פילולוגיה

פילולוגיהיוונית: פילוס - Φιλος שפירושה אוהב, ידיד ו-לוגוס - λογος שפירושה מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת הטקסט, קביעת הנוסח המקורי של טקסט, זיהוי מחברו, וכיוצא בזה.

במסורת האקדמית של מספר אומות, המונח פילולוגיה במובנו הרחב, מתאר את המחקר של השפה יחד עם הספרות, ההיסטוריה והרקע התרבותי שלה, שהם הכרחיים להבנת יצירות ספרות וטקסטים אחרים של התרבות. מכאן שבנוסף לניתוח הלשוני של הטקסט העיסוק בפילולוגיה נושק גם לעיסוק בהיסטוריה, ארכאולוגיה, בלשנות, רטוריקה, הצפנה, פילוסופיה.

לעיתים משתמשים במונח פילולוגיה כמונח נרדף לבלשנות, כלומר מחקר מערכות התקשורת האנושית, בעיקר כאשר המחקר מתבסס על טקסטים קדומים. במקרים אחרים משתמשים בו כדי לתאר את ענף הבלשנות ההיסטורית (דיאכרונית), שעוסקת בחקר מקורות השפות והקשרים העתיקים ביניהן, ענף שמאפשר, בין השאר, לפרש מילים בשפה אחת מתוך שפה אחרת, דרך זיהוי מקור משותף. זאת בניגוד לבלשנות הסינכרונית, העוסקת במבנה השפה כפי שהוא, שהיא עיקר עיסוקם של הבלשנים במאה ה-20.

הענפים של הפילולוגיה

פילולוגיה השוואתית

פילולוגיה השוואתית חוקרת את הקשרים בין שפות שונות. לדוגמה, הדמיון בין סנסקריט לשפות האירופאיות שהתגלה כבר במאה ה-16, הוביל לספקולציה אודות פרוטו שפה משותפת שממנה צמחו כל השפות האלה (ראה שפות הודו-אירופיות).העניין של פילולוגים בשפות עתיקות הוביל למחקר של מה שנקרא במאה ה-18 שפות "אקזוטיות" מכיוון שהן יכלו לפתור בעיות שקשורות לפענוח המקורות של טקסטים עתיקים.

שחזור טקסטים

הפילולוגיה כוללת בתוכה גם אלמנטים של ביקורת טקסט (Textual criticism או lower criticism), בניסיון לבנות את הטקסט המקורי מתוך העתקים שלו. הביקורת ההיסטורית (Higher Criticism) שמטרתה לגלות את הזמן, המקום והבעלים של הטקסט, יכולה להתגלות כבעלת ערך רב בניסיונות אלה, אך גם ניזונה מהם.

טכניקות אלה קשורות באופן הדוק לפרשנות, ולכן אין גבול ברור בין פילולוגיה להרמנויטיקה. כתוצאה מכך, כשלטקסט יש חשיבות פוליטית או דתית (לדוגמה, שחזור של המקורות של הבשורות הנוצריות), קשה להגיע למסקנות אובייקטיביות.

פענוח של טקסטים עתיקים

ענף נוסף של הפילולוגיה הוא פענוח של מערכות כתב עתיקות. ענף זה זכה להצלחה מדהימה באמצע המאה ה-19, בעקבות פענוח הדקדוק המצרי והאשורי. עם הפענוח הסנסציוני של כתב החרטומים על ידי ז'אן פרנסואה שמפוליון בעזרת אבן רוזטה שהתגלתה בשנת 1822, נעשו מספר ניסיונות לפענח מערכות כתב אחרות מהמזרח התיכון ומהאיים האגאיים.

העבודה על פענוח של שפות עתיקות מהמזרח התיכון התקדמה במהירות. באמצע המאה ה-19 הנרי רולינסון (Henry Rawlinson) ואחרים פענחו את כתובות בהיסטון (Behistun Inscription), המתעדות את אותו מלל בפרסית עתיקה, בעילמית (שפת בני עילם) ובאכדית, על ידי שימוש בווריאציות שונות של כתב יתדות לכל שפה. הבנת כתב היתדות הובילה לפענוח השפה השומרית. השפה החתית פוענחה בשנת 1915 על ידי בדז'יך הרוזני.

ביוונית העתיקה, כתב ליניארי ב' פוענח בשנת 1952 על ידי מייקל ונטריס (Michael Ventris), שהדגים כיצד הכתב מתעד צורה מוקדמת של יוונית, שמוכרת כיום כמיקנית. כתב ליניארי א', מערכת הכתב שמתעדת את שפת של התרבות המינואית עדיין לא פוענחה, למרות הניסיונות הרבים.

