פורים

חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדרירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים"). החג נקבע כיום הודאה לה' על הצלת היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שזמם לבצע בהם המן, המשנה למלך אחשוורוש.

על פי מגילת אסתר, החג נקרא על שום ה"פור" (גורל בפרסית) שהטיל המן כדי לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים[2]. בעקבות רצף אירועים המתוארים במגילה, התהפך הגלגל, ובזכות אסתר סוכלה מזימתו של המן שנתלה, והיהודים הם שהרגו באותו יום באויביהם. י"ג באדר, ערב פורים ויום הטבח המתוכנן, הוא יום תענית אסתר לזכר הצום שהונהג במלחמה. סברה אחרת קושרת למנהג זה את התענית של אסתר המלכה, טרם ניגשה למלך בבקשה לבטל את הגזירה.

מצוות החג כוללות את קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מתנות לאביונים, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו וסעודת פורים שבה מקובל להשתכר "עד-דְלֹא-ידע"[3]. החג מצטיין במאפייני השמחה שבו, לבישת תחפושות ומסכות, בדחנות והרעשה ברעשנים.

חג הפורים וחג החנוכה הם שני החגים המרכזיים ביהדות שהמקור להם אינו מהחוק המקראי, אלא התוקף ההלכתי שלהם הוא מתקנת חכמים (היהדות הרבנית). חגים אלו כלולים בשבע מצוות דרבנן. עם זאת, לחג הפורים תוקף גדול יותר מחג החנוכה, הנקרא "דברי קבלה", בשל היותו תקנה מזמן הנביאים. במקורות שונים נעשית השוואה בין פורים ליום הכיפורים[4][5].

פורים
תפילת על הנסים לפורים
תפילת על הנסים לפורים
נחגג ברוב המקומות - בי"ד באדר
בירושלים (ובמקומות מועטים נוספים) - בט"ו באדר
סיבה סיכול תוכניתו של המן האגגי להשמיד את כל יהודי האימפריה הפרסית בי"ג באדר, כפי שמסופר במגילת אסתר[1].
סמלים קריאת מגילת אסתר, מתנות לאביונים, משלוח מנות, שתיית יין, רעשנים, תחפושות ומסכות, אוזני המן, קרעפלאך
מתקשר ל תענית אסתר המצוינת יום לפני פורים, חנוכה שגם הוא חג שנקבע על ידי חז"ל, יום הכיפורים
Homemade hamantaschen2
אוזני המן, המאכל המסורתי בפורים

מקור החג

על פי מגילת אסתר

Jacob Willemsz de Wet Triumph des Mordechai
המן מוביל את מרדכי לבוש בבגדי פאר ברחבי העיר, במצוותו של אחשוורוש.
Esther and Haman before Ahasuerus - Jan Victors - Wallraf-Richartz Museum - Cologne - Germany 2017
אסתר מזמינה את המן ואחשוורוש למשתה כדי לחשוף בפני המלך את רשעותו של המן.

סיפור ההצלה

על פי הכתוב במגילת אסתר, נקבע החג לזכר הצלת היהודים באימפריה הפרסית בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש הראשון. באותה עת שלטו הפרסים על חלקים נרחבים מיבשת אסיה.

על פי המסופר במגילה, גירש המלך אחשוורוש את אשתו המלכה ושתי והחל לחפש לו מלכה חדשה בין כל בתולות הממלכה. לבסוף נבחרה למלכה הדסה, או בשמה הנפוץ יותר אסתר, נערה יהודיה שנאלצה להסתיר את דתה מפני המלך ואנשיו בעצת דודה מרדכי. באותו זמן, המן האגגי, יועצו הקרוב של אחשוורוש, החל לנטור טינה למרדכי בשל סירובו להשתחוות בפניו. בעקבות זאת זמם המן "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים" שחיו בכל ממלכת פרס ולקחת את רכושם. הסיבה שנתן למלך הייתה:

יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם. אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם; וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ.

המלך נעתר לבקשה והוציא כתב מלכות המורה על השמדת כל היהודים ביום י"ג באדר, יום שאותו בחר המן על ידי הטלת פור. אולם מזימה זו סוכלה הודות לשורה של אירועים במעורבותם של אסתר ומרדכי, שהובילו במקום זאת להוצאתו להורג של הזומם: המן. על אף חוסר היכולת בביטול גזירת ההשמדה שגזר המלך, מהמלך יצאה פקודה חדשה המאפשרת ליהודים להתגונן ולעמוד על נפשם ביום המיועד.

באותו יום, י"ג באדר, הרגו היהודים כ-500 איש (וכן את עשרת בניו של המן) בשושן הבירה ו-75 אלף איש ביתר הממלכה ולא נגעו ברכושם. אסתר ביקשה וקיבלה מהמלך רשות להאריך את המלחמה בשושן הבירה בלבד ביום נוסף. ביום זה, י"ד באדר, נתלו עשרת בניו של המן ונהרגו כ-300 איש נוספים. יהודי כלל הממלכה נחו ועשו "יום משתה ושמחה"[6][7] בי"ד באדר ואילו יהודי שושן הבירה בט"ו באדר.

קביעת החג

המגילה מספרת כיצד בעקבות המאורעות הללו, נקבעה חגיגה מדי שנה באותו יום שבו נחו וחגגו היהודים את נס הצלתם. מנהג זה נקבע בעקבות שתי איגרות שנשלחו מאת מרדכי היהודי ואסתר המלכה אל כל היהודים:

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים, לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב. לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים....

וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף, לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים, אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. לְקַיֵּם אֶת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם, כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת וְזַעֲקָתָם. וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר

Ester y Mardoqueo escribiendo la primera carta del Purim (Ester, 9-20-21) - Aert de GELDER - Google Cultural Institute
אסתר ומרדכי כותבים את סיפור פורים.

