פנטזיה

פנטזיהאנגלית: fantasyדמיון, דמיוני. בעברית קרויה היזיון) היא סוגה ספרותית, שבה העלילה תלויה בקיומם של דברים שמקובל במדע המודרני לראותם כבלתי-אפשריים או כבלתי-קיימים, כמו שדים, קסמים, חדי קרן וכל כיוצא בזה. מקורותיה של הפנטזיה באגדות, בפולקלור ובמיתולוגיה ליצירת הרקע שעליו מתבססת העלילה. סוגה זו קרובה למדע הבדיוני ולסיפורי אימה, וישנן יצירות אשר סיווגן איננו מובהק לאחד מן הז'אנרים האלו.

Rembrandt - Jacob Wrestling with the Angel - Google Art Project
יעקב נאבק במלאך בציור מאת רמברנדט - התנ"ך כאפוס היסטורי, הנתפש בחלקו לעיתים גם כפנטסטי
Library of Ashurbanipal The Flood Tablet
האפוס ההיסטורי - פנטסטי העתיק ביותר ששרד - עלילות גילגמש

תולדות הסוגה

אפוסים היסטוריים - פנטסטיים

קשה לשים את האצבע על יצירה שכתיבתה הניחה את היסודות שעליהן נבנתה סוגה ספרותית זו. ההתפתחות הייתה הדרגתית מאוד ורבת שלבים והחלה מן הסתם עוד בשחר האנושות בדמות סיפורים שונים על עולמות דמיוניים. מכל מקום, היצירה הפנטסטית העתיקה ביותר ששרדה היא עלילות גילגמש, שנכתבה לפני כארבעת אלפים שנה בערך. בעת העתיקה היה ערבוב בין פנטזיה להיסטוריה ויצירות דוגמת האפוס השומרי הזה לא הציגו עצמן כפנטזיה, אלא כאמת היסטורית.

גם לעמים אחרים היו סיפורים מסוג דומה, שתיארו או סיפרו על בריאת העולם ועל מעשי הגיבורים והאלים. הדוגמה של התנ"ך העברי היא כמובן הבולטת מכולן, אף כי ניתן למצוא גם אחרות, כמו למשל במהאבהארטה ובראמאיאנה ההודיות או האודיסיאה היוונית, שכולן נכתבו בערך באלף השלישי לפני הספירה (למעט הראמאיאנה, שרק סופרה מדור לדור). אפוסים אלה כוללים בתוכם, כולם, יסודות פנטסטיים, בהם קוסמים וכשפים ויצורים ואירועים שאינם מן העולם הזה, לפחות כפי שהמדע המודרני מכיר אותו. היסוד של הוויכוח בין הדתות על איזו דת היא "דת האמת" ושל הוויכוח בין הדתות לאתאיזם הוא האם הסיפורים והטקסטים שסביבם סובבת הדת ולרוב כוללים יסודות על טבעיים הם בגדר סיפורי פנטזיה או היסטוריה.

סיפורי הפנטזיה קיבלו דחיפה בימי הביניים, דהיינו במאות שלפני ואחרי שנת 1000 לספירה בערך, עם הופעת יצירות כמו סיפורי אלף לילה ולילה ומבינוגיון, כאשר במקביל באנגליה נכתב הביאוולף, בצפון אירופה הופיעו הסאגות הנורדיות ובפרס השאהנאמה.

סיפורי פנטזיה

המאה ה-18 וה-19

רק בעת החדשה התחילו להופיע סיפורים על תופעות שהיה ברור לקורא שמקורן בדמיונו של המחבר והן לא מתארות מציאות כלשהי. אחד הספרים הראשונים מהסוג הזה הוא "מסעות גוליבר", שנכתב ברבע הראשון של המאה ה-18 על ידי ג'ונתן סוויפט (הופיע לראשונה ב-1726) וכחמישים שנה לאחריו (1772) הופיעה הגרסה הראשונה והחלקית למחזהו המונומנטלי של יוהאן וולפגנג פון גתה, "פאוסט".

במהלך המאה ה-19 נכתבו מספר ספרי פנטזיה ידועים ובראשם "פרנקנשטיין" של מרי שלי, שיצא לאור ב-1818, "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול, שיצא לאור לראשונה כעבור כמחצית המאה, ב-1865 וכעבור עוד עשרים שנה ספרו של הנרי ריידר הגרד, "מכרות המלך שלמה" (1885). מרבית הסופרים האחרונים התבססו על המסורות שכבר היו קיימות בספרות האירופאית ויצקו לתוכן מהות חדשה.

ל"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" יש עם זאת חשיבות מיוחדת עקב היותו אחד מספרי הפנטזיה הבודדים באותה תקופה שמטרתם לא הייתה דידקטית. הסיבה לגוון הדידקטי של מרבית סיפורי הפנטזיה דאז הייתה, הופעת המדע הבדיוני, בעקבות יצירותיהם של ז'ול ורן וה. ג'. ולס. הפנטזיה, בניגוד למדע הבדיוני, לא ניסתה למצוא הסברים מדעיים לפלאיה ולפיכך נחשבה לסוגה המיועדת בעיקר לילדים, ממש כמו שנחשבו מיתוסים ומעשיות.

המאה ה-20 עד סוף שנות הששים

ב-1900 יצא לאור "הקוסם מארץ עוץ" וכעבור שש שנים הספר "מסע הפלאים של נילס הולגרסון" מאת סלמה לגרלף (1906). בעקבות היצירות הללו ואחרות קיבלה הסוגה דחיפה נוספת קדימה ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 הופיעו ספרים רבים שעלילתם בדיונית לחלוטין.

בשנת 1919 נוסד בגרמניה המגזין Der Orchideengarten אשר עסק באימה ופנטזיה, ונחשב למגזין הפנטזיה הראשון. המגזין הוציא לאור 25 גיליונות והפסיק את פעילותו בשנת 1921[1].

בשנת 1923 נוסד המגזין "Weird Tales" (באנגלית: מעשיות מוזרות), המגזין האמריקאי הראשון שהיה מבוסס לפחות בחלקו על הסוגה (חלק גדול אחר היה סיפורי אימה ועוד).

ב-1939 החל לצאת לראשונה המגזין Unknown, שהפך בהמשך ל-Unknown Worlds והיה המגזין האמריקאי הראשון שהוקדש כולו לסיפורי פנטזיה. מייסדו ועורכו היה ג'ון וו. קמפבל. הוא פתח במגזין זה ערוץ מקביל עבור סופרי המדע הבדיוני והפנטזיה, אשר עד אז נאלצו להתמקד במגזין Astounding Science fiction שלו, שפתח את שעריו לסיפורי מדע בדיוני בלבד. Unknown Worlds פעל במשך ארבע שנים בלבד ונסגר ב-1943 בשל המחסור בנייר בתקופת מלחמת העולם השנייה. במשך כ-25 שנים בערך אחר כך היה עולם הפנטזיה דליל ביותר בכותבים ויצירות וגם כל המגזינים שנפתחו כשלו בזה אחר זה.

