פנחס רוזן

פנחס רוזן (במקור: פליכס רוזנבליט) (1 במאי 18873 במאי 1978) היה מייסד מפלגת עלייה חדשה, ממייסדי המפלגה הפרוגרסיבית ובהמשך ממקימי המפלגה הליברלית וממנהיגי המפלגה הליברלית העצמאית, חבר מינהלת העם ומחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, חבר מועצת עיריית תל אביב ושר המשפטים הראשון של מדינת ישראל, תפקיד שבו כיהן מהממשלה הראשונה ועד לתשיעית (למעט השלישית).

פנחס רוזן
Pinchas Rosen
מדינה ישראל  ישראל
תאריך עלייה 1931
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק
עיסוק עורך דין, משפטן
מפלגה המפלגה הפרוגרסיבית
המפלגה הליברלית הישראלית
ליברלים עצמאיים
שר המשפטים ה־1
14 במאי 19488 באוקטובר 1951
(3 שנים ו-21 שבועות)
תחת ראש הממשלה דוד בן-גוריון
24 בדצמבר 195213 בפברואר 1956
(3 שנים ו-7 שבועות)
תחת ראש הממשלה דוד בן-גוריון, משה שרת
28 בפברואר 19562 בנובמבר 1961
(5 שנים ו-35 שבועות)
תחת ראש הממשלה דוד בן-גוריון
חבר הכנסת

14 בפברואר 194923 בדצמבר 1968

הכנסת הראשונה - הכנסת השישית
פרסים והוקרה

תולדות חייו

רוזן נולד בשם פליכס רוזנבליט (Felix Rosenblüth) בברלין בירת הקיסרות הגרמנית, הוריו פאני ושלום שמואל רוזנבליט באו ממשפחה עשירה שומרת מצוות מנאמני תורה עם דרך ארץ. אחיו היה ד"ר ליאו רוזנבליט ואחותו מלכה (מלי) הייתה אשת ד"ר פליקס דנציגר. הוא גדל באחוזת מסינגוורק, בה למד תורה ומדעים. בגיל 18 החל ללמוד באוניברסיטאות פרייבורג וברלין, ובשנת 1908 הוסמך למשפטים. בראשית לימודיו היה בין המייסדים של ברית סטודנטים יהודים שתמכה בציונות. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הגרמני והיה לקצין בדרגת סגן ראשון. לאחר תום מלחמת העולם הראשונה התגייס כולו לרעיון הציוני, ובין השנים 19201923 היה יושב ראש ההסתדרות הציונית בגרמניה. לאחר מכן עלה לארץ ישראל לכהן כנציג ההסתדרות הציונית בהנהלת סולל בונה. בשנים 19261931 יצא בשליחות ציונית ללונדון, שם עבד בצמוד לחיים ויצמן כחבר ההנהלה הציונית ומנהל מחלקת הארגון שלה. בשנת 1931 חזר לארץ ישראל, ועסק בעריכת דין ובפעילות פוליטית. כשעלו הנאצים לשלטון בגרמניה מיקד רוזן את פעילותו הציבורית בסיוע לעולים מגרמניה והיה בין מייסדיה ומנהליה של חברת ההעברה ומהמייסדים של ארגון יוצאי מרכז אירופה. היה חבר מועצת עיריית תל אביב בין השנים 19351948. בשנת 1942 ייסד את מפלגת עלייה חדשה (של עולי מרכז אירופה ובעיקר גרמניה) והנהיג אותה. היה חבר מינהלת העם ומחותמי מגילת העצמאות (בשם פליכס רוזנבליט, שאותו עִברת לבקשת בן-גוריון).

עם הקמת המדינה היה ממייסדי המפלגה הפרוגרסיבית, שהייתה איחוד של מפלגת "עלייה חדשה" עם תנועת העובד הציוני וציונים כלליים א'. עמד בראש המפלגה הפרוגרסיבית וכיהן כשר המשפטים מטעמה בכל הממשלות הראשונות של ישראל, עד לתום כהונת הממשלה התשיעית ב-2 בנובמבר 1961 (למעט הממשלה השלישית, שכיהנה כשנה ורבע מאוקטובר 1951 עד דצמבר 1952). בשנת 1961 היה בין מקימי המפלגה הליברלית (איחוד בין מפלגת הציונים הכלליים ובין המפלגה הפרוגרסיבית) והיה בין ראשיה עד שנת 1965. עם יסוד גח"ל, פרש מהמפלגה הליברלית, עם יוצאי המפלגה הפרוגרסיבית, והיה מנהיג המפלגה הליברלית העצמאית.

