פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש. הפרויקט כולל, בין היתר, שירה, סיפורת, תרגום, עיון ומסות בעברית מימי הביניים ועד ימינו.

פרויקט בן־יהודה
סוג מאגר יצירה עברית חינמי המבוסס על עבודת מתנדבים
סלוגן הציבור מְמַמֵּש את קניינו
תאריך ההקמה 1999
מייסדים אסף ברטוב
שירותים עיקריים מאגר יצירות עבריות שפג תוקף זכויות היוצרים עליהן, או יצירות שעבורן התקבלה רשות פרסום מיוחדת
http://www.benyehuda.org

תוכן הפרויקט

סרטון קצר על פרויקט בן-יהודה שהופק לכבוד קבלת פרס יגאל אלון

במסגרת הפרויקט, מוגשות לציבור יצירות שאינן מוגנות בזכויות יוצרים, כלומר, הן נחלת הכלל וברשות הציבור (על פי החוק הישראלי, יצירות שמחברן נפטר לפני יותר משבעים שנה), או יצירות שעבורן התקבלה רשות פרסום מפורשת מאת בעלי הזכויות (תוך שמירה על זכויותיהם).

כל היצירות מוקלדות (ולא נסרקות), כשהן מנוקדות, על מנת לאפשר חיפוש ומחקר מתקדם.

המאגר אינו כולל יצירות בעלות אופי תורני מובהק (כיוון שישנם מיזמים אחרים העוסקים בכך), אך כן כולל חיבורי עיון אודות יצירות תורניות או יצירות ספציפיות בעלות אופי דתי, אשר מהוות חלק מכלל יצירתו של יוצר, כמו שירי הקודש של רבי אברהם אבן-עזרא.

הפרויקט מכיל אך ורק יצירות שנכתבו בשפה העברית (כולל תרגומים לעברית), אך לא את כל היצירות שנכתבו באות עברית, היינו, אינו מכיל יצירות שנכתבו ביידיש, או לאדינו.

היסטוריה

המיזם החל בשנת 1999 ביוזמת אסף ברטוב, שהחל להקליד יצירות עבריות בעצמו, ועלה לרשת לראשונה בשנת 2001.

את ההשראה לפרויקט שאב ברטוב מ"פרויקט גוטנברג", אשר יזם פרופסור מייקל ס' הארט בשפה האנגלית, ומאז התווספו אליו מיזמים נוספים בשפות נוספות.

עם היצירות הראשונות בפרויקט נמנו שיריה של המשוררת רחל, סיפוריו של יוסף חיים ברנר, מאמריו של אחד העם, תרגומיו של אורי ניסן גנסין וכתביו של חיים נחמן ביאליק, שהוצגו באתר מיד עם פקיעת זכויות היוצרים עליהם, באחד בינואר, 2005.

בשנת 2004 הוקמה "העמותה למחשוב ספרות עברית" (עמותה רשומה) בראשות ברטוב, בעיקר לצורך קבלת תרומות, אשר משמשות לבניית והשבחת התשתית הטכנולוגית של הפרויקט. מאז תחילת דרכו ועד היום, הפרויקט מנוהל כולו על טהרת ההתנדבות (היינו, אין לו משרדים או מקבלי משכורות), וכל עבודת ניהול הפרויקט מרוכזת באינטרנט. יו"ר הוועד המנהל של העמותה היא שני אבנשטיין סיגלוב והיא העורכת ראשית. אסף ברטוב והילה לוי משמשים יחד איתה עורכים ראשיים בפרויקט בן-יהודה.

הפרויקט בעשור השני של המאה ה-21

נכון לסוף שנת 2013 פעילים במיזם כ-250 מתנדבים, והוא כולל כ-8,000 יצירות, מאת כ-200 מחברים שונים.

בניגוד לשנות פעילותו הראשונות, בו עסק אך ורק ביצירות שהפכו זה מכבר נחלת הכלל, כיום הפרויקט כולל גם יצירות שעודן מוגנות בזכויות יוצרים, אך מוצגות לטובת הציבור ברשות בעלי הזכויות, כגון יצירותיהם של אברהם רגלסון, אביגדור המאירי, משה בסוק, שושנה שרירא, ישראל כהן, דוד בן-גוריון ורבים נוספים. יצירות אלה מסומנות באופן מיוחד באתר הפרויקט, על מנת להקל על הקוראים להבדיל בין יצירות חופשיות למוגנות.

