פרהיסטוריה

פרהיסטוריה (יש הכותבים פרה-היסטוריה) מלטינית præ (לפני) ומיוונית Iστορία (היסטוריה), היא התקופה בתולדות האנושות שקדמה להיסטוריה, דהיינו התקופה שלפני המצאת הכתב. התקופה הפרהיסטורית מתחילה עם הופעת הסוג אדם באפריקה, לפני כשניים וחצי מיליוני שנים, ומסתיימת לפני כמה אלפי עד מאות שנים (תלוי היכן), כאשר החל השימוש בכתב. לפיכך, התקופה הפרהיסטורית מכסה את הרוב המכריע של תולדות האנושות, ממנו אין כל תיעוד כתוב. מקור המידע החשוב ביותר על התקופה הוא ממצאים ארכאולוגיים, בעיקר כלים, שרידי מבנים ואשפת מזון של האדם, וכן שרידי שלד מאובנים של האדם עצמו.

האבולוציה הביולוגית והתרבותית של האדם אירעה רובה ככולה בתקופה זו: תחילת סיתות כלי אבן, שימוש האדם הקדמון באש, התפתחות הציד של בעלי חיים גדולים, נדידת האדם הקדמון מחוץ לאפריקה ואכלוס העולם הישן ולאחר מכן אוסטרליה ואמריקה, הופעת המין האנושי המודרני מבחינה אנטומית ומבחינה התנהגותית, התיישבות הקבע ויצירת כפרים, ביות הצמחים ובעלי החיים, והופעת חרושת המתכת.

Stonehenge2007 07 30
סטונהנג', אנגליה; הוקם לראשונה בתקופה הנאוליתית של בריטניה, לפני כ-5000 שנה
Stone age art
יצירות אמנות מתקופת האבן

גבולות התקופה

התקופה הפרהיסטורית הכלל עולמית

את התקופה הפרהיסטורית מקובל למנות החל מהופעת אדם המייצר כלים באורח קבע. היה זה הומו הביליס לפני 2.6 מיליון שנה שיכולתו הספיקה להעברת מסורת טכנולוגית כלשהי מדור לדור. נהוג להניח כי ליכולת זו התלוו גם כישורים בסיסיים של תקשורת אנושית. במזרח התיכון הפרהיסטוריה מסתיימת עם הופעת הכתב בשומר העתיקה, בסביבות שנת 3500 לפנה"ס. זוהי תחילת העת העתיקה כלומר תחילת ההיסטוריה הכתובה.

תקופות פרהיסטוריות מקומיות

תקופות היסטוריות
ראו גם: תקופות פרהיסטוריות

האדם הראשון הגיע אל מקומות שונים על פני כדור הארץ בזמנים שונים (לניו זילנד, לדוגמה, הגיע האדם רק לפני מאות בודדות של שנים). תרבות המבוססת על כתב ומסמכים כתובים לא הגיעה לכל מקום באותה עת. בתקופת הברונזה במזרח הקרוב שוררת עדיין באנגליה התקופה הנאוליתית. באוסטרליה מסתיימת תקופת האבן רק עם היותה למושבה בריטית. לכן, בהתייחס למקומות ספציפיים, יש משמעות שונה למושג: תקופה פרהיסטורית.

אירועים מרכזיים בפרהיסטוריה

לפחות פעמיים יצאו מאפריקה, ערש המין האנושי, הגירות של טיפוסי אדם שיכולותיהם הפיזיות והמנטאליות משופרות. אוכלוסיות קדומות של טיפוסי הומו ארגסטר היו כנראה אבותיהם של אוכלוסיות הומו ארקטוס, אשר היו הראשונים כבר לפני כ-1.7 מיליון שנה לאכלס חלקי עולם החורגים מאקולוגיית המוצא של האדם. עדות לכך היא ממצאי דמיניסי – גאורגיה. שהשאירו כלים בעובידיה בעמק הירדן בדרכם ליישב את רוב "העולם הישן", להשתלט על השימוש באש, על הציד ואולי אף על החיים בשבט. לבסוף יישבו גם את אינדונזיה.

גם אבותיהם של ראשוני מיננו, הומו ספיינס, הגיעו מאפריקה שמדרום לסהרה על פי ממצאי עצמות מ-90-120 אלף שנה לפני זמננו. הם הביאו עמם יכולות משופרות, שכליות וטכנולוגיות. על סמך מחקרים גנטיים ניתן לקבוע את "יציאת אפריקה" של ראשוני אבותינו, כבר בין 150 ל-200 אלף שנה לפני זמננו.

מין אדם נוסף, האדם הניאנדרטלי, נפרד ושונה מהמין שלנו, התקיים משך כ-200 אלף שנה – עד 32 אלף לפני זמננו באירופה ומערב אסיה. הטכנולוגיה שלהם וכנראה גם תרבותם היו שונים למדי מאלו שלנו. הופעתם והיעלמותם עדיין מעסיקות פרהיסטוריונים וחוקרים מתחומים נוספים.

