פלגה 916

פלגה 916 היא יחידת ביטחון שוטף אוטונומית הכפופה ישירות לפיקוד הזירה הדרומית של חיל הים הישראלי. בראש היחידה עומד מפקד בדרגת סגן-אלוף, מפקד היחידה הנוכחי הוא סא"ל גיא ברק.

בסיס הקבע של היחידה שוכן בבסיס אשדוד. בנוסף למשימות מיוחדות ומבצעים ימיים ללוחמה בטרור, הפלגה אחראית על הביטחון השוטף של חופי מדינת ישראל החל מחופי מרכז המדינה (צפונית לתל אביב) וכלה ברצועת עזה, וכן לאורך הגבול הימי עם מצרים. היחידה מהווה ציר מרכזי במאמצי המערכת הביטחונית במניעת טרור ימי שמקורו ברצועת עזה ובגורמי טרור אחרים הפועלים דרך הים.

מיום הקמתה אמונה הפלגה על אבטחתן של אוניות הסוחר המפליגות לנמל אשדוד. מכיוון שרוב הסחורות המיובאות לארץ מובלות דרך הים[1], שמירת נתיבי הסחר העוברים במימיה הטריטוריאליים של ישראל הוגדרה על ידי מפקדי החיל לאורך השנים כמשימה שלא נופלת מהגנת החופים ובלימת הטרור הימי[2]. עם בנייתה של אסדת קידוח הגז ים תטיס אל מול חופי אשקלון, הוטל על הפלגה לאבטח גם את מתקני ההפקה, שכן אלו הוגדרו על ידי הממשלה כנכסים אסטרטגיים המקנים למדינה עצמאות אנרגטית[3].

במהלך העשור הראשון של המאה הנוכחית עברה היחידה סדרת שינויים תפיסתיים מהותיים שהפכו אותה מיחידת סיור ימי ליחידת לוחמה רב-תכליתית הפועלת בים ובעומק החוף, ובשל כך תפסה חלק מרכזי בפעילות הביטחונית בזירה הימית במהלך מבצעים צבאיים רבים, כגון מבצע אבק דרכים, מבצע חורף חם, מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן.

פלגה 916
logo of the 916 Squadron - israeli navy.
איור סיכת לוחם בט"ש ("דבורן")
כל הכלים בים
פרטים
מדינה ישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
סוג בט"ש וסיור ימי
בסיס האם בסיס אשדוד
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה

1970- הקמת היחידה תחת השם "סיירת 913"

1975- שינוי שם היחידה לשמה הנוכחי
מלחמות מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע חורף חם
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
עיטורים צל"ש מפקד אוגדה  צל"ש מפקד אוגדה
נתוני היחידה
ציוד עיקרי נשק קל, רקטות, מקלעים, תותחים, טילי ספייק, סירת גומי, צרעה, דבור, דבורה, שלדג.
פיקוד
יחידת אם חיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
דרגת המפקד IDF Navy-sgan aluf.png סגן-אלוף
אימון כלי בט"ש בפלגה 916
פלגה 916, דבורות ושלדגים בתרגול מבנים. 8 באוגוסט 2005.

היסטוריה

רקע להקמת היחידה

בעקבות כיבוש חצי האי סיני במלחמת ששת הימים, התארך גבולה הימי של מדינת ישראל פי חמישה (מכ-200 ק"מ לכ-1,000 ק"מ[4]). בתקופה זו ביצע חיל הים את משימות הביטחון השוטף באמצעות הטרפדות, ואלו הגנו על חופי ישראל מפני חדירות מחבלים וניסיונות הברחת אמצעי לחימה בסירות[5][6][7][8]. אולם, כאשר החדירות העוינות דרך הים נעשו תכופות, התעורר צורך דחוף בתגבור הסיורים הימיים כדי למנוע את התופעה[9].

תגבור הסיורים הימיים נעשה תחילה בסירות משמר מסוג ברטראם, שכונו בחיל הים "צרעות". צרעות אלו אומנם שולבו בסיורי הבט"ש, אך הן לא ענו על צורכי החיל כהלכה. בעקבות זאת, הוטל עיקר עומס הבט"ש בים התיכון על הסטי"לים, אולם גם ספינות אלו לא התאימו למשימה שכן גודלן מנע מהן מלהתקרב לחוף כנדרש. עומס משימות הבט"ש אף הוביל לכך שבסיורים שולבו גם כלי שיט שלא נועדו לסיור, כמו נחתות, ודבר זה גרם לעומס יתר על אותם כלים ולשחיקתם המואצת. חיל הים החל לחפש ספינת משמר מתאימה וייעודית. מן הספינה נדרש להיות פשוטה ונוחה לתחזוק, ולדרוש מספר קטן של אנשי צוות לתפעולה. בנוסף, נדרש הכלי להוכיח יכולת עמידות הן לתנאי הים שבזירת הים תיכון והן לתנאי הים שבזירת ים סוף, ואף להיות נייד כך שתתאפשר הובלתו בין הזירות דרך היבשה.

בפברואר 1970 יצאו לארצות הברית קציני חיל הים אל"ם צבי תירוש וסא"ל אמנון סלעי, כדי לבחון ספינת משמר בשירות הצי האמריקני מדגם "SWIFT" שאורכה היה 15.25 מ', אולם הספינה נמצאה לא מתאימה. בנוסף, בדקו הקצינים ספינה אזרחית שאורכה היה 19.80 מ', אשר שימשה להעברת נוסעים ואספקה לאסדות קידוח במפרץ מקסיקו. סא"ל סלעי -ששימש באותה העת כראש ענף כלי שיט ואדריכלות ימית במחלקת ציוד של חיל הים- מצא שגוף הספינה יכול לשמש ספינת משמר איכותית, שכן הספינה התאפיינה בחרטום בצורת V עמוק ומעוגל שהקנה לה יציבות והפלגה נוחה. עם חזרתם הוחלט שהספינה עונה לדרישות חיל הים הישראלי, ולכן נבחרה לשמש כפלטפורמה לספינות הסיור של החיל. עוד הוחלט כי ספינת סיור זו תישא את השם העברי "דבור".

Dvora Insignia
סיכת דבורן באחד מגלגוליה בעבר

הספינות הראשונות נבנו על ידי מספנת "SwiftShips" שבלואיזיאנה, ארצות הברית. בספטמבר 1970, הגיעו ארצה ספינות "דבור" ראשונות, ואלו הוצבו בים התיכון ובים סוף. לדבור היו שני מנועי דיזל V12 מתוצרת .G.M, בהספק כללי של 1,100 כוחות סוס. מהירותו הגיעה ל-21 קשר והצוות מנה 6 עד 8 לוחמים. הדבורים ענו על צורכי משימות הביטחון השוטף בצורה טובה, שכן הם היו ספינות חמושות שנבנו ויועדו לפטרול אינטנסיבי בסמוך לקו החוף. עם כניסתם של הדבורים הראשונים לשרות מבצעי, החל מטה החיל בפיתוח תורות הפעלה לדבור ויצירת נהלים לשיתוף פעולה עם הסטי"לים.

הדבורים הראשונים חומשו בשלושה צריחים מעוגלים ובהם מקלעים כבדים דו-קניים בקוטר של 0.5 אינץ' - שניים בצדי הגשר הפתוח, שהופעלו בשליטה חשמלית מהגשר הסגור (וצידודם קבוע), ואחד נוסף בירכתיים שהופעל ידנית. כמו כן, צוידו הדבורים בפצצות עומק כנגד צוללות וצוללנים.

אותם דבורים ראשונים צוידו בזרקור רגיל בלבד. אולם ב-1972 הוחלט לצייד את הכלים בזרקור קסנון עוצמתי שהוצב בחרטום הספינה על גבי חצובה. בכך השתפרה יכולת ההארה של הכלי בלילה. כעבור מספר שנים, הועברה עמדת זרקור מן החרטום אל הגשר הפתוח בסמוך לאחד המקלעים ואף צורפה לו מערכת לראיית לילה, ובשלהי שנות ה-70 נקבע מקומו של הזרקור על תורן הדבור (שם הוא מוצב גם בכלים המודרניים).

ב-1973 השתנה חימושם של הדבורים. המקלעים הדו-קניים בצדי הגשר הוחלפו, ובמקומם חומשו הכלים ב-2 מקלעי 0.5 אינץ' חד-קניים, והמקלע הדו-קני בירכתיים הוחלף בתותח אורליקון 20 מ"מ.

הדבורים הראשונים הגיעו לבסיס אשדוד בשלהי שנות השבעים. שלושת הדבורים הראשונים רוכזו בסיירת ימית אחת - סיירת 913, אשר הייתה ליחידה הימית הראשונה בבסיס אשדוד.

