פרדס

פרדס הוא מטע שבו גדלים עצי פירות הדר. בישראל, התקיימו בעבר פרדסים רבים, כחלק מכלל החקלאות שהייתה נפוצה בארץ. כיום בעקבות תיעוש ופיתוח פחתו שטחי הפרדסים, אך עדיין קיימים שטחי פרדסים רבים ברחבי הארץ.

Pomelo 2006
מכלי פומלו באחד מפרדסי הצפון
PikiWiki Israel 1492 Rehovot קטיף תפוזים
קטיף תפוזים בפרדס ברחובות בתחילת המאה ה-20

אטימולוגיה

המילה "פרדס" נובעת מהמילה הפרסית העתיקה "pairi-daēza" שפירושו "גן תחום (בחומה)". הגנים במזרח הקדום היו שייכים על פי רוב למלך, והכניסה אליהם התאפשרה רק לקרובים אליו ביותר. מאותה המילה נובעים כינויים לועזיים לגן עדן, כגון Paradise באנגלית. פרדסנות היא תורת הגידול של עצי פרי הדר בפרדס.

המילה פרדס מופיעה בתנ"ך כמה פעמים, בהם במגילת שיר השירים פרק ד' פסוק יג': "שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים" וכן בקהלת פרק ב׳ פסוק ה׳ ובנחמיה פרק ב׳ פסוק ח׳.

פרדסים בישראל

העדות הראשונה לגידול התפוז בארץ ישראל בעת המודרנית היא מאמצע המאה ה-18. מאז שבו היהודים ליישב את ארץ ישראל במאה ה-19 הייתה הפרדסנות לאחד הענפים החשובים בכלכלת היישוב. הזן "שמוטי" נתגלה אז בארץ ונחשב מיד למשובח ביותר בין זני התפוזים. זן זה הוא כנראה גלגול מקומי של זן אחר שהובא לארץ בימים קדומים. הזן ידוע בעולם כולו בשם "תפוזי Jaffa" והוא נחשב למותג הישראלי הידוע ביותר ברחבי העולם. מלבד ה"שמוטי" מגדלים בארץ גם זני תפוזים אחרים כגון הטבורי (הידוע גם בכינוי וושינגטון), וולנסיה, זאת על מנת להאריך את עונת הפרי, וגם פירות הדר נוספים כגון: אשכולית, אשכולית אדומה (סן רייז), מנדרינה, פומלו, פומלו אדום (צ'נדלר), פומלית (הכלאה בין פומלו ואשכולית הפופולרית מאוד ביפן), לימון, קלמנטינה ואתרוג. את החושחש אפשר למצוא גדל בר במעזבות.

לאחר הקמת המדינה הפכה הפרדסנות לאחד הענפים החקלאיים הראשיים במשק הישראלי, ופירות ההדר היו למרכיב חשוב ביותר ביצוא לאירופה ובכלכלה המתפתחת. בארץ מתאימים לגידול ההדרים קרקעות החמרה בשרון, אך פרדסי ישראל משתרעים מצפון הארץ ועד לדרומה. פירות הדר נוספים שמקורם אינו בישראל עברו איקלום לתנאי הארץ, והחלו לתת פריים.

אולם בעיית המים החלה מעיקה על הפרדסנים. ההדרים זקוקים להשקיה רבה בקיץ, ומים שסופקו בעבר בשפע מתעלות ניקוז של הביצות או משאיבה יזומה על ידי חברת מקורות למטרה זו, חסרים עתה. בשנות ה-2000 התברר כי לא ניתן עוד להמשיך ולהחזיק בענף בממדיו הנוכחיים, זאת בשל המחסור החמור במים, ולכן החלו מצטמצמים הגידולים. נכון לשנת 2006 בישראל כ-200,000 דונם הדרים, כאשר בשנים האחרונות חלה התאוששות בענף בעקבות מעבר לשימוש במי קולחין, ובאזורים רבים בארץ ניטעים מחדש הדרים. כ-8,000 דונם חדשים ניטעו במהלך שנת 2006, כאשר נטיעות נוספות מתוכננות להתבצע במהלך השנים הבאות. למרות כל האמור לעיל ישראל הייתה למדינה מתועשת, והמרכיב החקלאי בכלכלתה קטן משנה לשנה, ועמו ירדה גם תפארתה של הפרדסנות.

