פרדסיה

פַּרְדֵּסִיָּה היא מועצה מקומית בשרון, מזרחית לנתניה ומוקפת במושבים השייכים למועצה אזורית לב השרון. היא שייכת מנהלית למחוז המרכז והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1952.

פרדסיה
Pardesiya Aerial View
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה טל גורקי
גובה ממוצע[1] ‎52 מטר
תאריך ייסוד 1938
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 5,830 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 215
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.0% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 3,867 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 47
תחום שיפוט[2] 1,500 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 243
(למפת נתניה רגילה)
Netanya
 
פרדסיה
פרדסיה
32°18′21″N 34°54′40″E / 32.3058959431057°N 34.9110660364592°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
8 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4648
    - דירוג מדד ג'יני 24
פרופיל פרדסיה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.pardesia.muni.il

היסטוריה

אדמות היישוב נקנו בשנת 1928 על ידי יונה פישר, יהודי מבלגיה, שקיווה כי למקום יגיעו יהודים בלגים. בשנות ה-30, לאחר שלא יושב היישוב, יצאה קריאה של יהודי תימן בארץ ישראל ביישובים בנימינה, פתח תקווה ונווה שלום להקים יישוב יהודי חדש באזור השרון. בשנת 1938 הוקם במקום יישוב של עולי תימן ובמקום ניטע פרדס, שאת פירותיו שלחו התושבים לאירופה. בזמן מלחמת העולם השנייה נסגרו שערי ארץ ישראל, ולכן לא נשלחה סחורה, והיישוב היה תחת סיכון פירוק, אך בעזרת התערבות של הסוכנות היהודית ניצל מכליה.

בקרבת פרדסיה ישבו מספר קבוצות של ערבים אשר פגעו ביישוב קשות, אך במלחמת העצמאות גורשו כולן, ועדות לאחת מהן הוא בית השייח' הנטוש במושב צור משה השכן. בשנת 1952 הוכרזה פרדסיה כמועצה מקומית, ונפרדה ממועצה אזורית השרון הצפוני אשר אליה השתייכה. בשנות ה-50 הוקמה בקרבת היישוב מעברת שבות עם, אשר שטחה צורף לפרדסיה בשנת 1982.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בפרדסיה 5,830 תושבים (מקום 215 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לפרדסיה דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 92.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 11,961 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[3]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ראשי היישוב ותקופת כהונתם

  • 1955 - 1956 אהרון כהן
  • 1956 - 1961 זכריה ימיני
  • 1961 - 1965 יעקב בן אהרון
  • 1965 - 1972 יפתח מוצרפי
  • 1972 - 2013 יצחק ימיני
  • 2013 - עד היום טל גורקי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ פרופיל פרדסיה באתר הלמ"ס
פרדסיה משמאל וצור משה מכיוון יער אילנות
פרדסיה משמאל וצור משה מכיוון יער אילנות
אבן יהודה

אֶבֶן יְהוּדָה היא מועצה מקומית בשרון במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

אליכין

אֶלְיָכִין היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל, שוכנת כ-4 קילומטרים דרומית לחדרה.

היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1977.

ג'לג'וליה

גַ'לְג'וּלְיָה (בערבית: جلجولية) היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל, 3 ק"מ מזרחית לכפר סבא. ג'לג'וליה היא יישוב עתיק יומין ששמו נזכר בכתובים היסטוריים. בולטים בו שני אתרים היסטוריים: הח'אן מהתקופה הממלוכית שהיה חלק מרשת חאנים שהשתרעו לאורכה של הדרך שעקפה את מישור החוף, ששפע ביצות בתקופה ההיא (דרך הדואר), ומסגד "אבו אלעון", אחד ממפקדי הצבא של צלאח א-דין, שלאחר מכן הוסב למפעל להפקת סוכר, ועל כן נקרא ה"מסכרה". היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1957.

גביע המדינה בכדורגל 2019/2020

גביע המדינה בכדורגל לעונת 2019/2020 היא התחרות ה-81 מאז היווסדה וה-67 מאז קום מדינת ישראל. משחקי התחרות החלו ב-31 באוגוסט 2019, ומשחק הגמר יערך במאי 2020.

דב הוז

דב הוז (19 בספטמבר 1894 – 29 בדצמבר 1940) היה מראשי תנועת העבודה, ממייסדי ארגון "ההגנה" ומחלוצי הטיס העברי בארץ ישראל.

התחנה המרכזית של נתניה

התחנה המרכזית של נתניה היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר נתניה. שוכנת במרכז החלק המערבי של העיר, סמוך לרחוב הרצל בקרן הרחובות אחד העם ואלון צבי.

טייבה

טַייבָּה (בערבית: الطيّبة, תעתיק מדויק: אלטיּבה, משמעות השם: "הטובה") היא עיר במחוז המרכז בישראל, כ-9 ק"מ מצפון-מזרח לכפר סבא, כ-3 ק"מ מצפון לכוכב יאיר. נחשבת לעיר מרכזית באזור המשולש. תושביה מוסלמים. היא הוכרזה כעיר בשנת 1990. בעיר שתי חמולות גדולות - חמולת מסארווה וחמולת חאג' יחיא.