פעילות היחידה בראשית שנות ה-70

IN Ashdod Tag
תג היחידה של בסיס אשדוד המהווה בסיס אם של היחידה. לוחמי היחידה נושאים על כתפם תג זה.

אזור השליטה של בסיס אשדוד השתרע באותה תקופה לאורך כ-370 ק"מ, מנתניה עד מוצב בודפשט, מזרחית לפתחה הצפוני של תעלת סואץ. הדבורים החלו לבצע סיורים באזור, לצד סירות משמר מסוג ברטראם ("צרעות") ונחתות. גזרת הסיור של הדבורים הייתה בנתניה ועד הצלע המערבית של ימת ברדוויל. בסיס דפנה שהוקם בימה שימש כמעגן קדמי. מטרת הסיורים מול רצועת עזה וצפון סיני הייתה מניעת חדירת מחבלים ואנשי מודיעין מצריים. בנוסף, נשלחו לעיתים דבורים מאשדוד לתגבר סיורים באזור הצפון, עד אזור צור-צידון ואף נטלו חלק בטיבוע סירות מחבלים. תוך כדי פעילות מבצעית ולאור הלקחים שנלמדו מן הניסיון הגדל, נכתבו תורות ההפעלה לכלי הבט"ש (תיק מכונה, תיק גשר וכו').

מבצע אביב נעורים - אפריל 1973

בליל 9/10 באפריל 1973 נערך מבצע רחב היקף בביירות ובצידון של כוחות צנחנים וקומנדו ימי לפגיעה בראשי ארגוני המחבלים ובאמצעי לחימה. 10 סטי"לים הוקצו לתובלת מרבית הכוחות ולאבטחתם ושני דבורים נועדו לחדור למפרץ ביירות ולהוריד שם כוח בדרכו לאחד ממטרות המבצע: השמדת בית-מלאכה ליצור מוקשים, ששכן מזרחית לנמל. כאות הערכה על ביצועי הסיירת בעשייתה השוטפת, בחר פיקוד החיל כי שני דבורים מבסיס אשדוד ישלחו למשימה. 11 לוחמי קומנדו ימי הונחתו במפרץ ביירות בשתי סירות גומי שהוכוונו על ידי הדבורים ופוצצו את היעד. בפשיטה זו הוכח כי טמון בדבורים פוטנציאל עצום ככלי המנחית כוחות פושטים דרך הים, נוסף על יתרונם בסיורי בט"ש. מבצע אביב נעורים שימש אבן בוחן בתפישת ההפעלה של כלי הבט"ש, ויכולת הנחתת הכוחות ואבטחתם נוצלה במבצעים נוספים.

הכנת נתיב שיט לסטי"לים

אזור הים מערבית לימת ברדוויל ועד לפורט סעיד היה מסוכן לשיט מאחר שהיה בטווח טילי הסטיקס של הסטי"לים המצריים. בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים, ביצעו דבורים עם נציג משייטת הסטי"לים בדיקה והכנת נתיב צמוד לחוף רומני, בטווח של עד 400 יארד מהחוף. הטווח נקבע בהתאם לרוחב האלומה של מכ"ם הסטיקס שהתביית על המטרה המחזירה הד מכ"ם חזק יותר. בעבודת ניווט מאוד מדויקת נמצא נתיב בקרבת החוף. המטרה הייתה שבזמן מלחמה דבור יוביל סטי"לים במסלול זה לקרבת פורט-סעיד למארבים. בפתיחת מלחמת יום הכיפורים שימש הנתיב את שייטת ספינות הטילים בלא השתתפות דבורים.

מלחמת יום הכיפורים

בתחילת אוקטובר 1973 היו כוחות חיל הים בים התיכון בתרגול של 3 ימי קרב, בהם נטלו חלק גם הדבורים. עקב כך היו ספינות היחידה כשירות ומאומנות למערכה. בפרוץ המלחמה מנה סד"כ היחידה 4 דבורים, ובנוסף לכוחותיה הסדירים של היחידה תוגברו צוותי הספינות באנשי מילואים.

ניסיון חילוץ פצועים ממעוז בודפשט

בפרוץ הקרבות הופגזו מעוזי קו בר-לב בתעלת סואץ, ורבים מהם כותרו או נפלו בידי כוחות מצריים עדיפים שחצו את התעלה. מעוז בודפשט, המעוז הצפוני בקו בר-לב שהופגז וכותר על ידי המצרים שכן מזרחית לפורט סעיד, לחוף הים התיכון. בין חיילי המעוז היו גם חיילי חיל הים שהפעילו את תחנת המכ"ם שחלשה על הכניסה לנמל פורט-סעיד, אולם אנטנות המעוז, ובהן אנטנת המכ"ם נהרסו בהפגזות. בליל ה-7-8/10 (הלילה השני ללחימה) קיבלו דבורי הסיירת את משימת חילוץ הפצועים ממעוז בודפשט. זוג דבורים יצא מבסיס דפנה מלווה בזוג ספינות יתוש. הדבורים ליוו את היתושים עד לטווח שבו עלולים היו הדבורים להתגלות על ידי המכ"ם המצרי בפורט סעיד. בנקודה זו היה על הדבורים להוריד סירות גומי מדגם מרק 2. ואלו היו אמורים לנוע בעקבות היתושים עד למרחק של כ-1 ק"מ מהחוף. עם ההגעה לקרבת החוף, על היתושים הוטל להכווין את הסירות באמצעות המכ"ם לרצועת חוף ששכנה כ-100 מ' מזרחית למוצב, וזאת במטרה נחיתה בחוף ולחלץ את הפצועים.

המבצע התנהל בחששות כבדים, מאחר שהיה ידוע שהמעוז מכותר אך עם תחילת הורדתם של הסירות למים, נתקבלה פקודה לביטול המבצע. ביטול המבצע נגרם בשל תאונה של סטי"ל ישראלי שעלה על החוף בימת ברדוויל, והדבורים נצטוו להפליג לעברו ולסייע בחילוצו. במשך חמישה ימים היה מעוז בודפשט מכותר. לוחמיו החזיקו מעמד ומנעו מהמצרים להשתלט עליו. בכל אותה עת שמרו הדבורים על קשר עם המעוז כך שבמקרה של סכנת נפילה יחברו אליהם כוחות לחילוץ. ב-11 באוקטובר 1973 הצליח כוח של זרוע היבשה לחבור למעוז והחליף את לוחמיו הנצורים.

סיוע בחילוץ סטי"ל שעלה על שרטון

ב-7 באוקטובר 1973 הפליגו 7 סטי"לים דרומה במטרה לחסום תקיפות מצריות אפשריות מכיוון פורט-סעיד. בדרכן להיערכות, עלתה אח"י חנית, סטי"ל מדגם סער 3, על החוף החולי והשטוח בצפון ימת ברדוויל. בשעה 22:56 דבורים שנערכו לחילוץ פצועים ממעוז בודפשט המכותר, קיבלו פקודה להפסיק את המבצע ולנוע לעבר הסטי"ל. המשימה שהוטלה על הדבורים הייתה להשתתף באבטחת הסטי"ל ובניסיונות חילוץ.

4 דבורים נקשרו בטור, זה אחר זה, לירכתי הסטי"ל במטרה לחלצו. משלא הצליחו בחילוץ נשארו קשורים אליו, וזאת במטרה למנוע היסחפות של דופן הסטי"ל לחוף, דבר שעלול היה להקשות מאוד על חילוצו. בליל ניסיון החילוץ, נפצע חייל ורגלו רוסקה כשחרטום דבור התחכך בדופן דבור אחר. החייל חולץ במסוק.

למחרת הגיע סטי"ל נוסף, ניסה לחלץ את ה"חנית", אולם גם הוא כשל. הדבורים נקשרו לסטי"ל המחלץ כדי למנוע מהסטי"ל התקוע לסחוף גם אותו. בסופו של דבר חולצה אח"י "חנית" ב-8 באוקטובר, בשעה 17:30, באמצעות גוררת אזרחית שהגיעה מאשדוד, וזו גררה אותה לחיפה. הסטי"ל תוקן ושב להשתתף בקרבות.

