פירוש רש"י לתלמוד

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

פירושי רש"י היו פופולריים ביותר עוד בימי חייו ופירושיו התפרסמו בחוברות שהופצו בעותקים רבים ונקראו "קונטרסים" ("מחברת" בלטינית, commentarius), ולכן יש פרשנים (למשל התוספות) אשר קוראים לפירושו "פירוש הקונטרס". פירוש התוספות על התלמוד מנתח ומדייק בכל מילה המובאת ברש"י, פעמים שמסכים עם דבריו ופעמים שחולק עליהם. בשיטת דיוקם בדבריו הלכו רבים מפרשני התלמוד עד ימינו.

פירוש רש"י על התלמוד
תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ב', עמוד א', פירוש רש"י מופיע בעמוד זה בצד ימין

אופי הפירוש

פירוש רש"י על התלמוד (בדומה לפירושו על התנ"ך) מתאפיין בלשון קצרה, ברורה ומדויקת, הטומנת בחובה דרך מיוחדת בהבנת הגמרא. אופי הפירוש הוא הסבר התלמוד על ידי התלמוד עצמו. רש"י כמעט ואינו מביא מקבילות לדבריו מחיבורים אחרים: התלמוד הירושלמי, מדרשים ותרגומי התנ"ך, כפי שעשו פרשנים אחרים על התלמוד כתוספות או רבנו חננאל. פירושו של רש"י לתלמוד הוא מקומי, ואיננו מנסה ליצור אחידות ולתרץ סתירות ממסכתות אחרות, כפי שעושים בעלי התוספות. לעיתים רבות מוצאים שינויים רבים מפירוש רש"י על ציטטה המובאת במסכת אחת, מול פירושו על ציטטה שווה על מסכת שנייה.

רשי מכות יט
הערה על פטירתו של רש"י, במסכת מכות דף י"ט

רש"י הוא המפרש העיקרי של מסכתות התלמוד הבבלי[דרושה הבהרה], אך ישנן מעט מסכתות שלא פירש או שפירושיו לא הגיעו אלינו, ומעט מסכתות שפירש רק את מקצתן. כך, בתחילת מסכת בבא בתרא, דף כ"ט נקטע פירושו, ומשם המשיך נכדו רשב"ם את הפירוש. וכן במסכת מכות, דף י"ט, עמוד ב', וכן במסכתות נדרים ונזיר. מסופר שכאשר עסק בפירושו למסכת מכות, הגיע לדף י"ט, והספיק לכתוב את המילה "טהור" ואז יצאה נשמתו בטהרה[דרוש מקור].

אמינות הפירוש

Rashi woodcut
דיוקן דמיוני של רש"י מן המאה ה-16

ישנן מסכתות שנחלקו לגביהן החוקרים: ספקות הועלו בנוגע לפירושו למסכת מועד קטן (מעבר לפירוש הנדפס, ישנם כתבי יד של שני פירושים אחרים המיוחסים לו, ויש הטוענים שאף אחד מהם אינו שלו, ושלא כתב פירוש למסכת זו), למסכת עבודה זרה (ישנם חוקרים[דרוש מקור: מי?] הטוענים כי הפירוש הנדפס או לפחות חלקו הוא פירוש רשב"ם), מסכת תענית, פרק חלק במסכת סנהדרין, חלקים ממסכת זבחים ומסכת מנחות, כמו גם מסכת הוריות מסכת נדרים ותמיד בכללותן. פקפוקים שוליים יותר היו בנוגע למסכת בבא קמא. בנושא זה ישנה מחלוקת בין קבוצת חוקרים הנוטה יותר לדחות פירושים המיוחסים לרש"י כאותנטיים במקרי ספק, לבין קבוצה אחרת הנוטה דווקא לדחוק את הספקות לרוב[דרוש מקור].

