש בהם רוב גרמני שרוצים איחוד עם גרמניה, סטטיסטיקות הרייך מ-1939 מראות שרק 31,000 מתוך 994,092 האנשים שחיו בטריטוריות שסופחו מפולין היו גרמנים.

תושבים גרמנים רבים בפרוסיה המזרחית נהרגו במלחמה, רבים מהם צעירים שגויסו לוורמאכט ונהרגו בזמן פעולה.

זוועות 1944/45

ב-1944 העיר העתיקה של קניגסברג כמעט הושמדה לגמרי בשתי התקפות מהאוויר; בלילה שבין ה-26 ל-27 באוגוסט ובלילה שבין ה-29 ל-30 באוגוסט 1944. וינסטון צ'רצ'יל קרא לעיר "מבצר מודרני וממוגן בצורה כבדה". אריך קוך חיכה עם פינוי האוכלוסייה הגרמנית עד שהחזית המזרחית התקרבה לגבול פרוסיה המזרחית ב-1944. אוכלוסיית המחוז הוטעתה באופן שיטתי על ידי התעמולה הנאצית, נאמר להם שהגרמנים קרובים לניצחון למרות המצב בשטח, בעקבות כך חלק לא עזבו. אך מאוחר יותר נמלטו רבים מערבה בעקבות ההתקדמות המהירה של הצבא האדום, שחייליו התעללו בתושבים שנשארו.

מעריכים כי למעלה ממיליון אזרחים מתו בין השנים 1944 ו-1945, בעיקר בגלל הפינויים, רעב, מחלות, רצח ואונס שבוצעו על ידי חיילי הצבא האדום הפולש. דיווחים על זוועות ומעשי אונס קבוצתי זרעו פחד וייאוש באוכלוסייה. אלפים איבדו את חייהם כשהטביע הצבא האדום ספינות גרמניות שפינו אזרחים לשטחי הרייך במערב. הבירה קניגסברג נכנעה ב-9 באפריל 1945, לאחר קרב על כיבוש העיר קניגסברג שנמשך ארבעה ימים.

לאחר מלחמת העולם השנייה

לאחר המלחמה, ניסו מספר גרמנים שנמלטו ב-1945 לחזור לבתיהם בפרוסיה המזרחית. האוכלוסייה הגרמנית שנותרה באזור גורשה בידי המשטר הקומוניסטי. בזמן המלחמה וגם זמן קצר לאחריה, רבים הוגלו למחנות עבודה במזרח ברית המועצות (גולאג). שמות מקומות בגרמנית שונו לשמות רוסיים או פולנים.

באפריל 1946 הפך צפון פרוסיה המזרחית למחוז ברפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה, וטריטוריית ממל הפכה לחלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית. ביולי אותה שנה שונה שמה של הבירה קניגסברג לקלינינגרד, ושמו של האזור שונה למחוז קלינינגרד. כמו כן שונו שמות כל היישובים באזור לשמות חדשים בעלי אופי סובייטי מובהק. לאחר גירוש האוכלוסייה הגרמנית, יושבו רוסים, בלארוסים, ואוקראינים בדרום פרוסיה המזרחית, כיום חלק מפולין. בעיקר בחלק הסובייטי, הייתה מדיניות של מחיקת כל שאריות היסטוריה ותרבות גרמנית; ב-1967 הרסו את טירת קניגסברג בהוראתו של ליאוניד ברז'נייב כדי לפנות מקום ל"בית הסובייטים" החדש.

קישורים חיצוניים

ארמיית האוויר ה-18

ארמיית האוויר ה-18 הייתה ארמיית אוויר של חיל האוויר הסובייטי בזמן מלחמת העולם השנייה, היא הוקמה בדצמבר 1944, במטרה לשפר יכולת הפצצה של חיל האוויר הסובייטי.

מטה הארמייה התמקם במוסקבה ופיקוד הקדמי בברסט. יחידות האריימה צוינדו בעיקר במפציצים בתוצרת ברית המועצות מדגם איליושין Il-4 ו-B-25 מיטשל מתוצרת ארצות הברית.

במהלך שנת 1944/1945 מפציצי הארמייה בוצעו טיסות רבות מעל השטח של פולין, גרמניה ואוסטריה. הטיסות נערכו בעיקר בלילה. במהלך מבצע פרוסיה המזרחית, ב-7 באפריל לראשונה בוצעה הפצצת לאור יום. ביום זה 514 מטוסי הארמייה הפציצו את העיר הנצורה קניגסברג. הם נתמכו ב-232 מטוסי קרב של יחידות אחרות.

בתחילת קרב ברלין 745 מפציצי הארמייה נערכו הפצצות כבדות.

במהלך הפעילות טייסי הארמייה ביצעו כ-20 אלף טיסות.