השתתפות במבצע לטיבוע כלי שיט בנמל פורט סעיד

לאחר שאיבד 4 סטי"לים בקרבות ימיים, הסתגר הצי המצרי בנמליו שבים התיכון. לאור זאת הוטל על לוחמי שייטת 13 לחדור לנמל פורט-סעיד ולטבע את כלי השיט בעודם עוגנים. זוג דבורים מהסיירת צורף למבצע למטרות חילוץ ואבטחה. בשלושת הלילות שקדמו למבצע סיירו דבורים במרחק 3-4 מיילים מפורט-סעיד כדי להרגיל את המצרים לתנועה בקרבת הנמל. בליל ה-16-17 באוקטובר 1973 חדרו לוחמי הקומנדו הימי לנמל פורט-סעיד וטיבעו 4 כלי שיט: נחתת טנקים, טרפדת, סמטל"ר (ספינת טורפדו נושאת רקטות) וסטי"ל מדגם "אוסה". כאשר החבירה עם סירות הגומי של לוחמי הקומנדו הימי התאחרה, ושניים מהלוחמים נעדרו, החליטו מפקדי הדבורים לחרוג מטווח 3-4 המיילים שנקבע לחבירה ונעו לעבר נמל פורט-סעיד תוך ניסיון לדבוק בנתיב הנסיגה המשוער של הלוחמים. בשעה 7:45, בהתקרבם לנמל באור יום, בוצעה החבירה עם סירות הגומי בזמן שנורתה לעברם אש תותחי חוף מצריים. מטחי פגזי ה-130 מ"מ המצריים נפלו במרחק כ-50 מ' מהספינות וכך בתנועה מזוגזגת נעו הדבורים לכיוון צפון-מזרח ונסוגו מהאזור.

פעילות בקו האש

דבורי הסיירת הימית נטלו חלק במבצעי החיל בים התיכון ושהו במרבית ימי הלחימה בקו החזית, בגזרת חוף רומני. בנוסף, כדי למנוע מצור ימי, ביצעו הדבורים סיורים להגנת מבואות נמל אשדוד מחשש לתקיפת צוללות מצריות כנגד אוניות אספקה שהגיעו ארצה.

פלגה 916 – מגבול מצרים ועד לבנון

ב-1974, התווספו לדבור אמצעים שהגדילו את עוצמת האש שלו ומגוון אפשרויות הפעולה. תול"ר קרל גוסטב 84 מ"מ ("קרגו") שהותקן בדבורים בזירת ים סוף במהלך מלחמת יום הכיפורים התווסף לספינות היחידה. מטול רקטות (מטל"ר) 130 מ"מ 32 קני מתוצרת סובייטית שנלקח שלל, הותקן בירכתיים במקום תותח 20 מ"מ ואפשר הפגזת מטרות חוף[10]. המטל"ר לא הותקן באורח קבע בדבורים, אלא היווה אפשרות לתצורת חימוש בהתאם למשימה. באותה תקופה הותקן בדבורים גם מקלע רימונים (מקל"ר) בגשר, במקום אחד ממקלעי 0.5 אינץ'. המקל"ר היה בשימוש למעלה מ-10 שנים והוסר עקב בעיות בטיחות.

דבורים כחול-לבן
ב-1975, החלה קליטת דבורים מדגם "בת עמי" מתוצרת רמת"א, מפעל התעשייה האווירית בבאר שבע. ספינות אלה התבססו על דבור מדגם 2א' שהיה בו מעבר רחב יותר על הסיפון בצדי הגשר בהשוואה לדגם 2.

הקמת פלגה 916
עם הגידול במספר הדבורים, הפכה סיירת 913 באוקטובר 1975 לפלגה 916. בהקמתה, מנתה הפלגה 7 דבורים. גזרת הסיור הצטמצמה מעט עקב חתימת הסכמי הפסקת האש עם המצרים והגיעה עד לחוף רומני בצפון סיני. אחד מדבורי הפלגה שהה באורח קבע בבסיס דפנה בצפון סיני. הדבורים ביצעו סיורי בט"ש. נט"ק וספינות "יתוש" שולבו בסיורים. זמן קצר לאחר הקמת הפלגה, החלו אימונים במסגרת סיירות. ב-1977, כשמנתה הפלגה 9 דבורים, הוקמו 2 סיירות - ברבור ושחף.

שנות ה-80

בעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים ב-1978, נסוג צה"ל לקו אל-עריש-ראס מוחמד, גזרת הסיורים של הפלגה נקבעה בהתאם: ממכמורת עד אל-עריש. עקב הצמצום במרחבי זירת ים סוף, הועברו משם דבורים לאשדוד והוקמה סיירת שלישית – סיירת בזק. שמה של סיירת שחף שונה לכריש. ספינות הפלגה סיירו לגילוי ומניעת חדירת מחבלים וכלי שיט של האויב (דוגמת "אוטובוס הדמים") לתחום שליטת בסיס אשדוד, לצד סטי"לים ונט"קים. עם התייצבות צה"ל בגבול הבינלאומי עם מצרים, הצטמצמה גזרת הסיור בדרום עד לרפיח[11]. ספינות הפלגה נטלו חלק בתרגול הנחתת כוחות משוריינים מנט"קים, לצד תגבור מערך הבט"ש בצפון המדינה, בסיורים בדרום לבנון ואף נטלו חלק במבצעים בעומק לבנון.

מלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל), יוני-אוגוסט 1982
סד"כ הפלגה מנה במהלך המערכה 10 דבורים ב-3 סיירות: כריש, ברבור וסיירת בזק. בליל 6/7 ביוני, השתתפו ספינות הפלגה באבטחת מבצע הנחיתה הגדול בתולדות צה"ל, לצד סטי"לים צוללות ומטוסי חיל האוויר. במהלכו הנחיתו 3 נחתות כוחות שריון ורגלים בעורף האויב, צפונית לצידון. 6 דבורים מפלגה 916 הצטרפו לכוח הימי שאבטח את הנחיתה במטרה למנוע בריחת מחבלים בדרך בים ולהיות בכוננות לסיוע באש. בהמשך המערכה, בודדו סטי"לים ודבורים את האגף הימי של המערכה. כיתור המחבלים בגזרת ראש הנקרה-ביירות היה מושלם. נמנעה מהם לחלוטין האפשרות להשתמש בים כנתיב אספקה או הימלטות.

על משמר השלום
בשנות ה-80 של המאה העשרים הושפעה הפעילות מן השלום עם מצרים ומן המאפיינים המיוחדים של רצועת עזה שהייתה בתחומי מדינת ישראל. קיצוצים בתקציב הביאו צורך לצמצם במידת מה את היקף סיורי הבט"ש. כתוצאה מכך אורגנו ב-1985 הדבורים ב-2 סיירות - כריש וברבור והסיירת השלישית בוטלה. אף על פי שבסיס אשדוד לא עמד בעימות ישיר עם הזירה הלבנונית, המשיכה פלגה 916 בסיורים למניעת ניסיונות לפיגועים מהים והשתתפה במאמץ הבט"ש מול לבנון וחופי ישראל. במסגרת הסיורים לתגבור הבט"ש בצפון, אף טיבעו לוחמי דבור מפלגה 916 סירת מחבלים מהירה דרומית לצור, ב-25 באפריל 1988.

פלגה 916 – בלחימה וברגיעה
בשנות ה-80 של המאה העשרים החלו לוחמי הפלגה לפעול בתנאים מורכבים. תנאים אלה הושפעו מהמאפיינים המיוחדים של רצועת עזה ומהעובדה שהגבול עם מצרים נקבע בצמוד אליה: מחד - שמירה על הגבול במסגרת הסכם השלום עם מצרים ומתן אפשרות לדיג מקומי ברצועה על מנת להבטיח תעסוקה, מה שעשוי היה להקטין את היקף הפיגועים. מאידך - מניעת העברת אמצעי לחימה והברחות לאזור עזה שגברו במידה ניכרת מתחומי מצרים. בשלהי 1987, פרצה האינתיפאדה הראשונה שנמשכה למעלה מ-6 שנים. הדבורים סיירו לאורך חופי עזה למניעת בריחת מבוקשים ואכפו עוצר ימי בהתאם לנסיבות, זאת בנוסף למאמץ למנוע הברחת אמצעי לחימה בדרך הים.

שנות ה-90

דבור מוסב
במטרה להגדיל את מהירותם של הדבורים, הורכבו בשלהי שנות ה-70 של המאה העשרים מנועי M.T.U מתוצרת גרמניה, מה שהגדיל את המהירות המרבית ל 32 קשר. בעקבות זאת הוחלט על הסבת מנועי הדבורים. בסופו של דבר מטעמי חיסכון, הותקנו בדבורים מוסבים מנועי G.M אמריקאים משופרים שהעלו את המהירות ל-28 קשר. בשל צרכים מבצעיים בזירת הצפון, נקלטו תחילה דבורים מוסבים בפלגה 914, בראשית שנות ה-80. באירוע ניצנים, ב-30 במאי 1990, התקשו 2 דבורים מהפלגה במרדף אחר סירות מהירות של מחבלים שניסו לחדור לחופי ישראל. אחת מהם הצליחה לנחות בחוף, שם נהרגו 4 מאנשיה ו-7 נתפסו. בעקבות האירוע הוחלט לבסס את פלגת הדבורים באשדוד על דבורים מהירים. קליטת דבורות בבסיס חיפה אפשרה העברת 6 דבורים מוסבים לבסיס אשדוד ב-1990. דבור מהיר הועבר בדרך היבשה מאילת. באותה שנה הוסב שמה של סיירת ברבור לבזק. עד 1994, כל ספינות הפלגה היו דבורים מוסבים.