עולם הפנטזיה כיום

הסופר ג'ון רונלד רעואל טולקין פתח את העידן הנוכחי של הפנטזיה. יצירתו הראשונה - ההוביט יצאה לאור ב-1937, אבל בשל התעקשותה של ההוצאה לאור שלו להפיץ את כתביו רק בכריכה קשה הצלחתו נשארה בשלב הראשון די מוגבלת. בסוף שנות הששים השתנה המצב בבת אחת עם יציאתם לאור של כתבי טולקין גם בכריכה רכה. סופר פורה זה, שבא מרקע אקדמי שדרג בכוחות עצמו את הסוגה כולה. הסופרים שקדמו לו לא יצרו, ברב המקרים, עולם דמיוני שלם עם מערכת שלמה של חוקים, עמים, היסטוריה, אמונה, שפות וכיוצא באלה. טולקין עשה זאת, תוך שחזורה של המיתולוגיה הגרמאנית העתיקה ושילובה בפולקלור האנגלוסקסי.

סופרי פנטזיה רבים שכתבו מסוף שנות הששים ואילך המשיכו להעתיק את ההצלחה המחודשת של טולקין ויצרו עולמות שכללו בתוכם מספר גזעים, היסטוריה, גאוגרפיה ותרבות שהזכירו את אלו שהקורא מצא בספריו של טולקין. בגלל הקושי ליצור עולם שלם, משתמשים עד היום סופרים רבים בעולם שנוצר זה מכבר על ידי יוצרים אחרים ופורשים את עלילת ספרם בתוך עולם מוכן. דוגמה מובהקת לכך היא השימוש בעולם קרין שבו מתרחשת עלילת הספרים מסדרת רומח הדרקון. בגלל החזרה הרבה על פורמט קבוע, מכונה לעיתים תת-סוגה זו "פנטזיה נוסחתית" או "פנטזיה גנרית". פנטזיה גנרית שכזו שואבת למשל את שורשיה פעמים רבות ממשחקי תפקידים כמו מבוכים ודרקונים. במשחקי התפקידים, העולם הבדיוני מוגדר היטב ומאפשר לגזור ממנו קווי עלילה רבים נוספים.

סופרים אחרים ביקשו לפתח עולמות אחרים עם גזעים אחרים ללא קשר לעלילה של טולקין. בין תתי הסוגה האלה ניתן למצוא פרודיה פנטסטית המאפיינת את ספרי עולם הדיסק מאת טרי פראצ'ט. יוצרים אחרים דוגמת ג'יי קיי רולינג לקחו את הפנטזיה לשילוב של עולם בדיוני, המודע לקיומו של עולם אמיתי. במידה מסוימת, היו שראו בכך משום חזרה על סיפורי דברי ימי נרניה למשל, שנכתבו עוד באמצע המאה העשרים.

ההצלחה הספרותית של הסוגה תרמה את חלקה להתפתחותה בקולנוע, במשחקי וידאו ומחשב ובתעשיות אחרות. ספרים רבים עובדו לסרטים דוגמת טרילוגיית סרטי שר הטבעות. ספרים אחרים משמשים רקע למשחקי מחשב ואחרים דוגמת רומח הדרקון משמשים כרקע לעולם שלם של משחקי תפקידים.

מאפייני הפנטזיה

פנטזיה מתאפיינת בראש ובראשונה בעלילה המתרחשת כולה או מקצתה בעולם בדיוני. לעיתים קרובות נעשה שימוש בקסמים וביצורים בדיוניים. כמו כן, לעיתים קרובות העולם שבו מתרחשת העלילה נמצא בתקופה הדומה לימי הביניים הכוללת מלכים ואבירים, טירות ומבצרים, וכלי הנשק כוללים חליפות שריון, חרבות וחץ וקשת. מאפיין נוסף שמשותף לסוגה זו ולסוגות אחרות הוא המאבק בין טוב לרע. העלילה מתמקדת, לא אחת, בכוחות הטוב ואילו הרוע לרוב מתואר, לעיתים, כאויב ערטילאי, רב עוצמה ביותר ומעורר אימה.

לעיתים נדירות מתמקדים סיפורי הפנטזיה בתיאור ריאליסטי של חיי היום יום בעולמות הפנטזיה, כשלרוב הם משמשים כרקע בלבד לסיפור שהוא בבסיסו סיפור הרפתקאות. לעיתים קרובות הגיבורים המייצגים את הטוב נקלעים להרפתקה ללא כוונה של ממש; במקרים רבים הבחירה אינה נתונה בידם מאחר שהם כבר נבחרו בידי כוח עליון כלשהו ויש פעמים שם יוצאים להרפתקה מבחירה.

פעמים רבות, ניתן לראות בסיפור הפנטזיה אלגוריות על המתרחש בעולמנו שלנו. למשל, ספרי "עולם הדיסק" של טרי פראצ'ט מהווים בבירור סאטירה על החברה שלנו לא פחות מאשר הם מהווים סאטירה על ז'אנר הפנטזיה עצמו. לעומת זאת, לעיתים חיפוש הקבלות יכול להיות שגוי או שנוי במחלוקת. למשל, ג'.ר.ר. טולקין התנגד בצורה נחרצת לניסיונות לראות ב"שר הטבעות" אלגוריה למלחמת העולם השנייה[2].

מאפיינים כללים של עולמות מערכה פנטסטיים

ישנן מספר נקודות אשר נוטות לאפיין עולמות פנטזיה של יוצרים שונים, אם כי אין הכרח כי תופענה בכל יצירת פנטזיה. להלן תובאנה מספר נקודות שכאלה.

קסם

ברוב עולמות הפנטזיה ישנה צורת קיום כלשהי של קסם. הצורה, התפוצה, המקור והתפקיד של הקסם משתנים מעולם לעולם. בחלק מן העולמות, מהווה הקסם חלק מן התשתית המציאותית ומהווה אבן יסוד בדרך פעולתו של העולם, באחרים משמש הקסם יותר כ"כלי פעלולים". ברוב העולמות שבהם מתקיים הקסם, קיימים גם בני אדם המסוגלים לנצל את הקסם למטרותיהם, אלו נקראים, בדרך כלל, קוסמים או מכשפים. לעיתים, בוחרים המחברים שמות נוספים לאנשים אלו; אחת הדוגמאות הבולטות הן האאס סדאי (Aes Sedai) בסדרת כישור הזמן.

יצורים וגזעים

בפנטזיה קיימים בדרך כלל (אך לא תמיד) יצורים תבונתיים וגזעים שונים מלבד בני האדם. בין הנפוצים נכללים אלפים, גמדים, דרקונים, ענקים, קנטאורים, שדים, פיות ועצים מדברים. לצידם קיימים בדרך כלל גם יצורים לא תבוניים (במידה זו או אחרת) ומרושעים כגון טרולים, אורקים, גובלינים ואל-מתים רבי עוצמה. לרב משתנה תפקידם של הגזעים התבוניים מיצירה ליצירה. בחלק מן היצירות מוסיפים המחברים גזעים תבוניים "משלהם" כדוגמת המולפה, הדובים המשוריינים והגליווספים המופיעים בטרילוגיית "חומריו האפלים".

בנוסף לגזעים נוספים ויצורים תבוניים, ניתן למצוא ביצירות פנטסטיות רבות אזכורים ליצורים ומפלצות מיתולוגיים או כאלה שהומצאו על ידי הסופר, כדוגמת גרסאות ענק לחיות מוכרות, הכלאות בין כמה מינים (כגון הכימרה או הגריפון), מפלצות בעלות כוחות קסם (ההידרה או הבסיליסק למשל) ויונקים מעופפים (פגסוס, גריפון) אך יש כאלה שלא. יצורים רבים מבין אלו לקוחים ממיתולוגיות שונות. כדוגמה ליצורים שהומצאו על ידי הסופר, ניתן לקחת את הסוהרסנים מסדרת "הארי פוטר".