קפיצה גדולה קדימה אירעה סביב 46-40 אלף שנה לפני זמננו. היא קשורה שוב עם הגירה מאזורנו דרך אסיה הקטנה ואזור הים השחור לאירופה. ישנם שיפורים בתחומים טכנולוגיים, אמנותיים, וכנראה גם בהתפתחות השפה. ההתפתחות אירעה סביב 40 אלף שנה לפנינו ואפשרה לאוכלוסיות הומו ספיינס מודרני לפתח אומנויות ואמנות מצטיינים ולהיות הראשונים לישב את "העולם החדש". היו שסברו שהגורם לקפיצה זו הוא המצאת הדיבור, אך רבים (ובהם דוקינס, פיסקר וחומסקי) משערים שהשפה המדוברת נוצרה זמן רב לפני כן, וזו הדעה השלטת כיום[דרוש מקור]. בכל זאת, גם ההסברים החלופיים נוטים לקשור אותה ליצירתה והתפתחותה של השפה, ולא, לדוגמה, לאיזושהי התפתחות ביולוגית. כך העלה דוקינס סברה שלפיה אל הקפיצה הגדולה הובילה המצאה דקדוקית מהפכנית כלשהי (כמו למשל המצאת הכלים הלשוניים המאפשרים ניסוח היפותזות או תיאור מציאות חלופית).

המהפכה הנאוליתית ובעקבותיה מהפכת העיור והופעת הכתב, הם האירועים הפרהיסטוריים המכוננים של ההיסטוריה, כולל זו המודרנית. ביסוד הדברים עיצוב אקו-סיסטמה של סביבת ייצור מזון ליד הבית ומעבר הדרגתי מחברה של לקטים-ציידים לחברה חקלאית.

לעומת ההיסטוריון החוקר את העבר על פי תיעוד כתוב, הפרהיסטוריון חוקר את העבר על פי שרידים מוחשיים של פעילות האדם, תוך תשומת לב רבה לאירועי הסובב הטבעי. ביחד עם הערכות אנתרופולוגיות נעשה מאמץ לבנות מודל קיום של חברה שלא הותירה לנו מסמכים כתובים.

האנושות בתקופה הפרהיסטורית

התקופה הפרהיסטורית באזור הלבנט
תקופת האבן התקופה הפלאוליתית הפלאוליתית התחתונה
הפלאוליתית התיכונה
הפלאוליתית העליונה
התקופה האפיפלאוליתית
התקופה הנאוליתית
תקופת המתכות התקופה הכלקוליתית

בני האדם המודרניים בתקופה הנאוליתית החלו בכיבוש הארץ על ידי הסתגלות תרבותית. הם פיתחו כלים שבעזרתם יכלו לצוד את הטרף ולהרתיע את הטורפים, וגם שיטות יעילות של ארגון ושיתוף פעולה חברתי. כך עלו לראש פירמידת המזון והפכו לציידים-לקטים מיומנים. כושר ההסתגלות התרבותית אפשר אכלוס אזורים חדשים במזרח אסיה (לפני כ-45,000 שנה), אירופה (לפני כ-40,000 שנה), אוסטרליה (לפני כ-50,000 שנה), ואמריקה (לפני כ-15,000 שנה).

במשך התקופה הזאת חיו בני האדם בקבוצות קטנות של ציידים לקטים. שטח הקיום של קבוצה כזאת נע לפי כמות האוכל של הסביבה ויכול היה לנוע בין קילומטרים ספורים באזורים עשירים כמו הסהר הפורה לעשרות קילומטרים באזורים מדבריים וכדומה. לפי ג'ארד דיימונד בספרו רובים חיידקים ופלדה הסביבה הפרהיסטורית הייתה המקפצה לשינוי בתקופה החקלאית. לטענתו, בני אדם למדו להכיר את הסביבה, לזהות מה טוב בשבילם וגם לביית צמחים ובעלי חיים. עד אותה תקופה בני אדם חיו כציידים לקטים ולא התרכזו בעיבוד הסביבה אלא בניצול הסביבה.

לפני כ-20,000 שנה החלו קבוצות ציידים-לקטים בדרום מערב אסיה לפתח את החקלאות, ולפני כ-13,000 שנה היא התפשטה גם לאירופה ולשאר רחבי העולם. לפני כ-10,000 שנה החלו לפתח לראשונה כלים מנחושת. בערך בשנת 3,000 לפנה"ס, גילו בני האדם דרך להפיק ארד (ברונזה - סגסוגת של נחושת ובדיל). המתכת החדשה נתנה את שמה לתקופה היסטורית שלמה - תקופת הברונזה. תקופת הברונזה הסתיימה בערך בשנת 1300 - 1200 לפנה"ס בדרום מערב אסיה, כאשר בני האדם למדו כיצד להכין כלי ברזל. באזורים אחרים בעולם, תקופה זו נמשכה מאוחר יותר. בסיועם של כלי הברזל הצליחו בני האדם לפתח את החקלאות לרמה גבוהה יותר, באופן שאפשר הקמת ערים.