PikiWiki Israel 3647 Dabur patrol boat
דבור מוסב ששירת בפלגה 916. כעת מוצג במוזאון חיל הים

מחשוף ישראלי
בתחילת שנות ה-90 של המאה העשרים הותקנה בדבורים מערכת אלקטרו-אופטית משוכללת להגדלת טווחי הזיהוי ביום ובלילה - ה"מחשוף". למערכת מתוצרת "אל-אופ" יכולת ראיה תרמית ורגילה המאפשרת לזהות בבירור מטרות, כאשר מפעיל המערכת צופה בנוחות במטרה על גבי מסך טלוויזיה בגשר הסגור. בנוסף, ביכולתה להעביר נתונים לצורכי התותחנות הימית כטווח ולסייע בחישובים בליסטיים. וידאו-טייפ משולב במערכת ומאפשר שחזורים והקלטות לצורך הפקת לקחים.

הסכמי אוסלו
במאי 1994 החלה האוטונומיה על רצועת עזה, מה שהביא לשינוי באופי הסיור באזור חוף עזה. מימי הגזרה חולקו ל-3 אזורים. בתחום של 1 מייל באזור ארז בצפון ו-1.5 מייל בקרבת הגבול המצרי בדרום נאסר שיט אזרחי. בתווך נקבע אזור מותר לדיג בו אמור היה חיל הים להתערב רק במקרים של הפרת חוק או חריגה מעבר ל-12 מייל מהחוף. מהירות כלי השיט המפליגים חייבה היערכות מיוחדת עקב זמן התרעה קצר.

גידול בפעילות
היקף פעילות הבט"ש בזירת אשדוד גדל, הן במספר הדבורים והן בשעות הים. ב-1995 נוספו 3 דבורים לפלגה. כתוצאה מכך הוקמה באותה שנה מחדש סיירת שלישית ושמה כסיף. גם בתקופה של רגיעה יחסית היו הפרות של הסדרי השיט מצד הפלסטינים. באחד המקרים, בעת שצוות יאכטה ישראלית התכוון לבצע צלילה לאוניה הטבועה "האמיר פארוק", עלה צוות של המשטרה פלסטינית על היאכטה וכפת את אנשיה. הדבר נעשה בניגוד להסכם עם הפלסטינים שהתיר שהיית ספינות ישראליות במימי עזה. דבור שהגיע למקום עצר את המשך ההשתלטות והעברת היאכטה לעזה. לוחמי הפלגה המשיכו במאמץ למנוע הברחות אמל"ח ואנשים לרצועת עזה. הדבורים עצרו ספינות שחרגו מאזורי השיט ואנשי צוותן הובאו לאשדוד לחקירה. באחד המקרים, אף ביצעו לוחמי הדבורים השתלטות על ספינה חשודה, מאחר שהתברר שצוות השתלטות של הקומנדו הימי יגיע רק בחשיכה. הקושי בהעברת אמצעי לחימה בדרך הים גרם לפלסטינים לפנות לפיתוח חלופות אחרות, כגון מנהרות.

המאה ה-21

עם תחילת האינתיפאדה השנייה החלו לוחמי הפלגה להתמודד עם מציאות חדשה ברצועת עזה ובגבולותיה הדרומיים של מדינת ישראל. לצד ניסיונות כושלים של ארגוני טרור לחדור למדינת ישראל דרך הים או לפגוע בכלי השיט של הפלגה, היו גם ניסיונות שצלחו. במהלך השנים 2004 -2005 היו מספר ניסיונות לפגוע בכלי השיט כגון: סירת נפץ עם שני מחבלים מתאבדים שהתפוצצו בסמוך לדבור במהלך תשאול של אותה סירה חשודה, מה שגרם לפצועים בקרב הלוחמים ופגיעה בגוף הכלי. לאחר הצלחה יחסית זו, היה ניסיון נוסף, הפעם בעזרת רפסודת הצלה שמולכדה בחומרי נפץ והייתה אמורה להתפוצץ בסמוך לכלי המסייר. בסופו של דבר הניסיון לא צלח והרפסודה הושמדה בירי. שני האירועים החריגים הללו לצד ניסיונות הברחת אמצעי לחימה אל רצועת עזה דרך גבולותיה הימיים שסוכלו בהשמדת הסירות המבריחות, הובילו את חיל הים לשנות את אופי היחידה ולהאיץ את תהליך פיתוח כלי בט"ש חדשים שהחל בעשור הקודם. בשיתוף התעשייה הביטחונית הישראלית הואץ תהליך המסירה לחיל הים של דור כלי הבט"ש המודרני שייתן מענה למציאות איתה מתמודדת היחידה הדרומית של חיל הים.

באמצע העשור החל תהליך קליטת כלי הבט"ש חדשים: דבורה סימן שלוש ושלדג. מה שנתן את האפשרות להוציא מן השירות את הדבורים המתיישנים שלא התאימו לקצב התפתחות המציאות הביטחונית. במהלך העשור שינתה את פניה גם יחידת ביטחון הנמלים והוכפפה לפיקוד הפלגה, מה שאפשר שינוי תודעתי אצל לוחמיה לצד שינוי משימות, מיחידה הגנתית שכל תפקידה הוא הגנה על נמלים, ליחידה יוזמת היוצאת למשימות בט"ש מיוחדות. בעקבות כך שונה שמה ליחידת סנפיר.

