פורט סעיד

פורט סעידערבית: بورسعيد, תעתיק מדויק: בוּרְ סַעִיד) עיר נמל במצרים, הנמצאת על חוף הים התיכון, בסמוך לתעלת סואץ. יש לה עיר תאומה בצדה השני של תעלת סואץ בשם פורט פואד. לפורט סעיד יש מעמד של אזור סחר חופשי.

פורט סעיד
بورسعيد
Coat of arms of Port Said Governorate
סמל פורט סעיד
Flag of Port Said Governorate
דגל פורט סעיד
Faehre Port Said
פורט סעיד (2007)
מדינה מצרים  מצרים
מחוז פורט סעיד
שטח 1,351,100,000 מטר רבוע
גובה 6.0 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 524,433 (נכון ל־2010)
קואורדינטות 31°16′N 32°17′E / 31.26°N 32.29°E
אזור זמן UTC +2
http://www.portsaid.gov.eg/default.aspx

היסטוריה

עד שנות ה-60 של המאה ה-20 הייתה עיר זו הגדולה והמבטיחה מבין שלוש ערי התעלה. במהלך מלחמת העולם הראשונה, צבא האימפריה העות'מאנית פלש לעיר בניסיון להשתלט על התעלה, אך נהדף בידי הבריטים ששלטו במצרים.

בעיר היו מתדלקים את האוניות שהגיעו מאירופה ומציידים אותן במים ובמזון. בעיר נבנתה מספנה גדולה והוקמו בה מפעלים לעיבוד כותנה, מזון ומוצרים שהגיעו מאסיה כגון: אורז וטבק. התפתח בה בסיס כלכלי יציב עד מלחמת ששת הימים (1967).

במבצע מוסקטר, שנערך בנובמבר 1956, השתלטו על העיר כוחות של בריטניה וצרפת. ישראל ניצלה השתלטות זו למבצע תושייה, להעלאת יהודי פורט סעיד ופורט פואד לישראל. לנוכח התנגדות בינלאומית נסוגו הכוחות הבריטים-צרפתים מפורט סעיד בדצמבר 1956.

בעקבות מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה שבאה אחריה (1970-1968) נהרסה העיר כמעט לחלוטין ונעזבה. לאחר מלחמת יום הכיפורים (1973) ופתיחתה המחודשת של תעלת סואץ (1975) חזרה העיר לתפקודיה הקודמים והתפתחותה נמשכת, אם כי בקצב נמוך יחסית ובפיגור ביחס ליתר ערי מצרים בבחינת הפיתוח הכלכלי-חברתי. כיום גרים בעיר כחצי מיליון נפש.

זירת קרבות בין ישראל למצרים

פורט סעיד שימשה זירה לקרבות אחדים בין ישראל למצרים:

יהודי פורט סעיד

הקהילה היהודית בפורט סעיד החלה סמוך לתחילת עבודות כריית תעלת סואץ בשנות ה-60 של המאה ה-19. עם פתיחתה והקמת הנמל ב-1869 החלו להגיע סוחרים ובעלי מקצוע חלקם מאירופה וחלקם מעדן הבריטית. בשלב מאוחר יותר הגיעו גם יהודים נתיני האימפריה העות'מאנית, בעיקר מטורקיה וארץ ישראל. בימי פריחתה הגיע מספרם ליותר מאלף נפש והיו בה בית ספר, שני בתי כנסת ורב ששימש גם כמוהל ושוחט. הבולט שביהודיה היה סיימון ארצט (Simon_Arzt) שהקים בה בית כל בו גדול אותו ניהל בשנות ה-30 של המאה ה-20 גדליה ניימן (אביהם של יובל נאמן ורות בן-ישראל). אחרי הקמת מדינת ישראל נותרו בה כ-300 יהודים וכולם עזבוה בעקבות מבצע סיני. היהודים ממוצא עדני שהיו בעלי נתינות בריטית פונו על ידי הבריטים והתיישבו רובם באנגליה. בעלי נתינויות אחרות פונו על ידי הצרפתים ו-68 הועלו על ידי חיל הים הישראלי במבצע תושייה.[1]

