פליפה הרביעי, מלך ספרד

פליפה הרביעי, מלך ספרדספרדית: Felipe IV de España, ‏8 באפריל 1605 - 17 בספטמבר 1665), היה מלך ספרד, נפולי, סיציליה וסרדיניה בין השנים 1621 ל-1665, וכן כיהן כמלך פורטוגל עד שנת 1640 בשם "פיליפה השלישי".

תקופת שלטונו הייתה בעיקר תקופה של הדרדרות צבאית ופוליטית בספרד ורבים האשימו אותו בדעיכתה של ספרד. הוא עלה לכס המלוכה בגיל 16 ונעזר רבות ביועציו בהם בטח. אולם גם כאשר בגר יועציו, ובעיקר היועץ המועדף עליו, הרוזן אוליברס, היו אלו ששלטו במדינה. עד שנת 1643 הממלכה הייתה במצב כה גרוע עד שפליפה שוכנע לפטר את אוליבראס, אך משום שלא היה לו כוח אמיתי או ניסיון הוא שוב נתן ליועציו לשלוט בשמו.

דעותיו הפוליטיות היו אלו שירש מאביו וסבו, ובסיסן היה האמונה כי עליו להגן על בית הבסבורג, לתמוך בכנסייה הקתולית מול הפרוטסטנטים ולהרחיב את שטחי משפחתו. אך המלחמות הבלתי פוסקות נגד הולנד, צרפת, פורטוגל, כוחות פרוטסטנטיים באימפריה הרומית הקדושה ובריטניה התישו את העם הספרדי.

פליפה הרביעי, מלך ספרד
Felipe IV de España
Philip IV of Spain
פליפה הרביעי, מלך ספרד
לידה 8 באפריל 1605
ואיאדוליד, ממלכת ספרד האימפריה הספרדית
פטירה 17 בספטמבר 1665 (בגיל 60)
מדריד, ממלכת ספרד האימפריה הספרדית
מדינה ספרד, ממלכת נאפולי, סיציליה, סרדיניה ופורטוגל
מקום קבורה אל אסקוריאל
בת זוג אליזבת, נסיכת צרפת
מריאנה מאוסטריה
שושלת בית הבסבורג
תואר מלך ספרד, פורטוגל, נאפולי, סיציליה וסרדיניה, דוכס מילאנו ולוקסמבורג, נסיך הולנד, רוזן בורגונדיה, פלנדריה, אנו, נמור וארטואה
כינוי "מלך כוכב הלכת"
אב פליפה השלישי, מלך ספרד
אם מרגרטה מאוסטריה, מלכת ספרד
צאצאים ראו בהמשך
מלך ספרד, נאפולי, סיציליה וסרדיניה, דוכס מילאנו ולוקסמבורג, נסיך הולנד, רוזן בורגונדיה, פלנדריה, אנו, נמור וארטואה
31 במרץ 162117 בספטמבר 1665
(44 שנים)
מלך פורטוגל
31 במרץ 16211 בדצמבר 1640
(19 שנים)
פרסים והוקרה

ביוגרפיה

ראשית חייו

Retrato de Felipe IV, by Diego Velázquez
פליפה הרביעי בצעירותו (ציור של דייגו ולסקס)

פליפה נולד ב-8 באפריל 1605 בעיר ואיאדוליד לפליפה השלישי, מלך ספרד ולמרגרטה מאוסטריה, מלכת ספרד, בתו של קרל השני, ארכידוכס אוסטריה ומריה אנה מבוואריה וסנדקו היה השר הראשון של אביו פרנסיסקו גומס דה סאנדובאל, דוכס לרמה הראשון.

כיורש המיועד של האימפריה הספרדית, פליפה קיבל את התואר נסיך אסטוריאס והוכן בקפידה לתפקידו העתידי כשליט. הוא למד ספרות וגאוגרפיה ולמד ארבע שפות זרות (לטינית, צרפתית, פורטוגזית, ואיטלקית), וכן כתב שירה והראה עניין רב בציור.

כדי לבסס את ההתקרבות בין ספרד לצרפת, נחתם חוזה נישואים בשנת 1611 בין בית הבסבורג לבית בורבון. על פי ההסכם, פיליפ יינשא לאליזבת, נסיכת צרפת, בתו של אנרי הרביעי, מלך צרפת ומארי דה מדיצ'י, ואכן ב-25 בנובמבר 1615, פליפה בן העשר התחתן עם אליזבת בת השלוש בקתדרלת בורגוס.