Flickr - Israel Defense Forces - Arms Smuggling Thwarted in Gaza (3)
מפקד בסיס אשדוד יורם לקס ליד סירה שנעצרה בחשד להברחה, 14 במאי 2006.
מבצע גשמי קיץ
כשנה לאחר תוכנית ההתנתקות, גבר ירי הרקטות מרצועת עזה ליישובים ישראלים סמוכים. ישראל הגיבה בירי ארטילרי ובהפצצות מהאוויר והים. ב־25 ביוני 2006, חדרו מחבלים מהחמאס, ועדות ההתנגדות העממית וארגון בשם "צבא האסלאם" לשטח ישראל בהתקפה נהרגו 2 חיילי צה"ל, וחייל שלישי, רב"ט גלעד שליט, נחטף. לאחר יציאת צה"ל למבצע רחב היקיף ולאורך כל הפעולות הנמצאות תחת קורת גג "מבצע גשמי קיץ", פלגת 916 נוסף על אכיפת סגר מוחלט הצטרפה לתקיפת יעדים בחוף עזה בניסיון לסכל ירי על שטחי ישראל. זוהי הפעילות רחבת ההיקף הראשונה שהיחידה, בצורתה המתחדשת, השתתפה בה.
מלחמת לבנון השנייה
בשל יתרונותיהם של הכלים החדשים שנקלטו ביחידה ועל אף הריחוק הגאוגרפי מן הזירה הלבנונית, הוחלט בחיל הים להכניס ללחימה את ספינות הפלגה. במהלך הלחימה, אכפו הספינות את הסגר הימי שהוטל על לבנון ולקחו חלק פעיל במבצעים מיוחדים, לצד כלי שיט של יחידות אחרות של החיל.
מבצע חורף חם
בסוף פברואר 2008, כתוצאה מהתלקוחות הגזרה בעקבות סיכול ממוקד שביצע צה"ל בפעילי חמאס שגרר ירי רקטות קסאם על שדרות ואשקלון, ולאחר שאדם אחד נהרג כתוצאה מפגיעת קסאם במכללת ספיר פתח צה"ל במבצע. ספינות הפלגה בשיתוף פעולה עם יחידות אחרות של חיל הים, חיל האוויר וכוחות היבשה פתחו במצוד אחר חוליות מחבלים המשגרות רקטות לעבר ישראל. יתרון היכולות היחסיות של היחידה נתן לחיל הים את היכולת לכסות אזורים נסתרים מן האוויר, לאתר ולפגוע בחוליות מחבלים גם במזג אוויר סוער, בכל גזרת חוף רצועת עזה.
Flickr - Israel Defense Forces - Israeli Navy Simulation in Preparation for Possible Flotilla
תרגול המדמה עצירת כלי שיט
מבצע עופרת יצוקה
בסוף דצמבר 2008 ביום הראשון של הפעולה הקרקעית, ביתר צה"ל את הרצועה לשלושה חלקים, נהרגו כ-40 מחבלים וכן בוצע סיכול ממוקד בשני בכירי חמאס. פלגה 916 הצטרפה אף היא למבצע, בהטלת סגר ימי על רצועת עזה ובתקיפת מטרות באש. במבצע זה לאור הפקת לקחים מפעולות דומות בשנים קודמות מומשו היכולות של כלי השיט של היחידה עד תום ובכך התאפשר לעצור כמעט לחלוטין כל פעילות עוינת בים, בקרבת החוף, בצירים הסמוכים לים ובמפקדות מחבלים שפעלו בגזרה הסמוכה לים.
מבצע רוחות שמיים
עצירת המשט הטורקי שהתפרסם בכלי התקשורת היה רק אחד מן המבצעים, מהסוג הזה, שהפלגה לקחה בו חלק. קדמו לו שישה אחרים שפורסמו בכלי התקשורת אך לא נכנסו לתודעה הציבורית בזכות העובדה שנגמרו בהצלחה יחסית, כיוון שהיו שונים בהרכב כלי השיט ובהרכב הפעילים שנטלו בו חלק. לא פורסם מה משימות פלגה 916 במבצעים אלה, אך ניתן לומר שהיחידה תורמת חלק חשוב באיתור ועצירה של כל משט המעוניין להגיע ולפרוץ את הסגר הימי.
הקמת יחידת אביר הים
בשנת 2011 הוחלט בחיל הים לשלב יכולות של כלי שיט המופעלים מרחוק, פלגה 916 נבחרה להוביל את הפרויקט. למשימה נבחר כלי שיט של חברת רפאל מדגם הפרוטקטור של חברת רפאל. בראשית דרכה שמה של היחידה היה מגן הים כשם הפרויקט של חברת רפאל אך בשנת 2016 שונה לשמה הנוכחי אביר הים.
מבצע עמוד ענן
ירי ארטילרי והשמדת יעדים בקרבת חופי עזה.
מבצע צוק איתן
ירי ארטילרי על חופי רצועת עזה ועבודה משותפת עם זרועות האוויר והיבשה. ב-8 ביולי 2014, יום תחילת המבצע, הייתה מעורבת הפלגה בסיכול החדירה לחוף זיקים. ספינות הפלגה הוזנקו אל אזור החדירה על ידי בקריות השליטה, שגילו את חדירתם של צוללנים חמושים השייכים לזרוע הימית של חמאס לחוף זיקים. בהכוונתן של הבקריות שבמוצב השליטה של חיל הים חיסלו ספינות הפלגה את המחבלים[12]. על אירוע זה זכה מפקד סיירת כריש, סרן אורי ניסים בצל"ש האלוף[13] ועל פועלה לאורך המבצע כולו זכתה היחידה בצל"ש מפקד אוגדה מראש מספן הים[14].
הקמת סיירת טריגון
בשנת 2018, לאור הגידול המתמשך בפעילות מבצעית ואתגרי בט״ש אושר בפיקוד חיל הים לשנות את המבנה הארגוני של הפלגה ולהוסיף סיירת נוספת לפלגה, שם היחידה החדשה הוא טריגון.

מבנה ארגוני

פלגה 916 מחולקת לארבע סיירות: סיירת בזק, סיירת כסיף, סיירת כריש וסיירת טריגון ובנוסף אליהן יחידת סנפיר ויחידת אביר הים, האמונה על כלי השייט המופעלים מרחוק. אלו הן למעשה שש היחידות הלוחמות בפלגה. כל יחידה היא בפיקוד קצין בדרגת סרן/רב-סרן, לשעבר מפקד כלי שיט, בוגר בית הספר לפיקוד ימי (פי"מ) ובוגר קורס חובלים. מפקד הפלגה הוא קצין ים בדרגת סא"ל שעבר מסלול פיקוד על כלי בט"ש או פיקוד על סטי"ל בשייטת ספינות הטילים, סגנו בדרגת רס"ן. הלכה למעשה המבנה הארגוני של הפלגה דומה במקצת למבנהו של גדוד צה"לי, עם כמה הבדלים, שהבולט בהם הוא, שהיחידה אינה נמצאת תחת כפיפות ארגונית ליחידה גדולה יותר כגון חטיבה, אלא מהווה יחידה אוטונומית עם משימות ייחודיות לגזרה בה היא פועלת. אופיין הייחדי של פעילות פלגות הבט"ש אינו מאפשר עצירת הפעילות של הפלגות והחלפתן בכוחות אחרים, לכן מערכת האימונים נמצאת במסגרת סיירתית ומוטלת על כתפיו של מפקד הסיירת, כל זאת בתקופות אינטנסיביות וקצרות כאשר הסיירות שלא מתאמנות מעמיסות על עצמן את נטל ביצוע המשימות המבצעיות.

יעוד הפלגה

Flickr - Israel Defense Forces - Arms Smuggling Thwarted in Gaza
לוחמי יחידת סנפיר מסכלים ניסיון הברחה ברצועת עזה

תפקיד פלגה 916 הוא הגנה על מרכז המדינה אך מירב משאביה מופנים אל רצועת עזה. הלכה למעשה חיל הים היא הזרוע היחידה שלא ביצעה התנתקות בשנת 2005 ונשארה ברצועה. על אף שבימי שגרה היחידה אמונה על הביטחון הימי השוטף, אין זה יעודה הבלעדי. היחידה מבצעת פעילות הרתעתית התקפית בים ומהים לאורך כל השנה וכוחותיה לוקחים חלק פעיל בכל פעילות מבצעית במרחב הימי שמטרתה סיכול פעילות ארגוני טרור, פגיעה בתשתיותיהם ובגורמים המסייעים להם[15]. על פעילותה זכתה הפלגה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות לוחמות בשנת 2008.[16]

אמצעי לחימה

כלי השיט

הפלגה מורכבת כיום משלושה סוגים של כלי שיט: דבורה סימן 3, שלדג שהם הכלים החדשים ביותר בחיל הים וצרעות המשמשות את יחידת סנפיר. כלי הבט"ש החדשים תוכננו בתצורת פלטפורמות לחימה בעלות יכולות תמרון, תאוצה, מהירות ועמידה בתנאי ים קשים. כל זאת כדי להשיג יתרון ממשי על כלי שיט קטנים שארגוני טרור מפעילים, וזאת מבלי לאבד את היכולת להתמודד נגד כלי שיט גדולים ואת אופציות התקיפה למרחקים ארוכים. קיים הבדל משמעותי בין פלגה 916 לפלגות אחרות - האיומים הימיים שהתגברו בעשור האחרון וגזרות האחריות של היחידה חייבו את חיל הים לשנות את אופי כלי השיט של הפלגה מספינות סיור לפלטפורמות לחימה רב תכליתיות המסוגלות לשאת יותר אמצעי לחימה, ציוד לוחמה אלקטרונית, ציוד אופטי משוכלל והספקה חיונית ללוחמים המאריכה את זמני השהייה של הספינות בים.

Flickr - Israel Defense Forces - The Israeli Navy sets sail on another mission in the mediterranean
שלדג המשרת בפלגה

כלי נשק

לוחמי הפלגה מפעילים שלל אמצעי לחימה, החל כלי נשק קלים: רוס"ר M-16, מקלע מאג, מקלע M2 בראונינג וכלה בתותחים מדגמים: אורליקון 20 מ"מ, וטייפון 25 מ"מ מיוצב. נוסף על כך הלוחמים מפעילים מערכות שליטה ובקרה ייעודיות לחיל הים, אמצעי לחימה אלקטרוניים, אמצעים אלקטרו-אופטיים ומערכות נשק מסווגות המקנות לכלי השיט יכולת פגיעה מדויקת בשלל מטרות בטווחים רחוקים.

תהליך הכשרת לוחמים

Copy of israeli soldier
תותחן ירכתיים המפעיל תותח אורליקון 20 מ"מ.

הלוחמים בפלגה מתחלקים לשניים, לוחמי כלי בט"ש, המהווים את עיקר הכוח ולוחמי סנפיר.

