פרויקט השו"ת

פרויקט השו"ת (בשמו הרשמי: מאגר היהדות הממוחשב) הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש. הפרויקט החל בשנות השישים של המאה ה-20 במכון ויצמן והיה מהראשונים בעולם לשמירה דיגיטלית של טקסט שלם ("טקסט מלא") לצורך חיפוש בו. כיום הוא מובל על ידי אוניברסיטת בר-אילן. הפרויקט זכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשס"ז. הכינוי "פרויקט השו"ת" משמש כיום גם ככינוי לתוכנה המכילה את המאגר עצמו.

פרויקט השו"ת
פרויקט השות 21 פתיחה
מסך פתיחה
מפתח מכון ויצמן ואוניברסיטת בר-אילן
גרסה אחרונה 27‏ (2019)
מערכת הפעלה חלונות
סוג רישיון קנייני
קטגוריה מאגר מידע
אתר הפרויקט
פרס ישראל לשנת 2007
פרס ישראל לפרויקט השו"ת לשנת 2007 בספרות תורנית

ההיסטוריה של הפרויקט

הפרויקט נהגה על ידי פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן למדע בשנת 1963 כמענה לשאלה שנשאל, במהלך ביקור בארצות הברית, במה יוכל לתרום המחשב ליהדות, והוא קיבל תמיכה כספית ראשונית מראשי מכון ויצמן. פרנקל החל להכניס למחשב שאלות ותשובות מספרות השו"ת באופן שיאפשר חיפוש בכל הטקסט כדי למצוא תשובות בהן נמצאות מילים מבוקשות. הספר הראשון שהוקלד היה חלק משו"ת הריב"ש, מכיוון שצוות חוקרים בראשות פרופ' מנחם אלון מהאוניברסיטה העברית מיפה את הספר בעזרת מחשב[1], ופרופ' פרנקל רצה להראות את עליונות שיטתו בהשוואה בין שתי השיטות.

הקמת פרויקט השו"ת הייתה שינוי כיוון ממגמת השימוש במפתחות נושאיים מפורטים שהיה נהוג עד אז, והיו שפקפקו במעשיות של הרעיון בגלל ההיקף המוגבל של זיכרון המחשב באותה תקופה[2]. היו גם שחששו שהשימוש בפרויקט יגרום ללימוד בישיבות להיות קל מדי, ללא היגיעה הנדרשת. חשש אחר היה שהפרויקט ינגיש את הספרות היהודית לאנשים שאינם בעלי רקע נדרש והם ישתמשו במקורות שנכתבו במקור עבור רבנים באופן לא נכון. למרות החששות הפרויקט זכה לתמיכה, בין השאר של פרופ' סיני דויטש, פרופ' מנחם צבי קדרי, פרופ' אהרן הראל פיש והשופט יעקב בזק. גם הפוסק הרב משה פיינשטיין שחשש בתחילה ממיחשוב כתביו, נתן לבסוף את ברכתו לעניין ושמח בהכללת כתביו בפרויקט.

בשנת 1966 עבר פרנקל לאוניברסיטת בר-אילן ולקח אתו את הפרויקט. בשנת 1966 הצטרף לפרויקט יעקב שויקה, אז דוקטורנט באוניברסיטה העברית, בעיקר בפיתוח של אלגוריתמים בלשניים ומורפולוגיים שביצעו חיפוש של מילה גם על פי הטיותיה. בשנת 1974 פרנקל פרש מניהול הפרויקט, ושוויקה החליף אותו. בשנות ה-70 של המאה ה-20 נעשה חיפוש בפרויקט על ידי העברת שאלות לצוות של הפרויקט אשר הזינו אותן למחשב ולרוב לקח כמה ימים עד שהתשובה נתקבלה. החל משנת 1979 התאפשרה גישה למאגר השו"ת באמצעות תקשורת מחשבים למחשב המרכזי של אוניברסיטת בר-אילן, שבו אוחסן המאגר. בין המזמינים קווי תקשורת היו צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית שניסו למפתח את ספרות השו"ת, ואוניברסיטת הרווארד.

עם התפתחות טכנולוגיית המחשוב נשמרה תכולת המאגר על CD-ROM ומשנת 1990 החלו למכור את המאגר לציבור הרחב לשימוש עצמי במחשב אישי. מתקופה זאת הוספו למאגר התורני של פרויקט השו"ת ספרי יסוד של הספרות התורנית (תנ"ך, תלמוד, מדרשים, זוהר, משנה תורה, שולחן ערוך ומפרשיהם) ובהמשך נוספו מגוון גדול של ספרים תורניים ישנים וחדשים, כמו האנציקלופדיה התלמודית אשר נכללת בחלק מהמהדורות של מאגר פרויקט השו"ת. בסוף 2006 נפתח אתר אינטרנט המאפשר גישה למאגר דרך האינטרנט תמורת תשלום. בשנת 2007 כלל המאגר התורני של הפרויקט יותר מ-170 מיליון מילים ו-80 אלף שו"ת שונות.

