פרובאנס

פְּרוֹבַאנְס (צרפתית: Provence; אוקסיטנית: Provença) הוא אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור. האזור נמצא דרומית לחבל בורגונדי וגובל בים התיכון מדרום ובאיטליה ממזרח. האזור כולל באורח מסורתי את הנפות (départements) ואר, ווקלוז, בוש-דו-רון, וכן חלקים מנפות אלפ-מאריטים ואלפ-דה-אוט-פרובאנס.

פרובאנס התפרסמה בין השאר באתריה ההיסטוריים והתיירותיים, במטבח הפרובנסאלי הייחודי וביינותיה המשובחים.

Provence topographic map-fr
האזור המודרני של פרובנס
Armoiries Provence
סמל פרובאנס

היסטוריה

פרובאנס הייתה מיושבת עוד מימי האדם הקדמון, לפני כ-400,000 שנה, ונותרו בה שרידים רבים לתקופות קדומות, ביניהם ציורי מערות מראשית ימי ההומו סאפיינס במערת קוֹסקֶר, בקתות דמויות-כוורת המכונות בּוֹרִי מהתקופה הנאוליתית וגילופי סלע מתקופת הברונזה בעמק מֶרבֵיי. מתיישבים יוונים מאסיה הקטנה ייסדו את העיר מאסאליה (מרסיי של היום) בשנת 600 לפנה"ס, ובהמשך הקימו עוד מושבות מסחר לאורך החוף. במקביל פלשו הקלטים לפנים הארץ, והתערבבו בתושבים הליגורים הקדומים של האזור. המרכז הקלטי-ליגורי היה העיר אָנטרְמוֹן.

במאה השנייה לפני הספירה הפכה רומא את חבל פרובאנס לפרובינקיה רומית, ומכאן שמו של האזור.

גאוגרפיה

העיר המרכזית בפרובאנס היא מרסיי. ערים ידועות נוספות: אקס-אן-פרובאנס, אביניון, נים וארל.

יהדות פרובאנס

כבר בתחילת האלף השני לספירה הייתה יצירה יהודית מקורית בפרובאנס. באותה העת התגורר בפרובאנס, בעיר נרבונה, רבי משה הדרשן אשר לקט ואף יצר ספרי מדרשים על התורה. יש להבחין בין 'פרובאנס' - מחוז מגוריהם של 'חכמי פרובאנס' שממערב לנהר הרון, לבין מחוז הידוע כיום כ'פרובאנס' שממזרח לרון, באזור שבין דרום האלפים מניס ועד אביניון. במחוז זה פרחו במאה ה-15 ארבע הקהילות במסגרת 'מדינת האפיפיור' והם: אביניון, קארפנטרה, קאבאיון ול'איל-סור-לה-סורג.

בימי הביניים, סביב המאות 14-12, פרחה קהילה יהודית גדולה ותוססת הקרובה בתרבותה ליהדות ספרד, שיצרה הגות ופרשנות מקרא מיוחדת, עסקה בפילוסופיה וגם בקבלה. עם יוצריה המרכזיים נמנים המאירי, הרד"ק, רלב"ג, רבי יהונתן הכהן מלוניל, רבנו זרחיה הלוי (בעל המאור), הראב"ד, בנו ר' יצחק סגי נהור ועוד רבים. יהודי פרובאנס דיברו בשפה מקומית - פרובנסלית יהודית. שפה זו קרובה מאוד לצרפתית אך כוללת גם אלמנטים רבים מספרדית.

ליהודי פרובנס נוסח תפילה ומנהגים ייחודיים רק להם, נוסח פרובנס.

גירוש יהודי פרובנס

בניגוד ליהודי צרפת שגורשו ממנה באופן סופי בשנת 1394, יהודי פרובנס נשארו עד לשנת 1501 בה גורשו כמעט כל יהודי פרובנס. בארבע ערים בלבד נשארו יהודים, כיוון שהיו תחת שלטון האפיפיור, שלא גירש את היהודים מארצו. המנהגים ונוסח התפילה של יהודי פרובנס השתמרו בארבע ערים אלו עד לדור האחרון. רבים ממגורשי ספרד היגרו לפרובנס (כמו למשל משפחתו של ההיסטוריון היהודי ר' יוסף הכהן הרופא) דבר שהפר את האיזון בין ההשפעה הספרדית לבין ההשפעה הצרפתית על המנהגים של היהודים שנשארו וקירב אותם יותר למנהגים הספרדיים. אף על פי כן, מנהגים עתיקים רבים נשתמרו בקרב יהודים אלו.  

