פלסטיק

פלסטיק (אנגלית: Plastic) הוא שם כולל למגוון רחב מאוד של חומרים סינתטיים וחצי סינתטיים מעשי ידי אדם, שאפשר להעניק להם כמעט כל צורה רצויה – לרוב על ידי חימום והפעלת לחץ.

מבחינה כימית החומרים הפלסטיים הם פולימרים, כלומר שרשרות מולקולריות ארוכות הנוצרות על ידי חיבור רצוף של מולקולות קטנות יותר – מונומרים, בתהליך הנקרא פִּילְמוּר.

המילה "פלסטי" (מיוונית: πλαστικός) פירושה נוח לעיצוב, וזה יתרונם העיקרי של החומרים הללו.

לעיתים קרובות, מטשטשת ההבחנה בין פלסטיק לפולימר. המונח פלסטיק ניתן לפולימר או לתערובת פולימרים שעברה עיבוד או השבחה במטרה לעשותה למוצר שימושי. בדרך כלל, העיבוד כולל הוספה של כימיקלים שתפקידם: לייצב את החומר הפלסטי או לרככו, למנוע את חמצונו, או לצבוע אותו.

Plastic household items
מוצרים שונים העשויים מחומרים פלסטיים

מרכיבי הפלסטיק

  • Syndiotactic-polypropylene-3D-balls
    פולימר - מקרומולקולה
    Indian pigments
    פיגמנטים
    פולימר – זהו המרכיב העיקרי של הפלסטיק הקובע כמעט את כל תכונותיו. הפולימר הוא תערובת של שרשרות מולקולריות (מקרומולקולות) ענקיות המורכבות מיחידות חוזרות הקשורות ביניהן בקשר קוולנטי. מרבית הפולימרים הם מוצקים בטמפרטורת החדר, זאת הודות לגודלן של שרשרות הפולימר המכתיב אינטראקציות קישור בין מולקולריות חזקות. עקרונית, ככל ששרשראות הפולימר ארוכות יותר, כך החומר מוצק יותר.
  • חומרי צבעפיגמנטים ממקור מינרלי או אורגני מוספים על מנת להקנות צבע לפלסטיק, שבדרך כלל שקוף או לבן (כתלות בפולימר).
  • מרככים – חומרים שמטרתן להקל את תהליך העיבוד של הפלסטיק.
  • חומרי זיון – לעיתים מוסיפים לחומרי פלסטיק חומרי מילוי, המיועדים להוסיף להם חוזק. תהליך זה נקרא "זיון". חומרי הזיון העיקריים הם סיבי זכוכית או סיבי פחמן (ובעבר היה גם נפוץ השימוש באזבסט).
  • חומרי הקצפה – ניתן להזריק לפלסטיק גזים שונים בשלב העיבוד על מנת להקנות לפלסטיק מבנה תאי חלול המאפשר הורדה של הצפיפות, ומקנה יכולות ציפה משופרות. הגזים הנפוצים לצורכי הקצפה הם: חנקן ופחמן-דו-חמצני. לעיתים כתחליף להזרמת גז באופן ישיר, מוסיפים לפלסטיק תרכובות המשחררות גזים.
  • מעכבי בעירה ונוגדי חמצון – תרכובות שמטרתן למנוע את חמצונו של הפלסטיק או של חומרי הצבע שבו ולהפחית את דליקותם בעת בעירה. חמצון הפלסטיק עשוי להביא לפירוק של מולקולות הפולימר ובהמשך לפגיעה בתכונות המכניות של הפלסטיק.
Syndiotactic-polypropylene-3D-balls
פולימר - מקרומולקולה
Indian pigments
פיגמנטים

שימושים

תעשיית חומרי האריזה צורכת כשליש מכל חומרי הפלסטיק המיוצרים בעולם. מיד אחריה, נמצאת תעשיית הבנייה, שצורכת כרבע מכלל החומרים הפלסטיים המיוצרים. הבנאים משתמשים בחומרים פלסטיים לריצוף, לציפוי קירות, למערכות החשמל והצנרת, לבידוד, למסגרות חלונות ועוד. תעשיית הרכב היא הצרכנית השלישית בעולם של חומרי פלסטיק.[1] מאז שנות השמונים, עם הצלחתו של אקדח גלוק, נעשה שימוש משמעותי בפלסטיק לייצור אקדחים.

Sheet bend

סיבים ומוצרי טקסטיל

Surgical gloves 29

מוצרי צריכה חד-פעמיים

Computer mice

מוצרי צריכה מתקדמים

Plastic Window

תעשיית הבנייה

Truck bed liner using permanent ArmorThane polyurethane spray-on protective coating

תעשיית הרכב

Plastic courrugated pipe

תשתיות פלסטיק

- Plastic boxes -

אריזות פלסטיק

מבט עולמי

ייצור

תעשיית הפלסטיק היא אחת מהתעשיות הכימיות הגדולות והחשובות בעולם. באירופה לבדה, יש כ-60,000 מפעלים לייצור חומרי פלסטיק, המעסיקים באופן ישיר כ-1.45 מיליון בני-אדם.[1]

היקף הייצור העולמי של חומרי פלסטיק לשנת 2015 היה 322 מיליון טון.

סין היא, כיום, היצרנית הגדולה בעולם של חומרי פלסטיק, עם נתח של כרבע מהייצור העולמי.[1]

ייצור עולמי של פלסטיק על-פי אזורים (2013)[1]

היקף הייצור העולמי של פלסטיק במיליוני טונות (1950-2015)[2]

פולימרים בתעשיית הפלסטיק - ייצור עולמי (2015)[3]
דירוג הפולימר אחוז מהייצור העולמי שימושים עיקריים קוד זיהוי
1 פוליאתילן (PE) 15% (HDPE) בקבוקים למשקאות, אביזרי פלסטיק Plastic-recyc-02.svg
17% (LDPE+ LLDPE) שקיות Plastic-recyc-04.svg
2 פוליפרופילן (PP) 23% קשיות לשתייה, פקקים לבקבוקים, מיכלי פלסטיק למעדנים, פסי האטה, חבלים, אביזרי פלסטיק Plastic-recyc-05.svg
3 פוליוויניל כלוריד (PVC) 16% צנרת ביוב, וילונות אמבטיה, מסגרות לחלונות, ריצוף, יריעות לביגוד אטום למים ולביגוד מגן תעשייתי, סרטים נעים בפסי ייצור, ציפויי לכבלי חשמל Plastic-recyc-03.svg
4 פוליסטירן (PS) 7% ייצור חומרי בידוד ואריזה מוקצפים Plastic-recyc-06.svg
5 פוליאתילן טרפתאלט (PET) 7% בקבוקים למשקאות Plastic-recyc-01.svg
6 פוליאוריתן (PU) 6% חומרי ריפוד מוקצפים לרהיטים, למושבי מכוניות ולמיטות.
7 אקרילוניטריל בוטאדיאן סטירן (ABS) 3% ייצור חלקי פלסטיק נוקשים עם מראה נוצץ (חלקי לגו, תושבות טלפון, חזיתות של מכוניות) Plastic-recyc-abs.svg
8 פוליקרבונט (PC) 1% ייצור כלים חזקים ושקופים העמידים בחום (בקבוקים לתינוקות, חלונות לחממות, שמשות ועדשות משקפיים)
9 פוליאמיד (PA) 1% ייצור סיבי טקסטיל (כגון ניילון), סיבים למברשות שיניים, חוטי דייג, מסבים כדוריים, ייצור חלקי מכונות עדינים ומדויקים Polyamide Resin Code.tiff
אחר 4%

יצוא

נכון לשנת 2015, היקף הייצוא העולמי של חומרי פלסטיק עמד על כ-66 מיליארד דולר.[4]

5 המדינות המובילות בייצוא של מוצרי פלסטיק הם: סין, אחראית על כ-27% מכלל היצוא העולמי, גרמניה (11.8%), ארצות הברית (9.5%), איטליה (3.9%) וצרפת (3.5%).

