פלופונסוס

פֶּלוֹפּוֹנסוֹסיוונית: Πελοπόννησος, ביוונית מודרנית נהגה פֶּלוֹפּוֹנִִיסוֹס) הוא חצי אי גדול בדרום יוון. פירוש השם ביוונית הוא Pelopos nesos, כלומר "האי של פלופס" (גיבור מן המיתולוגיה היוונית). בהתאם לפירוש מכונה חצי האי לעיתים הפלופונסוס (מיודע - "האי של פלופס").

ב-1893 נפתחה תעלת קורינתוס אשר הפרידה את פלופונסוס באופן מלאכותי מהיבשת, להוציא גשר מעל התעלה. ב-2004 חובר חצי האי לצפון יוון גם על ידי בניית גשר ריו-אנטיריו.

בימי הביניים נקרא פלופונסוס מוראה.

העיר טריפולי היא בירת האזור המנהלי פלופונסוס, ואילו העיר פטרס היא העיר הגדולה בחצי האי פלופונסוס.

מחוז פלופונסוס המשתרע על מרבית שטחו של חצי האי פלופונסוס מהווה אחד ממחוזות יוון, ומכיל חמש יחידות אזוריות:

שתי יחידות אזוריות נוספות, אכאיה ואליס, נמצאים גאוגרפית על פלופונסוס, אך שייכות למחוז מערב יוון מבחינה מנהלתית.

LocationPeloponnese-HEL-1-z

גאוגרפיה

Limeni Mani
מפרץ לימני

שטחו של פלופונסוס הוא 21,556 קמ"ר. חצי האי מופרד מהיבשה על ידי מפרץ קורינתוס, מפרץ פטרס והמפרץ הסרוני. על אף חופיו הארוכים אין בו מישורי חוף פרט לדלתות של הנהרות, חלק מהחוף הצפוני מערבי ומפרץ ארגוליס. צפונו ומערבו מכוסים על ידי גוש הרים, שגובהם הממוצע מעל אלף מטר. הפסגה הגבוהה ביותר היא פסגת פרופיטיס איליאס (2,344 מטר) על רכס טייגטוס. ההרים מבותרים על ידי אפיקי נהרות שזורמים לכל הכיוונים, מקשים על התחבורה, ובתקופה העתיקה שימשו כיסוד לחלוקה המדינית.

במזרחו של חצי האי, ישנה חלוקה ברורה יותר על ידי רכסי הרים מקבילים, שביניהם עמקים שממשיכים למפרצי ים. הגדול ביניהם הוא עמק נהר אורוטס הפורה. בינו לבין הים האגאי מפריד רכס ההר פרנון (1,835). מישור ארגוליס הוא שפלה שנמשכת בין מפרץ ארגוליס לתעלת קורנית, ושימש תמיד כדרך תחבורה ראשית.

מתוך פלופונסוס יוצאים 4 חצאי איים המופנים דרומה.

יהודים

קיים תיעוד לקשרים בין יהודה וספרטה במחצית הראשונה של המאה ה-3 לפנה"ס והם חודשו בהמשך על ידי יונתן החשמונאי. מכתבו של הקונסול הרומאי מ-142 לפנה"ס, שהעתקים ממנו נשלחו לספרטה וסיקיון שבפלופונסוס, מעיד על קיום יישובים יהודים במקומות אלה.

הכהן הגדול חוניו השלישי נמלט לספרטה מפני אנטיוכוס אפיפנס.

במאה ה-1, היו לפי עדותו של פילון האלכסנדרוני יהודים ברוב חלקי פלופונסוס. פאולוס מצא יהודים ובתי כנסת בעיר קורינתוס. אספסיאנוס שלח אלפי שבוים יהודים אל נירון קיסר לעבוד באיסתמוס הקורינתי. לאורך התקופה הרומאית והביזנטים הלכה וגדלה האוכלוסייה היהודית. תחת השלטון הטורקי המשיכו היהודים בשגשוגם, והיישוב גדל על ידי חלק מאנוסי ספרד שברחו לאזור. עם פלישת ונציה לפלופונסוס ב-1685 ברחו היהודים בבהלה מפטרס.

היוונים שבפלופונסוס, שמרדו לעיתים קורבות בטורקים, היו פוגעים בקהילות היהודיות, שנחשבו בעיניהם בעלי ברית של הטורקים. בפרוץ מרידת היוונים בפלופונסוס (1821) נטבחו שם 5,000 יהודים והנותרים נמלטו לקרקירה ולכלקיס. בתקופה הטורקית עסקו היהודים בעיקר ברוכלות ובפחחות וחיו בדלות.

