פירוש אברבנאל

פירוש אברבנאל על התורה, חלק מספרי הנביאים וספר דניאל, נכתב על ידי רבי יצחק אברבנאל, מראשי יהדות ספרד ופורטוגל.

סגנון

פירוש אברבנאל מתייחס לרוב לקטעים ארוכים יחסית ואינו מתמקד במילים ספורות או פסוק בודד[1], על קטעים אלו מציב אברבנאל שאלות[2] ולאחר מכן הוא מאמר ארוך העונה על כל השאלות. בפירושו על התורה הרבה במספר השאלות עד כדי 42 שאלות, לעומת זאת בפירוש לספרי הנביאים קצב את סך השאלות ל-6 שאלות למאמר. אברבנאל מצהיר בתוך דבריו פעמים רבות כי פירושו מתמקד בדרך הפשט, אך הוא אינו נמנע מלצטט פרשנים אחרים שפירשו בדרך הדרש ולעיתים אף מוסיף פירוש מדרשי משלו לצד הפירוש הפשטני[3]. כאמור פירוש אברבנאל רווי ציטוטים מפרשנים שקדמו לו, אך לא תמיד הוא נוקב בשמות הפרשנים שציטט. אברבנאל אינו נמנע מלחלוק על קודמיו כשחש שאין בדבריהם כדי ליישב את הכתובים. כחלק מפירושו על דרך הפשט הרבה אברבנאל לעסוק בהסבר סמיכות העניינים שבתורה.

היסטוריה

אברבנאל החל לפרש את התורה בספר דברים בשבתו בעיר ליסבון שבפורטוגל בסביבות שנת 1476, אך כתב היד אבד בעת שנאלץ להימלט על נפשו, כעבור כ-20 שנה בשבתו בעיר נאפולי שבדרום איטליה נמצאה הטיוטה בנסיבות שאינן ידועות ועל פיה נערכה המהדורה שבידנו[4]. בהקדמה לפירושו הוא מציג התחבטות האם ספר דברים נכתב על ידי משה רבנו או ניתן מן השמים על ידי הקדוש ברוך הוא. התחבטות זו שלא מצאה מזור בכתבי הקדמונים הביאה אותו לייסד פירוש עצמאי.

השפעה על הפרשנים שלאחריו

השפעה ניכרת יש לפירוש אברבנאל על פרשנים בדורות שלאחריו. הבולט בהם הוא פירוש המלבי"ם שמרבה לצטט את פירוש אברבנאל לעיתים ללא ציון שמו. השפעה ניכרת גם בפירושו של רבי עובדיה ספורנו שחי באיטליה וייתכן שהם הכירו זה את זה. פירושים נוספים שמצוטט בהם מפירוש אברבנאל הם הכלי יקר והכתב והקבלה.

ביקורת

אברבנאל מרבה לצטט את ידידו בן דורו רבי יצחק עראמה בעל הספר עקידת יצחק מבלי לציין את שמו אלא בכינויים שונים ולפעמים ללא כל רמז למקור הדברים. בעקבות כך האשים רבי מאיר עראמה בנו של בעל העקידה את האברבנאל בגניבה ספרותית. יש לציין כי בטיוטה לספר דברים אין ציטוטים מבעל העקידה[5]. מעין התגוננות מפני ההאשמה הזו ניתן למצוא בפירוש למסכת אבות[6] שם כתב "שעם היות שמחברי הספרים פעמים לוקחים אלו מאלו, שאין בזה גנאי ולא ביטול, כי התחלת הכל הוא מהשי"ת".

הערות שוליים

  1. ^ כמנהג רבו רבי יוסף בן אברהם חיון, קדמו לו בסגנון זה הרלב"ג ו.
  2. ^ בפירוש לספר דברים הן מכונות ספקות
  3. ^ כך למשל כותב בפרשת וירא "ובראשונה אבאר המראה כפי דרך המדרש ואתיר הספקות שיפלו עליו .ואחר כך אפרשנה כפי הפשט כאשר עם לבבי". ובבואו לבאר את עניין גן עדן בספר בראשית קובע אברבנאל כי בכל דברי התורה יש שלושה חלקים, הבנת המילות, כוונת הסיפורים והרמז הנסתר אותו הוא מגדיר "פרי הלימוד ותכליתו"
  4. ^ תצלום כתב יד המיוחס לטיוטה הזו קיים במכון לתצלומי כתבי יד עבריים.
  5. ^ אבישי שוטלנד, מבוא לפירוש אברבנאל על ספר דברים. הוצאת חורב, תשס"ט.
  6. ^ פרק ד' משנה ה'
איסור אכילת חלב

