פעמון

פעמון הוא כלי הקשה אידיופוני. צורתו בדרך כלל היא דומה לתוף חלול כשקצהו האחד פתוח, תיבת תהודה זו מכונה זוֹג. כשמקישים עליו הוא רוטט, וכך נוצר הקול. אמצעי ההקשה הוא בדרך כלל מוט או דיסקית מתכת שנמצאת בתוך הפעמון, ונקראת בשם ענבל. יש פעמונים נטולי ענבלים, שמקישים עליהם באמצעות פטיש עץ.

פעמונים עשויים בדרך כלל ממתכת אך יש פעמונים קטנים שעשויים מזכוכית או מקרמיקה. פעמונים באים במגוון גדלים, מפעמונים קטנים שניתן להחזיק ביד אחת (פעמוני יד) ועד פעמונים גדולים השוקלים מספר טונות.

כיום ישנם פעמונים חשמליים שבהם המנגנון גורם להקשות מהירות על הפעמון, וגורם לצילצול. פעמונים כאלו הותקנו למשל במכשירי טלפון ובדלתות כניסה.

Cloche Saint-Antoine Murat
פעמון כנסייה מצרפת
העוגן03
הפעמון ההיסטורי של קיבוץ העוגן המוצב בצמוד לחדר האוכל הנטוש של הקיבוץ, 10/08
WestBankCowbell
פעמון צאן שנמצא בשדה ליד תקוע. גוף הפעמון עשוי שבר כלי מטבח מאלומיניום והענבל מתרמיל כדור רובה.

שימושים לפעמון

ישנם מגוון שימושים לפעמונים - החל מנגינה, דרך קריאה למתפללים, הכרזת השעה, השמעת אזהרות ואזעקות וכלה באותות לחגיגה או לניצחון.

טקסים דתיים

ביהדות, בבגדי הכהן הגדול היו תפורים פעמונים. הפעמונים נועדו בין היתר לסמן את עובדת הישארות הכהן חי בעת כניסתו ויציאתו מקדש הקדשים ביום הכיפורים[1].

במערב צלצול איטי של פעמוני כנסייה מציין הלוויה. בחלק מהמסורות הפעמון מצלצל שנה אחת עבור כל שנה בחייו של המנוח.

הכרזת השעה

בכנסיות רבות משמשים פעמונים להודעת השעה בתחילתה על ידי השמעת מספר צלצולים בהתאם לשעה. יש המודיעים גם את מחציות השעה על ידי צלצול בודד.
בבתי ספר משתמשים בפעמונים כדי לקרוא לתלמידים לבתי הספר, להודיע על זמני תחילת וסוף השיעור. ולעיתים אף לזמן אנשים לארוחה. למרות המודרניזציה, בפנימיות בריטיות רבות משתמשים עד היום בפעמונים כדי לאותת לתלמידים על מועדי הלימודים וזמני הארוחות.
בתעשייה שימשו שעונים לסימון סופי משמרות ומועדי ארוחות.

התראה

בעבר השתמשו בפעמונים כאזעקה המתריעה בפני שריפה או פלישה של כוחות עוינים. שימוש בפעמונים נעשה גם במרכבות סוסים ובספינות נהר על מנת להתריע בפני התנגשות, בעיקר בזמן חשיכה או ערפל.
פעמונים הורכו גם על צוואריהן של חיות מרעה. פעמון אופניים מותקן על הגה האופניים ומשמש את הרוכב להתריע רוכבים אחרים והולכי רגל.

נגינה

נגינה בפעמונים הייתה פופולרית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 בעיקר במופעי וודביל בארצות הברית, אירופה ואוסטרליה. סוגי הפעמונים לנגינה הם פעמוני פרות, פעמוני יד אנגלים ופעמוני ארבע-ביד. בישראל נגנית הפעמונים נטלי פרוז מנגנת בכל סוגי הפעמונים הללו.

כיום ישנו שימוש נרחב בפעמוני מזחלת, בעיקר בתקופה של חג המולד.

