פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה שישה עשר כרכים[1]. הסדרה מתוכננת להכיל את כל ההלכות הנצרכות בימינו. תחילתה של הסדרה בפינות הלכה שהעביר הרב מלמד בערוץ 7 ואוגדו לספר שיצא בשנת תשנ"ג - 1993.

הסדרה מופצת חינם דיגיטלית באינטרנט ורישיון השימוש שלה מתיר העתקת קטעים מהספר שלא למטרות מסחריות.

פניני הלכה
אחר מלא השתקפות שחור
ספרי הסדרה
תפילה, שבת (שני חלקים), פסח, מועדים, סוכות, ימים נוראים, זמנים, שביעית ויובל, העם והארץ, ליקוטים (שלושה חלקים), ברכות, תפילת נשים, כשרות (חלק ראשון משניים)
מידע כללי
מאת הרב אליעזר מלמד
הוצאה
הוצאה מכון הר ברכה
הופעה ראשונה תשנ"ג – 1993
תורגם לשפות אנגלית, צרפתית,​ ספרדית ורוסית
מספר כרכים 21 כרכים ובהם: 16 כרכי הלכות, 5 כרכי הרחבות, שמחת הבית וברכתו
הסכמות הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב שלמה גורן ועוד

מאפייני הסדרה

הספרים מחולקים לפרקים וכל פרק מחולק לחלקים המכונים "הלכות".

עם כל הלכה מובא גם הרקע הרוחני שלה. בתחילת כל נושא מופיעות מספר "הלכות" בהן מוסבר הרעיון של ההלכות לפי פסוקי התנ"ך, האגדה, המדרש, כתבי החסידות ועוד. לאחר ההקדמה מופיעות שאר ההלכות כחלק מתוך הרעיון השלם.

הסדרה מביאה את רוב מסורות הפסיקה והמנהגים של האשכנזים, הספרדים והתימנים[2], זאת בשונה מרוב ספרי ההלכה המתמקדים בדרך כלל במנהגי עדה אחת. הספרים כתובים בלשון בהירה ומודרנית ומתמקדים בשאלות מעשיות.

לסדרה ניתנו הסכמות של הרבנים אברהם אלקנה כהנא שפירא, שלמה גורן, מרדכי אליהו, שאול ישראלי, זלמן ברוך מלמד, אליהו בקשי דורון, מאיר מאזוז, דב ליאור, ונחום אליעזר רבינוביץ[3].

חצי מיליון כרכים מהסדרה הודפסו בכמה מהדורות[4]. המהדורה הרגילה היא בכריכה קשה ובכל כרך כשלוש מאות עמודים בממוצע. קיימת גם מהדורת כיס בכריכה רכה ומהדורה לתלמידי חטיבות ביניים שהספר נלמד בהן.

חלקים מן הסדרה תורגמו לאנגלית, צרפתית,​ ספרדית ורוסית.

משרד החינוך אישר לאולפנות רעיה, טל רעיה, עפרה ולהב"ה להיבחן לבגרות בהלכה על פי סדרת פניני הלכה. לצורך כך הוכנו מקראות מתוך הסדרה. למעלה ממאה מוסדות נוספים לומדים את הסדרה שלא עבור בחינות הבגרות.

על הסדרה קיבל הרב אליעזר מלמד בשנת ה'תשע"ג את 'פרס היצירה היהודית' על שם הרב צבי יהודה הכהן קוק מאת 'הקתדרה לתורה ולחכמה' בגבעת שמואל[5], ובשנת ה'תשע"ט את פרס כץ ליישום ההלכה בחיים המודרניים[6].

הכרכים בסדרה

(שני ספרי הליקוטים מביאים את ההלכות הבסיסיות בכל נושא ואינם מקיפים את כלל הפרטים ההלכתיים)

שמחת הבית וברכתו

שמחת הבית וברכתו (תשע"ד) עוסק ביחסי אישות, במצוות פרו ורבו, בשמירת הברית, בהפסקת הריון, בהתמודדות עם עקרות ובאיסור סירוס. הספר זמין לקריאה חינם במהדורה מקוונת לצד ספרי פניני הלכה, אולם מתוך הגישה שלעיסוק וללימוד ביחסי אישות ראויה צניעות חלקים מהמהדורה המקוונת דורשים הזנת קוד שיש לפנות להוצאה כדי לקבלו.

