פיגוע מכונית התופת בעפולה

פיגוע מכונית התופת בעפולה היה פיגוע התאבדות שאירע ב-6 באפריל 1994 בתחנת אוטובוס בצמוד לאוטובוס של "אגד" ברחוב חטיבה תשע, עפולה. בפיגוע נרצחו 8 בני אדם ונפצעו 55. בתגובה לפיגוע עצרו כוחות הביטחון הישראליים 383 פעילי חמאס ברחבי יהודה שומרון ועזה[1].

פיגוע מכונית התופת בעפולה
חלק מהאינתיפאדה השנייה
Terrorafula
האנדרטה בגן הרכבת בעפולה לזכר קורבנות הטרור בעפולה
קואורדינטות 32°36′43″N 35°17′17″E / 32.61205°N 35.28802222°E
(למפת הכרמל רגילה)
Carmel
 
פיגוע מכונית התופת בעפולה
פיגוע מכונית התופת בעפולה

הפיגוע

בסביבות השעה 12:10 בצהריים, ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה הגיע מחבל מתאבד בשם ראיד זכארנה, שהשתייך לחמאס, עם מכונית תופת לרחוב חטיבה תשע בעפולה, שהוא רחוב מרכזי בעיר ושימש אז כנתיב תחבורה בציר צפון-דרום, מכביש הסרגל לצפון הארץ (כיום משמש לכך כביש עוקף עפולה). המחבל נצמד עם מכוניתו לאוטובוס של "אגד" מספר 348 קו עפולה-מגדל העמק שאסף נוסעים במקום, בזמן שהתחנה הייתה עמוסה בנוסעים, פוצץ עצמו עם מכוניתו וגרם להרג ולפציעת הנוסעים.

בין הנוסעים שנרצחו היו נהג האוטובוס, תושבי עפולה ויישובים סמוכים, תלמידים שסיימו לימודיהם בשני בתי הספר התיכוניים שבקרבת מקום, או הגיעו לתחנה לאחר שנטלו חלק בטקס זיכרון של יום השואה בהיכל התרבות העירוני הסמוך, ונוסעים אחרים. רוב הפצועים היו תלמידים. ראש הממשלה יצחק רבין ספד לנרצחים. הפיגוע גרם לזעזוע בשל מספר הקורבנות וזהותם (בחלקם ילדי בית ספר).

מנהיג אש"ף, יאסר ערפאת, סירב לגנות את הפיגוע, ועורר את כעסן של ממשלות ישראל וארצות הברית שדרשו ממנו לעשות כן[2].

הפיגוע היה חלק מסדרת פעולות אלימות של החמאס, שביקש לצמצם את פער האבידות בין ישראל והפלסטינים ולקרוא תיגר על הלגיטימיות של הרשות הפלסטינית לבחור בדרך המשא ומתן עם ישראל[3]. את הפיגוע תכנן המחבל יחיא עיאש, שהחל עוד בשנת 1992 לתכנן פיגועי התאבדות בתוך שטחי ישראל, בהם ניסיון הפיגוע ברמת אפעל. פיגוע ההתאבדות המוצלח הראשון של החמאס היה פיגוע התאבדות בצומת מחולה ב-16 באפריל 1993, שבו נהרג פלסטיני, תושב הכפר ברדלה, ושני חיילים נפצעו.

הפיגוע חל ביום הארבעים לטבח מערת המכפלה, הוא סיום תקופת האבל על פי דת האסלאם, והחמאס הכריז כי הפיגוע, כמו גם סדרת הפיגועים שבאה לאחריו, בוצע כנקמה. לטענת המזרחן מתי שטיינברג ניתן להצביע על הטבח בחברון כגורם ישיר למעבר החמאס למיקוד הפגיעה ביעדים אזרחיים בתוך הקו הירוק, החל מפיגוע זה[4], אולם ניסיונות לבצע פיגועי התאבדות בתוך הקו הירוק היו גם קודם[5].

באוקטובר 2011, במסגרת ההסכם בין ישראל וחמאס לשחרור גלעד שליט, שוחרר סעיד בדארנה, ממתכנני הפיגוע, שהיה אחראי גם לפיגוע ההתאבדות שבוע לאחר מכן בתחנה המרכזית בחדרה בו נהרגו 5 בני אדם.