פעמוני כנסייה ופעמוני מקדש

במערב השימוש הקלאסי לפעמון הוא בראש מגדל כנסייה שמופעל באמצעות חבלים המנענעים את הפעמון כולו בעוד הענבל נותר קבוע במקומו. פעמון זה נקרא 'פעמון המתנדנד בחופשיות'.

במזרח השימוש הקלאסי לפעמון הוא כפעמוני מקדש או ארמון. ישנם פעמונים קטנים שאותם מפעילים באמצעות נקישה באמצעות מקל וישנם פעמונים גדולים במיוחד שמופעלים באמצעות קורת עץ גדולה המוטחת בגוף הפעמון. טכניקה זו, של הקשה בגוף הפעמון, משמשת בעולם את מגדלי הפעמונים הגדולים כיוון שאם מציבים פעמון גדול מדי שמתנדנד בצורה חופשית בראש מגדל, תנודותיו עלולות להזיק למגדל.

פעמונים בתרבות

אגדה סינית מספרת על בתו של חרש פעמונים, אשר הצטווה להכין פעמון למגדל הפעמון בעיר פקינג, אך הפעמון שיצק נסדק פעם אחר פעם, והקיסר איים לערוף את ראשו אם לא יצלח במלאכתו. בתו, שחששה לגורל אביה, ביקשה את עזרתו של חוזה עתידות, שניבא כי הפעמון יצלח רק אם בהתכתו ימסך דמה של נערה בתולה. הבת המסורה קפצה אל מכל היציקה, והפעמון שנוצק אכן צלח, אך בצליליו נמהל קול בכיה של הנערה[2].

קישורים חיצוניים

Paamon01

פעמון בכנסיית גאורגיוס הקדוש בקורפו

הערות שוליים

  1. ^ שמות כח, לג- לה: "ועשית על שוליו, רימוני תכלת וארגמן ותולעת שני, על-שוליו, סביב; ופעמוני זהב בתוכם, סביב. פעמון זהב ורימון, פעמון זהב ורימון, על שולי המעיל, סביב. והיה על אהרון, לשרת; ונשמע קולו בבואו אל הקודש לפני ה', ובצאתו, ולא ימות"
  2. ^ מרית בן ישראל, הנערה שקפצה לתוך יורה רותחת
אבוב

אַבּוּב הוא כלי נשיפה מעץ בעל עלה כפול, המורכב משתי פיסות קנה. חלקו העליון של האבוב מעט צר, וכלפי מטה הוא מתרחב ומסתיים במעין אפרכסת גדולה.

את האבוב מכינים בדרך כלל מעץ הסיסם השחור או הבאנה האפריקני. קנה האבוב בנוי בצורת חרוט ומורכב משלוש יחידות, והאפרכסת שלו דמוית פעמון. אבובנים נוהגים לשייף ולהכין את הפייה (עלה) של האבוב בעצמם; לכל עלה איכות צליל משלו ודרגת קושי משלו ולכן כל אבובן משייף לעצמו את העלה לפי הנוחות שלו. בחוגי האבובנים נהוג להתייחס אל העלה הכפול בשם פייה.

מקורו של האבוב הוא בחליל הרועים העתיק. האבוב הופיע לראשונה בסוף המאה ה-17 בצרפת ושוכלל במאה ה-18. אבוב הבארוק שונה מאוד מהאבוב המודרני של היום מכיוון שהוא הכיל בעיקר חורים, ולא קלאפות (מפתחות) כמו האבוב המודרני. לאחר מכן החל האבוב להתפתח ולהכיל יותר קלאפות ופחות חורים, וכיום האבוב המודרני מכיל קלאפות המכסות את כל החורים. הקלאפות מאפשרות לנגן באבוב בצורה יותר וירטואוזית ומהירה. כמו כן, לאבוב המודרני יש מנעד צלילים רחב יותר מזה של האבוב הקלאסי, שלו מנעד צלילים רחב יותר מזה של אבוב הבארוק.

יחסית לקרוביו ממשפחת כלי הנשיפה מעץ, נחשב האבוב לקשה מאוד לנגינה; הוא דורש תקופה ארוכה יחסית של לימוד ותרגול כדי להפיק צלילים נעימים לאוזן.