בתפקידו כשר המשפטים זכה רוזן להערכה ותמיכה רבה מכל קצוות המערכת הפוליטית. חברי הכנסת נהגו לא אחת להחמיא לו ולתפקודו כשר מעל במת הכנסת. הגדיל לעשות ח"כ יצחק קורן, אשר בנאום במסגרת דיוני התקציב של שנת 1961 אמר בפתח דבריו כי לדעתו רוזן הוא "אחד האישים הדגולים, וזכויות רבות לו בהנחת יסודות המשפט והצדק במדינה".

רוזן, שהיה חובב שחמט נלהב, כיהן כנשיא כבוד של האיגוד הישראלי לשחמט.

ב-1935 נשא את הדסה פרלמן, נולדה להם בת אחת, שנפטרה בילדותה.

רוזן נפטר בתל אביב ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים. על שמו נקראו רחובות ברחבי הארץ.

פנחס רוזן חותם על מגילת העצמאות 1948

פנחס רוזן חותם על מגילת העצמאות

PikiWiki Israel 2021 Isreal Chess Championship אליפות ישראל הראשונה בשחמט

פנחס רוזן מימין לדוד בן-גוריון באליפות ישראל הראשונה בשחמט

לקריאה נוספת

  • חיים כהן (עורך), ספר יובל לפנחס רוזן: מנחת שי מאת כל עובדי משרד המשפטים ומאת מנין ידידים ומעריצים, ירושלים: מפעל השכפול, תשכ"ב, 1962.
  • גדעון האוזנר, "פנחס רוזן, קווים לדמותו, דרכו ופעלו", תמורות: ירחון לענייני מדיניות וחברה (יולי 1978), 40-33.
  • חיים כהן, "על פנחס רוזן", משפטים ח (תמוז תשל"ח), עמ א–ח.
  • חיים כהן, "על פנחס רוזן ז"ל" (שנה לפטירתו), תמורות (מאי 1979), 33–35.
  • רות בונדי, פליקס: פנחס רוזן וזמנו, תל אביב: זמורה ביתן, 1990.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ביקורת: זכי שלום, על ספרה של רות בונדי, עיונים בתקומת ישראל 1, ‏1991, עמ' 574-569.
דוד ליבאי

דוד ליבאי (נולד ב-22 באוקטובר 1934) הוא משפטן ופוליטיקאי ישראלי. ליבאי היה חבר הכנסת האחת עשרה, השתים עשרה, השלוש עשרה והארבע עשרה (באופן חלקי) מטעם מפלגת העבודה. היה שר המשפטים בממשלת ישראל העשרים וחמש ובממשלת ישראל העשרים ושש. ליבאי ידוע גם בשל פעילותו כעורך דין בולט וכפרופסור למשפטים.

דרך משה סנה

דרך משה סנה היא חלק מציר האורך המרכזי בצפון-מזרח תל אביב. ממשיכה אותה מדרום ומשלימה את ציר האורך בת"א דרך פנחס רוזן. ציר האורך הצפון מזרחי בתל אביב הוא חלק מכביש 482 - 'דרך הרצליה ההיסטורית'. בצפונה דרך משה סנה היא המשכו הישיר של רחוב סוקולוב ברמת השרון.

דרך פנחס רוזן

דרך פנחס רוזן היא חלק מציר האורך המרכזי שחלקו עובר בצפון-מזרח תל אביב - כביש 482 הוא 'דרך הרצליה' ההיסטורית. כביש 482 נקרא בעבר, לכל אורכו, בתל אביב, דרך משה סנה. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 שונה שם חלקה הדרומי של דרך משה סנה לדרך פנחס רוזן. בדרום גובלת דרך פנחס רוזן בגשר ורחוב מבצע קדש בבני ברק, שמצידו המערבי תחום השיפוט של רמת גן ומצידו המזרחי תחום השיפוט של בני ברק.

הדר יוסף

שכונת הדר יוסף היא שכונה בצפון-מזרח העיר תל אביב, מצפון לנחל הירקון.

הכרזת העצמאות

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס, שהתקיים בהתאם להחלטת מנהלת העם כשמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בתאריך זה את יום העצמאות.