שלטונו

מדיניות פנים

Count-Duke of Olivares
גספר דה גוסמן, רוזן-דוכס אוליברס

בשנת 1621 מת אביו, ופליפה שהיה בן שש עשרה עלה לשלטון במקומו. בניגוד לאביו השאפתני פחות, הוא ניסה להילחם למען הקתוליות ולאכוף את סמכות הכתר. השליטה בפועל הייתה בידי השר האהוב עליו, גספר דה גוסמן, רוזן-דוכס אוליברס. הלה השתדל להרחיב את כוחה של המדינה. הוא ניסה ליצור מדינה מרכזית מתוך התחומים השונים, בעיקר אלה הקשורים באישיותו של המלך. תוכניות אלו סיפקו חיובים אחידים ויצירת צבא אחד. בחלקים שונים של האימפריה הייתה תמיכה בתוכנית, אולם בקטלוניה היא נדחתה.

לא רק עלויות גבוהות של המלחמות תרמו להכרזת ספרד על פשיטת רגל לאומית בשנת 1627. חובות עתיקים מתקופתו של פליפה השני ומשלוחים פוחתים של כסף מדרום אמריקה מילאו גם הם תפקיד בכך. הניסיונות של אוליברס לשקם את אוצר המדינה לא זכו להצלחה מתמשכת, והבעיות הכלכליות נותרו לאורך שלטונו של פליפה הרביעי, ולאחר מכן היוו בעיה מרכזית של האימפריה.

ביולי - אוגוסט 1637 פרצה באבורה בפורטוגל מרידה גדולה נגד המס על המים ונגד מס חדש בשווי של 200 קונטוס שהטיל הקורגידור של העיר על המצרכים הבסיסיים בניגוד לעמדת מועצת העיר. אחרי שהקורגידור איים על נציגי התושבים, פרץ ההמון למשרדי המפקחים והחל לשרוף בכיכר העיר את המסמכים ואת הרהיטים שמצא שם. הקורגידור נאלץ לברוח דרך הגג ולמלט את עצמו אל הכנסייה הפרנציסקנית. הכרזות החתומות בשם של מנואליניו, ליצן מקומי, הקוראות למרד ומוקיעות את השלטון ומנהיגי כנסייה, במיוחד את הארכיבישוף של פורטו, זכו לפופולריות רבה. האצילים והכמרים מצאו מקלט באוניברסיטה הישועית. מרד זה בישר את ההתקוממות הגדולה משנת 1640 נגד השלטון הספרדי, אשר הביאה לקץ השלטון הספרדי בפורטוגל, ולעלייתו של בית ברגנסה לשלטון. המצב נעשה חריף יותר כאשר בשנת 1640 הקטלאנים התקוממו נגד שלטון של המדינה המרכזית ופתחו במלחמת הקוצרים נגד השלטון המרכזי. אף שהצבא הצליח לכבוש בחזרה חלק גדול מקטלוניה במהירות, הכריזו המורדים על הרפובליקה הקטלנית והניחו את הארץ תחת חסותו של המלך הצרפתי לואי השלושה עשר. כיבוש הארץ הפך למטרה מרכזית בפוליטיקה הספרדית. בסופו של דבר, המטרה הושגה רק בשנת 1652, כאשר ברצלונה נכנעה.

מדיניות חוץ

במדיניות החוץ, הממשלה הספרדית ניסתה להחזיר במלחמה את עמדת הכוח הישנה של האימפריה. בעקבות כך, מלחמת שמונים השנים נגד הולנד התחדשה לאחר הפסקת אש בת שתים עשרה שנים, ובשנת 1625 כבש הגנרל אמבריו ספינולה את העיר ברדה, הצלחה שנודעה דרך הציור "כניעת ברדה" של דייגו ולסקס. אולם, מאוחר יותר ברדה אבדה שוב לספרדים, וכן הערים מאסטריכט וס-הרטוחנבוס. בשנת 163 פסקה הלחימה, ונקבעו הגבולות בין הולנד לארצות השפלה הספרדיות (בלגיה).