היות שצלילו של האבוב רם משל כלים רבים אחרים בתזמורת, נהוג לכוון את הטון של כל התזמורת לפי האבוב. האבוב נחשב לקול הסופרן בתזמורת הסימפונית בין כלי הנשיפה מעץ.

בור מים

בור מים הוא בור שנחצב בקרקע למטרות איסוף ואגירת מי נגר עילי (שמקורם בעיקר במי גשמים) באזורים בהם אין מקורות מים קבועים.

בספר דבר הימים מסופר על פעולות הבניה של עוזיהו, כולל בניית בורות המים במדבר:

"וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל הַמִּקְצוֹעַ וַיְחַזְּקֵם. וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים"

גן פעמון הדרור

גן הפעמון או בשמו המלא גן פעמון הדרור הוא גן עירוני גדול בירושלים. הגן ממוקם בסמוך למרכז העיר, בין השכונות טלביה, המושבה הגרמנית וימין משה. מבחינה טופוגרפית, שטח הגן הוא פתחו הצפוני של עמק רפאים. ממזרח נתחם הגן בידי רחוב המלך דוד, כשמעברו השני גן בלומפילד.

הלדור לכסנס

הלדור קיליאן לכסנס, נכתב גם לקסנס, (Halldór Kiljan Laxness (מידע • עזרה)) ‏(23 באפריל 1902 - 8 בפברואר 1998), שנולד בשם "Halldór Guðjónsson" ברייקיאוויק שבאיסלנד, סופר איסלנדי, זוכה פרס נובל לספרות.

התפלגות נורמלית

התפלגות נורמלית היא התפלגות חשובה ביותר בסטטיסטיקה תאורטית וביישומיה בכל תחומי המדע. חשיבותה הרבה נובעת ממשפט הגבול המרכזי, לפיו הממוצע של משתנים בלתי תלויים בעלי אותה התפלגות, לאחר תקנון מתאים, מתכנס בהתפלגות אל ההתפלגות הנורמלית. לכן מופיעה התפלגות זו בכל מקום בו לוקחים ממוצע של משתנים רבים, כגון גובה ממוצע של אנשים באוכלוסייה, ממוצע טעויות מדידה מקריות במדידות חוזרות של אותו גודל, וכדומה. מדדים פסיכומטריים שונים, כגון מבחן מנת משכל, מתוכננים בכוונה תחילה להתפלג באופן נורמלי.

ההתפלגות הנורמלית הסטנדרטית (קרויה גם התפלגות Z) היא השימושית ביותר במשפחת ההתפלגויות הנורמליות.

על ידי מתיחה (כלומר, הכפלה בקבוע) והזזה (הוספת קבוע) של משתנה מקרי בעל התפלגות נורמלית סטנדרטית, מתקבלת משפחה כללית יותר של התפלגויות, שכל אחת מהן היא התפלגות נורמלית. זוהי דוגמה למשפחה מעריכית של התפלגויות. בתוך המשפחה, אפשר לזהות התפלגות נורמלית מסוימת על-פי שני פרמטרים: התוחלת והשונות שלה. להתפלגות הנורמלית הסטנדרטית יש תוחלת 0, ושונותה 1.

ההתפלגות הנורמלית נקראת גם גאוסיאן על שמו של קרל פרידריך גאוס, וגם עקומת הפעמון משום שהגרף של פונקציית הצפיפות שלה מזכיר בצורתו פעמון.

חצוצרה

חצוצרה (נקראת גם "טרומפטה" או "חֲצוֹצֶרֶת") היא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה ממתכת. מנעדה הוא הגבוה ביותר מכל כלי הנשיפה ממתכת, גבוה יותר מזה של הטובה, של הטרומבון וקרן היער. אדם המנגן בחצוצרה נקרא חצוצרן או נגן חצוצרה או מחצצר.

החצוצרה הנפוצה ביותר כיום היא החצוצרה בסי במול (Bb): התו שנקרא כדו אמצעי נשמע כסי במול, הפרש של טון. אך יש סוגים רבים אחרים של חצוצרות במשפחת כלי הנגינה הזאת.