לוחמי כלי בט"ש מגיעים לספינות לאחר מיוני טרום גיוס. בגמר הטירונות הימית, הלוחם עובר קורס בבה"ד חיל הים בהתאם למקצוע הנבחר לו, ימאי או מכונאי, קורס זה מקנה את הכלים הבסיסיים לצורך קליטה יעילה ומהירה בספינות. בסוף מסלול ההכשרה נערך טקס הענקת דרגת רב-טוראי. לאחר הגעת החיילים לפלגה מתבצעת החלוקה על פי הסיירות השונות ובהתאם לכך הצבה בספינות שיהוו גם בית וגם פלטפורמת הלחימה שעליה ישרתו, הכשרת הלוחמים לקרב מתחילה למעשה רק עם הגעת החיילים לספינות אליהן צוותו, מסלול ההכשרה הבסיסי אורך כ-5 חודשים ומסתיים עם קבלת סיכת הלוחם, לאחר מכן הלוחם מוסמך על העמדות השונות בספינה תחילה בתחום הנשק ולאחר מכן בתחום גילוי נווט וקשר או בתחום המכונה. על תהליך ההכשרה אמונים הלוחמים הוותיקים שמעבירים את הידע שלהם ללוחמים הצעירים, ומבחני ההסמכה מבוצעים לרוב על ידי הצוות הפיקודי של הספינה ( מפקד הספינה, סגן מפקד הספינה והצ'יף). הלוחמים הבולטים יוכשרו לתפקידים פיקודיים על כלי הבט"ש. מכונאים יצטרפו לסגל הספינות לתפקיד המנוען הראשי (צ'יף), ואילו ימאים ישמשו כסגני מפקדי כלי בט"ש. כמו כן, בכול ספינה יוכשר אחד מאנשי הצוות הזוטר כחובש ימי. הכשרות מתקדמות אלו מתבצעות, לכול המוקדם, לאחר צבירת ניסיון ימי של שנה בכלי הבט"ש, וביצוען מוטל על בה"ד חיל הים. משך ההכשרה לכל אחד מן התפקידים הוא ארבעה חודשים ולאחר מכן ישנו זמן חפיפה נוסף של כחודש.

יחידת סנפיר משלימה את ספינות הפלגה במשימות מיוחדות הדורשות הפעלת כלי שיט במתארים אחרים. על כן הכשרת לוחמיה שונה במקצת: במסגרת "הכשרת הלוחם" עוברים חיילי היחידה קורסי הכשרה ייעודיים: קורס טכנאי קשר אלקטרוני תת-ימי, קורסי גילוי, זיהוי ושליית מוקשים, קורס לוט"ר וקורסי לחימה אחרים. המסלול כולו משולב בנים ובנות. תהליך "הכשרת הלוחם" ביחידה כולל בנוסף לעיל, תפעול אמצעי לחימה של היחידה, מטווחים ימיים בתרחישי פח"ע, התמחות בצלילה הגנתית ותפעול סירות הכולל - סירות גומי והסמכות בסירות הליבה של היחידה, ה"צרעות". בסוף מסלול ההכשרה, מקבלים הלוחמים את סיכת "לוחם סנפיר". למתאימים/ות, לאחר פרק זמן של שנה וחצי ביחידה ניתנת האפשרות להתחיל במיונים והכשרות לקראת קורס מתקדם בבה"ד חיל הים המסמיך לוחמים לתפקיד מפקדי "צרעות".

על אף שקיימת תלות מסוימת בבה"ד חיל הים (בעיקר כיוון שהקורסים הבסיסיים והמתקדמים מועברים שם), אופן ההכשרה של הלוחמים מוטל על מפקדי הכלים והכשרות מורכבות יותר, מוטלות על פונקציות הדרכתיות ביחידה, כל זאת בעיקר בגלל אופי השירות האינטנסיבי של לוחמי הפלגה שלא מאפשר לבצע עצירת פעילות והחלפת כוחות היחידה בכוח אחר לצורך מנוחה והדרכה.

הערכה וציונים לשבח

בשנת 2002 זכתה היחידה לתעודת הוקרה מהרמטכ"ל שאול מופז על פעילותה במרחב עזה[17].

בשנת 2008 הוענקה ליחידה תעודת הוקרה מטעם הרמטכ״ל גבי אשכנזי על הצטיינות בלחימה.

בשנת 2011 זכתה היחידה לתעודת הערכה מטעם נשיא המדינה שמעון פרס על היותה יחידת מילואים מצטיינת. זאת על היותה יחידה המתבססת על סד״כ אנשי מילואים בשגרה ובחירום.

בשנת 2014 זכתה היחידה בפעם השנייה להיות יחידת מילואים מצטיינת והוענק לה פרס מטעם נשיא המדינה שמעון פרס.

בשנת 2014 זכתה היחידה בתחרות פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות בבית הגדודים וזכתה לתעודת הוקרה מטעם הרמטכ״ל בנימין גנץ.

בפברואר 2015 הוענק ליחידה צל״ש מטעם ראש מספן ים על הלחימה במערכת צוק איתן.

בשנת 2016 הוענקה ליחידה תעודת הערכה מטעם הרמטכ״ל גדי איזנקוט על הצטיינות בפעילות מבצעית.

ב-14 ביוני 2018 העניק מפקד זרוע הים, האלוף אליהו שרביט, תעודות הערכה לפלגה 916 עבור "רצף מבצעים חשאיים מורכבים ומשמעותיים כנגד התעצמות אויבנו"[18][19]. באותו מעמד הוענקה תעודת הערכה גם למפקד הפלגה[20].

ב-25 ביוני 2018 זכתה היחידה לתעודת הערכה מטעם נשיא המדינה ראובן ריבלין על היותה יחידת מילואים מצטיינת. זאת על היותה יחידה המתבססת על סד״כ אנשי מילואים בשגרה ובחירום.

מפקדי הפלגה

מפקד הפלגה הינו קצין ים בדרגת סא"ל. אורך משמרת הפיקוד ממוצע שנתיים.

מקורות

  • משה אימבר, פרק היסטוריה מתוך: תצוגת מורשת פלגה 916, עיצוב גרפי והפקה - גד אריאל, 2005.
  • דרור גת, פלגה 916, בין גלים, ביטאון עמותת חיל הים, גיליון מאי, 2008, עמ' 18

ראו גם

לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל צה"ל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דרכי שינוע הסחורות המיובאות לארץ - מינהל סחר חוץ, באתר משרד הכלכלה.(הקישור אינו פעיל, 11.03.2018)
  2. ^ חיל הים#משימות זרוע הים הגדרת משימתו של חיל הים - אלוף (מיל') עמי איילון, באתר ויקיפדיה.
  3. ^ היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז , נייר עמדה - משרד החוץ.
  4. ^ שמשון עופר, לחימה מעבר לאופק, דבר, 15 ביוני 1971
  5. ^ יואל דר, עתה מותר לגלות: אנשי צפרדע של ה"פתח" ביצעו נחיתה כושלת בחוף אכזיב ב־1 בינואר, דבר, 17 בינואר 1971
  6. ^ כתב צבאי של דבר, חוליית אנשי־צפרדע של "פתח" נלכדה ע"י חיל־הים, דבר, 15 באוקטובר 1971
  7. ^ ערבי ישראלי הנהיג "אנשי הצפרדע" שחדרו מלבנון, דבר, 5 בנובמבר 1971
  8. ^ "הוארך מעצר חוליית קומנדו ימי של פת"ח" - ידיעה בעיתון "דבר" מיום ה-26 בנובמבר 1971, באתר הספרייה הלאומית.
  9. ^ רצח משפחת הרן בנתניה על ידי מחבלים שחדרו לישראל דרך הים זעזע את המדינה ובשל כך היה לאחד הגורמים שהובילו להקמת פלגות הבט"ש.
  10. ^ "התעשייה הביטחונית שוקדת על הפתעות" - טור מאת טלי זלינגר בעיתון "דבר" מיום ה-25 בפברואר 1983, באתר הספרייה הלאומית.
  11. ^ "דבור מחפש סמים שנזרקו לים רפיח" - ידיעה בעיתון "מעריב" מיום ה-16 בדצמבר 1982, באתר הספרייה הלאומית.
  12. ^ החפת צוללני חמאס בחוף זיקים, באתר דובר צה"ל.
  13. ^ תיאור התקרית שבגינה זכה סרן אורי ניסים בצל"ש האלוף, באתר הגבורה.
  14. ^ תיאור פועלה של היחידה במהלך מבצע צוק איתן שבגינו זכתה בצל"ש מפקד אוגדה, באתר הגבורה.
  15. ^ סיכול פיגוע בלב ים
  16. ^ עוזי ברוך, אשכנזי: ההצטיינות אינה מקרית, באתר ערוץ 7, 7 באפריל 2008
  17. ^ אלוף ידידיה יערי, 'בין גלים' אוקטובר 2002, ע' 5
  18. ^ שייטת 13 - תעודת הערכה אלוף, באתר הגבורה
  19. ^ תעודות הערכה לשייטת 13 ופלגת הבט"ש 916 על רצף מבצעים חשאיים, באתר דובר צה"ל, 14 ביוני 2018
  20. ^ סא"ל בוריס שוסטר - תעודת הערכה אלוף, באתר הגבורה
אייל הראל

אייל הראל (נולד בשנת 1974) הוא קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף המשמש כראש מספן המודיעין בחיל הים. לפני כן שימש כראש מחלקת התכנון באגף התכנון.