באוקטובר 2012 חנך הפרויקט ערוץ יוטיוב, אליו מועלות הרצאות מיוחדות של אנשי רוח על הפרויקט, כגון אבשלום אליצור, נורית גוברין ושמואל אבנרי וכן סיפורים ואנקדוטות מאת מתנדבי הפרויקט. בתחילת 2013 החל מיזם "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות הפרויקט", במסגרתו מועלים לערוץ סרטי וידאו, בהם מצד אחד ניתן לראות את המקריאים בפעולה ומן הצד השני את הטקסט עצמו, במטרה להנגיש יצירות עבריות לקהל קוראים נוסף. בין היתר, צולמו עבור הפרויקט יורם מלצר, נורית גוברין, שמואל אבנרי, מאיה בז'ראנו, יקיר בן משה, גלית סליקטר, אגי משעול ואחרים.

בכל אחד בינואר חוגג הפרויקט את "יום קניין הציבור", בו על פי חוק זכויות היוצרים הישראלי משתחררות הזכויות על יצירותיהם של יוצרים שנפטרו לפני 70 שנה. ב-6 בינואר 2014 חגג הפרויקט את פקיעת הזכויות על כתבי שאול טשרניחובסקי ואחרים, בערב מיוחד בספרייה הלאומית בהשתתפות דן אלמגור, חזי עמיאור, עידו בסוק, עמינדב דיקמן וברי סחרוף.

פרסים והוקרה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חזקי ברוך, הנשיא העניק את אות המתנדב, באתר ערוץ 7, 3 ביולי 2019
אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

בספרות האגדה נכללים נושאים רבים, החל מסיפורים כלליים וסיפורי שבחים ומשלים, פרשנות למקרא, וכלה בדברי חכמה ומוסר. לשונה הציורית של האגדה סייעה לחכמינו לבטא מסרים קשים ורעיונות עמוקים שהם מעקרונות היסוד של מחשבת היהדות.

אגדות מצויות בכל ספרות חז"ל; ישנם חיבורים שמוקדשים בעיקר לאגדה, כגון: מדרש רבה, מדרש תנחומא ואחרים.

לעומתם, יש גם אגדות רבות המשולבות בספרי ההלכה: המשנה, התוספתא, התלמודים ומדרשי ההלכה.

רוב אגדות התלמוד נאספו בספר עין יעקב. מבחר מתוך האגדה קובץ על ידי חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי בספר האגדה (1908-1911).

בשל גיוונה והחופש היחסי שניתן בה, הייתה האגדה למקום ביטויים של בעלי הכישרון הספרותי שבין החכמים. כך, דורות רבים הוסיפו על מפעל האגדה, "עד שנעשתה לעולם מלא בפני עצמו, עולם נפלא ומיוחד, עם חִנו שלו ועם יופיו שלו. ויצירה כזו - אי-אפשר שלא יהיה בה הרבה מן הנצחי והעולמי... יצירת מופת לדורות עולם." (מתוך ההקדמה ל"ספר האגדה"). השימוש באמצעים ספרותיים ומתודיים אף גבר בשל תפקידה של האגדה - למשוך את לב העם לדברי תורה ומוסר.

אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל

אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל (בעבר: אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל או אגודת הסופרים העבריים) היא אגודה מקצועית של הסופרים והמשוררים כותבי העברית בישראל (קיימות בישראל גם אגודות של סופרים כותבי שפות אחרות, כגון ערבית) והיא מקבילה לאיגוד כללי של סופרים בישראל.

אגודת חובבי שפת עבר

אגודת חובבי שפת עֵבֵר הייתה אגודה רשמית שהוקמה בפטרבורג בשנת 1908 ומטרתה הייתה הפצת השפה העברית ודאגה לטיפוח והתפתחות הספרות. סניפים רבים של האגודה נפתחו ברחבי רוסיה והיא עסקה בתחומים רבים של התרבות והשפה העברית, כולל חינוך ופעילות ציונית.

ארכיון דיגיטלי

ארכיון דיגיטלי משמש לשמירה וניהול דיגיטלי של מסמכים על גבי מדיה דיגיטלית (כגון מחשב, שרת או זיכרון נייד), בשונה מארכיון הנייר המסורתי. הארכיון הדיגיטלי מורכב ממידע שנוצר באופן דיגיטלי (למשל מסמכים שנוצרו במעבד תמלילים), וממידע שעבר תהליכי דיגיטציה: לדוגמה, המרה של מסמכי נייר למסמכים דיגיטליים באמצעות סורק.

מעבר למשמעותו הבסיסית, נהוג לקשר את המושג ארכיון דיגיטלי למצבים שבהם כמות המסמכים והמשתמשים בהם רבה (תופעה שאופיינית בעיקר לארגונים עסקיים), ואז עולה הצורך בניהול חכם שלהם באמצעות מערכת ארכיון דיגיטלי. התועלות העיקרית של מערכת ארכיון דיגיטלי הן חיסכון במקום שהוקדש לאחסון הפיזי של מסמכי הנייר, וחיסכון בזמן באמצעות מציאת המסמך המבוקש במהירות. ארכיון דיגיטלי מאפשר מציאת מסמכים דיגיטליים בקלות, גיבוי של מידע, ניהול הרשאות הקובע אילו משתמשים יחשפו לאילו מסמכים ועוד.