ספרי הסדרה בשפות נוספות[8]

  • באנגלית יצאו: תפילה, תפילת נשים, שבת (שני הכרכים), זמנים, פסח.
  • בספרדית יצאו: תפילה, תפילת נשים, שבת (שני הכרכים), זמנים (בשני כרכים), ימים נוראים ושמחת הבית וברכתו.
  • בצרפתית יצאו: תפילה, תפילת נשים, שבת(שני הכרכים), זמנים, פסח.
  • ברוסית יצאו: תפילה, תפילת נשים, שבת (שני הכרכים), זמנים, סוכות, ימים נוראים.

ספרי ההרחבות ועוד

ספרי ההרחבות לסדרה מביאים את סיכומי רוב הסוגיות הנידונות בפניני הלכה ואת הדעות השונות בסוגיות אלו. הספרים נכתבים בידי הרב מאור קיים, ר"מ בישיבת הר ברכה.

עד היום נכתבו ספרי הרחבות לכרכים על ברכות, שבת, ימים נוראים, סוכות ומועדים וכן על שמחת הבית וברכתו[9].נכתבו גם 'הרחבות' שטרם ראו אור בספר והן מצויות באתר האינטרנט של הסדרה.

בתחילת שנת התשע"ז יצא לאור הכרך הראשון בסדרת 'פניני הלכה לילדים' המעובדת כקומיקס ומשולבת עם סיפורים. עד כה יצאו בסדרה זו שני כרכים בנושא ברכות ושבת.

לסדרה יש גם יישום (אפליקציה) עבור טלפונים ניידים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לא כולל כרכי הרחבות על ברכות, שבת, מועדים, סוכות וימים נוראים ושמחת הבית וברכתו.
  2. ^ על פי שער הספר.
  3. ^ כל ההסכמות מובאות בתחילת פניני הלכה ליקוטים א'.
  4. ^ הודעה באתר מכון הר ברכה על הגעה לחצי מיליון., כתבה בערוץ 7 לקראת יציאת הכרך על מועדים המספר 400,000 - כתבה מערוץ 7 על יציאת 'ימים נוראים'.
  5. ^ הרב מלמד: יש לחצים על מי שעוסק בכתיבת הלכה, באתר ערוץ 7, 12 ביולי 2013. דברי הרב מלמד באירוע: לכתוב הלכה לדורנו.
  6. ^ הוכרזו זוכי פרס מרכוס כ"ץ, ערוץ 7
  7. ^ סיום ספר 'פניני הלכה – שבת' והתנצלות (בחלקו השני של המאמר).
  8. ^ פניני הלכה מתורגם באתר המכון
  9. ^ הרב יואל קטן, ביקורת להרחבות שמחת הבית וברכתו.
אושפיזין

אושפיזין בארמית "אורחים". אלו מי שמזמינים אותם במהלך שבעת ימי חג הסוכות להשתתף עימנו בסעודתינו בסוכה.

כפי שנצטווינו בתורה:

כנגד זה אמרו חכמים בזוהר, שראוי להזמין לסוכה גם 'אושפיזין עילאין' (אורחים עליונים) כלומר את נשמות שבעת צדיקים אבות האומה שהן שבע דמויות מקראיות הבאות על פי הקבלה להתארח בסוכותיהם של ישראל.

על פי המסורת, בכל יום מגיע לסוכה אורח אחד מן השבעה בראש ואליו מתלווים שאר האורחים.

איסור הכאת הורים

איסור הכאת הורים הוא ציווי מקראי האוסר על אדם להכות את אביו או אמו. עונשו של המכה הוא מוות בחנק.

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה.

ברכת בורא מיני מזונות

ברכת בורא מיני מזונות (נקראת לעיתים בקיצור: "מזונות") היא אחת מברכות הנהנין, אותה מברכים על מאפה (שאינו לחם לסוגיו) או תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל), שמזינים את האדם, וכן על תבשיל ומאפה מאורז.