אלים וישויות עליונות

בסיפורים מסוימים קיימים בעולם הפנטסטי כוחות רבי עוצמה ובני אלמוות, החזקים מכל היצורים החיים על פני האדמה. חלק מהם הם אלים. בחלק מן היצירות לאלים אלו קהל סוגדים וקהילת כהנים שמבצעת נסים בשמם.

לרוב, ישויות אלה משמשות ככוח מניע בעלילה של הסיפור או כהסבר לקסם בעולם ולחסד הנופל על הגיבורים ועוזר להם במשימתם או כדמויות של ממש.

אל-מתים

ביצירות פנטסטיות רבות, המוות איננו מהווה תחנה סופית. אגדות רבות מתרכזות סביב סיפורם של ישויות שחזרו מן המתים במצב ביניים של אל-מתים וחזרו לרדוף את החיים. האל-מתים בספרות הפנטזיה נעים מיישויות ששמרו את בינתם וגופם כגון ערפדים, כאלו ששמרו רק את נשמתם כגון רוחות רפאים וגלמים, וגופות מונפשות וחסרות בינה או אופי כגון זומבים, ושלדים המופעלות כבובות רצחניות בידי כוחות אפלים יותר, או שפועלות בעצמן ותוקפות יצורים חיים באינסטינקטים חייתים חסרי אבחנה.

גישה לטכנולוגיה

חלק מספרי הפנטזיה מתרחשים בעולמינו או בעולמות דומים ומכילים אזכורים לטכנולוגיה מודרנית, כדוגמת ספריו של ניל גיימן המתרחשים ברובם בעולמנו ובהווה, טרילוגיית חומריו האפלים שמתרחשת בין השאר בעולמנו (אך גם בעולם שבו מוצגת טכנולוגיה אלטרנטיבית) ובסדרת ספרי ארטמיס פאול.

לעומתם, בספרי פנטזיה רבים, נבנים עולמות פנטסטיים בהם אין טכנולוגיה מתקדמת, לעיתים אף להפך: רוב העולמות נמצאים בשלב התפתחותי המקביל לזה של ימי הביניים (אם כי יש עולמות שמבוססים על תקופות קדומות יותר). עולמות כאלה קיימים לעיתים עשרות אלפי שנים. בספרים המתרחשים בעולמות מסוג זה, נוקטים המחברים במספר שיטות להסבר אי-ההתפתחות הטכנולוגית, למשל: נפילתה של תרבות מתקדמת, אסון עולמי שהביא לתוהו ובוהו, התבססות על קסם שמייתרת את הצורך בטכנולוגיה או שלטון שמרני שמכתיב אי-התפתחות טכנולוגית (כמו ביפן הפיאודלית).

תת ז'אנרים בפנטזיה

ניתן לבצע חלוקות רבות של ספרות הפנטזיה לז'אנרים על פי סגנונם, עלילתם, והמקורות שמהם הם שואבים השראה. חלוקה מובהקת אחת מבוססת על היחס של העולם המשמש כרקע לסיפור הפנטזיה לעולמנו שלנו.

עולם העומד בפני עצמו

בספרי פנטזיה מז'אנר זה העולם הפנטסטי מוצג ללא כל התייחסות לכדור הארץ, והעלילה סובבת סביב דמויות שהן ילידות אותו עולם. ישנם ספרים רבים ושונים השייכים לז'אנר זה. בראש ובראשונה מבחינה כרונולוגית, שר הטבעות ושאר כתביו של טולקין, שמתרחשים בארץ התיכונה, שנמצאת בעולם רחוק ודמיוני. בין ספרים אלה ניתן למנות גם את סדרת שיר של אש ושל קרח של ג'ורג' ר. ר. מרטין, סדרת ספרי עולם הדיסק של טרי פראצ'ט, טרילוגיות הרואים למרחק וספינות קסם של רובין הוב, סדרת כישור הזמן של רוברט ג'ורדן, ספרי רומח הדרקון, סדרת ספרי הבלגריאד והמלוריאן של דייוויד אדינגס סדרת הירושה של כריסטופר פאוליני וסדרת ספר הנופלים של מאלאזן של סטיבן אריקסון.

עולם מקביל לעולמנו שלנו

בספרים אלו לרוב מוצגת העלילה דרך דמויות שבאו מהעולם שלנו ודרכן אנו מתוודעים לעולם החדש, אם כי לעיתים עומדות במרכז העלילה דווקא דמויות שבאו מעולם אחר המבקרות בעולם שלנו. כדוגמאות לסוג הראשון ניתן להביא את סדרת הספרים דברי ימי נרניה של ק.ס. לואיס והספר הסיפור שאינו נגמר של מיכאל אנדה. כדוגמאות לסוג השני ניתן להביא את טרילוגית חומריו האפלים של פיליפ פולמן וסדרת ספרי אמבר של רוג'ר זילאזני.

עולם נסתר בעולמנו שלנו

בספרים אלו הרקע הוא עולמנו שלנו, אך בפני הקוראים נחשפים צדדים פנטסטיים שלו, שלעיתים קרובות מתקיימים בד בבד עם המציאות המוכרת. בספרים אלו במיוחד באה לידי ביטוי הטכנולוגיה של זמננו, כשדוגמה בולטת במיוחד היא סדרת ספרי ארטמיס פאול של אואן קולפר. בין הספרים השייכים לז'אנר זה ניתן למנות גם את ספרי הארי פוטר, ספרי פרסי ג'קסון, וספריו של ניל גיימן: "לעולם לא עולם", "אלים אמריקאים" ו"בשורות טובות" (בשיתוף עם טרי פראצ'ט). הז'אנר זכה גם להצלחה טלוויזיונית גדולה עם הסדרה באפי ציידת הערפדים.

ספרים רבים מסגנון זה משתייכים לתת-ז'אנר הפנטזיה אורבנית, אשר מתרחשת בימינו, כאשר מרבית העלילה מתרחשת בסביבה עירונית. דוגמה לכך ניתן למצוא בסדרת תיקי דרזדן של הסופר ג'ים בוצ'ר.

כחלק מז'אנר זה ניתן לראות גם את סיפורי המיתולוגיה ואגדות הילדים, אף שלהם יש מאפיינים ברורים המבדילים אותם מיתר סיפורי הפנטזיה.

עולמנו עם טוויסט פנטסטי

בסיפורים אלו הרקע להתרחשות הוא העולם שלנו, בתקופה זו או אחרת, בה המקרים של תופעות על-טבעיות כה נדירות עד אשר הן נחשבות לשמועות ואגדות (בדומה לעולם שלנו). בסיפורים האלה, הגיבור - שהוא לרוב ספקן המאמין בכוח ההגיון ומפקפק בסיפורי השדים - חוקר תופעה מסתורית ולומד שאותן אגדות עם ואמונות תפלות אכן מכילות גרעין של אמת. ברבים מסיפורים אלה התופעה העל-טבעית היא אל-מת, מפלצת או דמות אגדתית אחרת.

דוגמאות: סליפי הולו (סיפור הפרש בלי ראש), הסרט "האחים גרים - למבוגרים בלבד" והסרט מכסחי השדים.

פנטזיה המשולבת עם מדע בדיוני

המדע הבדיוני פתח בפני סופרי הפנטזיה אפיקים חדשים של מסע לחלל, רובוטים ואנדרואידים, חייזרים טובים ורעים, מחלות ומחולליהן. כל אלו שימשו ומשמשים כר לפנטזיות הנכתבות במחצית השנייה של המאה ה-20 ובמאה ה-21, חלקן מבוססות רק על חומרי המדע הבדיוני וחלקן משלבות לחשים וקסמים, יצורי אופל ושאר מרכיבי פנטזיות מקובלים.

