פסוטה

פַסוּטָהערבית: فسّوطه) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היישוב נמצא בגובה של 600 מטר מעל פני הים. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1965. כל האוכלוסייה הם ערבים נוצרים המשתייכים לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית.

פסוטה נושאת שם היישוב היהודי "מפשטה" מימי המשנה והתלמוד[3]. לאחר המרד הגדול ברומאים וחורבן הבית השני שימשה "מפשטה" מושב למשפחת הכהנים חרים מכ"ד משמרות הכהונה הנזכרת בקינה של אלעזר הקליר. בחצר הכנסייה נתגלו שרידי בית כנסת.

פסוטה
PikiWiki Israel 8821 entrance to fassuta
הכניסה לפסוטה
שם בערבית فسّوطه
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אדגאר דכואר
גובה ממוצע[1] ‎567‏ מטר
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 3,149 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎243
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.6%‏ בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 280 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎199
תחום שיפוט[2] 11,090 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎121
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil
 
פסוטה
פסוטה
33°02′55″N 35°18′35″E / 33.0484843513383°N 35.309792203686°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
6 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3797
    - דירוג מדד ג'יני
‎186
פרופיל פסוטה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בפסוטה 3,149 תושבים (מקום 243 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לפסוטה דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 78.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 7,431 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[4] כל תושביה הם ערבים נוצרים. בשנת 1948 היה אמור הכפר להיות מפונה ביחד עם הכפרים איקרית ובירעם אולם מפקד הפלמ"ח שהיה אמור לבצע את הפינוי סירב.

אישי ציבור מן הכפר

הסופר אנטון שמאס נולד בכפר וגדל בו עד גיל 12 כשעבר עם משפחתו לחיפה. עורך הדין ואיש אש"ף סברי ג'ריס נולד בכפר וגדל בו. המשוררת נידאא ח'ורי נולדה בכפר בשנת 1959. הצייר-אמן מיכאל חלאק נולד בכפר בשנת 1975.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ אדם בגליל - מאגר מידע
  4. ^ פרופיל פסוטה באתר הלמ"ס
PikiWiki Israel 8822 the church in fassuta
הכנסייה בפסוטה
אשכול רשויות גליל מערבי

אשכול רשויות גליל מערבי הוא איגוד ערים שבו שותפות 12 רשויות הכוללות מעל 160,000 תושבים. עכו, מטה אשר, מעלות-תרשיחא, בית ג'אן, מעלה יוסף, שלומי, חורפיש, כפר ורדים, מזרעה, פסוטה, מעיליא ומגדל תפן.

הרשויות מחזיקות במשותף גם חברה כלכלית (תאגיד) בשם אשכול גליל מערבי בע״מ.

האשכול הוקם ביוזמת שלמה בוחבוט, לשעבר ראש עיריית מעלות-תרשיחא ובעידוד משרד הפנים ומשרד האוצר.

בענה

בּענה (בערבית: البعنة) הוא כפר ערבי במעמד של מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. בענה יושבת בבקעת בית כרם (בקעת שגור) בלב הגליל. שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם. הכפר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1976.

ג'ריס ג'ריס

ג'ריס ג'ריס (בערבית: جريس جريس; נולד ב-1948) הוא ראש מועצת פסוטה בשנים 2001-2003, שהורשע ב-2006 במגע עם סוכן איראני. ג'ריס הוא אחיו של צברי ג'ריס, בכיר באש"ף וחבר המועצה הלאומית הפלסטינית.

ב-1970 יצא ג'ריס מישראל. הוא שהה בין השאר בלבנון ופעל לטובת פת"ח. ב-1996 שב לישראל במסגרת הסכם אוסלו. במאי 2001 החל לכהן כראש מועצת פסוטה, וכיהן בתפקיד זה עד נובמבר 2003.

ב-6 בינואר 2006 דווח כי ג'ריס נעצר ב-12 בדצמבר 2005 על ידי כוחות הביטחון בחשד של ריגול חמור למען המודיעין האיראני, במסגרתו היה אמור לאסוף מידע במסווה של ניהול מרכז מחקרים. עוד דווח, כי הוטל על ג'ריס להתפקד לאחת המפלגות ולחדור דרכה למערכת הפוליטית. ג'ריס התפקד למפלגת מרצ-יחד, ככל הנראה על מנת להתמודד על מקום בכנסת בבחירות המקדימות במפלגה.