בשנת 2007 זכה הפרויקט בפרס ישראל. את הפרויקט ייצגו בטקס פרנקל והראש האקדמי שלו פרופסור יעקב שפיגל.

בשנת 2013 הושקה גרסה 21. בגרסה זו נוספו כ-10,000 מאמרים תורניים מכתבי עת כגון המעיין ובית אהרן וישראל וכן נוספו ספרים, וביניהם "ילקוט יוסף".

בשנת 2015 הושקה גרסה 23, בין התוספות הטכניות למאגר בגרסתו זו, קישורי רמז צץ (Tooltipׂׂ) המעלים קטע טקסט מתוך המקורות, בהצבעת סמן העכבר על קישורים.

בשנת 2016 הושקה גרסה 24, בגרסה זו נוספו ספרים רבים ביניהם: כמה ממפרשי הרא"ש, ביאור ידיד נפש על הירושלמי, שו"ת מהר"ם שיק, בית יצחק, ספרי מהר"ל ושערי דורא.

בשנת 2017 הושקה גרסה 25, בגרסה זו נוספו ספרים רבים ביניהם: ספרי החפץ חיים, ופתחי חושן. בשיפורי התוכנה: ניתנת אפשרות להעלות ספרים שיופיעו בראש רשימת הפרשנים, נוספו חוצצים למעבר בין המאגרים, ישנה תמיכה טובה יותר במסכים עם רזולוציה גבוהה: ניתן להציג את סרגלי הכלים בגדלים שונים והצגת סרגלי הכלים מאוגדים לפי נושאים. נוסף גם קישור בין פרשיות השבוע לספרי מצוות: ספר המצוות לרמב"ם, ספר החינוך ומנחת חינוך.

בשנת 2018 הושקה גרסה 26

בשנת 2019 הושקה גרסה 27

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צבי לביא, מחשב אלקטרוני יכין מפתח תשובות בהלכה היהודית, מעריב, 28 באוגוסט 1967
  2. ^ מאמר של יהושע בר הלל מ-1963
אביעזרי פרנקל

}}

אביעזרי פרנקל (נולד ב-כ"ח באייר ה'תרפ"ט, 7 ביוני 1929) הוא מחלוצי מדעי המחשב בישראל, פרופסור למתמטיקה במכון ויצמן למדע, הוגה פרויקט השו"ת, ממקימי המחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן ומדוגלי השילוב בין מדע לתורה.

אברהם בן יצחק מנרבונה

רבי אברהם ב"ר יצחק אב בית דין מנרבונה (מכונה הראב"ד השני; הראב"י; הר"א אב"ד; ר' אברהם בר יצחק מנפלייר. ד'תת"ע, 1110 - ד'תתקל"ט, 1179) היה רב ומקובל מחכמי יהדות פרובנס בתקופת הראשונים, מחבר "ספר האשכול".

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן, מהגדולות בישראל, עם כ-19,000 סטודנטים (נכון ל-2019). היא נוסדה בשנת 1955, ונקראה על-שם הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי הציונות הדתית.

יותר מ-20 פרסי ישראל הוענקו במשך השנים לחוקרי האוניברסיטה בתחומי היהדות, החינוך, הספרות, החברה והמשפט. פרסים בין-לאומיים ומענקי מחקר רבים הוענקו לחוקרים בתחומי הרפואה, הכימיה, הפיזיקה, הסייבר ומדעי המחשב. הפקולטה למדעי היהדות של בר-אילן היא הגדולה מסוגה בעולם האקדמי. פרויקט השו"ת הוא מהישגיה הבולטים. בדירוג שאנגחאי היא נמצאת במקום החמישי בין האוניברסיטאות בישראל ובדירוג Times Higher Education היא נמצאת במקום הרביעי.

אנציקלופדיה תלמודית

אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה. הכרך הראשון התפרסם בשנת ה'תש"ז (1947) והכרך ה-42, המגיע לערך "מוֹרֵד", התפרסם בשנת ה'תשע"ט (2018). בשנת תשמ"ח (1988) זכה המפעל בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של הראשונים והאחרונים בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית.