במחקר

דמיון לחגים אחרים

יש חוקרים שמצאו דמיון בין מנהגי החג לחגים אחרים הנחוגים בתקופת סוף החורף, וכוללים פסטיבלי שכרות והוללות, אף שהם מאוחרים לפורים. בין החגים האיראניים הנחגגים בתקופה זו של השנה: חג הנורוז, בו מחלקים מתנות לאביונים, בוחרים מלכה ליום אחד ונוהגים ב"נהפוך הוא"; חג המגפוניה, בו חוגגים את הרג המַגִים על ידי דרייווש; חג מרדגיראן בו גם כן נוהגים ב"נהפוך הוא";[דרוש מקור] וחג נוסף המזכיר את פורים בשמו, הפרוורדיגאן (Farvardīgān)[8].

התקבלות החג

במגילה נאמר שכל היהודים קיבלו עליהם לחגוג את פורים מיד אחר הנס. החוקרים חיפשו ראיות אחרות לגבי הזמן בו הפך חג הפורים לחג משמעותי אצל היהודים. המקדימים טוענים שחג הפורים נחגג באופן נרחב בימי בית המקדש השני בשמחה ובמשלוח מנות. מעבר לנאמר בתנ"ך עצמו, חוקרים אלו מביאים כראיה את אזכורו של "היום המורדוכאי" בספר חשמונאים ב'[9], את אזכור הפורים במגילת תענית כיום שאין להתענות ואין להספיד בו, את אזכורו בקולופון לתרגום יווני למגילת אסתר שנשלח למצרים בשנת 77/76 לפני הספירה ואת אזכורו בדברי יוסף בן מתתיהו כחג הנחוג בכל תפוצות ישראל[10]. הממעיטים[11][דרוש מקור], לעומת זאת, טוענים כי עדויות אלו אינן מעידות על יותר מניצנים קדומים של חג אשר היה בעל חשיבות מועטה וטוענים שאי-איזכורו של החג בדברי פילון האלכסנדרוני ובברית החדשה מעיד שאופיו היה מצומצם[12].

מגילת אסתר היא היחידה מבין ספרי התנ"ך שלא נמצאה בין המגילות הגנוזות שבקומראן, והיו שהעלו השערה שאנשי הכת שכתביה נחשפו שם לא קיבלו אותה כאחד מכתבי הקודש, ושחג הפורים לא נכלל ברשימת החגים של כת זו.

המשנה במסכת מגילה שנכתבה בדור שלאחר מרד בר כוכבא, עוסקת בעיקר בדיני קריאת המגילה מה שמעיד על כך שקראו אז את מגילת אסתר בחג הפורים.

מצוות החג

מצוות עשה

Flickr - Israel Defense Forces - Soldiers Celebrate Purim with At-Risk Children
חיילי צה"ל מחלקים מתנות לילדים בסיכון ועוזרים להם להתכונן לחג. מתנות לאביונים היא אחת ממצוות החג.
Purim22
ילד מחופש לבוקר, אוחז במשלוח מנות.

בהלכה נקבעו ארבע מצוות החלות בפורים. נשים מחויבות במצוות אלו אף על פי שהן נמנות בין מצוות עשה שהזמן גרמן, משום שגם הן ניצלו בנס הפורים.

  • קריאת מגילת אסתר: על כל אדם לקרוא מגילה פעמיים במהלך החג – בליל החג ובבוקרו – כחלק מפרסום הנס וההודיה לקב"ה. הקריאה נעשית מתוך מגילת קלף, בנעימה מיוחדת של טעמי המקרא, וכל השומעים את הקריאה יוצאים ידי חובה. מקובל לקיים את קריאת המגילה באופן פומבי בבית הכנסת, כחלק מסדר תפילת ערבית ותפילת שחרית ביום הפורים. עם זאת, אין חובה לקרוא את המגילה דווקא בציבור, להבדיל מקריאת התורה.
  • מתנות לאביונים: חובה לתת ביום זה צדקה לשני נזקקים. כל "מתנה" חייבת להיות בערך של מנה שאדם יכול לשבוע ממנה, ולכן גם כמה שקלים בודדים מספיקים כדי לצאת ידי חובה. אפשר למסור את הצדקה על ידי שליח (כמו בית תמחוי), אך היא חייבת להימסר לעני ביום החג. את המתנה הבסיסית אסור לתת מדמי מעשר כספים, אך אפשר לתת מעבר לסכום החובה ולחשב את התוספת מהמעשר.
  • משלוח מנות: מלשון הכתוב במגילת אסתר, "משלוח מנות איש לרעהו" – כאשר המילה "מנות" בלשון רבים, והמילה "רעהו" בלשון יחיד – הסיקו חז"ל שעל כל אדם לשלוח שני פריטי מאכל לאדם אחד. הרוצה להוסיף, יכול. הטעם המקובל למצווה זו הוא חיזוק האחדות בעם ישראל. טעם נוסף, לוודא שלכולם יהיה אוכל ראוי לסעודת פורים, ולכן יש המקפידים לשלוח מצרכים המתאימים לסעודה. כיום מקובל לחלק משלוחי מנות רבים המכילים חטיפים, ממתקים ומגדנות, לשכנים ולמכרים.
  • סעודת פורים: כנאמר במגילה, ימי פורים נקבעו להיות "ימי משתה ושמחה". אף על פי שהחג מתחיל בלילה, בתלמוד (מסכת מגילה) נקבע שמצוות הסעודה מתקיימת דווקא ביומו של החג. כחלק מקיום המצווה, מוזכרת בתלמוד החובה לשתות יין "עד דלא ידע בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'". בקרב הפוסקים שתי דעות מרכזיות בנוגע למידת השכרות אליה התכוונו חכמים: האחת טוענת כי יש להשתכר עד שבאמת לא ידע האדם להבדיל בין רשע לצדיק, והשנייה טוענת כי על כל אדם לשתות מעט יותר ממה שהינו רגיל כדי לחוש בערעור שיקול דעתו. יש גם הטוענים שמספיק להשתכר במידה המעודדת שינה, ובעת שנתו לא יבחין האדם בין ארור המן לברוך מרדכי (המאירי).