הפענוח של שפות עתיקות נמשך בעבודה על ההירוגליפים של המאיה והשפה האטרוסקית. ישנן שפות שאת מערכת הכתיבה שלהן איננו מבינים כיום כגון הכתב הוויקינגי העתיק. לפיענוח טקסטים בשפות אלו עשויה להיות השלכה משמעותית על המחקר ההיסטורי כפי שהיה לפיענוח כתב החרטומים בעזרת אבן רוזטה.

ישנם קשיים רבים בלימוד שפה לא מוכרת. החל בלימוד האותיות ועד ללימוד משמעות המילים והתחביר.

גרשם שלום על פילולוגיה

גרשם שלום, מייסד חקר הקבלה וגדול חוקריה, נעזר רבות בשיטה הפילולוגית. בהספדו לידידו יוחנן לוי, שנפטר ב-1945, תיאר שלום את הפילולוגיה ואת משימת הפילולוג, כלהלן:

מותר לשאול: מה משמעותו של מושג זה 'פילולוג'? הפילולוג הוא ידיד הלוגוס במובן הכפול (או שמא הייתי צריך לומר: האין-סופי ?) של מלה זו. הפילולוג הוא שומר המלה, אבל גם שומר ה-ratio, המשמעות שבספרים. הוא חודר להקשרים שבדברים ובמלים, לבעיות הגנוזות בהם. משמרת זו על ה-logos, שהוא עומד בה, עושה אותו למתורגמן של ערכים, לשומר על המסורת. ללוי הייתה הכרה מלאה של תפקיד זה וכל הכרוך בו... [השמירה] על ערכים של מסורת הומאניסטית גדולה, נראתה לו כדבר הראוי לעמל של חיים, והוא התכונן לתפקיד זה מתוך נשימה ארוכה מאוד ומתוך ניסיון לבנות על השיתין. יפה ידע, ששמירה על מסורת, שתהיה ראויה לתפקידה, דורשת מן הפילולוג לחשוב את הדברים הישנים מחדש, לחשוף את בעיותיהם המתגלות בכל דור ודור בפנים חדשות ולנסות את כוחו בטיפול בהם.

גרשם שלום, 'על יוחנן לוי', דברים בגו, עם עובד, תל אביב 1975, 482-483

הפילולוגיה ככלי לביקורת התרבות הנוכחית

יוחנן גלוקר יסד מגזין בשם קתרסיס לביקורת התרבות האינטלקטואלית הנוכחית בישראל, תוך שהוא עושה שימוש בכלים פילולוגיים קלאסיים על מנת לאתר (ולשרש) מחקרים שטחיים במדעי הרוח. המגזין עוסק הן בביקורות נרחבות ומפורטות והן בהצבעה על כשלים קלי-ערך יחסית. המתודה הפילולוגית משמשת לאיתור מקורות השגיאה, ולהסקת מסקנות בגינה.

בתרבות הפופולרית

אליעזר שקולניק, אחת הדמויות הראשיות בסרט הערת שוליים, הוא פילולוג תלמודי, וקטע משמעותי מהסרט עוסק בעבודתו.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אולג רומנישין

אולג רומנישין (באוקראינית: Олег Романишин;‏ נולד ב-10 בינואר 1952, לבוב) הוא שחמטאי סובייטי ואוקראיני בדרגת רב אמן. בשנת אליפות העולם 1995 הגיע לרבע הגמר.

רומנישין נולד בלבוב, אז בתחומי ברית המועצות, כיום באוקראינה. בשנת 1973 הוא זכה באליפות אירופה בשחמט לנוער. בשנת 1975 רומנישין סיים במקום השני באליפות ברית המועצות. בשנת 1976 הוא ניצח בתחרות השחמט בדורטמונד

במהלך הקריירה רומנישין ניצח בתחרויות רבות.

באליפות העולם בשחמט 1995 הוא הודח ברבע הגמר על ידי וישוואנתן אנאנד.

אולג רומנישין הוא בוגר אוניברסיטת לבוב בתחום פילולוגיה.

רומנישין נחשב למומחה בהגנה נימצו-הודית.

נכון לאפריל 2018, מדורג במקום ה-67 באוקראינה, לפי מד כושר.

