פלבס

פְּלֵבְּס (ואנשיו: פּלֶבֶּאים; בלטינית: plebs,‏ plebis, "המון, ציבור גדול"; השווּ יוונית: πλῆθος) היו כל האזרחים הרומאים החופשיים שלא היו בני מעמד הפטריקים.

ראשיתו של הפלבס בהתארגנות חברתית על רקע תחושות קיפוח כלפי הפטריקים, שהחזיקו במוסדות השלטון ובשאר מוקדי הכוח ובראשם מונופול על מוסדות הדת במדינה. הפלבס נוסד בשנת 494 לפנה"ס במהלך פרישה (secessio) של קבוצת מהפכנים מתוך העיר, והקמת מוסדות עצמאיים לאותה קבוצה.

מהות הפלבס ויסודו

המקורות העתיקים להתהוות הפלבס נכתבו לראשונה רק מאות שנים לאחר המאורעות ההיסטוריים שהם מתארים. בתקופה בה נכתבו, הייתה כבר תקפה ההבחנה, לפיה כל אזרח רומי שאינו שייך לבית-אב (gens) פטריקי, הרי הוא פלבאי לפי הגדרה. מציאות זו משתקפת במקורות, ואומצה על ידי המחקר המודרני. עם זאת, החוקר הבריטי T.J. Cornell הראה באופן חד-משמעי שמלכתחילה הכיל הפלבס רק חלק מהציבור הלא-פטריקי, ושהחלת המונח על כלל הציבור הרומי הלא-פטריקי התפתחה עם הזמן.[1] האנאכרוניזם שחשׂף קורנל מסביר בלבולים רבים שנפלו הן במקורות העתיקים, הן במחקר המודרני.

תנאי הרקע

הפלבס נוסד והתגבש על רקע משבר כלכלי חמור אשר פקד את רומא במהלך המאה החמישית לפנה"ס, שהביא למחסור במזון ובאדמות לעיבוד, להדרדרות לחובות ולשחיקה של מעמד הביניים. בתנאי המשבר נוצרו פערים חריפים בין שכבה דקה של בעלי-אמצעים, רובם ממעמד הפטריקים, שהתחזקו והתעשרו על חשבון פלחים נרחבים של העם הרומי. רבים בציבור הרחב, שלא הצליחו להתקיים כלכלית, נאלצו לשעבד את גופם (nexum), והגיעו למצב שניתן להגדירו כאריסות. שעבוד הגוף היה נושׂא מרכזי על סדר היום של הפלבס, מיום היווסדו.

נושׂא נוסף בראש סדר היום, שעמד בקשר הדוק עם בעיית שעבוד הגוף, היה אופן חלוקת האדמות ברומא. לפי המנהג הרומי, אדמות שנכבשו במלחמות הפכו, ברובן, לאדמת ציבור (ager publicus). אדמות הציבור הוחכרו לאזרחים, עובדו על ידיהם בתמורה לדמי-חכירה, והיוו גורם הכנסה מרכזי. בעקבות המשבר הכלכלי התרכזו יותר ויותר אדמות ציבור בידי מספר משפחות בודדות מהמעמד הפטריקי ומקרב חוג מצומצם של לא-פטריקים, ואלו עובדו באמצעות ה-nexi, משועבדי-הגוף. יצא אפוא שהאיכר הפשוט עבד אדמה לא שלו כדי לפדות את חובותיו. בעיית הקרקעות היוותה גורם עיקרי לתסיסה, וכפועל ישיר שׂם לעצמו הפלבס בראש סדר העדפותיו את פתרון בעיית הקרקעות. בתקופה שבין 486 עד 367 לפנה"ס, אירעו לא פחות מ-25 ניסיונות שונים של מנהיגים פלבאים לחלק את אדמות הציבור מחדש.

הפרישה הראשונה

הפלבס נוסד בשנת 494 לפני הספירה, כאשר קבוצה מהפכנית פרשה מן הציבור והחליטה על הקמת מוסדות עצמאיים. במהלך זה כוננו הפלבאים אספה משלהם, "אספת הפלבס" (concilium plebis), העמידו בראשם שני פקידים נבחרים (מגיסטראטים, magistratus) - טְריבּוּנים, וכוננו לעצמם "חוק קדוש" (Lex Sacrata), לפיו כל מי שפוגע בטריבון מכהן - דמו בראשו.