על מצוות אלו פסק הרמב"ם:

מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים.

משנה תורה לרמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ב', הלכה י"ז

איסורים

מן הפסוק במגילת אסתר (פרק ט', פסוק י"ט), "שמחה ומשתה ויום טוב", למדו חז"ל במסכת מגילה[13] כי ישנם שלושה איסורים בחג פורים:

  • שמחה: מלמד שאסורים בהספד.
  • משתה: מלמד שאסור בתענית. בזמן שנהגה מגילת תענית, היה איסור להתענות גם בימים שלפני ואחרי פורים, אך כיום מותר להתענות ולהספיד בסמוך לפורים[14].
  • יום טוב: מלמד שאסור בעשיית מלאכה. בהמשך, הגמרא לומדת שאת האיסור האחרון לא קיבלו היהודים עליהם, אך עם זאת נפסק להלכה:

אין לעשות מלאכה בפורים, ומי שעושה בו מלאכה - אינו רואה מאותה מלאכה סימן ברכה לעולם.

קיצור שולחן ערוך, סימן קמב

הכוונה היא שאמנם אין איסור מלאכה כמו ביום טוב ממש, אבל אסור לנהוג כביום חול ואין לעשות מלאכות שאינן לצורך היום, בדומה לחול המועד. הבנקים ובתי הספר בישראל מקפידים על הלכה זו, אך במקומות אחרים מסתפקים בקיצור יום העבודה.

מנהגי החג

Flickr - Government Press Office (GPO) - P.M. YITZHAK SHAMIR WAVING A NOISEMAKER
רה"מ יצחק שמיר מרעיש ברעשן בעת קריאת מגילת אסתר

מחיית זכר עמלק

כאשר מוזכר שמו של המן בקריאת המגילה, מרעישים המתפללים ברעשנים או בכלים אחרים כדי לקיים באופן סמלי את מחיית זכר עמלק, אשר לפי המסורת המן הוא מזרעו. יש שהתנגדו למנהג זה. גם כשמוזכר עמלק בקריאת התורה, יש המוחים את שמו באמצעים שונים.

התחפשות

Purim Street Party in Tel aviv (16143597793)
אנשים מחופשים ברחובות תל אביב, פורים תשע"ה
Purim spiel 2009
מופע פורים שפיל בתיאטרון היהודי בפולין.

נהוג ללבוש מסכות ותחפושות, מנהג שהחל בימי הביניים בוונציה, כנראה בהשפעת קרנבל המסכות המקומי. אחת ההתייחסות הקדומות למסכות בהלכה מובאת ברמ"א, שם המסכות מכונות "לבישת פרצופים". ברמ"א נראה שסיבת המנהג היא כ"מנהג שמחה"[15].

בהגות היהודית נאמרו הסברים שונים למנהג. בעל השפת אמת כתב שהתחפושת מלמדת את הרעיון שהפנימיות של האדם יכולה להשתנות בעקבות מעשים חיצוניים. מחבר הבני יששכר כתב שמתחפשים כדי לרמז על כך שההתנהגות המתבוללת של היהודים בימי אחשוורוש הייתה רק כלפי חוץ. הרב שלמה אבינר הסביר שכל השחקנים הראשיים בסיפור המגילה מתחפשים במובן מסוים:

  • אסתר המלכה שומרת על זהותה בסוד ומסתירה מאחשוורוש את חששותיה וכוונותיה.
  • אחשוורוש נראה כאדם העושה ככל העולה על רוחו, אך כל צעדיו מכוונים על ידי יועציו והסובבים אותו.
  • המן מציג חזות של נחישות וביטחון עצמי, אבל נטפל לחלשים מתוך פחד למעמדו.
  • מרדכי עובד כפקיד נאמן בחצרו של אחשוורוש, אך נשאר יהודי הנאמן קודם כל לעמו ולארצו.
  • היהודים אף הם מתחפשים. חכמינו שואלים מדוע נגזרה גזירת המן על היהודים ומשיבים כי היהודים באותו דור השתחוו לפסל ונהנו מסעודת אחשוורוש, אך העבודה הזרה וההתבוללות התקיימו רק כלפי חוץ בעוד שלבם של היהודים נותר נאמן לדתם.
  • הקב"ה הוא המתחפש הראשי. המגילה מורכבת לכאורה מאוסף של צירופי מקרים: במקרה אחשוורוש מצווה להביא את ושתי, במקרה היא מסרבת, במקרה נבחרת אסתר במקומה, במקרה מרדכי שומע את המזימה של בגתן ותרש וכו' וכו'. למעשה הסיפור מבטא את ידו הנסתרת של הקב"ה.

בידור

  • הצגות מיוחדות הקרויות "פורים שפיל" מועלות ביום זה, ועוסקות לרוב בסיפור המגילה באופן היתולי. בישיבות נהוג למנות מבין התלמידים את "רב פורים", שבין היתר דורש דרשה פסבדו-תורנית מצחיקה המובילה לאווירה מבודחת.
  • נוהגים לחלק לילדים דמי כיס הידועים בשם "דמי פורים" או "מעות פורים".
  • אכילת "אוזני המן", קרעפלאך, פלודן (אצל יהודי אשכנז) וסמבוסק חומוס (אצל יהודי ספרד) - כולם מאכלים ממולאים משולשים.
  • בחלק מהערים נהוג לקיים בפורים מצעד חגיגי ברחובות העיר בשם "עדלאידע". תהלוכת פורים הראשונה נערכה בתל אביב בפורים תרע"ב (1912), ועד היום מתקיימות עדלאידות הכוללות מצעד, רקדנים, משאיות ובובות ענק (למשל בעיר חולון).
PikiWiki Israel 16670 Religion in Israel
קערת זכר למחצית השקל בבית הכנסת, בה אוספים צדקה לצורכי הציבור.