פנטזיה בקולנוע ובטלוויזיה

הקולנוע והטלוויזיה עשו ועושים שימוש רב בעלילות פנטזיה. קיימות יצירות קולנועיות וטלוויזיוניות רבות אשר עובדו לתסריט מספרות פנטזיה. כך לדוגמה ניתן להזכיר את הארי פוטר, סרטי וולט דיסני שונים (כגון היפה והחיה (סרט, 1991), אלאדין ועוד), הסיפור שאינו נגמר ושר הטבעות. מקרים יוצאי דופן של סרטים אשר לצרכם נכתב תסריט פנטזיה מקורי ולא עובד ספר קיים, הם: ליידי נץ (1985), וילו והנסיכה ואיש הנצח.
לאורך שנים רבות זכה הז'אנר בטלוויזיה לחשיבות פחותה יותר מאשר בקולנוע ורוב תוכניות הפנטזיה נחשבו כמיועדות לילדים בלבד, או כסדרות פעולה כגון זאב צעיר או יומני הערפד. הסדרות הרקולס, זינה הנסיכה הלוחמת ומכושפות הן דוגמאות לסדרות פעולה שהשתמשו ברקע של המיתולוגיה היוונית. בתחילת המאה ה-21, הופקו מספר סדרות פנטזיה שזכו לפופולריות רבה בקרב הקהל הרחב, וביניהן אבודים, דם אמיתי ומשחקי הכס, המבוססת על סדרת הספרים שיר של אש ושל קרח.

פנטזיה במשחקי מחשב ווידאו

עלילות פנטסטיות הן בסיס למשחקי וידאו ומחשב רבים. במקרים רבים, משחקים פנטסטיים רבים, בעיקר בז'אנר ההרפתקאות, מתבססים על גיבור היוצא למסע בעולם פנטזיה גנרי כשמטרתו של השחקן היא להנחותו בדרך למטרה מסוימת, לעיתים בלוויית חברי צוות נוספים המצטרפים למסע. במשחקים אלה רב השימוש באלמנטים של פנטזיה גנרית כגון קסמים, מפלצות, טכנולוגיה ארכאית וחפצים מכושפים. משחקי רשת רבים, כדוגמת World of Warcraft, מתקיימים בעולם פנטסטי.

השפעות תרבותיות ומקום תרבותי

ספרות הפנטזיה מאגדת סביבה קהילות חובבים ומעריצים רבות. חלק מקהילות אלו מקיימות פעילות אינטרנטית כדוגמת פורומים ואתרי מידע ואחרות מתרכזות או משלבות בפעולתן פעילויות חוץ אינטרנטיות, בין אם חברתיות ובין אם נושאיות, כדוגמת מפגשים וכנסי חובבים. בארץ מתקיימים מדי שנה פסטיבל אייקון ובנוסף אליו כנסים נושאיים שונים כמו "כנס עולמות", "כנס מיתופיה" או "כנס ביגור". קהילות חובבים נוספות בארץ ומחוצה לה מקיימות כנסים משלהן.

בשנים האחרונות הופך הז'אנר מקובל יותר בקרב תרבות המיינסטרים ומספר סטריאוטיפים אשר שויכו לו ולחובביו, אשר נתפסו לעיתים כתמהונים או ילדותיים, תופסים היום מקום פחות משמעותי בהלך המחשבה המקובל.

סביב תרבות הפנטזיה התפתחו מספר תחביבים המקובלים, ברמות שנות, על חלק מחובבי הז'אנר. העיקריים שבהם הם משחקי תפקידים וספרות חובבים.

משחקי תפקידים

מרבית משחקי התפקידים מתרחשים בעולמות שהם בעיקרם עולמות מערכה פנטסטיים (אף שישנם כאלו המתקיימים בעולמנו או בעולמות של מדע בדיוני טהור). העולמות שבהם משחקים במשחקי תפקידים הם לרוב מפורטים יותר מאשר עולמות המוצגים במקומות אחרים (בשל הצורך לפרט ברמה המאפשרת משחק בתוך העולם).

לעיתים, עולמות מערכה שהומצאו לצורך משחק תפקידים עוברים גם למדיות אחרות, דוגמה ידועה לכך היא העולם של רומח הדרקון שהתפתח מעולם משחק עבור מבוכים ודרקונים מורחב לסדרת ספרים.

פנטזיה בישראל

ספרות הפנטזיה בישראל דלה למדי. בישראל יצאו לאור רק ספרי פנטזיה מקוריים בודדים. ביניהם ניתן למנות את: סדרת ארמדין מאת חנן קוגל, הלוויתן מבבל מאת הגר ינאי, הלב הקבור מאת שמעון אדף, כפירה מאת נמרוד הראל, כתר הדרקון מאת אורי אורלב, האפוס הבדיוני שיר טאהירה מאת אמיר אור, מלחמת בני ארץ בבני שחת מאת דן צלקה, הסדרה וינטר בלו, ילדת פיות מאת אשכר ארבליך בריפמן, מסע הפלאים של תרה בארץ לא נודעת מאת כרמלה בן-נון משה והסדרות אמא קסומה ותעתועים מאת אתי אלבוים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Open Culture, Discover the First Horror & Fantasy Magazine, Der Orchideengarten, and Its Bizarre Artwork (1919-1921)
  2. ^ אם כי יש הטוענים כי ספרי "שר הטבעות" אינם חסרי אלגוריות לחלוטין, להרחבה ראה מאמר מאת בריאן קסלר.
אלף (פנטזיה)

אֶלפים (מאנגלית: Elf; לעיתים מתורגמים לעברית גם בשמות הבאים: שדים, גמדונים, שדונים, עלפים או בני־לילית) הם גזע דמיוני של יצורים דמויי אנוש, שמופיעים ביצירות ספרותיות רבות מתחום הפנטזיה, באגדות פולקלור של עמים שונים ובמשחקי תפקידים כגון מבוכים ודרקונים.

גמד (פנטזיה)

הגמדים מתוארים לרוב כיצורים דמויי אדם נמוכי קומה, אינטליגנטיים, בעלי זקנים, אשר נוהגים לחיות בעיקר באזורים תת-קרקעיים ולעסוק בכרייה, בעבודות-עץ או בעיבוד מתכות. לעיתים קרובות הם מתוארים כבעלי כוחות על-טבעיים. הגמדים נפוצים במיוחד באגדות העם, בפולקלור האירופאי, בספרי הפנטזיה ובמשחקי התפקידים.

קשה לקבוע בדיוק כיצד נראו הגמדים הראשונים. גובהם וסגנון חייהם של הגמדים השתנו במידה רבה לאורך שלל סיפורי המיתולוגיה העתיקים. בחלק מהסיפורים העתיקים ביותר גובהם היה זהה לגובהם של בני האנוש. עם התפתחות המיתולוגיה הגמדים הפכו ליצורים דמויי אנוש, נמוכי קומה, מכוערים ומתוארים כחיים במערות תת-קרקעיות.

מכיוון שקיימים יצורים מיתולוגיים רבים אשר דומים במראם לגמדים נוצר לעיתים רבות בלבול בזיהוי הגמדים - בעיקר קיימת נטייה להתבלבל בינם לבין יצורים מהפולקלור האירופי כגון גובלינים וגנומים אשר לעיתים מזוהים בטעות כגמדים ולהפך.