מהדורות הפירוש

בדברי בעלי התוספות אנו מוצאים עדויות לכך שהיו לפירושו שתיים או שלוש מהדורות, דהיינו, שהפירוש נערך על ידי רש"י במהלך חייו כמה פעמים. לעיתים יש סתירה הלכתית בין המהדורות השונות, והתוספות מעדיף אחת מהן[1]. גם בשיטה מקובצת על מסכת כתובות מופיע תוספות שונות מרש"י בכתב יד, ועל מסכת מועד קטן קיימת מהדורה אחרת של פירוש רש"י מכתב יד, שהתפרסמה בתלמוד מהדורת עוז והדר. אם כי נקודה זו נתונה היום במחלוקת בין החוקרים. עם זאת, הדעה המקובלת היום היא שאמנם לא היו "מהדורות" במובן המודרני, של כתיבת הפירוש מחדש, אך ברור שרש"י תיקן במשך ימיו את פירושו, כאשר השאלה היא רק מהי כמות השינויים והתיקונים שערך במהלך ימיו, והאם כשהתוספות מדברים על "מהדורה ראשונה" ו"מהדורה אחרונה" אין הם מדברים אלא על שינויי נוסחאות רגילים ולא על שינויים של רש"י עצמו. פירוש רש"י נלקט על ידי אחד מהראשונים לפי סדר חיבורו של הרי"ף, ובו הוא מופיע לעיתים רבות בשינוי לשון ובגרסאות שונות מזו המצוי לפנינו.

שינויים בנוסח התלמוד

רש"י בפירושו לתלמוד משנה מדי פעם את נוסח התלמוד, לעיתים בשל קושיות לימודיות שצצו ולעיתים בגלל כתבי יד אחרים שהיו ברשותו. את שינוי הגרסה ציין רש"י באותיות ה"ג = הכי גרסינן. רש"י לא שינה את נוסח התלמוד, אלא בפירושו כתב שנראה לו שצריך לגרוס כך וכך. תלמידיו שבאו אחריו ראו את פירושו, שינו את נוסח התלמוד כדי שיתאים למה שכתב רבם. כך כותב רבנו תם, נכדו של רש"י, על שינויי הגרסה בתלמוד, בהקדמתו לספר הישר:

ספר הישר קראתי בשם את הספר יען כל פקודי כל ישרתי בו שמועות הראשונות וגירסות הספרים אשר מעולם. כי ראיתים שותים מים הרעים לקראת מגיהי ספרים בלי שכר תרומת הלשכה ואיש לזרועו היו. כי הזריז הרי זה משובח. ואע"ג דלט רבינו גרשום מאור הגולה כל מאן דמשבש תלמוד הכי והכי תהוי (בעברית: ולמרות שקילל רבינו גרשום מאור הגולה שמי שמשבש את נוסח התלמוד יקרה לו כך וכך) לא נמנעו מלשבש. ולא די להם בגרסות הנראין פירוש לשבש כי אם דברי האמוראים והתנאים עצמן ולא ייתכן כן לכל יראי השם. כי גם רבינו שלמה אם הגיה גרסה בפירושיו הגיה. אבל בספרו לא הגיה. כי אם שותי מימיו הגיהו על פי פירושיו אשר לא מלאו לבו לעשות כן בחייו זולתי במסכת זבחים לבדה. ובדקתי ומצאתי בספרים שלו כי לא הוגהו מכתיבת ידו.

כתוצאה מכך, בתלמוד שיש לפנינו כיום, הצעות הנוסח של רש"י וגרסת התלמוד זהות. אולם בכל מקום שבו נכתב בפירוש רש"י 'ה"ג', ישנו סימן לשינוי נוסח, ואפשר באמצעות ראשונים אחרים לדוגמה רבנו חננאל, הרי"ף ורבנו תם לבדוק מה היה הנוסח המקורי בתלמוד לפני שעבר הגהה.