טבלת 15 היצואניות הגדולות בעולם של חומרי פלסטיק (2015)[4]
דירוג מדינה יצואמיליארדי דולרים) נתח מהיצוא העולמי
1 Flag of the People's Republic of China.svg סין 18 27.2%
2 Flag of Germany.svg גרמניה 7.8 11.8%
3 Flag of the United States.svg ארצות הברית 6.3 9.5%
4 Flag of Italy.svg איטליה 2.6 3.9%
5 Flag of France.svg צרפת 2.3 3.5%
6 Flag of the Republic of China.svg טאיוואן 1.9 2.9%
7 Flag of Hong Kong.svg הונג קונג 1.8 2.8%
8 Flag of Mexico.svg מקסיקו 1.7 2.6%
9 Flag of Japan.svg יפן 1.7 2.6%
10 Flag of the Netherlands.svg הולנד 1.7 2.6%
11 Flag of the United Kingdom.svg בריטניה 1.5 2.3%
12 Flag of the Czech Republic.svg צ'כיה 1.4 2.1%
13 Flag of Poland.svg פולין 1.4 2.1%
14 Flag of Belgium.svg בלגיה 1.3 1.9%
15 Flag of South Korea.svg קוריאה הדרומית 1.2 1.8%
שאר העולם 13.4 20.4%
סך הכל 66.6 100%

תעשיית הפלסטיק בישראל

ענף הפלסטיק בישראל כולל בתוכו כ-500 יצרנים, ומועסקים בו 23,700 עובדים.[5]

היצוא השנתי של ענף זה הוא בהיקף של כ־2.6 מיליארד דולר, המהווים כ־6% מתוך כלל היצוא התעשייתי של ישראל.[5]

מוצרי הפלסטיק העיקריים ליצוא הן: יריעות, לוחות וצנרת עבור ענפי הבנייה, התשתיות, והחקלאות, חלקים של ציוד רפואי, אריזות גמישות חכמות וחלקי רכב ותעופה.[6]

שיטות עיבוד של חומרים פלסטיים[7]

Extruder with sheet die
מכונת שיחול
Plastic pellets for injection molding
שבבי פלסטיק גולמיים

יציקה בלחץ

בשיטה זו, כמות מדודה של אבקה מוכנסת לחלקה התחתון של תבנית פלדה חלולה. המחצית העליונה של התבנית מעוצבת בצורת חלקו החיצוני של הפריט. היא יורדת על האבקה המחוממת ומפעילה עליה לחץ חזק. אז מתרחשת תגובה כימית, והחומר הפלסטי מתקשה.

למינציה

בשיטה זו, מורחים את המשטח שאותו מבקשים לצפות בחומר הפלסטי, ולאחר מכן, כובשים את המשטח במכבשי פלדה מחוממים.

שיחול

בתהליך זה נדחק חומר הגלם דרך חור בתבנית, ויוצא ממנו כמוט רצוף בקוטר הרצוי. אם יש חריץ דק במקום חור, אזי יוצאת ממנו יריעה דקה. בדרך דומה אפשר לייצר גם צינורות, שפופרות וכדומה.

שיחול היא שיטת הייצור הנפוצה ביותר בתעשיות הפלסטיק. ייצור פלסטיק בשיטה זו נחשב למהיר ומדויק מאוד, מה שמאפשר גם ייצור המוני של מוצרי פלסטיק ושל חלקי פלסטיק.[8]

יציקת הזרקה

בשיטת ייצור זו מחממים את החומר עד שהוא נעשה נוזלי, ואז מזריקים אותו בלחץ לתבנית סגורה, שם הוא מתקרר ומתמצק. לבסוף פותחים את התבנית ומוציאים את הפריט המוגמר. שיטה זו פשוטה יחסית, והיא מאפשרת ייצור במהירות ובאיכות גבוהה. השימושים הנפוצים ביותר לשיטת עיבוד פלסטיק זו הן בתעשיות כמו ייצור צעצועים, פקקים, חלקי מכוניות, או חלקים תבניתיים ופשוטים שיכולים להיעשות על ידי הטבעות חומרי גלם בתבניות ייעודיות.

יציקת נשיפה

משמשת ליצירת פריטים חלולים (כגון בקבוקים). מכניסים את החומר הנוזלי המחומם לתבנית ומזרימים פנימה אוויר בלחץ, המצמיד את חומר הגלם לדופנות התבנית.

Inyección-soplado

ייצור בקבוקי פלסטיק בשיטת היציקה בנשיפה - אנימציה.

Inside the mold

שלבים ביצירת בקבוקי פלסטיק בטכנולוגיית היציקה בנשיפה

יציקה בסיבוב

בשיטה זו, הנקראת גם רוטציה (רוטציית פלסטיק), מכניסים את החומר הפלסטי לתוך תבנית חלולה ומסובבים אותה על שני צירים לארבעה רוחות. במהלך החימום החומר הפלסטי ניתך ומתחיל לזרום על כול חלקה הפנימי של התבנית תוך שהוא מקבל בכך את צורתה. לאחר מכן, מקררים את התבנית ומוצאים את המוצר. בשיטה זו נהוג לייצר מכלים חלולים גדולים מאוד (פחי ענק, קאיקים, בובות ענק ועוד).

Rotational molding animation

אנימציה המתארת את תהליך היציקה בסיבוב

Rock&Roll HRM1800

מכונה תעשייתית ליציקה בסיבוב

Unloading Tank

הדפסה

בשיטה זו מורחים על גבי משטח העבודה שכבות דקות של חומר פלסטי נוזלי ולאחר מכן מקשיחים אותו (באמצעות קירור או הקרנת אור, כתלות בפולימר) וחוזרים על התהליך עם שכבות נוספות, עד לקבלת התוצר המוגמר.

Large delta-style 3D printer

הדפסת מודל פלסטיק

Prusa i3 3D Printer - Reprap - Completed

מדפסת להדפסת תלת-מימד של פריטים מפלסטיק

FDM by Zureks

מודל המתאר את אופן הנחת השכבות במהלך ההדפסה

לאחר התמצקותם של החומרים הפלסטיים, ניתן כמעט תמיד, לעבדם בדרכים הדומות לאלו של החומרים המסורתיים - ליטוש, חריטה, קידוח והדבקה.

היסטוריה

העת העתיקה

Latex-production
גומי טבעי
Bébé celluloïd
בובה העשויה מצלולואיד
First Semi-commercial Bakelizer 1935 Bakelite Review Silver Anniversary p6
מכונה לייצור בקליט, 1935
Resin and Varnish Development Laboratory 1935 Bakelite Review Silver Anniversary p17
מעבדה למחקר ופיתוח בקליט, 1935
Ericsson bakelittelefon 1931
טלפון העשוי בקליט, 1931
The worn out nylon stockings in this barrel full of salvaged stockings will be reprocessed and made into parachutes... - NARA - 196427
גרבי ניילון מוצגים בפומבי
Sheet of synthetic rubber coming off the rolling mill at the plant of Goodrich
גומי סינתטי מגיע למפעל העיבוד, 1941
USMC Paratrooper
מצנח ניילון
"WATCH FOR THESE MARKS" - NARA - 516054
כרזה ממלחת העולם השנייה אודות צמיגים מגומי סינתטי
Stretching Polyester
אריג פוליאסטר
Aramid fiber2
סיבי קוולאר המשמשים באפודי מגן

בני האדם השתמשו בחומרים פלסטיים טבעיים, כגון שרפי עצים ושעוות, כבר בעת העתיקה. פולימר ממקור צמחי הנקרא תאית, היה המרכיב שהעניק חוזק לחבלים בספינות עד המאה ה-19.

הגומי הטבעי והמצאת תהליך הגיפור

הגומי הטבעי, היה ללא ספק אחד מהחומרים הפלסטיים החשובים ביותר בעידן המודרני, בתקופה שקדמה להמצאת החומרים הפלסטיים הסינתטיים.

אולם השימוש הנרחב בגומי הטבעי החל רק לאחר המצאת תהליך הגיפור שאפשר את כניסתו של הגומי למגוון רחב של יישומים בעיקר בתחום תעשיית הרכב הצומחת של ראשית המאה ה-19.

