פיקוד העורף

פיקוד העורףר"ת: פַּקְעָ"ר) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל אשר הוקם ב־17 בפברואר 1992[2], ועוסק בהגנה אזרחית.

ייעודו של פיקוד העורף הוא חיזוק החוסן הלאומי והצלת חיים. הפיקוד עושה זאת על ידי הכנת המרחב האזרחי טרם עימות, תמיכה במרחב האזרחי בעת עימות תוך ביצוע פעולות חילוץ והצלה באירועי תקיפת העורף, וסיוע לשיקומו המהיר של המרחב האזרחי אחר הסתיים עימות. פיקוד העורף מפרסם הנחיות שוטפות להתגוננות אזרחית, במיוחד בעתות חירום, ומפעיל מוקד חירום טלפוני שמספרו 104. ייעוד הפיקוד ותפקידיו מגולמים בחוק הג"א (1951), ובשורה ארוכה של תקנות והחלטות ממשלה נוספות. פיקוד העורף הוא גוף צבאי, המשמש הלכה ולמעשה כשלוש ישויות ארגוניות: הראשונה- שירות התגוננות אזרחית, בכפיפות ישירה לשר הביטחון, וכהגדרתו בחוק הג"א. השנייה- פיקוד מרחבי, כהגדרתו בהוראות הפיקוד העליון: הפיקוד המרחבי. והשלישית- קצין חיל ראשי וסמכות מקצועית צה"לית בנושא ההתגוננות האזרחית, החילוץ, האב"ך בעורף האזרחי, מיגון, חומרים מסוכנים והצלה בעורף. בנוסף לכך משמש מפקד פיקוד העורף קצין מטה מקצועי במטה הכללי. מבחינה תפקודית משלב פיקוד העורף בייעודו הן הפעלת כוח, הן בניין הכוח והן הכנת הכנת המרחב האזרחי לחירום.

הפיקוד הוקם בעקבות מלחמת המפרץ, שבה התממש איום עיקרי על העורף. עד להקמת הפיקוד, היה הטיפול בעורף באחריות מקחל"ר – מפקדת קצין חייל ראשי להתגוננות אזרחית (הג"א) והגמ"רהגנה מרחבית. לאחר מלחמת המפרץ אוחדו ארגונים אלו והוקם פיקוד העורף. מאז הקמת פיקוד העורף נעשו מאמצים רבים על מנת להפכו לגוף אזרחי אולם נכון ל-2015 גוף אזרחי זה עדיין לא הוקם. על פי מחלקת ארגון באגף התכנון, פרשנות משפטית לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מעלה כי מפקד פיקוד העורף כפוף, כראש הג"א, לשר הביטחון ולפי הגדרות הצבא, הוא כפוף לרמטכ"ל[3].

בראש הפיקוד עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד הפיקוד הנוכחי הוא האלוף תמיר ידעי. מפקדת הפיקוד במחנה רחבעם הסמוך לרמלה.

פיקוד העורף
Pakar
פרטים
כינוי הגנה אזרחית
מדינה ישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg צבא הגנה לישראל
סוג פיקוד מרחבי
בסיס האם רמלה
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1992
מקים היחידה אלוף זאב ליבנה
נתוני היחידה
כוח אדם 65,000 חיילי מילואים[1]
פיקוד
יחידת אם המטה הכללי
דרגת המפקד אלוף  אלוף
OrefPikudLogo
תג פיקוד העורף
Flag of the Israeli Home Front Command
דגל הפיקוד
Flickr - Israel Defense Forces - Rescue of a Haitian Man from Government Building
יחידת החילוץ וההצלה הארצית של פיקוד העורף מצילה את אחד מנפגעי רעידת האדמה בהאיטי (2010)
Flickr - Israel Defense Forces - Home Front Command ABC Drill
תרגיל של פיקוד העורף נגד נפילת טיל עם ראש קרבי בלתי קונבנציונלי
Army.mil-2008-04-25-140631
משאית המיועדת לטיהור אב"כ של פיקוד העורף
Home-Front--Our-IDF-2018-IZE-253
לוחמי חטיבת החילוץ וההצלה מדגימים חילוץ בתערוכת "צה"ל שלנו".