פירות ההדר ובמיוחד התפוזים מישראל ידועים באירופה בטעמם. תפוז הבר, שמקורו אולי בחושחש, מריר וחמצמץ ומתיקותו של התפוז הישראלי היא לא מעט בשל מלאכתם המרובה של חוקרים ומדענים במכון וולקני שבראשון לציון. כיום נרתמו העובדים במכון להציל את ענף הפרדסנות, ולשמר את ימיה של ישראל כארץ ההדרים. נראה כי המאמצים לייצר זנים העמידים לתנאים יובשניים הוכתרו בהצלחה, והפרדסנים שבים לנטוע עצים מן הזן העמיד ולמלא את הארץ בניחוח ההדרים.

בתחילת התפתחות העצים גוזמים אותם הפרדסנים לשם עיצוב צורתם, ובשלב מאוחר יותר לשם הרחקת ענפים יבשים המיותרים והעלולים לשרוט את הפרי ולפגום בו, ודילול נוף העץ כל מספר שנים על מנת לרעננו, לחדשו וכתוצאה מכך לקבל פרי גדול ואיכותי יותר. טיפולים נוספים בפרדס הם הדברת העשבייה בתקופת הקיץ באמצעות ריסוס במרסס מוט או מרסס רובים, כיסוח העשבייה, תיחוח האדמה וריסוק הגזם לאחר עבודת הגיזום (עיבודים אלו נעשים באמצעות טרקטור הרתום לכלים השונים על פי הצורך: מכסחת, מתחחת, מרסקת גזם מרססים שונים וכו'), זיבול אורגני ודישון כימי, הניתן בדרך כלל בצורת הגמעה דרך מערכת ההשקיה, מתן חומרי הזנה שונים הנקלטים דרך עלוות העץ, ומלחמה במחלות ובמזיקים, גם זאת באמצעות ריסוסים שונים. ריסוסי העלווה והפרי בפרדס (הן ריסוסי ההזנה והן ריסוסי המזיקים) נעשים באמצעות מרסס מפוח נגרר הרתום לטרקטור. המועצה לפרי הדר מבצעת באופן תקופתי ריסוסים באמצעות מטוסי ריסוס בכל שטחי ההדרים בארץ, בעיקר להדברת זבוב הים התיכון. בישראל משתף ענף הפרדסנות פעולה ביחד עם ענף הכוורנות, משום שפרחי ההדרים הם מקור מזון חשוב ביותר עבור דבורת הדבש.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אברהם טל (זמר)

אברהם טל (נולד ב-28 בנובמבר 1976) הוא זמר, מוזיקאי ומפיק מוזיקלי ישראלי.

אהרן יריב

אהרן יריב (רבינוביץ') (20 בדצמבר 1920 במוסקבה - 7 במאי 1994 בישראל) היה אלוף בצה"ל, ראש אמ"ן ושר בממשלת ישראל.

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, העשירית בגודל אוכלוסייתה בישראל, הגובלת בתל אביב, ברמת גן, בפתח תקווה ובגבעת שמואל.

העיר נוסדה ב-1924 על ידי קבוצת חסידים יוצאי ורשה שבפולין מחברת "בית ונחלה" בראשות יצחק גרשטנקורן, על אדמות שנרכשו מהכפר הערבי הסמוך אל-ח'ירייה, שנקרא באותה עת "אבן אבריק", תוך שימור שמה של העיר המקראית ומתקופת בית שני, המשנה והתלמוד "בני ברק", הנזכרת בתנ"ך ובמקורות חז"ל במיקום זה. בעיר זו התרכזה פעילותו והתקיימה ישיבתו של התנא הנודע רבי עקיבא, אשר על שמו קרוי רחובה הראשי של העיר כיום. תל בני ברק נמצא כיום מדרום לעיר.

שטח השיפוט של העיר, שבעת היווסדה עמד על 1,020 דונם, הוא כיום 7,310 דונם. הרוב המכריע של השטח מכוסה במבני מגורים, תעשייה ומסחר. היא הוכרזה כעיר בשנת 1949.