ארמיית המשמר המשוריינת החמישית

ארמיית המשמר המשוריינת החמישית הייתה אחת משש ארמיות הטנקים, שלחמו בשורות הצבא האדום בשלבים המאוחרים של מלחמת העולם השנייה, במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. הארמייה, שהוקמה בפברואר 1943, מילאה תפקיד משמעותי במהלך קרב קורסק, ולאחר מכן נטלה חלק בשורת מתקפות סובייטיות באוקראינה, בלארוס, המדינות הבלטיות, פרוסיה המזרחית וגרמניה המזרחית עד לתום המלחמה.

בארנייגר

בֶארֵניֶיגֵר (בגרמנית: Bärenjager) הוא ליקר דבש גרמני, אשר פותח לראשונה בפרוסיה המזרחית במאה ה-15 ושונה במעט במאה ה-18. המתכון הסודי מבוסס על 15 עשבים סודיים[דרוש מקור] ומכיל 35% אלכוהול.

פרוש שם המשקה בעברית הוא "צייד דובים", ומכאן הציור על עטיפת הבקבוק, של צייד המתחבא בשיחים מאחורי חלת דבש ומחכה לדוב שיכנס למלכודת. פקק הבקבוק מעוצב בהתאם כחלת דבש.

טעות נפוצה היא לחשוב שקיים קשר בין בארנייגר למשקה האלכוהולי יגרמייסטר, ועל כן לקרוא לבארנייגר "יגרמייסטר דבש". ברם, אין קשר בין המשקאות, וכל משקה מיוצר על ידי חברה אחרת.

דיוויזיית הפאנצר ה-20 (ורמאכט)

דיוויזיית הפאנצר ה-20 הייתה דיוויזיה משוריינת של הורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה לחמה בחזית המזרחית בקרבות רבים ביניהם: מבצע ברברוסה, הקרב על מוסקבה, קרב קורסק, מבצע בגרטיון ומבצע פרוסיה המזרחית.

המסדרון הפולני

המסדרון הפולני היה השם שניתן לחבל ארץ שהועבר מגרמניה לפולין על פי הסכם ורסאי ב-1919.

הפלישה הרוסית לפרוסיה המזרחית

הפלישה הרוסית לפרוסיה המזרחית הוא הכינוי לניסיונות הרוסיים לכבוש את שטחי פרוסיה המזרחית מידי הגרמנים. הפלישה החלה ב-17 באוגוסט 1914 ונמשכה עד ה-14 בספטמבר 1914. פלישה זו פתחה את החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה. כחודש בלבד לאחר שנפתחה המערכה הצליחו הגרמנים לגרום לאחרוני הכוחות הרוסיים לסגת מפרוסיה המזרחית.

הקרב הראשון על האגמים המזוריים

הקרב הראשון על האגמים המזוריים נערך בין כוחות הקיסרות הגרמנית לכוחות האימפריה הרוסית כחלק מהחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה. הקרב החל ב-9 בספטמבר 1914 לאחר שהארמייה הגרמנית השמינית תקפו את הארמייה הרוסית הראשונה. שישה ימים לאחר מכן ב-14 בספטמבר הסתיים קרב בניצחון מוחץ גרמני לאחר שאלה הצליחו לגרום לרוסים לסגת משטחי פרוסיה המזרחית חזרה אל קו הגבול שבין המדינות.

הקרב השני על האגמים המזוריים

הקרב השני על האגמים המזוריים הידוע גם כ-קרב החורף על האגמים המזוריים, נערך במלחמת העולם הראשונה בתאריכים 7 בפברואר – 18 בפברואר 1915 בין צבא הקיסרות הגרמנית בפיקודו של פאול פון הינדנבורג ובין צבא האימפריה הרוסית. הקרב הסתיים בניצחון גרמני.

וירבאליס

וירבאליס (בליטאית: Virbalis (מידע • עזרה); בפולנית: Wierzbołów; ביידיש: ווירבאלן) היא עיירה במחוז מריאמפולה שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

העיירה נזכרת לראשונה בתחילת המאה ה-16. בשנת 1593 הוענקו לווירבאליס זכויות עיר.

בשנת 1851 חוברו המסילה הפרוסית והמסילה הרוסית בסמוך לעיירה

בשנת 1861 נבנתה בסמוך לעיירה תחנת רכבת בקו סנקט פטרבורג-ורשה. בעקבות הקמת תחנת הרכבת, הוקם מסוף מטען בעיירה הסמוכה קיבארט. שתי העיירות שכנו סמוך לגבול עם פרוסיה המזרחית (אז חלק מן הקיסרות הגרמנית) והמסוף שימש לאחסון סחורות. עקב כך, החלה קיבארט לצמוח ולהתפתח בעוד שפיתוחה של וירבאליס נעצר.