היסטוריה

באוגוסט 1977 הוחלט לאחד את מחלקת ההגמ"ר (ההגנה המרחבית)- שהייתה כפופה לאג"מ/ מטכ"ל- עם מפקדת ראש הג"א (התגוננות אזרחית). איחוד זה הביא להקמת מפקדת קצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר- המכונה מקחל"ר. יחידות ההגנה המרחבית (הגמ"ר), הפועלות במסגרת חיל העורף, נושאות באחריות לאבטחת היישובים באזורים הכפריים ולהמשך הפעילות המשקית. חיל העורף אחראי לביטחון היישובים על ידי אמצעי ביטחון שונים- גדרות, תאורה היקפית, דרכי פטרול ומחסני נשק. בנובמבר 1988 התקיים תרגיל ההתגוננות הארצי הראשון במוסדות החינוך. תלמידים בכל רחבי הארץ תרגלו ירידה למקלטים וחבישת ערכות מגן. מאז ועד היום נערך תרגיל זה אחת לשנה בכל מוסדות החינוך בארץ.

מלחמת המפרץ יצרה חידוש: העורף הותקף והפך לחזית, והיה חייב להתגונן; זו הייתה מלחמה תקשורתית שבה כמעט כל נפילת סקאד הייתה משודרת בשידור חי. אחת המסקנות מהמלחמה ההיא הייתה להקים את הפיקוד החדש. בצה"ל ובהג"א נקטו במספר פעולות בתחום הגנת העורף על מנת למנוע פגיעה בנשק קונבנציונלי ולא-קונבנציונלי בישראל: ערכות מגן להגנה מנשק כימי חולקו לכל התושבים; אמצעי התקשורת שימשו צינור מרכזי בהעברת מידע והדרכה לתושבים על שימוש בערכות והתנהגות בעת השמעת אזעקה; הנחיות להכנה חדרים אטומים ומרחבים מוגנים; יצירת שיתוף פעולה בין גורמי הצלה ורפואה בעורף.

ההחלטה על הקמת פיקוד העורף הייתה חיונית משלושה היבטים:

  • ההיבט החוקי – חיל העורף לפני מלחמת המפרץ הורכב משלוש מפקדות עורף הכפופות לפיקודים המרחביים (פיקוד הצפון, פיקוד המרכז ופיקוד הדרום). האחריות הפיקודית עליהן הייתה של אלופי הפיקודים. לחיל העורף – הגוף המקצועי והארגוני – לא הייתה כל סמכות ואחריות בשטח. מצב זה סתר את חוק ההתגוננות האזרחית מ־1951, אשר העניק עצמאות וסמכויות נרחבות לחיל העורף.
  • ההיבט המבצעי – במתארים השונים יש להיערך בעורף במקביל ללחימה בחזית. במקרה כזה, ישחרר פיקוד העורף את אלופי הפיקודים המרחביים מהדאגה לעורף, ויאפשר להם להתמקד בצרכים המבצעיים בחזית.
  • ההיבט הארגוני – הקמתו של פיקוד העורף תאפשר התייעלות ביחידות הקיימות, ותבטיח תיאום טוב יותר עם כלל הגופים האזרחיים וארגוני החירום. החל משנת 1975, בדקו ועדות רבות את נושא המערך הארגוני, שיעסוק בהתגוננות אזרחית, והמליצו על הקמת פיקוד העורף. אולם, ההחלטה על הקמת הפיקוד התקבלה בעקבות לקחיה של מלחמת המפרץ. האפשרות של איום על העורף בעת מלחמה בחזיתות השונות, העלתה את המודעות לנושא העורף, והבליטה את הצורך בגוף אחד שירכז את הטיפול בעורף בשעת חירום.

עם הקמת הפיקוד הרביעי, השטח שהועבר לאחריותו המלאה של פיקוד העורף השתרע מעכו בצפון ועד אשקלון בדרום. גבולו המזרחי הוא קו תיחום אזור יהודה ושומרון. בהתחלה, שטחו של פיקוד העורף חולק למחוזות באופן הבא:

  • מחוז חיפה (הופרד מעורף צפון והוקם כמחוז עצמאי).
  • מחוז מרכז (אחוד של מחוזות הג"א: השרון ואיילון).
  • מחוז דן.
  • מחוז ירושלים.
  • מחוז לכיש.