תיקון הדרכים

בשושן פורים נהוג לתקן את כל מה שדורש תיקון במרחב הציבורי, על פי הכתוב במשנה, מסכת שקלים, פרק א', משנה א':

בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ (באדר) קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה בִּכְרַכִּין, וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת וְאֶת מִקְוָאוֹת הַמַּיִם, וְעוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים, וּמְצַיְּנִין אֶת הַקְּבָרוֹת, וְיוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאַיִם.

כמו כן, בתקופת המקדש ביום זה היו גובים בירושלים את מחצית השקל: "בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, שֻׁלְחָנוֹת הָיוּ יוֹשְׁבִין בַּמְּדִינָה." (משנה, מסכת שקלים, פרק א', משנה ג') ברטנורא מפרש: "והיו מחליפין מחצית השקל לאנשים שמביאים כל אחד ממטבע מדינתו ואינו יודע כמה מהם יוצאים למחצית השקל." מכיוון שלא ניתן כיום לתרום את הכסף להקדש, מוסרים תרומות זכר למחצית השקל לצדקה, אך זהו רק זכר ולא תחליף למצווה עצמה.

סדרי התפילה

השבת שלפני פורים קרויה "שבת זכור", משום שקוראים בה בתורה את פרשת זכור שנזכרת בה מצוות זכירת מעשה עמלק והחובה למחותו (סוף פרשת כי תצא). קריאת פרשה זו היא מצווה מן התורה לפי רוב הפוסקים, וחז"ל קבעו לקיים אותה דווקא בסמוך לפורים, משום שלפי המסורת המן היה מזרע עמלק. בשבת זו נוהגים בני עדות המזרח לקרא לפני או אחרי קריאת התורה את הפיוט "מי כמוך ואין כמוך" שכתב רבי יהודה הלוי העוסק בסיפור המגילה. לפי מנהג האשכנזים אומרים פיוטים מר' אלעזר הקליר בברכות קריאת שמע ובחזרת הש"ץ של שחרית (היום פיוטים אלו נאמרים רק בקצת קהילות).

FrozenPurim
קריאת מגילה בבית כנסת במינסוטה

בתפילת העמידה של פורים וכן בברכת המזון מוסיפים קטע הודיה על הנס בשם "על הנסים", במטרה לזכור את הנס. בערים המסופקות יש נוהגים להוסיף את הקטע בשני הימים ויש שנוהגים רק ביום הראשון. בכמה קהילות נהוג לומר את הפיוט ויאהב אומןקרוב"ץ בחזרת הש"ץ מרבי אלעזר הקליר. כיום פיוטים אלו אינם נאמרים ברוב הקהילות. בסידורי אשכנז (המזרחי) מופיע גם פיוט "מאורה" (פיוט הנאמר לפני חתימת ברכת יוצר המאורות בברכות קריאת שמע) לפורים[16] כמנהג קצת קהילות, והוא נאמר כיום בקהילות ספורות בעולם בכלל.

במחזור ויטרי מובא פיוט מיוחד לתפילת ערבית של ליל פורים בשם 'ליל שיכורים', שהינו למעשה פרודיה על פיוט 'ליל שימורים' לתפילת ערבית של פסח.

בתפילה קוראים בתורה את פרשת מלחמת עמלק מתוך פרשת בשלח. בערים המסופקות יש נוהגים לקרוא בתורה רק ביום הראשון ויש שנוהגים בשני הימים.

לפי רוב עדות ישראל (למעט חלק מהאשכנזים) אומרים שיר של יום מיוחד לרגל הפורים, חלק במקום השיר הרגיל וחלק בנוסף. הספרדים וחלק מהאשכנזים ההולכים בשיטת הגר"א ואומרים את מזמור כ"ב בתהילים, האיטלקים אומרים את מזמור ז', והתימנים אומרים את מזמור פ"ג. רוב קהילות האשכנזים לא אומרים מזמור מיוחד לפורים.

בניגוד לחגים אחרים, בפרט חנוכה, בפורים לא אומרים הלל. בתלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד א' נתנו לכך שלושה הסברים:

  • הנס קרה בחוץ לארץ ולא אומרים הלל על נס שלא אירע בארץ ישראל.
  • סיפור פורים, אף שסופו טוב, מותיר את היהודים נטולי עצמאות מדינית וכפופים למרות מלך זר.
  • קריאת המגילה עצמה מקיימת את התפקיד של קריאת ההלל.

היו פוסקים שכתבו כי לפי ההסבר שקריאת המגילה מהווה תחליף להלל, משמע שקיים חיוב עקרוני לקרוא את ההלל בפורים, אך כיוון שקוראים את המגילה אין צורך לקרוא הלל; לכן, מי שאינו יכול לשמוע את קריאת המגילה מסיבה כלשהי חייב לקרוא את ההלל בפורים.

זמניו השונים של החג

פרזים ומוקפים

ההלכה שנקבעה בידי חז"ל קבעה זמנים שונים לציון חג פורים: בערים שאינן מוקפות חומה ("פרזים") נקבע החג בי"ד באדר, והוא מכונה פורים דפרזים. בערים שעל פי המסורת מוקפות חומה מימות יהושע בן נון (כגון ירושלים ושושן, שעל פי המסורת היהודית היא העיר המדאן), נחוג פורים בט"ו בחודש, מה שמכונה פורים דמוקפים או פורים שושן (או בעקבות היידיש: שושן פורים). על פי דעה שנדחתה בהלכה, הזמן הקובע להגדרת עיר כמוקפת חומה אינו ימות יהושע בן נון, אלא ימות אחשוורוש. התלמוד הירושלמי מסביר את הבחירה בימות יהושע בן נון בכך ש"חלקו כבוד לארץ ישראל" שהייתה חרבה בזמן המגילה, ועל כן הרחיקו לזמן שבו הארץ הייתה בנויה.