במהלך מלחמת העולם השנייה, בקרבות בין הצבא האדום והוורמאכט הנסוג, פוצצו הגרמנים את כנסיית העיירה וזו לא נבנתה יותר מחדש.

ועידת יאלטה

ועידת יאלטה הייתה ועידה שהתקיימה לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה, מ-4 עד 11 בפברואר 1945, בהשתתפותם של מנהיגי ארצות הברית, הממלכה המאוחדת וברית המועצות: רוזוולט, צ'רצ'יל וסטלין. כאשר התברר שבעלות הברית עומדות לנצח במלחמה התעוררה השאלה לגבי חלוקת השטחים ואזורי ההשפעה בין המדינות המנצחות. הוועידה נועדה למצוא פתרון לבעיה זו. הוועידה התקיימה בארמון הקיסרי לשעבר ביאלטה שבחצי האי קרים שבברית המועצות.

כבר בקיץ 1944 חילקו ביניהן ברית המועצות והממלכה המאוחדת את אזורי ההשפעה בבלקן. בוועידת יאלטה הועלתה בעיקר השאלה בקשר לגבולותיה של פולין. סטלין תבע שגבולה המזרחי של פולין יהיה כמו ב-1941, וחלקה הצפוני של פרוסיה המזרחית יסופח לברית המועצות, ופולין, כתמורה על אובדן שטחים במזרח, תפוצה בשטחים ממערב לה. כל הצדדים הגיעו להסכם שגבולותיה הסופיים של פולין ייקבעו סופית בוועידת השלום, אך לכאורה היה ברור לכל הצדדים שברית המועצות תקבל את רצונה, ולזאת הסכימו רוזוולט וצ'רצ'יל מפאת העובדה שהשטחים הנידונים כבר היו בידי ברית המועצות, וכדי לשנות עובדה זו הם היו צריכים להשתמש בכוח, אלטרנטיבה שממנה ניסו להימנע בשלב זה. למרות זאת, הורה וינסטון צ'רצ'יל לצבאו להכין את מבצע לא יעלה על הדעת.

כמו כן דנו הצדדים בהצטרפותה של ברית המועצות למלחמה נגד האימפריה היפנית - מה שהוסכם על ידי סטלין בתמורה לשטחים באסיה. במהלך הוועידה הסכימו הצדדים על הקמת ארגון האומות המאוחדות (האו"ם). סטלין קיבל שלושה קולות במקום ה-16 שאותם רצה בתחילה (לפי חשבון של קול אחד לכל רפובליקה של ברית המועצות ואחד לאיחוד עצמו), ותינתן זכות וטו לחמש המעצמות - ארצות הברית, ברית המועצות, הממלכה המאוחדת, סין וצרפת שהצטרפה לאחר מכן. בין השאר הוחלט לחלק את גרמניה לארבעה אזורי כיבוש: צרפתי, בריטי, אמריקני וסובייטי. ברלין, שהייתה באזור הכיבוש הסובייטי, חולקה באופן דומה בין ארבע המנצחות. עוד הוסכם לחסל את כוחה הצבאי של גרמניה, לעקור ממנה את הנאציזם ולהביא את מנהיגיה בפני בית דין בינלאומי.

מאורת הזאב

"מאורת הזאב" (גרמנית: Führerhauptquartier Wolfsschanze) היה שם קוד למתחם צבאי אשר שימש כמפקדת מטה הוורמאכט ואחד מאתרי המפקדה של אדולף היטלר, הפיהרר של גרמניה הנאצית בשנים 1945-1940. המתחם שכן באזור פרוסיה המזרחית (כיום בפולין). במקום זה בוצע ניסיון ההתנקשות הכושל של "קשר העשרים ביולי".

מבצע פרוסיה המזרחית

מבצע פרוסיה המזרחית היה השם שניתן למתקפה אסטרטגית של הצבא הסובייטי, שנערכה בחודשים ינואר-אפריל 1945. במהלך המתקפה, בה השתתפו כוחות משלוש חזיתות (קבוצות ארמיות) סובייטיות, כבשו כוחות הצבא האדום את פרוסיה המזרחית ואת בירתה קניגסברג, לאחר כשלושה חודשים של לחימה קשה, במהלכה ספגו הכוחות התוקפים אבדות כבדות. שתי הארמיות הגרמניות, שהגנו על פרוסיה המזרחית, בסיוע יחידות פולקסשטורם, כותרו ולאחר מכן הושמדו כמעט לחלוטין, ושרידיהן נלקחו בשבי. במהלך המבצע ביצעו כוחות הצבא האדום פשעי מלחמה רבים כנגד האוכלוסייה האזרחית הגרמנית, ומספר גדול של אזרחים מצאו את מותם במהלך הלחימה, או במהלך מנוסתם מהכוחות הסובייטיים המתקדמים.