מיני האדם

עד לפני כ-30,000 שנה, יחד עם ההומו-ספיינס חי מין אדם נוסף: האדם הניאנדרטלי. במקומות מסוימים בעולם, הם חיו זה לצד זה. מערכת היחסים שהייתה ביניהם לא ברורה, ויש המשערים שמאבק בין שתי האוכלוסיות הוביל בסופו של דבר להיכחדותם של הניאנדרטלים (אם כי גם תאוריה זו שנויה במחלוקת).

המהפכה הנאוליתית

Néolithique 0001
כלים נאוליתיים

המהפכה הנאוליתית או המהפכה החקלאית, התרחשה בדרום מערב אסיה בין 8,000 ל־7,000 לפנה"ס, והייתה הראשונה בסדרה של מהפכות חקלאיות בהיסטוריה האנושית, אשר ציינו את המעבר מחברות נוודיות של ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות בתקופת האבן החדשה.

חקלאות העניקה לבני האדם שליטה מוגברת על אספקת המזון שלהם, אך דרשה ישיבת קבע ועודדה התפתחות של קבוצות אנושיות רחבות יותר. הגורם העיקרי למהפכה זאת, לדעת צ'ילד, הוא האקלים החם והיבש אשר נוצר בסוף עידן הקרח האחרון. האקלים הביא ליעילות מוגברת בעיבוד תבואה, אך גם כפה את קיום היישוב לצד מקורות מים.

בזכות המעבר לחברה נייחת, בני האדם הפרהיסטוריים יכלו לאגור מזון עבור תקופות קשות ולסחור בעודפים לא נחוצים. לאור הבטחת המזון ופיתוח הסחר יכלו האוכלוסיות לצמוח, להתגוון ולהתחלק ליצרני מזון ובעלי מלאכה. מורכבות חברתית זאת דרשה צורה כלשהי של ארגון, דוגמת דת, כדי לתפקד ביעילות. כמו כן, החיים באתר מסוים אפשרו הצטברות של רכוש אישי וקשר לנחלות.

ראו גם

עיינו גם בפורטל

פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה ומדע ההיסטוריוגרפיה. הפורטל פורש תמונה של אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה ומציג את המחקר המדעי העדכני והשתקפותו בערכי ויקיפדיה.

בורקינה פאסו

בורקינה פאסו (בצרפתית: Burkina Faso) היא מדינה במערב אפריקה, ללא מוצא לים. היא גובלת במאלי בצפון-מערב, חוף השנהב בדרום-מערב, גאנה וטוגו בדרום, בנין בדרום-מזרח וניז'ר במזרח. רוב תושבי בורקינה פאסו הם מוסלמים.בעבר נקראה המדינה "רפובליקת וולטה העילית". ב-4 באוגוסט 1984 שונה שמה על ידי הנשיא תומא סנקרה לשמה הנוכחי. פירוש שם זה הוא "ארץ האנשים ההגונים" או "הארץ ההגונה" בשפות המקומיות. המדינה קיבלה עצמאות מצרפת בשנת 1960 ומאז התאפיינה באי-יציבות פוליטית.

דרום אפריקה

רפובליקת דרום אפריקה (באפריקאנס: Republiek van Suid-Afrika; בזולו: IRiphabliki yaseNingizimu Afrika; באנגלית: Republic of South Africa) היא מדינה הנמצאת בקצה הדרומי של יבשת אפריקה.

דרום אפריקה גובלת בצפון עם נמיביה, עם בוטסואנה ועם זימבבואה, בצפון מזרח עם מוזמביק ועם אסוואטיני ומקיפה את לסוטו.

תחילתה של דרום אפריקה כמושבה קולוניאלית הולנדית, שבהמשך הפכה למושבה בריטית. ב-31 במאי 1910 קיבלה דרום אפריקה עצמאות כדומיניון תחת הכתר הבריטי בשם "איחוד דרום אפריקה". ב-31 במאי 1961 שינתה את שמה ל"רפובליקת דרום אפריקה" ופרשה מחבר העמים הבריטי, אליו שבה רק ב-1994.

דרום אפריקה היא אחת הגדולות במדינות אפריקה והעשירה בהן. על אף התהפוכות השלטוניות שידעה המדינה מעצמאותה עד היום, זוהי אחת המדינות היחידות באפריקה שמעולם לא התרחשה בהן הפיכה צבאית.