בערים עתיקות שבהן קיים ספק אם הייתה חומה מימות יהושע בן נון, חוגגים את פורים בשני הימים מחמת הספק ואין מברכים על קריאת המגילה אלא בי"ד, מכיוון שהוא זמן קריאה לרוב הערים. בין הערים שקיים לגביהן ספק כזה נכללות רוב הערים העתיקות בארץ ישראל, כמו צפת, טבריה, חברון ויפו. טבריה היא מקרה מיוחד כיוון שהספק לגביה הוא לא על היותה מוקפת חומה מימות יהושע, אלא האם הכנרת נחשבת כחומה של העיר. ישנם מקומות עתיקים בהם התחדש היישוב היהודי, כמו חברון ושילה, שגם בהם מציינים את החג במשך יומיים מחמת הספק. בשל ההלכה "סמוך ונראה", על פיה כל הסמוך לעיר המוקפת והנראה ממנה נכלל בתוכה, הספק מורחב לעיתים גם לערים אחרות, כמו בני ברק[17]. גם בערים מסוימות מחוץ לישראל חוגגים את פורים במשך יומיים, בהן איזמיר שבטורקיה, חלב שבסוריה ובגדאד שבעיראק.

בן עיר שהלך לכרך

בהלכה מתקיים דיון מפורט ובו דעות שונות לגבי הנוסע בימי הפורים מעיר שאינה מוקפת לעיר מוקפת ולהפך, והדבר הוא נושא לשאלות רבות לרבנים מחמת סבוּכָתה של ההלכה בנושא. הדבר תלוי בין היתר במועדי נסיעתו ובכוונותיו של הנוסע בשעת נסיעתו.

פורים משולש

פורים משולש הוא פורים הנחגג רק בערים המוקפות חומה כאשר ט"ו באדר חל בשבת. מכיוון שמצוות מסוימות אינן יכולות להתקיים בשבת, מעבירים אותן לימים שישי וראשון וכך מצוות החג מתפרסות על שלושה ימים רצופים. פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית הקורה רק ב-11.5% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון.

Purim painting Safed
"חייב אדם לבסומי עד דלא ידע..."

הבעיה העיקרית היא קריאת המגילה, שאינה יכולה להיעשות בשבת. אף שמעיקר הדין אין מניעה לקרוא מגילה בשבת, גזרו חז"ל "שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים", ולכן העבירו את קריאת המגילה אל יום שישי, שהוא יום פורים בפרזים. הקריאה לא יכלה להדחות ליום ראשון מפני שאין קוראים את המגילה לאחר יום ט"ו באדר[18].

מקור הדין המחייב את דחיית הסעודה ליום ראשון הוא בתלמוד הירושלמי. כיוון שלא קיימת התייחסות לנושא בתלמוד הבבלי, רוב פוסקי ההלכה קיבלו את דעת התלמוד הירושלמי בנושא ופסקו שיש לעשות את הסעודה ומשלוח מנות ביום ראשון. ברם, הרב לוי בן חביב שהיה רבה של ירושלים במאה ה־16, התנגד לשיטה זו והביא ראיות מן התלמוד הבבלי שמהן נובע לכאורה כי התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי בעניין זה. כיוון שלפי הכלל המקובל בהלכה, כאשר התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי פוסקים הלכה לפי התלמוד הבבלי, לשיטתו יש לערוך סעודת פורים ומשלוח מנות בשבת עצמה וכך הוא נהג בפועל. רוב הפוסקים דחו את ראיותיו וטענו שהתלמוד הבבלי לא הכריע בסוגיה זו ולכן יש לפסוק על פי התלמוד הירושלמי. כהכרעת רוב הפוסקים נוהגים כיום יהודי רוב העדות – ועורכים את סעודת הפורים ושולחים מנות ביום ראשון. בניגוד לכך, חלק מיוצאי תימן נוהגים כשיטת ר' לוי אבן חביב, משום שגם מדברי הרמב"ם משתמע כשיטתו.

כפרים המקדימים ליום הכניסה

הלכה עתיקה שאינה מתקיימת בימינו מתייחסת לדינם של "כפרים". הגדרתם של אלו הם מקומות יישוב קטנים מאוד, שאין בהם עשרה "בטלנים" – אנשים הבטלים ממלאכת כפיים כדי לעסוק בצורכי ציבור או בלימוד תורה ותפילה). במקומות אלו, בתקופת חז"ל, הייתה המגילה נקראת גם לפני י"ד באדר, כדי שהקריאה תתקיים בימי שני וחמישי, שבהם היו אנשי הכפרים מגיעים לשווקים. כך יכלו לקיים את מצוות מקרא מגילה מבלי לפגוע בפרנסתם. בשיטה זו, יכלו להקדים את קריאת המגילה עד יום י"א באדר[19].

קטעי ווידאו על פורים

פורים קטן

פורים קטן הוא כינוי לימי הפורים בחודש אדר א' בשנה מעוברת. בשנה כזאת יש שני חודשי אדר, וחג הפורים נדחה לחודש אדר השני. אמנם יש דעות בתלמוד שעל החג לחול באדר א' כפי שפוסקים הקראים (שהרי במגילת אסתר כתוב שפורים נחוג ב"חודש השנים עשר" מניסן, ובשנה מעוברת החודש השנים עשר הוא אדר א' ולא אדר ב'), אך לא כך נפסק להלכה.

פורים קטן אסור בתענית ובתחנון, ובשולחן ערוך נפסק שירבה בו קצת בסעודה[20]. היו מגדולי הראשונים (כגון רבי יחיאל מפריז) שערכו סעודה גדולה גם בפורים קטן וקראו למוזמנים ל"שמחת פורים", ויש שנהגו אף במשלוח מנות. לא נהוגות בו שאר מצוות הפורים, כגון קריאת המגילה או מתנות לאביונים.

פורים שני

קהילות ומשפחות מסוימות הנהיגו להן ולצאצאיהן לקיים פורים נוסף משלהן, בתאריך בו התרחש להם נס הצלה מיוחד, ציון חג זה מכונה פורים שני.

