פייבל כהנוב

שרגא פייבל כהנוב (ט"ו בשבט תר"ך, 186023 בנובמבר[1] 1952) היה מראשוני העלייה הראשונה לארץ ישראל, כיהן כמנהל חברת עזרת ישראל ומפעילי בני ברית.

פייבל כהנוב
שרגא פייבל כהנוב, 1935
שרגא פייבל כהנוב, 1935
לידה 1860
פטירה 23 בנובמבר 1952 (בגיל 92 בערך)

ביוגרפיה

כהנוב נולד בחסלביץ שברוסיה, בנו של אברהם יעקב, סוחר מזון סיטונאי ותלמיד חכם, ונכדו של הרב משה נחמיה כהנוב (כהניו), שכיהן כרב בחסלביץ ומשנת תרכ"ד כראש ישיבת עץ חיים בירושלים. במלאת לו 15 הציע סבו, שהגיע לביקור, לקחת אותו לארץ ישראל כדי להימנע מגיוס לצבא הצבא. הוא עלה לארץ בשנת 1877 באונייה "הבחרים", והתיישב בירושלים. בהמשך הקים בית מרקחת בעיר. בשנת 1884 מכר את בית המרקחת וקיבל משרה בשכם כפקיד בסוכנות "חברת לאנדו-שמרלינג" בחברת "רג'י עותומן", חברה צרפתית בעלת זיכיון למכירת טבק, שניתן לה בתמורה למתן הלוואה לממשלה העות'מאנית. כהנוב קשר קשרי ידידות עם נכבדי שכם, ונטע בהר עיבל מטע צברים.[2] משכם עבר לחיפה, שם המשיך לנהל את סניף החברה בחיפה ובגליל.

בשנת 1887 עבר ליפו והתמנה למזכיר ומנהל של חברת עזרת ישראל, שהפעילה בית חולים ביפו, ולאחר מכן בנתה את שכונת נווה צדק.

כהנוב היה מפעילי בני ברית ומוסדות העדה האשכנזית. ב-3 באפריל 1900 מונה להנהגת העדה היהודית ביפו, על ידי מושל יפו והראשון לציון יעקב שאול אלישר בתפקידו כחכם באשי, לאחר שלא עלה בידי העדה לקיים בחירות.[3]

בשנת תרצ"א עבר מתל אביב לרחובות, ושם נפטר.

משפחתו

בגיל 19 נישא לשיינה ביילה לבית מארק בת ה-16, בתו של צבי זאב מארק, סוחר גדול באריגים, שעונים ותה בירושלים. לזוג נולדו שלושה ילדים: שושנה (רישקה), אשתו של יונתן מקוב מרחובות; אליהו כהנוב, מנהל בתי ספר של כי"ח בסוריה ובארץ ישראל;[4] ושמעון כהנוב.
בכ"ב בטבת תרנ"ח נפטרה אשתו של כהנוב בירושלים. לאחר מכן נישא בשנית, לפרל אוסוביצקי, בתו של הרב שמחה בונם אוסוביצקי ואחותם של פקידי הברון רוטשילד בוריס ויהושע אוסוביצקי. לזוג נולד בן, אברהם (אדי) כהנוב, שהתנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה והגיע לדרגת מייג'ור.

בנו אליהו נישא לחנה אברבום, אף היא מנהלת בתי ספר של כי"ח בסוריה ובארץ ישראל, נשיאת בנות ברית בירושלים וחברת הנהלת הסתדרות הציונים הכלליים.[5] בתם הצעירה שפרה נישא לעיתונאי והסופר דניאל שר.
בנו שמעון נישא לחסידה זינגר, בתו של יעקב מרדכי זינגר,[6] שו"ב בראשון לציון, גיסתו של יעקב איכילוב[7] ודודתם של יוסף טוליפמן ושל שולמית אשת אליקום אוסטשינסקי.