טל גורקי

טל גורקי (נולד ב-30 ביולי 1960) הוא ראש המועצה המקומית פרדסיה.

ירח (אל)

יֶרַח (בכנענית, גם יַרַח או יֹרַח; באוגריתית: יָרִיחְ; בפיניקית: יַרְחִיבּוֹל) הוא אל הירח במיתולוגיה הכנענית. הכנענים והפיניקים האמינו כי ירח הוא ראש צבא הכוכבים ומאורות הלילה, וכן אל הקציר (בשל צורת החרמש של הירח). כמו כן ירח היה אחראי על הורדת הטל.

רעיתו של ירח הייתה האלה ניכל - אלת הפרדסים ונאות המדבר, ובזכות הטל שהוריד ירח פרחו פרדסיה.

פולחן האל ירח היה נפוץ באזור עמק הירדן עוד בתקופת האבן החדשה - באלף השמיני לפנה"ס[דרוש מקור] והערים יריחו ובית ירח נקראו על שמו.

פולחן האל כלל מדי חודש, במילואו של הירח, חתונה טקסית בינו לבין ניכל.

כפר קאסם

כַּפְר קָאסִם‎ (בערבית: كفر قاسم) היא עיר ערבית באזור השרון. העיר שוכנת בקצה הדרומי של "המשולש", צפונית לראש העין הממוקמת על ידה, בסמוך לכביש 5 ("חוצה שומרון").

בשנת 1959 קיבל הכפר מעמד של מועצה מקומית ובמרץ 2008 הוכרזה כפר קאסם כעיר. לא רחוק מכפר קאסם הוקם מחלף קסם, שמקשר בין כביש 444, כביש 5 וכביש 6.

מועצה אזורית דרום השרון

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית דְּרוֹם הַשָּׁרוֹן היא מועצה אזורית המאגדת בתוכה 31 יישובים: 20 מושבים, 7 קיבוצים, 3 יישובים קהילתיים ואת המרכז החינוכי האוניברסיטאי - בית ברל.

המועצה האזורית דרום השרון משתרעת על שטח של כ-95 אלף דונם וגובלת עם 22 רשויות אחרות.

אוכלוסיית המועצה מנתה כ-14 אלף תושבים בשנת 1995 וגדלה לכ-28.5 אלף תושבים, ו 33,177 תושבים ב 2018.

בראש המועצה עומדת אושרת גני גונן וסגניה צפי פלד וליטל רהב.

רב המועצה הוא הרב יצחק יעקובוביץ'.

מועצה אזורית השרון הצפוני

מועצה אזורית השרון הצפוני הייתה מועצה אזורית באזור השרון.

המועצה הוקמה בשנת 1951 והתקיימה עד שנת 1984 עם חיבורה עם מועצה אזורית הדר השרון ליצירת מועצה אזורית לב השרון.

המועצה גבלה בצפון בכפר יונה, במועצה אזורית עמק חפר ובפרדסיה (אחרי שנת 1952), במזרח בקלנסווה, טייבה ואזור השומרון, בדרום ב קדימה וצורן, ומועצה אזורית הדר השרון ובמערב באבן יהודה ונתניה.

יישובי המועצה היו:

צור משה

גאולים

נורדיה

גנות הדר (מ-1964)

תנובות

שער אפרים

ניצני עוז

פרדסיה (עד שנת 1952)

ינובבשנת 1967 עלתה ההצעה לאחד את מועצה אזורית הדר השרון עם מועצה אזורית השרון הצפוני במטרה שיחד המועצה תכיל כ-10,000 תושבים, אך הדבר לא יצא אז אל הפועל. המועצה אוחדה לבסוף עם מועצה אזורית הדר השרון ביוני 1984 ליצירת מועצה אזורית לב השרון.

מועצה אזורית חוף השרון

חוֹף הַשָּׁרוֹן היא מועצה אזורית בשרון.

שמה של המועצה נובע ממיקומם של חלק נכבד מיישובי המועצה על חופי מישור החוף באזור השרון.

המועצה גובלת בדרום ברעננה, הרצליה וכפר שמריהו, במערב בים התיכון, בצפון בנתניה, אבן יהודה ואילנות ובמזרח במועצה אזורית לב השרון, אבן יהודה, מועצה אזורית דרום השרון וקדימה. כמו כן נכלל במועצה קיבוץ גליל ים, הנמצא בין הרצליה ורמת השרון ולכן אינו נכלל ברצף הטריטוריאלי של המועצה.

משרדי המועצה נמצאים בשטח קיבוץ שפיים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית חוף השרון 15,100 תושבים (מקום 124 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית חוף השרון דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 87.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 12,764 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מועצה אזורית לב השרון

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית לֵב הַשָּׁרוֹן היא מועצה אזורית באזור השרון, המאגדת 18 יישובים. משרדי המועצה נמצאים ליד מחלף דרור. בראשות המועצה עומד עמיר ריטוב ממושב חרות.