בית הספר לפיקוד ימי

בית הספר לפיקוד ימי בישראל, הוא מוסד לימודי צבאי, המכשיר קציני ים לפיקוד בחיל הים וזרועותיו.

בית הספר ממוקם בבסיס ההדרכה של חיל הים בחיפה. לאחר סיום קורס חובלים, הקצינים הימיים מוצבים בכלי השייט השונים למשך תקופה משתנה בהתאם לתפקידם שנע בין שנה לשנה וחצי. בתקופה זו הקצינים ממלאים תפקידי פיקוד ראשוניים, נמצאים בתהליך הכשרה לפיקוד על מחלקות או ספינות בט"ש ולומדים לקראת התפקיד העתידי אליו הקצינים מיועדים.

לאחר תקופת הפיקוד הראשונית ולאחר מבחנים מקצועיים קפדניים ומסננים, מוצבים הקצינים בבית הספר לפיקוד ימי, המהווה מסגרת נפרדת מקורס חובלים ומטרתו להכשיר את הקצינים הצעירים לתפקידי פיקוד על מחלקות בצוללות/סטי"לים או פיקוד על כלי שיט בט"ש. ההכשרה מורכבת מתכנים מקצועיים ופיקודיים כאחד.

בסיס אשדוד

בסיס אשדוד הוא הזירה הימית הדרומית שמפקדתה נמצאת בנמל אשדוד מגנה בגזרתה על גבולותיה הימיים של מדינת ישראל, על יישובי הדרום ותושביהם, ועל הנכסים הלאומיים של מדינת ישראל בים ובחוף.

הבסיס ממוקם בצדו הדרומי של נמל אשדוד ומשתתף בהגנת נמל אשדוד המהווה שער ימי חשוב למדינת ישראל.

גיא גולדפרב

גיא גולדפרב (נולד בשנת 1975) הוא קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה. שימש מפקד שייטת ספינות הטילים בחיל הים.

דוד סער סלמה

דוד סער סלמה הוא קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, המשמש כראש מטה חיל הים. קודם לכן שימש כסגן מפקד מפקדת העומק, כמפקד בסיס חיפה, כמפקד שייטת 3, כמפקד בסיס אשדוד וכמפקד זירת ים סוף.

חיל הים

חיל הים הישראלי הוא הזרוע הימית של צה"ל ומבצע את מרבית הפעילות בזירה הימית. בראש החיל עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד חיל הים הנוכחי הוא אלוף אלי שרביט. בחודש אוקטובר 2014, קבע מפקד חיל הים, רם רוטברג, את המונח זרוע הים כשמו הרשמי של החיל.

היחידות המבצעיות בחיל הים הישראלי הן: שייטת ספינות הטילים (שייטת 3), שייטת הצוללות (שייטת 7), שייטת 13, פלגות הדבורים, היחידה למשימות תת-מימיות, יחידת סנפיר להגנת נמלים ויחידת אביר הים המפעילה כלי שיט בלתי מאוישים.

בעבר היו לחיל הים גם: שייטת המשחתות, שייטת הנחתות, שייטת הטרפדות, יחידה 707, יחידת הנצלה ימית ויחידה 788 שפעלה בכנרת.

בשנת 2004 שירתו בחיל הים 6,500 חיילים שמתוכם 880 קצינים. יחידות הקומנדו של חיל הים כללו כ-300 לוחמים.

מספר כלי שיט ללחימה בצי הישראלי הוא כשליש מחיל הים המצרי. במונחים גלובליים הצי הישראלי קטן מאוד, הן מבחינת גודלו הכללי והן מבחינת הדחק ספינותיו — הספינות הכי גדולות בו הן בגודל קורבטה (ספינת טילים מדגם סער 5). כשלושה אחוזים מתקציב הביטחון של ישראל מוקצים לחיל הים.[דרוש מקור]חיל הים היה שותף פעיל בכל מלחמות ישראל. עם מבצעי החיל נמנים: הטבעת "האמיר פארוק", שביית ה"איברהים אל אוול", פעולת פורט סעיד, קרב רומני, הפשיטה על האי גרין, מבצע אסקורט, מבצע אביב נעורים, קרב לטקיה והשמדת ספינות טילים מצריות באזור פורט סעיד במלחמת יום הכיפורים, תקיפת נמל ע'רדקה, הנחיתה בחוף אל-אוואלי במלחמת לבנון הראשונה (1982), לכידת ספינות שהובילו נשק לארגוני טרור ועוד רבים אחרים. כמו כן עוסק חיל הים במשימות של ביטחון שוטף לאורך חופי ישראל.

חיל הים ספג אבדות במספר מקרים שהתפרסמו: טיבוע המשחתת אח"י אילת בשנת 1967, טביעת הצוללת אח"י דקר בשנת 1968, אסון השייטת ב-1997 והפגיעה בסטי"ל אח"י חנית מטיל של חזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה. במלחמת ששת הימים פגעו בשוגג טרפדות ומטוסים של צה"ל באוניית ביון אמריקאית, "ליברטי", ששהתה בקרבת חוף סיני ונחשדה כאונייה מצרית. בתקרית נגרמו אבידות רבות לאנשי צי ארצות הברית.

מפקד חיל הים, עמי אילון, הגדיר את משימת החיל בסיסמה: "חוף בטוח וים פתוח". בשל מצבה הגאופוליטי, מייחסת ישראל חשיבות רבה לחופש השיט ממנה ואליה. כ-97% מהסחר הבינלאומי מישראל ואליה נעשה דרך הים. בנוסף, אזורי החוף בישראל מיושבים בצפיפות וחשופים לפגיעה מהים. לאור זאת מוגדרים תפקידיו העיקריים של חיל הים כהגנה על חופי המדינה והבטחת חופש השיט לחופי ישראל.

יחידת האיתור התת-מימי

היחידה לאיתור וזיהוי תת-מימי היא יחידה בחיל הים הישראלי, הפועלת לאיתור ולזיהוי של עצמים מתחת לפני הים. היחידה כפופה לשייטת ספינות הטילים ופועלת על הספינה אח"י בת-ים, למרות היותה מסוגלת להתאים את עצמה לפלטפורמות שונות בים. עד לשנת 2006 פעלה היחידה על היאכטה אח"י תמנון, עד שהיאכטה יצאה משירות פעיל בחיל הים.

היחידה מתאמנת על איתור של עצמים המונחים על קרקעית הים בעזרת כלים כסונאר סורק צד, וגרדיומטר. לאחר שלב האיתור מתמקדת היחידה בזיהוי העצמים ולעיתים בשלייתם בעזרת רובוט תת-מימי המונחה מרחוק.

יחידת השליטה הימית

יחידת השליטה הימית היא יחידה בחיל הים הישראלי העוקבת באופן רצוף בשגרה ובמלחמה אחרי המתרחש בזירה הימית ,ואחראי לניהול כלל כוחות חיל הים בשגרה ובחירום .

היחידה בונה את התמונה הימית ומאפשרת למפקד חיל הים לקבל החלטות ולהעביר את פקודותיו ליעדן. היחידה מתאמת את פעילותם המבצעית של כוחות חיל הים.

שולטת גם בכלל הפעילות האימונים ניסויים בים, בנוסף לכך היחידה אחראית על הקצאת כוחות לאירועים המפתחים בגבולות המדינה, והן אחראים על ניהול המב"מ .

לוחם

לוחם הוא אדם המיומן בלחימה שעיסוקו, תפקידו או אורח חייו מאופיינים בהפעלת כוח בעימותים נגד אנשים אחרים. הלוחם הצבאי הוא אדם המשתתף במאמץ מלחמתי ותפקידו להפעיל כוח כנגד האויב. לוחמים קיימים גם מחוץ למסגרת של לחימה צבאית (הכוללת צבאות סדירים, מיליציות לא-סדירות וארגוני גרילה), כגון בתפקידי אבטחה ושיטור הדורשים מיומנות לחימה גבוהה.

בהשאלה המונח לוחם משמש לתאר גם ספורטאי שנלחם במסגרת תחרויות ספורט או טורניר המורכב מדו-קרבות, כגון אמנויות לחימה, ג'ודו, היאבקות, אגרוף וקרבות רחוב.