הממשלה הזמנית

הממשלה הזמנית של ישראל היא ממשלת ישראל שכיהנה מהקמת המדינה ב-14 במאי 1948 (ה' באייר ה'תש"ח), ועד ל-10 במרץ 1949 (ט' באדר ה'תש"ט), מועד בו הוקמה הממשלה הראשונה, לאחר הבחירות לכנסת הראשונה. חבריה היו אנשי מנהלת העם, שהוקמה על פי החלטה של הוועד הפועל הציוני מ־12 באפריל, ובראשה עמד יושב ראש מנהלת העם, דוד בן-גוריון.

המפלגה הפרוגרסיבית

המפלגה הפרוגרסיבית היא מפלגת מרכז ליברלית, אשר פעלה בישראל בשנות ה-50.

טוביה צפיר

טוביה צפיר (נולד ב-31 בדצמבר 1945) הוא שחקן, קומיקאי, חקיין, מדבב ומנחה טלוויזיה ישראלי.

ליברלים עצמאיים

ליברלים עצמאיים או בראשי תיבות ל"ע, הייתה מפלגת מרכז בעלת השקפה ליברלית שהתפצלה מהמפלגה הליברלית הישראלית בשלהי הכנסת החמישית, לאחר שזו האחרונה חברה לתנועת החרות בהקמת גח"ל (גוש חרות ליברלים, במסגרתו התמודדו שתי המפלגות במשותף לכנסת).

שמה המלא של המפלגה היה המפלגה הליברלית העצמאית לישראל. רוב חברי המפלגה החדשה היו חברים לפני-כן במפלגה הפרוגרסיבית. המפלגה הייתה מיוצגת בכנסות החמישית עד התשיעית, והייתה חברה קבועה בממשלות מפלגת העבודה עד המהפך.

חברים בולטים במפלגה: משה קול, אשר שימש כשר הפיתוח ושר התיירות, גדעון האוזנר - שימש כשר בלי תיק בממשלה ה-16 וה-17, יהודה שערי - שימש כסגן שר הפיתוח וכסגן שר התיירות, יצחק גולן, נסים אליעד.

ממשלת ישראל הראשונה

הממשלה הראשונה פעלה מ-10 במרץ 1949 עד 30 באוקטובר 1950, כשדוד בן-גוריון הגיש את התפטרותו לנשיא, והממשלה הפכה לממשלה זמנית במשך 16 יום, עד לכינון הממשלה השנייה.

ממשלת ישראל הרביעית

ממשלת ישראל הרביעית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מ-24 בדצמבר 1952 עד 26 בינואר 1954, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.

ממשלת ישראל השביעית

ממשלת ישראל השביעית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מה-3 בנובמבר 1955 עד ה-7 בינואר 1958, והושבעה עם היבחרה של הכנסת השלישית.

ממשלת ישראל השמינית

ממשלת ישראל השמינית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מה-7 בינואר 1958 עד ה-17 בדצמבר 1959, בזמן כהונתה של הכנסת השלישית.

ב-5 ביולי 1959 הגיש ראש הממשלה בן-גוריון את התפטרותו לנשיא המדינה יצחק בן-צבי והממשלה המשיכה לכהן כממשלת מעבר כ-5 חודשים.

ממשלת ישראל השנייה

ממשלת ישראל השנייה הושבעה ב-1 בנובמבר 1950, בעת כהונתה של הכנסת הראשונה, וסיימה את כהונתה ב-8 באוקטובר 1951, לאחר הבחירות לכנסת השנייה.

מנהלת העם

מִנְהלת העם הייתה הקבינט של היישוב שהוקם לקראת הכרזת המדינה לנהל את ענייני היישוב והמלחמה.

מנהלת העם הוקמה על פי החלטה של הוועד הפועל הציוני ב־12 באפריל 1948 לקראת הכרזת המדינה, לשם ניהול ענייני היישוב וניהול המערכה הצבאית, בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות שהתחוללה באותה עת. במנהלת העם היו 13 חברים והם: דוד בן-גוריון - היושב ראש, משה שרת (אז שרתוק), אליעזר קפלן, דוד רמז, פרץ ברנשטיין, יצחק גרינבוים, מרדכי בנטוב, אהרן ציזלינג, הרב יהודה לייב מימון (אז פישמן), פנחס רוזן (אז פליכס רוזנבליט), משה שפירא, בכור-שלום שטרית, הרב יצחק מאיר לוין.