לקריאה נוספת

  • אביטל ענבר, "50 התענוגות של פרובאנס", הוצאת שטיינהרט שרב, 2017.
  • אביטל ענבר, התענוגות של פרובנס, הוצאה עצמית, תל אביב, 2000
  • ב.ז בנדיקט, מרכז התורה בפרובאנס, אסופת מאמרים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה

קישורים חיצוניים

אביניון

אביניון (בצרפתית Avignon) היא עיר בדרום צרפת. בעיר עצמה מתגוררים כ-39,300 איש, וכ-290,466 איש באזור המטרופוליטני שמסביבה (נכון ל-2004).

העיר ידועה בעיקר בזכות ארמון האפיפיורים (צרפתית: Palais des Papes), שבו חיו האפיפיורים במשך המאה ה-14.

אביניון היא בירתו (צרפתית: préfecture) של מחוז ווקלוז שבפרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור. היא ממוקמת על גדתו המזרחית של נהר הרון, מספר קילומטרים לפני התמזגותו עם הדוראנס. העיר ממוקמת דרום-דרום-מזרח לפריז, 229 ק"מ דרומית לליון, ו-88 ק"מ צפון-צפון מערב למרסיי. צורתה של אביניון היא אובלית, לא מאוכלסת ביותר, אך מכוסה בחלקה הגדול בגנים ובפארקים. אביניון חשופה לרוחות אלימות, שהחזקה שבהן היא המיסטרל. היא מרכזו של האזור המטרופוליטני - אביניון הגדולה, המכיל כשתים עשרה מועצות משני צידיו של הרון.

אקס-אן-פרובאנס

אקס-אן-פרובאנס (בצרפתית: Aix-en-Provence, כינויה הנפוץ: "אקס") היא עיר בדרום צרפת, בירתה ההיסטורית של הפרובינקיה הרומית פרובאנס ושל חבל העבר בשם זה, כיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור. העיר נמצאת כ-30 ק"מ מצפון למרסיי, במחוז שפך הרון, ואוכלוסייתה מונה 140,100 נפש (2005).

העיר נוסדה בשנת 122 לפנה"ס בידי הקונסול הרומי סקסטיוס קלווינוס, כמחנה צבאי להגנת הדרך בין עיר הנמל מסליה (כיום מרסיי) לרומא. בשל המעיינות החמים במקום, נתן לו סקסטיוס את השם Aquæ Sextiæ - מי סקסטיוס.

במאה ה-12 הייתה העיר למרכז של השכלה ואמנות.

החל מ-1487 שלט הכתר הצרפתי באקס, יחד עם יתר שטחי פרובאנס שסופחה לצרפת. ב-1502 הקים מלך צרפת לואי השנים עשר, את הפרלמנט של פרובאנס בעיר, שפעל עד המהפכה הצרפתית ב-1789.

באקס-אן-פרובאנס נולד, התגורר ופעל הצייר הפוסט-אימפרסיוניסטי פול סזאן, מגדולי האמנים המודרניסטים. סזאן גם קבור בעיר, ואתרים רבים בה מנציחים את מורשתו. כמו כן, נולד בה הבוטנאי ז'וזף פיטון דה טורנפור.

ארל

אַרְלְ (בצרפתית: Arles, בפרובנסלית: Arle) היא עיר בדרומה של צרפת, במחוז שפך הרון שבחבל פרובנס.

האלפים הימיים

אלפּ-מריטים (בצרפתית: Alpes-Maritimes, באוקסיטנית: Aups Maritims, "האלפים הימיים") הוא מחוז בצרפת בחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור, הנמצא בפינה הדרומית-מזרחית של צרפת המטרופולינית. המחוז גובל במחוזות האלפים של פרובנס עילית וואר, במדינות מונקו ואיטליה, ובים התיכון, ובירתו היא העיר ניס.

האלפים העליונים

האלפים העליונים (בצרפתית: Hautes-Alpes, באוקסיטנית: Auts Aups) הוא מחוז בצרפת בחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור. המחוז הוקם ב-1790 והוא אחד מ-83 המחוזות המקוריים שנוצרו לאחר המהפכה הצרפתית. מחוז האלפים העליונים גובל במחוזות האלפים של פרובאנס עילית, דרום, איזר וסבואה ובאיטליה ממזרח ובירתו היא העיר גאפ. הגובה הממוצע של המחוז הוא מעל ל-1000 מטר, והנקודה הגבוהה ביותר בו בגובה של למעלה מ-4000 מטר.