הערות שוליים

  1. ^ יעקב רוזן-קניגסבוך, הקהילה היהודית בפורט סעיד אשר בפתחת תעלת סואץ, באתר הארץ, 18 אפריל 2018
אבו עגילה

אַבּוּ עַגֵילַה הוא צומת דרכים במזרח חצי האי סיני שבמצרים, הסמוך לגבול הבינלאומי עם ישראל ונמצא כ-30 קילומטרים מערבית לניצנה וכ-45 קילומטרים דרומית מזרחית לאל עריש. גובה השטח הוא 150 מטר מעל פני הים ובסמוך אליו נמצא ואדי אל עריש. הצומת והמשלטים הסמוכים אליו עמדו במוקד קרבות חשובים במלחמת העצמאות, במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים.

אום כתף

אֻם כּאתף (בערבית: أم كاتف) או אום כתף הוא שמו של האזור הנמצא כ-15 קילומטרים ממזרח לצומת אבו עגילה במזרח סיני. במקום צומת כבישים, כביש אבו עגילה - ניצנה ממערב למזרח וכביש קסיימה - רפיח מדרום לצפון. במקור, השם הוא שמה של שלוחה בכיוון צפון-דרום שגובהה הוא 180 מטר מעל פני הים. מקור השם הוא שמו של צמח המלוח הקיפח אשר נקרא בערבית קטף.באזור הצומת, הנמצא בין המכשולים הטבעיים של ג'בל דלפה ודיונות חול, הוקם על ידי הצבא המצרי מתחם צבאי. מתחם זה עמד במוקד קרבות בין הצבא המצרי לבין צה"ל במלחמת העצמאות, במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים.

אסמאעיליה (עיר)

אִסמאעיליה (בערבית: الإسماعيلية, תעתיק: אלאִסְמאעיליה) היא בירת מחוז אסמאעיליה במצרים. באסמאעיליה (כולל פרבריה הכפריים) כ-750,000 תושבים. אסמעיליה שוכנת על גדתה המערבית של תעלת סואץ, בערך במחצית הדרך בין פורט סעיד בצפון לבין העיר סואץ בדרום. סמוך לאסמאעיליה עובר נתיב השיט של תעלת סואץ באגם תמסח, אחד מן האגמים המרים. העיר משמשת כמרכז מינהלי לרשות תעלת סואץ ונמצא בה ריכוז של בניינים בסגנון קולוניאלי אשר נבנו עוד בימי הקמת תעלת סואץ על ידי הצרפתים ובימי השלטון הבריטי. רוב הבניינים המפוארים בעיר עדיין משמשים בעלי תפקידים במנהלת תעלת סואץ. בזכות שדרותיה המטופחות וגניה הציבוריים זכתה העיר לכינוי "הגן של מצרים".

העיר, אשר הוקמה במהלך תקופת שלטונו של אסמאעיל פאשא, קרויה על שמו.

באסמאעיליה שוכן מטה הארמייה השנייה של הצבא המצרי.

הדלתא של הנילוס

הדלתא של הנילוס (בערבית: دلتا النيل; בתעתיק דלתא אלניל) היא האזור בצפון מצרים שבו נמצא שפך הנהר נילוס לים התיכון, הדומה לאות היוונית דלתא (Δ). זוהי אחת מדלתאות הנהר הגדולות בעולם, המשתרעת לאורך 240 ק"מ של חוף הים התיכון, מאלכסנדריה במערב עד פורט סעיד במזרח. בקצה הדרומי מתחילה הדלתא מצפון לקהיר, ואורכה מצפון לדרום הוא כ-160 ק"מ. שטחה של הדלתא כ-22,000 קמ"ר (בדומה לשטחה של כל ישראל שבגבולות הקו הירוק).