מועצה אזורית עמק חפר

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית עֵמֶק חֵפֶר היא מועצה אזורית השוכנת במישור החוף שלאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה בדרום.

המועצה הוקמה בשנת 1940 וכיום יש בה 43 יישובים והיא משתרעת על כ-130,000 דונם.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז המרכז

מחוז המרכז הוא אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. שטחו של המחוז 1,293 קילומטר רבוע, והצפיפות בו היא 1,434 איש לקמ"ר. בירת המחוז היא העיר רמלה, והעיר הגדולה במחוז היא ראשון לציון. בית המשפט המחוזי נמצא בעיר לוד. המחוז כולל ארבע נפות:

נפת רמלה

נפת השרון

נפת פתח תקווה

נפת רחובות

ערים תאומות

ערים תאומות היא התקשרות שבמסגרתה ערים ממקומות מרוחקים זה מזה, הן גאוגרפית והן פוליטית, מזווגות זו לזו, תוך מתן דגש על אימוץ קשרים תרבותיים ואנושיים אחרים. ערים תאומות בדרך כלל (אם כי לא תמיד) חולקות מאפיינים דמוגרפיים דומים. לעיתים אפילו אזורים שלמים מחליטים על ברית "תאומות" כמו למשל מחוז האינאן בסין ומחוז ג'ג'ו בקוריאה הדרומית. בפועל, הסכמי ערים תאומות מובילים בדרך כלל לחילופי סטודנטים כמו גם שיתופי פעולה תרבותיים וכלכליים.

תל מונד

תֵּל מוֹנְד היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל. בתחילה הייתה חלק ממועצה אזורית הדר השרון עד שהוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1954.

תל מונד היא מרכזו של גוש תל מונד. היא גובלת במזרח במושב כפר הס, בדרום במושב חרות, במערב בכביש 4 ובצפון בעין ורד, בכביש 553 ומעברו בקדימה-צורן. תל מונד מהווה מרכז אזורי ליישובים חקלאיים סמוכים, ובהתאם נבנו בה מבני מסחר ושירותים. רחובה הראשי הוא רחוב הדקל, הרחוב הראשון בתל מונד.

לאום ודת[2]
יהודים: 98.9%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.7%
גילאי 5 - 9 7.1%
גילאי 10 - 14 7.0%
גילאי 15 - 19 7.1%
גילאי 20 - 29 17.6%
גילאי 30 - 44 17.2%
גילאי 45 - 59 19.6%
גילאי 60 - 64 7.3%
גילאי 65 ומעלה 10.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
תלמידים 467
 –  יסודי 467
 –  על-יסודי 0
מספר כיתות 15
ממוצע תלמידים לכיתה 31.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
השרון
ערים הוד השרוןהרצליהטייבהטירהכפר יונהכפר סבאכפר קאסםנתניהקלנסווהראש העיןרמת השרוןרעננה
מועצות אזוריות מועצה אזורית עמק חפרמועצה אזורית לב השרוןמועצה אזורית חוף השרוןמועצה אזורית דרום השרון
מועצות מקומיות זמראבן יהודהאליכין • פרדסיה • קדימה-צורןתל מונדכפר שמריהוג'לג'וליהכפר ברא
מועצות אזוריות לשעבר מועצה אזורית השרון התיכוןמועצה אזורית הירקוןמועצה אזורית מפעלות אפקמועצה אזורית השרון הצפונימועצה אזורית הדר השרון
דגל ישראל
מחוז המרכז
נפות נפת השרוןנפת פתח תקווהנפת רמלהנפת רחובות

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםסעודיהירדןלבנוןסוריהמחוז תל אביבמחוז חיפהמחוז המרכזמחוז הדרוםמחוז ירושליםמחוז יהודה ושומרוןרצועת עזהמחוז הצפוןCenter District in Israel (undisputed).svg
ערים אלעדגבעת שמואלהוד השרוןטייבהטירהיבנהיהוד-מונוסוןכפר יונהכפר סבאכפר קאסםלודמודיעין-מכבים-רעותנס ציונהנתניהפתח תקווהקלנסווהראש העיןראשון לציוןרחובותרמלהרעננה
מועצות מקומיות אבן יהודהאליכיןבאר יעקבבית דגןבני עי"שגדרהג'לג'וליהגן יבנהגני תקווהזמרכוכב יאיר צור יגאלכפר בראמזכרת בתיהסביון • פרדסיה • קדימה-צורןקריית עקרוןשוהםתל מונד
מועצות אזוריות ברנרגדרותגזרגן רווהדרום השרוןחבל יבנהחבל מודיעיןחוף השרוןלב השרוןנחל שורקעמק חפרשדות דן
ועדי רובע עירוני נוה מונוסוןמכבים-רעות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.