פטדה

פִּטְדָה היא האבן השנייה בטור הראשון בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט שמעון.

Kohenbreastplate
איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית)

הפטדה במקורות

וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד

וַיְמַלְאוּ-בוֹ--אַרְבָּעָה, טוּרֵי אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד

בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ

לֹא יַעַרְכֶנָּה פִּטְדַת כּוּשׁ בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה.

שמעון מפותח על פטדה, והיא ירקה ככרתי ותרגום אונקלוס ירקן ונקרא פראשמה. ונתנה לשמעון על שם שהוריקו פניהם פני זמרי וכן כל מי שחטא משבט שמעון בחטא מואב, ואמרו חז"ל סימן לעברה הדרוקן. וסגולתה שמקררת את הגוף. ועל כן מצויה בארץ כוש שהם חמים ושטופי זמה וצריכים אליה לקרר אותם, וזהו שאמר לא יערכנה פטדת כוש, לפי שהיא מצויה בכוש יחס אותה לכוש.

הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות

זיהוי

מאחר שאין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה.

תרגומים

אבני חן ומינרלים המיוחסים לפטדה

לקריאה נוספת

  • מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
  • עולם התנ"ך, ספר שמות, הוצאת דודזון-עתי

קישורים חיצוניים

אבני החושן
אודם פטדה ברקת
נופך ספיר יהלום
לשם שבו אחלמה
תרשיש שוהם ישפה
אבן חושן

אבן חושן היא הוצאת ספרים עברית המיועדת להוצאת ספרים בפורמט אמנותי, המתמחה בספרי אומנות ושירה. בספרי ההוצאה יש הקפדה רבה על המראה החיצוני של הספר מתוך הכרה ביבליופילית שלספר יש ערך לא רק כטקסט מודפס וכרוך אלא גם כחפץ חומרי אמנותי.

הוצאת "אבן חושן" הוקמה בשנת 1994 על ידי ההיסטוריון ואוצר האומנות עוזי אגסי המשמש כמו"ל, והיא פועלת מרעננה.

במסגרת ההוצאה יצר אגסי מספר סדרות הקרויות לפי שמות אבני החושן כגון; "פטדה" - סדרה לשירה, "אחלמה" - סדרה לספרי ילדים, "ספיר" - סדרה לספרים במהדורות מצומצמות הכרוכים באופן אומנותי ומכילים הדפסים ממוספרים וחתומים על ידי אמנים (כמשה גרשוני, אביבה אורי, נפתלי בזם, אורי ליפשיץ), "ברקת" - סדרה לספרי קודש בפורמט אומנותי ו"נופך" - סדרה לפרוזה עברית. בנוסף מוציאה ההוצאה ספרים ייחודיים בנושאי אמנות פלסטית ואומנות הדפוס והטיפוגרפיה ומציעה שירותי כריכה אמנותית. רוב ספרי ההוצאה מודפסים בגופן העברי האלגנטי דרוגולין.

משנת 1998 מפרסמת ההוצאה את כתב העת "שבו" לשירה, בעריכתו של עוזי אגסי.

אבן חן

אבן חן (מכונה גם אבן טובה), בהגדרתה הרחבה, היא סלע, מינרל או מאובן נדיר, יפה במיוחד ובעל ערך כספי רב לאחר עיבודו. היא משמשת לרוב כתכשיט, עיטור או קישוט. מאז ומתמיד נמשך האדם לאבני חן עקב יופיין ונדירותן ויצר מהן תכשיטים, פסלים וקישוטים. בדרך כלל נמצאות אבני החן בסלעים במעמקי האדמה או בנהרות ובנחלים.

אבני חן מוגדרות לפי הקשיות שלהן. קשיות מוגדרת על פי סולם מוס המגדיר קשיות על רצף מ1 עד 10 כאשר הקשה ביותר הוא 10 והרך ביותר הוא 1. לדוגמה: היהלום מוגדר כ-10 וטלק מוגדר כ-1. ככל שהאבן יותר קשה היא מוערכת יותר מבחינה כספית. אבנים בדרגת קשיות 7 בערך נחשבות לאבני חן, כמו הקוורץ, הטורקיז, האכטיס, האחלמה, הנפך, הירקן, הטופז ועוד.

יש אבני חן כגון היהלום, ברקת, אודם וספיר שיש להם מבנה גבישי, בעל סידור מחזורי ארוך טווח של אטומי החומר, המקנה לאבנים את צורותיהן הייחודיות ואת אופן השתקפות האור בהן.