האלפים של פרובאנס עילית

האלפים של פרובאנס עילית (בצרפתית: Alpes-de-Haute-Provence) הוא אחד ממחוזות צרפת, ושוכן בדרום-מזרח צרפת המטרופוליטנית. בירתו היא דין-לה-בן (Digne-les-Bains), ומספר קוד המחוז הסידורי הוא 04. המחוז מקיף 4 רבעים, 30 קנטונים ו-200 קהילות (רשויות מקומיות). הוא מוקף על ידי המחוזות האלפים העליונים, דְרוֹם, ווקלוז, ואר והאלפים הימיים, ובצפון-מזרח יש לו גבול עם איטליה. המחוז, שכשמו, תופס את החלק הצפון-מזרחי ההררי של פרובאנס, נוצר כאחר מ-83 מחוזות שנולדו במהפכה הצרפתית, ועד 1970 נקרא האלפים התחתיים (Basses-Alpes). גבולותיו עוצבו לאורך מפנה המאה ה-19.

בין נובמבר 1942 לספטמבר 1943 הוא היה כבוש בידי איטליה הפאשיסטית.

גאוגרפית כמו גם דמוגרפית, המחוז נחלק לשלושה חלקים: מישורי-גבעתי, תת-אלפיני ואלפיני. הראשון כולל גבעות ועמקים שהם חלק מפרובאנס העילית, ובו מתרכזים עיקר האוכלוסייה והפעילות הכלכלית שמחוץ לתיירות האלפינית; השני מאופיין בהרים בינוניים בגובהם ובכפרים מבודדים, והשלישי כולל את הפסגות שבין 2,000 ל-3,000 מטרים ואזורי העמקים שביניהן, אתרי הסקי, ומספר נהרות. בחלק זה גם עובר אחד הכבישים הגבוהים ביותר באירופה, כביש מחוזי D64 (גובה 2,802 מ') שמקשר את אזור העיירה ברסלונט לאזור הנחלים שנשפכים באלפים הימיים. פני השטח של המחוז מחורצים ותלולים, והקשר עם הסובב קשה. בשנת 1877 הגישה ל-55 יישובים לא הייתה אלא נתיבי פרדות.

עד אמצע המאה ה-20 סבל המחוז מהגירה שלילית של אנשי הכפרים, ובחמישים השנים האחרונות נצפה גידול באוכלוסייה; אמנם, אלו שמקרוב באו מתרכזים ביישובים הנוחים, ואינם מעבדים עוד את האדמה.

בשנת 2015 התרסק מטוס בטיסה 9525 של ג'רמנווינגס מעל אזור זה בידי הטייס.

הים הליגורי

הים הליגורי (באיטלקית Mar Ligure; בצרפתית Mer Ligurienne; בקורסיקאית Mari licuru; בליגורית Mâ Ligure) הוא ים שולי בצפון האגן המערבי של הים התיכון. הוא גובל בליגוריה מצפון, בטוסקנה ממזרח, בים הטירני ובקצה הצפוני של קורסיקה מדרום, באגן המערבי של הים התיכון מדרום-מערב, ובחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור שבצרפת ונסיכות מונקו ממערב. בחלקו הצפוני של הים הטירני משתרע מפרץ ג'נובה .

חופיו של הים באיטליה, בצרפת ובמונקו מיושבים בצפיפות יחסית, ולאורכם שוכנות ערי הנמל החשובות ליבורנו, לה ספציה וג'נובה, וכן נמלים ומעגנים קטנים רבים נוספים. עם זאת, לאורך חופי הים הליגורי שוכנות גם רצועות חוף הידועות ביופיין ובערכן הטבעי והתיירותי, ובהן הריביירה הצרפתית, הריביירה הליגורית וחוף טוסקנה הצפוני.

כדי להגן על אוכלוסיית הלווייתנאים בים הליגורי, הכריזו צרפת ואיטליה, בשנת 1999, על כל שטח הים וכן על אזורים סמוכים לו בים התיכון עצמו ובים הטירני, כעל אזור מוגן ששטחו 87,500 קמ"ר.

הריביירה הצרפתית

הריביירה הצרפתית (בצרפתית: Côte d'Azur; קוט ד'אזור - "חוף התכלת") הוא אזור לחוף הים התיכון, בדרום-מזרח צרפת המהווה אחד מאזורי הנופש הידועים ביותר בעולם. הריביירה ידועה במיוחד בחופי הרחצה שלה, באזורי הבידור, במרינות ובסלבריטאים ואח"מים מכל העולם הנוהגים לפקוד את האזור במיוחד בחודשי הקיץ.

