פוריידיס

פֻרֵידִיסערבית: الفـُرَيـْدِيس, תעתיק: אל-פרידיס) היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, הממוקמת במורדות המערביים של רכס הכרמל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1952.

ייתכן ששמו של היישוב נגזר מהמילה הערבית فـِردَوْس ("פִרְדַוְס" - גן עדן), בצורת הקטנה, כלומר "גן עדן קטן". המילה "פרדוס" היא מילה פרסית שנשאלה גם לעברית - פרדס, וגם ללשונות אירופה - למשל באנגלית: Paradise. ואילו יש הטוענים שמקור השם הוא משיבוש השם "הורדוס", שהקים את קיסריה הסמוכה ושמו נשתמר במקום.

פוריידיס
Fureidis
פוריידיס
שם בערבית الفريديس
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אימן מרעי
גובה ממוצע[1] ‎50 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 13,085 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 141
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.5% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 3,177 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 64
תחום שיפוט[2] 4,060 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 208
(למפת הכרמל רגילה)
Carmel
 
פוריידיס
פוריידיס
32°35′52″N 34°57′09″E / 32.5978800863028°N 34.9526208799529°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3313
    - דירוג מדד ג'יני 250
פרופיל פוריידיס נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר פרדיס נט

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בפוריידיס 13,085 תושבים (מקום 141 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לפוריידיס דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 69.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,769 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[3]

עם תושבי היישוב נמנית איבתיסאם מחאמיד, זוכת פרס הדלאי לאמה לשלום ולחברה לשנת 2009.

היסטוריה

בשנת 1859 העריך הקונסול הבריטי את אוכלוסיית הכפר ב 200 נפשות שעיבדו כ 75 דונמים. בשנת 1870 ביקר במקום החוקר הצרפתי ויקטור גרן הוא העריך את האוכלוסייה ב 140, רובם רועים וחוטבי עצים ומיעוטם חקלאים. בשנת 1882 סקר של הקרן לחקר ארץ ישראל תיאר את בתי הכפר הבנויים אבן וטיט עם חומה מצידו הדרומי[4].

במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל נמנו בכפר 335 תושבים ובמפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל 454 תושבים, כולם מוסלמים. שטח הכפר היה 4,450 דונם מהם 365 דונמים של מטעים וחקלאות שלחין, כ-1,700 דונם בהם גידלו דגנים ו6 דונמים שטח בנוי.

פוריידיס היה יישוב קטן עד שנות ה-20 של המאה ה-20. לאחר מאורעות תרפ"ט, בהן נרצח הרב אברהם יעקב אורלנסקי, רבה של זכרון יעקב בטבח חברון, החליטו תושבי זכרון יעקב לפנות מחצרותיהם משפחות של שכירים ערבים מקלנסווה, מאום אל-פחם ומכפרים אחרים, אשר התגוררו בזכרון יעקב. התושבים הערבים המפונים בקשו להמשיך לעבוד בזכרון יעקב וכבר התקשו לחזור לכפריהם המקוריים, ועל כן עברו לגור בפוריידיס, דבר שהביא לגידול היישוב.

ב-3 ביולי 1938 נרצח ביריות נחום וייספיש [5], איכר ויצרן גבינות משפיה (בנו של הרב דוד בהר"ן וחתנו של חיים דב קנטור, השו"ב משפיה). רצח זה הוא פעולת האיבה היחידה שיוחסה לבני פוריידיס. למרות זאת, אנשי פוריידיס הכחישו שהם היו מעורבים ברצח.

בתחילת מלחמת העצמאות המשיכו להתקיים יחסי שכנות טובים בין זכרון יעקב ופוריידיס. לאחר פרשת דיר יאסין שכנעו אנשי זכרון יעקב את תושבי פוריידיס, שבקשו לברוח מאימת היהודים, להישאר, למסור את כלי נשקם ולחתום על כתב כניעה, וכך נעשה. הממשל הצבאי על ערביי ישראל לא הוחל על תושבי פוריידיס והמקום גדל מכ-1,500 נפש בראשית 1948 ל-2,500 נפש בשנת 1963[6].