מדינה בתוך מדינה

התנועה הפלבאית היא תופעה יוצאת דופן בהיסטוריה של עיר-המדינה העתיקה, משתי סיבות: אחת - התנועה הפלבאית הייתה ארגון מהפכני אשר צמח מן השטח בתקופה שלא העלתה על נס את חופש ההתארגנות. ראשיתה בצורך הבסיסי של אזרחים להגן על עצמם מפני שרירות לבו של השלטון. התנועה הפלבאית החלה את דרכה מחוץ לגבולות החוק, ובמהלך ארוך-טווח הביאה להִטמעות מוסדותיה בחברה ובחוק הרומאי. שנית: המוסדות והמנגנונים שהקימו הפלבאים מלכתחילה היו מעין מדינה בתוך המדינה. דווקא העדר השאיפה לתפוס את מקומם של המוסדות הקיימים ולהחליפם, אלא לצרף אליהם את המוסדות הפנימיים ולהביא לשילובן של שתי המערכות, הוא שהעניק לתנועה את כוחה המיוחד. לאורך זמן הסתבר שהמנגנונים של הפלבאים לא רק שלא נפלו מאלה של המדינה הרשמית (כלומר של הפטריקים), אלא אף היו מתקדמים ומתוחכמים יותר. בזכות כך גבר הפיתוי של הממסד הפטריקי לאמץ את המוסדות הללו, ואף לחקותם.

את המונח "מדינה בתוך מדינה" טבע תאודור מומזן.[2] קביעה זו נובעת מן המקורות העתיקים עצמם, למשל מדבריו של ההיסטוריון הרומי ליוויוס: "המדינה האחת לשתים נתפלגה, ולכל סיעה פקידיה שלה, חוקיה שלה."[3]

הפלבס בזירה הפוליטית

בנוסף לפתרון בעיית השעבוד (nexum) ולחלוקה מחדש של אדמות הציבור, פעל הפלבס להשׂגת מספר מטרות נוספות. הראשונה, שהושׂגה באמצע המאה החמישית, הייתה העלאה על הכתב של החוק הרומי, שהיה עד אז נחלתה של העלית הפטריקית. בעקבות לחץ פלבאי נוסחו תריסר הלוחות, שהפכו לבסיס החוק הרומי כולו. מטרה שנייה הייתה הכרת המדינה במוסדות הפלבס ובהחלטותיו (כפי שיפורט להלן). מטרה שלישית, לה שאפו לפחות חוגים מסוימים בפלבס, הייתה שבירת המונופול הפטריקי על משׂרת השלטון העיקרית ברפובליקה הרומית - הקונסולאט.

הטריבונים של הפלבס

כבר במהלך הפרישה הראשונה בחר הפלבס לעצמו בשני פקידים, הטריבונים. לפי קיקרו, הטריבונים היו שניים במספרם, אחד כנגד כל קונסול. מספרם עלה לחמישה בשנת 471 לפנה"ס, ולעשׂרה בשנת 457.

הפלבאים בחרו בטריבונים שלהם ונשבעו לציית להם ולהגן עליהם. מי שפגע בטריבון נחשב כפוגע באלים, הוכרז כמוחרם (homo sacer) ודמו הותר; ואילו הטריבון נחשב לקדוש ומקודש. קדושת הטריבונים העניקה להם אפשרות להתייצב כנגד רשויות המדינה ולפעול באופן עצמאי. תפקידם העיקרי של הטריבונים היה להגיש סיוע (auxilium) לכל אזרח רומי שסבל משרירות לבו של השלטון. בין השאר יכלו הפלבאים להטיל וטו, ובכך לעצור פעילות של אסיפות העם או של פקידי המדינה.[4]

האיידילים של הפלבאים

לצד הטריבונים, הפלבאים מינו שני פקידים נוספים והם האיידילים (aediles). משמעותו המקורית של התואר - האחראי על המקדש. האיידילים הראשונים היו האחראים על המקדש שהקים הפלבס לכבוד קֵרֵס, אלת התבואה הרומית. ברפובליקה התיכונה והמאוחרת התפתח תפקידם וכלל גם דאגה לתשתיות המרחב הציבורי, אחזקת הרחובות ומבני הציבור, שמירת הסדר הציבורי, פיקוח על השווקים, אספקת המזון וארגון משׂחקים ציבוריים וחגיגות דתיות אחרות.