בימינו החצוצרה משתתפת כמעט בכל סוגי המוזיקה, ממוזיקה קלאסית, דרך ג'אז, מוזיקת עולם, סקא, Funk, בלוז ועד פופ.

כיכר החירות (דיסני)

כיכר החירות (באנגלית: Liberty Square) היא אחת משבע ה"ארצות" או ה"אזורים" שבממלכת הקסם בדיסניוורלד שבפלורידה.

במרכז הכיכר ישנו העתק של "פעמון הדרור" והכיכר בנויה בסגנון קולוניאלי אמריקאי, ובייחוד בסגנון שהיה נפוץ בניו אינגלנד.

כלי הקשה

כלי הקשה הם כלי נגינה אשר מפיקים צליל כאשר מקישים עליהם או מחככים אותם.

הצליל נוצר כאשר ההקשה על הכלי או החיכוך איתו, גורמים לו (או לחלקו) לרעוד, מה שמייצר גל קול.

כלי הקשה לדוגמה:

תופים

פעמונים

מצילות

קסטנייטות

קסילופון

צימבלום

משולש

כלי נגינה

כלי נגינה הם חפצים המשמשים להפקת מוזיקה. כל כלי שניתן להפיק באמצעותו צלילים יכול להחשב כלי נגינה, אבל המונח מתייחס רק לחפצים אשר זוהי מטרתם העיקרית.

המקצוע האקדמי אשר עוסק בחקר כלי הנגינה נקרא אורגנולוגיה.

מגדל פעמונים

מגדל פעמונים הוא מגדל המכיל לפחות פעמון אחד שנועד להישמע בקול רם למרחק רב. מגדלים כאלה נבנו לעיתים קרובות כחלק מכנסיות או בתי עירייה (ואז הם נקראים באנגלית Belfry), או ליד מבנים חשובים בעיר, בנפרד. באיטלקית מגדל פעמונים נקרא קמפנילה (Campanile).

מדוזה

מדוזה הוא שם עממי לקבוצה לא פורמלית של יצורים ימיים מתת-מערכה Medusozoa אשר תחת המערכה צורבים. יצורים אלו לרוב מאופיינים בכך שהם עשויים מחומר דמויי ג'לי, בעלי מבנה כללי המזכיר מטריה או פעמון כאשר ה"ענבל" עשוי מספר משושים בעלי תאי צריבה. המדוזה לרוב מסוגלת להתקדם באופן מוגבל בעזרת פתיחה וסגירת ה"מטריה", פעולה אשר דוחפת מים לאחור וכנגד את המדוזה קדימה. קיימים מינים אחדים שאינם ניידים ומחוברים לקרקע הים על ידי גבעולים.

מערות סמך

מערות סמך הוא גן לאומי באזור דרום השפלה, הממוקם כשני קילומטרים מזרחית לנועם ושלושה קילומטרים מערבית ללכיש, בסמוך לכביש 6. בגן שלוחה קירטונית עם מערות פעמון וחורבת סמך שהיה מאוכלס מהתקופה הרומית עד סיום התקופה העות'מאנית בארץ ישראל. כמו כן, נמצא בו קבר שייח, עבדאללה. הגן בשטח 723.35 דונם הוכרז ב-16 ביולי 2003.

מערכת תופים

מערכת התופים, בגרסתה המודרנית, היא מערכת כלי הקשה המהווה מכלול של תופים ומצילות שמשמשים בסוגי מוזיקה רבים. צורת המערכת המוכרת כיום מיוחסת לרוב למתופף הג'אז ג'ין קרופה.

מצוף

מצוף הוא מתקן הצף על פני המים ומשמש למטרות שונות. מצוף עשוי להיות עגון (נייח) או נסחף. מצופים מצוידים בדרך כלל באמצעי התרעה המבליטים את נוכחותם במים, בעזרת צבע בולט, צופר, פעמון, או עיצוב המזוהה בנקל במכ"ם.

עיצורים בתר-מכתשיים

עיצורים בָּתַר-מכתשיים (postalveolar) הם עיצורים הנחתכים באזור שבין המכתש ובין החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון מכונסת לצורת כיפה או מעגל.

