פילוסופיה של המוסר

הפילוסופיה של המוסר, שנקראת גם אֵתִיקָה, היא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות "מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו?" ו"מהי 'המידה הטובה'?" ומסייע בהבחנה בין טוב ורע.

Aristotle by Raphael
אריסטו כפי שצויר על ידי רפאל בציור "אסכולת אתונה"

הגדרת התחום והדיון סביב השם

בהקשרים המערביים ראשית הדיון באתיקה כתחום מוגדר העוסק בהנחיית חיי האדם נעשתה על ידי אריסטו. עבור אריסטו הגדרת התחום כללה במיוחד שאלות כלליות אודות איזה אורח חיים רצוי לנהל, אילו מידות נדרשות מאופי טוב וכיצד נראות חברויות התורמת לשגשוגו של האדם. אריסטו קרא לחקירה זו בשם אתיקה (ἠθικός), כלומר, התחום הנוגע לאופי האדם. כאשר הרומים ירשו את הפילוסופיה היוונית הם תרגמו ἠθικός ל-moralis, דבר ששינה במעט את אופן השימוש במונח.

לפי הפילוסוף ברנארד ויליאמס אתיקה הוא שם רחב ואמורפי יותר הכולל יותר נושאי דיון הסובבים את האופי האנושי, בעוד שמוסריות בא לציין שאלות הקשורות יותר לציפיות חברתיות. לטענת ויליאמס, בעת המודרנית שאלות סביב "מוסר" מציינות יותר דיונים סביב מושגים הקשורים למחויבויות, בעוד שתחום הדיון של האתיקה הוא רחב יותר.[1] אבחנה זו של ויליאמס מגובה בין השאר גם במאמרה של הפילוסופית ג.א.מ. אנסקום במאמרה המהפכני "פילוסופיה מודרנית של המוסר" (1958). לטענת אנסקום, מוסריות באה לציין במאה ה-20 עיסוק בשאלות העולות מדילמות מוסריות ספציפיות ולרוב נדירות, בעוד שאתיקה גם כן מציינת תחום דיון רחב יותר, בעיקר כזה שמקבל את תימוכו מתוך עיסוק באופי האנושי המבוקש. לטענתה, העיסוק במוסר גם כן קשור במושגים מיוחדים של מחויבות, ספציפית מושגים שמקורם בדיונים סביב המחויבות האנושית לחוק האלוהי הנוצרי. לטענתה, משעה שהדיונים הללו התנתקו מהקשר זה הם איבדו את פשרם. לעומת הדיונים הללו, הדיונים האתיים (במובן האריסטוטלי) מניחים פחות הרמזים למושגי חוק מחייבים ולכן יכולים לספק אלטרנטיבה נטורליסטית מסוימת לתחום הדיון המוסרי.

מאמרה של אנסקום הוביל להבחנה בין מוסריות, האמורה לעסוק בחוק המוסרי לעומת האתיקה, האמורה לעסוק באופי האדם. עם זאת, ספק אם קריאה שכזו של המאמר של אנסקום נכונה וכפי שהעיר הפילוסוף אלסדייר מקינטאייר, אין ספק שהדיון האריסטוטלי כולל גם דיונים בטבע החוק ובמחויבויות מיוחדות כאלה ואחרות.[2]

בהקשר האנגלו-סקסי רווח עד היום שימוש באתיקה כדבר הבא לציין עיסוק בתאורייה של המעשיות (בין השאר, כנראה בעקבות החינוך האנגלי ומאפייניו הקלסיציסתיים במאה ה-19) לעומת מוסריות הנוגעת לשאלות מוסריות קונקרטיות, דבר הבא לידי ביטוי בין השאר באמירתו של הפילוסוף ברנרד בלאנשרד בתוארו את חברו ג. א. מור כך "אנחנו מדברים לעיתים תכופות אודות אתיקה, אבל לעיתים נדירות על עניינים של המוסר... הוא היה מאסטר של תאוריה אתית, אבל הוא לא החשיב את עצמו כמומחה מספיק כדי לחוות דעה בנושאים חברתיים או פוליטיים."[3]

מוסר ואתיקה

המוסר הוא אוסף כללי ההתנהגות המקובלים בחברה ובתרבות. האתיקה היא תחום הידע שמציע ביקורת על המוסר, ומציגה אוסף כללי התנהגות אשר בחלקם הם חלופות לכללי ההתנהגות של המוסר.