המונח "הריביירה הצרפתית" נטבע במאה ה-19 על ידי הבריטים בהתייחסותם בעיקר לאזור בין מונקו לגבול האיטלקי.

לחוף הריביירה הצרפתית אין גבולות רשמיים ומקורות שונים תוחמים את האזור בצורה שונה. מוסכם כי הוא מתחיל בגבול האיטלקי בקצה המערבי של הריביירה האיטלקית ונמשך מערבה דרך מונקו, ניס, אנטיב, קאן וסן טרופה. עם זאת, קיימים כאלו הממשיכים בהגדרתם מערבה עד טולון, ואף עד קסיס. העיר הכי גדולה באזור הריביירה הצרפתית היא ניס, אשר בה מתגוררים 343,629 תושבים (2012), ואילו מספר התושבים הכולל בריביירה עומד על מעל 2 מיליון.

אזור הריביירה הצרפתית הוא מראשוני אזורי הנופש המודרניים בעולם אך עד סוף המאה ה-18 היה מאופיין בנגישות בעייתית ובעוני ונודע בזכות דיג, מטעי זיתים וגידול פרחים לצורך שימוש בבשמים. שלב חדש עבור האזור התחיל בסוף המאה ה-18 כאשר בני המעמד הגבוה בבריטניה החלו להגיע ולנפוש באזור בחודשי החורף על מנת להימנע מהקור הבריטי. לאחר שבאמצע המאה ה-19 הוקמה מסילת ברזל שחיברה את האזור לשאר חלקי אירופה, החלו לנהור לריביירה אריסטוקרטים בריטים, רוסים ועוד. בנוסף, הקמתו של הקזינו המפורסם במונטה קרלו שבמונקו באמצע המאה ה-19 הביאה לדחיפה כלכלית לאזור לאור העובדה שבאותה תקופה הימורים היו מחוץ לחוק בצרפת ובאיטליה.

לקראת סוף המאה ה-19, החלו להגיע לאזור ציירים ואומנים רבים שהעריכו את האקלים והצבעים הבהירים. ביניהם ניתן למנות את: אוגוסט רנואר, אנרי מאטיס ופבלו פיקאסו.

לאחר מלחמת העולם השנייה הפך האזור למוקד תיירותי פופולרי ואתר כנסים. פסטיבל הסרטים בקאן שהחל בספטמבר 1946 ונערך מדי שנה הפך את קאן והריביירה כולה למקום עלייה לרגל עבור כוכבי קולנוע ומפורסמים מכל העולם שרבים מהם מחזיקים בנדל"ן באזור. בנוסף, הנישואים בין כוכבת הקולנוע האמריקאית גרייס קלי ונסיך מונקו ב-1956 סייעו להפנות את תשומת הלב העולמית לעבר מונקו בפרט והריביירה הצרפתית בכלל.

הריביירה הצרפתית נהנית מאקלים ים תיכוני המאופיין בקיץ חם ויבש ובחורף מתון. באזור יש בממוצע 300 ימי שמש בשנה, 115 קילומטר של חופים, 18 מגרשי גולף, 14 אתרי סקי ו-3000 מסעדות.

ווקלוז

ווקלוז (בצרפתית: Vaucluse, באוקסיטנית Vauclusa או Vau-Cluso) הוא מחוז בדרום מזרח צרפת בחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור הנקרא על שם מעיינות פונטיין דה ווקלוז. המחוז נוצר ב-8 בדצמבר 1793 ובירתו היא אביניון.

שמו של ווקלוז בא לו מהשם הלטיני שהעניקו לו הרומים: 'וואליס קלאוסה' שפירושו העמק הסגור.

חבלי צרפת

צרפת מחולקת ל-18 חבלים (בצרפתית: régions), מתוכם 13 נמצאים בצרפת המטרופוליטנית ו-5 נמצאים מעבר לים. כל חבל כזה מחולק למחוזות, או בצרפתית départements, בין 1 ל-13 מהם בכל חבל.

טולון

טולון (Toulon) היא עיר בדרום צרפת, על חוף הים התיכון, ובה 163,974 תושבים (נכון ל-2011). העיר היא בירת מחוז ואר.