הסכסוך הזה היה חלק ממלחמת שלושים השנה, שבה היה פליפה בברית עם בית הבסבורג האוסטרי. הגנרל החשוב ביותר שלו היה אמבריו ספינולה, שנחשב לאחד המפקדים המצליחים ביותר במלחמת שלושים השנים, ואשר בשנת 1620 הוא כבש את הפפאלץ. הספרדים היו מעורבים בקרב ההר הלבן שבו הובסה בוהמיה המרדנית, והשתתפו בשנת 1634 בניצחון החשוב בקרב נורדלינגן.

מלחמת הירושה של מנטובה מאז 1627 החריפה את המתיחות עם צרפת. הצרפתים תמכו בהולנד ובשוודיה בסובסידיות למלחמה נגד ספרד, ובשנת 1635 פרצה מלחמה רשמית בין המדינות, אשר נמשכה עד לשנת 1659.

לאחר נפילת אוליברס

Westfaelischer Friede in Muenster (Gerard Terborch 1648)
שגרירי ספרד והולנד חותמים על שלום וסטפליה ב-16 במאי 1648 באולם העירייה של מינסטר
Traite-Pyrenees
לואי הארבעה עשר ופליפה הרביעי חותמים על שלום הפירנאים

הטינה נגד ההשפעה המופרזת של אוליברס הייתה כה חזקה עד כי פליפה נאלץ לפטר אותו ב-1643. מאז, המלך קבע שוב את המדיניות. אמנם היו עדיין יועצים ומדריכים, אבל אף אחד לא היה חזק כמו אוליברס. פליפה נאלץ להכיר בכך שכוחה של ארצו אינו עומד במלחמה נגד הולנד וצרפת, וביקש מאז 1644 לסיים את המלחמות. בשנת 1645 הוא שלח את גספר דה בראקאמונטה, רוזן פנייראנדה השלישי למשא ומתן על שלום וסטפליה במינסטר, אשר הביא לשלום עם הולנד, ואיפשר לבודד את צרפת. בהסכם השלום בין ספרד להולנד, אשר נחתם בשנת 1648, היה על פליפה הרביעי להכיר בעצמאותה של הולנד, אך בה בעת הבטיח את המשך ארצות השפלה הספרדיות נגד צרפת. אולם, הברית בין בית הבסבורג האוסטרי לפליפה הרביעי התפרקה.

המצב הכלכלי הקשה אילץ את המלך להעלות מיסים ולהציג יותר, והוא אולץ אפילו להתחייב על משלוחי הכסף מדרום אמריקה. בשנת 1647 פרצו התקוממויות בסיציליה ובנאפולי. בסיציליה, ויתוריו של המשנה למלך סיימו את ההתקוממות, ואילו המהומות בנאפולי דוכאו רק למחצה. בשנת 1648 פרמו גם מרידות באראגון ובנווארה, ובשנת 1652 הייתה עוד פשיטת רגל לאומית.

המלחמה עם צרפת נמשכה גם אחרי שלום וסטפליה עם הצלחות משתנות עבור שני הצדדים. בשנת 1655 כרתה צרפת ברית עם אנגליה, ובשנת 1655 כבשו האנגלים את ג'מייקה. בשנת 1657 האנגלים הטביעו או כבשו את רוב צי האינדיאס, מה שהחמיר יותר את המצב הכלכלי של ספרד. המלחמה נגד צרפת הסתיימה רק בשנת 1659 בשלום הפירנאים, שבו ספרד נאלצה לוותר על מחוזות גבול חשובים כמו רוסיון, ארטואה, סרדאן ואחרים. כמו כן, נסיונותיו של פליפה לכבוש מחדש את פורטוגל במלחמת השיקום הפורטוגזית בין השנים 16591668 נכשלו, וספרד איבדה במידה רבה את כוחה באירופה. במהלך שלטונו, התוצאות של מלחמות, רעב ומגיפות הקטינה באופן משמעותי את מספר תושבי ספרד.

ב-17 בספטמבר 1665 מת פליפה במדריד, ובנו קרלוס השני, מלך ספרד עלה לשלטון במקומו.