האתיקה מתחלקת לשלושה תתי-תחומים:

הוגה מרכזי מהעת העתיקה אשר דבריו בנושא זה נשמרו איתנו, אריסטו, עורך הבחנה בין תחום האתיקה: תחום החוקר את השאלה "מיהו האדם הטוב?", לבין הפוליטיקה, תורת המדינה, תחום החוקר את השאלה מהי המדינה הטובה? כלומר מהו המשטר הראוי?

תורות אתיקה

קיימות תורות אתיקה רבות, שניתן להבחין ביניהן במספר תחומים:

שיפוט של תכונותיו של האדם בהתאמה לטוב המוחלט לעומת שיפוט של מעשה
הפילוסופיה הקלאסית עוסקת בשאלה מהו הטוב העליון ואיזהו האדם המוסרי. הדיון המתקדם בעניין זה מיוחס לאריסטו (ולא למורהו אפלטון). בתורת המידות שואל אריסטו מהי המידה הטובה, וכיצד יקנה אותה האדם. לעומת הקדמונים, אשר עסקו בשאלת הטוב המוחלט או האדם הטוב, מתמקדים ההוגים המודרניים בשאלה מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו, כשהכוונה למעשה יחיד שנעשה בהקשר מסוים.
אתיקה שבה הערך העליון הוא הכוונה המתבטאת ברצון הטוב של הפועל
תורת המוסר של ההוגה עמנואל קאנט, ובעקבותיה תורות אתיקה מודרניות נוספות. בוחנת את הערך של הרצון הטוב ואת כוונותיו של הפועל.
אתיקה שבה הערך העליון הוא אושרם של הרבים, וכלל ההתנהגות הוא לקדם את הערך הזה
תורת האתיקה של ג'ון סטיוארט מיל, התועלתנות, מדגישה כי את המעשה הראוי ניתן לשפוט על פי שיקול הדעת אשר בוחן את התוצאות המקוות לקידום אושרם של הרבים המושפעים מעשיית אותו המעשה. מכאן המעשה הראוי ישפט על פי תוצאותו המקווה בלבד.

רלטיביזם מול אבסולוטיזם

הבחנה נוספת הנהוגה בין מוסר (היחסי לחברה ולתרבות) לבין אתיקה (אשר מטרתה לבקר את המוסר), באה לידי ביטוי בתשובות השונות לשאלה הבאה: האם כללי ההתנהגות הראויים חייבים להיות אחידים עבור כלל בני האדם באשר הם (אבסולוטיזם), או שמא ראוי שחלק מכללי ההתנהגות ישתנו בין תרבויות ובין חברות (רלטיביזם), או שמא ראוי שלכל פרט יהיו כללי התנהגות משלו (סובייקטיביזם)?

פרוטגוראס היה הסובייקטיביסט הראשון, וטען שהאדם הוא קנה המידה למה שהוא טוב שהוא טוב ולמה שהוא רע שהוא רע.

הרלטיביסטים הם רבים, וכבר הרודוטוס ערך דיון על השונה והשווה בין תרבויות באשר לתפיסתם את הטוב המוחלט. הרלטיביסטים בתקופתנו (המיוצגים בימינו בעיקר על ידי הפוסט מודרניסטים) טוענים כנגד האבסולוטיסטים כי אין ביכולתם של האחרונים להציג אמות מידה אוניברסליים להתנהגות אתית באופן מניח את הדעת - אין בנמצא קריטריון חיצוני לחברה היכול לשמש כשיפוט מוסרי.

האבסולוטיסטים, טוענים מצדם כי רלטיביזם מוביל למשבר שכן אמות המידה הראויות - מוסר של חברה מסוימת ניתן לצמצום למוסר של תת-חברות קטנות יותר ויותר, עד שמגיעים לרמת האדם הבודד - ומוסר אינו יכול להיות רלוונטי לאדם אחד בלבד.

בנוסף לעיסוק הכללי באתיקה, מתקיים עיסוק גם באתיקה של פעילויות ספציפיות כגון אתיקה רפואית, אתיקה צבאית, מזל מוסרי, אתיקה עיתונאית או אתיקה של התנהגות ברשת האינטרנט.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לדיון של ברנרד ויליאמס בנושא, ראו: Bernard Williams, "Socrates' question", Ethics and the Limits of Philosophy, Routledge 2010.
  2. ^ Which Justice? Whose Rationality?, Notre Dame, 1988
  3. ^ The Philosophy of Brand Blanshard, Open Court Pub Co, 1980
אדם סמית

אדם סמית (באנגלית: Adam Smith‏; 5 ביוני 1723 – 17 ביולי 1790) היה פילוסוף וכלכלן סקוטי, אחת מן הדמויות העיקריות בעידן הנאורות הסקוטית. יש הרואים בו את אבי הכלכלה המודרנית. ספרו "עושר העמים" משנת 1776 מכיל את רעיונותיו החשובים והמשפיעים ביותר בתחום הכלכלי. סמית עסק רבות גם בתחום הפילוסופיה של המוסר.

