פורמנט

פורמנט הוא שיא בספקטרום התדרים של צליל הנובע מתדרי התהודה של מערכת אקוסטית. המונח משמש בפונטיקה ובאקוסטיקה לתיאור תדרי התהודה של מיתרי הקול וכלי נגינה. עם זאת המונח תקף לכל חלל אקוסטי, מאולמות ועד חדרי אמבט. ניתן לנתח פורמנטים באמצעות ספקטרוגרמות - מיפוי ספקטרום התדרים האקוסטיים כפונקציה של הזמן.

פורמנטים הם מרכיבי התדר המשמעותיים להבנת דיבור ושירה. למשל, תנועות מוגדרות לפי הפורמנטים העיקריים המרכיבים אותן. פורמנטים אלה הם הצלילים העיליים האפייניים לפיהם מזהה המאזין את התנועה המדוברת. הפורמנט בתדר הנמוך יותר נקרא f1 ופורמנטים בתדרים גבוהים יותר יקראו f3 ,f2 וכו'. בדרך כלל ניתן לזהות את התנועה באופן חד-משמעי לפי שני הפורמנטים הראשונים f1 ו- f2. ככלל, זכר אנושי בוגר מסוגל לשנות את תדר הפורמנטים שהוא מפיק בתחום של כאלף הרץ, והמרווח בין תדרי הפורמנטים עומד אף הוא על כאלף הרץ. תדר הצליל היסודי מאפשר לנו לזהות מי הדובר, בעוד שהפורמנטים מאפשרים לנו לזהות מה נאמר. רוב התנועות מכילות לפחות ארבעה פורמנטים ניתנים להבחנה, ולעיתים אף יותר משישה פורמנטים.

Spectrogram -iua-
ספקטרוגרמה של התנועות i, u, a, המראה את שני הפורמנטים הראשונים f1 ו- f2

פורמנטים בשירה

Kinir
ספקטרוגרמה של המילים "כיניר גידיל" (למעלה) ו"כאנאר גאדאל" (למטה). הפורמנט הראשון דומה ואילו הפורמנט השני גבוה יותר עבור "כיניר גידיל". מתוך העיבוד של להקת קצת אחרת לשיר שניים סינים עם כינור גדול.

כאשר תדר הצליל היסודי גבוה מתדר הפורמנט של המערכת האקוסטית הנדונה, אובד המידע הנישא על ידי תדרי הפורמנטים. תופעה זו ניכרת לאוזן כשמאזינים לזמרת סופרן, השרה בתדרים כה גבוהים שקשה לזהות את התנועות שהיא מבטאת.

נמצא כי זמרים מאומנים מבטאים פורמנט ברור בסביבות 3,000 הרץ (2,800-3,400 הרץ) שאינו מופיע בספקטרום התדרים של זמרים לא מאומנים. פורמנט נוסף זה מאפשר למאזינים להבין את זמרתם גם כאשר הם מלווים על ידי תזמורת. ניתן לעבוד על הגיית פורמנט זה באמצעות תרגילי פיתוח קול.

בטכניקת שירת צלילים עיליים הזמר שר צליל יסודי נמוך ונעזר בתהודה ליצירת צלילים עיליים היוצרים רושם של שירת מספר צלילים בו-זמנית. שליטה בפורמנטים היא מרכיב הכרחי בטכניקה זו.

פורמנטים של עיצורים

עיצורים סותמים (ובמידה מסוימת גם עיצורים חוככים) משנים את תדר הפורמנטים בתנועות השכנות להן. עיצורים דו-שפתיים (כמו 'בּ' ו-'פּ') מורידים את תדר הפורמנטים. לעיצורים אפיים יש בדרך כלל פורמנט נוסף בסביבות 2,500 הרץ. עיצורים וילוניים (כמו 'ק' ו'ג') מבוטאים על ידי הצמדה רגעית של הלשון לחך הרך, המכונה וילון. בהתאמה, עיצורים וילוניים אלה מאופיינים בפורמנט שני ושלישי (f3 ו-f2) שתדריהם מתבדרים זה מזה כאשר הלשון נפרדת מהחך הרך. עיצורים מכתשיים חכיים (כמו 'ט' ו'ד') משנים אף הם את הפורמנטים השכנים להם, אך אופן השינוי תלוי במיקום התנועה. שינויים בתדרי הפורמנטים של תנועה כפונקציה של הזמן מכונים 'מעברים פורמנטיים' ('formant transitions').