עורף צפון ועורף דרום היו כפופים מקצועית בלבד לפיקוד העורף, אך פיקודית הם נשארו כפופים לפקודים צפון ודרום בשל הצורך בשליטת אלופי הפיקודים על צירי התנועה של הכוחות לחזית בשעת חירום.

בשנת 1998 הוכפף עורף דרום לפיקוד העורף, אוחד עם גזרת מחוז לכיש והוקם בפיקוד העורף כמחוז דרום.

בשנת 1999 הוכפף עורף צפון לפיקוד העורף והוקם כמחוז צפון.

חמ"ל פיקוד העורף, אשר יושב במפקדת חיל-האוויר, עבר ב-2012 למרכז ניהול תמונה בליסטית (מנת"ב) שהפך למבצעי בשנת 2010. השינוי נעשה על מנת לייעל את התקשורת והעבודה המשותפת בין המנת"ב לבין החמ"ל. המנת"ב, שאחראי על משימת הגילוי להתרעה וממוקם באחד מבסיסי חיל-האוויר, עובד בקשר הדוק עם חמ"ל פיקוד העורף, ומעביר לו בזמן אמת מידע על שיגורי רקטות לעבר ישראל. פיקוד העורף, לאחר שקיבל את הדיווח, מפעיל את האזעקות במקומות המתאימים[4].

החל מ-2015 החלה להיכנס מערכת שוע"ל (שו"ב עורף לאומי) שמחליפה שתי מערכות שו"ב קיימות – "תמונת עורף" לדרג האסטרטגי, מרמת הפיקוד ומעלה, ומערכת ממלכ"ה (מערכת ממוחשבת לכוחות העורף) הטקטית. לצד החיבור לגופי החירום וההצלה הארציים המערכת מקושרת ל-256 רשויות מקומיות בארץ, שבחמ"לים שלהן יושבים בעת חירום קצינים נציגי פיקוד העורף[5].

נוסף לתפקידים אלה, פיקוד העורף מהווה את הזרוע הארגונית של המדינה בטיפול באירועי חירום כגון רעידת אדמה או קריסת מבנים. גדודי החילוץ שלו נקראים לפעולה במקרים של אסון המוני קשה כדוגמת אסון ורסאי.

מבנה

  • מחוזות הפיקוד:[6]
    • מחוז הצפון - מפקד המחוז מ-2019 אל"ם גיא ברגר
    • מחוז חיפה - מפקד המחוז מ-2018 אל"ם רלי מרגלית
    • מחוז דן - מפקד המחוז מ-2019 אל"ם אריאל בליץ
    • מחוז ירושלים והמרכז - מפקד המחוז מ-2019 אל"ם איתי לוי
    • מחוז הדרום - מפקד המחוז מ-2017 אל"ם יוסי כהן

המחוזות מקבילים לרוב למחוזות המשטרתיים ופועלים בשיתוף פעולה עמם, 95% מהחיילים הם במילואים[1]. המחוזות מחולקים ל-20 נפות, כאשר כמעט כל נפה מקבילה למרחב משטרתי, בנוסף 26 גדודי חילוץ, 13 גדודי אב"כ (בתהליך הסבה לגדודי חילוץ), 14 יחידות צבאיות לבתי חולים, 8 גדודי חי"ר קל ו-6 יחידות לוגיסטיות מרחביות[1]. כמו כן, פיקוד העורף מפעיל חטיבת חילוץ, המאגדת בתוכה ארבעה גדודי חילוץ והצלה המורכבים מחיילים בשירות סדיר.

בחודש ינואר 2016, החליט הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, על סגירת מחוז מרכז ואיחודו עם מחוז ירושלים, באוגוסט הסתיים תהליך איחוד המחוזות, המפקד הראשון של המחוז המאוחד, שנקרא מחוז ירושלים והמרכז, היה אל"ם רמטין סבטי.