האיים ההברידיים

האיים ההברידיים (אנגלית: The Hebrides, גאלית סקוטית: Innse Gall) הם ארכיפלג נרחב, השוכן לאורך חופה המערבי של סקוטלנד. העיר טוברמורי מהווה בירת האיים. הנמל הראשי המקשר את האיים עם סקוטלנד נמצא בקרייגנור.

מבחינה גאולוגית שרשרת האיים מורכבת מהסלעים העתיקים ביותר באיים הבריטים. הארכיפלג מתחלק לשתי קבוצות איים עיקריות:

ההברידיים הפנימיים: הכוללים את סקאי, מל, איילה, ג'ורה, סטאפה והאיים הקטנים.

ההברידיים החיצוניים: הכוללים את לואיס, האריס, ברנראי, אויסט צפוני, אויסט דרומי, בארה וסנט קילדה.לעיתים מתייחסים לאיים ההברידיים ככלל בשם ה"איים המערביים", אף על פי ששם זה מיטיב לתאר רק את ההברידיים החיצוניים, שנודעו פעם בשם "האי הארוך".

האיים ההברידיים הם ככל הנראה קבוצת האיים הסקוטיים המוכרת ביותר. קבוצות אחרות כוללות את איי הקלייד, איי הפורת' והאיים הצפוניים. האי אראן ואיים אחרים בשפך הנהר קלייד (Clyde) לעיתים נכללים בטעות כחלק מהאיים ההברידיים.

מרבית תושבי סקוטלנד דוברי הגאלית באים מן האיים ההברידיים, בעיקר מן האיים החיצוניים, המנותקים יותר ובהם נשמרה השפה ומשמשת אוכלוסייה רחבה בחיי היומיום.

היסטוריה

הִיסְטוֹרְיָה היא מחקר אירועי העבר לפי תעודות כתובות. המילה היסטוריה מקורה במילה היוונית הקדומה: Ίστορία, שמשמעה: "תיעוד" או "חקירה". המילה היוונית היסטוריה נעשתה נפוצה כמתארת אירועים והתרחשויות חשובות לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו על מלחמת פרס-יוון. המילה האנגלית "Story", סיפור, התפתחה מן המילה הקדומה.

מאז יצר האדם את הכתב שאף לתעד אירועים שונים בחייו ובחיי סביבתו. בתחילה, בעזרת לוחות חרס ופפירוסים ובהמשך על ידי סופרים שתיעדו את המדינה, הכלכלה והחברה בכתב ובעיקר התמקדו במלחמות ובכיבושים אותם ביצע השליט של תקופתם. ככל שהשתכללו אמצעי הדפוס, גדל היקף העבודה ההיסטוריונית. מלכים העסיקו סופרים שיתעדו את תקופת מלכותם; כובשים טבעו מטבעות ותחריטים כדי להנציח כיבושיהם.

תחום המחקר היסטוריה מתייחס אל חקר תרבויות בעלות מערכות כתב. תרבויות כאלה הופיעו לראשונה באזורים של המזרח התיכון בסוף האלף ה-4 לפנה"ס, ומאוחר יותר בשאר העולם. התקופה שלפני המצאת הכתב נקראת פרהיסטוריה, ונחקרות במסגרת מדע הארכאולוגיה. עם זאת, שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, בעיקר במרוצת המאה ה-20, הביאו לשימוש גובר בכלים שאינם טקסטואליים לחקר ההיסטוריה ולאימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות אחרות, כגון האתנוגרפיה על מנת להתגבר על מגבלות אלו.

בתחילת המאה ה-21 מחקרים היסטוריים רבים החלו להתבסס על אוריינות דיגיטלית וחיפושם של מאגרי מידע אינטרנטיים לצורך מחקרים פוליטיים, תרבותיים וחברתיים אודות העבר.

המהפכה הנאוליתית

המהפכה הנאוליתית (המוכרת גם בשם "המהפכה החקלאית") היא תהליך שאפיין את התקופה הנאוליתית (תקופת האבן החדשה): המעבר ההדרגתי של בני אדם מחברות נוודיות של ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות, החל כ-12,000 שנים לפני זמננו (היינו, כ-10000 לפני הספירה) באזור הסהר הפורה, ובתקופות שונות ומאוחרות יותר בשאר העולם. תהליך זה היה בין המהפכות החשובות באבולוציה של האדם והתרחש גם בהעברה תרבותית בין אזורים וגם בכמה מוקדים בלתי תלויים ברחבי העולם.

המונח "המהפכה הנאוליתית" הוצע בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי הארכאולוג האוסטרלי ויר גורדון צ'יילד, אשר גם טען כי המורכבות החברתית הצומחת הובילה למהפכה שנייה, המהפכה האורבאנית, במהלכה נבנו הערים.