במלחמת העולם השנייה היה פלופונסוס בשליטה איטלקית ומצב היהודים היה טוב יותר מאשר אחיהם באזורי השליטה הגרמנית, משום שהאיטלקים לא הפעילו את חוקי הגזע. לאחר כניעת איטליה וכיבוש כל יוון על ידי גרמניה הגיעה ההשמדה גם אליהם. לאחר שחרור יוון כמעט ולא נשארו יהודים ביוון כולה (מעריכים שכ-88% מהאוכלוסייה היהודית ביוון נכחדה) ובפלופונסוס בפרט.

קישורים חיצוניים

אולימפיה

אולימפיה (ביוונית: Ολυμπία - נהגה "אולימביה") הייתה מתחם מקודש בחבל ארץ אליס במערב חצי האי פלופונסוס ביוון, והיא התפרסמה בשל המשחקים האולימפיים בעת העתיקה אשר נערכו בה אחת לארבע שנים משנת 776 לפנה"ס לערך ועד שבוטלו בשנת 394 בידי הקיסר הרומי תאודוסיוס הראשון.

עוד יצא שמה של אולימפיה בזכות מקדש זאוס באולימפיה ופסל זאוס באולימפיה שניצב בו, אשר נחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק. האתר הוקם בחורשה קדושה (τέμενος) שנקראה אלטיס, מדרום לגבעת קרוניון, הקרויה על שם האל קרונוס ונישאת לגובה של 125 מטר. הוא ניצב על הגדה הימנית של נהר אלפיוס (Αλφειός), בסמוך ליובלו קלדאוס (Κλάδεος), כ-18 ק"מ מזרחית לחוף הים היוני.

כיום ניצבת העיירה המודרנית אולימפיה סמוך לאתר העתיק. בשנת 2001 מנתה אוכלוסייתה 11,069 איש.

איונים

האיונים (ביוונית: Ἴωνες) היו אחת משלוש הקבוצות האתניות שהרכיבו את העם ההלני.

לפי האגדה, האיונים היו צאצאיו של יון, בנו של קסותוס, ונכדו של הלנוס (האב הקדמון האגדתי של כל ההלנים, ששני בניו האחרים היו איולוס ודורוס).

למושג "איוני" היו שני מובנים ביוון העתיקה. במובן הצר, איוני היה מי שדובר את הניב האיוני, בעיקר ביישובים הממוקמים על איים בים האגאי, אך גם ביישובים בחוף המערבי של אנטוליה, באזור שקיבל את השם איוניה (לשם היגרו איונים דרך אתונה לאחר שגורשו מאדמתם, בחצי האי פלופונסוס, בעת הפלישה הדורית). במובן הרחב יותר, האיונים היו כל מי שדיבר בניב האיוני, בניב האטי או כל דיאלקט השייך למה שקרוי יוונית מזרחית.

שתי הקבוצות האתניות האחרות ביוון העתיקה היו הדורים והאיולים. האיונים חיו לחופי הים האגאי ועל רוב האיים בו. האיולים שכנו בבויאוטיה, לסבוס ובכמה איים לחוף אנטוליה. לעומתם, את הדורים, שהיוו את הקבוצה האתנית הגדולה מבין ההלנים, ניתן היה למצוא במקדוניה, פלופונסוס, כרתים, רודוס ובשישייה הדורית.

אוכלוסייה איונית גדולה נמצאה בתראקיה, והעיר הצרפתית מארסיי הוקמה על ידי מהגרים מהעיר פוקאיה שבאיוניה.

אליס

אֵליס (ביוונית: Ηλεία), או איליס, היא יחידה אזורית וחבל ארץ היסטורי של יוון. אליס שייכת למחוז מערב יוון, וממוקמת בצפון-מערב חצי אי פלופונסוס, בין אכאיה בצפון-מזרח, ארקאדיה במזרח, מסיניאה בדרום והים היוני במערב ובצפון. גבולותיה של אליס העתיקה אינם חופפים במלואם לגבולות של היחידה האזורית המודרנית: חלק משטחה המסורתי נמצא בתחום היחידות האזוריות של אכאיה וארקאדיה, וחלקים שנמצאים תחת שיפוט אליס המודרנית, היוו חלק מארקאדיה ההיסטורית.