האוכל 'פת הבאה בכיסנין' מברך עליה 'מזונות' בתנאי שלא קובע עליה סעודה.

הברכה האחרונה על מיני מזונות (למעט אורז) היא ברכה אחת מעין שלוש - "על המחיה".

ברכת לישב בסוכה

ברכת "לישב בסוכה" היא ברכה שתקנו חכמים לברך על קיום מצוות הישיבה בסוכה.

קיימת מחלוקת בראשונים מתי מברכים ברכה זו. יש אומרים שמברכים אותה בכל עת שנכנסים לסוכה לשהייה ממושכת, ויש אומרים שרק לפני אכילת קבע בסוכה, ומנהג רוב ישראל כדעה זו על פי הכלל ספק ברכות להקל. קיימת מחלוקת נוספת על איזו אכילה מברכים 'לישב בסוכה'. מנהג יוצאי אשכנז לברך על כל אכילה שחובה לאכלה בסוכה. ומנהג יוצאי ספרד לברך רק על סעודת לחם או אכילת מיני דגן בשיעור קביעת סעודה (נפח ארבע ביצים).

ברכת מציב גבול אלמנה

ברכת מציב גבול אלמנה היא ברכה שתקנו חכמים על ראיית יישוב חדש שהוקם בארץ ישראל לאחר שעם ישראל גלה מארצו וכעת מיישבה מחדש, כאשה שנותרה עזובה מבעלה כאלמנה, וכעת שבה אל ביתו.

הראשונים נחלקו האם הברכה נתקנה בעיקרה על ראיית כל מבנה, או דווקא על ראיית בית הכנסת. כיום המנהג לברך את הברכה על ראיית בית הכנסת.

הטוב והמיטיב

בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב היא ברכה בהלכה היהודית הנאמרת על אירוע משמח. נוסח הברכה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב".

הלכות ליל הסדר

הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המבוסס בעיקר על פסקי השולחן ערוך, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר". הלכות ליל הסדר כוללות פרטים רבים, מהם מצוות מהתורה, מהן ציווי חכמים ומהם מחמת המנהגים.

חמשת העינויים

חמשת העינויים הם חמישה איסורי תענוגות שנאסרו כחלק ממצוות התענית ביום הכיפורים. לאחר חורבן בית המקדש הראשון תקנו הנביאים את צום תשעה באב כמתכונתו של צום יום הכיפורים, ועל כן גם בו חלים חמשת העינויים הללו.

חמשת העינויים הם: איסור אכילה ושתייה, איסור רחיצה, איסור סיכה, איסור נעילת הסנדל ואיסור תשמיש המיטה. בעוד שאיסור אכילה ושתייה ביום הכיפורים הוא איסור תורה, שהעובר עליו עונשו בכרת, ביחס לשאר האיסורים קיימת מחלוקת אם הם אסורים מהתורה או מדברי קבלה, אך מוסכם שאין עונש כרת על העובר על אחד מהם. באשר לתשעה באב, לאחר חורבן בית ראשון תוקף חמשת העינויים היה מתקנת הנביאים. עם בניית בית המקדש השני בטל הצום, ולאחר חורבן בית המקדש השני השיבו חכמים את תקנת הצום על כלל חמשת עינוייו.

טומאת יולדת

בהלכות טומאה וטהרה, טומאת יולדת היא טומאה החלה על אישה לאחר הלידה. דינה של היולדת הוא כנידה לכל דבר ועניין.

י"ד בתמוז

י"ד בתמוז הוא היום הארבעה עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הארבעה עשר בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. י"ד בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

ישיבת הר ברכה

ישיבת הר ברכה היא ישיבת הסדר הנמצאת בהר ברכה בשומרון. הישיבה הוקמה בחודש אלול ה'תשנ"ב, 1992, על ידי הרב אליעזר מלמד, שכיהן כראש הישיבה, ובמשך שנתיים (הת'שע"ו - הת'שע"ח) פרש מראשות הישיבה והחליפו הרב גור גלון, ובשנת ה'תשע"ט חזר הרב מלמד לכהן כראש הישיבה. הישיבה ממשיכה את הקו האידאולוגי של ישיבת מרכז הרב שבה למדו ראש הישיבה והרב זאב סולטנוביץ'.