האנציקלופדיה מודפסת על ידי איחוד מפעלים תורתיים-ספרותיים "יד הרב הרצוג" בירושלים. בעבר פעלה המערכת מתוך בניין "יד הרב הרצוג" בשכונת בית וגן בירושלים, ונכון ל-2014 היא פועלת במתחם בית הכנסת ישורון שבשכונת רחביה.

גימטריה

גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות. הגימטריה מבוססת על חשבון אותיות לפי ערכיהן. לכל אות יש ערך המספרי שונה, ובצירוף אותיות, מילים ומשפטים, מתקבלת תוצאה מספרית מסוימת.

אצל העוסקים בגימטריה יש המוצאים במילים בעלות ערך מספרי זהה משמעות מיסטית, ויש הרואים בכך שעשוע. חז"ל מצאו בגימטריה אסמכתא ומקור לדרשות ופירושים בפסוקי התנ"ך על פי הערך המספרי של המילים.

(בטבלה משמאל מוצגים הערכים של כל האותיות לפי סדר הא"ב).

ה'תשס"ז

ה'תשס"ז (5767) ובקיצור תשס"ז –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-23 בספטמבר 2006, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 12 בספטמבר 2007.המולד של תשרי חל ביום השבת, שעה אחת ו-672 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים.זו שנה שישית לשמיטה, ושנת 10 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 27 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,938 לחורבן הבית, ושנת 2,318 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשס"ז 59 שנות עצמאות.

יעקב שפיגל

יעקב שמואל שפיגל (נולד ב-11 במאי 1941, י"ד באייר ה'תש"א) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, מומחה בעל שם עולמי בספרות תורנית, ובפרט בההדרת כתבי יד. משמש כיום כראש האקדמי של פרויקט השו"ת באוניברסיטת בר-אילן. חתן פרס הרב קוק.

יצחק בן מלכי צדק

רבי יצחק בן מלכי צדק מסימפונט (בראשי תיבות נפוצים: ריבמ"ץ; תחילת המאה ה-12) היה פרשן של המשנה, שחי באזור סיפונטו (Siponto) שבאיטליה. מכונה לעיתים "הרב היווני" משום שדרום איטליה הייתה בזמנו חלק מהקיסרות הביזנטית.

ישיבה (אתר אינטרנט)

אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל. באתר אלפי שיעורי תורה לקריאה, צפייה והאזנה. האתר הוקם על ידי עזרא כהן ושותפים מהישיבה בחודש אדר תש"ס (2000), בעידודו ותמיכתו של ראש הישיבה, הרב זלמן ברוך מלמד.

אתר ישיבה הוא האתר הישיבתי השני שקם אחרי אתר ישיבת הר עציון ואתר היהדות הסלולרי הראשון. מטרת הקמת האתר, בהמשך להקמת ערוץ 7 ואתר ערוץ 7 על ידי צוות הישיבה, הייתה לפנות אל הקהל הרחב, ולפתוח שער אל עולמה של התורה לכל יהודי באשר הוא, בארץ ובעולם. כיום הישיבה מחזיקה 16 עובדים בתחזוקת האתר.

באתר יש למעלה מ-33,000 שיעורים שונים בעברית ובאנגלית, ולמעלה מ-85,000 תשובות שנענו במדור "שאל את הרב".

ישראל חיים יוסף אליקים

רבי ישראל חיים יוסף אליקים (סופיה – א' באייר תקנ"א בירושלים), היה מרבני סופיה, חיבר פירוש על הרמב"ם, שם יוסף. בסוף ימיו עלה לירושלים.

בשנת תקכ"ט הדפיס את ספרו בסלוניקי. הספר הוכנס למאגר פרויקט השו"ת בין מפרשי הרמב"ם.

מידת הענווה בלטה אצלו. את ספרו פתח במילים: "זה קרבן עני מנחת חוטא אשר חיברתי פה עיר תהלה סופיאה יע"א עני אני במדות ובדעות, שפל אנשים, בטל במיעוטו מדרך כף רגל לכל העובר, איש צעיר חיים יוסף אליקים". גם בנו מתארו בענווה, כתב עליו: "הרב המובהק חסיד ועניו מאוד".

על מצבתו בבית הקברות היהודי בהר הזיתים נכתב: "איש הבינים, חכם לב, צדיק באמונתו".

מאגר תורני

מאגר תורני הוא מאגר מידע אלקטרוני הכולל ספרות תורנית בצרוף תוכנת איחזור מידע. רוב המאגרים הם תוכנות מסחריות הנמכרות על גבי תקליטורים או דיסק קשיח, אך קיימים גם מאגרים חופשיים ברשת. מאגרים אלו מאפשרים נגישות לתוכן הספרות התורנית, על פי מילה או ביטוי.