העיצורים הכפופים, המכתשיים-חכיים והבתר-מכתשיים נחתכים באותו המקום באזור בין המכתש לחך הקשה, וההבדל בין בסיסי החיתוך שלהם תלוי בצורת הלשון היוצרת עם אזור זה את בסיס החיתוך. העיצורים הכפופים מופקים כאשר הלשון מוטה לאחור, המכתשיים-חכיים נחתכים כאשר הלשון שטוחה, והבתר-מכתשיים נחתכים כאשר הלשון מכונסת בצורת כִּפָּה או פעמון. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצור בתר-מכתשי, אפי [n̠]

עיצור בתר-מכתשי, אפי, אטום [n̠̊]

עיצור בתר-מכתשי, סותם, קולי [ḏ]

עיצור בתר-מכתשי, סותם, אטום [ṯ]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך, קולי [ʒ]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום [ʃ]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך-מקורב [ɹ̠]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך-מקורב, אטום [ɹ̠̊]

עיצור בתר-מכתשי, מקיש [ɾ̱]

עיצור בתר-מכתשי, מקיש, אטום [ɾ̱̊]

עיצור בתר-מכתשי, רוטט [r̠]

עיצור בתר-מכתשי, רוטט, אטום [r̠̊]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך צדי, קולי [ɮ̠]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך צדי, אטום [ɬ̠]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך-מקורב צדי [l̠]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך-מקורב צדי, אטום [l̠̊]

עיצור בתר-מכתשי, מקיש צדי []

עיצור בתר-מכתשי, מקיש צדי, אטום []

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך, קולי [ʤ]

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך, אטום [ʧ]

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך צדי, קולי [d̲ɮ]

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך צדי, אטום [t̲ɬ]

עיצור בתר-מכתשי, מסודק [t̠ʼ]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך מסודק [ʃʼ]

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך מסודק [ʧʼ]

עיצור בתר-מכתשי, מצוץ [!]

עיצורים כפופים

עיצורים כפופים (Retroflex) הם עיצורים הנחתכים בין האזור שבין המכתש לבין קצה החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון מוטה אחורנית. ניתן למצוא עיצורים כפופים בשפות הודו איראניות, שוודית, נורווגית, מנדרינית. באלפבית הפונטי הבינלאומי מצוינים העיצורים הכפופים באמצעות סימני הבסיס של העיצורים המכתשיים המקבילים עם קרס תחתון הפונה ימינה.

העיצורים המכתשים-חכיים, העיצורים הבתר-מכתשיים והעיצורים הכפופים נחתכים באותו המקום באזור בין המכתש לחך הקשה כאשר ההבדל בין בסיסי החיתוך שלהם תלוי בצורת הלשון היוצרת עם אזור זה את בסיס החיתוך. העיצורים המכתשיים-חכיים נחתכים כאשר הלשון שטוחה, הבתר-מכתשיים נחתכים כאשר הלשון מכונסת בצורת כיפה או פעמון, והכפופים נחתכים כאשר קצה הלשון מוטה אחורנית. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצור כפוף, אפי [ɳ]

עיצור כפוף, אפי, אטום [ɳ̊]

עיצור כפוף, סותם, קולי [ɖ]

עיצור כפוף, סותם, אטום [ʈ]

עיצור כפוף, חוכך, קולי [ʐ]

עיצור כפוף, חוכך, אטום [ʂ]

עיצור כפוף, חוכך צדי [ɬ̢]

עיצור כפוף, מקורב [ɻ]

עיצור כפוף, מקורב, אטום [ɻ̊]

עיצור כפוף, מקורב צדי [ɭ]

עיצור כפוף, מקורב צדי, אטום [ɭ̊]

עיצור כפוף, מקיש [ɽ]

עיצור כפוף, מקיש, אטום [ɽ̊]

עיצור כפוף, מקיש צדי [˞ɺ]

עיצור כפוף, מקיש צדי, אטום [˞ɺ̊]

עיצור כפוף, רוטט [ɽ͡r]

עיצור כפוף, מחוכך, קולי [ɖʐ]

עיצור כפוף, מחוכך, אטום [ʈʂ]