אוניברסיטת גתה בפרנקפורט

אוניברסיטת יוהאן וולפגנג גתה בפרנקפורט אם מיין (בגרמנית: Johann Wolfgang Goethe-Universität Frankfurt am Main) היא אוניברסיטה שנוסדה ב-1914 כאוניברסיטה של אזרחים, כלומר בעוד שהיא הייתה אוניברסיטת המדינה של פרוסיה הרי שהיא הוקמה ומומנה על ידי האזרחים האמידים והליברלים הפעילים של פרנקפורט, מאפיין ייחודי בתולדות האוניברסיטאות של גרמניה. ב-1932 שמה הורחב וצורף שמו של אחד מילידי פרנקפורט המפורסמים ביותר, המשורר והסופר יוהאן וולפגנג פון גתה.

בראשית המאה ה-21, לומדים באוניברסיטה 38,000 סטודנטים בארבעה קמפוסים עיקריים.

אוניברסיטת ורשה

אוניברסיטת ורשה (בפולנית: Uniwersytet Warszawski) היא אוניברסיטה ציבורית הנמצאת בוורשה, בירת פולין.

אוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד

אוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד (בספרדית: Universidad Complutense de Madrid) היא אחת האוניברסיטאות הוותיקות בעולם, והעתיקה באוניברסיטאות ספרד. באוניברסיטה לומדים כ-85,000 סטודנטים ועובדים בה למעלה מ-10,000 אנשי סגל. האוניברסיטה ממוקמת בקמפוס מרכזי בקרית האוניברסיטה ברובע מונקלואה-ארבקה ובקמפוס משני בשכונת סומוסגואס בעיר השכנה פוסואלו דה אלארקון.

שורשי האוניברסיטה נטועים בבית ספר כללי שהוקם בשנת 1293 על ידי המלך סאנצ'ו הרביעי באלקלה דה אנארס הסמוכה למדריד. בשנת 1499 הפך בית הספר הכללי לאוניברסיטה, ביוזמתו של הקרדינל פרנסיסקו חימנס דה סיסנרוס ובתמיכתו של האפיפיור אלכסנדר השישי. האוניברסיטה נקראה קומפלוטנסיס, על שם קומפלוטום - שמה הלטיני של אלקלה דה אנארס.

האוניברסיטה שגשגה במהלך המאה ה-16, ובשנת 1509 פעלו במסגרתה חמש פקולטות: אמנות ופילוסופיה, תאולוגיה, משפט קאנוני, פילולוגיה ורפואה. הצלחת האוניברסיטה בתקופה זו נזקפת רבות לזכותו של סינסרוס, שבתור הארכיבישוף של טולדו, הצליח לתמוך בה באופן ניכר. בשנת 1517 הושלמה באוניברסיטה כתיבת פוליגוט התנ"ך הקומפולטנסיאני, מהדורה בחמישה כרכים שכללה את כל כתבי התנ"ך בעברית, יוונית, ארמית ותרגום הוולגטה ללטינית. אף על פי שמרבית עותקי הפוליגוט לא שרדו, הוא נחשב למגנום אופוס של האוניברסיטה ולאחד משיאי האקדמיה הספרדית, לצד היותו גורם מכריע בהפיכתה של האוניברסיטה לאחת המובילות בעולם.

בשנת 1836 עברה האוניברסיטה למדריד ושמה שונה ל"האוניברסיטה המרכזית". בשנת 1927 הוחלט בצו מלכותי על הקמת קמפוס חדש ברובע מונקלואה ארבקה, לימים קריית האוניברסיטה, על שטחים שהועברו מחצר המלוכה על ידי המלך אלפונסו ה-13. במהלך מלחמת האזרחים בספרד הפכה קריית האוניברסיטה לאזור קרבות, וחלק מבייני האוניברסיטה נהרסו. בשנת 1970 שונה שם האוניברסיטה לאוניברסיטת קומפלוטנס של מדריד ונבנה קמפוס נוסף בסומוסגואס, עבור הפקולטאות למדעי החברה.

בין בוגרי האוניברסיטה לאורך שנותיה נמנים מדינאים ובני אצולה רבים בהם מנואל אסאניה, חואן נגרין, חאבייר סולאנה, חסיד אומות העולם אנחל סאנס בריס, הנסיכה לטיסיה וכריסטינה דה בורבון אי גרסיה, אמנים ואנשי רוח רבים בהם לופה דה וגה, חוויאר מריאס, חוסה אצ'גרי, מריו ורגס יוסה, ויסנטה אליכסנדרה, לואיס בוניואל, חואן דה מריאנה, קמילו חוסה סלה, חסינטו בנאבנטה, מיגל דה אונאמונו, סברו אוצ'ואה וחוסה אורטגה אי גאסט.

בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה

בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה (צרפתית: École des hautes études en sciences sociales או בקיצור EHESS) הוא מוסד צרפתי למחקר והשכלה גבוהה, Grands établissements (מוסדות מחקר ציבוריים יוקרתיים). משימתו היא מחקר ושימוש מעשי במחקרים בתחום מדעי החברה. המוסד כולל גם תחומים במדעי הטבע ובמדעי החיים. המוסד ממוקם במרכז פריז (הרובע השישי של פריז), על אף שכמה ממרכזי וקבוצות המחקר שלו ממוקמים במרסיי, ליון וטולוז.

מייסדי בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה היו חברי Paris Universitas (איגוד של שמונה אוניברסיטאות פריזאיות).

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת (לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה. אדם העוסק בחקר זה נקרא בלשן או לשונאי.

ג'אקומו ליאופרדי

ג'אקומו לֵיאופרדי (באיטלקית Giacomo Leopardi;‏

29 ביוני 1798 - 14 ביוני 1837) היה משורר איטלקי רומנטי, הנחשב אחד מהוגי הדעות ומשורריה החשובים ביותר של איטליה.

גוטפריד וילהלם לייבניץ

גוטפריד וילהלם פון לייבניץ (בגרמנית: Gottfried Wilhelm von Leibniz‏; 1 ביולי 1646 – 14 בנובמבר 1716 בהנובר) היה מתמטיקאי, פילוסוף, פיזיקאי ואיש אשכולות גרמני שהשפעתו בולטת הן בהיסטוריה של המתמטיקה והן בהיסטוריה של הפילוסופיה. לייבניץ כתב בעיקר בלטינית ובצרפתית.

במתמטיקה, הוא פיתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי באופן בלתי תלוי באייזק ניוטון, וכן כיום, שיטת הסימון שלו היא זו הנמצאת בשימוש רווח בשל פשטותה. כמה מהעקרונות הפילוסופיים שלו מצאו ביסוס מתמטי רק במאה ה-20. היה מהפוריים שבממציאי ומפתחי המחשבים המכניים, ובעבודתו על הוספת פונקציות של כפל וחילוק לפסקלין הוא המציא את "התוף המדורג", בו עשה שימוש כדי לבנות את מחשב הפסיעות שלו, ש-150 שנה מאוחר יותר שימש בסיס לאריתמומטר, המחשב המכני הראשון בייצור סדרתי. כמו כן היה הראשון לתאר את מנגנון "מחשבון החוגה" ב-1685. בשנות ה-1670 הוא פיתח את מכונת ההצפנה המורכבת הראשונה בהיסטוריה, והציע לרתום אותה לצורכי הממלכה בפני לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בנוסף הגה ופיתח את השיטה הבינארית, בהמשך לרעיונותיהם של פילוסופים כמו רמון ליול, העומדת בבסיסה של כתיבת התוכנה במחשבים האלקטרוניים.

בפילוסופיה, הוא נודע במיוחד בשל קביעתו האופטימית שהיקום הוא הטוב ביותר שאלוהים היה יכול ליצור, והפך בשל קביעה זו למושא לעג בידי מחברים מאוחרים יותר כמו וולטר. יחד עם רנה דקארט וברוך שפינוזה, נמנה עם המייצגים הבולטים של זרם הרציונליזם במאה ה-17. בניגוד לעמדות אלה של אופטימיזם ו"שפע" וכן גישתו הרציונליסטית, שהפכו פחות מקובלות בקרב אנשי מדע, עבודתו של לייבניץ בענפים אחרים של הפילוסופיה הניחה יסודות לגישה פילוסופית מעין-אמפיריציסטית שהתקבלה לימים בחוגים שונים במדע דוגמת הפוזיטיביזם הלוגי. עבודה פילוסופית חלוצית זו הקדימה את הלוגיקה המודרנית של פרגה והפילוסופיה האנליטית. כאמור גישה חלוצית זו עומדת בסתירה לפן הרציונליסטי שבהגותו, הנשען במידה על המסורת הסכולסטית, שבתורה מבוססת על הלוגיקה של אריסטו, ובה היקשים מושגים באמצעות "הפעלת ההיגיון" על עקרונות ראשוניים או הגדרות אפריוריות, ולא על עדות שהושגה באופן ניסיוני. לייבניץ תרם תרומות מכריעות לפיזיקה ולטכנולוגיה, וחזה רעיונות ומושגים שבוססו מאוחר יותר בביולוגיה, רפואה, גאולוגיה, תורת ההסתברות, פסיכולוגיה, בלשנות ובתורת המידע. בכתביו עסק גם בפוליטיקה, משפטים, אתיקה, תאולוגיה, והיסטוריה. תרומותיו למגוון רחב זה של תחומים פזורות בכתבי עת מדעיים, ובעשרות אלפי תכתובות וכתבי יד שלא פורסמו במהלך חייו. גם כיום, חסר אוסף שלם שיאגד את כתביו, וכפועל יוצא דין וחשבון מקיף על הישגיו אינו אפשרי, אם כי ניכר רוחב ועומק היריעה בהגותו.