לקריאה נוספת

  • פייבל כהנוב, ירושלים המסחרית לפני חמישים שנה-מימים ראשונים, א (תרצ"ה}[8]
  • פייבל כהנוב, התרחבות היישוב ביפו הקמת שכונת נוה צדק, 1888 - 1887, בתוך אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א' - פרק נ"ו.
  • פייבל כהנוב, יפו וירושלים והתחבורה ביניהן, 1885- 1877, בתוך אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א' - פרק כ"ג, פרקי המאמר: הנסיעה בין יפו לירושלים, יפו בשנת תרל"ז, ישראל דב פרומקין, חברת "עזרת נדחים".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בבית המשפט המחוזי תל־אביב–יפו, דבר, 2 בינואר 1953.
  2. ^ פ' כהנוב, "מן השמור בזכרוני", א' דרוינוב (עורך), מימים ראשונים, כרך ב 1935, עמ' 179 - באתר מט"ח
  3. ^ מתוך חנה רם, מחלוקת בקרב העדה היהודית ביפו, קתדרה 64, הוצאת יד יצחק בן צבי, אתר סנונית
  4. ^ דוד תדהר (עורך), "אליהו כהנוב", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3308.
  5. ^ דוד תדהר (עורך), "חנה כהנוב (אברבום)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3309.
  6. ^ דוד תדהר (עורך), "יעקב מרדכי זינגר", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 598.
  7. ^ דוד תדהר (עורך), "יעקב איכילוב", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 732.
  8. ^ המקור מצוטט ב: ישראל ברטל, "ישוב ישן" ו"ישוב חדש" - הדימוי והמציאות. קתדרה 2, יד יצחק בן צבי, אתר סנונית
אלכסנדר זוסיה טוליפמן

אלכסנדר זוסיה טוליפמן (1867 – 1935) היה איש העלייה הראשונה, ממתיישבי ראשון לציון וחבר ועד המושבה.

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל העלייה משנת תרמ"ב (1881), עד שנת תרס"ד (1904). בראשית התקופה מנתה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל כ-26,000 נפש. במשך התקופה באו אליה עולים רבים ממגוון מדינות ביבשות אירופה, אפריקה ואסיה. בסיומה, נאמדה האוכלוסייה היהודית בארץ כ-55,000 נפש.

תקופת העלייה הראשונה נקראה כך בשל ממדיה הגדולים, ובזכות הצלחתם של העולים לממש לראשונה התיישבות עצמאית עירונית וחקלאית נרחבת בארץ ישראל.

לאחר הצהרת בלפור בשלהי מלחמת העולם הראשונה החלו פובליציסטים בארץ ישראל לכנות את העליה הגדולה שצפו שעומדת להגיע בשם העלייה השלישית. בכך הם כיוונו לעליית ששבצר ו-או זרובבל בתור העלייה הראשונה הגדולה, ועליית עזרא כמה עשרות שנים אחר כך בתור העלייה השניה. לימים, משלא הגיעה העלייה הגדולה המתוכננת, נשתרש השם העלייה השלישית עבור העלייה שאחר המלחמה ואילו לשני הגלים הגדולים שקדמו לה ניתן השם עלייה ראשונה ושניה.

יוסף טוליפמן

יוסף בועז טוליפמן (6 במרץ 1926 – 14 ביוני 2009) היה מנהל הקריה למחקר גרעיני ומנהל בכיר במגזר הציבורי והפרטי בישראל.

ישי מנוחין

ישי שמואל מנוחין (נולד ברחובות ב-7 באפריל 1958) הוא פעיל זכויות אדם, מרצה ופעיל והוגה פוליטי ישראלי, היה מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, יו"ר הסניף הישראלי של אמנסטי אינטרנשיונל ופעיל בתנועת יש גבול. היה מועמד ברשימת מפלגת חד"ש בבחירות לכנסת שנערכו בשנת 2006.

כהנוב

האם התכוונתם ל...

משה נחמיה כהניו

הרב משה נחמיה כהניו (ה'תקע"ז, 1817 - ח' בסיון ה'תרמ"ז, 31 במאי 1887) היה רב בלארוסי. רבן של פטרוביץ וחסלביץ, ובסוף ימיו ראש ישיבת עץ חיים בירושלים.

נווה צדק

נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו. השכונה נוסדה ב-1887, כמה שנים לאחר שחומות יפו נהרסו.

גבולותיה המקובלים כיום הם בצפון-מזרח רחוב פינס, בדרום-מזרח ואדי שבו עברה מסילת הרכבת לירושלים (כיום פועל בו חניון), בדרום-מערב חניון מנשייה ובצפון-מערב רחוב שבזי.

נווה שלום (שכונה)

נווה שלום היא בין השכונות הראשונות מחוץ לחומות יפו אשר היו לימים לעיר תל אביב-יפו. נבנתה בשנת 1890 מדרום-מערב לשכונת נווה צדק, בין רחוב ברנט לרחוב שלוש, כדוגמת השכונות הירושלמיות, שיזמיהן דיברו אודותן במונחים של "לצאת מן החומות" במחיר זול ותנאי תשלום נוחים. הוקמה על ידי זרח ברנט, אחד ממייסדי פתח תקווה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.