שטחה הכולל של אליס המודרנית עומד על 2,618 קמ"ר, ונכון לשנת 2011, אוכלוסייתה מונה 159,300 נפשות, מה שהופך אותה ליחידה האזורית השנייה בגודל אוכלוסייתה בחצי האי פלופונסוס. העיר הגדולה ביותר באליס היא פירגוס, שמהווה את בירתה המנהלתית.

אליס העתיקה התגבשה כיחידה מדינית בסוף המאה ה-8 לפנה"ס, שמרכזה היה בצפון הארץ, סביב נהר הפניאוס, אבל היא הייתה מאוכלסת כבר המאה ה-11 לפנה"ס. אף על פי שאליס מעולם לא השתוותה בהשפעתה המדינית או בכוחה צבאי לשכנותיה החזקות יותר בחצי האי, כגון ספרטה, ארגוס, או הליגה האכאית, הייתה לה חשיבות ניכרת ביוון העתיקה, בשל מיקומה של אולימפיה בתחומיה: אולימפיה הייתה מתחם קדוש לכלל ההלנים, והמקום בו נערכו המשחקים האולימפיים העתיקים, אשר נוהלו על ידי האילאיים החל מסוף המאה ה-8 לפנה"ס.

המאה ה-5 וה-4 לפנה"ס היו תור הזהב של המשחקים האולימפיים ושל אולימפיה, ולתקופה זו מיוחסת בניית מקדש זאוס באולימפיה ובו פסל השנהב של זאוס אשר נחשב לאחד שבעת פלאי תבל של העולם העתיק.

ארגוס

ארגוס (ביוונית: Άργος) הוא שמה של פוליס יוונית בארגוליס שבצפון-מזרח חצי האי פלופונסוס בתקופת יוון העתיקה, ושמה של עיר מודרנית באותו מיקום ביוון המודרנית. העיר ממוקמת מצפון למפרץ ארגוליס ומצפון לנַאפְפְּלִיוֹ, בירת ארגוליס, ונמלה העתיק של ארגוס.

ארקאדיה

ארקאדיה (יוונית: Αρκαδία) היא יחידה אזורית וחבל ארץ היסטורי של יוון. ארקאדיה המודרנית שייכת מנהלתית למחוז פלופונסוס, וממוקמת במרכז חצי האי פלופונסוס בדרום יוון, בין קורינתוס בצפון מזרח, ארגוליס ומפרץ ארגוליס במזרח, לאקוניה בדרום, מסניה בדרום מערב, אליס בצפון מערב, ואכאיה בצפון. הגישה של היחידה האזורית המודרנית לים האגאי במזרח, לא הייתה קיימת בחבל הארץ הקדום.

מקור השם ארקאדיה הוא מארקאס, דמות מיתולוגית, שלפי האגדה, צאצאיו יישבו את היישובים הראשונים בארקאדיה.

שטחה של ארקאדיה עומד על 4,419 קמ"ר, והיא תופסת כחמישית משטח חצי האי, ושליש משטח המחוז, מה שהופך אותה ליחידה האזורית הגדולה ביותר בפלופונסוס. אוכלוסיית ארקאדיה מונה, נכון ל-2011, 86,865 נפשות, כאשר יותר ממחצית האוכלוסייה מתגוררת בתחומי הרשות המוניציפלית של טריפולי, העיר הגדולה ביחידה, המשמשת כבירתה המנהלית וכבירת מחוז הפלופונסוס כולו.

ארקאדיה היא הררית ברובה, כאשר רכס הרי טייגטוס שולט על מזרח ומזרח דרומה היחידה האזורית, הרי פרנוסוס ממוקמים במזרחה, והרי ליקאון ומנלו בצפונה.

המילה "ארקאדיה" משמשת בהשאלה לתיאור חיי אושר ושלווה, והתואר "ארקאדי" משמש לתיאור כפרי פשוט. זרם ספרותי במאות ה־17 וה־18 באיטליה נקרא על שם חבל הארץ, כיוון שדגל בחזרה לסגנון פשוט והיולי.

הליגה האכאית

הליגה האכאית (ביוונית: Κοινὸν τῶν Ἀχαιῶν) הייתה קונפדרציה של ערי מדינה יווניות בתקופה ההלניסטית בחבל אכאיה שבצפון חצי האי הפלופונסוס. בהמשך התפשטה הליגה לכל רחבי חצי האי פלופונסוס שביוון.