פורמנטים של תנועות

כאמור, בדרך כלל ניתן לזהות תנועה באופן חד-משמעי לפי שני הפורמנטים הראשונים f1 ו- f2. תדרי פורמנטים אלה נקבעים בעיקר על ידי מיקום הלשון: הנמכת הלשון מביאה לעליה בתדר הפורמנט הראשי f1 (תנועות פתוחות) ואילו שליחת הלשון קדימה מביאה לעליה בתדר הפורמנט המשני f2 (תנועות קדמיות). הטבלה הבאה מסכמת את תדרי הפורמנטים הראשיים המאפיינים תנועות שונות:

תדרי פורמנטים של תנועות
תנועה IPA פורמנט f1 פורמנט f2
u u 320 הרץ 800 הרץ
o o 500 הרץ 1,000 הרץ
ɑ 700 הרץ 1,150 הרץ
a a 1,000 הרץ 1,400 הרץ
ø ø 500 הרץ 1,500 הרץ
y y 320 הרץ 1,650 הרץ
æ ɛ 700 הרץ 1,800 הרץ
e e 500 הרץ 2,300 הרץ
i i 320 הרץ 3,200 הרץ
טווח התדרים של פורמנטים של תנועות
תנועה טווח התדרים של הפורמנט הראשי
u 200 עד 400 הרץ
o 400 עד 600 הרץ
a 800 עד 1,200 הרץ
e 400 עד 600 ו- 2,200 עד 2,600 הרץ
i 200 עד 400 ו- 3,000 עד 3,500 הרץ

ראו גם

  • גוון (צליל)

קישורים חיצוניים

צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי חיתוך אופני חיתוך
סדקיים - אפיגלוטיים - לועיים

ענבליים - וילוניים - חכיים
מכתשיים-חכיים - כפופים - בתר-מכתשיים - מכתשיים - שיניים
שיניים-שפתיים - שפתיים-שיניים - לשוניים-שפתיים - דו-שפתיים

ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים - מקישים - רוטטים - צדיים - מחוככים
לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
גובה תנועות מיקום התנועות
סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות - חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי - פורמנט
גובה תנועות

גובה תנועות הוא מיקום הלשון ביחס לגג חלל הפה. לכל תנועה ללא יוצאות מהכלל יש גובה תנועות בנוסף למיקום. ישנן שבע דרגות מוכרות של גובה תנועות:

תנועות סגורות (תנועות גבוהות)

תנועות כמעט-סגורות

תנועות חצי-סגורות

תנועות אמצעיות

תנועות חצי-פתוחות

תנועות כמעט-פתוחות

תנועות פתוחות (תנועות נמוכות)

מיקום התנועות

מיקום תנועות הוא מיקום הלשון יחסית לגב הפה בעת הגיית התנועה. לכל תנועה יש מיקום בנוסף לגובה, ללא יוצאות מן הכלל. ישנן חמש דרגות מוכרות של מיקום תנועות אף שאין שפה אחת המבחינה בין כולן.

תנועות אחוריות

תנועות כמעט-אחוריות

תנועות מרכזיות

תנועות כמעט-קדמיות

תנועות קדמיות

עיצור דו-שפתי, אפי

עיצור דו־שפתי אפי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /m/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-m. זהו הצליל לאות מ.

עיצור דו-שפתי, סותם, קולי

עיצור דו־שפתי סותם קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /b/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-b. זהו הצליל לאות בּ.

עיצור וילוני, סותם, אטום

עיצור וילוני סותם אטום הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /k/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-k. זהו הצליל לאותיות כּ ו-ק - בהגיות העברית המקראית והטברנית הקו"ף מבוטאת כעיצור ענבלי, סותם, אטום.

עיצור חכי, מקורב

עיצור חכי מקורב נפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /j/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-j. זהו הצליל לאות י.

עיצור מכתשי, אפי

עיצור מכתשי אפי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /n/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-n. זהו הצליל לאות נ.