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

חינוך

בימי המנדט הבריטי למדו ילדי הכפר בטנטורה. בראשית ימי המדינה נבנה בכפר בית ספר ולימדו בו מורים יהודים רבים, עולים מעיראק. המועצה המקומית הקציבה תקציב משמעותי ביותר לקידום החינוך בכפר[7]. בשנת הלימודים תשס"ה היו 41.5% מהתלמידים בפוריידיס זכאים לתעודת בגרות. בשנת תשס"ו רק 34% מהתלמידים בפוריידיס היו זכאים לתעודת בגרות. עבודה מסודרת של בית הספר העלתה את אחוזי הזכאות לבגרות בשנת תשס"ח ובשנת תשס"ט ל-76% ול-74% בהתאמה[8]. מנהל בית הספר הסביר את ההצלחה: "חלק מהתלמידים קיבלו קורסים שמגבירים את המוטיבציה ואת יכולות הלימוד. מאידך, נתתי למורים אוטונומיה בכל הנוגע לשיטות ההוראה, כאשר הכלל הוא כי כל מורה אחראי על הצלחת התלמיד במקצוע שלו. ... יכולת לראות כאן תלמידים בימי שישי, בשבתות, ובשעות אחר הצהריים. המורים נתנו להם תגבורים, וההורים - שהיו חלק בלתי נפרד מהתהליך - הביאו להם כיבוד. גם אחרי שעות הלימודים נמשך הקשר, בקו טלפוני פתוח והדרכה באמצעות האינטרנט". כן זכה בית הספר לשעות תגבור ממשרד החינוך באמצעות אגף שח"ר ומהמועצה המקומית[9].

HPIM8119

רחוב טיפוסי בפוריידיס תחתית

פורדיסורוני 4579

מרכז הכפר ההיסטורי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ פרופיל פוריידיס באתר הלמ"ס
  4. ^ Conder, C. R, The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, Committee of the Palestine exploration fund, 1883
  5. ^ נחום וייספיש
  6. ^ מנחם תלמי, כפר ערבי ללא ממשל צבאי, מעריב, 22 בפברואר 1963
  7. ^ א.ש. שטיין, טוב מראה עינים מהלך נפש, דבר, 9 במאי 1955
  8. ^ אפרת זמר-ברונפמן, הזכאות לבגרות: שוהם בראש, בני ברק אחרונה, אתר nrg, 24 ביוני 2010
  9. ^ יהלי מורן זליקוביץ', מ-34% זכאים לבגרות ל-76%: זינוק נוסח פרדיס, באתר ynet, 11 באוגוסט 2009
היישוב וצומת פוריידיס במפגש כביש 4 עם כביש 67
היישוב וצומת פוריידיס במפגש כביש 4 עם כביש 67
הכרמל

הַכַּרְמֶל (בערבית: جبل الكرمل (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחת הרים צפונית-מערבית של השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא). שלושה אזורים לכרמל: רכס אמיר – רכס הרים בדרום מזרח הכרמל, רמות מנשה במרכז ו"רכס הכרמל" בצפון-מערב – משולש הנתחם על ידי עמק יזרעאל ממזרח ומצפון, עמק זבולון מצפון, מישור חוף הכרמל במערב ורמות מנשה בדרום.

הקריות

הקריות הוא שמו של גוש יישובים השוכנים בעמק זבולון, לחופי מפרץ חיפה, מצפון-מזרח לחיפה, המונים נכון ל-2019 קצת יותר מ-200 אלף תושבים.

בקריות נכללות הערים (מצפון לדרום) קריית ים, קריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית אתא. כמו כן, נכללות בקבוצה זו גם השכונות החיפאיות קריית חיים, וקריית שמואל, שהיא שכונה בעלת אופי דתי.

אף שכל אחד ממרכיבי הקריות הוא יישוב בפני עצמו, מתקיימת התייחסות נרחבת לגוש היישובים השלם. תושב הקריות, למשל, יציג את עצמו לעיתים כמי שבא מהקריות, מבלי לפרט את היישוב הספציפי שממנו בא.

המקומונים הפונים לתושבי הקריות הם "הד הקריות", "זמן קריות", "ידיעות המפרץ" והחינמון "חדשות הקריות".

מרבית הקריות הוקמו במסגרת פרויקטים גדולים של חברת שיכון עובדים ההסתדרותית.