גם מוסדות ציבור בארץ ובעולם עושים שימוש בטכנולוגיה זו, בפרויקטים הקרויים ספריות דיגיטליות. באמצעות ניהול מידע דיגיטלי והעברתו על גבי רשת האינטרנט, הספרייה הדיגיטלית מאפשרת גישה מקוונת של משתמשים למקורות המידע. אחד הפרויקטים הדיגיטליים הידועים בעולם הוא פרויקט גוטנברג – המשמש כספריה דיגיטלית חופשית אליה מועלים ספרים ופרסומים שאין עליהם זכויות יוצרים. הגרסה הישראלית ליוזמה זו הוא פרויקט בן יהודה. המודל של DELOS מחלק את רכיבי הספרייה הדיגיטלית לשלושה חלקים: ספריה דיגיטלית, מערכת ספריה דיגיטלית, ומערכת הניהול של הספרייה הדיגיטלית.

דביר (הוצאת ספרים)

דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.

יהושע חנא רבניצקי

יהושע חנא רבניצקי (נולד ב-13 בספטמבר 1859 באודסה – נפטר ב-1944 בתל אביב) (י"ד אלול, תרי"ט – י"א אייר, תש"ד), סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט. ידוע בעיקר בשיתוף הפעולה שלו עם חיים נחמן ביאליק בהוצאה לאור של מיזמים שונים, ובראשם: "ספר האגדה", שבו כינסו מבחר גדול מאגדות חז"ל שהופיעו בתלמוד ובמדרשים.

יום נחלת הכלל

יום נחלת הכלל הוא היום בו הגנת זכות היוצרים פגה מיצירות של מחברים שחלפו 70 שנה מיום פטירתם ומהקלטות שחלפו 50 שנה מעת יצירתן. יצירות אלה מצטרפות למרחב החופשי לשימוש חופשי המכונה "נחלת הכלל" (Public domain). תאריך זה הוא ה-1 בינואר ועל כן זהו המועד בו הוא נחוג ברחבי העולם.

ליום זה השפעה רבה על התפתחות פרויקטים המתמקדים ביצירות חופשיות מזכויות יוצרים, כגון ויקיטקסט, פרויקט בן-יהודה וזמרשת.

מיינץ

מיינץ (בגרמנית: Mainz; להאזנה (מידע • עזרה); במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר הבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו. בעיר חיו בשנת 2007 כ-196,000 תושבים.

מיינץ נוסדה בשם Mogontiacum בשנת 13 לפנה"ס על ידי המצביא הרומי דרוסוס כבסיס צבאי על גדות נהר הריין. הנהר מהווה את הגבול בין ריינלנד-פפאלץ מדרום והסן מצפון; מעברו השני של הנהר שוכנת ויסבאדן, בירת הסן.

אוניברסיטת מיינץ היא השישית בגודלה בגרמניה; בשנת 2007 למדו בה כ-35,000 סטודנטים. האוניברסיטה קרויה על שמו של יוהאן גוטנברג, ממציא הדפוס, אשר נולד וחי בעיר. בעיר נמצא כיום מוזיאון גוטנברג להיסטוריה ולאומנות הדפוס. במכללת מיינץ לומדים כ-4,400 סטודנטים. במיינץ נמצא מכון מקס פלאנק לכימיה ולחקר הפולימרים.

למיינץ ברית ערים תאומות עם העיר חיפה.

מיכה יוסף לבנזון

מיכה יוסף הכהן לֶבֶּנזון (ביידיש: לעבענזאָהן; ברוסית: Миха Иосиф Лебенсон;‏ 22 בפברואר 1828 –

17 בפברואר 1852), המוכר גם בכינוי מיכ"ל (ראשי תיבות של שמו), היה משורר עברי אשר נמנה עם משוררי ההשכלה בווילנה, נפטר בדמי ימיו, והותיר את רישומו על קהל הקוראים של התקופה. מיכ"ל היה בנו של המשורר אד"ם הכהן.

מילון בן-יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן-יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית. כרכיו הראשונים, שיצאו לאור החל ב-1908, נערכו בידי אליעזר בן-יהודה, כחלק מפעילותו להחייאת הדיבור העברי בארץ ישראל. לאחר מותו של בן-יהודה הושלם המילון בידי משה בר-נסים וחוקרי העברית משה צבי סגל ונפתלי הרץ טור-סיני, והכרך האחרון שלו יצא לאור ב-1958‏. אף על פי שהקביעות המדעיות שלו מתקבלות בהסתייגות מסוימת במחקר האקדמי, הוא נחשב כלי עזר חשוב למחקר היסטורי של העברית, בעיקר בזכות המאגר הרחב של מובאות וציטוטים מכל רובדי הלשון העברית המצורפים לכל ערך בו.