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Αριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶלֶס; 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

אתיקה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

דוד הד

דוד הד (Heyd; נולד ב-31 ביולי 1945 בירושלים) הוא פרופסור מן המניין לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה לפילוסופיה ע"ש חיים פרלמן.

זנון מקיטיון

זנון מקיטיון (333 לפנה"ס – 264 לפנה"ס) היה מייסדה של האסכולה הסטואית בפילוסופיה היוונית.

טוב

טוב הוא דבר או מצב רצוי, מהנה, נחשק או כזה המוגדר כעדיף מבחינה מוסרית על דבר או מצב אחר. טוב הוא גם היפוכו של רע.

לעיתים דבר או מצב טוב מוגדר באופן יחסי לדברים או מצבים אחרים, או שהגדרתו תלויה בהקשר של זמן, מרחב ויחסים בין בני אדם. לדוגמה, ישנם אנשים המגדירים נישואים דבר טוב, אך אותם אנשים יגדירו נישואים דבר רע אם הנישאים יהיו צעירים מגיל מסוים, או שאחד הנישאים יהיה נשוי לאדם אחר בעת הנישואים, או כאשר טקס הנישואים לא יבוצע באופן המועדף עליהם.

ירמיהו יובל

ירמיהו יוֹבֵל (20 באוקטובר 1935 – ‏10 ביוני 2018) היה פילוסוף ישראלי והיסטוריון של הפילוסופיה, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובניו סקול ניו יורק. עסק בעיקר בחקר הפילוסופיה של העת החדשה. חתן פרס ישראל לשנת תש"ס. היה איש קול ישראל, עורך תוכניות בקול ישראל ובטלוויזיה הישראלית וחבר מליאת רשות השידור.

מוסר

מוסר הוא הבחנה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות". לפיכך, זהו סוג של חשיבה אנושית. אחת ממטרות המוסר היא לתת כללים מנחים וערכים (רע/טוב) להתנהגות בכל תחומי החיים, אשר לא בהכרח עולים עם רצונותיו של האדם (סוכן מוסר). בכלל זה, התנהגותו עם משפחתו חבריו ועמיתיו, עם זרים, בפוליטיקה, במדע, במקומות ציבוריים, כלפי עצמו, כלפי בעלי חיים, כלפי כדור הארץ ואף כלפי בני אדם עתידיים או היפותטיים (שעשויים להיוולד).

מוסר הוא אחד התחומים הגדולים והחשובים בפילוסופיה, בפסיכולוגיה ובדת. רוב הגישות הפילוסופיות והדתות קבעו כללי מוסר ורבים מכללי המוסר נובעים מהן. מוסר נחשב לאחד המניעים של האדם. משחר ההיסטוריה חותרת כל חברה שיהיו לה ערכים שבהם היא מאמינה ופועלת ליישמם, לשמרם ולשנותם בהתאם להתחדשויות. הם משוננים, נלמדים ומועברים מדור לדור ועל החורגים או מפרים אותם מוטלות סנקציות חברתיות או חוקתיות (או שתיהן גם יחד).

מוסר (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

מטא-אתיקה

בפילוסופיה, מטא-אתיקה היא אחד משלושת הענפים של הפילוסופיה של המוסר - זה החותר להבין את טבען של תכונות, אמירות, השקפות ושיפוטים מוסריים. משמעות השם היא "מעבר לאתיקה" ביוונית. המטא-אתיקה קיבלה תשומת-לב נכבדה מהפילוסופים האקדמיים בעשורים האחרונים.

מקובל באקדמיה לחלק את הפילוסופיה של המוסר לשלושה ענפים כאשר השניים האחרים הם:

אתיקה תיאורית, או השוואתית, הבוחנת פסיכולוגית, סוציולוגית ואנתרופולוגית את ההשקפות המוסריות בחברות שונות, באזורים שונים ולאורך ההיסטוריה. זאת, מבלי להתחייב להשקפה זו או אחרת, בדומה למטא-אתיקה.

אתיקה פרסקריפטיבית, או נורמטיבית, המתחלקת לשני תת-תחומים: האתיקה היישומית, העוסקת בשיפוטים מוסריים של השכל הישר (שיפוטים מוסריים מסדר ראשון); התאוריות המוסריות, העוסקות בשיפוטים מוסריים מסדר שני, דהיינו, הצדקות וכללים לשיפוטים מוסריים מסדר ראשון.בעוד האתיקה הפרסקריפטיבית מתייחסת לשאלות "אילו דברים הם טובים ואילו הם רעים, מוסרית?" ו"מה עלי לעשות?", ובכך מאמצת שיפוטים מוסריים אחדים ודוחה אחרים, המטא-אתיקה נסובה סביב השאלה "מהו הטוּב המוסרי?", בחותרה להבין את טבעם של שיפוטים מוסריים ותכונות מוסריות.