ייחודו של פורים

  • זהו החג היחיד בלוח השנה העברי שפוצל לשני ימים (ולעיתים אף לשלושה, בפורים המשולש) המשתנים ממקום למקום. בערים שהיו מוקפות חומה בזמן יהושע בן נון, חוגגים את החג יום אחד אחרי יישובים וערים שלא היו מוקפים חומה בזמן יהושע בן נון. שאר חגי ישראל נחגגים בכל המקומות באותו זמן (אם כי בחוץ לארץ מוסיפים יום טוב שני של גלויות).
  • זהו החג היחיד ביהדות שמדגיש ומעודד שתיית יין, כמאמר חז"ל: "חייב אדם לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד ב').
  • בחג הפורים תיקנו סעודה ומעשי רעות כהודאה על הנס, שלא כמו בחג הפסח וחג החנוכה שבהם תיקנו אמירת הלל להודות על הניסים. על פי הרב מרדכי יפה, סיבת הדבר היא כי בפסח וחנוכה הייתה הצלה רוחנית, להבדיל מחג הפורים שבו הייתה הצלה גשמית.[דרוש מקור]
  • מדרש מפורסם גורס כי "כל המועדות בטלים לעתיד לבוא, חוץ מפורים שאינו בטל, שנאמר: 'וזכרם לא יסוף מזרעם'"[21]. יש מסבירים כי בפורים מתגלה שגם על ידי אכילה ושכרות ניתן להגיע לקדושה.
  • דרשה המובאת בתיקוני הזוהר, מציינת את חשיבותו היתרה של החג, בכך שהיא מקשרת את החג ליום הכיפורים: "פּוּרִים אִתְקְרִיאַת עַל שֵׁם יוֹם הַכִּפּוּרִים, דַּעֲתִידִין לְאִתְעַנְגָא בֵּיהּ, וּלְשַׁנּוּיֵי לֵיהּ מֵעִנּוּי לְעֹנֶג." (תיקוני זהר נ"ז, ב') (תרגום: "פורים נקרא על שם יום הכיפורים, שעתידים להתענג בו, ולשנות אותו מעינוי לעונג".)
  • הדמות המרכזית באירועים שהובילו לביטול הגזירה היא אישה, אסתר המלכה, שהפכה להיות האישה החזקה ביותר באימפריה הפרסית. גם עצם הפיכתו של מאורע ההצלה לחג היסטורי נזקף על פי רבי שמואל בר יהודה בתלמוד הבבלי ליוזמתה של אסתר, שביקשה מחכמי ישראל באותה תקופה: "קבעוני לדורות". חכמי ישראל דחו את בקשתה בטענה שהדבר יגרום לקנאת האומות בישראל, אך אסתר השיבה שהמאורע ממילא נרשם בספר דברי הימים למלכי פרס ומדי[22]. בנוסף, נשים חייבות בכל מצוות החג אף שאלו מצוות עשה שהזמן גרמן שבדרך כלל נשים פטורות מהן, מכיוון שאף הן היו באותו הנס (לפי הרשב"ם שהיו עיקרו של הנס, לפי בעלי התוספות שניצלו בזכות הנס, לפי הריא"ז שהיו זרז לנס)[23].

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל שבת ומועדי ישראל

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מידע כללי

היסטוריה של החג

הלכות

מחשבה והגות

הערות שוליים

  1. ^ על-פי מסורת ישראל - בשנים ג'תד-ג'תה, 355-356 לפני ספירת הנוצרים.
  2. ^ מגילת אסתר, פרק ט', פסוק כ"ו
  3. ^ החיוב ההלכתי של ההשתכרות אינו ברור, והרבה פוסקים כתבו שאפשר להסתפק בשתיית יין מרובה. ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ"ה, סעיף ב' עם הפרשנים.
  4. ^ תיקוני זהר נז ב
  5. ^ על פורים ויום הכיפורים, מכון שכטר למדעי היהדות
  6. ^ מגילת אסתר, פרק ט', פסוק י"ז
  7. ^ מגילת אסתר, פרק ט', פסוק י"ח
  8. ^ Julius Lewy, "The Feast of the 14th Day of Adar", Hebrew Union College Annual 14 (1939), pp. 127-151, JSTOR website, (free subscription required)
  9. ^ בצלאל לנדוי, תענית אסתר במסורת ישראל, דעת, מחניים, גיליון ס"ז, ‏1962
  10. ^ תומכי שיטה זאת כוללים למשל את פרופסור יוסף תבורי, בספר "מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד" ואת פרופסור בצלאל בר כוכבא ב"סיני", תשרי-טבת תשנ"ח, "חג הפורים בימי הבית השני ומגילת אסתר ב"אסיה"; "גישה היסטורית" ו"היסטוריה אורתודוקסית", עמודים לז-פה
  11. ^ פרופסור אהרן אופנהיימר, למשל
  12. ^ המקדימים מציינים שתוכנם והיקפם של כתבים אלו הוא כזה שאין להתפלא על אי אזכור הפורים ושגם חנוכה לא זכה בהם לאזכור נרחב ומהם אין ראיה
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ה', עמוד א'
  14. ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ח, עמוד א'.
  15. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ"ו, סעיף ח'.
  16. ^ סדר עבודת ישראל, נוסח פולין, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 673.
  17. ^ פורים שני קויים בבני-ברק הנוהגת כ"עיר חומה", מעריב, 21 במרץ 1962.
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ב', עמוד א'. שם כתוב שלומדים זאת מהפסוק "ולא יעבור" במגילה
  19. ^ משנה, מסכת מגילה, פרק א', משנה א'
  20. ^ שולחן ערוך או"ח תרצז.
  21. ^ ילקוט שמעוני תתקמד
  22. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד א'
  23. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ח, עמוד א'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

אדר

אדר הוא חודש בלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסוף החורף בארץ ישראל.

בשנה מעוברת ישנם שני חודשי אדר: אדר א' שאורכו 30 יום ואדר ב', שנחשב מבחינה הלכתית לחודש אדר "הרגיל" ובו חלים כל אירועי החודש כמו חג הפורים (למעט אזכרות לנפטרים, שאותן מקובל לציין באדר א').