האבנים היקרות מקבלות את צבען מריכוז התחמוצת המתכתית שבהן. הן מצויות בעיקר בסלעי פרץ וצפחה, ולעיתים גם בסלעי משקע. ריכוזים גבוהים יחסית של אבני חן נמצאים בדרום אפריקה, גרמניה, ברזיל, מקסיקו, טיבט ובארצות רבות אחרות. כאשר האבנים הן במצבן הטבעי הן נראות כמו אבנים רגילות. לאחר שמקלפים את קליפתם העשויה ממינרלים, ומלטשים אותם, מגלים את האבן המבריקה הנמצאת בפנים. ערכה הכספית של האבן נקבע על פי משקלה בקרטים. זיהויה של אבן החן נקבע על ידי מומחים שיודעים להבחין בין סוגי המינרלים. ניתן ליצור אבני חן כאבני האודם, הברקת, הספיר והיהלום באופן מלאכותי.

ביהדות, שובצו אבני חן בגדי הכהונה שלבש הכהן הגדול בזמן עבודת הקודש במשכן ובבית המקדש. בחושן היו משובצות תריסר אבני חן, כמספר שבטי ישראל: אודם, פטדה, ברקת, נופך, ספיר, יהלום, לשם, שבו, אחלמה, תרשיש, שהם, ישפה. האבנים היו ערוכות בארבעה טורים אנכיים, ועל כל אבן היה חקוק שם של אחד משבטי ישראל. גם על כתפות האפוד שובצו שתי אבני שוהם. (ספר שמות פרק לט, פסוקים ו-ז, י-יד, בהתאמה)

עם השנים, ייחס האדם לאבני חן סגולות ותכונות שונות, והן תפסו ועדיין תופסות מקום רב בדתות ובאמונות טפלות שונות.

בקברים קדומים נקברו עם המת לעיתים גם אבנים יקרות. את האבנים האלו מצאו הצלבנים בימי הביניים ולקחו אותם לאירופה, שם ייחסו לאבנים האלו כוחות קסם. לדוגמה, אבן הספיר נחשבה כמגנה מפני עוני. רק היהלום, האודם, הספיר, הברקת, האופאל והאחלמה נחשבו לאבנים טובות ממש, וכל השאר נחשבו רק לאבנים טובות למחצה, או אבנים נחותות יותר.

אבני מדינות ארצות הברית

לרוב מדינות ארצות הברית יש אבן חן או סלע המסמל את המדינה. לא לכל מדינה יש מינרל, סלע, אבן או אבן חן רשמית.

קליפורניה הייתה המדינה הראשונה שקבע סלע מדינתי רשמי. לוורמונט יש שלושה סלעים רשמיים, ויש מדינות שאין להן אף סלע רשמי.

(בסוגריים רשומה השנה בה אומצה האבן או המינרל באופן רשמי על ידי בית המחוקקים של המדינה)

יש לשים לב כי האימוץ של סמל על ידי המדינה אינו בהכרח תואם את ההגדרה המינרלוגית המדעית שלה, כך למשל פנינה שהיא אינה אבן מוגדרת על ידי אחת המדינות ככזו. לצורך ההגדרה כ"מינרל", "סלע" או "אבן חן" יש להסתמך על הכתוב בערך המתאים ולא על השיוכים בטבלה להלן.

אודם

אֹדֶם (באנגלית: ruby, הגייתה רוּבִּי) היא אבן חן אדומה. אבן האודם היא מן היקרות שבאבני החן. שמה (הן בעברית והן בלועזית) גזור מצבעה האדום (בלטינית: ruber). אין היא נוצצת כיהלום, אולם הזוהר בדוגמאות הטובות שלה כה רב, עד שבעבר רווחה האמונה שלהבה אדומה בוערת בלבהּ.

האודם היא אחד מסוגי המינרל קורונדום (תחמוצת אלומיניום Al2O3), שבעולם המינרלים הוא שני ליהלום בקשיותו. הצבע האדום מקורו ביונים של כרום תלת ערכי Cr+3 המפוזרים בגביש. הנוסחה הכימית נרשמת, בהתאם Al2O3::Cr. הספיר שייך אף הוא לקבוצה זו, וצבעיו נעים לאורך כל הקשת, פרט לאדום. ההבדל היחיד בין אודם לספיר הוא בצבע. למינרל אודם גוונים שונים. הסוג היקר ביותר הוא זה שצבעו כעין "דם-יונה". הגוונים הבהירים שכיחים יותר.

אודם (אבן חן מקראית)

אֹדֶם היא האבן הראשונה בטור הראשון בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט ראובן.