הארי פוטר

הארי פוטר (באנגלית: Harry Potter) הוא שמה של סדרת ספרי פנטזיה אפית מצליחה שנכתבה על ידי הסופרת הבריטית ג'יי קיי רולינג, וגיבורה הוא הנער הארי פוטר. הראשון מבין שבעת ספרי הסדרה, "הארי פוטר ואבן החכמים", יצא בשנת 1997, והאחרון בסדרה, הארי פוטר ואוצרות המוות, יצא בשנת 2007.

כל אחד מהספרים מתעד שנת לימודים עמוסה בהתרחשויות ואירועים עלילתיים של הארי בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. הסדרה מתאפיינת, בין השאר, ביצירת עולם חדש של מושגים ומונחים פרי דמיונה של הסופרת (וחלקם גם באים מהשפה הלטינית). על אף שקהל היעד העיקרי של הסדרה הוא ילדים ובני־נוער, הסדרה מעוררת עניין בקרב בני כל הגילאים.

הסדרה זוכה להצלחה יוצאת דופן, וספריה נמכרים במאות מיליוני עותקים בעשרות שפות ברחבי העולם. הספר מופיע בקביעות ברשימת עשרת הספרים הנמכרים בעולם, ועשה את רולינג לאחת הנשים העשירות בממלכה המאוחדת ולסופרת העשירה ביותר בעולם. סדרת הספרים גיבשה לעצמה קהל מעריצים עולמי גדול מאוד - דבר שהביא לשיווק מוצרים רבים הנוגעים לדמויות ולפרטי העלילה ולהפקת שמונה סרטי קולנוע מצליחים המבוססים על הספרים, שעד לשנת 2015, היוו יחדיו את סדרת הסרטים המכניסה ביותר בהיסטוריה של הקולנוע (שיא שנשבר ב־2015 על ידי היקום הקולנועי של מארוול). סדרת הספרים תורגמה לעברית על ידי המתרגמת גילי בר־הלל.

חלום (קומיקס)

חלום (מאנגלית: Dream. ידוע גם כמורפיאוס) הוא דמות בדיונית והפרוטגוניסט בסדרת הקומיקס סאנדמן אשר יצאה תחת חותם ורטיגו של חברת DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת The Sandman vol. 2, #1 מינואר 1989 ונוצרה על ידי הכותב ניל גיימן והמאיירים מייק דרינג'נברג וסם קית'. חלום מדורג במקום ה-15 ברשימת 100 גיבורי הקומיקס הגדולים ביותר של אתר IGN.

יצחק בשביס-זינגר

יצחק בשביס-זינגר (בכתיב יידי: יצחק באַשעוויס-זינגער; באנגלית: Isaac Bashevis-Singer‏ 21 בנובמבר 1902 או 14 ביולי 1904, ורשה – 24 ביולי 1991, מיאמי) היה מגדולי סופרי היידיש; סופר יהודי פולני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1978. חי בפולין ולאחר מכן בארצות הברית.

יקום מארוול של סוני

יקום מארוול של סוני (באנגלית: Sony's Marvel Universe) או יקום דמויות מארוול של סוני הוא זיכיון תקשורתי אמריקני ויקום משותף שבמרכזו סדרה של סרטי גיבורי על שהופקו על ידי סרטי קולומביה בשיתוף מארוול והופצו על ידי Sony Pictures Releasing, המבוססים על דמויות המופיעות בספרי קומיקס בהוצאת מארוול קומיקס. סוני מחשיבה את היקום כנוסף לסרטי ספיידרמן שהופקו בשיתוף עם אולפני מארוול, המתרחשים בסרטי היקום הקולנועי של מארוול (MCU). יקום מארוול של סוני הושק עם שחרורו של הסרט ונום באוקטובר 2018.

העבודה על יקום מורחב תוך שימוש בדמויות משניות מסרטי ספיידרמן החלה עוד דצמבר 2013. סוני תכננה להשתמש בספיידרמן המופלא 2 (2014) כדי להשיק כמה סרטי ספין-אוף שהתמקדו בנבלי ספיידרמן מסורתיים מהקומיקס, כולל סרט על ונום. לאחר הכישלון הביקורתי והכספי היחסי של ספיידרמן המופלא 2, התוכניות הללו ננטשו ובפברואר 2015 הודיעה סוני על תוכנית שבמסגרתה תשתף פעולה עם אולפני מארוול בסרטי ספיידרמן עתידיים ושילוב הדמות ביקום הקולנועי של מארוול. ונום פותח מחדש כסרט עצמאי נפרד והוכרז כסרט הראשון ב- יקום מארוול של סוני במאי 2017. אחריו מתכוננים לצאת לאקרנים הסרטים מורביוס וונום 2 בשנת 2020.

מספר רב של סרטים אחרים נמצאים בפיתוח, כמו גם סדרות טלוויזיה בהפקת Sony Pictures Television. ביוני 2017 הסבירה המפיקה איימי פסקל כי סוני לא עובדת עם אולפני מארוול בכדי לשלב סרטים אלה ביקום הקולנועי שלה, אך אכן רואה אותם כחלק מאותו היקום ואמרה כי קרוסאובר בין השניים יכול לקרות. בנוסף, סוני הוציאה את ספיידרמן: ממד העכביש בשנת 2018, שהציג את הרעיון של ריבוי יקומים המחבר בין היקומים השונים – כולל יקום מארוול של סוני.

לוציפר (סדרת טלוויזיה)

לוציפר (באנגלית: Lucifer) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית מסוגת פנטזיה ודרמה משטרתית שנוצרה על ידי טום קאפינוס ועלתה לשידור ב-25 בינואר 2016 ברשת פוקס. הסדרה מבוססת על הדמות לוציפר, שנוצרה על ידי ניל גיימן, סם קית' ומייק דרינגנברג, והופיעה בחוברות הקומיקס "סאנדמן" ובסדרת ספין-אוף משל עצמו.

הסדרה עוקבת אחרי לוציפר מורנינגסטר (טום אליס), השטן, שנוטש את הגיהנום ויוצא לחופשה בלוס אנג'לס, שם הוא מנהל מועדון לילה משלו והופך למייעץ עבור משטרת לוס אנג'לס. האנסמבל כולל את לורן גרמן בתפקיד הבלשית קלואי דקר, קווין אלחנדרו כבלש דניאל אספינוזה, לסלי אן ברנדט כמזיקין, די בי וודסייד כאמאנדיל ורייצ'ל האריס בתפקיד ד"ר לינדה מרטין. שתי העונות הראשונות צולמו בוונקובר, קנדה, והחל מהעונה השלישית מתבצעים הצילומים בלוס אנג'לס, קליפורניה.

הסדרה זכתה לביקורות מעורבות במהלך שידורי העונה הראשונה, ובמהלך העונה השנייה והשלישית, היא משכה ביקורות טובות יותר. טום אליס זכה לשבחים עבור הופעתו, כמו כן סגנון ההומור של הסדרה. במאי 2018, הודיעה רשת פוקס שהיא לא תחדש את הסדרה לעונה נוספת וביוני 2018 הסדרה נרכשה על ידי רשת נטפליקס שהודיעה כי תחדש אותה לעונה רביעית בת עשרה פרקים, שעלתה לשידור ב-8 במאי 2019. ב-6 ביוני 2019 נטפליקס פירסמה כי תהיה עונה חמישית לסדרה בת 16 פרקים והיא תהיה העונה האחרונה בסדרה.