מפקדי פיקוד העורף

שם תקופת כהונה הערות
אלוף זאב ליבנה פברואר 1992 - אוגוסט 1994 מקים הפיקוד
אלוף שמואל ארד אוגוסט 1994 - ספטמבר 1997
אלוף גבי אופיר ספטמבר 1997 - אוגוסט 2001
אלוף יוסף מישלב אוגוסט 2001 - יוני 2003
אלוף יאיר נוה יוני 2003 - ינואר 2005 לימים סגן הרמטכ"ל
אלוף יצחק (ג'רי) גרשון ינואר 2005 - ינואר 2008 מלחמת לבנון השנייה
אלוף יאיר גולן ינואר 2008 - יוני 2011 מבצע עופרת יצוקה. לימים סגן הרמטכ"ל
אלוף איל איזנברג יוני 2011 - מרץ 2015 מבצע עמוד ענן, צוק איתן
אלוף יואל סטריק מרץ 2015 - פברואר 2017 לימים מפקד פיקוד הצפון
אלוף תמיר ידעי פברואר 2017 - המפקד הנוכחי

צווים מנהליים

פיקוד העורף משמש מכשיר בידי שר הביטחון להוצאת צווי הגבלת תנועה מנהליים ארוכי-טווח. הצווים שמוצאים מפעם לפעם מכח תקנות שעת חירום (1945) מכוונים כנגד פלסטינים מזרח-ירושלמים, ערבים ישראלים ויהודים ישראלים כאחד. בין הדוגמאות הבולטות בנושא זה, ניתן למנות את מקריהם של מרדכי ואנונו (2004), מחזיק תיק ירושלים ברשות הפלסטינית, חאתם עבד אלקאדר (2009)[7], השיח' ראאד סלאח (2009)[8] ופעיל הימין נריה אופן (2010)[9].

הכומתה - והסיבות לבחירתה

צבע הכומתה כתום. כתום מוכר ברחבי העולם כצבע לחילוץ ולהצלה. בשנת 2000 החליט אילן הררי, ראש מטה פיקוד העורף, לאחד את כלל חיילי הפיקוד תחת כומתה בצבע אחד, גם כדי ליצור זיהוי עם צבע החילוץ העולמי, וגם כדי לתת תחושת גאווה לחיילים. את הגוון בחרה אשתו של הררי[10]. על הכומתה עונדים חיילים סמל כובע עם כיתוב חיל העורף.

התרעות פיקוד העורף

Pakar tv alerts
תצוגת ההתרעות של פיקוד העורף בשידורי הטלוויזיה. למעלה, ההתרעות עד שינוי שיטת ההתרעות באמצע 2019 (לפי שם המרחב); למטה: ההתרעות לאחר מיקודן, כפי שמופיעות בזמן השידור מתחת לסמל הערוץ המשדר

עד לשנת 2014, התרעות פיקוד העורף היו זמינות כאזעקה ובביפר בלבד (לכבדי שמיעה). מספר ימים אחרי תחילת מבצע צוק איתן, החל פיקוד העורף בשידורי התרעות על גבי מסך הטלוויזיה, תחת הכותרת "פיקוד העורף התרעה במרחב". ההתרעה כללה את סמליל פיקוד העורף ואת שמות המרחבים אליהם היא כוונה באותו רגע נתון (למשל: שפלה 175 - ראשון לציון, דן 157 - תל אביב[11]). הודעות אלה החלו להופיע לראשונה בערוץ הראשון, ערוץ 2, ערוץ 10, וגם בערוץ HOT3 בכבלים, והמשיכו, עם שינוי מפת הערוצים לאפיקים החדשים, לכאן 11, קשת 12 ורשת 13. בהמשך, התרעות פיקוד העורף הפכו לזמינות גם באתרי אינטרנט וביישומונים שונים, באמצעות API והתעדכן בכל פעם שנשמעה אזעקה. כמו כן, ההתרעות החלו להיות מוצגות על המסך גם בעת ניסויי צופרים, במרחבים שבהם נקבעו ניסויים כאלו.

