פרדריק פאסיוס

פרדריק פאסיוספינית: Fredrik Pacius, בגרמנית: Friedrich Pacius‏; 19 במרץ 1809 - 8 בינואר 1891) היה מנצח, מלחין וכנר גרמני שחי ופעל בעיקר בפינלנד. הלחן שלו הפך ברבות הימים להמנון של פינלנד, אסטוניה וליבוניה. בזכות פועלו בפינלנד נחשב בעיני רבים ל"אבי המוזיקה הפינית".

פרדריק פאסיוס
Fredrik Pacius
Pacius
Fredrik Pacius by Emil Wikström - Helsinki - DSC03442
פסל לזכר פרדריק פאסיוס בפארק קאיסניאמי בהלסינקי
Fr-Pacius-1948
פרדריק פאסיוס על גבי בול פיני משנת 1948

קורות חייו

נולד בהמבורג למריה מרגרטה שומאכר וליוהאן קונראד פאציוס, סוחר יינות. ככל הנראה מקור משפחתו של אביו הוא בפירנצה שבאיטליה. בנעוריו הצטיין בנגינה, ציור ושפות וסיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה הומניסטית בעיר. הוא למד מוזיקה בקאסל אצל לואי שפור ומוריץ האופטמן. לאחר לימודיו עבד ככנר בתזמורת המלכותית בסטוקהולם. בשנת 1834 הוזמן לאוניברסיטת הלסינקי לשמש שם כמורה למוזיקה. בפועל שימש כמנהל המוזיקלי שם עד שנת 1869, בה יצא לגמלאות. בשנת 1842 נישא לנינה מרטין. בתקופת עבודתו באוניברסיטת הלסינקי עשה רבות לקידום החיים המוזיקליים בפינלנד, בין השאר הקים מקהלת סטודנטים ותזמורת סימפונית שם. בשנת 1848 הלחין שיר למקהלה בשם "ארצנו" (Vårt land) למילים של המלחין הפיני ממוצא שוודי לודוויג רונברג. יצירתו של רונברג "הצוער שטאל" (Fänrik Ståls sägner), שבה נכלל השיר, היא אוסף של סיפורים ושירים מן המלחמה הפינית והמוטיב העיקרי בהם הוא האהבה למולדת המאחדת את כל שכבות העם וגורמת לכולם להירתם למטרה אחת בלא כל מניעים אנוכיים. הלחן הוא עיבוד מוזיקלי לשיר סטודנטים גרמני בשם "האפיפיור והסולטאן" (Papst und Sultan). בשנת 1852 כתב את האופרה הפינית הראשונה, "מסע הציד של המלך קארל" (Kung Karls Jakt) ללברית בשפה השוודית של זכריס טופליוס. האופרה עוסקת באיי אולנד. בשנת 1860 כתב את האופרה השנייה שלו, "הנסיכה הקפריסאית" (Prinsessan av Cypern), גם היא ללברית של זכריס טופליוס. ב-1866 כתב את "לורליי", האופרה השלישית שלו, ללברית של המשורר הגרמני עמנואל גייבל (Emanuel Geibel).

לאחר צאתו לגמלאות עבר פאסיוס עם משפחתו בשנת 1871 לגרמניה. בתקופה זו ניסה להתפרסם בגרמניה ובמערב אירופה אולם ללא הצלחה. כיוון שמרכז חייו נותר בפינלנד ושם גם זכה להכרה, החליט ב-1874 לשוב לפינלנד.

פרדריק פאסיוס נפטר בהלסינקי ונטמן בבית העלמין היאטניאמי (Hietaniemi) בעיר.

"ארצנו" כהמנון

את השיר "ארצנו" תרגם לראשונה לפינית החוקר יוליוס קרון (Julius Krohn), פיני ממוצא גרמני, בשנת 1867. בהתבסס על תרגום זה יצר המשורר פאבו קאיאנדר (Paavo Cajander) בשנת 1889 את הגרסה הרשמית להמנון פינלנד.

יוהאן וולדמאר יאנסן תרגם את "ארצנו" לאסטונית ב-1869 בשם "מולדתי, האושר והשמחה שלי"(באסטונית: Mu isamaa, mu õnn ja rõõm) והוא הושר לראשונה כיצירה מקהלתית בפסטיבל הזמר הראשון של אסטוניה באותה שנה. עד מהרה הפך השיר לסמל התחייה הלאומית באסטוניה.