מוצרי מדיה נלווים ביקום הקולנועי של מארוול

היקום הקולנועי של מארוול הוא זיכיון קולנועי לעולם משותף שמאגד סדרת סרטי גיבורי-על שוברי קופות של אולפני מארוול, המתבססים על חוברות הקומיקס של חברת מארוול קומיקס, וסדרות טלוויזיה ברשתות רבות. יחד עם הסרטים והסדרות קיימות הופעות מדיה רבות נוספות, המרחיבות רשמית את אירועי היקום - סרטים קצרים (oneshot), חוברות קומיקס רשמיות, סדרות רשת, פרסומות וספרים.

משחקי הכס (סדרת טלוויזיה)

משחקי הכס (באנגלית: Game of Thrones) היא סדרת פנטזיה טלוויזיונית אמריקאית מצליחה אשר נוצרה על ידי צמד המפיקים האמריקאים-יהודיים דייוויד בניוף וד.ב. וייס עבור רשת HBO האמריקאית. הסדרה מבוססת על "שיר של אש ושל קרח" – סדרת ספרי פנטזיה אפית מאת הסופר האמריקאי ג'ורג' ר. ר. מרטין המתרחשת בעולם בדיוני המדמה את תקופת ימי הביניים ומשולבת במוטיבים של פנטזיה. היא נושאת את שם הכרך הראשון של סדרת הספרים הזו "משחקי הכס".

העלילה מתרחשת בשתי יבשות הנקראות ווֶסטֶרוֹז ואֶסוׂס, הממוקמות בעולם בדיוני. הסיפור מתחיל בתום קיץ ארוך במיוחד, ומתפצל למספר קווי התרחשות. הראשון עוקב אחרי המלחמה בין בתי האצולה של שבע ממלכות ווסטרוז הנאבקים על הכס לאחר מות המלך. השני מגולל את איום החורף הקרב ואת שובן של מפלצות אגדיות מהצפון הרחוק והקפוא. קו נוסף עוסק בניסיונה של היורשת האחרונה לשושלת המלוכה הקודמת של ווסטרוז לחזור לממלכה ולהשיב את הכתר. באמצעות דמויות ראשיות מורכבות שמניעיהן סבוכים, הסדרה בוחנת סוגיות של מעמד חברתי, דת, מלחמה, חטא ועונש ומיניות. "משחקי הכס" היא עתירת תקציב ותרמה מאוד לפופולריות של סוגת הפנטזיה. עד כה עובדו חמישה מספרי הסדרה "שיר של אש וקרח" ("משחקי הכס", "עימות המלכים", "סופת החרבות", "משתה לעורבים" ו"ריקוד עם דרקונים") מכיוון ששני הספרים החותמים את הסדרה טרם יצאו, שלוש העונות האחרונות אינן מבוססות על הספרים ומרטין אינו שותף לכתיבתן. בשל כך ההבדלים בין סדרת הספרים לסדרת הטלוויזיה, גדלו.

הסדרה הייתה מועמדת לפרסים רבים, בהם פרס אמי ופרס גלובוס הזהב עבור הסדרה הדרמטית הטובה ביותר, וכן פרס הוגו ופרס סטורן, וזכתה בחלקם. פיטר דינקלג', המגלם את דמותו של טיריון לאניסטר, זכה גם בארבעה פרסי אמי וגם בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר בסדרת דרמה. הביקורות השליליות על הסדרה התמקדו בסצנות העירום והמין הרבות ובאלימות הקשה המופיעה בה. בעונות האחרונות שאינן מתבססות על הספרים של מרטין נוספו גם ביקורות על התסריט.

בישראל, הסדרה החלה את שידוריה במקביל לשידור המקורי, הסדרה שודרה בלעדיות בערוץ yes Edge. בשנת 2016 החלה חברת הכבלים HOT לשדר את הסדרה. בשנת 2017 הסדרה משודרת גם בסלקום tv.

סוגה ספרותית

סוגה ספרותית (סוגה בלעז: ז'אנר) היא קבוצה של יצירות ספרותיות שלהן מאפיינים משותפים: מטרה משותפת, תוכן משותף, סגנון כתיבה משותף או מאפיינים משותפים אחרים.

תחום הספרות הוא תחום נרחב ועצום, אשר במהלך השנים התפתח לסוגות שונות ומסועפות, חלקן כתוצאה מאבולוציה פנימית בספרות עצמה (למשל, צמיחתו של הרומן הריאליסטי מתוך הרומאנס של ימי הביניים), וחלקן הן תוצאה של עבודת חוקרים, המנסים למפות את הז'אנרים הקיימים (למשל, הגדרת חלק מהחוקרים את הספרות של אמריקה הלטינית כספרות מז'אנר ריאליזם מאגי). הספרות נחלקת מעיקרה לשלושה מודלים עקרוניים: סיפורת, דרמה ושירה. כל מודל כזה מכיל בתוכו ז'אנרים דומיננטים, כאשר במבט נרחב ניתן לראות את 'עלייתם ונפילתם' של ז'אנרים שונים במהלך ההיסטוריה.

עצם הגדרתו של ז'אנר איננה דבר פשוט. במחקר נהוג לסמן את היצירה שבה מתקיימים כל מאפייני הז'אנר אותו באים להגדיר, ועל פיה ניתן לשפוט יצירות נוספות האם הן עומדות בהגדרת הז'אנר. פעולה זו בעייתית כשם שהיא נשמעת, שכן קשה למצוא בעולם שני ספרים אשר מכילים בדיוק אותם מאפיינים. לרוב, יצירות מכילות בתוכן חלק מתכונות הז'אנר שהן נכתבות בו; חלקן מכילות מאפיינים של יותר מז'אנר אחד. כלומר, ניסיון להגדיר ז'אנרית יצירה הוא תהליך רדוקציוני, אשר לעולם אין הוא מושלם.

ובכל זאת: החלוקה הז'אנרית קיימת במחקר, ועל כן יש לתת עליה את הדעת, ולו רק כנקודת מוצא בניסיון למפות את עולם היצירה הספרותי.

ספיידרמן (סרט)

ספיידרמן (באנגלית: Spider-Man) הוא סרט גיבורי על אמריקאי המבוסס על דמות הקומיקס הפופולרית "ספיידרמן" שיצרו סטן לי וסטיב דיטקו. הסרט הוא מבית סוני ומארוול קומיקס, והוא יצא לאקרנים ב-3 במאי 2002 בארצות הברית. הסרט בבימויו של סם ריימי, ומככבים בו טובי מגוויר, קירסטן דאנסט, ג'יימס פרנקו ווילם דפו בתפקידים הראשיים.

הסרט מבוסס על חוברות הקומיקס האחרונות שיצאו על איש העכביש בשנת 2000, עם זיקה לחוברות הישנות. הוא זכה להצלחה בכך שגרף מעל 800 מיליון דולר ברחבי העולם, והוא ממוקם במקום השביעי ברשימת העיבודים לסרטי קומיקס, אחרי "הנוקמים", "איירון מן 3", "הנוקמים: עידן אולטרון", "עלייתו של האביר האפל", "האביר האפל" ו"ספיידרמן 3". לסרט זה נוצרו שני סרטי המשך בעקבות הצלחתו, "ספיידרמן 2" ו"ספיידרמן 3".

הסרט היה מועמד לשני פרסי אוסקר בקטגוריות הסאונד והאפקטים המיוחדים, כמו גם מועמדות לשישה פרסי סאטורן, מתוכם זכה בקטגוריית הפסקול הטוב ביותר. בנוסף היה מועמד בפרס הוגו על העיבוד הדרמטי הטוב ביותר לסרט באורך מלא.