עיצור מכתשי, רוטט

עיצור מכתשי, רוטט הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /r/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-r.

עיצור סדקי, חוכך, אטום

עיצור סדקי חוכך אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /h/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-h. זהו הצליל לאות ה.

עיצור ענבלי, חוכך, קולי

עיצור ענבלי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /ʁ/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-R. העיצור נפוץ בעברית מודרנית ומיוצג על ידי האות ר.

עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום

עיצור שפתי־שיני, חוכך, אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /f/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-f. זהו הצליל לאות פ"א רפה - אלופון /p/ בתנאי דקדוק מסוימים, אם כי לא בהכרח במלים שאולות.

עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי

עיצור שפתי־שיני חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /v/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-v. זהו הצליל לאותיות בי"ת רפה ו-ו"ו.

עיצורים אפיגלוטיים

עיצורים אפיגלוטיים הם עיצורים הנחתכים בין מכסה הגרון (האפיגלוטיס) לבין גב הלוע. אלו נחשבים לא נפוצים במיוחד בשפות העולם, אך זאת כנראה כתוצאה מהקושי של הבלשנים האירופאים לזהות אותם: במקרים מסוימים הסתבר שכאשר דווח על עיצורים לועיים היו אלו למעשה אפיגלוטיים.

כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצורים בידנטיים

עיצורים בידנטיים הם עיצורים אשר מבטאים אותם דרך שתי השיניים התחתונות והעליונות. באלפבית הפונטי הבינלאומי מסומנים את העיצורים הבידנטיים באמצעות רישום סימן ⟨  ̪͆ ⟩. בניב הצ'רקסים השפסוגים של הים השחור קיים עיצור בידנטי, חוכך, אטום [h̪͆] במילים כמו дахэ "יפה" (daːxa) ו-хы "שש" (xə) שבניבים צ'רקסים אחרים מבטאים אותה כעיצור וילוני, חוכך, אטום [x]. לכן אולי עדיף לכתוב את העיצור כ-⟨x̪͆⟩. אבל אין חיכוך בווילון (החך הרך). מבטאים את העיצור רק דרך השיניים. השפתיים פתוחות, השיניים חשוקות והלשון מקישה, האוויר נכנס בין השיניים. העיצור הוא בין העיצור [ʃ] ו-[f]. כותבים את העיצור באפ"ב כ-[h̪͆].

עיצורים רוטטים

עיצור רוטט (Trill) הוא עיצור המופק תוך מספר התכווצויות שרירים רצופות ומהירות. העיצורים הרוטטים נהגים באמצעות יצירת רטט בבסיס החיתוך על ידי הטחה חוזרת ונשנית של הלשון בבסיס החיתוך, או הטחה חוזרת ונשנית של השפתיים זו בזו.

תנועות אחוריות

תנועות אחוריות הן תנועות אשר בעת הפקתן מיקום הלשון הוא הקרוב ביותר לגב חלל הפה. בתוך התנועות האחוריות קיימת קבוצה של תנועות כמעט אחוריות אשר בעת הגייתן הלשון ממוקמת כמו בתנועות האחוריות רק מעט קדימה יותר.

תנועות מרכזיות

בפונולוגיה, תנועות מרכזיות הן תנועות המופקות כאשר הלשון נמצאת במרכז חלל הפה בין גב הפה לפתח הפה.

תנועות פתוחות

תנועות פתוחות המכונות גם תנועות נמוכות, הן תנועות אשר בעת הפקתן מיקום הלשון הוא הרבה מתחת לאמצע יחסית לגג חלל הפה. בתוך התנועות הפתוחות יש קבוצה של תנועות כמעט-פתוחות שהן גרסאות יותר סגורות של חלק מהתנועות הפתוחות לגמרי.

תנועות קדמיות

תנועות קדמיות הן תנועות אשר מופקות כאשר מיקום הלשון הוא המרוחק ביותר מגב חלל הפה. בתוך התנועות הקדמיות קיימת קבוצה של תנועות כמעט קדמיות אשר בעת הגייתן הלשון ממוקמת כמו בעת הגיית התנועות הפתוחות רק מעט אחורנית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.