אספת הפלבאים

כבר עם הפרישה הראשונה הקים לעצמו הפלבס אספת עם משלו - concilium plebis. האספה הייתה פתוחה בפני כל חברי הפלבס, ועם הזמן בפני העם הרומי כולו חוץ מהפטריקים. בשנת 471 לפנה"ס, בעקבות רפורמה של הטריבון ואלריוס פופליליוס, אורגנה אספת הפלבאים מחדש על בסיס השבטים המקומיים וההצבעה של האספה הייתה מתוך התייחסות לשבטים בלבד. שיטת ההצבעה הזו אומצה על ידי המדינה, ואספת השבטים הפכה ברפובליקה התיכונה לאמצעי המרכזי לחקיקה.

החלטותיה של אספת הפלבס נקראו Plebiscites (ומכאן המילה האנגלית ל"משאל עם"), וחייבו את הפלבס כולו. במחצית השנייה של המאה הרביעית הפכו החלטות אספת הפלבס, בתהליך הדרגתי, למחייבות לגבי כל העם הרומי.

עליית הנוביליטאס

ההצלחות הפוליטיות של ארגון הפלבס והתפקוד היעיל של מוסדותיו במאתיים השנה הראשונות מאז יסודו הביאו לשינוי הדרגתי במאזן הכוחות בין המעמדות. באמצע המאה הרביעית לפנה"ס הבשיל מהלך פוליטי, שבמרכזו שיתוף פעולה בין חלק מהפלבס לבין חלק מבתי-האב הפטריקיים. בין תוצאותיו של מהלך זה היו ביטול המונופול הפטריקי על משׂרות השלטון הוותיקות, הגבלה על כמות האדמה הציבורית שיכול כל אזרח להחזיק, חלוקת אדמות ציבור בקנה מדה נרחב, ובטול של שעבוד הגוף. עד תחילת המאה השלישית נוצרה ברומא עלית חברתית חדשה, שהכילה גם פטריקים וגם פלבאים, וזכתה בלטינית לכינוי נוביליטאס - אצולה. מזמן זה ואילך ניתן לדבר על חלוקה ברורה בתוך העם הרומי, בין מיעוט פטריקי לבין רוב פלבאי.

במאות השנים שלאחר ההתמזגות המלאה של הפלבס במדינה והיווצרות הנוביליטאס הפטריקו-פלבאית הפסיקה המילה "פלבס" לציין ארגון פוליטי מסוים, ועברה לציין את כלל העם הרומי (ללא המיעוט הפטריקי, כאמור). מכאן ואילך ניתן לתרגם את המילה "פלבס" כ"המון" (ולעיתים אפילו כ"העם"). במקרים רבים הכוונה היא באופן מיוחד להמון העירוני בעיר רומא, להבדיל מהאוכלוסייה הכפרית ברחבי איטליה.

ההיסטוריון הרומי בן המאה הרביעית לספירה אמיאנוס מארקלינוס תיאר את הפלבס הרומי בתקופתו:

"אתה יכול להבחין בהם בכל רחבי העיר כשהם מתווכחים בלהט על מירוצים ותחרויות. אם מפסיד הרכב הנתמך על-ידם במרוץ, נדמה להם כאילו חרב עליהם עולמם. השכם בבוקר, שעות רבות לפני המרוץ, הם מתרכזים סביב האיצטדיון ומסתערים על מקומותיהם, כאילו היו הם מתחרים בעצמם."[5]

לקריאה נוספת

  • T.J. Cornell, The Beginnings of Rome: Italy and Rome from the Bronze Age to the Punic Wars (c. 1000-264 BC), London: Routledge (Routledge history of the ancient world), 1995.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קורנל, 242-271.
  2. ^ Mommsen, Theodor. 1887. Römisches Staatsrecht. Leipzig: Hirzel, vol. III p. 145.
  3. ^ 2.44.9, תרגום שׂרה דבורצקי. duas civitates ex una factas, suos cuique parti magistratus, suas leges esse.
  4. ^ וֵטוֹ (veto), בלטינית - "אני אוסר".
  5. ^ אמיאנוס מרקלינוס, 28, 4, 31-28 (אצל צבי יעבץ, אוגוסטוס - נצחונה של מתינות, עמ' 144).
המשוררים החדשים