פרוסיה

השם פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, להאזנה (מידע • עזרה) ביידיש: פּרײַסן) מציין שטחים וממלכה היסטורית שחפפה במידה מסוימת את שטחי צפון גרמניה של היום, ובנוסף השתרעה על שטחים השייכים כיום לצפון ומרכז פולין, צ'כיה, דנמרק, בלגיה במערב, וליטא במזרח, עד גבול האימפריה הרוסית. בשטחה ובהשפעתה, הייתה מהמדינות הגדולות באירופה. במקור הייתה פרוסיה כינוי לשטחו של שבט ה"בורוסי" הבלטו-סלאבי, ועד המאה ה-11 נקראה בשם "בורוסיה". אחר כך הייתה לאחת מהארצות במסדר הטבטוני, ומאז המאה ה-16 היא הייתה לדוכסות של בית הוהנצולרן בצמיתות פולנית-ליטאית. החל בשנת 1701 הייתה פרוסיה ממלכה ריבונית, שהייתה בשנים 1945-1871 חלק מהאימפריה הגרמנית, רפובליקת ויימאר והרייך השלישי.

קורפוס הפאנצר ה-41 (ורמאכט)

קורפוס הפאנצר ה-41 (בגרמנית: XXXXI. Panzerkorps) היה קורפוס שריון של הורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה.

קלינינגרד

קלינינגרד (ברוסית: Калининград) היא עיר נמל לחוף הים הבלטי ובירתו של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא. שטחה של העיר 215.7 קילומטר רבוע והיא מאכלסת כ-460,000 תושבים (2016). העיר הייתה סגורה לתיירים עד 1989, ושימשה עיר אסטרטגית צבאית, עקב קרבתה לנמל היחיד באזור שאינו קופא בחורף.

בעבר הייתה קלינינגרד ידועה בעיקר בשם הגרמני קניגסברג (בגרמנית: Königsberg, להאזנה (מידע • עזרה)) וכן בשם הפולני קרולבייץ (Królewiec) והליטאי קרליאוצ'יוס (Karaliaučius). היא הייתה בירת המחוז פרוסיה המזרחית של גרמניה, לפני כן בירת דוכסות פרוסיה ולפני כן בירת מדינת פרוסיה של המסדר הטבטוני הגרמני. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה (1944) הופצצה קניגסברג על ידי חיל האוויר הבריטי וחלקים גדולים ממנה נחרבו. לאחר כיבושה על ידי הצבא האדום ב-1945 הוגלתה כל אוכלוסייתה הגרמנית-פרוסית, כ-550,000 נפש, לשטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה - מזרח גרמניה מ-1949, והוחלפה באוכלוסייה רוסית שמנתה כ-600,000 נפש.

קרב גומבינן

קרב גומבינן (התרחש ב-20 באוגוסט 1914 ליד גומבינן שבשטחי פרוסיה המזרחית) היה המתקפה הראשונה של צבא הקיסרות הגרמנית על כוחות האימפריה הרוסית בחזית המזרחית של מלחמת העולם הראשונה. ההססנות הגרמנית בפתיחת המתקפה גרמו לכישלונה ולנסיגה גרמנית אחורה אל עבר קווי נהר הויסלה.

קרב טננברג

קרב טננברג בין הרוסים והגרמנים בתחילת מלחמת העולם הראשונה הוא אחד הניצחונות הגדולים של צבא גרמניה במלחמה זו, שתוצאותיו האסטרטגיות, הן בחזית המזרח והן בחזית המערב, השפיעו השפעה של ממש על המלחמה.

קרב פרידלנד

קרב פרידלנד הוא קרב שהתחולל ב-14 ביוני 1807 בין צבא צרפת בפיקודו של נפוליאון לבין צבא רוסיה בפיקודו של הגנרל בניגסן בעיירה פרידלנד אשר בצפון מזרח פרוסיה (כיום פרבדינסק במחוז קלינינגרד). הקרב הסתיים בתבוסה קשה של הצבא הרוסי.

קרב שטלופנן

קרב שטלופנן (התרחש ב-17 באוגוסט 1914 ליד העיר שטלופנן, כיום נסטרוב) היה הקרב הראשון שפתח את החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה במהלכו הגיס הגרמני הראשון של הארמייה השמינית הצליח להסיג לאחור חלק מהארמייה הרוסית הראשונה ואף לשבות חלק מחייליה. קרב זה היה הראשון במערכה שנודעה לאחר מכן כהפלישה הרוסית לפרוסיה המזרחית במהלכה ניסתה האימפריה הרוסית לכבוש את שטחי פרוסיה המזרחית מידי הקיסרות הגרמנית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.