טיבוע המשחתת אילת

טיבוע המשחתת אילת אירע כתוצאה ממתקפת טילי ים-ים SS-N-2 סטיקס, שערך חיל הים המצרי על המשחתת הישראלית אח"י אילת ב-21 באוקטובר 1967, בעת שביצעה סיור במים בינלאומיים בקרבת פורט סעיד. כתוצאה מהמתקפה טובעה המשחתת, 47 מאנשי צוותה נהרגו (מתוכם 15 נעדרים), ו-91 נפצעו. זו הפעם היחידה שבה טובע כלי שיט של חיל הים הישראלי על ידי כוחות אויב. הייתה זו מתקפת טילי ים-ים הראשונה בעולם, אשר לקחיה נלמדו והשפיעו על חילות ים רבים.

מבצע ליידי

מבצע ליידי הוא פשיטה שביצעה שייטת 13 של חיל הים הישראלי על נמל פורט סעיד במהלך מלחמת יום הכיפורים בלילה שבין 16 ל-17 באוקטובר 1973. בפעולה הוטבעו ארבעה כלי שיט מצרים. שני לוחמים של שייטת 13 הוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע.

מבצע רודוס

מבצע רודוס הידוע גם כמבצע שדואן הוא מבצע צה"לי שהתרחש ב-22 בינואר 1970, במהלך מלחמת ההתשה באי שדואן (شدوان), אי אלמוגים בים סוף, דרומית-מערבית לשארם א-שייח.

מטרות המבצע היו לקיחת שבויים מצריים כ"קלפי מיקוח" והמשך התשת הצבא המצרי.

מבצע תושייה

מבצע תושייה הוא מבצע ישראלי שנערך בחודש נובמבר 1956, להעלאת יהודים מפורט סעיד ופורט פואד שבמצרים לישראל.

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת סיניבמסגרת מבצע מוסקטר השתלטו כוחות של בריטניה וצרפת על הערים פורט סעיד ופורט פואד שבפתחה הצפוני של תעלת סואץ. בחסות המבצע הגיעה לפורט פואד ב-10 בנובמבר 1956, בטיסה מקפריסין יחד עם גדוד מודיעין צרפתי, חוליה של שלושה ישראלים, שני קצינים (לובה אליאב ואברהם דר) והאלחוטן טומי אריאלי, במדים צרפתיים. רופא האונייה היה ד"ר מוריס טימורטש (מעוז) ששרת כקצין מילואים, בשייטת. כמטרתה של החוליה הייתה להגיע לקהיר עם הכוחות הצרפתיים, לשם שחרור עצורי "העסק הביש". עצירת הלחימה הכשילה תוכנית זו, ודר החליט להחליפה בפעולה לחילוץ יהודי פורט סעיד.

בעזרתם של אלי מאיו, בנו של ראש הקהילה היהודית בפורט סעיד, וז'אק עבו, בנו של שמש בית הכנסת בעיר, שכנעו דר ואליאב 67 מאנשי הקהילה היהודית, שמנתה כ-200 נפש, לעזוב בחשאי את מצרים, ולהגיע לישראל. התכנון המקורי היה להוביל את העולים בדרך היבשה, אך ב-11 בנובמבר הציעה החוליה למטה המבצע בישראל להוביל את העולים דרך הים.