משפחתו

פליפה נישא בשנת 1615 לאליזבת, נסיכת צרפת, בתם של אנרי הרביעי, מלך צרפת ומארי דה מדיצ'י. לזוג נולדו 8 ילדים, מהם רק בתו הצעירה ביותר האריכה ימים אחריו:

אליזבת נפטרה בשנת 1644, ובשנת 1649 פליפה נשא לאישה את מריאנה מאוסטריה, בתם של פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומריה אנה מספרד. לזוג נולדו חמישה ילדים, מהם רק שניים הגיעו לבגרות, וחיו לאחר אביהם:

לפליפה גם היו פילגשים רבות במהלך חייו, שילדו לו מספר ילדים מחוץ לנישואין.

Escudo de Armas de Felipe II a Carlos II
שלט האצולה של פליפה הרביעי

אילן יוחסין

קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
איזבלה מפורטוגל
 
מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
מריה מספרד
 
פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
אנה, נסיכת בוהמיה והונגריה
 
אלברכט החמישי, דוכס בוואריה
 
אנה, ארכידוכסית אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פליפה השני, מלך ספרד
 
 
 
 
 
אנה, ארכידוכסית אוסטריה
 
 
 
 
 
קרל השני, ארכידוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
מריה אנה מבוואריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פליפה השלישי, מלך ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרגרטה מאוסטריה, מלכת ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פליפה הרביעי, מלך ספרד

קישורים חיצוניים

הקודם:
פליפה השלישי
מלך ספרד הבא:
קרלוס השני
אליזבת מצרפת (1602–1644)

אליזבת מצרפת (צרפתית: Élisabeth de France, ‏22 בנובמבר 1602 - 6 באוקטובר 1644), הייתה בתו של אנרי הרביעי מלך צרפת ואשתו של פליפה הרביעי, מלך ספרד.

בית הבסבורג

בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) היה אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה. בין התפקידים בהם החזיק הבית:

קיסרי גרמניה (למשך מספר מאות עד 1806), בדרך כלל הוכתרו בתור קיסרים רומים קדושים ושליטי אוסטריה (בתור דוכסים 1282–1453, ארכידוכסים 1453-1804)

קיסרי אוסטריה - קיסרי האימפריה ההבסבורגית (1804-1526), קיסרי האימפריה האוסטרית (1867-1804), קיסרי האימפריה האוסטרית ("ציסלייטניה") במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית ובמקביל קיסרי האימפריה האוסטרו-הונגרית כולה (1918-1867)

מלכי קרואטיה (1437-1439, 1445-1457, 1526-1918)

מלכי הונגריה (1437-1439, 1445-1457, 1526-1918)

מלכי ספרד (1516-1700)

מלכי פורטוגל (1580-1640)

מלכי בוהמיה (1526-1618, 1621-1867)

הנסיכים הגדולים של טראנסילבניה (1690-1867)בנוסף, הבית החזיק במספר כתרים אחרים לזמן קצר:

מלך אנגליה ואירלנד (1554–1558)

קיסר מקסיקו (1864-1867)

הדוכס הגדול של טוסקנה (1790-1859)

דוכס פארמה (1814-1847)

דוכס מודנה (1814-1859)ועוד תארים רבים נוספים.

גשר נוטרדאם

גשר נוטרדאם (בצרפתית: Pont Notre-Dame) הוא גשר שניצב מעל נהר הסן בפריז, צרפת, ומקשר בין רציף ז'סבר (quai de Gesvres) שבגדה השמאלית לבין רציף דה לה קרוס (quai de la Corse) שבאיל דה לה סיטה. הגשר ידוע במיוחד בשל היותו הגשר "העתיק ביותר" בפריז. גשר היה קיים במקום הזה מאז העת העתיקה, אף על פי שהוא נהרס ונבנה מחדש פעמים רבות; הגשר העתיק ביותר בפריז שנותר ללא פגע הוא כיום הפון נף. על גבי הגשר נבנו בעבר מבנים רבים, בהם לפחות 60 בתים, ומשקלם הרב גרם לגשר נוטרדאם להתמוטט במאה ה-15.

דוד טנירס הבן

דָוִד טֶנִירְס הבן (פלמית: David Teniers II; ‏ 15 בדצמבר 1610 - 25 באפריל 1690) היה צייר פלמי.