תהליך הגיפור נתגלה ב- 1839, על ידי הממציא האמריקני צ'ארלס גודייר. גודייר, ערך סדרת ניסיונות שמטרתם הייתה שיפור תכונות הגומי הטבעי באמצעות הוספת חומרים כימיים שונים. במהלך אחד הניסויים נשכחה תערובת של גומי טבעי וגופרית בכבשן למשך הלילה ולמחרת בבוקר החומר שנמצא היה עמיד בטמפרטורות גבוהות, עמיד באור ובעל אורך חיים ממושך בהרבה מגומי לא מעובד. גודייר ערך ניסויים נוספים בכיוון זה עד שהושג תהליך תעשייתי - הוולקניזציה (שמו הלועזי של תהליך הגיפור). התהליך נקרא וולקניזציה על שם הנפח ואל האש במיתולוגיה הרומית וולקן בזכות החום הרב שהוא דורש. לאחר תהליך זה, הגומי נשאר מקובע בצורה בה הוא נתון וניתן לעצב אותו רק באמצעות חיתוך או שיוף. גילוי תהליך הגיפור גרם לתנופת מחקר ופיתוח של שימושים חדשים לגומי כאשר ביניהם המצאת הצמיג והבידוד החשמלי שחוללו מהפכה של ממש בתחום התחבורה והתעשייה העולמית.

המצאת הצלולואיד - חומר פלסטי חצי-סינתטי

סיפורו של הפלסטיק החל בתערוכה גדולה בלונדון בשנת 1862, כשאלכסנדר פרקס (1813-1890) הציג לראווה את תגליתו החדשה, "שנהב סינתטי" - או בשמו המסחרי "פרקסין". חומר זה לא היה אלא חנקית של התאית (החומר שממנו עשויים דפנות תאיהם של הצמחים, הקרוי בלעז צלולזה). על פיתוח זה זכה פרקס במדליית הארד של היריד העולמי.

למרות ההצלחה הראשונה נכשל פרקס ברמה התעשייתית הואיל והמוצרים מפרקסין נקרעו ונשברו אחרי תקופת שימוש קצרה.

המדפיס והממציא האמריקני ג'ון וסלי היאט, המשיך את עבודתו של פרקס בנקודה שבה הופסקה. היאט הבין, שהחלפת הממס ששימש בתהליך הייצור של ה"פרקסין" עשויה להביא לשיפור התכונות המכניות של המוצר הסופי. היאט השתמש בקמפור שהוא ממס אורגני מעט קוטבי, ובכך הצליח לפתח את ה"צלולואיד" (1863). היה זה חומר קשוח ועמיד, אבל דליק במיוחד.

אחד המוצרים הראשונים מצלולואיד היה שיניים תותבות, אם כי הייתה בעיה חמורה היות שצלולואיד מתרכך בחימום. הפריצה האמיתית של הצלולואיד הייתה ביצור בגדים אטומים למים. הם דחו כתמים ומים, והיאט מכר אותם בכמויות עצומות. גם מחוכים מצלולואיד היו פופולריים באותה תקופה, כי הלחות לא גרמה לחלודה, כמו שהיה קורה למחוך שבנוי על בסיס מתכת.

צלולואיד התגלה כחומר רבגוני ביותר, תוך כדי שהוא מספק חלופה זולה ואטרקטיבית לשנהב, שריונות צבים וכדומה. חלק מהמוצרים העשויים מתאית מקושטים בצורה מרהיבה.

תחום נוסף שבו השתמשו בצלולואיד בכמות גדולה הוא תעשיית סרטי הצילום שהתחילה להתפתח לקראת סוף המאה ה-19.

למרות יתרונותיו הרבים, היו לצלולואיד גם כמה חסרונות. עם הזמן הצהיב הצלולואיד ונעשה שביר, וחמור יותר - זהו חומר דליק ביותר (צלולוזה יחד עם חומצה חנקתית היו ממרכיבי אבק השריפה).

במשך שנים רבות היה זה החומר הפלסטי היחיד בשימוש.

לקראת סוף המאה ה-19 הצטרף אל הצלולואיד חומר פלסטי חדש, צלולוז אצטט, שבניגוד לצלולואיד לא היה דליק, ועוד פותחו חומרים פלסטיים קסאיניים, נוחים לצביעה. כל אלה נוצרו מחומרי גלם טבעיים: תחילה סיבי כותנה שנפסלו לשימוש, ואחר כך עיסת עץ או חלבוני חלב. עוד בימינו משתמשים בחומרים אלה, למשל לכדורי טניס שולחן. בצלולוז אצטט עושים שימוש נרחב יותר, הן כחומר אריזה הן לפריטים יצוקים כמו ידיות למברשות שיניים. בצורתו הסיבית קרוי הצלולוז אצטט בשם "זהורית".

המצאת המשי החצי-סינתטי

בשנת 1884 הציג הכימאי הצרפתי הרוזן דה שרדונה את החוט העשוי מתאית, שנקרא לאחר מכן על שמו "משי שרדונה". אף על פי שהבגד היה אטרקטיבי הוא לא היה בטיחותי כי בדומה לצלולואיד הוא היה דליק מאד. דבר שהביא ליציאתו של הבד החדש מהשוק.

ב-1894 רשמו שלושה מדענים בריטיים (צ'ארלס קרוס, אדוארד באבן וקלייטון בידל) פטנט על משי מלאכותי חדש. הבד החדש היה בטיחותי בהרבה. השלישייה מכרה את הפטנט לחברת קורטלנד הצרפתית, אחת מיצרניות המשי הגדולות בזמנה, וזו החלה לייצרו בשנת 1905. המשי המלאכותי ידוע יותר בשמו המסחרי "ריון" (Rayon) והוא יוצר בכמויות גדולות עד שנות ה-30 של המאה ה-20.

המצאת הבקליט - החומר הפלסטי הסינתטי הראשון, ותחילתה של תעשיית הפלסטיק המודרנית

הכימאי האמריקאי ממוצא בלגי, לאו הנדריק בייקלנד, חיפש לכה מבודדת לציפוי תיילים חשמליים. הוא גילה שתרכובת הפנול (C6H5OH) ופורמלדהיד (HCOH) יוצרת חומר דביק. אם מערבבים את שני החומרים יחד, מחממים אותם ואז מקררים ומיבשים, התוצר המתקבל הוא קשה מאוד. התרכובת החדשה נקראת פלסטיק פנולי או פלסטיק פנול-פורמאלדהידי.

בייקלנד המשיך במחקרו וגילה שהחומר החדש יכול ליצור תערובות עם נסורת עץ, אזבסט וכדומה, תוך כדי יצירת חומר חדש בעל תכונות שונות מהחומר המקורי. רוב החומרים החדשים היו חזקים ולא דליקים. הבעיה היחידה הייתה שהחומר נטה להקציף בזמן הייצור, ואם זה קרה היה התוצר באיכות גרועה ביותר.

בייקלנד בנה שפופרות לחץ כדי למנוע היווצרות בועות אוויר ולייצר תוצרים חלקים ואחידים. הוא הכריז באופן פומבי על המצאתו בשנת 1909 וקרא לה "בקליט". בתחילה השתמשו בבקליט רק לייצור חלקי מכונות, ציפוי תיילים ושימושים דומים כמבודד בתעשיית החשמל, אך לאחר פקיעת הפטנט ב-1927 רכשה חברת קאטאלין את הזכויות לפטנט, והוציאה חומר חדש שניתן לשימוש במגוון רחב של מוצרים.[דרושה הבהרה]

בקליט היה הפלסטיק האמיתי הראשון, שכן הוא היה סינתטי לגמרי, ולא התבסס על חומר גלם טבעי. היה זה גם הפלסטיק התרמוסטי הראשון. בשל חוזקו ועמידותו הרבה של הבקליט, הוא נבחר לשימוש במוצרים רבים כמו: מכשירי רדיו, שעונים, וכדורי ביליארד. הבקליט נמצא בשימוש גם בימינו.

שנות ה-20 - תגליות חדשות

ב-1926 פותח חומר פלסטי חדש, שתנן פורמאלדהידי, הידוע ברבים בשמו המסחרי פורמייקה – חומר ציפוי נוקשה, מבריק ועמיד ביותר. 

החומרים הפלסטיים המבוססים על פורמאלדהיד ושתנן או מלמין נקראים אמינופלסטיים, משום שהאמוניה ממלאת תפקיד חשוב בייצורם.