מדינות הליגה היו ביחסים מתוחים ולעיתים אף במצב מלחמה עם הליגה האיטולית. לא אחת היו בברית עם מצרים התלמית.

אישיות בולטת בליגה זו, היא אראטוס מסיקיון שהיה סטרטגוס של הליגה במשך 23 שנה - לא ברציפות אלא במספר תקופות.

הליגה האכאית נלחמה למען האינטרס שלה, אף שנלחמה בשלטון המקדוני, לא חששה לבקש סיוע כאשר נלחמה בספרטה שהייתה בשלטון המלך אגיס הרביעי.

הליגה האכאית הביאה שגשוג כלכלי לחברות בה, ותימרנה את דרכה בין חילופי השלטון של בית אנטיגונוס, ולימים גם תחת שלטון רומא.

הליגה האכאית הייתה מבוססת על מוסדות כגון: אספת העם, המועצה (בולה) וסטרטגוס.

ההיסטוריון פוליביוס נהג לשבח את הליגה האכאית על תפקודה, ועל שיטת השלטון שהנהיגה. יש האומרים כי ההיסטוריון הגזים בדבריו עקב פטריוטיות.

הליגה הפלופונסית

הליגה הפלופונסית (ידועה גם כברית הפלופונסית) הייתה ברית בין מספר ערי מדינה בראשות ספרטה, ביוון העתיקה. הרכב הליגה השתנה עם השנים, אך מרכזה היה בחצי האי פלופונסוס, שם כללה את כל המדינות פרט לאכאיה וארגוס.

שיאה של הליגה היה בין הקמתה בשנת 555 לפנה"ס למחצית הראשונה של המאה ה-4 לפנה"ס, כאשר כמעט כל הפולייס היווניות, כולל אתונה ותבאי, היו חברות בליגה. לאחר הדיפת הפלישה הפרסית בשנת 479 לפנה"ס, הספרטנים רצו להתרכז בבעיות פנים יווניות והאתונאים הקימו ליגה משלהם - הליגה האטית-דלית. בשנת 431 לפנה"ס פרצה מלחמה בין שתי הליגות, המלחמה הפלופונסית. לאחר יציאת אתונה מהברית, עדיין כללה הברית ערים ושטחים נרחבים ביוון (כל פלופונסוס ורוב יוון המרכזית).

לאחר הניצחון על אתונה כוח הספרטנים נחלש. הם הסתבכו במלחמה עם הפרסים, שלא הצליחו בה יותר מדי. בשנת 398 לפנה"ס היה מרד נגד הספרטנים ביוון. הם הצליחו להתגבר עליו בקושי רב ובשנת 371 לפנה"ס תבאי הכריזה עליהם מלחמה. במלחמה זו, הצבא הספרטני הובס בפעם הראשונה מזה 300 שנה (קרב לאוקטרה, 371 לפנה"ס). כתוצאה מכך הליגה התפרקה מרוב חברותיה ונשארה בגבולות הפלופונסוס בלבד. לאחר התבוסה הראשונית התבאיים עזרו לארקדים לפרוש מהברית עם ספרטה וכעבור כמה שנים פלשו שוב לאדמת ספרטה. הספרטנים הצליחו לנצח אותם הפעם, אך במחיר גבוה מדי. כתוצאה מהמלחמות האחרונות הספרטנים ירדו מגדולתם ולא הצליחו להשתקם עוד לעולם והפכו לפוליס משני. במשך הזמן הם שולבו בכוח בליגה האכאית

על ידי האימפריה הרומית.

יוון

יוון (ביוונית: Ελλάδα (מידע • עזרה), תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון. יש בה כ-3,000 איים, והיא גובלת בצפון עם בולגריה, אלבניה ומקדוניה הצפונית, במזרח עם טורקיה והים האגאי, במערב עם הים היוני ובדרום עם הים התיכון. רבים רואים ביוון העתיקה את ערש תרבות המערב.

יוון המיקנית

יָוָון המִיקֶנִית היא השלב האחרון בתקופת הברונזה ביוון העתיקה, היא שימשה כתפאורה לשירה האפית של הומרוס וסיפורים אחרים מהמיתולוגיה היוונית. התקופה המיקנית שואלת את שמה מהאתר הארכאולוגי המרכזי מיקנה הממוקם בצפון-מזרח מחוז ארגוס אשר בחצי האי פלופונסוס בדרום יוון. אתונה ותבאי הן גם ערים מיקניות מרכזיות.