ספיידרמן המופלא

ספיידרמן המופלא (באנגלית: The Amazing Spider-Man) הוא סרט גיבורי על אמריקאי המבוסס על סדרת הקומיקס "ספיידרמן" מבית סוני ומארוול קומיקס. את הסרט ביים מארק וב, ומככבים בו אנדרו גארפילד, אמה סטון, מרטין שין, סאלי פילד, דניס לירי וריס איפנס. הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-3 ביולי 2012. זהו הסרט הרביעי בסדרת סרטי ספיידרמן, והוא אינו סרט המשך לקודמו "ספיידרמן 3" משנת 2007 בבימויו של סם ריימי, אלא אתחול מחודש לזיכיון הסרטים עם במאי וצוות שחקנים חדש.

סרט פנטזיה

סרט פנטזיה הוא סרט קולנוע או סרט טלוויזיה מסוגת הפנטזיה. קיימות יצירות קולנועיות וטלוויזיוניות רבות אשר עובדו לתסריט מספרות פנטזיה. כך לדוגמה ניתן להזכיר את הארי פוטר, סרטי וולט דיסני שונים (כגון היפה והחיה, אלאדין ועוד), הסיפור שאינו נגמר ושר הטבעות.

מקרים יוצאי דופן של סרטים אשר לצרכם נכתב תסריט פנטזיה מקורי ולא עובד ספר קיים, הם: ליידי נץ (1985), וילו והנסיכה ואיש הנצח.

בטלוויזיה ז'אנר הפנטזיה זוכה להתייחסות נמוכה יותר מאשר בקולנוע ורוב תוכניות הפנטזיה נחשבות כמיועדות לילדים בלבד, או כסדרות פעולה. הסדרות הרקולס זינה הנסיכה הלוחמת ומכושפות הן דוגמאות לסדרות פעולה שהשתמשו ברקע של המיתולוגיה היוונית.

ואולם קיימות גם סדרות פנטזיה שזכו לפופולריות רבה, בהן: אבודים, דם אמיתי ומשחקי הכס, המבוססת על סדרת הספרים שיר של אש ושל קרח.

פיה (פנטזיה)

פֵיָה (fairy, faery) היא יצור בדיוני מהמיתולוגיה האירופית.

מקור שמה הוא מהמיתולוגיה האירופית והיוונית. בנקבה ״פיה״

ובזכר ״פה״.

מוצאה של הפיה הוא בפולקלור ובסיפורי עם עתיקים, אך ניתן למצוא אזכורים שלה גם באגדות, ספרות מודרנית, סרטים, קומיקס ומשחקי תפקידים. לפי האגדות, לפיה יש כוח קסם רב.

פנטסיה (סרט)

פנטסיה (באנגלית: Fantasia) הוא סרט אנימציה מבית וולט דיסני שיצא למסכים ב-13 בנובמבר 1940.

ייחודו של הסרט בכך שמשולבות בו אנימציה ומוזיקה קלאסית כאשר המוזיקה היא הקו המנחה לאנימציה ולא להפך. כמו כן הסרט לווה באנימציה קצרה ללא דיבור כלל.

הסרט מורכב משמונה יצירות מוזיקליות המנוגנות בידי תזמורת פילדלפיה בניצוחו של ליאופולד סטוקובסקי אשר מלווים חלק מהקטעים באופן מקביל להקרנתם. בתחילת יציאתו לאקרנים הוא נחל כישלון בקרב הקהל, אך ברבות השנים ביקורות היללו אותו וקהל רב החל צופה ומתאהב בסרט, אשר יצא בגרסה מחודשת וכן נוסף לו סרט המשך בשם "פנטסיה 2000". הסרט המקורי זכה להכלל בין עשרת סרטי האנימציה הגדולים של המאה.

הקריין בדיבוב העברי של הגרסה המקוצרת של הסרט היה אלכס אנסקי, והטקסטים עובדו על ידי שפרירה זכאי. בשנת 2010, לרגל 70 שנה להפקתו, דובבה הגרסה המלאה של הסרט באולפני אלרום, תחת פיקוחו של שרון כהן. הקולות שהשתתפו בגרסה זו היו: רמי ברוך בתפקיד מארח הסרט דימס טיילור, ואוהד שחר בתפקיד מיקי מאוס והמנצח ליאופולד סטוקובסקי. בכך, הפך הסרט, למעשה, לסרט היחיד שדובב מחדש לשפה העברית. כל יתר סרטי דיסני שהחלו לצאת בשפה העברית החל משנת 1988 (הראשון היה ״ספר הג'ונגל״) לא דובבו מעולם מחדש בשל ערכם הנוסטלגי והעברית הנאותה שנכללה בהם ומפני שאיכותם נשארה טובה ועדיין הם נותרו בארכיון. זה הדיבוב היחיד של שפרירה זכאי שדובב מחדש (פרט לסדרה של דיסני ״בת הים הקטנה״ שדובבה מחדש בגלל בעיות עם המאסטר של האודיו העברי המקורי).

פרס סאטורן

פרס סאטורן (באנגלית: Saturn Award) הוא פרס המוענק מדי שנה על ידי האקדמיה לסרטי מדע בדיוני, פנטזיה ואימה לציון סרטי המדע הבדיוני, הפנטזיה והאימה הטובים ביותר בקולנוע ובטלוויזיה.

החל משנת 1994 נוספה קטגוריית הפעולה/הרפתקה/מותחן לרשימת הז'אנרים המועמדים לזכייה, ובשנת 2002 נוספה קטגוריית סרטי האנימציה. בדומה לפרסי האוסקר והגראמי, פרסי הסאטורן נבחרים על ידי חברי האקדמיה. הטקס שודר לראשונה בשנת 1972.

פסלון הסאטורן הוא בדמות כוכב הלכת שבתאי (סאטורן הוא שמו הלועזי של כוכב הלכת), כאשר במקום הטבעות המאפיינות את כוכב הלכת, הפסלון מוקף בסרט צילום.

קומיק-קון, סן דייגו

קומיק-קון הבינלאומי, סן דייגו (באנגלית: San Diego Comic-Con International או בראשי תיבות SDCC) הוא כנס החובבים הגדול בעולם לקומיקס בפרט ולבידור בכלל, הנערך מדי שנה במרכז הכנסים בסן דייגו, קליפורניה, ארצות הברית.

הכנס מציג תרבות פופולרית מז'אנרים רבים, ביניהם קומיקס, ובקומיקס, מדע בדיוני, פנטזיה, אנימציה, אנימה, מאנגה, ספרות אימה, משחקי וידאו, משחקי קלפים ורומנים גרפיים. כנס זה מארח אמנים רבים מתעשיית הבידור, לרבות קולנוע וטלוויזיה לצורכי קידום מכירות, וכן מחולקים בו פרסי תעשייה כדוגמת פרס אייזנר. במקום מתקיימות סדנאות וסמינרים עם אנשי מקצוע מתחום הקומיקס, הקרנות בכורה של קדימונים לסרטים עתידיים, תחרויות תחפושות קוספליי ופסטיבל סרטים עצמאיים.

הכנס נוסד בשנת 1970 בידי קבוצת תושבים מקומיים, ולפי המגזין הכלכלי פורבס הוא הגדול ביותר מבין כל כנסי קומיק-קון שנערכים ברחבי העולם.