טולון ממוקמת בחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור. חשיבותה כעיר נמל מרכזית לחוף הים התיכון הייתה ידועה עוד בתקופת האימפריה הרומית, והעיר הייתה בעבר בירת הפרובינציה הרומאית פרובנס. בטולון ממוקם עוד כיום נמל מסחרי גדול. בנוסף היא מהווה בסיס קבע לחיל הים הצרפתי, ובמקום ממוקם הנמל הצבאי הגדול ביותר של צרפת כיום.

לקרב על טולון היה מקום נכבד במלחמת הירושה הספרדית ב-1709, ובמלחמת הירושה האוסטרית ב-1744. בשתי מלחמות אלה, בנפרד, נבלם כיבוש טולון, נשמר גבולה הדרומי של צרפת ונשמרה שליטתה הימית.

יהדות צרפת

יהדות צרפת היא כיום הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ישראל וארצות הברית. נחשבת לאחת העתיקות והמפוארות מקהילות היהודים באירופה. תולדות הקהילה כוללות עליות ומורדות ביחס השלטון והחברה ליהודים, לאורך תקופות של סובלנות ושגשוג לצד תקופות של אנטישמיות וגלי הגירה החוצה ממנה. במאה ה-21, רוב יהודי צרפת הם יהודים-ספרדים כשרבים מהם גם ממוצא מזרחי ובפרט מצפון אפריקה (יהדות המגרב).לא פחות משישה יהודים או ממוצא יהודי כיהנו בתקופות שונות בתפקיד ראש ממשלת צרפת: לאון בלום (1936–1937, 1938, 1945), רנה מאייר (1953), פייר מנדס פרנס (1954–1955), מישל דברה (1959–1962), לורן פביוס (1984–1986), וניקולא סרקוזי (2007-2012).

נכון ל-2018, בצרפת יש כ-453 אלף יהודים, המהווים כ-1.4% מהאוכלוסייה במדינה.

מחוזות צרפת

מחוזות צרפת (בצרפתית: Départements, "דפרטמן") הם יחידות אדמיניסטרטיביות בצרפת ובחלק מהטריטוריות שלה מעבר לים. 96 מחוזות קיימים היום ב-22 חבלים בצרפת המטרופוליטנית (זו שעל אדמת אירופה או באיים הקרובים אליה) ועוד חמישה מחוזות בחמשת החבלים שמעבר לים. לכל המחוזות סטטוס משפטי זהה כחלקים אינטגרליים של צרפת. 101 המחוזות מחולקים ל-342 רבעים (Arrondissements).

מרסיי

מָרסיי (בצרפתית: Marseille, באוקסיטנית: Marselha או Marsiho, בעבר: מרסיליה) היא העיר השנייה בגודלה בצרפת, אחרי עיר הבירה פריז. היא נמצאת בדרום-מזרח צרפת, על חוף הים התיכון. מרסיי מהווה עיר בירה לחבל הארץ פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור ולמחוז שפך הרון (Bouches-du-Rhône). נמל מרסיי הוא הנמל המסחרי הגדול ביותר בצרפת ובים התיכון. בעיר עצמה (בשטח 240 קמ"ר) חיים כ-852 אלף תושבים, ובמרסיי רבתי (בשטח 2,830 קמ"ר) חיים כ-1.6 מיליון תושבים.

כלכלת העיר מתבססת על הנמל המסחרי הגדול. בעיר פועלת רכבת תחתית (מטרו), ובסמוך אליה נמצא שדה תעופה בינלאומי.

במרסיי מוצב "גדוד כיבוי האש הימי של מרסיי" (BMPM) - יחידה צבאית של חיל הים הצרפתי, שמתמחה בפעולות כיבוי אש, חילוץ והצלה, רפואה, חירום ומשימות מיוחדות. הגדוד הוקם בשנת 1719, הוגדר כגדוד הגנה של מרסיי בשנת 1816, נקבע כגדוד בן חמש פלוגות בשנת 1838, ומשנת 1962 הוא אחראי גם על הנמל המסחרי ועל שדה התעופה. בגדוד משרתים כ-1,740 חיילים, והוא נמצא תחת פיקוד חיל המצב של מרסיי.

בין ילידי העיר המפורסמים: דזירה קלארי (1777-1860, מלכת שוודיה), אדולף תירז (1797-1877, נשיא צרפת) ושחקן הכדורגל זינדין זידאן (נולד ב-1972).