המשימה הוטלה על חיל הים הישראלי, שגייס למטרה זו שתי ספינות דיג ישראליות, שהוסוו כספינות איטלקיות. שמה של ספינת הדיג אופיר שונה ל"קאסטלה מארה" ושל ספינת הדיג סער- ל"אפרודיטה". השתיים יצאו מנמל חיפה, ולוו על ידי טרפדת של חיל הים בפיקודו של מפקד פלגת הטרפדות, סא"ל נפתלי רוזן. במרחק 20 מייל מנמל פורט סעיד נפרדה הטרפדת משתי הספינות. בנמל פורט סעיד עלו העולים לשתי אסדות נחיתה של הצי הצרפתי, שהובילו אותם לשתי הספינות הישראליות, שהפליגו חזרה לישראל. בבוקר 18 בנובמבר הגיעו הספינות לנמל חיפה. לובה אליאב, שהספיק לטוס מפורט סעיד לקפריסין ומשם לישראל, המתין לבאים. מהנמל הועברו העולים אל שער העלייה.

זמן קצר לאחר המבצע הכוחות הצרפתים בפורט סעיד העבירו עוד 170 מיהודי העיר לצרפת, בדרך הים.

מחוזות מצרים

מבחינה אדמיניסטרטיבית מצרים מחולקת ל-27 מחוזות (محافظة). כל מחוז מחולק לנפות.

מעבר המיתלה

מעבר המיתלה (בערבית: ممر متلة) הוא מעבר יבשתי בין שני רכסי הרים במערב חצי האי סיני. אורכו של המעבר הוא 32 קילומטר וכיוונו הכללי הוא מזרח-מערב. קצהו המערבי נמצא כ-35 קילומטר ממזרח לתעלת סואץ. למעשה, מעבר המיתלה נמצא בקצהו המערבי של המעבר, בעוד ששם קצהו המזרחי, בו התרחש קרב המיתלה במלחמת סיני, הוא מעבר אל חיטאן.חשיבותו של המעבר נובעת מהיותו אחד משני המעברים היחידים (השני הוא מעבר הגידי) המאפשרים תנועה רכובה מחלקה הדרומי של תעלת סואץ אל מרחבי חצי האי סיני. בצדו המזרחי של המעבר בולט ג'בל חיטאן, שנמצא מדרום למעבר. המעבר מהווה חלק מדרך קדומה שחצתה את מדבר סיני והובילה מקצהו הצפוני של מפרץ סואץ אל קצהו הצפוני של מפרץ אילת. קיימת סברה כי מקור שם המעבר הוא "טלע" (לעלות בערבית) וכי מיתלה הוא למעשה "מטלע", כלומר - מעלה.

בצדו המזרחי של המעבר ניצבה עד שנהרסה "מצבת פרקר" לציון שמו של קולונל פרקר (Alfred Chevallier Parker) שהיה המושל הבריטי של סיני בשנים 1907-1910 ו-1918-1923 וכונה גם "פרקר באשה". המצבה הוקמה בפתח המעבר על ידי יורשו בתפקיד, קלוד ג'רוויס, מאחר שפרקר היה זה שיזם את סלילתה של דרך העפר הראשונה בתוך המיצר.

ממזרח למעבר, בסמוך למצבת פרקר, נמצא צומת דרכים שזכה מאוחר יותר לכינוי "צומת פרקר". הכביש צפונה מוביל לביר תמדה ולביר גפגפה. הכביש דרומה מוביל למבצר קלעת אל ג'ונדי ולראס סודר. הכביש מזרחה מוביל לנח'ל, לראס א-נקב ולאילת והכביש מערבה עובר במעבר המיתלה וממשיך מערבה עד לתעלת סואץ.

המעבר התפרסם בעת שב-1956 במבצע קדש, הוצנח בפתחו המזרחי גדוד 890 של חטיבת הצנחנים (חטיבה 202), בפיקודו של רב-סרן רפאל איתן. צניחה זו, שכונתה מבצע מכבש, היוותה את הצניחה הקרבית הראשונה של צה"ל. אל כוח זה חברו למחרת יתר הכוחות של חטיבת הצנחנים, בפיקודו של אריאל שרון, שחצו בצורה רכובה את חצי האי סיני. באותו יום ולמחרת, נוהל קרב המיתלה - קרב קשה בין כוח הצנחנים ובין כוח המגן המצרי, שהשתייך לגדוד החמישי בצבא המצרי, על השליטה במעבר. בקרב זה התפרסם מיתוס הגבורה של יהודה קן דרור אשר נהרג בעת משימתו למשוך אליו את אש החיילים המצרים. על משימה זו הוענק לו עיטור הגבורה. הכוח הישראלי הצליח להשתלט על העמדות השולטות ועל המעבר כולו.