חברי מנהלת העם נבחרו מבין חברי מועצת העם בת 37 החברים שהוקמה באותו מועד לשמש כפרלמנט עד להקמת המדינה. בניגוד למועצת העם, במנהלת העם לא היו נציגים קומוניסטים או רוויזיוניסטים (עיקרון שיישומו נקרא בהמשך בלי חרות ומק"י).

הישיבה הראשונה של מנהלת העם התקיימה ב-18 באפריל 1948 בבית קק"ל בתל אביב, שם התקיימו כל ישיבות המועצה עד ה-14 במאי 1948, יום תום המנדט הבריטי. בישיבה השנייה שהתקיימה ב-26 באפריל 1948 הוחלט על חלוקת התיקים. תיקי המפתח היו: שר הביטחון - דוד בן-גוריון (בנוסף לתפקידו כיושב ראש), שר החוץ - משה שרת, שר הכספים - אליעזר קפלן.

ב-12 במאי 1948, באחד הכינוסים האחרונים של מנהלת העם בבית קק"ל, דנו בהצעתו של מזכיר המדינה האמריקאי, הגנרל ג'ורג' מרשל (שהוועד הערבי העליון דחה אותה כבר), בה הפציר בהנהגת היישוב לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה ולהכריז על הפוגה של 3 חודשים במלחמה, לאור אזהרתו כי אם תוכרז המדינה יתקפו אותה צבאות ערב ויכריעו אותה בשל חולשת צבאות היישוב היהודי למול הצבאות הסדירים של מדינות ערב, וכן כי המצב עלול להוביל למלחמה כלל-אזורית. לבסוף נתקבלה ההכרעה על הכרזת המדינה, שתיקרא בשם "ישראל", במועד שנקבע, עם תום המנדט הבריטי ב־14 במאי. ההיסטוריונים חלוקים לגבי הדיונים. לפי תיאור אחד, שמקורו בספרו של זאב שרף מזכיר הממשלה הזמנית, ההחלטה עברה בעקבות לחצו של דוד בן-גוריון, ועל חודו של קול. לעומתם יש חוקרים כדוגמת מרדכי נאור ויגאל עילם המסתייגים מכך, וטוענים כי ההצבעה במינהלת העם לא הייתה על הכרזת המדינה אלא בנושא אחר - האם לקבוע מראש את גבולותיה על פי גבולות החלוקה וכי כול הנוכחים הסכימו על ההכרזה.

הוחלט אף לדחות את הצעת ההפוגה ולהימנע מלהכריז על גבולותיה של המדינה.

יום לפני הכרזת המדינה שלחה מנהלת העם הזמנות סודיות למוזמנים, בהן הם נתבקשו להגיע ביום שישי, 14 במאי 1948 בשעה 15:30 למוזיאון תל אביב לאמנות, ששכן אז בבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד, לשם קיום טקס הכרזת העצמאות.

במגילת העצמאות שקרא דוד בן-גוריון בטקס, שהייתה מגילת היסוד של מדינת ישראל, הוכרז בין היתר כי מנהלת העם הופכת להיות לממשלה הזמנית של המדינה ומועצת העם הופכת להיות למועצת המדינה הזמנית, המוסד המחוקק של המדינה.

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הירוק

הקו הירוק הוא קו רכבת קלה עתידי, שצפוי להיות השני שנחנך מבין קווי המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. מסלולו צפוי לעבור מחולון וראשון לציון דרך תל אביב-יפו עד הרצליה. על-פי התכנון הוא יעבור ברובו בדרך עילית, אך במרכזו באזור תל אביב הוא צפוי להיות תחתי, בין שדרות הר ציון לקצה הצפוני של רחוב אבן גבירול.אורכו של הקו הוא כ-39 קילומטר במצבו הסופי, מתוכם 4.6 קילומטרים בשתי מנהרות מקבילות ו-34 קילומטר עיליים. הוא צפוי להתפרס על ארבע ערים וב-62 תחנות, מתוכן ארבע תת-קרקעיות.

משרד המשפטים

משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל.