מאיר וונדר

מאיר ווּנדֶר (נולד בז' באדר תרצ"ד, 22 בפברואר 1934) הוא היסטוריון, ביבליוגרף וספרן חרדי ישראלי. מומחה לתולדות יהדות גליציה ורבניה, מחבר האנציקלופדיה "מאורי גליציה" וחיבורים נוספים. מייסד ויושב ראש המרכז לספריות תורניות ומייסד ויושב ראש המכון להנצחת יהדות גליציה.

מסכת סופרים

מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות אנונימי העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים. מסכת סופרים נכתבה ככל הנראה בארץ ישראל בתקופת הגאונים במאה השמינית, ויש בה מנהגים והלכות שונים שאינם מוזכרים בתלמוד הבבלי.

המסכת נודעה בעיקר אצל ראשוני אשכנז, וחכמי ספרד לא הכירו אותה, עד לתקופת הרמב"ן שהכיר אותה מקשריו עם יהודי אשכנז. חלק מהראשונים והאחרונים שהכירו אותה ראו בה מקור מחייב, ואחרים לא סברו כך, כנראה על שום איחורה ביחס לתלמוד הבבלי, שנחשב ל"סוף הוראה".

בדורות האחרונים התגלה כתב יד שבו נוסח שונה של מסכת סופרים, והיו שכינו אותו "מסכת ספר תורה".

ספר

ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד בנושא מסוים, שדפיו כרוכים יחדיו. בשלהי המאה העשרים החלה הפקתם של ספרים אלקטרוניים המוצגים על קורא ספרים אלקטרוני, טאבלטים, צג המחשב ואפילו טלפונים חכמים.

עוד מימי בראשית אסף האדם את יצירותיו הספרותיות תחת ספרים. בתחילה היו אלה מגילות קלף, וספרים מצומצמים בהיקפם. עם התפתחות הדפוס באמצע המאה ה-15 עלה היקפם של הספרים. במשך מאות שנים היו הספרים אמצעי עיקרי להפצת ידע ולהעברתו מדור לדור. במאה העשרים נוספו לספרים המודפסים שלל אמצעים נוספים: רדיו, קולנוע, טלוויזיה והאינטרנט, אך לספר ממשיך להישמר מקום מרכזי.

ספרי עלילה רבים מוצאים את דרכם אל מסך הקולנוע או הטלוויזיה.

ספרות תורנית

ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל. ספרי היסוד של הספרות התורנית הם כתבי הקודש היהודיים, הקרויים גם תורה שבכתב וידועים בראשי התיבות תנ"ך.

לתורה שבכתב התווספו ספרי יסוד שהעלו על הכתב את התורה שבעל-פה - המשנה, התלמוד, ובעקבותיהם פירושי רש"י ופרשנים נוספים, משנה תורה לרמב"ם ושולחן ערוך. ספרים תורניים רבים מספור נכתבו לאורך הדורות, וכולם נלמדים עד היום ומהווים חלק מרכזי בעולמו התרבותי של הציבור היהודי הדתי.

הספרות התורנית היא מרכיב עיקרי של ארון הספרים היהודי, הכולל גם ספרות בעלת זיקה הדוקה ליהדות שאיננה בגדר ספרות תורנית.

עוז והדר

עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית. נשיא המכון הוא הרב יהושע לייפר ממונסי שבארצות הברית.

עקיבא ביגמן

עקיבא ביגמן (נולד בשנת 1982) הוא עיתונאי ישראלי. היה העורך הראשי של אתר "מידה" ונכון לשנת 2019 הוא בעל טור ב"ישראל היום".

שאלות ותשובות

שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה. השו"ת מכיל מאגר של שאלות ותשובות הלכתיות, אשר נשאלו על ידי הציבור הרחב, ונענו על ידי רב אחד או קבוצה של רבנים. נמצאות גם שו"ת בענייני אגדה וכדומה (שאינם נוגעים להלכה).

שביעי

שביעי הוא שבועון לציבור הדתי לאומי המחולק חינם ב-60,000 עותקים בבתי כנסת בישראל. השבועון החל לצאת לאור בשנת 2011, הוא בבעלות רובי לוזון ועורכת אותו הילה ניסן פרידמן.

בתחילה יצא העיתון כעיתון מקומי בצפון ישראל. בדצמבר 2012 החל לצאת בתפוצה ארצית במסגרת תפוצת עלוני השבת של "מקור ראשון". העלון ממתג עצמו כעיתון בתחום החדשות המגזריות בציונות הדתית ומקפיד להביא תוכן ייחודי שלא פורסם במקומות אחרים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.