שר הטבעות

שר הטבעות (באנגלית: The Lord of the Rings) הוא ספר פנטזיה אפית שנכתב על ידי הסופר והפילולוג האנגלי ג'. ר. ר. טולקין בין השנים 1937–1949. הספר מהווה המשך לספרו של טולקין, "ההוביט".

שם הספר מתייחס לשר האופל סאורון, האנטגוניסט הראשי. בתקופה קדומה חישל סאורון את הטבעת האחת ששולטת בשאר טבעות הכוח, נשק אולטימטיבי בניסיונו להשתלט על הארץ התיכונה. אדמות הארץ התיכונה מאוכלסות בבני אדם ובגזעים כמו־אנושיים כהוביטים, אלפים, גמדים ואורקים, בנוסף ליצורים פנטסטיים אחרים כאנטים, וארגים, באלרוגים וטרולים. עלילת הספר מביאה את מלחמת הטבעת דרך תיאורן של הדמויות, בעיקר ההוביטים פרודו בגינס, סמוויז גמג'י, מריאדוק ברנדיבאק ופרגרין טוק.

אף על פי שמבחינת תוכנו שר הטבעות הוא ספר פנטזיה מובהק, חורגת השפעתו מהז'אנר הזה בלבד. התימות המרכזיות של הספר שאולות מהעולם המודרני: פרט מול חברה, עצמאות מול עריצות, שימור הסביבה מול התעשייה וקידוש ההבחנה האישית בין טוב לרע. בנוסף, הספר שונה מספרי פנטזיה אחרים ברקע רחב ובתשתית עמוקה שלתוכה הוא משובץ. לפני כתיבת הסיפור יצר טולקין עולם דמיוני שלם ומפורט הכולל שפות וכתבים עתיקים, מפות, היסטוריה, סיפורים השאובים ממיתולוגיות שונות, ושירים. אף על פי שחלק עיקרי מתוך היצירה הזו איננו מופיע כלל בשר הטבעות, יש בו הרבה אזכורים והתייחסויות אליה. בכך מהווה סדרת הספרים חוויה מיוחדת של כניסה לעולם דמיוני בעל חוקיות פנימית והיסטוריה בעלת עומק ועקביות, כאשר המאורעות המתוארים מתרחשים במקביל ובמקומות שונים באותה מסגרת זמן. מכלול הספרים המתארים עולם דמיוני זה, על רקעו מתרחשת עלילת "שר הטבעות" נקרא הלגנדריום.

הפופולריות הרבה של הספר "שר הטבעות" זכתה להתייחסויות רבות בתרבות המודרנית, והיוותה השראה למגוון מדיומים, החל מסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה וכלה במשחקי מחשב ויצירות אמנות ופרוזה.

היצירה הספרותית "שר הטבעות" היא זוכת פרס הפנטזיה הבינלאומי של שנת 1957.

תור (סרט)

תור (באנגלית: Thor) הוא סרט גיבורי על אמריקאי משנת 2011 בבימויו של קנת בראנה המבוסס על חוברות הקומיקס תור, ובהפקה מבית אולפני מארוול. בסרט מככבים כריס המסוורת', טום הידלסטון, נטלי פורטמן, אנתוני הופקינס, אידריס אלבה, קאט דנינגס וסטלאן סקארסגארד. עלילת הסרט מביאה את סיפורו של תור, נסיך אסגרד, אשר מוגלה מביתו לכדור הארץ. שם הוא חובר למדענית ג'יין פוסטר ונאלץ לעצור את אחיו לוקי, שמבקש לגזול את כס המלכות ממנו.

הסרט הוא הרביעי בסדרת סרטי מארוול המובילים לפרויקט "הנוקמים", אחרי איירון מן, הענק הירוק ואיירון מן 2. הסרט יצא בארצות הברית ב-6 במאי 2011, וברחבי אוסטרליה ב-21 באפריל באותה שנה ב-2D ,3D ו-IMAX 3D. בישראל יצא הסרט ב-28 באפריל באותה שנה באותם פורמטים.

הסרט קיבל ביקורות משבחות על התסריט, העלילה, האפקטים, הוויזואליות והמשחק, בעיקר של הידלסטון כלוקי. הביקורות אף הדגישו את העובדה שהסרט משלב לא רק אקשן אלא גם דרמה אנושית. לעומת הביקורות החיוביות מצד המבקרים, הסרט קיבל תגובות מעורבות מצד הקהל ומעריצי קומיקס ברחבי העולם. למרות הביקורות, הסרט היה להצלחה קופתית מסחררת כשהגיע לסכום טוטאלי נקי בקופות של כ-449 מיליון דולר לעומת תקציב הפקה של 150 מיליון דולר בלבד.

בעקבות הצלחת הסרט, סרט המשך הנקרא "תור: העולם האפל" יצא בנובמבר 2013.

סיפר
דמות פרוטגוניסט • דמות שנייה בחשיבותה • דמות שלישית בחשיבותה • סיידקיקאנטגוניסטנבל-עלדמות משנהדוברגיבוראנטי-גיבור
עלילה דיאלוגמצג • מבנה דרמטי • סיפור מסגרת • כלי עלילתי • נקודת שיא • עימות • תת-עלילהפלשבק/פלשפורוורד
רקע דיסטופיהאוטופיהיקום בדיוניהיסטוריה
תמה מוטיבלייטמוטיבסאבטקסטמוסר השכל
סגנון אמצעים פיגורטיבייםטכניקות ספרותיותנקודת תצפיתהשעיית הספקסימבוליזםאתנחתא קומית
סיפורת משלמעשייהסיפורת בזקרומןנובלהמחזהשירהתסריטסיפור קצר
סוגה רומן הרפתקאות • רומן פשע • רומן מלחמתי • רומן מערבון • רומן מסתורין • רומן היסטורירומן ריאליסטירומן רומנטירומן ביוגרפירומן מכתביםרומן גרפי • רומן פילוסופי • רומן פוליטי • רומן אירוטי • רומן חניכהסאגה • פנטזיה (אפלה, חרב וכושפות) • ספרות בלשיתספרות אימהריאליזם קסוםסאטירהמדע בדיוני (קשה, צבאי, אופרת חלל, סייברפאנק, סטימפאנק) • מותחןספרות ספקולטיביתספרות זולהקומיקס
נושאים קשורים זרם התודעהקהלמחברתורת הספרות • מבנה נרטיבי • נרטולוגיהרטוריקה
פורטל: ספרות
סוגות קולנועיות וסוגי סרטים
סוגות
כללי רומנטיקהבורקסבנותדרמה (היסטוריתמלודרמהתקופתית) • חבר'המוזיקליספורטקומדיה (מטורפתמתיחותרומנטיתשחורה) • אימה (אליםזומביםמפלצותסלאשר) • אסונותגיבורי-עלהריםהרפתקאותהתבגרות (מסענעורים) • מדע בדיונימותחןמלחמהמערבון (מערבון חלל • מערבון ספגטי) • פנטזיהפעולה (אמנויות לחימה) • פשע (בלשיגנגסטרפילם נואר) • ריגול
שונות אילםביוגרפיהלהט"בלכל המשפחהמוקומנטריניצול (בלקספלויטיישן) • פורנוגרפיתיעודי (טבע)
סוגים שאינם סוגות בי מוביהנפשהטלוויזיהניסיוניסטודנטיםסנאףעצמאיפולחןקצרתלת-ממדתעמולה
שונות עיבוד קולנועיסיקוולפריקוולריבוטרימייק

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.