הר ערקן

הר ערקן הוא הר ברכס הכרמל. פסגתו נמצאת ברום של 480 מטר מעל פני הים, והיא אחת מהפסגות של הכרמל התיכון.

זכרון יעקב

זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. היא נוסדה כמושבה ב-6 בדצמבר 1882 בידי עולים חובבי ציון מרומניה, והייתה המושבה השלישית של אנשי העלייה הראשונה.

המושבה יושבת על חוטם הכרמל, חלקו הדרומי של רכס הכרמל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

חורבת דובה

חורבת דוּבָּה הוא אתר ארכאולוגי השוכן על גבעה בסמוך לכביש המוביל מכביש 672 לקרן הכרמל. האתר שוכן על פסגה המתנשאת לרום של 475 מטר.

באתר שרידי מבנים מהתקופה הרומית והתקופה הביזנטית. השרידים נמצאים חלקם בפסגת הגבעה וחלקם על גבי המדרון. מהמבנים שרדו חלקי קירות, דפנות של דלתות ומשקופים, מפתנים ואבני פותה. בנוסף שרדו במקום בורות מים ושרידי בתי בד. באתר נמצא סרקופג חצוב בסלע, שחציבתו לא הסתיימה. כ- 200 מטר מצפון מערב לחורבה נמצאים שרידי גת. בור האיסוף גודלו 2 על 1.3 מטר. אל הבור מגיעה תעלה רדודה שתחילתה במשטח דריכה ששטחו 2 על 2.3 מטר.

מסורת מקומית נוצרית מייחסת לאתר את מקום העימות בין אליהו הנביא ונביאי הבעל.

טירת כרמל

טִירַת כַּרְמֶל היא עיר במחוז חיפה בישראל. טירת כרמל ממוקמת בין המורדות המערביים של הר הכרמל לבין הים התיכון, דרומית לחיפה בסמוך לכביש 4, הכביש הישן מחיפה לתל אביב.

לטירת כרמל רצועת חוף באורך של 2.6 ק"מ.

טנטורה

טנטורה (בערבית: طنطورة) היה כפר ערבי לחוף הים התיכון, שכן בחלק הדרומי של חוף הכרמל כ-5 קילומטרים צפונית מערבית לזיכרון יעקב. הכפר קם בתקופה העות'מאנית. במלחמת העצמאות תושבי הכפר ברחו או גורשו ממנו, ובתי הכפר נהרסו.

כביש 4

כביש 4 הוא אחד הכבישים הארוכים ביותר בישראל, אורכו 201 קילומטר והוא אחד העמוסים שבכבישי הארץ. הכביש נמשך ממחסום ארז בגבול רצועת עזה בדרום, עד למעבר ראש הנקרה בגבול הלבנוני בצפון. הכביש עובר לכל אורך מישור החוף, ויש לו המשך מעבר לגבול לבנון בצפון, וברצועת עזה ובמצרים בדרום. הקטע בין מחלף אשדוד למחלף חולון מזרח מוגדר ככביש מהיר.

כביש 67

כביש 67 (מכונה "דרך ואדי מילֶק") הוא כביש רוחב ארצי בצפון ישראל, והוא אחד משני עורקי התנועה העיקריים החוצים את הכרמל תוך שהם מחברים בין מישור החוף הצפוני לכביש 6 (האחר הוא כביש 65 הידוע גם ככביש ואדי עארה). אורכו של הכביש הוא 13 קילומטרים. הכביש מתחיל במחלף זכרון יעקב בדרום ומסתיים במחלף עין תות עם כביש 6.

כביש 70

כביש 70 הוא כביש אורך ארצי המתחיל במחלף יגור (החל מנובמבר 2018) וממשיך צפונה דרך עמק זבולון למרגלות הרי הגליל המערבי, ומשמש כציר אורך מקביל לחוף הצפוני של ישראל ולכביש 4 הקרוב יותר אל החוף. הכביש משמש בפועל כציר מהיר העוקף את חיפה והקריות. אורכו של הכביש הוא 43.3 קילומטר. הכביש מסתיים בצומת חניתה שבשלומי. בין מחלף גבעות אלונים למחלף סומך, כביש 70 חולק קטע עם כביש 6, וכתוצאה מכך בקטע זה הכביש מוגדר ככביש מהיר.