בעבר, הזכיינית "רשת", ערוץ 10 והערוץ הראשון עיצבו את התראות פיקוד העורף לפי בחירתן, ואילו "קשת" השאירה את התרעות פיקוד העורף בעיצובן ובהנפשתן המקוריות. בערוץ הראשון נעשה שימוש בפונט "הצבי" לטקסטים, בערוץ עשר נעשה שימוש ב"נרקיס בלוק" ואילו ב"רשת" - שידורי ערוץ 2 הפונט נשאר אריאל (הספרות הוחלפו בספרות של הגופן סנטרי גות'יק (באנגלית)), אך המכנה המשותף לכולם הוא שהוחלף האפקט המקורי של פיקוד העורף בהנפשות מותאמות אישית[12].

בשנת 2019 נעשו שינויים במערכת ההתרעות של פיקוד העורף, כאשר, בין היתר, שונתה הכותרת מ"פיקוד העורף התרעה במרחב" ל"התרעות פיקוד העורף" ונחסמה הגישה ל-API, כך שרק אתרים ואפליקציות מורשים מטעם פיקוד העורף יוכלו לקבל ולהציג את ההתראות[13]. אזורי ההתרעה שונו כך שמאז יוני באותה שנה, הם מציגים את שמות הערים או האזורים המסוימים בהם נשמעת אזעקה (וערים גדולות מחולקות לאזורים מסוימים, כגון "רובע דרום" בירושלים, במקום ציון "ירושלים" בלבד).

תגי היחידות

Bahad16

תג בסיס ההדרכה של פיקוד העורף - בה"ד 16

MahozZafon

תג פיקוד העורף מחוז הצפון

MahozJerusalemMerkazFrom2016

תג פיקוד העורף מחוז ירושלים והמרכז

MahozDarom

תג פיקוד העורף מחוז הדרום

MahozDan

תג פיקוד העורף מחוז דן

MahozHeifa

תג פיקוד העורף מחוז חיפה

Pakar signal

תג גדוד תקשוב "456" של פיקוד העורף

תגים היסטוריים

MahozMerkaz

תג פיקוד העורף מחוז המרכז עד 2016

OrefMahozMerkaz-till-1998

תג פיקוד העורף מחוז המרכז עד 1998

MahozJerusalem

תג פיקוד העורף מחוז ירושלים עד 2016

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אמיר בוחבוט‏, טילים במגדלים בתל אביב: העורף מוכן לרגע האמת מול חיזבאללה?, באתר וואלה! NEWS‏, 25 במרץ 2015
  2. ^ אודות פיקוד העורף
  3. ^ דו"ח מבקר המדינה בעניין תהליכי המינוי של הקצונה הבכירה בצה"ל, עמ' 40
  4. ^ שיר אהרון ברם, ‏צעד נוסף לחיזוק ההגנה מפני טילים, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 בפברואר 2012
  5. ^ יוסי הטוני, ‏סא"ל גיל הופמן, פיקוד העורף: "השו"ב הצה"לי צריך להגיע כמה שיותר לשטח", באתר "אנשים ומחשבים", 29 בדצמבר 2014
  6. ^ מחוזות פיקוד העורף
  7. ^ עלי ואקד, בכיר פתח הורחק ממסגד אל-אקצה לחצי שנה, באתר ynet, 23 בנובמבר 2009
  8. ^ חיים לוינסון, ג'קי חורי, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, השייח' ראאד סלאח, קיבל צו הרחקה מירושלים, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2009
  9. ^ שמואל מיטלמן, בג"ץ דחה עתירת איש ימין לביטול צו הרחקה, באתר nrg‏, 29 ביוני 2010
  10. ^ משה דוד, תופסים צבע, מוסף "המגזין", של מעריב, 11 ביולי 2011; עמ' 4-5
    מיכל דניאלי, ‏כומתות בצה"ל: המדריך השלם, באתר ‏mako‏‏, ‏25 בספטמבר 2011‏
  11. ^ מה אומרים המספרים של פיקוד העורף שמופיעים על המסך בזמן אזעקה? הרשימה המלאה, באתר ‏mako‏‏, ‏9 ביולי 2014‏
  12. ^ התרעות פיקוד העורף בשידורי רשת, ערוץ 2
    התרעות פיקוד העורף בשידורי הערוץ הראשון
    התרעות פיקוד העורף בשידורי ערוץ 10
  13. ^ שמעון איפרגן, ‏מדוע חסם פיקוד העורף את אפליקציות "צבע אדום"?, באתר ‏mako‏‏, ‏13 בינואר 2019‏
אברהם בן דוד (קצין)