איסור אכילת חֵלֶב הוא מצווה ביהדות אשר אוסרת אכילה של חלקים שומניים מוגדרים של בהמה. איסור זה הוא חמור מיתר מצוות המאכלות האסורים והתורה מציינת שהעונש על אכילת חלב הוא כרת. עונש זה, כמו שאר איסורי אכילה שבתורה, הוא על אכילת כזית או יותר של חלב. האיסור הוא רק לגבי אכילה והתורה במפורש מתירה שימושים אחרים בחלב (מרבית הדברים האסורים באכילה אסורים בהנאה מכל סוג).

בתורה שבעל פה מכונים החלקים השומניים האסורים חֵלֶב ואילו החלקים המותרים נקראים שומן.

אכילת בשר ביהדות

אודות אכילת בשר ביהדות קיימות הלכות שונות ביניהן לאיסור, להיתר, ואף למצווה. מבחינה הלכתית עקרונית, פעולת הפסקת חייו של בעל-חיים (למעט דגים וחגבים) מותרת לצורך אכילה על ידי שחיטה, ובמקרים מסוימים הדבר חובה ומצווה. שני התחומים בהם עוסקת ההלכה בעניין זה הם הקורבנות והכשרות.

ה' בתמוז

ה' בתמוז הוא היום החמישי בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישי בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. ה' בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

יהדות הודו

יהדות הודו כוללת שלוש קהילות של יהודים, בני ישראל, קוצ'ינים, בגדאדים. בשנים האחרונות הצטרפו כמה אלפי אנשים ליהדות הודו הנקראים "בני מנשה", בטענה שהם מעשרת השבטים האבודים.

כיום חיים כ-3,000 יהודים ויהודיות בהודו (כמחציתם במומבאי, כ-1500 בטהנה, 300 בפונה, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין, קולקטה וניו דלהי) עד לפני מספר עשורים מנו יהודי הודו שלושים אלף.

המקצועות המסורתיים של מקצת מיהודי הודו היו בתעשיית השמן (בני ישראל), חלקם עסקו בתעשייה קלה (הבגדדים) שגם הצטרפו לכוחות הביטחון והממשלה ואף הגיעו לעמדות גבוהות וחלקם עסקו במסחר ותבלינים (קוצ'ינים מלאברים ופארדסים). יהודים בודדים השתתפו בתנועת השחרור של המדינה. עם קבלת עצמאות הודו והקמת מדינת ישראל בשנת 1948 היגרו הרוב מבני הקהילות השונות לישראל וחלקם לבריטניה וקנדה, ורק מיעוט נשאר בהודו.

במהלך ההיסטוריה, יהדות הודו לא סבלה מאנטישמיות או רדיפות מצד הלא-יהודים, פרט לאלה שחיו תחת האינקוויזיציה הפורטוגזית. ההודים עצמם תפשו את היהודים כקבוצה דתית שיש לה אווטאר משלה, בדומה לקבוצות דתיות אחרות, וכל אחד מהם מייצג בצורה כלשהי את האלוהות העליונה. לכן לא ראו ביהודים שונים או זרים ולא חששו מפניהם.

הקהילה היהודית במומבאי נעזרת בגופים שונים המנסים לעזור לקהילה ולתמוך בה בהמשך דרכה, כגון הג'וינט, הסוכנות היהודית, אורט, אגודת חזון אלי, וחב"ד הפעילים במקום בעיקר עם ישראלים ותיירים ממקומות שונים בעולם. כיום יש בבית הכנסת מניין של אנשים שמגיעים בבוקר ובשבת כדי להשלים מניין בשכר. יש החוששים שלא ירחק היום ובית הכנסת יהפוך למוזיאון.