הנצחת הקורבנות

בסמוך למקום הפיגוע הוצבה יד זיכרון, המונה את שמות שבעת הנספים היהודים (נרצחת נוספת הייתה פאדיה שלבי, ערבית מוסלמית מאכסאל). קורבנות הפיגוע מונצחים בשש אנדרטאות שונות המוצבות במקומות שונים בעפולה, וכן בגן שעשועים המכונה "פארק החמישה" שנתרם על ידי הקהילה היהודית בקונטיקט לזכר חמשת תושבי עפולה שנהרגו בפיגוע.

Piguaafula

יד לזכרם של שבעת הנרצחים היהודים בפיגוע, המוצבת בסמוך למקום הפיגוע

Andarta asher

אנדרטה לזכר נהג האוטובוס אשר עטיה שנרצח בפיגוע, מוצבת בתחנה המרכזית בעפולה

Andarta maya

אנדרטה לזכר מיה אלהרר, שהייתה מתנדבת המשמר האזרחי המוצבת בחזית בית המשמר האזרחי בעפולה עילית

Andartavered

אנדרטה לזכר התלמידה ורד מרדכי, המוצבת בחצר בית הספר "אורן" בעפולה. אמן - ראובן גפני.

Andartabg

אנדרטה לזכר תלמידות בית הספר בן-גוריון בעפולה שנרצחו בפיגוע, מיה אלהרר ומירב בן משה, המוצבת בחצר בית הספר בן-גוריון, אמן - ראובן גפני.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יהודה שיף ודני דור "חמישים לישראל", הפרק "שנת 1994", בהוצאת מעריב
  2. ^ אפרים קארש, אוסלו: אנטומיה של הונאה עצמית, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  3. ^ יורם שוייצר, ‏צמיחתם ודעיכתם של פיגועי ההתאבדות, עדכן אסטרטגי, אוקטובר 2010, עמוד 34
  4. ^ עקיבא אלדרלפנות את הרובע היהודי בחברון, באתר הארץ, 3.11.2008
  5. ^ בספטמבר 1993 ניסה מחבל מהחמאס לבצע פיגוע התאבדות באוטובוס בקו 23 סמוך לשוק מחנה יהודה, ראו שאול שי, השהידים - האסלם ופיגועי התאבדות, הוצאת מפעלות המרכז הבינתחומי הרצליה, ינואר 2003, עמוד 81 וענת ברקו, בדרך לגן עדן, הוצאת ידיעות אחרונות, 2004, עמוד 65
1994 בישראל

1994 בישראל (ה'תשנ"ד - ה'תשנ"ה) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 46 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בה היה הסכם השלום בין ישראל לירדן.

הפיגוע בצומת מחולה

הפיגוע בצומת מחולה הוא פיגוע ההתאבדות הראשון שבוצע על ידי טרוריסטים פלסטינים בשטח שליטה ישראלי.

הפיגוע בתחנה מרכזית חדרה

הפיגוע בתחנה מרכזית חדרה היה פיגוע התאבדות ב-13 באפריל 1994 באוטובוס אגד בתחנה מרכזית חדרה שבו נרצחו חמישה אזרחים ו-30 נפצעו. חמאס נטל אחריות לפיגוע.

טבח מערת המכפלה

טבח מערת המכפלה הוא פיגוע ירי שנערך ב-25 בפברואר 1994 (פורים ה'תשנ"ד ואמצע חודש הרמדאן) ובו נרצחו 29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה בחברון, על ידי ברוך גולדשטיין, רופא יהודי תושב קריית ארבע. זהו הפיגוע הגדול ביותר של טרור יהודי מאז קום המדינה. האירוע הוביל לתגובות קשות בציבור הישראלי ולהקמת ועדת שמגר, וגם לתגובות קשות מצד הפלסטינים.

טרור פלסטיני

טרור פלסטיני הוא טרור המבוצע על ידי פרטים או ארגונים פלסטינים. רוב הטרור הפלסטיני מופנה נגד יהודים, ישראלים או נגד מטרות יהודיות בארץ ישראל ומחוצה לה וכן נגד תושבים או תיירים בישראל, במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. חלק מהטרור הפלסטיני מופנה גם כלפי ערבים ואף כנגד הפלסטינים עצמם.