מבחינה ארכאולוגית, המהפכה הנאוליתית מתבטאת בדרך כלל בהופעת כלי אבן ייעודיים לעבודת אדמה, כגון גרזנים, להבי מגל וכלי כתישה וטחינה, בהופעת עצמות בעלי חיים מבויתים ושרידים של צמחי תרבות, וכן ביישובים כפריים גדולים עם בתים, כלי חרס וחפצי אמנות.

העמותה הישראלית לפרהיסטוריה

העמותה הישראלית לפרהיסטוריה (נוסדה ב-1960) היא עמותה רשומה המאגדת את חוקרי הפרהיסטוריה של האדם בישראל, מתחומי הארכאולוגיה להתמחויותיה, האנתרופולוגיה הפיזית, מדעי הארכאולוגיה וחקר הרביעון. עם חבריה נמנים חוקרים וסטודנטים באקדמיה, אנשי רשות העתיקות, מוזיאולוגים וחובבי פרהיסטוריה מקרב הציבור. מטרות העמותה הן "לעסוק בהעמקה, הדרכה, הסברה והפצת מידע בתחום הפרהיסטוריה בישראל" וכן "חיזוק הקשר בין אנשי מקצוע לחובבים החברים בעמותה".

הפעילויות הננקטות בידי העמותה למימוש מטרותיה הן:

הוצאת כתב-העת המדעי מתקופת האבן. זהו כתב-עת המפרסם מאמרים (באנגלית) לאחר ביקורת עמיתים ומתמקד בעיקר בארכאולוגיה של התקופות הפלאוליתיות, הנאוליתיות והכלקוליתיות בארץ ישראל, עם דגש על מאמרים עשירים בנתונים.

ארגון כנס מדעי שנתי, בדרך-כלל בחנוכה, באחד המוסדות בהם מתבצע מחקר פרהיסטורי (כל אוניברסיטאות המחקר למעט הטכניון, וכן רשות העתיקות ומכללת תל-חי). הכנס הוא הבמה המרכזית בישראל להתעדכן בחידושי המחקר.

אתר אינטרנט הפונה לציבור הרחב ומציג את חדשות העמותה, פרטים על הכנס השנתי, קישורים לחוברות "מתקופת האבן", אפשרויות התנדבות לחפירות פרהיסטוריות, תמונות ומצגות וכן אפשרות לשליחת שאלות הנוגעות לתחום.

לעיתים העמותה מארגנת או פורשת את חסותה על כנסים פופולריים, ימי עיון וסדנאות הקשורים למחקר הפרהיסטורי.בעמותה חברים כמאתיים איש, והיא מנוהלת על ידי ועד נבחר ועל ידי יושב ראש, גזבר, עורך "מתקופת האבן" ועורך אתר האינטרנט. הכנס השנתי מאורגן בכל שנה על ידי חבר העמותה מהמוסד המארח. כל הפעילויות בעמותה נעשות בהתנדבות והוצאותיה ממומנות מדמי החבר ומתרומות.

התקופה הכלקוליתית

בארכאולוגיה, התקופה הכַלְקוֹליתית (מיוונית: χαλκός, כלקוס = נחושת; λίθος, ליתוס = אבן, כלומר תקופת האבן והנחושת) היא תקופה משלהי הפרהיסטוריה של דרום מזרח אירופה ומערב ומרכז אסיה. בתקופה זו הופיעה חרושת המתכת, לצד כלי אבן מסותתים שהמשיכו להתקיים מהתקופות הקודמות. שמה של התקופה ניתן לה על ידי ויליאם פוקסוול אולברייט. התקופה הכלקוליתית התקיימה בין התקופה הנאוליתית לתקופת הברונזה.

התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל מתחילה ב-4500 לפנה"ס או כמה מאות שנים לפני כן (תלוי כיצד מגדירים את סוף התקופה הנאוליתית) ומסתיימת ב-3500 לפנה"ס, עם עליית הציוויליזציה של תקופת הברונזה הקדומה והתפתחות הערים והכתב.

אצי, איש הקרח שנמצא בקרחוני האלפים עם גרזן נחושת וסכין אבן, תוארך ל-3300 לפהנ"ס, ומהווה דוגמה לממצא מתקופה זו בדרום אירופה.

חפצי המתכת המוקדמים ביותר יוצרו בתקופה הכלקולתית. במטמון נחל משמר נמצאו כ-400 כלים מהתקופה, כמו גם מקדשים לאלים.