מועצה אזורית מנשה

מועצה אזורית מנשה היא מועצה אזורית השוכנת בשטח שממזרח לחדרה היא הוקמה בשנת 1950. המועצה כוללת בתוכה קיבוצים, מושבים ומעט כפרים ערביים שמדרום לנחל עירון, ושני יישובים קהילתיים. שטח המועצה הוא כ-160,000 דונם.

שם המועצה נגזר מהתנ"ך. שטחי המועצה נמצאים בנחלת שבט מנשה.

סמל המועצה מציג את הראם, כסמל לחיות הבר ששכנו באזור בעבר.

המועצה תומכת בקבוצת הכדורסל "הפועל גן שמואל מנשה" וכן בקבוצת כדורעף בליגה הבכירה, בשיתוף עם מועצה אזורית עמק חפר ועיריית חדרה.

ראש המועצה הוא אילן שדה.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז חיפה

מחוז חיפה הוא אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את העיר חיפה ומכיל בעיקר את פרווריה ובירתו חיפה.

מישור חוף הכרמל

מישור חוף הכרמל הוא חלק ממישור החוף הצפוני, בקטע שמראש הכרמל בצפון ועד נחל תנינים בדרום, בתחום שיפוטה של המועצה האזורית חוף הכרמל.

מישור חוף הכרמל מחולק לאורכו על ידי שלושה רכסי כורכר שנוצרו בתקופות שונות כתוצאה מנסיגת הים ופלישתו לאזור החוף. בין רכסי הכורכר נמצאים עמקים פורים הנקראים אבוס או מרזבה על שם צורתם הצרה והמאורכת. את העמקים האלה חוצים לרוחבם נחלים, שברובם הם נחלי אכזב (נחל מערות, נחל אורן ועוד).

במזרח המישור נמצאת המרזבה, בה יש הצטברות של קרקע חרסיתית, תנאי ניקוז קשים ומעט מאוד מחשופים של סלע. באזור זה השתרעו ביצות כבארה עד לניקוזן בשנות העשרים של המאה העשרים. במערב, נמצאים רכסי הכורכר המקבילים לחוף הים (מיכאלסון 1970). על גבי רכסי הכורכר הוקמו רבים מאתרי היישוב, שם גם ניתן לחצוב מתקנים, קברים וחומרי בניה.

נחל מהר"ל

נַחַל מַהֲרַ"ל הוא נחל הזורם במורדות הר הכרמל, ממערב לדאלית אל-כרמל וממזרח לכרם מהר"ל. באגן הניקוז של הנחל הוכרזו מספר שמורות טבע וגנים לאומיים.

לאורך הנחל צומחים עצי אלון וחרוב גדולים.

בגן חורש טבעי הכולל מיני אלונים וצמחים מוגנים מזנים שונים וכן בעלי חיים רבים, שרידים ארכאולוגיים ותופעות גאולוגיות.

ב 21 במרץ 2001 הוכרזה "שמורת טבע טוף כרם מהר"ל". גודל השמורה הוא 220 דונם. השמורה נמצאת ממערב לכרם מהר"ל. ב-30 בספטמבר 2002 הוכרזה "שמורת טבע הר כרמל - נחל חרובים ונחל מהר"ל" שהיא חלק מפארק הכרמל. גודל השמורה הוא 8,311 דונם והיא נמצאת ממזרח לכרם מהר"ל וממערב לכביש 672 בקטע שבין דלית אל כרמל וחבורו לכביש 70. הכרזות נוספות של שמורת נחל מהר"ל היו ב-5 ביולי 2007, על שטח של 2,219 דונם. ב-8 בפברואר 2009 הוכרז על שטח שמורת טבע של 4,195 דונם, וגן לאומי על שטח של 54 דונם. השמורה והגן נמצאים ממערב לכביש דליית אל כרמל, והיא גובלת בפארק הכרמל ליד אזור הר סומק וחורבת סומק. השמורה היא חלק מהשמורה הביוספרית בכרמל.

נחל רקפת

נַחַל רַקֶּפֶת הוא נחל בכרמל. הוא יורד מאזור המוחרקה וחורבת כרך דרומה לנחל יקנעם.