ב-1967, במלחמת ששת הימים, נלכדה במעבר שיירת אספקה גדולה של הצבא המצרי והופצצה על ידי חיל האוויר הישראלי. בהפצצה זו נפגעו והושמדו עשרות כלי רכב מצרים. מאוחר יותר, הגיע לפתחו המזרחי של המעבר, כוח שריון מחטיבה 200 בפיקוד אל"ם יששכר שדמי (מאוגדת אברהם יפה) וניהל קרב כנגד הטנקים המצרים הנסוגים ופגע בעשרות מהם.

במלחמת יום הכיפורים נערך כוח צה"לי, בפיקודו של אלוף מנחם מרון במעברי המיתלה והגידי, במטרה לשמש כוח עתודה לבלימה במידה והצבא המצרי יצליח לפרוץ את קווי צה"ל שממזרח לתעלת סואץ. בקרב ואדי מבעוק ב-14 באוקטובר 1973 נמנעה פריצה של המצרים לכיוון המעבר.

פורט סעיד (מחוז)

מחוז פורט סעיד (בערבית: محافظة بورسعيد) הוא מחוז בצפון מרכז מצרים השוכן על גדות תעלת סואץ ובחלקו הצפוני עם הים התיכון ובירתו היא העיר פורט סעיד.

במחוז קיימות שתי ערים בלבד וכמעט כל תושבי המחוז מתגוררים בפורט סעיד ובפורט פואד. במחוז קיים נמל פורט סעיד לסחורות ולתיירות.

פורט פואד

פורט פואד (בערבית: بور فؤاد) היא עיר במצרים, בפתחת תעלת סואץ על גדות הים התיכון. פורט סעיד, הממוקמת בצדה השני של התעלה, היא העיר התאומה שלה.

העיר הוקמה בשנת 1927 כדי להגביר את התנועה והאיכלוס באזור, ונקראה על שמו של מלכה הראשון של מצרים בעידן החדש פואד הראשון.

בעת מבצע קדש הופגזה העיר ונפגעה קשות מירי של הצי הצרפתי והצי המלכותי האנגלי. ב"מוזיאון המלחמה" מתועדים הקרבות הקשים שאירעו באזור במהלך ההיסטוריה ובין השאר הקרבות עם הצבא הישראלי בשנת 1967 ובשנת 1973. בקרבות מלחמת יום הכיפורים, ב-22 באוקטובר, פיקד מתן וילנאי על כוח משימה מיוחד שפעל בחזית המצרית, אשר כלל את סיירת חרוב וכוח של שייטת 13. הכוח עמד לבצע פשיטה על פורט פואד, אולם זו בוטלה בשל כניסת הפסקת האש הראשונה לתוקפה. כיום מצוי בפורט פואד בסיס הגנה אווירית של הצבא המצרי.

העיר נמצאת על האי פורט פואד, כשמצפונה הים התיכון וממערבה תעלת סואץ. ניתן להגיע אליה באמצעות מעבורת מפורט סעיד. בשנת 2016 נפתח גשר צף המאפשר להגיע אליה.