השלכה מהחלון

השלכה מהחלון (דפנסטרציה - Defenestration) היא הדחת בכיר על ידי השלכתו מן החלון. המונח מופיע בעיקר בהקשר של הפוליטיקה של צ'כיה, במהלכה התקיימו מספר "השלכות מהחלון" ידועות. המילה מורכבת מהבסיס הלטיני fenestra (=חלון) ומהקידומת de שמשמעה "החוצה".

זמבואנגה סיטי

זמבואנגה סיטי (בפיליפינית: Lungsod ng Zamboanga, "לונגסוד נג זמבואנגה"; בצ'בקנו סמבואנגניו: Ciudad de Zamboanga, "סיודד דה סמבואנגה"; לעיתים נהגה סמבואנגה סיטי) היא העיר הגדולה ביותר במחוז חצי האי זמבואנגה בפיליפינים, ובירת המחוז בעבר. העיר נמצאת בחוף הדרומי חצי האי זמבואנגה, הנמצא על האי מינדנאו. בעיר מתגוררים למעלה מ-800,000 תושבים, מה שהופך אותה לעיר השישית בגודל אוכלוסייתה בפיליפינים.

יוזף פרדיננד מבוואריה

יוזף פרדיננד מבוואריה (בגרמנית: Joseph Ferdinand von Bayern;‏ 28 באוקטובר 1692 - 6 בפברואר 1699) היה בנו של מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה, אשר היה מועמד לרשת את קרלוס השני, מלך ספרד, אולם מת בצעירותו ולא ירש את הכתר הספרדי.

יחסי הולנד–צרפת

בין ממלכת הולנד לבין צרפת מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים. כמו כן השתיים חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.

לאס מנינאס

לַאס מֶנִינַאס (בספרדית: Las Meninas‏, עלמות החצר; 1656) היא אחת היצירות המפורסמות ביותר של הצייר הספרדי בן המאה ה-17 דייגו ולסקס. היצירה מוצגת כיום במוסאו דל פראדו שבמדריד.

הציור מתאר את הנסיכה אינפנטה מרגריטה, בתם הבכורה של פליפה הרביעי מלך ספרד בנישואיו השניים למריה אנה, המוקפת בבנות-לווייתה, גמדותיה וכלבהּ. בצד שמאל של התמונה ניתן לראות את ולסקס עצמו, נחבא למחצה מאחורי כן הציור הגדול.

הקומפוזיציה בתמונה היא רבת רושם. האינפנטה עומדת בין משרתותיה, וגמדתה לימינה. על אף היותה הדמות הנמוכה ביותר בציור, האינפנטה היא מרכז הקומפוזיציה. אחת המשרתות כורעת ברך לפניה והשנייה קדה כלפיה קידה, והדבר הופך את הנסיכה הצעירה, בצבעיה הבהירים ושמלתה המנופחת, למקור התנועה ביצירה. הגמדה, שגובהה זהה לזה של הנסיכה, היא דמות כעורה אשר בהשוואה אליה נראית הנסיכה עדינה, שברירית וייחודית. בשמאל התמונה, חשוך ורוגע, מוצג הצייר עצמו כשהוא עומד מאחורי בד הקנבס הרחב. זהו אחד הפורטרטים העצמיים הטובים ביותר של ולסקס שנשתמרו. מעל ראשה של הנסיכה ניתן לראות במעומעם את הזוג המלכותי, שנשקף מתוך מראה שתלויה בצדו הרחוק של החדר.

העמדת הדמויות בתמונה, שנראית פשוטה וסתמית, נחשבת לגאונית מאין כמוה. המלך פליפה הרביעי ומלכתו, על אף שהם נראים אך בקושי, הם נושא התמונה, ואליהם מוסבת תשומת הלב של כל הנוכחים בחדר: מבטו של הצייר מופנה אליהם בעוד הוא מצייר אותם, וכל ההתרחשות בחדר היא למעשה ביקור של הנסיכה ומשרתותיה בסטודיו שבו מציירים את הוריה. כצופים אנו מסיקים כי מקומנו נפקד מהסצנה כולה, כיוון שבנקודת מבטנו מוצב למעשה הזוג המלכותי. התמונה, שנראית בתחילה כבעלת קומפוזיציה "פתוחה" (כמו צילום או התבוננות דרך חלון) שבה יש נקודת מבט מוגדרת למתבונן, הופכת לקומפוזיציה סגורה, שבה נקודת מבטו של הצופה חופפת לנקודת המבט של אחת הדמויות המתוארות בתמונה. תפיסה זו מחוזקת בכך שהציור אותו מצייר ולסקס בתמונה נסתר לחלוטין מעיני הצופה בה.