מונח זה מציין גם פעולות טרור של ערביי ארץ ישראל כנגד יהודים בתקופת המנדט הבריטי, על אף שהמונח "טרור פלסטיני" לא היה קיים אז (והמונח "פלסטיני" בערבית ו"פלשתינאי" בעברית לא התייחס לערבים בלבד).

יחיא עיאש

יחיא עיאש (בערבית: يحيى عياش; 6 במרץ 1966 - 5 בינואר 1996), שכונה "המהנדס" (בערבית: المهندس, "אלמֻהנדִס"), היה ממקימי גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס ואחד האחראיים להכנסת שיטת פיגועי ההתאבדות בשנות ה-90 כחלק מהטרור הפלסטיני בישראל. פיגועי טרור אלו גבו את חייהם של למעלה ממאה ישראלים. שירות הביטחון הכללי של ישראל חיסל את עיאש באמצעות טלפון סלולרי ממולכד בשנת 1996.

מכונית תופת

מכונית תופת היא מכונית (או משאית) המועמסת במטען גדול של חומר נפץ, המתפוצצת במקום שבו מבקש ארגון טרור לבצע פיגוע. פיצוץ המכונית נעשה על פי רוב על ידי נהג מתאבד או באמצעות הפעלה מרחוק. במכוניות תופת נעשה שימוש לא רק כדי לבצע פיגועים מקריים, אלא גם כדי להתנקש באופן ממוקד בחייו של אדם מסוים.

מבחינתם של ארגוני טרור, למכונית תופת יתרונות רבים על פני אמצעי טרור אחרים, כגון פיגועי התאבדות, מטעני צד או פיגועי ירי:

אפקט: במכונית ניתן להוביל מטען גדול של חומר נפץ, ובכך להשיג מספר גדול של נפגעים. לעיתים, מכונית תופת אחת עלולה להביא למותם של מאות בני אדם.

הסלקה: במכונית ניתן להסליק חומר נפץ כך שיהיה קשה לאיתור וקל לניוד, באופן יחסית בטוח.

עבירות: המכונית מסוגלת לפרוץ מחסומים, ובכך להגיע ליעדה, גם כאשר קיימת שמירה.

הרס סביבתי: מכונית תופת מסוגלת לפגוע בבניינים ולא רק בבני אדם, כך שנוצר הרס סביבתי נוסף על הקורבנות בנפש. ההרס הרב משמר את זכר הפיגוע למשך תקופה ארוכה.

נגישות: באמצעות מכונית תופת שמוסווית כמכונית תמימה, ניתן לפרוץ דרך גם לאדם שמאובטח באופן הדוק מאוד. בנוסף, קל יחסית להכין פעולה כזו, שכן ניתן להחנות את המכונית בנתיב תנועה, שבו ידוע כי הקורבן המיועד נוהג (או צריך) לעבור.החשש מפני מכוניות תופת הביא לכך שהחל משנת 2000, פחות או יותר, נבדקת כל מכונית המבקשת להיכנס לחניון תת-קרקעי. הסיבה לכך היא החשש שארגוני טרור ינסו לעשות שימוש במכוניות כאלו לשם הריסת בניינים. בניינים שהחשש לתקיפתם גדול במיוחד, כגון מבנה של שגרירות ארצות הברית, זוכים להגנה מיוחדת בדמות גדר שמקיפה אותם ומונעת גישה אליהם במכונית. בנינים ציבורים שונים מעמידים ברחוב עמודי בטון, שלא מאפשרים למכונית לחנות בצמוד אליהם, ובכך לצמצם את השפעת הפיצוץ. כיום נבחנות שיטות נוספות למיגון בניינים מפני פיצוץ, ובהן שיטות בנייה שמקטינות את אפקט הפיצוץ, באמצעות עטיפת יציקות הבטון בחומרים אלסטיים, שמאפשרת להן לספוג פיצוץ מבלי להתפרק.

מכוניות תופת רבות מספור התפוצצו בעיראק לאחר כיבושה על ידי כוחות אמריקניים במלחמת עיראק.