בחברות שבטיות שונות, הלוחמים מהווים קאסטה נפרדת, ובחברות פיאודליות שונות אף יצרו הווסאלים מעמדות מיוחדים ללוחמים. בחברות מסוימות, למשל בקרב השבטים הגרמאניים, ראו עצמם כמעט כל הגברים כלוחמים. לוחמים המשרתים בצבא סדיר הם חיילים, ואילו לוחמים המשכירים את שירותיהם לכל דורש תמורת תשלום הם שכירי חרב. יש לוחמים המבצעים פעולות גרילה, אך אלה אינם נהנים ממעמד חוקי של לוחמים לפי כללי המשפט הבינלאומי.

מספן

מספן הוא יחידת-מטה צבאית במפקדת חיל הים הישראלי. בראש המספן ניצב קצין בדרגת תת-אלוף או אלוף-משנה.

מספן הים

מספן הים (בעבר: מחלקת ים) הוא יחידה ראשית במטה חיל הים.

המספן אחראי לפעילות המבצעית, לפעילות האימונים, להדרכה ולפעילות השוטפת של חיל הים. ראש המספן הוא קצין בדרגת תת-אלוף, והוא מכונה רמ"ים.

עד תחילת שנות ה-80 נקרא מספן הים בשמות "מחלקת ים" ומחלקת מבצעים. המספן בוטל בשנת 2008 והוקם מחדש בשנת 2012.

מספן המטה

מספן ראש המטה (רמ"ט) הוא יחידה ראשית במטה חיל הים.

המספן מופקד על בניין הכוח בזרוע הים, מבקר את מימושו ומתאם את עבודת המטה הבין-מספנית. ראש המטה הוא קצין בדרגת תת-אלוף, הוא משמש גם כסגנו של מפקד החיל וממלא את מקומו בהיעדרו. כיום ממלא תפקיד זה תא"ל דוד סער סלמה.

ראשי המספן: דוד בן בעש"ט (2003-2002), אלי מרום (2004-2003), יובל צור (2007-2004), נועם פייג (2008-2007), רן בן יהודה (2012-2008), ירון לוי (2014-2012), אליהו שרביט (2016-2014), דרור פרידמן (2019-2016), דוד סער סלמה (מרץ 2019-).

מספן הציוד

מספן הציוד (מצ"ד) הוא יחידה במפקדת חיל הים (מפח"י). המספן אחראי על האחזקה, ההצטיידות והמחקר ופיתוח של כל כלי השיט, המתקנים והמערכות בחיל הים, וכן על הנחיה מקצועית של התחום הטכני והלוגיסטי בחיל.

מספן כוח האדם

מספן כוח האדם (בראשי תיבות: מכ"א) הוא יחידה במפקדת חיל הים בצה"ל. המספן אחראי לניהול, לפיתוח ולטיפוח המשאב האנושי בזרוע הים, וכפוף מקצועית לאגף כוח האדם במטה הכללי של צה"ל.

נועם פייג

נועם פייג (נולד בשנת 1960) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף. כיהן כראש מספן הים במפקדת חיל הים, ראש מספן המודיעין ומפקד שייטת ספינות הטילים.

סנפיר (יחידה)

סיירת סנפיר (בעבר: היחידה לביטחון נמלים, בר"ת: יב"ן) הוקמה בשנת 1977 על ידי חיל הים הישראלי כדי להפחית את הנטל על שייטת 13 ומתוך שאיפה להתמקצעות בהגנה על הנמלים בישראל. בראשית, תפקידה היה לאבטח את נמלי ישראל האזרחיים והצבאיים ואת בסיסי חיל הים בשגרה ובחירום מפני איומים יבשתיים, על-מימיים ותת-ימיים. איומי הייחוס הם בין היתר פעילות חבלנית עוינת, מיקוש וכיוצא בזאת. במהלך העשור האחרון שינתה את פניה והוכפפה תחת פלגות הבט"ש (פלגה 916, פלגה 915, פלגה 914), להבדיל מהעבר בו הייתה כפופה ליחידה למשימות תת-מימיות או לפלגת אג"מ, כמו כן בשנת 2006 שונה שמה לסיירת סנפיר. השינויים אפשרו מעבר תודעתי אצל לוחמיה לצד שינוי משימות, מיחידה מגננתית שכל תפקידה הוא הגנה על נמלים, ליחידה יוזמת היוצאת למשימות בט"ש מיוחדות בגבולות הימיים של המדינה.

פלגה (חיל ים)

בחילות ים, פַּלְגָה היא יחידה בסיסית. לרוב, מדובר ביחידה המפעילה כלי שיט אך גם יחידות מינהלה שונות, נקראות לעיתים "פלגות".

פלגת ים מכילה לרוב 4 עד 16 ספינות, בהתאם לסוג כלי השיט ולמנהגי החיל המסוים. ברוב המקרים, פלגה מכילה כלי שיט מאותו הסוג אך לא בהכרח מאותו הדגם.

פלגות הבט"ש

פלגות הבט"ש הן פלגות של ספינות חיל הים הישראלי, האחראיות על הביטחון השוטף ועל מבצעים ימיים בגבולותיה הימיים של מדינת ישראל ומחוץ להם. קיימות 3 פלגות: פלגה 914 ממוקמת בבסיס חיפה, פלגה 915 בבסיס אילת, ופלגה 916 בבסיס אשדוד. על כל אחת מהפלגות מפקד קצין בדרגת סגן-אלוף כל פלגה מחולקת ליחידות משנה הנקראות "סיירות" שעל כל אחת מהן מפקד קצין בדרגת סרן.

שייטת

שייטת היא יחידה צבאית בחילות ים, המורכבת ממספר רב של כלי שיט ועשויה להיות יחידה אוטונומית או חלק מצי המכיל מספר שייטות. שייטת, בדרך כלל מורכבת מקבוצה הומוגנית של כלי שיט צבאיים מאותו סוג כגון: סטי"ל, קורבטה, פריגטה, צוללות ועוד. לעיתים שייטות מחולקות לתתי יחידות הנקראות פלגות. על פיקוד השייטת, בדרך כלל, מופקד קצין בכיר בדרגות המקבילות לאלוף-משנה או לתת-אלוף. על הפלגות, המרכיבות את השייטת, לעיתים קרובות מפקד קצין בדרגה המקבילה לסגן-אלוף.

בציים מודרניים שייטות הן בדרך כלל, יחידות קבע אדמיניסטרטיביות שמוצבות בגזרה ימית מסוימת ובעלות משימות אזוריות מוגדרות. לעיתים נוצרות שייטות משימתיות הטרוגניות, ממספר רב של כלי שיט, מציים שונים ומסוגים שונים, כל זאת על מנת להילחם ביעדים מרוחקים או כדי לבצע משימה ביעד מרוחק מבסיסי האם.

לשייטת אין מושג מקביל בצבא היבשה אך באופן מסוים ניתן להקבילה לחטיבה, כתלות בסוג השייטת או בגודלה.

שם תקופת פיקוד התפתחות ואירועים מיחדים תמונה
אהוד אראל ספטמבר 1970 - נובמבר 1971 מפקד היחידה בתקופת סיירת 913
סגן אהוד אראל 1969
ישראל הכט 1975
אהוד סביון דצמבר 1975 – מאי 1977
עמי שגב מאי 1977 - נובמבר 1978
דוד עצמון נובמבר 1978 - יוני 1979
עמירם רפאל יוני 1979 - ספטמבר 1981
חיים להב ספטמבר 1981 – ספטמבר 1983
חיים גרובר ספטמבר 1983 – אוגוסט 1985
סא"ל חיים גרובר בבסיס אשדוד, 1984
שחר אהרון אוגוסט 1985 - אוקטובר 1987
חימי עמרם אוקטובר 1987 – אוגוסט 1989
לוי שאפט אוגוסט 1989 – אוגוסט 1991
נועם פייג אוגוסט 1991 – אפריל 1993
דרור מאור אפריל 1993 – דצמבר 1994
עופר דוד דצמבר 1994 – ספטמבר 1996
אריה נגלר ספטמבר 1996 – ינואר 1999
בן ציון דעבול ינואר 1999 – אוקטובר 2000
יאיר זילברמן אוקטובר 2000- יולי 2002
דוד סלמה יולי 2002 – יולי 2004
עידו בן משה יולי 2004 – יולי 2006
סער כרמלי יולי 2006 – אוגוסט 2008
אייל הראל אוגוסט 2008 – יולי 2010 מבצע עופרת יצוקה
גיא גולדפרב יולי 2010 – יולי 2012
אלי סוחוליצקי יולי 2012 – אוגוסט 2014 מבצע צוק איתן
ליאב זילברמן אוגוסט 2014-אוגוסט 2016
בוריס שוסטר אוגוסט 2016-יולי 2018
גיא ברק יולי 2018 –
GuyBarak

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.