המשרד אמון על שורה ארוכה של נושאים ותחומי פעילות משפטיים ומקצועיים שונים, ובין תפקידיו העיקריים:

ארגון מערכות בתי המשפט, בתי הדין וההוצאה לפועל

הכנת נוסח החקיקה הממשלתית, ליווי החקיקה הפרטית ופרסום הרשומות

ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדיה

אכיפת החוק הפלילי באמצעות מערכת התביעה הכללית

ייצוג המדינה בפני ערכאות שיפוטיות ומעיין שיפוטיות

ביצוע חוקים ששר המשפטים ממונה על ביצועם, ובכלל זה מתן שירותים משפטיים ואסדרה בתחומים משפטיים ומקצועיים מגווניםבמשרד המשפטים נכללים, בין היתר, היחידות והמערכים הבאים: הייעוץ המשפטי לממשלה ומחלקת ייעוץ וחקיקה, פרקליטות המדינה, האגף לסיוע משפטי אזרחי, הסנגוריה הציבורית, אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, האגף לרישום והסדר מקרקעין, אגף שומת מקרקעין, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, רשות הפטנטים, רשות התאגידים, נציבות תלונות הציבור על שופטים, בתי הדין השרעיים, בתי הדין הדתיים הדרוזיים, מחלקת החנינות, מערכת 'רשומות', בתי הדין לביקורת משמורת, מינהל הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה, היחידה לענייני העדות הנוצריות, המרות דת וברית הזוגיות, היחידה הממשלתית לחופש המידע, יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם, יחידת הממונה על העזרה המשפטית מול המועצה הפלסטינית וכן יחידות מטה הנהלת המשרד.

המשרד אמון על אסדרה ורישוי מקצועות בתחומים משפטיים ומקצועיים שונים ובהם רואי חשבון מועצת רואי החשבון, מתווכים במקרקעין רשם המתווכים, מועצת שמאי מקרקעין, המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, נוטריונים, עורכי פטנטים וטוענים שרעיים.

שר המשפטים אחראי על-פי חוק על מינהל בתי המשפט באמצעות הנהלת בתי המשפט, על מינהל בתי הדין הרבניים באמצעות הנהלת בתי הדין הרבניים, וכן על רשות האכיפה והגביה הפועלת כיחידת סמך במסגרתה פועלת מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

במסגרת תפקידו שר המשפטים מכהן גם כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה וכחבר הקבינט המדיני ביטחוני.

מטה המשרד שוכן בקריית הממשלה המזרחית, ברחוב צלאח א-דין 29. ב-2020 הוא צפוי לעבור לבניין חדש בקריית הלאום.

עלייה חדשה

"עלייה חדשה" הייתה מפלגה ליברלית בתקופת היישוב.

רמת שרת

רמת שרת היא שכונה בדרום-מערב ירושלים. גבולה הדרומי הוא ציר גולומב ושכונת מלחה, גבולה הצפוני הוא שכונת בית וגן. ממערב היא גובלת בשכונת רמת דניה וממזרח במתחם הולילנד וכביש בגין. השכונה נקראת ע"ש משה שרת, ראש ממשלת ישראל בין השנים 1953‏-1955.

השכונה היא אחת הגבוהות בעיר, וגובהה נע בין 750 ל-800 מטר מעל פני הים. היא בנויה על רכס שנקרא לפנים "ראס אל קאראיני". יחד עם שכונת רמת דניה הסמוכה מתגוררים בה 10,600 תושבים, רובם חילונים ודתיים לאומיים.

שרי המשפטים בממשלת ישראל
פנחס רוזן • דב יוסףחיים כהןיעקב שמשון שפיראחיים יוסף צדוקמנחם בגיןשמואל תמירמשה נסיםיצחק מודעיאברהם שרירדן מרידורדוד ליבאייעקב נאמןבנימין נתניהוצחי הנגבייוסי בייליןמאיר שטריתיוסף לפידציפי לבניחיים רמוןדניאל פרידמןאיילת שקדאמיר אוחנה סמל מדינת ישראל
חותמי מגילת העצמאות (על פי סדר חתימתם)
דוד בן-גוריוןדניאל אוסטרמרדכי בנטוביצחק בן-צביאליהו ברליןפרץ ברנשטייןזאב גולדמאיר ארגוביצחק גרינבויםאברהם גרנותאליהו דובקיןמאיר וילנרזרח ורהפטיגהרצל ורדי (רוזנבלום)רחל כהן-כגןקלמן כהנאסעדיה כובשייצחק מאיר לויןמאיר דוד לוינשטייןצבי לוריאגולדה מאירנחום ניר-רפאלקסצבי סגליהודה ליב הכהן פישמןדוד צבי פנקסאהרן ציזלינגמשה קולאליעזר קפלןאברהם קצנלסון • פנחס רוזן • דוד רמזברל רפטורמרדכי שטנרבן-ציון שטרנברגבכור-שלום שטריתחיים משה שפיראמשה שרת מגילת העצמאות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.