ים מירטון

ים מירטון (ביוונית: Mυρτώο Πέλαγος, Myrtöo Pelagos) הוא ים שולי בים התיכון (בדרום-מערב הים האגאי) בין חצי האי פלופונסוס לבין האיים הקיקלאדיים המערביים.

הים נקרא על שם הגיבור היווני מירטילוס שלפי המיתולוגיה היוונית נזרק לתוכו על ידי פלופס.

הים כולל ארבעה מפרצים: מפרץ ארגוליס, "מפרץ" הידרה (Κόλπος Ύδρας), מפרץ אפידאורוס (Κόλπος Επιδαύρου) והמפרץ הסרוני.

לאקוניה

לאקוניה (ביוונית: Λακωνία), או לאקדיימוניה, היא יחידה אזורית וחבל ארץ היסטורי של יוון. לאקוניה המודרנית שייכת מנהלתית למחוז פלופונסוס, וממוקמת בדרום מזרח הפלופונסוס שבדרום יוון, בין ים מירטון במערב, מפרץ לאקוניה והים התיכון בדרום, מסיניאה ומפרץ מסיניאה במערב, וארקאדיה בצפון.

בתקופת יוון העתיקה, לאקוניה נשלטה על ידי הפוליס ספרטה. ספרטה הייתה הכוח הראשון במעלתו בפלופונסוס, עמדה בראש הליגה הפלופונסית, נאבקה עם אתונה העתיקה על ההגמוניה ביוון כולה, והגיעה לשיא תהילתה כאשר עמדה בראש הכוחות היווניים שהדפו את הפרסים, כשאלו ניסו לכבוש את יוון בשנת 480 לפנה"ס.

שטחה של לאקוניה המודרנית עומד על 3,636 קמ"ר, ואוכלוסייתה מונה, נכון ל-2011, 89,138 נפשות, כאשר יותר משליש האוכלוסייה מתגוררת בתחומי הרשות המונציפאלית של ספרטה המודרנית, העיר הגדולה בלאקוניה, ובירתה המנהלתית.

המושגים "דיבור לאקוני", "משפט לאקוני" או "שפה לאקונית", שואבים את שמם מחבל הארץ העתיק.

מחוזות יוון

מחוזות יוון (ביוונית: περιφέρειες; בתרגום מילולי: פריפריות) הם הרמה הראשונה של החלוקה המנהלית של יוון. קיימים 13 מחוזות שונים, כאשר תשעה מהם מתפרסים על יוון היבשתית, בחצי האי הבלקני ובחצי האי פלופונסוס, וארבעה על איי יוון (שניים באיי הים האגאי, אחד בכרתים ואחד באיים היוניים). 13 המחוזות מתחלקים כיום ל-74 יחידות אזוריות. היחידות האזוריות החליפו חלוקה מוקדמת יותר ל-51 נפות, חלוקה שהייתה נהוגה עד לשנת 2011.

מיקנה

מיקנה (יוונית עתיקה Μυκήνη, יוונית מודרנית Μυκήνες), היא אתר ארכאולוגי ביוון, הממוקם בצפון-מזרחו של חצי האי פלופונסוס, כ-90 ק"מ דרומית-מערבית לאתונה. האתר ממוקם בלבו של אזור גבעות ועמקים חקלאיים, בהם מתקיימת חקלאות עשירה עד ימינו. באלף ה-2 לפנה"ס הייתה מיקנה אחת הערים היווניות החשובות ביותר, ושלטה על חלק נרחב ביוון הדרומית ובאגן הים התיכון. התקופה שבין 1600 לפנה"ס ל-1100 לפנה"ס מכונה התקופה המיקנית עקב חשיבותה של העיר בתקופה זו. האקרופוליס של מיקנה וסדרה של קברים שנחשפו בסביבתו השתמרו היטב, ובשנת 1999 הוכרז המקום כאתר מורשת עולמית.

מנלאוס (מלך ספרטה)

מנלאוס (ביוונית: Μενελαος) היה אחד מהמלכים האגדיים של ספרטה, בחצי האי פלופונסוס. מנלאוס מתואר כבעל שיער אדום, נמוך ומוצק.