בשנות ה-20 מצאו החוקרים כי אפשר ליצור חומרים פלסטיים חדשים מפולימרים ארוכים. שלושת החומרים המצויים ביסוד התעשייה הפלסטית של ימינו נוצרו במעבדות בשנות ה-30, והם פוליאתילן, פוליוויניל כלוריד (PVC) ופוליסטירן. למעשה, הן פוליסטירין והן PVC נתגלו כבר במאה ה-19, אולם הכימאים שנתקלו בהם במקרה לא ידעו מה לעשות בהם. הפוליאתילן התגלה ב-1933, בעקבות מחקר מוכוון. הוא עשוי משרשרות של החומר הגזי אתילן, המופק מנפט גולמי.

שנות ה-30 - המצאת הניילון, פיתוח הפוליאתילן, והזכוכית האקרילית

חידוש משמעותי בשנות ה-30 של המאה ה-20 היה פיתוחו של הניילון, שהוצג לראשונה על ידי חברת דופונט ביריד העולמי בניו יורק בשנת 1939:

ב-1927 החלה דופונט בפרויקט פיתוח סודי בשם "סיב 66" (Fiber66). מנהל הפרויקט היה וולאס קרותרס. אף על פי שנשכר כדי לעסוק במחקר בלבד, עסק גם ביישומים המעשיים של החומרים שהוא יצר ובמבנה המולקולרי שלהם. הוא היה הראשון שעלה על דרך המלך ב"עיצוב מולקולרי" של חומרים.

עבודתו הובילה להמצאת סיב הניילון, אשר מתאפיין בחוזקו וגמישותו הרבים. היישום הראשון היה במברשות השיניים. המטרה העיקרית שלמענה התבצע המחקר הייתה משי, ובמיוחד גרביוני המשי. פיתוח המוצר ארך 12 שנים ודופונט השקיעה הון של 27 מיליון דולר כדי לזקק את הניילון ולפתח את שיטות הייצור. אין זה מפתיע שיחד עם ההשקעה הרבה לא היססה דופונט להשקיע הון רב במסע פרסום תוך כדי הטבעת המושג "ניילומניה".

ב-1936 ייצרו חברות גרמניות, אנגליות ואמריקאיות את "פולימתיל מתאקרילט" (PMMA), הידוע יותר כ"זכוכית אקרילית". זוהי משפחת חומרים שנמצאים בשימוש נרחב בצבעים ובסיבים סינתטיים (למשל ב"פרוות סינתטיות"), אך למעשה הם קשים מאוד ושקופים יותר מהזכוכית, והם משמשים כתחליפי זכוכית ובסתימות שיניים.

חומר חשוב נוסף הוא הפוליאתילן שהתגלה ב-1933 על ידי רג'ינלד גיבסון ואריק פאווסט, שעבדו במפעל הבריטי הענק "התעשיות הכימיות הקיסריות". החומר נוצר בשני דגמים עיקרים: בעל צפיפות גבוהה ובעל צפיפות נמוכה.

פוליאתילן הוא חומר זול, גמיש ועמיד. הפוליאתילן בעל הצפיפות הנמוכה משמש לייצור שקיות קנייה. בעוד שהפוליאתילן בעל הצפיפות הגבוהה, משתמש ליצור חלקי פלסטיק קשיחים כגון תבניות וצינורות.

מלחמת העולם השנייה - גיוס תעשיית הפלסטיק למאמץ המלחמתי

ה"ניילומניה" הגיעה לקיצה בסוף 1941 כאשר נכנסה ארצות הברית למלחמת העולם השנייה. הייצור הוסב מגרביונים למצנחים. רק לאחר המלחמה חזרה דופונט למכור ניילון לציבור והשיקה קמפיין חדש בשנת 1946 תוך כדי יצירת "מהומות הניילון".

חומר פלסטי נוסף שהיה קריטי למאמץ המלחמתי הוא הגומי הסינתטי, שיוצר במגוון רחב של צורות.

יישום הטכנולוגיה נולד מתוך מחקרים שפורסמו בשנות ה-30 של המאה ה-20, שנכתבו על ידי קאורותרס והמדען הגרמני הרמן שטודינגר. מחקרים אלו הובילו בשנת 1931 ליצירת אחת הצורות היותר מוצלחות של גומי סינתטי הידוע בתור "נאופרן". נאופרן עמיד מאוד לחום ולכימיקלים כגון נפט ודלק. משתמשים בו בצינורות דלק ובתור חומר בידוד במכונות.

ב-1935 הצליחו המדענים הגרמנים לסנתז את הראשון מתוך סדרה של חומרים סינתטיים הידועים בשם "גומיות בונא". הם היו "קופולימרים", כלומר הפולימר שלהם נוצר לא ממונומר יחיד, אלא משני מונומרים. אחד החומרים האלו, קופולימר של בוטדין וסטירן הידוע כ-"GR-S" (ראשי תיבות של Government Rubber Styrene), הפך לבסיס הייצור של הגומי הסינתטי בארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה.

בעיה נוספת הייתה שגומי טבעי הוא נדיר יחסית בטבע, ועד אמצע שנת 1942 עברו לשליטה יפנית מרבית השטחים בהם ניתן להפיק את הגומי הטבעי. כתוצאה מכך יזמה ממשלת ארצות הברית פרויקטים עצומים כדי לזרז את ייצור הגומי הסינתטי, ועד סוף 1944 ייצרו את החומר יותר מ-50 מפעלי ענק. תפוקת ארצות הברית לבדה הייתה כפולה מייצור הגומי הטבעי בשנים שלפני המלחמה.

לאחר המלחמה לא שב עוד הגומי הטבעי למעמדו הקודם, במיוחד אחרי שהמדענים גילו דרך לסנתז איזופרן. ה-GR-S הגרמני נשאר כגומי הסינתטי המועדף בייצור גלגלי מכוניות. הגומי הסינתטי שיחק תפקיד חשוב במרוץ לחלל ובמרוץ החימוש הגרעיני.

שנות ה-50

לאחר מלחמת העולם השנייה נכנס לשימוש חומר משופר, הנקרא פוליפרופילן, שפותח בתחילת שנות ה-50 על ידי ג'וליאו נאטה. התעוררו בעיות משפטיות לגבי זהות הממציאים, וכיום מוכרים רשמית "פיליפס פטרולאום" מהולנד, פול הוגן ורוברט בנקס כ"ממציאי הפוליפרופילן". הפוליפרופילן דומה לקודמו, הפוליאתילן, אך הוא הרבה יותר חזק ממנו. משתמשים בו לייצור בקבוקי פלסטיק, רהיטי פלסטיק ובמכוניות.

בשנת 1950 נכנס לשימוש הפוליאסטר.

ב-1953, מיוצר הפוליקרבונט לראשונה הן על ידי ג'נרל אלקטריק האמריקאית (על ידי דניאל פוקס) והן על ידי חברת באייר הגרמנית.

משנות ה-50 הורחב משמעותית השימוש בפוליסטירן בתעשיית האריזה והבנייה כחומר מבודד, על ידי חברת דאו כימיקלים

משנות ה-60

ב-1960 הוצגו לראשונה בקבוקי פלסטיק מפוליאתילן בצפיפות גבוהה כתחליף זול ואיכותי לבקבוקי המשקאות המסורתיים מזכוכית.

בשנת 1965 הוצג הקוולאר לראשונה על ידי חברת דופונט. הקוולאר פותח על ידי הכימאית סטפני קוולק. הקבוצה בה קוולק עבדה חיפשה תחליף קל לסיבי המתכת בצמיגים, שיסייע בחיסכון בצריכת הדלק של מכוניות. קוולק פיתחה פולימרים של פאראפנילן וטרפטלאמיד, שהיו קלים מאוד וחזקים פי חמישה מסיבי פלדה. היא הגיעה לתוצאה כאשר שינתה את הטמפרטורות בהן עיבדה את הפולימרים, אשר עד אותו זמן הניבו סיבים קלים אך חלשים מידי. החומר שהתגלה נרשם בשם קוולאר.[9]

הקוולאר נמצא בשימוש רחב עד היום, בעיקר כחומר מגן באפודי משטרה, כפפות עבודה, מכשירי ספורט, כבלי גשרים, צמיגים, ביגוד כבאות ועוד.