התקופה המזוליתית

התקופה המזוליתית (מ-Mesolithic - ביוונית: μέσος - מזוס (אמצע), λίθος - ליתוס (אבן), דהיינו תקופת האבן התיכונה), היא מושג המשמש באירופה להגדרת התקופה הארכאולוגית שבין התקופה הפלאוליתית והתקופה הנאוליתית. כלומר, זו תקופת המעבר מאורח חיים של ציידים-לקטים נוודים לאורח חיים של חקלאים, היושבים בכפרי קבע. תחילת התקופה משתנה ממקום למקום אך מקובל ליחסה לתחילת תור ההולוקן, לפני כ-11,000 שנים.

זהו מושג מקביל מבחינות מסוימות למונח התקופה האפיפלאוליתית (התקופה שאחרי הפלאולית) בלבנט ובארץ ישראל, ובמקומות נוספים באגן הים התיכון. עם זאת, התקופה האפיפלאוליתית התחילה כ-10,000 שנים מוקדם יותר, עדיין בתור הפליסטוקן, והמעבר לכפרי קבע קדם-חקלאיים היה מודגש יותר (למשל התרבות הנאטופית של סוף התקופה האפיפלאוליתית בארץ ישראל).

השינוי האקלימי באירופה של המעבר מהפליסטוקן להולוקן הביא לשינוי בהרגלי התזונה: בתקופה זו התפתח הדיג כדי לספק את הצרכים הגדלים של האוכלוסייה ושינוי בכמות הצייד. במקביל לגיוון המזון בצייד חלה התפתחות משמעותית בהסתמכות על מזון מן הצומח. לקראת סוף התקופה הזו החל האדם מביית מיני צמחים.

במרבית האזורים, התקופה המזוליתית מאופיינת בכלי צור מורכבים קטנים. ציוד דיג, קרדומי אבן, וחפצי עץ כגון סירות קאנו וקשתות נמצאו בכמה אתרים. החל ייצור כלים מורכבים בעלי ידית שבה משובצים להבוני צור מסותתים - מיקרוליתים. המיקרוליתים שולבו בכלי ציד ודיג, וכלי צור אחרים דוגמת מרצעים ומגרדים שנוצלו לעיבוד החיות שניצודו או יצירת כלים אחרים.

כלי אבן

כלי אבן הוא, במובן הכללי, כל סוג של כלי עשוי מחומר סלעי.

מלטה

רפובליקת מלטה (במלטזית: Repubblika ta' Malta, באנגלית: Republic of Malta) היא מדינה קטנה המורכבת ממספר איים הממוקמת במרכז הים התיכון מדרום לאיטליה. עקב מיקומם האסטרטגי של האיים הם נכבשו שוב ושוב במהלך ההיסטוריה, אך מאז 1964 מלטה היא מדינה עצמאית וב-2004 הצטרפה לאיחוד האירופי.

מערב אפריקה

מערב אפריקה הוא אזור גאוגרפי בחלק המערבי של יבשת אפריקה. הגדרת תחומיו של האזור משתנה. המדינות הנכללות בהגדרת האו"ם לאזור זה הן:

כל המדינות באזור, למעט מאוריטניה, מרכיבות את הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS).

על פי האו"ם, גם האי סנט הלנה, טריטוריה בריטית באוקיינוס האטלנטי נכללת באזור זה.

בתקופת הקולוניאליזם רוב האזור היה תחת שליטת צרפת, והשפעות התרבות הצרפתית ניכרות עד היום.

סקנדינביה

סקנדינביה היא אזור הנמצא בחצי האי סקנדינביה בצפון אירופה, הכולל את שטחיהן של המדינות נורווגיה ושוודיה. הגדרה רחבה יותר כוללת גם את דנמרק (לשלוש המדינות אלו חברת תעופה לאומית משותפת בשם סקנדינביין איירליינס סיסטם — מערכת קווי תעופה סקנדינביים), ובהגדרה רחבה יותר, סקנדינביה היא חלק מאזור המכונה "המדינות הנורדיות", הכולל גם את פינלנד, איסלנד, אולנד ואיי פארו, והמרחיקים נוהגים לכלול בו גם את גרינלנד. תושבי סקנדינביה מכונים סקנדינבים.

עמילן

עֲמִילָן הוא פולימר, רב-סוכר המורכב מיחידות חוזרות של גלוקוז. עמילן הוא צורת אגירת סוכר זמין בצמח לצורך הפקת אנרגיה כימית. בני אדם מסוגלים לעכל עמילן והוא משמש כמקור אנרגיה עיקרי למרבית אוכלוסיית העולם. העמילן שאוכלים בני האדם נמצא בעיקר בדגנים ובשורשים אכילים.

מלבד היותו מקור אנרגיה, עמילן, ובמיוחד עמילן תירס, משמשים בבישול להעלאת סמיכות רטבים. בתעשייה עמילן משמש, בין השאר, לייצור דבקים, נייר וטקסטיל. העמילן הוא גם חומר תשמורת.