מליצה

מליצה – לשון גבוהה, פיוטית, שאינה נמצאת בשימוש יומיומי בדרך כלל, ומאפיינת את הלשון המקראית ולשון השירה והספרות. ספר "משלי" מדבר על "לְהָבִין מָשָׁל, וּמְלִיצָה; דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְחִידֹתָם". בתקופת ההשכלה הרבו להשתמש בלשון המליצה, ובמהלך הזמן נתפסה פעמים רבות הלשון המליצית כציון לגנאי.

ספר

ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד בנושא מסוים, שדפיו כרוכים יחדיו. בשלהי המאה העשרים החלה הפקתם של ספרים אלקטרוניים המוצגים על קורא ספרים אלקטרוני, טאבלטים, צג המחשב ואפילו טלפונים חכמים.

עוד מימי בראשית אסף האדם את יצירותיו הספרותיות תחת ספרים. בתחילה היו אלה מגילות קלף, וספרים מצומצמים בהיקפם. עם התפתחות הדפוס באמצע המאה ה-15 עלה היקפם של הספרים. במשך מאות שנים היו הספרים אמצעי עיקרי להפצת ידע ולהעברתו מדור לדור. במאה העשרים נוספו לספרים המודפסים שלל אמצעים נוספים: רדיו, קולנוע, טלוויזיה והאינטרנט, אך לספר ממשיך להישמר מקום מרכזי.

ספרי עלילה רבים מוצאים את דרכם אל מסך הקולנוע או הטלוויזיה.

פול ורלן

פול-מארי ורלן (בצרפתית: Paul-Marie Verlaine; ‏30 במרץ 1844 - 8 בינואר 1896) מגדולי משורריה של צרפת.

פרויקט גוטנברג

פרויקט גוטנברג (באנגלית: Project Gutenberg; בראשי תיבות: PG) הוא מיזם ליצירת ספרייה ממוחשבת (ארכיון דיגיטלי) חופשית באינטרנט, של ספרים ופרסומים שונים מתוך הקלאסיקה האנגלית והעולמית. הטקסטים (לעיתים מכונים גם e-texts) במיזם הם מסוג הפריטים הנחשבים כשייכים לנחלת הכלל או רשות הרבים (public domain), משמע, יצירות אשר אינן מוגנות על ידי זכויות יוצרים, שתוקפן של זכויות היוצרים פג, או שהתקבל אישור המחבר להכללתן במיזם.

המיזם החל בשנת 1971 על ידי פרופסור מייקל הארט (Michael Hart). הוא נקרא על שם ממציא מהפכת הדפוס במאה ה-15, יוהאן גוטנברג. בשנת 2018 המיזם הכיל כ-57,000 כותרים.

למיזם זה קיים מיזם מקביל בשפה העברית, הנקרא "פרויקט בן-יהודה".

פרויקט מקביל נוסף הוא "פרויקט רונברג" לספרות של המדינות הנורדיות.

פתגם

פתגם הוא אמרה עממית קצרה המביעה חוכמת חיים, מוסר השכל וכדומה. לרוב הפתגם מנוסח במשפט קצר וממצה (בדרך כלל משפט מחורז), המכיל בתוכו תוכן רב משמעות על פני כמות קטנה של מילים.

ציונות רוחנית

ציונות רוחנית היא זרם בתנועה הציונית, שגרס את התגשמות התחיה הלאומית של עם ישראל על ידי יצירת מרכז רוחני בארץ ישראל, שיהיה מרכז מחנך לתפוצות העם וישמש חוצץ מול סכנת ההתבוללות המאיימת על קיום העם. לדעת אחד העם (אשר גינצברג), אין ארץ ישראל באה לפתור את השאלה הקיומית או הכלכלית של היהודים, ואינה אמורה להיות מקלט פיזי מפני צרות הגלות, אלא מטרתה לפתור את בעייתו הרוחנית והתרבותית של העם.

שאול טשרניחובסקי

שאול טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, אחד מגדולי המשוררים העבריים. מזוהה עם שירת הטבע, הושפע רבות מתרבות יוון העתיקה.

שום

שום הגינה או בקיצור שוּם (שם מדעי: Allium sativum) הוא מין בסוג שום שבמשפחת הנרקיסיים, והוא פקעת (גאופיט). השום משמש כצמח תבלין ולמטרות רפואיות. מבין חלקי השום, הבצל (מוכר גם כ-"ראש שום") הוא החלק הנמצא בשימוש תדיר ומורכב ממספר שיניים אשר ניתנות למאכל (חי או לאחר בישול).

ספרים אלקטרוניים
פורמטים EPUB • FictionBook • LIT • Mobipocket • PDFקובץ טקסט EBookreal
קריאה
עריכה
מקורות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.