סנקה

לוקיוס אנאוס סנקה (לטינית: Lucius Annaeus Seneca), שנודע גם בפשטות כסנקה (Seneca) או סנקה הצעיר (3 לפנה"ס – 65 לספירה), היה פילוסוף, מדינאי, ומחזאי רומאי ב"תקופת הכסף" של הספרות הלטינית.

פילוסופיה - מונחים

המונחים הפילוסופיים נוצרו מאז העת העתיקה ביוונית עתיקה, שפות סינו-טיבטיות, סנסקריט, פאלי, ערבית, לטינית, ומאז העת החדשה בגרמנית, צרפתית ואנגלית. לרוב, השפה המקורית בה נטבעו לראשונה היא השפה בה הם כונו בהמשך לאורך ההיסטוריה האקדמית. חלק מהמושגים קיבלו מובנים נוספים על ידי הוגים שחידשו אותם או השתמשו בהם.

מונחים פילוסופיים הופיעו בעברית בספרות הולכת וגדלה של כתבים מקוריים ומתורגמים מאז תחיית הלשון העברית. למרות זאת, עד כה לא הוסכם על תרגום מקובל למונחים בסיסיים רבים. ועדת המינוח של האקדמיה ללשון העברית הוציאה לאור מספר מילוני מונחים, אולם עבודתה בתחום הפילוסופיה נמשכת שנים רבות ועדיין לא נסתיימה. יחד עם זאת, מונחים רבים השתרשו בשפה העברית, אם על פי המקובל באקדמיה ואם בתרגומים של חיבורים פילוסופיים מקוריים.

המונחים בערך זה ממויינים על פי:

סדר האלפבית

תחומים

פילוסופים

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

פרס בלצן

קרן פרס בַּלצָן הבינלאומית (Balzan) היא קרן המעניקה ארבעה פרסים כספיים מדי שנה, לאנשים או ארגונים, אשר השיגו הישגים אקדמיים יוצאי דופן בתחומי מדעי הרוח, מדעי הטבע, תרבות, וכן למאמצי שלום. הקרן שוכנת בציריך שבשווייץ והפרס מנוהל ממילאנו שבאיטליה.

ועדת הפרס מורכבת מ-20 אנשי מדע אירופאים.

צדק (מוסר)

צדק הוא מונח המייצג פעולה או שיפוט המתבצע על פי אמות מידה של יושר, אמת, הגיון או כשרות מוסרית (כגון מידתיות).

הגדרת הצדק היא יחסית, כלומר שדבר הנחשב צודק על פי דעתו של אחד, יהווה לעיתים פגיעה לדעת אחר. הגדרת הבסיס של הטוב והרע יכולה להשתנות בין תרבויות שונות. לכן קביעת "הצדק המוחלט" או "הצדק האובייקטיבי" בעין אנושית סובייקטיבית עלולה להיות קשה, עד בלתי אפשרית.

מהמושג "צדק" נגזרים ביטויים נלווים רבים כגון: צדקה, צדיק, צדק חברתי, "מערכת הצדק" (כינוי לבתי המשפט) ועוד.

צדק חברתי

צדק חברתי הוא מושג המבטא את הרעיון של קיום משותף במסגרת חברתית שמבוססת על עקרונות של צדק ומאפשרת ליחידים ולקבוצות קיום ראוי, הוגן וצודק.

רז

רז היא מילה נרדפת לסוד או תעלומה או לבן אדם חזק וחכם. המילה משמשת כשם פרטי וכשם משפחה.

האם התכוונתם ל...

שמואל הוגו ברגמן

פרופ' שמואל הוגו ברגמן (25 בדצמבר 1883, פראג – 18 ביוני 1975, ירושלים) היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.

תומאס ריד

תומאס ריד (באנגלית: Thomas Reid‏; 26 באפריל 1710 – 7 באוקטובר 1796) היה פילוסוף סקוטי, מייסד האסכולה הסקוטית של "השכל הישר", ובעל תפקיד חשוב בהשכלה הסקוטית.

פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיה • אתיקה • לוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשתאולוגיה
זרמים/אסכולות
טאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטית • מוהיזם • לגליזם • נטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזם • נאו-קונפוציאניזם • פנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזה • קונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאםהרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.