המשוררים החדשים (מיוונית: νεωτερικοί, לטינית: poetae novi) הוא שם כולל לקבוצת משוררים לטיניים מתקופת שלטונו של קיסר אשר דגלה בעקרונות חדשים לכתיבת שירה. ניצני השירה החדשה החלו בראשית המאה הראשונה לפני הספירה, שיאה היה בתקופת קאטולוס ודעיכתה הגיעה בעקבות מלחמת האזרחים.

הכינוי הוטבע בידי קיקרו, אולם הזרם זכה לכינוי גנאי רבים. קיקרו עצמו גינה את הקבוצה בשמות נוספים כגון "משוררים מלומדים ("Poetae docti") ו"משוררי אופוריון" ("cantore euphorionis"), על שם המשורר האלכסנדרי אופוריון מכלקיס.

לורן סוקה

לורן מארי סוקה (באנגלית: Lauren Marie Socha; נולדה ב-9 ביוני 1990) היא שחקנית אנגלייה. היא זכתה להכרה כשהופיעה בתפקיד קלי ביילי בסדרת הדרמה "עברייני על" של ערוץ E4, עליו זכתה בפרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית המשנה הטובה ביותר. עוד היא ידועה מתפקידה בסרט הטלוויזיה "The Unloved" של ערוץ 4.

סמנתה ספירו

סמנתה ספירו (באנגלית: Samantha Spiro; נולדה ב-20 ביוני 1968) היא שחקנית אנגלייה שזכתה פעמיים בפרס אוליבייה. תפקידיה הידועים הם בדמות ברברה וינדזור במחזה "Cleo, Camping, Emmanuelle and Dick" ובסרט הטלוויזיה "Cor, Blimey!", מפקחת בילוש ויוויאן פרנד בסדרה המשטרתית "Murder Investigation Team", ובדמות מלסה טארלי בסדרה "משחקי הכס" של רשת HBO.

פטריקים

פטריקים (בלטינית: patricii) הוא שמה של קבוצה חברתית מהמעמד הגבוה ברומא העתיקה. בתקופת האימפריה הרומית המאוחרת שימש המונח לתיאור תואר מיוחד, פטריקיוס (patricius), של בכיר בחצר המלכותית. המילה "פטריקיוס" מבוססת בחלקה על המילה הלטינית pater, שמשמעותה "אב".

בתקופת מלכי רומא ואולי אף לפניה היו הפטריקים מעמד האצולה. בראשית הרפובליקה הרומית היו הפטריקים עדיין קבוצה שלטת בעלת מעמד מוּרש בעיר המדינה. כל המגיסטראטות היו אסורות לפלבס. נישואים בין פטריקים לפלבאים נאסרו אף הם. למרות זאת ישנה סברה לפיה התקיימה תופעה של מעבר של פטריקים צעירים לשורות הפלבס ברפובליקה הקדומה מתוך תקווה שכפלבאים יהיו להם סיכוי גדול יותר לכהן במגיסטראטות הפלבאיות, וזאת בניגוד למגיסטראטות הרגילות, שהיו מעטות יותר ושמורות לאנשים בגיל מבוגר יחסית.

לא ידוע על מקור החלוקה בין פלבס לפטריקים. לפי תאוריה אחת, מקור החלוקה הוא בימי המלוכה כאשר הפטריקים היו המשפחות שבניהם היו חברי הסנאט. מאידך, לפי תאוריה אחרת, החלוקה נוצרה עם יסוד הרפובליקה כאשר חברי הסנאט ייסדו לעצמם מונופול שלטוני על המדינה.

עם הזמן הגיעו הפטריקים לידי התנגשות עם הפלבס, ואט-אט נאלצו הפטריקים לוותר על זכויות היתר המעמדיות שלהם. בשנת 494 לפנה"ס נוצרה משרת טריבון הפלבס כדי להבטיח את זכויות הפלבאים, ועל הפטריקים נאסר לכהן במשרה זו. ב-367 לפנה"ס נפתחו כל המשרות למועמדים פלבאים, וחשיבות ההבחנה בין פטריקים לפלבאים החלה להתפוגג. בנוסף לכך, מאחר שהמעמד הפטריקי היה מוּרש בלבד, לא נוצרו משפחות פטריקיות חדשות, ומספרן הלך והצטמצם.