אחלמה (אבן חן מקראית)

אַחְלָמָה היא האבן השלישית בטור השלישי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט גד או לשבט נפתלי.

ברקת (אבן חן מקראית)

בָּרֶקֶת היא האבן השלישית בטור הראשון בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט לוי.

חושן

חוֹשֶׁן, או בשמו המלא חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, הוא אחד משמונת בגדי הכהן הגדול בעת ששירת בבית המקדש. שובצו בו 12 אבנים יקרות שונות כנגד 12 השבטים והוא הונח על חזהו של הכהן הגדול.

הציווי ליצירת החושן כתוב בספר שמות (פרשת תצוה). יצירת החושן עצמו מתוארת בספר שמות ל"ט, ח-כא (פרשת פקודי).

חלונות שאגאל

חלונות שאגאל הם סדרה של שנים עשר חלונות בבית הכנסת של הקמפוס הרפואי הדסה עין כרם. בחלונות קבועים ויטראז'ים המייצגים את שבטי ישראל, והם נוצרו על ידי מארק שאגאל ונקראים על שמו. החלונות נחשבים ליצירתו המפורסמת ביותר של שאגאל בישראל.

יהלום (אבן חן מקראית)

יָהֲלֹם היא האבן השלישית בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט זבולון.

ישפה

יָשְׁפֵה היא האבן השלישית בטור הרביעי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט בנימין.

לשם

לֶשֶׁם היא האבן הראשונה בטור השלישי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט דן.

מינרל

מינרל במינרלוגיה הוא חומר אי-אורגני שנוצר בתהליכים טבעיים, בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי – שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע בו, או אמורפי – חסר צורה גבישית מוגדרת, דוגמת לימוניט ואופאל. הגדרה זו חלה גם על יסודות מוצקים – למשל מתכות ומלחים – ועל נוזלים כגון מים וכספית. עם זאת, האגודה הבינלאומית למינרלוגיה בהחלטתה משנת 1995 צימצמה את ההגדרה המקובלת ל"יסוד או תרכובת כימית גבישית בדרך-כלל הנוצרים כתוצאה מתהליכים גאולוגיים".מקור המילה הלועזית "mineral" במילה הלטינית minera, שפירושה מחצב ומכרה, ומוצאה כנראה באחת השפות הקלטיות, כגון המילה הגאלית mein, שפירושה אכן "מכרה".שמותיהם של מינרלים ניתנים באופן לא מדעי ועשויים לשקף תכונה פיזיקלית או כימית או מקום גאוגרפי בו נמצאו, וכן עשויים לשאת את שמה של דמות ציבורית או את שמו של מי שגילה אותם. לדוגמה:

אלביט – שם המינרל נובע מהמילה הלטינית "albus" לצבע הלבן

מגנטיט – המינרל בעל תכונת המגנטיות הגבוהה ביותר

אנדלוזיט – התגלה לראשונה בחבל אנדלוסיה

גתיט – נקרא על שם הסופר, המחזאי והוגה הדעות הגרמני יוהאן וולפגנג פון גתה שהיה בין תלמידיו של הגאולוג אברהם גוטלוב ורנרבנוסף לשמותיהם של מינרלים וקבוצות של מינרלים, קיימים שמות גם למגוון הסוגים של מינרל, בדרך-כלל בעלי גוון או תכונה ייחודית. שמות אלה ניתנים לרוב על ידי גמולוגים לסוגים השונים של המינרל, המשמשים אבני-חן.

על-פי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה ידועים היום יותר מ-4,000 מינרלים – כ-100 מהם מוגדרים "נפוצים" והיתר "נדירים" בדרגות שונות – ומספר זה עולה בהתמדה.

נופך (אבן חן מקראית)

נֹפֶךְ היא האבן הראשונה בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט יהודה.

ספיר (אבן חן מקראית)

סַפִּיר היא האבן השנייה בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט יששכר.

שבו

שְׁבוֹ היא האבן השנייה בטור השלישי בחושן של הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט נפתלי או לשבט גד.

שבט שמעון

שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט שמעון, שהיה הבן השני שנולד ליעקב וללאה.

שוהם (אבן חן)

שֹׁהַם, האבן השנייה בטור הרביעי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבטי בני יוסף: לשבט מנשה ולשבט אפרים.

כמו כן היו שתי אבני שוהם גדולות, על כתפות האפוד, ועליהם חקוקים שמות שבטי ישראל.

כיום לאנשים רבים קוראים בשם שוהם/שהם

תרשיש (אבן חן מקראית)

תַּרְשִׁישׁ היא האבן הראשונה בטור הרביעי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט אשר.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.