הנחל בעל קטעים אחדים תלולים בשל בגובה הרב אותו הוא יורד. זהו אחד הנחלים הבודדים בכרמל המתנקז דרומה. בסמוך לראשית הנחל נמצאת חורבת כרך - חורבה רומית ביזנטית ולה אזור תעשייה עתיר ממצאים ארכאולוגיים: בית בד על שני חלקיו, גת, מאגר מים, בורות מים ומערות קבורה בעלות מקמר יפהפה.

בראש המדרון המזרחי של הנחל נמצאת מערת רקפת. המערה נמצאת ברום של כ-200 מ' מעל פני הים וכ-50 מ' מעל קרקעית הנחל. במערה התגלו שרידים ארכאולוגיים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה והעליונה, ובעיקר מסוף התקופה האפיפלאוליתית (התרבות הנאטופית).

נחל שיח

נַחַל שִׂיחַ (בערבית: وادي السياح (ואדי עין-א-סיאח או ואדי סיאח); בתרגום לעברית: "נחל המטיילים") הוא נחל אכזב בצפון מערב הכרמל. ראשיתו בתוככי העיר חיפה ברחוב לוטוס שבשכונת כרמליה, והוא זורם מערבה לים התיכון. הנחל זורם בין שכונת כבאביר המשמשת כמרכז למוסלמים האחמדים בישראל ובין שכונת כרמליה. בהמשך עובר הנחל דרך כפר סמיר.

צומת פוריידיס

צומת פוריידיס הוא צומת דרכים במישור החוף הצפוני, כ-20 קילומטרים מדרום לחיפה. הוא שוכן במבוא המערבי של ואדי מילק, במפגש בין כביש 4 לבין כביש 67.

מצפון-מזרח לצומת נמצאת המועצה המקומית פוריידיס, שעל שמה הוא נקרא. על הגבעה שמדרום-מזרח לצומת שוכנת המועצה המקומית זכרון יעקב.

כשני קילומטרים ממערב לצומת, בהמשכו של כביש 67, נמצא מחלף זכרון יעקב שעל כביש החוף.

מראה צומת פוריידיס (משמאל) והיישוב פוריידיס מזכרון יעקב

תחנה מרכזית חדרה

תחנה מרכזית חדרה היא התחנה המרכזית של העיר חדרה. התחנה ממוקמת במערב העיר בסמוך לצומת חדרה שעל כביש 4. מתחנת אוטובוסים זו יוצאים קווי אוטובוס בין עירוניים לפחות ל-16 ערים (חיפה, נוף הגליל, עפולה, אריאל, זכרון יעקב, רעננה, נתניה, תל אביב, ירושלים ואילת, חריש, קיסריה, טבריה, אור עקיבא, בני ברק, רמת גן, הוד השרון) כשלרוב הערים האלו יוצא יותר מקו אוטובוס בין-עירוני אחד. בנוסף יוצאים מן התחנה קוי אוטובוס עירוניים רבים. את מרבית הקוים שבתחנה מפעילה "אגד" ואת השאר מפעילה חברת "קווים".

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.9%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.7%
גילאי 5 - 9 10.3%
גילאי 10 - 14 9.8%
גילאי 15 - 19 10.4%
גילאי 20 - 29 16.8%
גילאי 30 - 44 20.3%
גילאי 45 - 59 14.3%
גילאי 60 - 64 2.7%
גילאי 65 ומעלה 4.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 7
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 6
תלמידים 3,068
 –  יסודי 1,608
 –  על-יסודי 1,460
מספר כיתות 122
ממוצע תלמידים לכיתה 25.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז חיפה
נפות נפת חיפהנפת חדרה
מפת מחוז חיפה
ערים אום אל-פחםאור עקיבאבאקה אל-גרבייהחדרהחיפהטירת כרמלנשרקריית אתאקריית ביאליקקריית יםקריית מוצקין
מועצות מקומיות בנימינה-גבעת עדהבסמ"הג'סר א-זרקאג'תדלית אל-כרמלזכרון יעקבכפר קרעמעלה עירוןעספיאערערה • פוריידיס • פרדס חנה-כרכורקציר-חרישקריית טבעוןרכסים
מועצות אזוריות אלונהזבולוןחוף הכרמלמנשה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.