גלוקוז היא מולקולה הידרופילית מסיסה בקלות במים, אך עמילן, אף שהוא בנוי מיחידות גלוקוז, איננו מתמוסס בקלות במים כמו הגלוקוז.

פורטלנד (אורגון)

פורטלנד (באנגלית: Portland) היא עיר הממוקמת בצפון-מערב ארצות הברית, באזור הפסיפיק נורת' ווסט, והיא העיר הגדולה ביותר במדינת אורגון.

פורטלנד נמצאת בצפונו של עמק וילאמט, במפגש הנהרות וילאמט וקולומביה. בנוסף, היא בירתו של מחוז מולטנומה. פורטלנד נקראת על שם העיר פורטלנד שבמדינת מיין. המתיישבים הראשונים הגיעו לעיר בסביבות שנת 1830, קרוב לסופו של שביל אורגון. היותה של העיר ממוקמת במפגש שני נהרות גדולים אפשרה סחר ושינוע נוח של מוצרים אל מחוץ העיר ואליה. תעשיית העץ הייתה מרכיב מרכזי בכלכלת העיר בשנותיה הראשונות. בתחילת המאה ה-20 העיר קיבלה תדמית של אחת מערי הנמל המסוכנות בעולם, כמרכז גדול של פשע מאורגן. לאחר שכלכלת העיר שגשגה כתוצאה מהתעשייה שהתפתחה בה במלחמת העולם השנייה, תדמיתה כעיר מסוכנת החלה להתפוגג. החל משנות ה-60 הפכה פורטלנד ידועה בערכיה הפוליטיים הליברליים, והיא מזוהה עד היום כמעוז של תרבות הנגד. על פי מחקר שנערך ב-2009 על ידי מרכז המחקר פיו, פורטלנד היא העיר השמינית בארצות הברית שאנשים רוצים לגור בה.

אקלימה של פורטלנד מאופיין בקיצים חמים ויבשים ובחורפים קרירים וגשומים. אקלים זה הוא מיטבי לגידול ורדים, ועל כן בפורטלנד ישנה תעשיית גידול ורדים גדולה והיא נקראת "עיר הוורדים". "Keep Portland Weird" (שמור על פורטלנד מוזרה) הוא המוטו הלא-רשמי של העיר.

פטרוגליף

פטרוגליף הוא ציור חרות בסלע, לרוב על ידי תרבויות פרהיסטוריות. מקור המילה הוא מיוונית : "פטרוס" (petros) פירושו אבן ו"גליף" (glyph) פירושו לגלף.

בדרך כלל החריתה נעשתה באמצעות חרט מאבן צור, שעליו הכו באבן ששמשה כפטיש. תהליך זה קילף מהסלע את הפטינה הנוצרת כתוצאה מתהליכי בלייה (חשיפה לשמש ורוחות) ופעילות של חזזיות, וחשף את השכבה שמתחתיה שהיא בדרך כלל בגוון אחר (לרוב בהיר יותר). עם השנים התכסו גם הציורים בפטינה. רוב הפטרוגליפים הם שרטוטים של קווים (בצורת דמויות אדם או בעלי חיים), אך קיימים גם פטרוגליפים שבהם הושקעה עבודה רבה יותר על מנת ליצור תבליטים.

יש שטועים ומשתמשים במונח זה על מנת לתאר כל עבודת אמנות שנעשתה על אבן בידי האדם הקדמון, כולל הציורים המפורסמים על קירות מערות במערב אירופה. המונח המתאר ציור על סלע הוא "פיקטוגרף". המונח "אמנות סלע" (Rock Art) מאחד את המושגים פטרוגליף ופיקטוגרף.

לציורים החרותים בסלע הייתה משמעות תרבותית ודתית עמוקה עבור האנשים בחברות שיצרו אותם. במקרים רבים, משמעות זו עברה בירושה גם לצאצאיהם. עד היום יש משמעות דתית לפטרוגליפים עבור ילידי אוסטרליה האבוריג'ינים.

ניתן למצוא פטרוגליפים בכל היבשות (פרט לאנטארקטיקה) וכן באיי פולינזיה.

ציידים-לקטים

חברת ציידים-לַקָּטִים היא חברת נוודים שהמערכת הכלכלית שלה מבוססת על איסוף מזון מצמחי בר, וכן ציד של בעלי חיים, ואינה עוסקת בחקלאות או בגידול בעלי חיים מבויתים.

בחברת הציידים-לקטים, חלוקת העבודה על פי רוב מתחלקת בצורה מגדרית: הנשים עוסקות בליקוט של קטניות, פירות, ירקות ועוד (מאחר שזו פעולה שלא דרושה לה תשומת לב מלאה, וניתן להפסיקה ולחדשה בנקל, ולהתפנות לטיפול בילדים ולעיסוקים אחרים) ואילו הגברים עוסקים לרוב בציד בעלי חיים, ונעדרים לעיתים תקופות ארוכות מביתם.