בני ברק היא עיר בעלת צביון חרדי. בעיר ישנן ישיבות רבות, בייחוד של הזרם החסידי והזרם הליטאי. כמו כן בעיר מוסדות דתיים רבים. בשטחה של העיר נותרה שכונה חילונית אחת, פרדס כץ, שאף היא עוברת תהליך התחרדות. עד שנות ה-80 של המאה ה-20 הייתה בני ברק העיר החרדית היחידה בישראל.

גל אוחובסקי

גל אוחובסקי (נולד ב-27 בספטמבר 1958) הוא עיתונאי, מנחה, יוצר קולנוע ישראלי, ומכהן כנשיא "איגי" - ארגון נוער גאה.

גלות בבל

גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

הגליית תושבי יהודה לבבל התרחשה לפחות בשלושה גלים בעקבות מרידות נגד האימפריה הנאו-בבלית במזרח הקרוב הקדום: ממרד יהויקים בשנת 601 לפנה"ס, דרך מרד צדקיהו בשנת 589 לפנה"ס וניסיון ההפיכה של ישמעאל בן נתניה נגד גדליהו בן אחיקם, שמונה למושל/נציב בבלי ביהודה בשנות ה-80 של המאה השישית לפנה"ס. מסעות ההגליה התנהלו בקבוצות הומוגניות של תושבי יהודה, לאורכו של הסהר הפורה, למרחק של כ-1,500 ק"מ, ובסיומן שוכנו הגולים באזורים שונים בממלכה – העיר בבל, סביב העיר סיפר, העיר אורוכ ומרחב העיר ניפור. מעבר לצמרת המלוכה, האצולה והכהונה ששוכנה בתנאי מאסר בעיר בבל, שאר הגולים נחשבו לבני מעמד שושנו במסגרתו, תמורת שירות של מספר שנים למען הממלכה, קיבלו אדמות חכירה לפרנסתם. מסגרת זו אפשרה להם חופש תנועה, ניוד חברתי ושמירה על לכידות אתנית.

בעקבות השתלטות הפרסים על האימפריה הבבלית והצהרת כורש, החלו מספר גלי שיבת גולים לציון. קיימת מחלוקת לגבי גודל שיבת ציון, אולם ברור כי בסוף המאה השישית לפנה"ס והמאה החמישית לפנה"ס, חודש ביהודה פולחן אלוהי ישראל, הוקם בית המקדש השני (516 לפנה"ס) ונוצר מוקד תרבותי והנהגתי מחדש בפחוות יהודה הפרסית.

המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם

המרכז הרפואי שהם לשיקום וחזרה לתפקוד הוא מרכז שיקומי גריאטרי מהגדולים בישראל. המרכז ממוקם בחלק הצפוני של פרדס חנה-כרכור, אך מוכר כיישוב נפרד. בעבר היה המרכז בבעלות הג'וינט והסוכנות היהודית. היום נמצא בבעלות משרד הבריאות.

יעקב ברק

יעקב (קובי) ברק (נולד בשנת 1964) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, שכיהן כמפקד זרוע היבשה. בתפקידיו הקודמים כיהן, בין היתר, כראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, כמפקד חטיבה 401, כמפקד עוצבת נתיב האש וכראש חטיבת המבצעים במטכ"ל.

מדרשיית נעם

מדרשית נע"ם (נוער המזרחי) (בקיצור גם המדרשיה או מנפ"ח - ראשי תיבות של מדרשית נעם פרדס חנה) המכונה "אם הישיבות התיכוניות" היא ישיבה תיכונית שפעלה שנים רבות בפרדס חנה. מאז 2007 התאחדה עם חטיבת קריית יעקב הרצוג בכפר סבא.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז חיפה

מחוז חיפה הוא אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את העיר חיפה ומכיל בעיקר את פרווריה ובירתו חיפה.

פרדס (יהדות)

בכתבי חז"ל, פרדס (כך, ולא בראשי תיבות) הוא כינויה של תורת הסוד היהודית, העוסקת במה שמכונה "סתרי האלוהות". בדרך כלל משמש השם לציון עניינים קבליים. המקור המרכזי שעליו מתבסס השימוש בביטוי זה הוא הסיפור הידוע המצוי בתלמוד הקרוי "ארבעה נכנסו לפרדס".