לוקה ג'ורדנו, צייר איטלקי בן זמנו של ולסקס, תיאר את היצירה כ"תאולוגיה של הציור". חוות דעת דומה נשמעה מפיו של הצייר הבריטי תומאס לורנס, שאמר שהתמונה "מהווה את תמצית הפילוסופיה של האמנות". מסופר כי הצלב האדום שמצויר על חזהו של ולסקס, המציין שייכות למסדר האבירים של סנטיאגו, צויר על ידי המלך פליפה הרביעי עצמו, כמחווה לצייר וכהבעת נכונות להופכו לאביר המסדר. ולסקס קיבל את תואר האבירות שלוש שנים לאחר השלמת העבודה על התמונה, לאחר שוועדה מיוחדת קבעה כי בדמו לא זורם דם יהודי או מורי ועל כן הוא זכאי להיות חבר במסדר האבירים היוקרתי.

לואי, הדופן הגדול

לואי, הדופן הגדול (בצרפתית: Louis de France;‏ 1 בנובמבר 1661 - 11 באפריל 1711) היה דופן צרפת בין השנים 1661 ל-1711.

לואי הארבעה עשר, מלך צרפת

לואי הארבעה עשר (צרפתית: Louis XIV, ‏5 בספטמבר 1638 – 1 בספטמבר 1715) היה מלך צרפת ונווארה במשך 72 שנה (1643–1715).

תקופת שלטונו נודעת בשם עידן לואי הארבעה עשר מאחר שהוא היה החזק, והנודע במלכי אירופה באותה תקופה, שרבים ניסו לחקות אותו ואת חצרו. לואי קיבל לידיו מדינה במשבר, בפשיטת רגל פיננסית, תשושה ממלחמות ומעימותים פנימיים, והוריש לבאים אחריו מדינה יציבה, החזקה ביותר בעולם המערבי. הוא הרחיב את גבולות צרפת, העלה את נכדו על כס המלכות הספרדי, והקים ממשל מרכזי יעיל. בתקופתו שגשגה גם התרבות הצרפתית בדמותם של אישים כמולייר, ז'אן רסין, ולה פונטיין. עם זאת אופיין שלטונו בעריצות ובאי סובלנות שהובילו לאחר זמן לזעם העממי שהוליד את המהפכה הצרפתית. המלחמות והמסים הגבוהים רוששו חלקים ניכרים מצרפת וגרמו לקשיים כלכליים. המשפט המיוחס ללואי "המדינה זה אני" ("L'État, c'est moi") מבטא היטב את מהות המשטר האבסלוטי שייצג.

לואי הוכתר למלך בגיל חמש, אך נעשה שליט צרפת בפועל רק בשנת 1661 אחרי מותו של האיש החזק בצרפת, הקרדינל מזראן. ב-1660 נישא למריה תרזה, בתו של פליפה הרביעי, מלך ספרד, ולהם נולדו שלושה בנים ושלוש בנות שמכולם שרד הבן הבכור בלבד, לואי (1661 – 1711). מריה תרזה נפטרה ב-1683 והמלך נישא למאדאם דה מיינטנון אך לא נולדו להם ילדים. למלך לואי הארבעה עשר היו גם כששה עשר ילדים ממאהבותיו, ובהן לואיז דה לוואלייר שילדה בן ובת, ומאדאם דה מונטספאן שילדה שני בנים ושתי בנות.

הוא הקים את ארמון ורסאי העצום והמפואר שבקרבת פריז, קישט וריהט אותו בעושר והידור רב. ישיבתו רחוק מן העיר ביטאה את עליונותו על העם והגבירה את יראת הכבוד כלפיו. סגנון הבנייה של הנאו-קלאסיציזם הדגיש את העוצמה, היציבות והעושר של השליט היחיד. המלך ידע להיות מקסים ורב חסד והרשים את צרפת ואת אירופה כולה בטקסי המלכות המפוארים שערך ובחיי החצר העשירים והמורכבים. הוא הכניע את מרדנותם המסורתית של אצילי צרפת שגרמה צרות רבות לקודמיו בכך שחייבם להשתתף דרך קבע בחיי החצר רבי הטקסים. למעלה ממחצית מהכנסות המלך נועדו לאחזקת הארמון ולקיום החצר ובסופו של דבר הפאר והמותרות דלדלו את אוצר המדינה.