הגותו המקיפה של לייבניץ היא מוקד היסטורי לכמה ענפים שקיבלו את עיקר פיתוחם בשפה הגרמנית, הגם שעיקר עבודתו נכתבה במקור בלטינית. ניתן לזהות את הדמיון בין מכונות החישוב וההצפנה שלו למערכת ההצפנה הגרמנית אניגמה. בעיקר בענפי הפילוסופיה המשיקים לתחומי המתמטיקה והמדע בולטת השפעתו, ובין היתר השפיע על ההוגים בגרמנית: שופנהאואר, ארנסט מאך, גוטלוב פרגה ובאופן עקיף על לודוויג ויטגנשטיין.

דונש בן לברט

דוּנָש הלוי בֵּן לָבְרָט (או בשמו העברי "אדונים הלוי"; 920 - סביבות 990) היה פרשן, משורר ומדקדק בספרד, בתקופת תור הזהב של יהדות ספרד.

דניאל שפרבר

דניאל שפרבר (נולד בד' בחשוון ה'תש"א, 4 בנובמבר 1940) הוא רב, חוקר תלמוד ויהדות, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, איש חינוך ואיש ציבור, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשנ"ב.

הוגו פון הופמנסתאל

הוגו פון הופמנסתאל (בגרמנית: Hugo von Hofmannsthal; ‏1 בפברואר 1874 - 15 ביולי 1929) היה משורר, סופר, מחזאי ומסאי אוסטרי, בעיקר מן הזרם הסימבוליסטי. מן הדמויות הבולטות במודרנה הספרותית של וינה ובקרב אמני סוף המאה.

לימודים קלאסיים

לימודים קלאסיים הוא שם התחום העוסק בלימוד השפה, הסִפְרוּת, ההיסטוריה, האָמנוּת, והיבטים אחרים של יוון העתיקה ושל רומא העתיקה, ערש תרבות המערב בעת העתיקה. הלימודים הקלאסיים היוו תמיד נושא מרכזי במדעי הרוח, והעוסקים בהם נקראים לעיתים הומניסטים.

במדינת ישראל פועלות שלוש מחלקות אקדמאיות ללימודים קלאסיים: באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים. לימודי יסוד בנושאים הללו מתקיימים גם באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אך אין בהן חוג או מחלקה המוקדשים לנושא.

מזרחנות

מזרחנות (באנגלית: Oriental studies; נקרא גם "מדעי המזרח" או "לימודי המזרח") היא תחום דעת אקדמי העוסק בחקר רב תחומי של אזור מסוים. בעבר המונח מזרחנות (אוריינטליזם) התייחס לכל הארצות שממזרח לאירופה, ובייחוד המזרח התיכון והמזרח הרחוק, אך כיום ברוב הפקולטות כבר לא משתמשים במונח זה ואת מקומו ירשו שני תחומי דעת שונים: לימודי אסיה ולימודי המזרח התיכון. המחקר המזרחני עוסק במגוון רחב של נושאים כגון: היסטוריה, שפות, ספרות, אמנות, חיי יומיום, מנהגים, פוליטיקה, דתות, פילוסופיה, מדעים, משפט ועוד. העוסק בנושא מכוּנה "מזרחן" ("מזרחנית" בלשון נקבה).