עם הגשת כתב אישום התברר שההאשמות נגד ג'ריס קלות יחסית לפרסום הראשוני, והוא הואשם בעבירות של קשירת קשר למסור מידע לאויב, מגע עם סוכן חוץ ועבירת חיפוי. משרד המשפטים הודיע כי "הפרסומים הקודמים בכלי התקשורת, לפיהם ג'ריס נאשם בריגול חמור לטובת האיראנים, היו שגויים".

בעסקת טיעון הודה ג'ריס כי נפגש עם סוכנים איראנים בקפריסין בשנים 2004 ו-2005.

בנובמבר 2006 הורשע ג'ריס בעבירה של מגע עם סוכן זר ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר, מתוכן 34 חודשים בפועל.

הגליל המערבי

הגליל המערבי הוא אזור גאוגרפי בצפון-מערב מדינת ישראל, שהוא חלק מאזור הגליל. הגליל המערבי משתרע מראש הנקרה בצפון ועד לנחל קישון, עמק זבולון, הר הכרמל ובקעת בית נטופה בדרום, כך שהוא כולל את החלק המערבי של הגליל העליון ובמובן הרחב, גם חלק מהתחתון, וחופף עם רוב נפת עכו שבמחוז הצפון. בדרך כלל, אזור הקריות לא משויך לגליל המערבי או לגליל בכלל. במובן מצומצם הגליל המערבי מתייחס רק לחלק המישורי ממערב לגליל העליון, הנקרא גם [מישור] חוף הגליל.

האזור מגוון מבחינת נוף וכולל חוף ים מפורץ, הרים גבוהים ונחלים החורצים את ההרים לרוחבם ויוצרים עמקים. באזור נותרו שרידי חורש ים תיכוני, בו חיים חזירי בר וציפורים.

באזור פועלת המכללה האקדמית גליל מערבי, כחלק מאוניברסיטת בר-אילן. המכללה ממוקמת בקצה העיר עכו, סמוך למושב בוסתן הגליל.

את תושבי הגליל המערבי משרת מרכז רפואי נהריה (המרכז הרפואי לגליל, שנקרא בעבר "בית חולים לגליל המערבי – נהריה"), הממוקם בנהריה.

ליגות הכדורסל הנמוכות בישראל

ליגות הכדורסל המקצועני בישראל מחולקות לרמות שונות. הליגה הבכירה ביותר היא ליגת העל. הליגה השנייה היא הליגה הלאומית והשלישית היא הליגה הארצית.

הליגות הרביעית והחמישית בהתאמה, הן ליגה א' וליגה ב', כמפורט להלן.

כל הליגות מנוהלות על ידי איגוד הכדורסל הישראלי, מלבד ליגת העל שמנוהלת על ידי מנהלת ליגת העל בכדורסל.

מגדל העמק

מִגְדַּל הָעֵמֶק היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת על שלוחה דרומית-מערבית של הרי נצרת, כ-4 קילומטרים דרומית-מערבית לנצרת.

מועצה אזורית מטה אשר

מועצה אזורית מטה אשר היא מועצה אזורית במחוז הצפון, נפת עכו, בהרי הגליל המערבי. נקראת על שם שבט אשר שישב באזור בימי קדם.

מועצה אזורית מרום הגליל

מרום הגליל היא מועצה אזורית בגליל.

המועצה האזורית מרום הגליל משתרעת על שטח של כ-200,000 דונם. היא גובלת בצפון בגבול ישראל-לבנון, במערב במועצה אזורית מעלה יוסף, בדרום במועצה אזורית הגליל התחתון ומועצה אזורית משגב, במזרח במועצה אזורית עמק הירדן, מועצה אזורית הגליל העליון ובמועצה אזורית מבואות החרמון. שם המועצה קשור לכך שישובי המועצה נמצאים ברובם בגובה רב, על רכס הרי מירון שבגליל.

המועצה כוללת יישובים יהודיים וכן כפר דרוזי וכפר צ'רקסי.

מועצה אזורית עמק הירדן

מועצה אזורית עמק הירדן היא מועצה אזורית בעמק הירדן. היא הוקמה בשנת 1949, לאחר שגוש היישובים באזור התקיים משנות ה־30, והיוותה דגם למועצות אזוריות שהוקמו לאחריה.

בתחומי המועצה ישנם 22 יישובים, מתוכם 17 קיבוצים, 4 יישובים קהילתיים ומושב אחד. כמו כן נמצאת בתחומה המכללה האקדמית כנרת.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

נפת יזרעאל

נפת יזרעאל (נקראת לעיתים נפת עפולה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם עמק יזרעאל הנמצא בשטחה.