לפי המסופר באיליאדה, היה מנלאוס אחיו של אגממנון, המלך העליון של מיקנה והמלך העליון של יוון. מנלאוס זכה להינשא להלנה היפה שרבים מאצילי יוון חיזרו אחריה, לאחר שאודיסאוס, שרצה לזכות בפנלופי, הציע לטינדראוס מלך ספרטה, כי בתמורה לתמיכתו באודיסאוס בחיזוריו אחרי פנלופי, יפרוש מהתחרות, ובנוסף הציע כי לפני שתעשה ההחלטה לגבי הזוכה בהלנה, כל המחזרים ישבעו להגן על הבעל הנבחר כנגד כל מי שיתקומם נגדו. תכסיס זה הצליח, והלנה ומנלאוס התחתנו. עם מותו של טינדראוס, מנלאוס הפך למלך ספרטה.

במלחמת טרויה עלה בידי אגממנון, אחי מנלאוס, לגייס צבא בן מאה אלף איש למלחמה בטרויה, בזכות השבועה, לאחר שהלנה ברחה עם פאריס נסיך טרויה. כל מנהיגי יוון היו מחויבים להילחם. עם תום הקרב על טרויה, מנלאוס קיבל חזרה את הלנה, והם שבו לביתם. חלק מהגיבורים שהיו מעורבים במלחמת טרויה סבלו מההשלכות של המלחמה בחזרתם הביתה (אודיסאוס סבל מזעם האלים, על פי הכתוב באודיסאה, ואגממנון נרצח על ידי קליטמנסטרה על פי המחזאי איסכילוס), מנלאוס הוא אחד היחידים שלא סבל מההשלכות המלחמה.

על שמו האסטרואיד 1647 Menelaus שהתגלה ב-1957 על ידי סת' ניקולסון ומכתש מנלאוס על הירח .

מסיניאה

מֶסִינִיאָה (ביוונית: Μεσσηνία, ביוונית עתיקה נהגה מֶסֶנִיאָה, בלטינית: Messenia - מֶסֶנְיָה) היא יחידה אזורית וחבל ארץ היסטורי של יוון. מסיניאה המודרנית שייכת מנהלתית למחוז פלופונסוס, וממוקמת בדרום מערב הפלופונסוס שבדרום יוון, על כול שטחו של חצי האי המסיניאי, ועל חלקו הצפון מערבי של חצי האי מאני. מסיניאה נתחמת על ידי היחידות האזוריות של ארקאדיה ולאקוניה במזרח, מפרץ מסיניאה והים התיכון בדרום, הים היוני במזרח, ואליס בצפון. היחידה האזורית כוללת גם בשטחה את איי אינוסס, קבוצת איים הצמודים לקו החוף של חצי האי המסיניאי, בחלקו הדרום מערבי.

ההתיישבות במסיניאה הייתה קדומה מאוד, ובכפר איקלנה שבתחומה נתגלתה ב-2011 העדות הכתובה הקדומה ביותר באירופה. בתקופת יוון העתיקה, למסיניאה היה חשיבות פוליטית מעטה. החבל, שגבולותיו חופפים במידה רבה את גבולות היחידה האזורית המודרנית, נשלט ונכבש על ידי כוחות חזקים יותר בפלופונסוס, ובראשם ספרטה, ששלטה על מסיניאה לאורך שנים רבות.

שטחה של מסיניאה עומד על 2,991 קמ"ר, ואוכלוסייתה מונה, נכון ל-2011, 159,954 נפשות. יותר משליש האוכלוסייה מתגוררת בתחומי הרשות המוניציפלית של קלמטה, העיר השנייה בגודלה בחצי אי הפלופונסוס, והעיר הגדולה ביותר במחוז פלופונסוס וביחידה האזורית. קלמטה משמשת גם כבירתה המנהלתית של מסיניאה, ומהווה את נמלה הראשי.

ספרטה

ספרטה (ביוונית מודרנית וביוונית אטית: Σπάρτη יוונית דורית: Σπάρτα; מכונה גם לאקדיימון, ביוונית: Λακεδαίμων) היא עיר קטנה ביוון. היא התפרסמה בזכות ההיסטוריה הארוכה שלה, במיוחד מהעת שבה הייתה פוליס חשובה ביוון העתיקה. היא חרבה בשלהי העת העתיקה, ומאז נעדרה חשיבות כלשהי. העיירה ספרטה, שהוקמה מחדש במאה התשע-עשרה, שוכנת בחבל לאקוניה, בחלק המרכזי הדרומי של חצי האי פלופונסוס, והיא בירת חבל זה.