מסכת נדרים
הדף הראשון של מסכת נדרים. מסכת נדרים היא המסכת היחידה בה מודפסת המילה "רש"י" מעל חיבורו של רש"י המופיע לצד חיבור התלמוד, ולמרבה האירוניה מסכת נדרים היא מהמסכתות היחידות שבהם מקובל כי הפירוש אינו של רש"י אלא של חתנו הריב"ן

לעזי רש"י

רש"י, בפירושו למקרא ולתלמוד, תרגם מונחים רבים מהמקרא, מהמשנה ומהתלמוד הבבלי לשפת "לעז", היינו הצרפתית העתיקה שהייתה מדוברת בזמנו, כאשר התרגום הצרפתי מתועתק באותיות עבריות.

בימינו ערכו מספר מחברים תרגום מחדש לעברית מודרנית של אותם מונחים צרפתיים, כדי להקל על הקורא בן זמננו שאינו מסוגל להבין את הצרפתית העתיקה. אחת המהדורות מוכרת בשם "אוצר הלעזים" (או "אוצר לעזי רש"י"), והיא יצאה לאור על ידי ד"ר משה קטן.[2]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו למשל תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ס"ה, עמוד ב', בתוספות ד"ה דאתא: "ובפירושי רש"י אחרים מצאתי..."
  2. ^ ספריו יצאו לאור בשנת 1984 (על התלמוד) וב-1991 (על התנ"ך). מהדורה מתוקנת של שני הספרים בכרך אחד יצאה לאור ב-2000. (מהדורת אינטרנט באתר דעת) להרחבה ראו אצל ארי יצחק שבט, "התועלת בלימוד הלעזים שבפירוש רש"י על התנ"ך", ספר זיכרון לרש"י - סיני קלז (תשרי תשס"ו), עמ' קיב-קלח.
  3. ^ אברהם פרנקל, ‏הספר "דרכו של רש"י בפירושו לתלמוד הבבלי" – עיון ומפתח דידקטי, מים מדליָו 26-25, תשע"ד–תשע"ה, עמ' 375-353
אברהם יצחק ברומברג

הרב אברהם יצחק ברומברג (כ"ב בניסן ה'תרנ"ח, 14 באפריל 1898 - כ"ב בשבט ה'תשל"ה, 13 בפברואר 1975) היה רב פולני, מהדיר ספרות הראשונים, פרשן התלמוד הירושלמי ומחבר פורה בתחום ההיסטוריה של תנועת החסידות. כיהן כרבה של גרודז'ונדז וכרב בצבא פולין החופשית בשנות מלחמת העולם השנייה.

אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא

אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (בעברית: הסקת השמועה לפי ההלכה) או בקיצור אליבא דהלכתא, היא אחת מדרכי הלימוד של התורה שבעל פה. בשיטה זו, נלמדת הסוגיה מתוך התפיסה שמטרת הלימוד היא להגיע לפסיקת הלכה למעשה, ולא להסתפק בלימוד תאורטי בלבד. מקור הביטוי הוא במספר מקומות בתלמוד, אך על פי פירוש רש"י לתלמוד המשמעות המקורית של הביטוי היא אמירה של דין אשר מתקבל הלכה למעשה על ידי פוסקים אחרים.

בעלי התוספות

בעלי התוספות הוא הכינוי למספר רב של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד. הם יצרו ופעלו במשך כמאתיים שנה, במאות השתים עשרה והשלוש עשרה. מרביתם מחוג תלמידי רש"י באשכנז ובצרפת ומיעוטם באנגליה ובאיטליה. ראשונים היו תלמידי רש"י, שכתבו הערות וחידושים לפירושו. במשך הזמן התרחבו וגדלו תוספות אלה, עד שהיו לתוספות לתלמוד.

דוד מלך ישראל חי וקיים

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם הוא משפט שמקורו בתלמוד הבבלי כמילת קוד שנועדה להודיע על מולד הלבנה בזמן גזירת שמד. בליטורגיה היהודית התקבל המשפט כתוספת לברכת הלבנה. למשפט חוברו מספר לחנים, והוא הפך לשיר עממי בקרב יהודים.

הלכות רב אלפס

הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) באלג'יריה.

