פסיקתא דרב כהנא

פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד. מדרש זה קדום יחסית, והוא מתוארך לשלהי העת העתיקה בארץ ישראל, תקופתם של המדרשים הקדומים בראשית רבה וויקרא רבה.

פירוש השם 'פסיקתא'

שלמה בובר, אשר הוציא לאור במאה ה-19, את המהדורה המדעית הראשונה של פסיקתא דרב כהנא, העלה בתחילת המבוא למהדורתו שתי השערות באשר למקורה של מילה זאת. הראשונה היא שהיות ופסיקתא דרב כהנא לא כתוב בצמוד לספר, כמו למשל בראשית רבה, אזי כל דרש בו הוא נפסק ונפרד מחברו.

ההסבר השני הוא שהמילה פסיקתא עניינה הפטרה וסיום. מילה זאת הלמה את שם המדרש היות שמדרש פסיקתא דרב כהנא עוסק בהפטרות.

דעה אחרת שהועלתה היא שפירוש המילה פסיקתא דומה למילה 'פתיחתא', כלומר פתיחה של נושא מסוים שהדרשן עומד לעסוק בו.

תוכן

הסדר שעל פיו מחולק הפסיקתא הוא ייחודי ומושתת על סדר הקריאות במהלך השנה. הפסיקתא מתחלק לחמש תקופות של לוח השנה העברי.

לשון

לשונה של הפסיקתא, החכמים הנזכרים בה והדרשות שבה הם עולמם של חכמי ארץ ישראל במאות השלישית-חמישית. לשונה מזכירה את לשון התלמוד הירושלמי, ראשית הפיוט, ובראשית רבה וויקרא רבה.

מהדורות

מדרש פסיקתא דרב כהנא יצא לאור לראשונה בשנת 1868 (תרכ"ח) על ידי שלמה בובר. 'מהדורת בובר' כוללת לצד נוסח מוגה ומדויק גם הגהות ופירושים על המדרש. במהדורתו השתמש בובר בארבעה כתבי יד שונים:

במהדורתו התבסס בובר בעיקר על כתב היד שמקורו מצפת, אותו קיבל כאמור משד"ל. חלק מסוים אשר היה חסר בכתב יד זה הוא השלים מכתב היד שקיבל מכרמולי, אם כי לא תמיד באופן עקבי.

המדרש יצא במהדורה נוספת על ידי דוב מנדלבוים בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה בשנת 1962 (תשכ"ב). מהדורה זו מבוססת הן על כתב יד אוקספורד והן על שינויי נוסח על פי הגניזה הקהירית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אליעזר ליפמן זילברמן

אליעזר ליפּמן זילברמן (ליפמאן זילבערמאן; Eliezer Lipmann Silbermann;‏ 7 בספטמבר 1819, קניגסברג, פרוסיה – 15 במרץ 1882, ליק, שם, הקיסרות הגרמנית) היה סופר, עורך ומו"ל עברי יליד פרוסיה, מאבות העיתונות העברית, מייסד ועורך השבועון העברי הראשון: "המגיד", וההוצאה לאור "מקיצי נרדמים".

אליקים כרמולי

אליקים כַּרמוֹלי (Carmoly; תקס"ב, 5 באוגוסט 1802, זולץ, אלזס - תרל"ה, 15 בפברואר 1875, י' באדר א' התרל"ה (פרנקפורט) היה רב, ביבליוגרף ואספן של כתבי יד עבריים.

אפרים זלמן מרגליות

הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 - כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו.

נודע גם בעשירותו המופלגת ממסחר ביהלומים. בעקבות ספרו הגנאלוגי "למעלות היוחסין" מוכר ייחוסה של משפחת מרגליות לרש"י ובעקבותיו לדוד המלך.

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות. חז"ל מזהים אותם כאתרוג, לולב, הדס וערבה. מצווה זו ידועה גם בשם נטילת לולב.

נהוג לאגד את ארבעת המינים ולשאת אותם במהלך החג. לפי ההלכה, המצווה מתקיימת בהנפה ונענוע של ארבעת המינים בסדר מיוחד המתקיים במהלך התפילה.

ארמית גלילית

ארמית גלילית הוא השם הרווח במחקר לניב של הלשון הארמית שדובר בארץ ישראל, בעיקר על ידי יהודים ובעיקר בגליל, בתקופה שבין דעיכת הדיבור העברי (במאה השנייה לספירה) ועד הכיבוש הערבי (במאה השביעית). שם נוסף, מדויק יותר, הוא "ארמית יהודית ארץ ישראלית של תקופת האמוראים".

הארמית הגלילית, לצד הארמית הנוצרית והארמית השומרונית, שייכת לענף המערבי של הארמית המאוחרת, אשר דובר באזור ארץ ישראל. בזמנים שלפני הארמית המאוחרת דיברו בארץ ישראל בעיקר עברית (וארמית בינונית), ולאחריה - בעיקר ערבית.