אברהם בן דוד (נולד ב-1960) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, שירת כקצין הנדסה ראשי וכראש מטה פיקוד העורף.

אזעקת מלחמה

אזעקת מלחמה היא מערכת התרעה סדירה המזהירה את התושבים מפני סכנה קרובה של תקיפה אווירית (במטוסים, טילים או רקטות). עם שמיעת האזעקה יש להיכנס למקלט, מרחב מוגן או לחדר אטום.

אזעקת מלחמה היא בדרך כלל צפירה עולה ויורדת. בישראל, לאחר ביטול האיום לעיתים נשמעת צפירת הרגעה שהיא בדרך כלל צפירה ממושכת, שמבשרת לתושבים כי אפשר לחזור לשגרה, וכן היה במלחמת המפרץ. צפירה זו אינה בשימוש תדיר. במקומה, פיקוד העורף נותן הנחיה מראש בדבר הזמן שיש לשהות במקלט (באיום רגיל 10 דקות ובאיום רקטי 5 דקות, אם לא נמסרה הוראה אחרת). אחת הסיבות המרכזיות למיעוט השימוש בצפירת ההרגעה מתאימה יותר לתרחיש של הפצצה באמצעות מטוסים, המרוקנים את מטען הפצצות שלהם ומסתלקים (ומכאן שמה באנגלית: all-clear, כלומר השמיים "נקיים" ממפציצים), אבל לא לתרחיש של שיגור טילים שאין לו התחלה וסוף מובהקים.

איל איזנברג

איל איזנברג (נולד ב-19 באפריל 1963) הוא אלוף במילואים בצה"ל, בתפקידו האחרון כיהן כמפקד פיקוד העורף. בין היתר שימש כמפקד סיירת גבעתי, כמפקד יחידת שלדג, כמפקד חטיבת גבעתי, כמפקד עוצבת האש וכמפקד אוגדת עזה.

אילן הררי

אילן הררי (נולד ב-7 בינואר 1959) הוא מבקר צה"ל לשעבר. שירת גם בין היתר כמפקד עוצבת עמוד האש וקצין החינוך הראשי בדרגת תת-אלוף. כיהן כיו"ר הוועדה הקרואה בלוד בשנים 2007 עד 2011.

אסון אולמי ורסאי

אסון אולמי ורסאי הוא אירוע שהתרחש בליל 24 במאי 2001, בג' בסיוון תשס"א. באולמי השמחות "ורסאי" באזור התעשייה תלפיות בירושלים, בעיצומה של חתונת בני הזוג קרן ואסף דרור, סמוך לשעה 22:43 בלילה. רוב האורחים רקדו אז ברחבת הריקודים בקומה השלישית, שבה נערכה באותה עת החתונה, ולפתע קרס חלק גדול מרצפת הרחבה וכתוצאה מכך 23 מאורחי החתונה נפלו אל מותם וכ-380 אורחים נוספים נפצעו. החילוץ והפינוי באירוע נוהלו על ידי פיקוד העורף.

האסון הכה בהלם את הציבור בישראל, משום שהיה מן החמורים שבאסונות הבנייה בתולדות המדינה, ומשום שתועד במצלמת וידאו ושודר לאחר מכן ברשתות טלוויזיה בישראל ובעולם. הצעות למתן עזרה ניתנו על ידי מדינות שונות בעולם, אך בסופו של דבר ההצעות נדחו.

בעקבות האסון חוקקה הכנסת את חוק סיוע לנפגעי קריסת הרצפה באולמי ורסאי, התשס"ב-2002, הקובע הקמת ועדה מיוחדת בענייני הטיפול בנפגעי האסון ובפיצויים. כמו כן הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט בדימוס ורדימוס זיילר, שתכליתה לדון בעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור.