ניס

ניס (בצרפתית: Nice) או ניצה (בגרמנית, באיטלקית: Nizza) היא עיר בדרום צרפת הממוקמת על חוף הים התיכון, בין מרסיי לבין ג'נובה (איטליה). במפקד האוכלוסין האחרון שנערך במרץ 2010, באזור המטרופוליטאני של ניס 955,000 תושבים. העיר נמצאת במקום החמישי בצרפת מבחינת גודל האוכלוסייה כאשר במקומות הראשונים נמצאות: פריז, מרסיי, ליון וטולוז.

ניס מהווה מרכז תיירותי חשוב בצרפת, השני בחשיבותו לאחר פריז, ומקום נופש מוביל על הריביירה הצרפתית. בעיר נמל התעופה השלישי בצרפת מבחינת מספר המבקרים בו בשנה (קרוב ל-12 מיליון ב-2016). את המקומות הראשונים תופסים שני שדות התעופה הפריזאיים.

ניס (כדורגל)

מועדון הכדורגל אולמפיק ניס - חוף התכלת (צרפתית: Olympique Gymnaste Club Nice Côte d'Azur) הוא מועדון כדורגל צרפתי מהעיר ניס. המועדון משחק כיום בליגה 1 שהיא ליגת הכדורגל הבכירה בצרפת. אצטדיונה הביתי הוא אליאנץ ריביירה שמכיל 35,624 מקומות ישיבה.

פסטיבל הקולנוע בקאן

פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בקאן (בצרפתית: le Festival international du film de Cannes) או פסטיבל קאן (le Festival de Cannes) הוא פסטיבל קולנוע יוקרתי שנערך בעיר הנופש קאן שבדרום צרפת.

הפסטיבל הוא יוזמה של שר החינוך והתרבות הצרפתי ז'אן זאי (Jean Zay) כתגובה לפסטיבל הסרטים של ונציה מ-1937, בו התבטא הקשר האמיץ בין איטליה של מוסוליני לבין גרמניה הנאצית. הפסטיבל החדש, פרי שיתוף פעולה בינלאומי בתמיכה רחבה של תעשיית הקולנוע האמריקנית, היה אמור להיפתח בעיר קאן ב-1 בספטמבר 1939. פלישת גרמניה הנאצית לפולין בדיוק בתאריך זה, הביאה לביטול הפסטיבל. הרעיון נדחה אך התקיים אחרי מלחמת העולם השנייה, בין ה-20 בספטמבר ל-5 באוקטובר 1946 ומאז הוא נערך מדי שנה בחודש מאי, מלבד במספר מקרים יוצאי דופן.

הפסטיבל, הסגור לקהל הרחב, מקבל תשומת לב גדולה מהתקשורת, ועקב כך פוקדים אותו כוכבי קולנוע רבים. מפיקים רבים משיקים בו את סרטיהם החדשים, ומנסים למכור אותם למפיצים מכל העולם.

הפרס היוקרתי ביותר שמוענק בפסטיבל הוא פרס דקל הזהב (Palme d'Or) לסרט הטוב ביותר, אשר בראשיתו ובין אמצע שנות השישים לאמצע שנות השבעים נקרא הפרס הגדול של פסטיבל הסרטים הבינלאומי. לעיתים מספר סרטים חולקים פרס זה בשנה אחת. חבר השופטים של הפסטיבל, אשר מורכב ממומחים בינלאומיים לקולנוע, בוחר את הזוכים בפרס דקל הזהב ובעוד מספר פרסים. הפרס השני בחשיבותו המוענק לסרטים הוא הגרנד פרי והשלישי בחשיבותו הוא פרס חבר השופטים.

ז'יל ג'אקוב מכהן כנשיא הפסטיבל מאז שנת 2001.

פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור

פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור (בצרפתית: Provence-Alpes-Côte d'Azur) הוא אחד מ-18 החבלים המנהליים המרכיבים את צרפת. החבל כולל את המחוזות האלפים של פרובאנס עילית, האלפים העליונים, האלפים הימיים, שפך הרון, ואר וווקלוז.

בחבל זה מצויים אזור פרובאנס והריביירה הצרפתית. עם הערים הגדולות בחבל, השוכנות ברובן לחוף הים התיכון, נמנות אקס-אן-פרובאנס, אביניון, ניס, קאן, טולון ומרסיי, העיר הגדולה והמרכזית בחבל.

קאן

קאן (בצרפתית: Cannes) היא עיר קיט בדרום-מזרח צרפת השוכנת בריביירה הצרפתית, ובה כ-70,000 תושבים. בעיר נערך מדי שנה פסטיבל סרטים בינלאומי נודע, "פסטיבל קאן".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.