שמה של ספרטה נודע לתהילה בזכות אורח חייהם הייחודי של אזרחיה, שהפך שם דבר, ובשל אומץ הלב של לוחמיה, שנודע בכל רחבי יוון העתיקה. נחישותם של לוחמיה אפשרה לספרטה להתקיים בלי חומות מגן עד אמצע המאה ה-4 לפנה"ס, שכן אף אויב לא העז להציב רגלו על אדמתה. שטח שלטונה של הפוליס השתרע על־פני כ-7,500 קמ"ר, שטח גדול במושגי יוון הקלאסית, שחבק את לאקוניה (כ-3,500 קמ"ר) ונחלה נוספת, מסניה (4,000 קמ"ר).

ספרטה עמדה בראש הליגה הפלופונסית והגיעה לשיא תהילתה כאשר עמדה בראש הכוחות היווניים שהדפו את הפרסים, כשאלו ניסו לכבוש את יוון בשנת 480 לפני הספירה.

אחרי המלחמה בפרסים הייתה ספרטה נתונה במאבק ממושך עם אתונה על ההגמוניה ביוון. מאבק זה, הידוע בשם "המלחמה הפלופונסית", הסתיים בניצחונה של ספרטה, אך החליש אותה. ספרטה נותרה הכוח ההגמוני ביוון במשך כמה עשרות שנים, אך אחרי המלחמה נגד תבאי (המחצית הראשונה של המאה ה-4 לפנה"ס) דעך כוחה. הפוליס לא הצליחה להשתקם ממפלתה ולא שבה למעמד בכורה ביוון. מאוחר יותר, בשנת 192 לפנה"ס, שולבה ספרטה בליגה האכאית, וכ-50 שנה לאחר מכן נבלעה על ידי הרפובליקה הרומית.

פטרס

פטרס, או פטרה (ביוונית: Πάτρα) היא העיר השלישית בגודלה ביוון, בירת מחוז מערב יוון, ובירת היחידה האזורית של אכאיה. העיר נמצאת בצפון-מערב חצי האי פלופונסוס, על חוף הים היוני.

בפטרס למעלה מ-210,000 תושבים. היא מרכז מסחרי ויש בה נמל גדול ומשגשג. העיר מרכזת נתיבי סחר ימיים מהים האדריאטי והיוני, קו מעבורות קבוע מאיטליה, ואת התנועה מגשר ריו-אנטיריו.

פילוס

פילוס (ביוונית: Πύλος, באיטלקית: Navarino, נאווארינו) הוא שמם של מפרץ גדול ועיירה בחוף המערבי של חצי האי פלופונסוס, במחוז מסניה שבדרום יוון. העיירה, הנקראת באיטלקית "פילוס וקיו" (Pylos Vecchio), שוכנת בחופו הדרום-מזרחי של המפרץ, והיא בירת הנפה פיליה (Pylia). ב-2011 מנתה אוכלוסייתה 5,287 נפש.

מרחק קילומטרים אחדים מפילוס החדשה, בחופו הצפון-מערבי של המפרץ, שוכנת פילוס העתיקה. עיר זו הייתה פוליס חשובה בתקופה המיקנית, ונזכרת באיליאדה להומרוס כמי שעמדה בראש ברית של תשע ערי חוף במלחמת טרויה. באתר בעיר התגלו מאות לוחות חרס ועליהם טקסטים בכתב יווני עתיק.

מפרץ פילוס, היה זירת שני קרבות חשובים בהיסטוריה של יוון: קרב פילוס, שניטש ב-425 לפנה"ס בין האתונאים לספרטנים, וקרב ים נאווארינו, בין הצי הטורקי לבין ציי בריטניה, צרפת ורוסיה, שניטש ב-1827, במהלך מלחמת העצמאות היוונית.

פלופונסוס (מחוז)

מחוז פלופונסוס (ביוונית: Περιφέρεια Πελοποννήσου) הוא אחד משלושה עשר המחוזות של יוון, המשתרע על פני מרבית שטחו של חצי האי פלופונסוס שבדרום יוון. המחוז גובל במחוז מערב יוון בצפון, ובמחוז אטיקה במזרח ובדרום.

המחוז מתחלק לחמש יחידות אזוריות: ארקאדיה, ארגוליס, קורינתוס, לאקוניה ומסיניאה.

כבירת המחוז משמשת העיר טריפולי, העיר הגדולה במחוז היא קלמטה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.