בחודש אדר 29 ימים. א' באדר יכול לחול בימים שני, רביעי, שישי ושבת.

אוזן המן

אוזן המן הוא מאפה העשוי מבצק מתוק וממולא בפרג, שוקולד או במילוי אחר. הוא נפוץ במיוחד בקרב יהודים עקב המנהג לאוכלו בחג הפורים ולצרף אותו למשלוחי המנות לרגל החג, על שמו של המן הרשע.

מקורו של המאפה במרכז אירופה.

ארבע פרשיות

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'. השבתות עצמן נקראות בשמות מיוחדים: "פרשת שקלים", "פרשת זכור", "פרשת פרה", "פרשת החודש".

בשבתות הללו אין אומרים "אב הרחמים" ולא מזכירים נשמות קודם תפילת מוסף, אך אומרים "צדקתך" במנחה (אלא אם כן זה שבת ערב ראש חודש, שבת ראש חודש או ערב פורים שאין אומרים "צדקתך"). במנהג התפילה של נוסח אשכנז ישנם פיוטים רבים מיוחדים לשבתות אלו.

חגי ישראל ומועדיו

חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי הלוח העברי. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מהתורה, חלקם נקבעו על ידי חז"ל וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי שמחה, ומועדים שהם ימי צום ותענית, ימי אבל וזיכרון וימים של חשבון נפש.

מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת קרבן חגיגה בימים שאותם קבעה התורה, ולעיתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג". מקורה של המילה חג הוא מלחוג, בעלייה לרגל היו חגים בבית המקדש. הערבית משמרת מונח זה במילה חאג' - עלייה לרגל. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: פסח, שבועות וסוכות.

במשנה ובתלמוד מובאים דיונים והלכות על רוב החגים. רוב מוחלט של דינים אלה מובאים בסדר מועד.

ט"ז באדר

ט"ז באדר הוא היום השישה עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. על פי הלוח העברי הקבוע, עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת כי תשא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה פשוטה מקביעות השא או שנה מעוברת מקביעות השג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת ויקהל.

עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת צו. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת שמיני.

י"ד באדר

י"ד באדר הוא היום הארבעה עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת. על פי הלוח העברי הקבוע, עבור ילד שנולד באדר א' ו/או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת כי תשא. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות

זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת תצוה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת צו. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת שמיני.

י"ח בשבט

י"ח בשבט הוא היום השמונה עשר בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ח שבט היא,

ברוב השנים, פרשת יתרו. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת משפטים.

מסכה

מסכה היא חפץ המכסה חלק מן הפנים או את כולם, לעיתים גם חלק מן הראש, ולפעמים אפילו את הראש כולו. המסכה משמשת כסמן לאפיון דמות באירועים קהילתיים כגון טקסים דתיים בתרבויות מערביות ושאינן מערביות (ארצות אפריקה והמזרח). מקור המילה 'מסכה' הוא כנראה מן המילה הלטינית Masca שפרושה רוח רפאים, ומערבית, שפרושה 'אדם בתחפושת'.

ביהדות נעשה שימוש במסכה כחלק מתחפושת פורים.

מסכה יש בכל העולם אבל משתמשים בה בישראל בפורים

המסכה העתיקה ביותר בעולם, מן האלף השביעי לפני הספירה, נמצאה בארץ ישראל, בחורבת שבאזור חברון. המסכה, עשויה אבן גיר וגודלה 15X22.3 ס"מ, שימשה כנראה כחפץ פולחני. המסכה נמצאת במוזיאון ישראל והוצגה במסגרת התערוכה "בראשית - הסיפור האמיתי".

ישנם כמה סוגים של מסכות, בהם: מסכה איטלקית, מסכה אפריקאית, מסכות מוות ועוד.

מסכת מגילה

מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא. במסכת זו ארבעה פרקים אשר עוסקים בפרטי ההלכות של קריאת המגילה בפורים, בקריאת התורה וההפטרות בשבתות, חגים ושאר זמני הקריאה, וכן דיני קדושת ומכירת בית הכנסת ותשמישי קדושה שונים.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו כ-31 דפים והוא מרובה בדברי אגדה, בעיקר על סיפור מגילת אסתר.

משלוח מנות

מִשְׁלֹחַ מָנוֹת היא אחת מן המצוות הנוהגות בחג פורים. על פי מצווה זו, על כל אדם לשלוח בפורים לרעהו מנות מזון, לפחות שתי מנות, לאדם אחד לפחות. מטרתה של המצווה, היא ריבוי האחווה והרעות בעם ישראל בחג, וכן סיפוק צורכי מזון לעניים על מנת שיוכלו לערוך את סעודת פורים.

מתנות לאביונים

מתנות לאביונים היא אחת מהמצוות הנוהגות בחג פורים, והיא חלה על גברים ונשים כאחד. המצווה מחייבת כל אדם להעניק מתנות במהלך החג לשני אביונים לפחות, מתנה אחת לפחות לכל אחד.

סעודת אסתר

סעודת אסתר הוא כינוי לתוספת מאכל בסעודה של היום השני של חג הפסח שנהגו בו חלק מהיהודים האשכנזים, לכבוד המשתה שהביא לתליית המן שעל פי דברי חז"ל אירע ביום זה (ט"ז בניסן).

סעודת פורים

סעודת פורים היא אחת ממצוות פורים. המצווה היא לאכול ולשתות ביום הפורים, ובכלל זה גם המצווה להשתכר, "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

עדלאידע

עדלאידע (עדלידע) היא תהלוכה היתולית הנערכת בחג פורים או בחג שושן פורים. עריכת העדלאידע היא מסורת שראשיתה בראשית ימיה של תל אביב, ב-1912. היא הייתה לאירוע המוני בתקופת היישוב וחודשה בימי המדינה.