בשונה מראשונים אחרים, שחלקם עסקו בפרשנות התלמוד וחלקם עסקו בדיונים הלכתיים ובפלפול, כתב הרי"ף את חיבורו בצורה פשוטה. הספר מתמצת סוגיות הלכתיות בשלושה סדרים בתלמוד הבבלי: סדר מועד, נשים ונזיקין, וכן על מסכת ברכות. כמו כן מביא הרי"ף גרסאות שונות למילים בתלמוד וקובע את העדיפות ההלכתית לתלמוד הבבלי על פני התלמוד הירושלמי. הרי"ף שילב בחיבורו גם דברי אגדה, מעט מדרשים ודברי מוסר.

חוקות הגויים

חוקות הגויים הוא מצוות לא תעשה מהתורה על אימוץ דרכי הגויים, גם בענייני חולין. לפי התורה, על עם ישראל להבדל ממנהגי הגויים לא רק בפולחן ואמונה, אלא אף במאפיינים חיצוניים. מטרת האיסור לשמר את אופיו של עם ישראל משאר העמים שסביביו.

איסור זה הוא חלק משרשרת חוקים שמטרתם להרחיק מעם ישראל כל קשר לעבודה זרה. איסורים דומים: הקפת הראש והשחתת הזקן וכתובת קעקע. איסור דרכי האמורי נכלל (בחלקו) באיסור זה, אולם הוא מתמקד ספציפית בהרחקת אמונות טפלות.

מודה בקנס

במשפט העברי מודה בקנס הוא חייב המודה בעובדות שיש בהן כדי לחייבו קנס. בתנאים מסוימים ובחלק מן הקנסות, ההודאה פוטרת את החייב מן הקנס.

דין זה אינו מעשי בזמננו, שכן עם ביטול הסמיכה, איבדו בתי הדין את סמכותם לשפוט בדיני קנסות לצד דינים נוספים.

מסכת מועד קטן

מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בדיני חול המועד ובדיני אבלות. דיני האבלות שבה הם מהדברים הבודדים המותרים ללימוד בתשעה באב.

על מנת להבדיל את המסכת מכלל סדר מועד, נקראה המסכת "מועד קטן", כיוון שרובה עוסק בחולו של מועד. רוב הראשונים והגאונים קוראים לה מסכת משקין על פי המילה הראשונה של המסכת.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 29 דפים.

סדר קדשים

סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

עניינו העיקרי של הסדר הוא עבודת הקרבנות בבית המקדש ומוספים בו עניינים נוספים המתקשרים לנושא זה.

בתלמוד נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..." על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר קודשים היא "חָכְמַת", כנראה מפני שההלכות שבו מורכבות ומחכימות יותר מהלכות אחרות.

סמיכות

סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק. השם הראשון בצירוף נקרא נִסְמָךְ והשני נקרא סוֹמֵךְ. מבחינה תחבירית, הנסמך מתפקד כ"גרעין" והסומך מתפקד כלוואי. מבדילים בין סמיכות רגילה ("סמיכות דבוקה" או "חבורה") שבה אין חציצה בין השמות או שהם מופרדים רק על ידי ה' הידיעה, לבין סמיכות מפורקת ("סמיכות פרודה") שבה מילת היחס "של" מפרידה בין שני השמות. סמיכות היא אחת הדרכים לתאר שם עצם ולאפיינו מבחינות שונות.

עובדיה מברטנורא

רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (קיצור של הרב ברטנורא) (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515; ראו להלן), היה פרשן, רב העיר ומנהיג הקהילה היהודית בירושלים בשלהי התקופה הממלוכית. נודע בעיקר בשל פירושו המרכזי על המשנה.

פינחס מנחם זינגר

הרב פינחס מנחם מנדל הכהן זינגר (~ה'תרל"ב, 1872 - ~ה'תש"ב, 1942) היה רב וראש ישיבה פולני, מורה הוראה ודיין, רבן של כמה ערים ורב אזור בוורשה בירת פולין. מחבר סדרת הספרים מגדים חדשים וספרים נוספים.