מרגריטה תרסה מספרד

מרגריטה תרסה מספרד (בספרדית: Margarita María Teresa de Austria, בגרמנית: Margarita Theresa von Spanien;‏ 12 ביולי 1651 - 12 במרץ 1673) הייתה הקיסרית האימפריה הרומית הקדושה, מלכת גרמניה, ארכידוכסית אוסטריה, מלכת הונגריה ובוהמיה, כאשתו של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. היא הייתה בתו של פליפה הרביעי, מלך ספרד, ואחותו הבכירה של קרלוס השני, מלך ספרד. היא הדמות המרכזית של לאס מנינאס המפורסם על ידי דייגו ולאסקס, והנושא של ציורים רבים שלו מאוחר יותר.

מריאנה מאוסטריה

מריאנה מאוסטריה (בגרמנית: Maria Anna von Österreich;‏ 24 בדצמבר 1634 - 16 במאי 1696), הייתה בתו של פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואשתו של פליפה הרביעי, מלך ספרד.

מריה אנטוניה מאוסטריה

מריה אנטוניה מאוסטריה (בגרמנית: Maria Antonia Josepha Benedicta Rosalia Petronella;‏‏ 18 בינואר 1669 - 24 בדצמבר 1692) הייתה אשתו של מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה ובתו של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

מריה תרסה, נסיכת ספרד

מריה תרסה, נסיכת ספרד (בספרדית: María Teresa de Austria, ‏10 בספטמבר 1638 - 30 ביולי 1683), הייתה בתו של פליפה הרביעי, מלך ספרד ואשתו הראשונה של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת.

פליפה

האם התכוונתם ל...

פליפה החמישי, מלך ספרד

פליפה החמישי, מלך ספרד (בספרדית: Felipe V de España;‏ 19 בדצמבר 1683 - 9 ביולי 1746) היה מלך ספרד בין השנים 1700 ל-1746.

פליפה השלישי, מלך ספרד

פליפה השלישי, מלך ספרד (בספרדית: Felipe III de España; ‏14 באפריל 1578 – 31 במרץ 1621), היה מלך ספרד ופורטוגל משנת 1598 ועד מותו. בפורטוגל כונה פיליפה השני. ראש הממשלה שלו היה הדוכס לרמה.

קרלוס השני, מלך ספרד

קרלוס השני, מלך ספרד (בספרדית: Carlos II de España‏; 6 בנובמבר 1661 - 1 בנובמבר 1700), היה המלך האחרון של ספרד תחת שלטון בית הבסבורג. קרלוס שלט כמעט על כל איטליה (מלבד פיימונטה, מדינת האפיפיור והרפובליקה של ונציה), ארצות השפלה הספרדיות, ועל האימפריה הספרדית, שהשתרעה ממקסיקו ועד לפיליפינים. קרלוס ידוע בשל הבעיות הפיזיות, האינטלקטואליות והנפשיות הנרחבות שהיו לו - בשל שלטונו החלש וחסר ההשפעה עקב כך - וכמו כן גם ידוע בשל תפקידו בהשתלשלות העניינים שהובילה לפרוץ מלחמת הירושה הספרדית.

מלכי ספרד
המלכים הקתוליים פרננדו השני ואיזבלה הראשונה Coat of Arms of Spanish Monarch
בית הבסבורג פליפה הראשוןקרלוס הראשוןפליפה השניפליפה השלישי • פליפה הרביעי • קרלוס השני
בית בורבון פליפה החמישילואיס הראשוןפליפה החמישיפרננדו השישיקרלוס השלישיקרלוס הרביעיפרננדו השביעיקרלוס הרביעי
בית בונפרטה ז'וזף בונפרטה
בית בורבון (שיבה ראשונה) פרננדו השביעיאיזבלה השנייה
בית סבויה אמדאו הראשון
בית בורבון (שיבה שנייה) אלפונסו השנים עשראלפונסו השלושה עשר
בית בורבון (שיבה שלישית) חואן קרלוס הראשוןפליפה השישי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.