פורים שני

פורים שני הוא שם כולל לעשרות ימי הודאה שתוקנו בקהילות יהודיות ובמשפחות מסוימות לזכר מקרים בהם ניצלו מגירוש, מוות, פוגרום, חוקים להמרת דת ומקרי הצלה אחרים. מועדים אלה קרויים "פורים" בדומה לחג הפורים הכלל-יהודי, ומנהגים שונים הקשורים בימים אלה הושפעו ממנהגי חג הפורים.

פורים שפיל

פורים שפיל (מיידיש או מגרמנית: Purimspiel; משחק פורים או מחזה פורים) הוא מופע היתולי לחג הפורים המתבסס על מגילת אסתר. זוהי למעשה דרמה קומית, שבה שחקנים, לעיתים קרובות לא מקצועיים, מופיעים בסגנון הקומדיה דל ארטה. השחקנים מחופשים לגיבורי המגילה כמו מרדכי היהודי, אסתר המלכה, אחשוורוש והמן. המופע כולל שירים היתוליים, מוזיקה, ריקודים וטקסט קומי.

מופעים מסוג זה היו נהוגים בקרב יהודי אירופה מאז המאה ה-16.

רב פורים

רב פורים הוא מנהג פרודי הרווח בישיבות, בישיבות התיכוניות, באולפנות ('רבנית פורים'), ולעיתים גם בבתי ספר תיכוניים דתיים, ולפיו תלמידי הישיבה ממנים בתקופת חג הפורים רב מקרב התלמידים, שמחליף כביכול לתקופת החג את ראש הישיבה או ראש האולפנה. המנהג רווח גם בחסידויות ובהן ממונה רב פורים או "אדמו"ר פורים" לימי החג. בישיבות ליטאיות הוא מכונה (בעקבות היידיש) "פורים רב".

מטרת המנהג לממש את עקרון "ונהפוך הוא" המתבטא במגילת אסתר. הנוהג כולל מינוי של תלמיד, שאינו מכהן כרב, אשר פעילותו צריכה להוביל לאווירה מבודחת. כיום נהוג במוסדות תורניים שונים, ובעיקר בישיבות תיכוניות, שרב הפורים משמש כראש ישיבה בשבת זכור.

תחפושת

תחפושת היא בגד המציג את הלובש בזהות שונה מזהותו האמיתית. לעיתים כוללת מסכה או איפור. תחפושת נהוגה בחגיגות מסוימות כמו נשפי מסכות. ובחגים בדתות השונות, ובהן: פורים ביהדות, ליל כל הקדושים ומרדי גרא בנצרות. תחפושת משמשת לעיתים למטרות התחזות.

תענית אסתר

בהלכה, תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים, במיעוט השנים בו חל פורים ביום ראשון חלה התענית בי"א באדר).

לתענית זו תוקף של מנהג, ובשונה מצומות ישראל האחרים, איננה מוזכרת בגמרא, אלא רק במקורות מאוחרים יותר מימי הגאונים על כן גדריה קלים יותר מהצומות האחרים.

חגי ישראל ומועדיו
חגים מהתורה ראש השנהיום הכיפוריםסוכותשמיני עצרתפסחשביעי של פסחפסח שנישבועותחול המועד
Im Gebet beim Laubhüttenfest, Paula Gans IMG 4724 4725 4726 edit
חגים מדרבנן או מסורת אסרו חגהושענא רבהשמחת תורהחנוכהט"ו בשבט • פורים • ל"ג בעומרט"ו באב
ימים מיוחדים שבתראש חודשחודש אלולעשרת ימי תשובהפורים קטןספירת העומרימי בין המצרים
תעניות ציבור מתקנת נביאים צום גדליהעשרה בטבתתענית אסתרי"ז בתמוזתשעה באב
תעניות רשות יום כיפור קטןתענית בכורותכ' בסיווןשובבי"םתענית בה"בתעניות גשמיםז' באדר
שבתות מיוחדות שבת מברכיםשבת שובהשבת שירהשבת שקליםשבת זכורשבת פרהשבת החודששבת הגדולשבת חזוןשבת נחמו
חגים לאומיים ממלכתיים יום העצמאותיום ירושלים
ימי זיכרון ממלכתיים יום הזיכרון לשואה ולגבורהיום הזיכרון לחללי מערכות ישראליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודעיום הזיכרון ליהודי אתיופיהיום גירוש יהודי ערב
הנצחת אישים ממלכתית יום הרצליום זאב ז'בוטינסקייום הזיכרון לרחבעם זאבייום הזיכרון ליצחק רביןיום הזיכרון לדוד בן-גוריון
חגי עדות יום שמחת כהןסיגדי"ט כסלופורים שניבסיסהמימונהסהרנה
פורטל שבת ומועדי ישראל
פורים
מצוות החג מקרא מגילהמתנות לאביוניםמשלוח מנותסעודת פוריםשתיית יין בפוריםפרסום הנס Purim22
מנהגים משנכנס אדר מרבין בשמחהאוזן המןרעשןהתחפשות
מגילת אסתר אחשוורושושתיהמןעשרת בני המןזרשבגתן ותרשמרדכי היהודיאסתרחרבונההתךהגיאבגתאתוספות למגילת אסתרתרגומי מגילת אסתר לארמיתהיעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר
תפילות ופיוטים למנצח על אילת השחרעל הנסיםאשר הניאויאהב אומןככלות יינימי כמוך ואין כמוךקוראי מגילהרשימת שירים ופיוטים לפורים • פיוטים ושירים נוספים
שירים ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקרחג פורים (שיר)אני פוריםליצן קטן נחמד
שמחת פורים פורים שפילרב פוריםעדלאידעליל שיכוריםפרודיות לפורים
שונות פרשת זכורמצוות זכירת מעשי עמלקמחיית זכר עמלקתענית אסתרסעודת אסתרמסכת מגילהזכר למחצית השקלפורים קטןפורים שניפורים משולשעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נוןבן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעירקבר אסתר ומרדכי
חגי ישראל ומועדיו

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.