דוד לוריא

רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו. חיבר פירושים על התלמוד הבבלי ועל פרקי דרבי אליעזר.

הר תבור

הַר תָּבוֹר הוא פסגה בולטת הממוקמת מדרום לרכס הרי נצרת ומצפון לעמק יזרעאל, והוא אחד ההרים הגבוהים בגליל התחתון. פסגתו נמצאת בגובה 562 מטר מעל פני הים והוא מתנשא לגובה של כ-400 מטרים מעל סביבתו. הפסגה בולטת ונראית גם לצופים בה ממקומות מרוחקים ברחבי הגליל והגולן. במבט מכפר תבור, ממזרח למערב, הפסגה נראית מחודדת מאד. במבט מדרום לצפון, מכיוון עפולה, הפסגה נראית מעוגלת ומתונה.

להר תבור יש היסטוריה עשירה וחשיבות במסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית. שמו נזכר במקרא בגבול נחלותיהם של שלושה משבטי ישראל. על הר תבור התכנס צבאו של ברק בן אבינועם למלחמה על סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור. מאוחר יותר, בתקופת בית שני הייתה סביבת הר תבור מוקד לקרבות בין הרומאים ליהודים. אגדת חז"ל הזכירה את התבור בין ההרים שבקשו שעליהם תינתן התורה, אך הר סיני זכה בכך, כי רק בו לא נהגה עבודה זרה ולעתיד לבוא, יצורפו ארבעה הרים ובהם התבור, הר המוריה יועמד על ראשיהם ועליו יבנה בית המקדש השלישי. לפי המסורת הנוצרית, ההר הוא האתר בו ארעה ההשתנות.

על מדרונות ההר שוכנים שלושה יישובים - דבורייה (בתחתית המדרון המערבי), שבלי (בתחתית המדרון המזרחי) ואום אל-גנם (בקצה הדרום מזרחי).

ויקרא רבה

ויקרא רבה או הגדת ויקרא או הגדה של ויקרא הוא מדרש אגדה דרשני על ספר ויקרא, שנכתב בארץ ישראל במאה החמישית או במאה השישית או באמצע המאה השביעית, ההשערה הרווחת היא כי המונח 'רבה' ניתן לו בעת קיבוצו עם שאר ההגדות על התורה והמגילות בידי המעתיקים, כיוון שהיו אחר הספר בראשית רבה, וששמו הקדום יותר היה הגדת ויקרא.

חנוך זונדל בן יוסף

הרב חנוך זונדל (-ו' בכסלו תר"כ, 1859) מחכמי פולין. עסק בתחום מדרשי האגדה וביאורי התפילה, מחבר הספרים "עץ יוסף" ו"ענף יוסף" ו"יד יוסף".

כהנא

האם התכוונתם ל...

כורזים

כורזים הוא יישוב קדום, שעמד על תילו מתחילת המאה הראשונה לספירה ועד המאה השמינית. הוא מוזכר בתלמוד ובברית החדשה. הוא זוהה באתר ארכאולוגי שנקרא ח'רבת כראזה, כ-4 קילומטר צפונית לכפר נחום. תקופת הפריחה של העיר הייתה כנראה בסוף המאה השלישית ובתחילת הרביעית. הרמה הבזלתית שהאתר נמצא בה קרויה על שמו רמת כורזים. כיום האתר הוא גן לאומי.

מקיצי נרדמים

חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861. החברה הייתה אחד מהכלים המרכזיים של תנועת ההשכלה היהודית וחכמת ישראל. מטרתה הייתה הדפסת מהדורות מדעיות של כתבי יד עבריים קדמונים הן של ספרי יסוד בארון הספרים היהודי והן של ספרים נדירים ונשכחים. כמו כן יצאו בהוצאה מחקרים וחיבורים מדעיים וכתב עת הנקרא "קובץ על יד". ההוצאה קיימת עד ימינו, כעמותה הרשומה ברשם העמותות. בראש הנהלת העמותה עומד פרופ' חגי בן שמאי ומזכיר הכבוד של החברה הוא דוקטור יהודה צבי שטמפפר.

ספרות האגדה היהודית

ביהדות קיימים ספרי אגדה רבים הכוללים בתוכם תוכני מוסר, סיפור ושאר תכנים שאינם הלכתיים. כמו כן ישנם ספרים שהם ליקוטי אגדות מתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי. חז"ל מייחסים חשיבות רבה לאגדה ובמשך ההיסטוריה היהודית חוברו מאות ספרים שנועדו לפרש ולבאר את אגדות חז"ל, חלקם באופן פשטני וחלקם באופן עמוק יותר. דוגמה לכך היא חיבורו של המהרש"א "חידושי אגדות" שהוא חיבור מקיף על כל מסכתות הש"ס ונותן הסברים פשוטים ולרוב גם עמקניים לאגדות שבתלמוד בבלי.