המחקר האירופי על האזור שכונה בעבר "המזרח" (האוריינט), הונע בראשיתו בעיקר ממוטיבציה דתית. המחקר הבלשני של שפות האזור קדם למחקרים בנושאים האחרים, הכתבים הערביים והתרגומים לערבית של כתבים יוונים היו מקור חשוב ביותר בימי הביניים ללימוד רפואה ופילוסופיה. החל מהעידן הקולוניאלי, אינטרסים פוליטיים וכלכליים עודדו גידול במחקר האקדמי אודות נושאים אחרים כמו היסטוריה, דת, תרבות וחברה. במאה השמונה עשרה הארכאולוגיה הפכה להיות החוליה המקשרת בין המזרחנות לבין הציבור הרחב באירופה. אוצרות ארכאולוגיים מהמזרח החלו למלא את המוזיאונים באירופה, והקנו למזרחנים תהילת עולם. המחקר המזרחני המודרני הושפע משתי מגמות עיקריות, האחת הייתה ההקשר הקולוניאלי והאינטרסים האימרפיאליים שעמדו ברקע המחקר. השפעה נוספת נבעה מהדימוי האקזוטי של "המזרח" בעיני כותבים והוגים אירופים, רעיון הבא לידי ביטוי בתזה המשפיעה "אוריינטליזם". מגמת השתלבותם של חוקרים מקומיים, הבאים מהאזור הנחקר, במרוצת המאה העשרים, השפיעה רבות על אופי המחקר המזרחני בן זמננו.

פרנסואה רבלה

פרנסואה רבלה (בצרפתית: François Rabelais‏; 1494 - 9 באפריל 1553) היה סופר, כומר, רופא ומשפטן, הומניסט ורפורמטור בכל עניין שבו נגע עטו - חי בימיהם של פרנסואה הראשון ואנרי השני, מלכי צרפת בתקופת הרנסאנס הצרפתי, בשינון, אנדר ולואר, צרפת.

בזכות יצירתו המפורסמת, "גרגנטואה ופנטגרואל", סיפור קורותיה של משפחת הענקים הזללנים והשתיינים ומלחמתם בכוחות השחור והאופל של הסכולסטיקה הימי-ביניימית ובכנסייה הקתולית, נחשב רבלה לשייקספיר של הצרפתים.

פרס דמידוב

פרס דמידוב (ברוסית: Демидовская премия) הוא פרס מדעי ברוסיה המוענק מדי שנה לחברי האקדמיה הרוסית למדעים. במקור הוענק הפרס בשנים 1832–1866 באימפריה הרוסית. הענקת הפרס חודשה על ידי ממשלת מחוז סברדלובסדק של רוסיה, החל משנת 1993.

בגלגולו המקורי, היה פרס דמידוב לאחד מן הפרסים המדעיים השנתיים הראשונים והמסורת שהוא הנהיג השפיעה גם על פרסים אחרים מסוג זה, כגון פרס נובל.

קאחול

קאחול (ברומנית: Cahul; ברוסית: Кагул, קגול) היא עיר בדרום מולדובה. העיר היא המרכז המנהלי של קאחול. העיר שוכנת בקרבת הגבול עם רומניה.

קולז' דה פראנס

הקולז' דה פראנס (צרפתית: Collège de France) הוא מוסד מחקר גבוה שמקום מושבו ברובע החמישי (הרובע הלטיני) בפריז, מעברו השני של הקמפוס ההיסטורי של הסורבון, במפגש הרחובות סן-ז'אק (rue Saint-Jacques) ו"רו-דז-אקול" (rue des Ecoles).

שבתאי אונגורו

שבתאי אונגורו (נולד ב-1 בינואר 1931, בפודול-אילואיי, רומניה) הוא היסטוריון של המתמטיקה והמדעים ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב.

למד פילוסופיה, פילולוגיה, היסטוריה ומתמטיקה באוניברסיטה ביאשי שברומניה. בשנת 1961 עלה לישראל ובשנת 1966 נסע לארצות הברית, שם השלים דוקטורט בהיסטוריה של המדעים מאוניברסיטת ויסקונסון במדיסון. בין השנים 1970 ל-1982 לימד במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת אוקלהומה.

בשנת 1982 חזר לישראל ומונה לפרופסור חבר במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב ובשנת 1987 הוענקה לו דרגת פרופסור מן המניין. בשנת 1991 מונה לראש המכון.

שלמה אברהם רוזאניס

שלמה אברהם רוֹזָאנֶיס (בבולגרית: Соломонъ А. Розанесъ;‏ 14 באפריל 1862, רוסצ'וק, וילאייט הדנובה, האימפריה העות'מאנית – י"א באייר תרצ"ח, 12 במאי 1938, סופיה, ממלכת בולגריה) היה מגדולי ההיסטוריונים של יהדות ספרד בדורנו, חוקר תולדות היהודים באימפריה העות'מאנית וארצות הבלקן.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.