הנצחתו

בשנת 1895 הוסר הלוט מעל פסל לזכרו בפארק קאיסניאמי (Kaisaniemi) בהלסינקי. הלחן של פאסיוס אומץ בחוק כהמנון הלאומי של אסטוניה בשנת 1920 ושוב בשנת 1990. בשנות ה-40 הופק בפינלנד סרט על חייו. משנת 1991 מעניקה אוניברסיטת הלסינקי פרס שנתי על שמו לאדם או ארגון שהתבלטו בפועלם המוזיקלי בפינלנד.

קישורים חיצוניים

1809

שנת 1809 היא השנה התשיעית במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1809 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1891

שנת 1891 היא השנה ה-91 במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1891 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

19 במרץ

19 במרץ הוא היום ה-78 בשנה (79 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 287 ימים.

8 בינואר

8 בינואר הוא היום השמיני בשנה. עד לסיום השנה נשארו עוד 357 ימים (358 בשנה מעוברת).

אוניברסיטת הלסינקי

אוניברסיטת הלסינקי (בפינית: Helsingin yliopisto, שוודית: Helsingfors Universitet) היא האוניברסיטה הגדולה ביותר בפינלנד וממוקמת בהלסינקי. יש בה 38,000 סטודנטים (בהם 5,500 סטודנטים לאחר תואר שני). אוניברסיטת הלסינקי חברה בארגון אירופאום ומשתתפת באגודת אוניברסיטאות המחקר הארופאיות.

המנון אסטוניה

מולדתי, האושר והשמחה שלי (באסטונית: Mu isamaa, mu õnn ja rõõm) אומץ כהמנון הלאומי של אסטוניה בשנת 1920 ושוב בשנת 1990.

המילים נכתבו על ידי יוהאן וולדמאר יאנסן ולוו במנגינה שהולחנה בשנת 1848 על ידי פרדריק פאסיוס שהיא גם המנגינה של ההמנון הלאומי של פינלנד.

השיר הוצג לציבור כיצירה מקהלתית בפסטיבל הזמר הגדול של אסטוניה בשנת 1869 ועד מהרה הפך לסמל התחייה הלאומית באסטוניה.

בשנים 1944 ו-1988, בעת קיומה של אסטונית הסובייטית, אומץ המנון שונה, כאשר המנון זה נאסר על ידי השלטון הסוביטי.

המנון פינלנד

ההמנון הלאומי של פינלנד הוא Maamme בפינית ו-Vårt Land בשוודית ופירוש שמו הוא אדמתנו. להמנון גרסה פינית וגרסה שוודית, שהן שתי השפות הרשמיות בפינלנד. ההמנון הוא המנון דה-פקטו, אך לא קיים חוק שקבע אותו ככזה.

מילות ההמנון נכתבו במקור בשוודית על ידי לודוויג רונברג, פיני ממוצא שוודי, ובוצע לראשונה בתקופת אביב העמים ב-13 במאי 1848. השיר המקורי נכתב ב-1846 והיו לו 11 בתים, מתוכם 2 מרכיבים את ההמנון הנוכחי. הוא היווה למעשה את הפרולוג לחיבור אפי מסוגת הרומנטיציזם הלאומי בשם "עלילות המלח שטול" (שוודית: Fänrik Ståhls Sägner; פינית: Vänrikki Stoolin tarinat). השיר במקור היה נפוץ בכל רחבי סקנדינביה ולא שויך לפינלנד בפרט. עד לשנים 1917-1918, כשפינלנד אימצה אותו באופן בלתי רשמי כהמנונה, הוא היה נפוץ לביטוי רגשות לאומיים גם בשוודיה, נורווגיה ודנמרק (ואכן עד היום בגרסתו בשפה השוודית, שם המדינה כלל אינו מוזכר), ומנגינתו מזכירה לרבים את המנגינה של ההמנון השוודי וההמנון הנורווגי.

ההמנון הולחן על ידי המלחין הגרמני פרדריק פאסיוס, והוא גם הלחן המשמש את ההמנון האסטוני. בשל כך (ובשל העובדה כי המלחין הוא ממוצא גרמני, ולא פיני) היו בפינלנד שהציעו שיוחלף ביצירה "פינלנדיה" של ז'אן סיבליוס, אך הצעה זו לא התקבלה. הלחן נושא דמיון גם לשיר שתייה גרמני, Papst und Sultan.

זכריס טופליוס

זכריס טופליוס (בפינית: Zachris Topelius; ‏14 בינואר 1818 - 12 במרץ 1898) היה סופר ומשורר פיני שכתב בשוודית, ונחשב לדמות מייסדת בספרות הילדים והנוער בשוודיה ובפינלנד. כן עבד כעיתונאי, היסטוריון ושימש כרקטור אוניברסיטת הלסינקי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.