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - מנהיגיו הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

פסיקתא

פסיקתא היא סוג מסוים של מדרשי אגדה, המורכבים מקבוצות דרשות המסודרות בפיסקאות על סדר קריאת התורה וההפטרה למועדים ושבתות מצוינות.

הפסיקתות נקראות גם "מדרשי הפטרות" והן כתובות בעברית.

פקיעין

פְּקִיעִין (בערבית البقيعة, אלְ-בֻקַיְעַה) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היישוב נמצא בגובה שבין 590-650 מטר מעל פני הים. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958. פקיעין שוכנת בגליל העליון, מערבית לבית ג'ן ודרום-מזרחית למעלות-תרשיחא. אוכלוסיית היישוב היא דרוזית ברובה.

רוח הקודש (יהדות)

רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התיקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל. רוח זו איננה מוגבלת ללאום או למין מסוים, ועשויה לשרות על כל אדם על פי מעשיו.

גישות שונות ממקמות את רוח הקודש במדרג שונה, ביחס לאמצעי קשר אחרים (כגון גילוי אליהו, בת קול). אולם הגישה הקלאסית מזהה את רוח הקודש כדרגת הקשר הגבוהה ביותר, לאחר הפסקת הנבואה, הקיימת כיום. למשל נכתב בחז"ל כי הכתובים "ברוח הקודש נכתבו" מדרג זה מבדיל את הכתובים מדברי חכמה רגילים (כגון ספר בן סירא), שלא נאמרו ברוח הקודש.

בחלק מהמדרשים, רוח הקודש הוא ביטוי האנשה של האל, שלעיתים משיבה ולעיתים מופיעה ואומרת את דברה.

בכתבי קומראן יש לרוח הקודש משמעות שונה מזו שנתפסת בחז"ל, המלמדת על 'רוח טהרה' או 'רוח תשובה' האופפת את האדם להבדיל מ'רוח נדה' הפועלת את ההפך.

שיר השירים רבה

מדרש שיר השירים רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש ארץ ישראלי קדום על מגילת שיר השירים, ומשתייך לקבוצת מדרשי האגדה המכונים גם מדרשי אמוראים. המדרש דורש את כל פסוקי המגילה על פי סדרם.

תאורגיה

תיאורגיה (ביוונית: theurgia) פירושה עשיית מופתים, מעשי קסמים, מגיה, התערבות כוחות על־טבעיים או אלוהיים בחיי האדם. וביהדות פירושה היא ההנחה האומרת כי האדם יכול וחייב להשתתף במעשי הבורא באמצעות הפעלת נוכחותו בעולם ובאמצעות קיום מצוות (אחד הפירושים של "נברא בצלם").

על פי ג'ובני פיקו דלה מירנדולה התאורגיה, היא מאגיה אלוהית הנסמכת על ברית עם מלאכים או אלים.

ניתן לתרגם תאורגיה כ"מדע או אמנות של המעשים האלוהיים" והיא הפן המעשי של אמנות האלכימיה ההרמטית. ייתר על כן, אלכימיה היא ה"מפתח" לתאורגיה. המטרה הסופית של מה שעתיד להיות מאוחד עם מקבילים גבוהים יותר המוביל להשגת ההכרה האלוהית.פרופסור משה אידל מסביר, כי ישנן שתי משמעויות עיקריות למונח זה בחקר הדתות. משמעות אחת למושג תאורגיה היא השפעת מעשי האדם על העולם האלוהי, והמשמעות השנייה היא עליית נפש האדם לעולם העליון באמצעות ריטואלים.

ספרות המדרשים
מדרשי הלכה תנאיים

(200 לספירה עד 400 לספירה לערך)

מכילתא דרבי ישמעאלמכילתא דרבי שמעון בן יוחאיספראספרי במדברספרי זוטאספרי דבריםמכילתא דברים
מדרשי האגדה הקלסיים

(400 לספירה עד 600 לספירה לערך)

בראשית רבהאיכה רבה • פסיקתא דרב כהנא • ויקרא רבהאסתר רבה (פרשיות א-ו)
מדרשי תקופת הביניים

(600 לספירה עד 750 לספירה לערך)

שיר השירים רבהקהלת רבהרות רבהדברים רבהמדרשי התנחומאשמות רבה (פרשיות יב-מ) • מדרש שוחר טוב
המדרש המאוחר והילקוטים

(750 לספירה והלאה)

תנא דבי אליהופרקי דרבי אליעזרבמדבר רבהילקוט שמעוניפסיקתא זוטרתאמדרש הגדול • הגדות התלמוד (ילקוט) • עין יעקב

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.