הרמב"ם מזהיר "שאין ראוי להטיל בפרדס אלא מי שנתמלא כרסו לחם ובשר". כוונת הדברים שאין לאדם להתעסק בעניינים אלה (המתחלקים למעשה בראשית ולמעשה מרכבה), עד שלא למד את כל ההלכה.

מקור המילה "פרדס" בשפה הפרסית, בפירוש הפשוט של פרדס – גן עצים. המילה חדרה הן לשפה העברית והן לשפות נוספות, כגון האנגלית, שבה קיבלה המילה "paradise" משמעות של גן עדן[דרוש מקור].

פרדס הוצאה לאור

פרדס הוצאה לאור בע״מ היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת, שירה וספרות ילדים, ומקדמת גם ספרות ניסיונית.

הוצאת "פרדס" מוציאה לאור גם כתבי עת כגון "סוציולוגיה ישראלית", "חברה אזרחית ומגזר שלישי בישראל", "סדק: כתב העת לנכבה שכאן", "דקה: כתב עת לשירה ולביקורת", "מחברות קולנוע דרום" ו"תו+".

פרדס חנה-כרכור

פַּרְדֵּס חַנָּה–כַּרְכּוּר היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, שנוצרה בשנת 1969 מאיחוד שתי המועצות המקומיות פַּרְדֵּס חַנָּה (נוסדה ב-1929) וכַּרְכּוּר (נוסדה ב-1913).

פרדס כץ

פרדס כץ היא שכונה בצפון בני ברק.

שטחה של השכונה כ-300 דונם, ומתגוררים בה כ-30,000 תושבים, מרביתם חרדים. זוהי השכונה היחידה בבני ברק שמתגוררים בה תושבים חילונים.

השכונה גובלת בשכונת תל גיבורים במערב, בפתח-תקווה במזרח, בשאר העיר בני ברק מדרום ובאזור התעשייה של בני ברק מצפון.

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שב"כתובים" בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זו. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי, כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה. במסורת הנוצרית מופיע פירוש אלגורי דומה, הרואה במגילה דימוי ליחסי ישו והכנסייה הנוצרית. מגילת שיר השירים השפיעה רבות על השירה העברית כמו גם על הספרות העולמית.

שכונת מונטיפיורי

שכונת מונטיפיורי היא שכונה בתל אביב המשתרעת בין מרכז עזריאלי בצפון ובין רחוב יצחק שדה בדרום, ומנתיבי איילון במזרח עד לרחוב המסגר ולדרך בגין במערב. השכונה הוקמה בשטחו של פרדס מונטיפיורי שהיה הפרדס הראשון בארץ ישראל שניטע וטופל בידי יהודים.

תחנה מרכזית חדרה

תחנה מרכזית חדרה היא התחנה המרכזית של העיר חדרה. התחנה ממוקמת במערב העיר בסמוך לצומת חדרה שעל כביש 4. מתחנת אוטובוסים זו יוצאים קווי אוטובוס בין עירוניים לפחות ל-16 ערים (חיפה, נוף הגליל, עפולה, אריאל, זכרון יעקב, רעננה, נתניה, תל אביב, ירושלים ואילת, חריש, קיסריה, טבריה, אור עקיבא, בני ברק, רמת גן, הוד השרון) כשלרוב הערים האלו יוצא יותר מקו אוטובוס בין-עירוני אחד. בנוסף יוצאים מן התחנה קוי אוטובוס עירוניים רבים. את מרבית הקוים שבתחנה מפעילה "אגד" ואת השאר מפעילה חברת "קווים".

תחנת הרכבת בנימינה

תחנת הרכבת בנימינה היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את אזור המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה, אור עקיבא וזכרון יעקב.

התחנה נמצאת בסמוך לאזור התעשייה שבדרום בנימינה על מסילת החוף של רכבת ישראל. למעשה, מסילת הברזל מחלקת את בנימינה לאזור מזרחי ולאזור מערבי.

תחנת הרכבת קיסריה – פרדס חנה

תחנת הרכבת קיסריה – פרדס חנה היא תחנה של רכבת ישראל על קו חיפה – תל אביב, הנמצאת על הגבול בין פארק תעשייה קיסריה לבין המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור. התחנה ממוקמת בקילומטר ה-44.450 של הקו הראשי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.