לישיבה חלק מרכזי בפיתוח היישוב הר ברכה ורבים מבוגריה קובעים בו את בתיהם.

כזית

בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים. על פי המובן המקורי שיעור כזית שווה לנפח פרי הזית, אך כיום מקובל בספרות ההלכתית לקבוע ששיעור כזית גדול הרבה יותר: בין 13.5 ל-50 סמ"ק.

כלאיים

כִּלְאַיִם הוא שם כולל לשבע מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות שעניינן איסור לערב מינים שונים מן הצומח והחי. ארבע בתחום הצומח: זריעת שני מינים בשדה אחד (כלאי זרעים), הרכבה של שני אילנות (כלאי אילן), זריעה של תבואה בתוך כרם (כלאי הכרם), הרבעה של שני מינים שונים של בהמות וחיות (כלאי בהמה),

שלושה איסורים נוספים הם: איסור עבודה באמצעות שני בעלי חיים ממינים שונים (לא תחרוש בשור ובחמור יחדו), וכן איסור לבישת בגדים שעשויים משילוב של צמר ופשתן (שעטנז). גם איסור בישול ואכילת בשר בחלב שייך למשפחת איסורים זו של ערבוב מינים שונים זה עם זה. העונש על כל אחת מעבירות אלו הוא מלקות, ככל מצוות לא תעשה.

לקט ופרט

מצוות לֶקֶט ופֶרֶט הן שתיים מחמש מתנות העניים שמצווה בתורה על בעל היבול להשאיר לעניים בשדהו ובכרמו.

מצוות הלקט מתקיימת בעת קצירת התבואה, ועניינה השארת השיבולים שנופלות במהלך הקציר לעניים. מצוות הפרט מתקיימת בעת בציר הענבים, ועניינה השארת הענבים הנושרים במהלך הבציר לעניים.

מחמר

מְחַמֵּר הוא פעולה הגורמת לבעל חיים לישא משא בשבת. מחמר הוא אחד מאיסורי השבת שאינם חלק מל"ט אבות מלאכה.

מיץ ענבים

מיץ ענבים (נקרא גם תירוש) הוא מיץ המופק מענבים שאינו עובר תהליך תסיסה, ועל כן לא נוצר בו אלכוהול כמו ביין. משקה זה הוא תוצר חדש יחסית, שאופן הכנתו לא היה ידוע בעבר בשל העובדה שהיה קושי לשמר את הענבים לאורך זמן מבלי שיווצר תהליך התסיסה שהופך את השמרים לאלכוהול, או מבלי שהמשקה יתקלקל כתוצאה מהפעילות החיידקית שמתרחשת במשקה הענבים לאחר שנסחט. עד להמצאת הפסטור בעת החדשה, ניתן היה לשתות מיץ ענבים בסמוך לבציר ודריכת הענבים בגת.

בישראל נהוג לכנות בשם "מיץ ענבים" גם משקה ממותק בטעם ענבים, אשר אין קשר בינו לבין הפרי למעט טעמו הדומה.

שינה בסוכה

מצוות שינה בסוכה היא אחד ממרכיבי מצוות הישיבה בסוכה הנלמדת מהפסוק: בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. בשונה מהמרכיב השני של מצוות הסוכה, חובת האכילה בסוכה, הכוללת רק אכילת קבע ולא אכילת ארעי, חובת השינה בסוכה כוללת כל סוג של שינה - שנת קבע ושנת ארעי כאחד.

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית. יש חמש תעניות קבועות במהלך השנה: תשעה באב, שבעה עשר בתמוז, צום גדליה, עשרה בטבת ותענית אסתר. יום הכיפורים לא נחשב לתענית מכיוון שהוא צום למטרות כפרה על חטאים ולא צום למטרות אבל. בנוסף, ההלכה עוסקת בתעניות חד-פעמיות שיחידים או קהילות מחליטים לצום. ההלכות הקשורות לתעניות מפורטות במשנה ובתלמוד בעיקר במסכת תענית, וכן במסכת יומא העוסקת ביום הכיפורים.

שורש המילה תענית הוא ע-נ-ה, במשמעות של עינוי עצמי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.