עיצור כפוף, מחוכך צדי, קולי [d̲ɮ]

עיצור כפוף, מחוכך צדי, אטום [t̲ɬ]

עיצור כפוף, מפונם [ᶑ]

עיצור כפוף, מפונם, אטום [ᶑ̊]

עיצור כפוף, מסודק [ʈʼ]

עיצור כפוף, חוכך, מסודק [ʂʼ]

עיצור כפוף, חוכך צדי, מסודק [ɬ̢ʼ]

עיצור כפוף, מחוכך, מסודק [ʈʂʼ]

עיצור כפוף, מחוכך צדי, מסודק [ʈɬ̢ʼ]

עיצור כפוף, מצוץ [˞ǃ]

עיצורים מכתשיים-חכיים

עיצורים מכתשיים חכיים (alveolopalatal) הם עיצורים הנחתכים בין האזור שבין המכתש לבין החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון שטוחה. עיצורים מכתשיים חכיים קיימים בפולנית, מנדרינית, יפנית, קוריאנית ועוד שפות.

העיצורים הכפופים, הבתר-מכתשיים והמכתשיים-חכיים נחתכים באותו המקום באזור בין המכתש לחך הקשה, כאשר ההבדל בין בסיסי החיתוך שלהם תלוי בצורת הלשון היוצרת עם אזור זה את בסיס החיתוך. העיצורים הכפופים מופקים כאשר קצה הלשון מוטה לאחור, הבתר-מכתשיים נחתכים כאשר הלשון מכונסת בצורת כִּפָּה או פעמון, והמכתשיים-חכיים נחתכים כאשר הלשון שטוחה. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצור מכתשי-חכי, אפי [n̠ʲ]

עיצור מכתשי-חכי, אפי, אטום [n̠̊ʲ]

עיצור מכתשי-חכי, סותם, קולי [d̠ʲ]

עיצור מכתשי-חכי, סותם, אטום [t̠ʲ]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך, קולי [ʑ]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך, אטום [ɕ]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך-מקורב צדי [ʎ̟]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך-מקורב צדי, אטום [ʎ̟̊]

עיצור מכתשי-חכי, מחוכך, קולי ʥ

עיצור מכתשי-חכי, מחוכך, אטום [ʨ]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך, מסודק [ɕʼ]

עיצור מכתשי-חכי, מחוכך, מסודק [ʨʼ]

צלילה

צלילה היא שהייה מתחת לפני המים עם או בלי ציוד צלילה. העוסק בצלילה קרוי צולל, אמודאי או איש צפרדע.

צריח מחודד

צריח מחודד (אנגלית: Spire) הוא תוספת מוגבהת, לרוב בצורת חרוט או פירמידה רב-צלעית, המתנשאת בראש של מגדל או גג מבנה גבוה. מקור המילה הוא אנגלו-סקסוני, והיא גזורה מהמילה Spear שפירושה חנית. מטרתו העיקרית של הצריח היא קישוט המבנה והפגנת עוצמה ועושר.

מעשית, לצריח היו שלושה תפקידים:

לשמש כנקודת ציון עירונית.

להכיל אמצעי אזעקה שאותו ניתן להשמיע בחוזקה, כגון פעמון או אדם שקורא בקול (כמו המואזין במינרט).

לקשט את המבנה.עם זאת, עיקר שימושו של הצריח המחודד היא סמלית. סמלית, לצריחים המחודדים שני תפקידים:

להכריז על העוצמה של בוניו, מזמיניו והמקום בו נבנה. ככל שהצריח גבוה ומפואר יותר כך הוא מעיד על עוצמה רבה יותר.

לגרד את השמיים ולשאוף גבוה.אלו הן הסיבות מדוע צריחים נפוצים במבנים דתיים, ובפרט בקתדרלות וכנסיות נוצריות. מלבד ההצבעה על רוחניות בשאיפה השמיימה, הצריחים היוו גם עדות לעוצמה ולעושר של המסדר הדתי שהחזיק במבנה בהן הן נבנו. לעיתים הצריחים עוטרו בחודם בקישוט כגון צלב, סהר או שבשבת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.