איכות הסביבה

Plastic
מתקן לאיסוף בקבוקי שתייה מפלסטיק, לשם מחזורם
Recycling ST 06
משאית לפינוי פסולת פלסטיק למפעל המיחזור
Plastic For Recycling
אריזות פלסטיק המיועדות למיחוזר

פלסטיק הוא חומר בעייתי בהיבט של פגיעה בסביבה. זאת משום שהוא חומר שמתכלה בקצב איטי ביותר, וכן משום שייצורו כרוך בפליטת מזהמים. השימוש בביופלסטיק, חומר בעל תכונות מכניות דומות לתכונות הפלסטיק הרגיל, נותן לבעיות אלה פתרון חלקי.

סילוק אשפה

החומרים הפלסטיים בעייתיים מבחינת איכות הסביבה, כיוון שהם עמידים ומתפרקים לאט מאוד. תופעה זו מובילה לבעיה של הררי אשפה ובעיית סילוקם. שריפת פלסטיק כפתרון לסילוק האשפה אינה באה בחשבון היות שבמקרים רבים עלולה לשחרר גזים רעילים.

עד שנות ה-90 הפכו תוכניות למיחזור למקובלות בעולם. חומרים תרמופלסטיים ניתנים למיחזור ואפשר להשתמש בהם אחר כך. השימוש בחומרים פלסטיים אחרים הוא בעייתי יותר ולכן מיחזורם קשה יותר.

המיחזור נתקל בבעיות קשות. הבעיה החמורה ביותר היא הקושי הקיים במיון אוטומטי ובעקבותיו התהליך יקר. בעוד שמכלים למיניהם עשויים בדרך כלל מסוג אחד בלבד של פלסטיק, מוצרים אחרים כמו טלפונים סלולריים, מכילים הרבה חלקים קטנים שעשויים מעשרות סוגי פלסטיק. היות שמחיר המוצר הוא נמוך, מיחזור הפלסטיק איננו כלכלי.

ייצור

בעיה נוספת, בייצור חומרים אלה, הייתה כמות רבה של מזהמים כימיים כתוצרי לוואי. בנוסף, יש המצביעים על הלחץ על עתודות האנרגיה של כדור הארץ עקב השימוש בנפט לייצור פלסטיק, אך רק כ-4% מכלל תוצרת הנפט בעולם משמשת לייצור חומרים פלסטיים.

זיהום פלסטיק

חיות רבות, ביבשה ובים, אוכלות פלסטיק בצורות שונות: שקיות, שאריות וחלקיקי פלסטיק, קלקר. בעקבות כך קיבתן נסתמת, או ניזוקה, והן יכולות להגיע למצב של רעב / הרעלה / חנק ואף מוות כתוצאה מאלו. הסיבות לאכילה הן שונות : צורה דומה למזון (צבי ים בולעים שקיות כיוון שהן נראות כמו מדוזות), אם כיוון שהפלסטיק מריח ממזון ׁ, או מריח ונראה כמו מזון (קלקר במים מפתח ריח המזכיר אצות) ציפורים שאוכלות.

באופנה ובאמנות

פלסטיק משנה את צורתו בקלות בהשפעת חום או לחץ ולכן מהווה חומר גלם ליצירות אמנות שונות. אמנים השייכים לתנועה הקונסטרוקטיביסטית היו הראשונים שעשו שימוש נרחב בפלסטיק ביצירותיהם.

בסוף שנות ה-60 הפכו החומרים הפלסטיים לסמל של תרבות צריכה מיושנת משנות ה-50. המונח "פלסטיק" הפך למילת גנאי, לתיאור מוצר חסר נשמה. בסוף שנות ה-60, הביטלס אפילו כתבו שיר "פוליאתן פם" לתיאור התופעה.

בחלקה הייתה זאת רק הצהרת אופנה, היות שחומרים פלסטיים נשארו בשימוש רחב ובמקרים רבים היו עדיפים מאשר מקביליהם הטבעיים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • פולימרים וחומרים פלסטיים, מאת לוי שגיב, הוצאת קרוננברג ספרות מקצועית, תל אביב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Plastics – the Facts 2014/2015
  2. ^ Global plastic production from 1950 to 2015 - The Statistics Portal
  3. ^ World Plastics Materials Demand 2015 by Types
  4. ^ 4.0 4.1 Plastic Item Exports by Country
  5. ^ 5.0 5.1 תעשיית הפלסטיק בישראל, משרד הכלכלה והתעשייה
  6. ^ תמצית סקירה בנושא האצת הצמיחה של תעשיית הפלסטיק וגומי בישראל עבודה מוזמנת על ידי מנהל תעשיות, משרד הכלכלה
  7. ^ חומרים ותהליכים - טכנולוגיה
  8. ^ שלבים בתהליך ייצור מוצרי פלסטיק
  9. ^ Stephanie Kwolek
אלבום מוזיקה

אלבום מוזיקה הוא אוסף קטעי מוזיקה, בדרך כלל שירים, היוצאים לאור כיחידה אחת.

מקור המושג אלבום מוזיקה הוא אלבומי תקליטים שהוצאו לאור במחצית הראשונה של המאה ה-20. התקליטים באותה תקופה היו בדרך כלל בקוטר של 10 אינץ' (25 סנטימטר) והסתובבו במהירות של 78 סיבובים לדקה, נתונים אלה הגבילו את תכולתו של צד אחד של תקליט לכשלוש דקות. משך זמן זה הספיק לשיר אחד בלבד, כך שבתקליט אחד היו שני שירים (שיר אחד בכל צד) או שני קטעי מוזיקה. התקליטים נמכרו אז בעטיפות מרובעות מנייר פשוט עם פתח עגול באמצע, על מנת שיראו דרכו את התווית במרכז התקליט שם היה המידע על השיר.

בשנת 1909 חברת התקליטים Odeon הוציאה לאור מארז מעוצב שהכיל את "הסוויטה - מפצח האגוזים" של המלחין צ'ייקובסקי על גבי ארבעה תקליטים בעלי שני צדדים, הכרוכים יחד בכריכה קשה. מארז זה כונה לראשונה בשם "אלבום". פורמט זה אומץ בהדרגה על ידי חברות התקליטים. בכריכה החיצונית והפנימית של האלבום היה מקום לתמונות, עיצוב גרפי, רשימת שירים, וכן מידע על האמן וההפקה. אלבומים אחרים הכילו יצירות ארוכות של מוזיקה קלאסית או אופרות שחולקו למספר תקליטים.

בשנת 1948 הגיע פורמט תקליטים חדש: אריכי הנגן בקוטר של 12 אינץ' (30 סנטימטר) המסתובבים במהירות של 33 ו-1/3 סיבובים לדקה עם חריצים צפופים וצרים יותר. בתקליטים אלה העשויים מויניל היה מקום שהספיק לעשרה או לעשרים שירים בתקליט אחד. עם הופעת אריך הנגן הופסקה ההוצאה לאור של האלבומים מרובי התקליטים והמונח אלבום היגר לתקליט הויניל אריך-הנגן, ומאז הוא נקרא גם כן אלבום. מאז שהתרחב השימוש בתקליטורים המונח אלבום עבר לתקליטור המוזיקה ולמעשה מתאר היום כל אוסף מוזיקלי שמוצא לאור ללא קשר לפורמט ההפצה שלו.

זמן ההשמעה המוגבל לשלוש עד ארבע דקות של התקליטים הישנים השפיע על הרגלי ההאזנה למוזיקה פופולרית, ואף כיום מקובל בתעשיית המוזיקה ליצור שירים ולהיטים לפי המגבלה הזו.

השאלה כמה קטעי מוזיקה זכאים להקרא "אלבום" עודנה פתוחה. יש הגורסים כי חייבים להיות לפחות 8 קטעים, ואילו חוקי המצעדים הבריטים קובעים שבאלבום צריכים להיות לפחות 4 קטעים או 20 דקות של מוזיקה.

להקות וחברות תקליטים נוהגות להוסיף לאלבומים תוספות ומידע ההופכים את אריזת האלבום לפן נוסף של היצירה האומנותית. תוספות כאלה הן:

מילות שירים

מידע על המחברים, המלחינים והנגנים

תמונות והגיגים

אריזות מעוצבות גרפית באופן מיוחד

אריזות העשויות מחומרים בלתי רגילים, כמו עץ או פלסטיק אטוםנכון להיום, אלבום המוזיקה הנמכר ביותר בכל הזמנים עם כ-110 מיליון מכירות הוא Thriller של מייקל ג'קסון. האלבום ידוע כנמכר ביותר עוד משנת 1984 (כשנה אחרי צאת האלבום) ועד היום.