כבר בתקופת הרפובליקה התיכונה הרומית, במאה השנייה לפנה"ס, הפכו משפחות פלבאיות אמידות לחלק בלתי נפרד מהאליטה הרומית החדשה, הנוביליטאס, והיתרונות שהציעה הפטריקיות לא חרגו מעבר לתוספת יוקרה וכהונה במספר משרות דתיות שהחשובה ביותר הייתה הפונטיפקס מקסימוס. מתקופה זו קיימות עדויות על פטריקים שארגנו את אימוצם על ידי משפחות פלבאיות כדי שיוכלו לכהן במשרת טריבון הפלבס, הפטריקי הראשון שעבר בוודאות לפלבס היה גאיוס סרוויליוס גמינוס, שכיהן כקונסול של שנת 203 לפנה"ס.

בעקבות הידלדלות מספר הפטריקים בשלהי הרפובליקה, יוליוס קיסר ואוגוסטוס חוקקו מספר חוקים המעבירים פלבאים למעמד של פטריקים, ונוהג זה השתרש גם בדורות הבאים.

פלביסקיטום

פלביסקיטום (בלטינית : Plebiscitum; החלטות פלבס) היה השם שניתן בתקופת הרפובליקה הרומית לחוקים שהועברו על ידי אספת הפלבס.

בתקופת קיומה הראשונה של אספת הפלבס, מאחר שהיא לא הייתה אספה של כל העם (Populus) מכיוון שהפטריקים לא לקחו חלק בה הצעה שהתקבלה בהצעה לא הייתה חוק (Lex) אלא החלטת פלבס (Plebiscitum) ולא היה להם תוקף מחייב לכלל העם הרומאי אלא אם כן הם אושרו מחדש על ידי הקונסול באספת הקנטוריות אולם התקיים מנהג לראות בהם חוקים של כל העם אם הם זכו לתמיכה מן הסנאט.

כחלק מן המאבק בין הפלבס לפטריקים הועלתה דרישה מצד הפלבס להכרה בפלביסקיטום כמחייב את כלל העם, הפטריקים התנגדו לדרישה זאת וכתוצאה מכך הפלבס פרשו לגבעת היאניקולום וקווינטוס הורטנסיוס, הדיקטטור שמונה כדי לטפל במשבר, נכנע לדרישתם ובשנת 287 לפנה"ס חוקק חוק שקובע שכל פלביסקיטום מחייב את כל העם הרומאי וכך מועצת הפלבס הפכה לאחד הצינורות המרכזיים לחקיקת חוקים ברפובליקה וחשיבות ההבדלה בין פלבאים לפטריקים דעכה.

בזמן הדיקטטורה של לוקיוס קורנליוס סולה בוטלה עצמאות אספת הפלבס בנושא של חקיקה והיא נדרשה לקבל קודם לכן את אישור הסנאט, דבר זה היה במסגרת מדיניותו של סולה שנועדה לבצע תיקונים בהתנהלות המדינה שיחזקו את הסנאט ויחלישו את טריבוני הפלבס. תיקון זה בוטל בשנת 70 לפנה"ס על ידי הקונסולים קראסוס ופומפיוס.

ראיין סמפסון

ראיין אוליבר סמפסון (באנגלית: Ryan Oliver Sampson; נולד ב-28 בנובמבר 1985) הוא שחקן אנגלי. הוא ידוע בעיקר מהופעתו בתפקיד גרומיו בסיטקום הבריטי "פלבס", בתוכנית המערכונים "Glitchy" ובדמות אלכס ונאבלס בסדרה הקומית "אחרי שהלכת", בה גילם את דמות הבן של ג'ימי ונאבלס (ניקולס לינדהרסט). ב-2008 הופיע סמפסון בשני פרקים בסדרת המדע בדיוני "דוקטור הו" ב-"The Sontaran Stratagem" ו-"The Poison Sky" בתפקיד לוק רטיגן.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.