גם מדינות מבצעות לפעמים התנקשויות באמצעות מכוניות תופת. הדבר מאפשר להם לפגוע במי שרצו ועם זאת להעלים ולטשטש את עקבותיהם, בצורה טובה יותר מאשר בהתנקשות ישירה.

פיגוע התאבדות

פיגוע התאבדות הוא פיגוע טרור שבו המפגע מנסה לרצוח ולפצוע אנשים בידיעה ברורה שהוא לא יישאר בחיים, בניגוד לפיגוע הקרבה שבו יש סיכוי, קטן יחסית, שהמפגע יצא חי לאחר הפעולה. במובן הרחב יותר, פיגוע התאבדות היא כל התקפה שבה המפגע הורג במודע את עצמו, אך במונח המצומצם שלה הכוונה היא למחבל המפוצץ את עצמו בלב אוכלוסייה אזרחית, דבר המתבטא במונח באנגלית Suicide bombing או במונח הישראלי פיגוע תופת. על פי מרבית ארגוני זכויות האדם, פיגועי התאבדות נגד אזרחים הם פשעים נגד האנושות.

בעת המודרנית מבוצעים פיגועי התאבדות על ידי ארגונים אסלאמיים קיצוניים רבים כמו החזבאללה, החמאס, הג'יהאד האסלאמי, אל-קאעידה ודאעש (ארגון המדינה האסלאמית), כמו גם על ידי ארגון הנמרים הטמילים שרובו מורכב מהינדים. פיגועי 11 בספטמבר נחשבים כפיגוע ההתאבדות הגדול ביותר בהיסטוריה. כדוגמאות היסטוריות לפעולות התאבדות ניתן להביא את אנשי החשישיון השיעים שניהלו מאבק נגד השלטון הסוני במאה ה-12 וה-13 שכלל פיגועי התאבדות כנגד מטרות ספציפיות, ואת טייסי הקמיקזה היפניים במלחמת העולם השנייה שהתרסקו עם מטוסיהם על ספינות אמריקאיות. אולם בניגוד לפעולות אלו שנועדו לפגוע במטרות צבאיות או מוגדרות, משמשים פיגועי ההתאבדות של ארגוני הטרור האיסלמיסטיים ככלי להטיל אימה על אוכלוסייה אזרחית.פיגועי התאבדות מבוצעים במספר שיטות ובהן:

חגורת נפץ הנלבשת על הגוף, ומכילה חומר נפץ, לעיתים בצירוף חלקי מתכת (רסס) להגדלת הפגיעה.

תרמיל, מזוודת נפץ או חפץ אחר הנישאים על ידי המחבל המתאבד.

נהיגה במכונית תופת או כלי תחבורה אחר, המכיל חומרי נפץ.

ריסוק כלי רכב, כלי שיט או כלי טיס אל אזור הומה אדם (לדוגמה פיגועי 11 בספטמבר).

פיגועי התאבדות בישראל

להלן רשימת פיגועי ההתאבדות שבוצעו בישראל, כולל ביהודה ושומרון וחבל עזה החל משנת 1993.

פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים בשנות ה-90 של המאה ה-20

רשימת פיגועי טרור נגד ישראלים שהתרחשו במדינת ישראל ובשטחים במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20.

תחנה מרכזית חדרה

תחנה מרכזית חדרה היא התחנה המרכזית של העיר חדרה. התחנה ממוקמת במערב העיר בסמוך לצומת חדרה שעל כביש 4. מתחנת אוטובוסים זו יוצאים קווי אוטובוס בין עירוניים לפחות ל-16 ערים (חיפה, נוף הגליל, עפולה, אריאל, זכרון יעקב, רעננה, נתניה, תל אביב, ירושלים ואילת, חריש, קיסריה, טבריה, אור עקיבא, בני ברק, רמת גן, הוד השרון) כשלרוב הערים האלו יוצא יותר מקו אוטובוס בין-עירוני אחד. בנוסף יוצאים מן התחנה קוי אוטובוס עירוניים רבים. את מרבית הקוים שבתחנה מפעילה "אגד" ואת השאר מפעילה חברת "קווים".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.