אקווריום

אקווריום או אקוואריון הוא מיכל להחזקת ולהצגת בעלי חיים מימיים או צמחי מים, בעל לפחות דופן אחת שקופה. האקווריום משמש להחזקה, גידול והצגה של דגים, דו-חיים, יונקים ימיים, זוחלים מימיים (כגון צבים ופרוקי רגליים מימיים (כגון סוגי סרטנים שונים).

אקווריום מכיל מים; שורש המילה אקווריום היא אקווה שפירושה מים, או תכלת. מכל זכוכית ללא מים המאכלס בעלי חיים יבשתיים לשם חקירה, לימוד או הנאה נקרא טרריום.

את האקווריום הראשון ששימש לחקר בעלי חיים ימיים בנתה הביולוגית הימית ז'אן וילפרו-פאוור.

ישנם אקווריומים ציבוריים המוצבים בגני חיות או בפארקי מים ויכולים להכיל חיות גדולות כמו כרישים ואף לווייתנים והם מעוצבים מזכוכית עבה ביותר. אקווריומים אחרים נועדים לשימוש ביתי או למחקר.

בקבוק

בקבוק הוא מכל חלול, או לחלופין כלי קיבול בעל פייה צרה. מקור המילה בקבוק הוא בספר ירמיהו והוא מהווה אונומטופיה: חיקוי הצליל 'בק-בוק' הנשמע כשנוזל נשפך מפיו הצר של הבקבוק.

בקבוקים עשויים כיום בדרך כלל מחומר שקוף, זכוכית או פלסטיק. בימי קדם היו עושים את הבקבוקים משלל חומרים, כגון חרס, וצורתם הייתה כעין כד או צלוחית. מעור יצרו נאד - בקבוק העמיד במסעות.

הדפס

הדפס הוא יצירת אמנות שנוצרה על ידי צייר או גרפיקאי באמצעות טכניקת דפוס.

ישנם סוגים שונים של הדפס המובחנים באופן שבו מוטבע הדימוי על גבי הנייר:

דפוס בלט (Relief prints) - בו הדימוי בולט כתבליט על פני לוח ההדפסה, כגון חיתוך עץ.

דפוס שקע (Intaglio) בו הדימוי נחרץ אל תוך לוח ההדפסה, כגון טכניקות תחריט, תצריב.

דפוס שטח (Planographic) בו הדימוי מוטבע על גבי לוח הדפסה באופן ישיר, כגון הדפס משי, הדפס אבן.בדרך כלל נהוג להדפיס על-גבי נייר, אולם יש ובאמנות העכשווית מדפיסים על חומרים שונים, כגון פלסטיק, קירות מבנים ועוד. ייחודו של ההדפס, לעומת ציור או רישום, הוא באפשרות לשכפל את יצירת האמנות במאות עותקים ובאיכות אמנותית זהה, ובכך לאפשר את הפצתה במחיר נמוך יחסית לזה של יצירה כדוגמת ציור שמן, הנוצר כעותק יחיד.

הדפס מיוצר בדרך כלל במהדורה מוגבלת. נהוג למספר את ההדפסים במספר סידורי המכיל את מספר העותקים הכולל ואת מספרו של ההדפס מתוך כל העותקים. סימון "20/100", לדוגמה, פירושו שהדפס זה הוא העותק ה-20 מתוך 100 עותקים שנוצרו. האמן חותם על כל אחד מהעותקים של ההדפס, כהוכחה למקוריותו, אולם לעיתים נוצר ההדפס לאחר מותו של האמן, ללא חתימתו האישית.

בישראל פועלות מספר סדנאות הדפס, המארחות אמנים ישראלים ומחו"ל. שתי סדנאות ההדפס המרכזיות והמשוכללות ביותר נמצאות בירושלים ובקיבוץ כברי.

חממה

חממה היא מבנה בעל קירות שקופים שנועד לגידול צמחים בתנאים מיטביים. צמחים הגדלים בחממה קרויים גידולי חממה.

החממה עשויה בדרך כלל מלוחות זכוכית או מיריעות פלסטיק ומייצרת מיקרו-אקלים חם עבור הצמחים, בלא הוצאות חימום שוטפות. חימום נפח החממה, לטמפרטורה גבוהה ביחס לסביבתה מתבסס על קליטת קרני השמש הנכנסות אליה ואי מתן יציאה לקרניים תת אדומות ולאוויר חם. החממה גם מבודדת את הצמחים מרוח, ברד, שלג וכיוצא בזה.

חלק מהחממות סגורות הרמטית ומאפשרות שליטה באוכלוסיית החרקים שבהן. באופן זה הן חוסכות פיזור רעל חרקים על הגידולים. במקרים נדירים, מטרת החממה היא גידול חרקים, כאשר הצמחים נועדו לסייע בגידולם.

מיחזור

מיחזור הוא תהליך שבו מפרקים פסולת ומחזירים אותה למצב של חומר גלם, אשר ישמש לייצור מוצרים חדשים. המיחזור מאפשר חיסכון בחומרי גלם בתוליים מצד אחד ומצמצם את כמויות הפסולת והזיהום מצד שני, ועל כן נודעת לו חשיבות גם כלכלית וגם אקולוגית. מיחזור הוא העדיפות הרביעית בסדר העדיפויות של מדרג הפסולת.

מכונית ספורט

מכונית ספורט היא מכונית מהירה ובעלת מבנה נמוך. לרוב מדובר במכונית פתוחה, בעלת שני מושבים, שתי דלתות, מנוע גדול וחזק, האצה מהירה ובלימה חדה, ללא תא מטען גדול. מכוניות ספורט מתאפיינות בגוף הנבנה מחומרים קלים כדוגמת אלומיניום, פלסטיק וסיבי פחמן אשר מעניקים למכונית מסוג זה ביצועים גבוהים ונהיגה מהנה.

מכונית הספורט קרובה למכונית המרוץ, ויצרניות רכב אשר מייצרות דגמי מכוניות ספורט לרוב מייצרות גם מכוניות מרוץ. על יצרניות מכוניות הספורט נמנות פורשה, פרארי, למבורגיני, לוטוס, מקלארן, אסטון מרטין, בוגאטי וקייטרהאם.

מערכת תופים

מערכת התופים, בגרסתה המודרנית, היא מערכת כלי הקשה המהווה מכלול של תופים ומצילות שמשמשים בסוגי מוזיקה רבים. צורת המערכת המוכרת כיום מיוחסת לרוב למתופף הג'אז ג'ין קרופה.

ניילון

פוליאמיד, המוכר בשם המסחרי "ניילון" הוא פולימר סינתטי אורגני (פלסטיק). פוליאמיד נוצר מיחידות אמיניות חוזרות מסוג אמיד. רוב סוגי הניילון מיוצרים בפולימריזציית דחיסה, המבוססת על יצירת קשרי אמיד בין דיאמין -מולקולה המכילה 2 קבוצות אמין וחומצה דו קרבוקסילית (המכילה 2 קבוצות של חומצה קרבוקסיליות). כך למשל ניילון 66 מיוצר בדחיסה של הקסה-מתילן-דיאמין וחומצה אדיפית (מקור השם בכך שלשני המונומרים שרשראות בנות 6 אטומי פחמן).

המושג "ניילון" משמש בפי העם לציון יריעות פלסטיק שעשויות מחומרים אחרים כגון פוליאתילן או פוליוויניל כלוריד, אף כי הדבר שגוי מבחינה כימית.

נעליים

נעל (ברבים: נעליים) היא פריט לבוש שמטרתו לכסות את כף הרגל על מנת להקל על ההליכה ולמנוע פציעות ממכשולים סביבתיים כגון קוצים, אבני חצץ וזכוכיות.

הנעל בנויה מסוליה - החלק התחתון של הנעל המעניק את המשען המוגבה לעקב יותר מאזור האצבעות, גוף הנעל והשרוכים המהדקים את הנעל לכף הרגל. חומר גלם עיקרי לייצור גוף הנעל הוא עור, וכן פלסטיק ובד. הסוליה עשויה מעור, גומי או פלסטיק.