פירוש רש"י

האם התכוונתם ל...

פפוס בן יהודה

פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה הוא דמות המוזכרת בספרות חז"ל. הוא נזכר כמי שנהג בקיצוניות, והיה נועל את אשתו בבית כדי שלא תזנה, מעשה שאחריתו עלתה בכי רע, ואילו במקום אחר נזכר כמי שהתנגד למסירות נפש ולהסתכנות למען לימוד התורה בעת גזרות השמד, וסופו שנאסר על ידי השלטון הרומאי.

עקב בעיות תיארוך העולה מן המקורות השונים, הוצע שהיו שני אישים שונים בשם פפוס בן יהודה, הראשון חי במאה הראשונה לספירה והשני במאה השנייה, אולם פיצול זה אינו מוסכם.

פפוס ולוליאנוס

פַּפּוּס וְלוּלְיָאנוּס הם זוג אחים מהדור השני והשלישי של התנאים (המאה ה-1 – המאה ה-2). ידועים בשם הרוגי לוד בשל אזכורם המרכזי בתלמוד על מסירות נפשם והוצאתם להורג על קידוש השם.

פרסום הנס

פִּרְסוּם הַנֵּס, או בשמו התלמודי פִּרְסוּמֵי נִיסָּא, הוא מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל. במקרים רבים שבהם מתלבטת ההלכה בין פרסום הנס למצווה אחרת, נפסק להעדיף את פרסום הנס. חשיבותו הרבה של פרסום הנס מהווה סיבה לחייב גם עניים ומחוסרי אמצעים כלכליים במצוות אלו.

המצוות שקיים בהן "פרסום הנס" הן: הדלקת נרות חנוכה, מקרא מגילה, אמירת על הנסים בחנוכה ובפורים, שתיית ארבע כוסות בליל הסדר וקריאת ההלל.

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי

1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע. נחשב לגדול מפרשי התנ"ך והתלמוד, וכונה בשם "פרשנדתא" (פרשן דתא - פרשן הדת).

שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)

שלמה זלמן הַבְלִין (Havlin) (נולד בי"ג בטבת תרצ"ט, 4 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד ובמחלקה ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטת בר-אילן, וראש המחלקה בין השנים 1984–1990. משנת 2003 ראש המכון לחקר הספרות הבתר תלמודית באוניברסיטת בר-אילן.

תוספות

התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה. החיבור מכיל קושיות, תירוצים והערות על דברי התלמוד הבבלי. מאז חיבורן בימי הביניים המאוחרים, ריכזו התוספות את עיקר תשומת לבם של המעמיקים בתלמוד.

בדף התלמוד בהדפסתו המסורתית נמצאות התוספות בצדו החיצוני של העמוד. הן מתחילות במובאה קצרה מדברי התלמוד, המכונה "דיבור המתחיל". התוספות הן ביסודן הערות לדברי רש"י, המכונה "הקונטרס", אם כי התפתחו והשתכללו להרבה מעבר לכך.

ארון הספרים היהודי
כתבי יסוד תורהתנ"ךמשנהתוספתאתלמוד (בבלי וירושלמי) • סידור ומחזור תלמוד בבלי
מדרשי הלכה (חז"ל) מכילתא דרבי ישמעאלמכילתא דרבי שמעון בן יוחאיספראספריספרי זוטאמכילתא דברים
מדרשי אגדה (חז"ל) מדרש רבהמדרש תנחומאפרקי דרבי אליעזרסדר עולםילקוט שמעוניאבות דרבי נתןתנא דבי אליהופסיקתא דרב כהנאפסיקתא זוטרתאמדרש שוחר טוב
ראשונים ואחרונים פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • משנה תורההשגות הראב"ד) • תוספותספר הזוהרשולחן ערוךהגהות הרמ"א)
סוגות מדרשספרות האגדהספרות ההיכלות והמרכבהפרשנות למקראפרשנות למשנהפרשנות לתלמודשו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.