בה"ד 16

המרכז הלאומי לחילוץ, אב"ך והתגוננות אזרחית - בה"ד 16 הוא בסיס הדרכה של צה"ל הנמצא בצריפין תחת פיקוד חטיבת החילוץ של פיקוד העורף. מפקד הבסיס הנוכחי הוא אל"ם יוסי פינטו.

גבי אופיר

גבי אופיר (נולד בשנת 1950), הוא אלוף במילואים בצה"ל, כיהן כמפקד פיקוד העורף. לאחר שחרורו כיהן בין היתר כמנכ"ל המשרד להגנת העורף, כמנכ"ל רשות שדות התעופה וכיו"ר הוועדה הקרואה בעיר הכרמל. כיום איש עסקים.

הג"א

הג"א (ראשי תיבות: התגוננות בפני גזים והתקפות אויר/הגנה אזרחית) הייתה יחידה של צה"ל שטיפלה בהגנה אזרחית.

זאב ליבנה

זאב ליבנה (21 בפברואר 1945 - 27 באוגוסט 2013) היה אלוף בצה"ל. היה בין היתר מפקד חטיבה 401, ראש מפקדת חילות השדה (כיום זרוע היבשה), מפקדו הראשון של פיקוד העורף, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ונספח צה"ל בארצות הברית.

חטיבת החילוץ

חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף (עד מרץ 2016 פעלה תחת השם נפת אלון, וכונתה גם "הנפה הסדירה" או "נפה 60") נודעה גם בשם פלח"צ (פלוגות חילוץ והצלה), היא חטיבת חילוץ והצלה קרבית סדירה, התופסת בין היתר קווים באיו"ש ובגבול מצרים. החטיבה מורכבת מארבעה גדודים: גדוד שחר (498), גדוד קדם (489), גדוד תבור (894) וגדוד רם (668). בנוסף לגדודים הלוחמים, חטיבת החילוץ מונה את גדוד הפיקוד (ענף המפקדים), הממונה על הכשרות הפיקוד והקצונה של כלל פיקוד העורף ואת בסיס האימון החטיבתי (בא"ח), הממונה על הכשרות הלוחמים.

גדודי החטיבה מעורבים ומורכבים מחיילות וחיילים. הלוחמים חובשים כומתה בצבע כתום ובעלי סיכה של חיל העורף ונעלי חי"ר שחורות.

יאיר גולן

יאיר גולן (נולד ב-14 במאי 1962) הוא פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת העשרים ושתיים מטעם ישראל דמוקרטית שברשימת המחנה הדמוקרטי. הוא אלוף במילואים בצה"ל. בין היתר היה סגן הרמטכ"ל, מפקד פיקוד העורף ומפקד פיקוד הצפון.

יאיר נוה

יאיר נָוֶה (נולד ב-5 בספטמבר 1957) הוא אלוף במילואים בצה"ל שבתפקידו האחרון כיהן כסגן הרמטכ"ל. בעבר כיהן בין היתר כמפקד פלחה"ן גולני, כמפקד חטיבת גולני, כקצין חי"ר וצנחנים ראשי, כמפקד אוגדת עזה, כמפקד פיקוד העורף וכמפקד פיקוד המרכז.

יואל סטריק

יואל סטריק (נולד בשנת 1966) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, המכהן כמפקד זרוע היבשה. קודם לכן שימש מפקד פיקוד הצפון, מפקד פיקוד העורף, ראש חטיבת המבצעים באמ"ץ, מפקד עוצבת הגליל, מפקד עוצבת אדום ומפקד חטיבת גבעתי.

יוסף מישלב

יוסף מישלב (בערבית: يوسف مشلب; נולד בשנת 1952) הוא אלוף (מיל') בצה"ל. שימש בין היתר כמפקד חטיבת עציון, כמפקד חטיבת הבקעה, כמפקד עוצבת אדום, כמתאם פעולות הממשלה בשטחים וכמפקד פיקוד העורף. בן העדה הדרוזית הראשון בצה"ל שהועלה לדרגת אלוף.