הידוק הנעל לרגל נעשה בדרך כלל באמצעות שרוכים שקשירתם בצורה נכונה מבטיחה אחיזה טובה של כף הרגל, מונעת נזקי הליכה ומונעת מהנעל מלהחליק מהרגל. תחליף לא נפוץ לשרוכים הוא צמדנים, שרכיסתם מהירה יותר ופשוטה יותר. לצד הנעליים הקלאסיות, קיימים גם דגמים שונים שכל אחד מהם נועד לפעילות ספציפית.

כדי להתאים את גודל הנעליים לנועל מחולקות הנעליים ל"מידות". מידות אלו שונות בין אירופה, אסיה ואמריקה. כדי להקל על ההליכה ולעיתים גם מסיבות רפואיות נעזרים במדרסים בנעילת הנעליים. על מנת למנוע שפשוף בין הרגל לנעל וגם על מנת לחמם את כף הרגל נהוג ללבוש גרביים. כדי לנקות את הנעליים משתמשים לרוב במשחת נעליים (במיוחד בנעלי עור, אבל לא בנעלי בד). יש המשתמשים בכף נעליים להקל על הכנסת הרגל לנעל. עבודת תחזוקת הנעליים קרויה סנדלרות, מהמילה היוונית סנדלון (σανδαλον) שמשמעותה נעל.

עץ (חומר גלם)

העץ משמש את האדם כחומר גלם משחר ימיו. לעץ שימושים רבים ומגוונים, מהם בלעדיים לעץ, ואחרים שניתן למצוא עבורם תחליף בחומרים אחרים, כגון מתכת או פלסטיק.

ערך זה עוסק בשימושי העץ כחומר גלם, לאחר כריתתו. בנוסף נעשה שימוש בעץ עצמו, בפרי העץ, ובתוצרים אחרים המופקים מהעץ בעודו צומח. שימושים אלה מתוארים בערך העץ בשירות האדם.

פיגמנט

פִּיגְמֶנְט (בעברית: צִבְעָן) הוא חומר המשפיע על צבע האור הפוגע בו על ידי החזרה ובליעה סלקטיביים. בתעשייה, פיגמנטים משמשים לצביעת חומרים שונים כגון: דיו, צבע, פלסטיק, טקסטיל, מזון ועוד.

בביולוגיה, פיגמנט הוא כל תרכובת צבעונית המצויה בתאיהם של יצורים חיים.

כמעט כל סוגי התאים בבעלי חיים, כמו תאי עור, עין, פרווה ושיער מכילים פיגמנטים. יצורים שיש להם חסר חמור בפיגמנטציה מכונים לבקנים.

בצביעת צבע (חומר), דיו, פלסטיק, בד וחומרים אחרים, פיגמנט הוא צבען יבש, בדרך כלל אבקה לא-מסיסה. ישנם פיגמנטים טבעיים ומלאכותיים, אורגניים ואי-אורגניים.

פיגמנטים פועלים על ידי בליעה בררנית של חלקים מהספקטרום הנראה והחזרת חלקים אחרים. ברוב הפיגמנטים האורגניים יש שרשראות ארוכות של פחמימנים, בהן אטומי הפחמן קשורים זה לזה בקשרים קוולנטיים כפולים ויחידים לסירוגין. סידור זה גורם לאלקטרונים לרחף סביב כל המולקולה (ולא רק סביב שני אטומי הקשר), דבר המביא לספיגת האור הבררנית.

בדרך כלל מבדילים בין פיגמנט, שהוא לא-מסיס, לבין צבע, שהוא אבקה מסיסה או נוזל. אין חלוקה מוגדרת היטב בין פיגמנטים לצבעים, ויש גורמי צביעה שמשתמשים גם בפיגמנטים וגם בצבע. במקרים מסוימים, פיגמנט ייוצר על ידי עיבוי צבע מסיס עם מלח מתכתי. הפיגמנט שיווצר נקרא "lake".

פלסטיק (קומיקס)

פלסטיק (באנגלית: Plastique, מלשון חומרי נפץ) היא דמות בדיונית של נבלת-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Firestorm Vol. 2 #7 מדצמבר 1982 ונוצרה על ידי הכותב ג'רי קונוויי והמאייר פאט ברודריק. הדמות היא יריבתו ומושא אהבתו לעיתים של גיבור-העל קפטן אטום.

פלסטיק הוא האלטר אגו של בט סנס סוצ'י, טרוריסטית אשר הוצגה לראשונה כאשר רצתה לאלץ את ניתוקה של קוויבק מקנדה. היא ניסתה לבצע פיגוע התאבדות במערכת העיתון הבדיונית "ניו יורק הראלד אקספרס" בעזרת פצצות המחוברות לתלבושתה. פיירסטורם מצא אותה ופירק אותה מהפצצות על ידי המסת בגדיה מה שהותיר אותה עירומה ומבוישת בעוד הוא פוצץ את הפצצות בביטחה. מאוחר יותר, היא השיגה את האפשרות להקרין מתוך גופה כוח פיצוץ באמצעות הנדסה גנטית. הופעתה האחרונה בפומבי כטרוריסטית הייתה מעל דפי קפטן אטום, כשניסתה להשמיד את בניין הפרלמנט הקנדי באוטווה ואת פסל החירות בניו יורק סיטי וכן להתנקש בחייהם של נשיא ארצות הברית וראש ממשלת קנדה. תוכניותיה סוכלו והיא נתפסה בידי קפטן אטום.

סנס סוצ'י הייתה חברה ביחידת המתאבדים למשך משימה אחת בלבד, לפני שניסתה לבגוד בחברי הקבוצה. היא עברה תהליך בו זיכרונותיה נמחקו, ובסופו של דבר הפכה לשכירת חרב עד אשר החליטה לחזור למוטב וקיבלה חנינה נשיאותית על פשעיה. היא התאהבה בנתניאל אדם - האלטר אגו של קפטן אטום - והוזמנה להצטרף לקבוצת "צדק אקסטרים", סיעה של ליגת הצדק שהביעה חוסר שביעות רצון מיחסיה של הליגה עם האומות המאוחדות.

בתקופת המשבר האחרון, בט סנס סוצ'י חזרה לדרכיה הנפשעות, נפרדה מבעלה והצטרפה ליחידת המתאבדים מחדש. ביקום DC המחודש שלאחר אירועי פלאשפוינט, פלסטיק נראתה בחברה הסודית של נבלי-העל וניסתה להתנקש בחייה של מאדאם קסנדו.

גרסה צעירה של בט סנס סוצ'י הופיעה בפרק השני בעונתה השמינית של הסדרה סמולוויל בגילומה של השחקנית ג'סיקה פארקר קנדי. את דמותה של בט סנס סוצ'י מגלמת השחקנית קלי פריי בסדרת הטלוויזיה "הפלאש".

צינור

צינור הוא כלי חלול בדרך כלל בצורת גליל, המשמש להעברת נוזלים או גזים ממקום למקום. הצינור יכול להיות מיוצר מפלדה, בטון, נחושת, עץ, זכוכית, חומרי פלסטיק כמו פי וי סי, פוליאתילן, ועוד. הצינור יכול להיות גם מורכב ממספר שכבות וחומרים שונים כמו פלדה ובטון, פלדה וטפלון וכדומה. הצינורות משמשים למערכות הובלת מים, מערכות אינסטלציה, השקיה ועוד.

כבר בתקופות קדומות הרומאים ידעו להשתמש בצנרת עשויה מבטון וגם צנרת מעופרת אך לא היו להם נוסחאות או כללי חישוב של עובי הדופן.

הענף המטפל בצנרת בקוטר קטן למבנים ובצנרת הספקה בתחום העירוני או הכפרי כמו גם קווי הספקת מים וניקוז נקרא שרברבות. צנרת זו נמצאת בתחום ההנדסה האזרחית.

קוקה-קולה

קוקה-קולה הוא משקה קולה פופולרי המיוצר ונמכר ברחבי העולם על ידי חברת קוקה-קולה וזכייניות שלה. משקאות קולה דומים מיוצרים ונמכרים על ידי חברות מתחרות, אך משקה הקוקה-קולה הוא הפופולרי ביותר. המטה הבינלאומי של החברה אשר התאגדה בשנת 1893, נמצא באטלנטה, ג'ורג'יה שבארצות הברית.