שטח הנפה הוא 1,193 קמ"ר.

נכון לשנת 2015 חיים בנפה כ-490,300 תושבים.

נפת כנרת

נָפַת כִּנֶּרֶת (נקראת לעיתים נפת טבריה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם הכנרת הנמצאת בשטחה.

שטח הנפה הוא 529 קמ"ר. ההתיישבות היהודית על גדות הכנרת החלה בעשור הראשון של המאה ה-20 ובה הוקם הקיבוץ הראשון בארץ ישראל, דגניה.

הנפה מחולקת לשני אזורים טבעיים: אזור כנרת 221 ואזור גליל תחתון מזרחי 222

נפת עכו

נפת עכו היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. קרויה על שם העיר עכו.

לנפה שישה אזורים טבעיים: אזור אילון, אזור יחיעם, אזור נהריה, אזור עכו, אזור כרמיאל ואזור שפרעם.

שטח הנפה הוא 928 קמ"ר.

הנפה חופפת פחות או יותר את אזור הגליל המערבי.

נפת צפת

נפת צפת היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל השכונת בצפון מזרח הגליל ועמק החולה. הנפה קרויה על שם צפת שהיא העיר הגדולה בנפה. עמק החולה יושב על ידי יהודים כבר בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל.

שטח הנפה הוא 670 קמ"ר.

הנפה מחולקת לשלושה אזורים טבעיים: עמק החולה 211, גליל עליון מזרחי 212 ואזור חצור 213.

נפת רמת הגולן

נפת רמת הגולן היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה מתפרסת על מרבית חבל רמת הגולן וחופפת לשטח שנכבש במלחמת ששת הימים מידי סוריה והועבר לריבונות ישראלית אחרי חקיקת חוק רמת הגולן ב-1981. היישוב הגדול ביותר בנפת רמת הגולן הוא הכפר הדרוזי מג'דל שמס אשר למרגלות החרמון בצפון הנפה.

שטח הנפה הוא 1,154 קמ"ר.

הנפה מחולקת לארבעה אזורים טבעיים: אזור החרמון, גולן צפוני, גולן תיכון וגולן דרומי.

סלמנדרה כתומה

סלמנדרה כתומה או סלמנדרת האש (שם מדעי: Salamandra salamandra), היא מין של דו-חיים ממשפחת הסלמנדריים המצויה רק באירופה ובעיקר במרכזה.

שמורת בריכת פסוטה משמשת אתר רבייה לדו-חיים בהן הסלמנדרה הכתומה.

קצרין

קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים. שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.

חוקרים משערים כי מקור השם "קצרין" הוא ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. שם היישוב נשתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין. בתחומי פארק קצרין העתיקה.

תחנה מרכזית נהריה

התחנה המרכזית של נהריה היא תחנה מרכזית ומסוף האוטובוסים המרכזי של העיר נהריה והגליל המערבי. התחנה שוכנת במרכזה של העיר, סמוך לתחנת הרכבת נהריה בשדרות הגעתון בעיר.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0.2%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 99.8%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.5%
גילאי 5 - 9 6.2%
גילאי 10 - 14 7.0%
גילאי 15 - 19 7.9%
גילאי 20 - 29 16.1%
גילאי 30 - 44 21.5%
גילאי 45 - 59 17.8%
גילאי 60 - 64 4.6%
גילאי 65 ומעלה 10.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
תלמידים 405
 –  יסודי 405
 –  על-יסודי 0
מספר כיתות 17
ממוצע תלמידים לכיתה 24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבה • פסוטה • פקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל
ערי הכהנים בעת בית ראשון ושני
תשע ערים משבט יהודה ושמעון חברוןלִבְנָהיַתִּראֶשְׁתְּמוֹעַחלןדְּבִר • עין • יֻטָּהבית שמש
ארבע ערים משבט בנימין גבעוןגבעעֲנָתוֹתעַלְמוֹן
כ"ד ערי הגליל בהן התיישבו משמרות הכהונה לאחר חורבן בית שני מירוןציפורי • פסוטה • עילוטבית לחם הגליליתיודפתעיילבוןשדה עמודיםחירבת אירבידכאבולכפר כנאצפת • תל מעון (טבריה) • שיחיןמע'אר • חרבת יבנית • כפר ממלח • נצרתעראבהמגדלכוכב הירדן - כאוכב אל הווא • כפר ענאןתל צלמוןחמי טבריה (חמת אריח)

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.