הוא נולד בכפר אבו סנאן, בעל תואר שני בתחום מדע המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. מישלב נשוי ואב לשישה.

יצחק גרשון

יצחק (ג'רי) גרשון (נולד בשנת 1958) הוא אלוף בצה"ל בדימוס. שימש כמפקד חטיבת הצנחנים, כמפקד עוצבת האש, כמפקד אוגדת איו"ש וכאלוף פיקוד העורף.

ישי דותן

ישי דותן הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כקצין הנדסה ראשי וראש מטה פיקוד העורף. בעל עיטור המופת על פועלו במלחמת יום הכיפורים.

פמפלט

פָּמְפְלֶט (מאנגלית: Pamphlet) או קונְטְרֵס הוא חוברת דקה (בהיקף שבין דף יחיד ועד עשרות בודדות של דפים) שאיננו כתב עת הרואה אור באופן סדיר ושתכליתו לספק מידע לציבור. פעמים רבות מוזכר המושג בהקשר של מסע פרסום או תעמולה ובעבר (לפני התפתחות כלי התקשורת והאינטרנט) שימש כלי מרכזי בפולמוסים, כאשר כל אחד מהצדדים הפיץ בפמפלטים את עמדתו ותקף את העמדה הנגדית על מנת לשכנע את הציבור. עקב עלות הפקה נמוכה, הצורך בהוצאה לאור בזריזות וחוסר הכפיפות לעקרונות של אתיקה עיתונאית לא נעשית בדרך כלל עריכה של הטקסט ובפמפלטים ננקטת לשון חריפה, צעקנית, ציורית ובלתי מעודנת. רמת התוכן הנמוכה יחסית ואיכות ההפקה הירודה הקנו למושג פמפלט הקשר של כינוי גנאי. עם זאת מופצים פמפלטים מוקפדים על ידי גורמים רשמיים לשם הסברה, לשם ביטחון הציבור ובריאותו כגון מאת פיקוד העורף, משרד הבריאות וכדומה או לצורכי תיירות.

בתולדות היהדות פורסמו קונטרסים בענייני הלכה, מנהגים ומוסר ובנושאים שנויים במחלוקת, שעלות הוצאתם זולה מהוצאת ספר וקרובה יותר לאירועים אקטואליים. חלק מהקונטרסים פורסמו בעילום שם, על מנת לחמוק מן הצנזורה. בהמשך קיבלה המילה "קונטרס" משמעות של מילה נרדפת ל"חוברת".

שמואל ארד

שמואל ארד (24 בפברואר 1947 - 22 בנובמבר 2003) היה אלוף בצה"ל. כיהן בין היתר כמפקד חטיבת הצנחנים, כמפקד עוצבת האש, כקצין חי"ר וצנחנים ראשי, כראש חטיבת המבצעים וכמפקד פיקוד העורף. לאחר שירותו הצבאי כיהן בין היתר כמנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים בישראל, כחבר מועצת עיריית חיפה וכדירקטור בחברות שונות.

תמיר ידעי

תמיר ידעי (נולד ב-16 בדצמבר 1969) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, המשמש מפקד פיקוד העורף. קודם לכן שימש מפקד המרכז לאימוני מפקדות, מפקד אוגדת איו"ש, ראש חטיבת תורה והדרכה באמ"ץ, מפקד אוגדת אדום ומפקד חטיבת גולני.

זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף התכנוןאגף כוח האדםאגף התקשוב וההגנה בסב"ר
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרום • פיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאייםהפרקליטות הצבאיתהמכללות הצבאיותדובר צה"להרבנות הצבאיתמפקדת העומקהגיס הצפוניהגיס המטכ"לי
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואהחיל הלוגיסטיקהחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל המודיעיןחיל הקשר והתקשובחיל המשטרה הצבאיתחיל משאבי האנושחיל החינוך והנוערהחיל הכללי
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשים
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהדגליםדין משמעתי
Folder Hexagonal Icon.svg‏ קטגוריה • P IDF.svg ‏ פורטל צה"ל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.