קיאק

קיאק הוא הכינוי המקובל לסירות המונעות בעזרת חתירה במשוטים, כאשר החותר יושב במרכז הסירה ופניו מופנות לכוון החתירה. לקיאק מספר מאפיינים ייחודיים: הוא בדרך כלל צר וארוך, הידרודינמי בצורתו ונמוך. בשל נמיכותו - מהירותו ותמרונו במים גבוהים, אך הבעיה העיקרית שלו היא כניסת מים לתוכו. לכן, החותר בקיאק לובש מעין חצאית האוטמת את התא בה הוא יושב ואינה מאפשרת את כניסת המים לקיאק.

החתירה בקיאק מתבצעת במשוט בעל שני להבים כאשר החותר גורף את המים בכל פעם בצד אחר של הקיאק.

תנועת חתירה זו מכונה באנגלית paddling בניגוד למונח rowing המציין בדרך כלל חתירה בשני משוטים שלכל אחד מהם יש רק להב אחד.

אף על פי שהקיאק מיועד בדרך כלל לחותר יחיד הרי שקימים גם קיאקים לזוג ואפילו לארבעה.

מקורו של הקיאק ומקור שמו הוא בשבטי האינואיטים והאלוטים (אסקימואים) שבאזור הארקטי והוא אומץ בחום על ידי שוחרי הרפתקאות וספורטאים בכל העולם.

בעבר שימשו הקיאקים בעיקר ככלי ציד הודות למהירותם וניידותם הרבה ואילו כיום משמשים הקיאקים הן לספורט (ובכלל זה הספורט האולימפי) והן לטיולים, משלחות והרפתקאות. יש דגמים רבים של קיאקים בהתאם לשימוש שלהם: לתחרויות, שיט בנהרות, גלישת גלים או חתירה בים הפתוח. כיום מבחינים בשני סוגים עיקריים של קיאקים: sit on top שהם בדרך כלל קיאקים רחבים שהחותר יושב עליהם ולא בתוכם; ו-sit in שבהם החותר יושב בתוך הקיאק - אלו הם הקיאקים המקצועיים יותר המאפשרים התקדמות מהירה ויעילה יותר במים.

החתירה והשליטה בקיאקים במיוחד הספורטיבים והמקצועיים דורש לימוד ואימון רב. אף על פי שקורסים לחתירה בקיאק מאפשרים לחותר לשוט בקיאק כבר אחרי מספר פגישות הרי ששליטה טובה בקיאק ויכולת התמודדות עם תנאי ים פתוח יכולה להיות מושגת רק לאחר חודשים של אימון.

הקיאקים נבנים כיום משלל חומרים כמו סיבי פחמן, פלסטיק, פיברגלס, עץ ובד - בהתאם לעלות ולשימוש הנדרש בהם.

קלטת שמע

קלטת שֶמע (באנגלית: Compact audio cassette וכן Musicassette ובקיצור MC; בלעז: קָסֶטַה) היא מארז מלבני עשוי פלסטיק שבתוכו סרט מגנטי, המשמשת להקלטה או להשמעת קול באמצעות רשמקול קלטות.

רהיט

הגדרת המושג רהיט אינה הגדרה מדויקת. על פי רוב, רהיט הוא עצם המצוי בתוך בניין, או במקום פתוח ומעוצב (גינה, רחוב) המשמש להישענות (מושבים ומיטות), אחסון (למשל, ארונות, כונניות, שידה, כיסא) או החזקת עצמים ומשטחי עבודה בגובה הרצוי מעל פני השטח (שולחן, אצטבה). מרבית הרהיטים הם ניידים ועמידים במשך שנים רבות.

יוצאים מן הכלל:

רהיטים מתכלים.

רהיטים המקובעים למקומם (ספסל רחוב).

רהיטים שיוצרו כחלק מהבניין בו הם מוצבים (כגון ארון קיר שחלק מדפנותיו הם קירות הבניין).

חפצים ניידים המצויים בבתים ואינם נתפשים כריהוט (מקרר, תמונה ארגז).הרהיט יכול להיבנות בעיצוב אמנותי, והרהיטים נחשבים כחלק מתחום האמנות הדקורטיבית. בנוסף לשימושם המעשי של הרהיטים, הם יכולים לשמש למטרות סימבוליות או דתיות. רהיטים ביתיים, יחד עם אבזרים כשעונים ואבזרי תאורה, משמשים ליצירת אווירה נעימה ונוחה בחלל הפנימי. ניתן לייצר ריהוט מחומרי גלם רבים, כגון עץ, מתכת, פלסטיק, ואפילו קרטון.

תכשיט

תכשיט או עדִי (בריבוי: עֲדָיִים) הוא אביזר המיועד בעיקר לקישוט הגוף והבגד. יש תכשיטים שהם יצירות אמנות יחידניות, ויש תכשיטים מסחריים. מאז ומעולם שימשו תכשיטים גם כסמל סטטוס וגם כמייצגי בעלי ממון.

התכשיטים היו קיימים משחר ההיסטוריה. בתקופות קדומות הם נוצרו מחומרים כגון עצמות, עץ וצדפות, ולאחר מכן מחומרים יקרים יותר כמתכות (זהב, כסף, פלטינה) ואבני חן (יהלומים, טופז, פנינים). החל משנות השלושים של המאה העשרים הפכו תהליכים תעשייתיים לנפוצים יותר בייצור תכשיטים תוך שימוש גם במתכות יותר זולות וכן בחומרים זמינים ועממיים כגון פלסטיק, בדים, עץ וכו'. במקביל לתעשיית האופנה, שהפכה ליותר עממית, התפתחה גם תעשיית תכשיטי האופנה שעבורה משתמשים, כאמור, בחומרים יותר זמינים וזולים כגון: מתכת גולדפילד, זכוכית וכן בשיבוץ אבנים לא יקרות.

חפירות ארכאולוגיות במערות האדם הקדמון מגלות, כי כבר לפני 100,000 שנה פותחו התכשיטים הראשונים באמצעות שימוש בחומרי גלם דוגמת עצמות ושריונות רכים של חיות, אבנים ועצים. תחילה שימשו חומרים אלה כאמצעים לקשירת בגדים וחיבור עורות אלה לאלה, אולם בהמשך נמצאו עדויות לדגש ששם האדם הקדמון על עיצוב חומרים ושימוש בהם לצורכי קישוט ונוי. דוגמה לתכשיט קדום היא סיכת הפיבולה, ששימשה לחיבור גלימות בעת העתיקה ובימי הביניים. המבנה שלה התאפיין בשני מופעים: האחד דמוי סיכת ביטחון, והשני כקשת ומחט המושחלת עליה. המבנה הקשתי היה מורכב משני חלקים: קשת בצורת 'עיגול' פתוח, שעליה מורכבת מעין מחט עם קוף הנעה על גביה. המחט ננעצת בבד, ועל ידי סיבובה של המחט מעל לקשת נוצר החיבור בין הבדים.

התכשיטים נענדים על רוב חלקי גוף האדם - מסיכות ראש ועד לטבעות על הבהונות. התכשיטים השכיחים ביותר הם ענקים, תליונים, מחרוזות, עגילים, צמידים וטבעות.

בעל המקצוע שיוצר תכשיטים בהם מכונה צורף, מעצב תכשיטים, ואת השם תַּכְשִׁיטָן הוסיף וחידש המילונאי ראובן אלקלעי. בעברית ספרותית מודרנית כונה צורף הזהב (או סוחר העוסק בזהב) זֶהָבִי, אולם מילה זו לא נקלטה בפי ההמון. המילה תכשיט נקלטה בעברית של ימי התלמוד, ועמה גם המילה תקשיט. לשתי המילים אותה משמעות, ושורשיהן קרובים גזרונית זה לָזה.

מקצועות הצורפות ועיצוב התכשיטים נלמדים כתואר ראשון ותואר שני באקדמיות לעיצוב ואומנות בארץ ובעולם. נערכות תערוכות רבות בתחום, הן מסחריות והן אומנותיות. התערוכות המסחריות הידועות נערכות בערים כמו בבזל, בויצ'נסה, ניו יורק, לוס אנג'לס. כמו כן, תערוכות בנושאי תכשיטים אומנותיים (one of a kind), נערכות במוזיאונים לעיצוב ואמנות חשובים בעולם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.