בשנת 1970 בבית הספר היהודי היו הילדים היהודיים במיעוט. כיום - בשנת 2019 - לומדים בבית הספר פחות מ-10 תלמידים יהודים וכל השאר הינדואים ומוסלמים. בית הספר מנוהל על ידי ועד הקהילה היהודית אולם לא לומדים בו יהדות.

אחת הבעיות המטרידות את פרנסי הקהילה היא תופעת ההתבוללות של צעירי העדה. צעירים, בעיקר משכילים, מתקשים למצוא בני זוג, בגלל הפיזור הגאוגרפי ומיעוט הצעירים. שידוך בגיל צעיר, שעזר להגביל התבוללות, כבר אינו מונע את התופעה בגלל סירובם של הצעירים להנשא בנישואים אלו.

יהודה אבן בלעם

הרב יהודה בן שמואל אִבְּן בַּלְעַם (נודע בערבית כאבו זכרייה יחיא או אבן-אלעם; ד'תש"ס 1000 – ד'תתל"א 1070) היה פרשן מקרא רבני מדקדק ואיש הלכה בספרד, מחבר הפיוט בזכרי על משכבי.

נולד בטולדו למשפחה מיוחסת במחצית השנייה של המאה ה-11, ועבר מאוחר יותר לעיר סביליה.

יובל (דמות מקראית)

יוּבָל הוא דמות מקראית, המוזכר בספר בראשית, פרק ד', פסוקים כ'-כ"א כבנם השני של למך בן מתושאל ועדה אשתו. יובל מתואר כשם בתור "אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב", כלומר אביהם של המנגנים וממציא אומנות הנגינה.

מבחינה משפחתית, יובל הוא אח ליבל גם מאב וגם מאם. מאשת אביו השנייה, צלה, הוא אחיהם של תובל קין ושל נעמה. שלושת האחים מייצגים את אבות הטיפוס של המלאכות האנושיות - תובל קין הוא ממציא חרשות המתכת, יבל פיתח את רעיית הצאן ויובל יצר מוזיקה.

ייחוס המצאת פעילות אנושית לדמות מייסדת נפוץ במיתולוגיות רבות אם כי בדרך כלל הדמות המייסדת תהיה על־אנושית ויצורף גם סיפור המתאר את אופי ההמצאה, אך אצל פרומתאוס שנתן לבני האדם את האש לפי המיתולוגיה היוונית. בספרות הכנענית, כפי שזו משתקפת בכתבי אוגרית, מוזכר אל שהמציא אף הוא את אומנות הנגינה.על פי המדרש, גם נעמה, אחותו של יובל עסקה בנגינה. בימי הביניים וברנסאנס היו פרשנים נוצריים שהציגו את פיתגורס ויובל כאבות המוזיקה. בפירוש אברבנאל לבראשית ד' כא' הוא מביא מסורת זו בשם ספר יוסיפון על פיה הזרז להתפתחות היצירה המוזיקלית אצל יובל היה הריתמוס שהפיק אחיו, תובל קין, במהלך עבודת המתכת.

מקור שמו של יובל לא ברור. ייתכן ששמו הוא למעשה שיקוף של שם אחיו יבל, רועה הצאן שמכונה כך על שם היובֵל - הזכר המוביל את העדר. קיימים מספר אחים בגנאלוגיה המקראית בעלי שמות קרובים. היו שפירשו את שמו של יובל עצמו מלשון היובֵל, כאשר לפי פירוש זה משמעותו היא שופר.

ייתכן גם כי מקור השם בכינוי בתנ"ך לפלג מים או ואדי, כפי שכתוב בספר ירמיה, פרק י"ז, פסוק ח': "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שׇׁרָשָׁיו".

יצחק אברבנאל

רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; ‏1437–1508) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי שפעל ללא הצלחה לביטול גזירת גירוש ספרד. ידוע בפירושו על התורה ובתפקידיו כשר האוצר של ממלכות פורטוגל קסטיליה, אראגון ונאפולי.

תפילת חנה

תפילת חנה היא תפילה שהתפללה חנה לה', כשנולד לה בנה שמואל הנביא, לאחר עשר שנות עקרות.

על פי פשוטו חנה היא שחיברה תפילה זו, כתפילת הודיה על הולדת בנה שמואל. אך יש שטענו שמשורר אחר חיבר תפילה זו (אולי דוד) והוכנסה על ידי עורך ספר שמואל.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.