ציידים-לקטים חיים בדרך כלל בקבוצות חברתיות קטנות ומבודדות יחסית, המונות לא יותר מכמה עשרות בני אדם.

ממצאים ארכאולוגיים מעידים על כך שעד לפני 12,000 שנה, כל בני האדם היו ציידים-לקטים. המהפכה הנאוליתית ("המהפכה החקלאית"), שהתרחשה בדרום-מערב אסיה בין האלף ה-8 ל-7 לפנה"ס, מסמלת את המעבר מחברות ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות יצרניות בתקופת האבן החדשה. הצעד המכריע במעבר לחיי קבע היה ביות צמחים ובעלי החיים. התפתחות זו הייתה איטית, והמעבר מתלות גמורה בצמחי בר לייצור ועיבוד מזון נמשך אלפי שנים.

גם כיום קיימים עדיין שבטים ציידים-לקטים, בעיקר באזורים מבודדים באפריקה ואוסטרליה.

קניה

קֶניה (רשמית רפובליקת קניה - באנגלית: Republic of Kenya, בסווהילי: Jamhuri ya Kenya) היא מדינה במזרח אפריקה, הגובלת באתיופיה, בסומליה, בדרום סודאן, בטנזניה, באוגנדה ובאוקיינוס ההודי. המדינה מחולקת ל-47 נפות הנשלטות על ידי מושלים נבחרים. עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר בקניה היא ניירובי. המדינה קרויה על שם הר קניה המצוי בשטחה. אוכלוסיית קניה מונה נכון ליולי 2017 כ-47.6 מיליון אנשים, האוכלוסייה ה-30 בגודלה בעולם.

תקופת האבן

תקופת האבן היא פרק זמן פרהיסטורי הקרוי כך מכיוון שהשרידים הנפוצים ביותר שנותרו מתרבות האדם הם כלי אבן. סלעים הניתנים לסיתות, בעיקר צור לסוגיו, אובסידיאן, בזלת וגיר, עוצבו לשימוש ככלי עבודה, חיתוך ועיבוד וככלי נשק. חומרים אחרים, כעץ ועצם, היו גם בשימוש, אולם הראשון משתמר לעיתים נדירות בממצא הארכאולוגי, ואילו האחרון היה נפוץ פחות מכלי האבן. בתקופה זאת התרחשה האבולוציה של האדם ותרבותו, החל בציידים-לקטים הקדם-מודרניים בסוואנה האפריקאית וכלה בחברות החקלאים והרועים שהניחו את התשתית לערים ולמדינות ההיסטוריות.

תת-היבשת ההודית

תת-היבשת ההודית הוא אזור גאוגרפי ותרבותי בדרום אסיה הכולל את הודו, בנגלדש, פקיסטן, נפאל, בהוטן, סרי לנקה והאיים המלדיביים. תת-היבשת חופפת את הלוח הטקטוני ההודי. תת-היבשת הוא אחד מהאזורים המאוכלסים ביותר בעולם ובו כמיליארד וחצי תושבים (רובם בהודו), המהווים 40% מאוכלוסיית אסיה. המונח "תת-היבשת ההודית" מבטא את השוני הגאוגרפי והטקטוני בין האזור לבין שאר יבשת אסיה, אך גם את ההבדלים החברתיים בין תרבויות תת-היבשת והתרבויות הסמוכות. עם זאת, אין קונצנזוס מוחלט לגבי המושג.

לוח אירועים בהיסטוריה
פרהיסטוריה • האלף ה-10 לפנה"סהאלף ה-9 לפנה"סהאלף ה-8 לפנה"סהאלף ה-7 לפנה"סהאלף ה-6 לפנה"סהאלף ה-5 לפנה"ס
האלף ה-4 לפנה"סהאלף ה-3 לפנה"סהאלף ה-2 לפנה"סהאלף ה-1 לפנה"סהאלף הראשוןהאלף השניהאלף השלישי

המאה ה-10 לפנה"סהמאה ה-9 לפנה"סהמאה ה-8 לפנה"סהמאה ה-7 לפנה"סהמאה ה-6 לפנה"סהמאה ה-5 לפנה"סהמאה ה-4 לפנה"סהמאה ה-3 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"סהמאה ה-1 לפנה"סהמאה ה-1המאה ה-2המאה ה-3המאה ה-4המאה ה-5המאה ה-6המאה ה-7המאה ה-8המאה ה-9
המאה ה-10המאה ה-11המאה ה-12המאה ה-13המאה ה-14המאה ה-15המאה ה-16המאה ה-17המאה ה-18המאה ה-19המאה ה-20המאה ה-21

היסטוריהלוח הזמנים הגאולוגילוח התקופות בארץ ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.