פלוסיום

פלוסיום (ביוונית: Πηλούσιον) הייתה עיר בקצה המזרחי של הדלתא של הנילוס, כ-30 קילומטר מדרום מזרח לעיר המודרנית פורט סעיד. במהלך ההיסטוריה ניתנו לעיר שמות שונים. בעת מצרים העתיקה נודעה העיר תחת השם סינה או פר-אמון (מקדש-אמון), בעברית ידועה העיר בשם סין, בערבית ידוע האתר בשם תל אל-פראמא (בערבית: الفرما). האגיפטולוג האנגלי אלן גרדינר, העלה השערה בשנות ה-20 של המאה ה-20 שבפלוסיום שכנה עיר הבירה פר-רעמסס שבנה רעמסס השני, אך בשנות ה-60 של המאה ה-20 נתגלתה ונחפרה פר-רעמסס במיקום אחר, כ-100 ק"מ צפונית-מזרחית לקהיר ו-80 ק"מ מערבית לאיסמעיליה.

פעולת פורט סעיד (1967)

פעולת פורט סעיד הייתה פשיטה שבוצעה בלילה הראשון של מלחמת ששת הימים על ידי לוחמי שייטת 13 שחדרו לנמל פורט סעיד במצרים על גבי "חזירים" במטרה לפגוע בכוחות ימיים מצריים שבו. כוח הצוללים סקר מקרוב את בריכות העגינה בנמל ולא מצא כלי שיט מצריים. הכוח הצליח להתחמק ממערכת ההגנה, יצא מהנמל ונאסף. מפגש בין טרפדות של חיל הים הישראלי לספינות טילים מצריות מדגם "אוסה" הבריח אותן לנמל.

פתחת רפיח

פתחת רפיח היא אזור גאוגרפי הנמצא מדרום וממערב לעיר רפיח, בקצהו הצפון מזרחי של חצי האי סיני. האזור הוא מישורי עם קרקע חולית אך עבירה בחלקה לרכב. הפתחה משתרעת על פני שטח של כ-250 קמ"ר. גבולה הצפוני בים התיכון והדרומי בשטחי החוליות של חולות חלוצה והמשכן מעבר לגבול המצרי. גבולה המזרחי הוא העיר רפיח והמערבי הוא חולות שיח' זוויד וביר א-ח'רובה.באזור זה נסללה מסילת הברזל שחיברה בין רפיח ואל עריש ונסללו כבישי אורך ורוחב. כמו כן, הוקמו בזמן מלחמת העולם השנייה, מדרום מערב לרפיח, מחנות גדולים של הצבא הבריטי. הנקודה המרכזית באזור היא צומת רפיח אשר בו מצטלבים כביש עוקף עזה (המשכו של כביש 4) הממשיך לכיוון אל עריש וכביש רפיח - עוג'ה אל חפיר.

מיקומה האסטרטגי של הפתחה כמעבר המועדף בין ארץ ישראל וחצי האי סיני הביא לכך שניטשו עליה שלושה קרבות גדולים במלחמות בין ישראל ומצרים במאה ה-20. בשלושת הקרבות הללו הוחזקו מערכי פתחת רפיח על ידי הצבא המצרי והותקפו על ידי צה"ל.

בשנים בהן החזיקה ישראל בסיני, ממלחמת ששת הימים ועד הסכם השלום בין ישראל למצרים, הוקמו בפתחת רפיח מספר מושבים וקיבוצים של מתיישבים ישראלים. יחד עם העיר ימית, אשר הוקמה מצפון לפתחה, על שפת הים התיכון, נקרא אז האזור חבל ימית. בעקבות הסכם השלום ופינוי סיני על ידי ישראל, פונו יישובים אלו ונהרסו.

באזור הפתחה יושבים בדואים ממטות הארמילאת והסווארקה.

קרב פורט סעיד

קרב פורט סעיד הוא הקרב הימי הראשון בין חיל הים הישראלי לחיל הים המצרי במלחמת יום הכיפורים. הקרב נערך בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר בין ספינות טילים ישראליות לספינות טילים מצריות בקרבת נמל פורט סעיד. השתתפו בו גם ספינת מטולי רקטות מצריות ומטוסי פנטום וסקייהוק של חיל האוויר הישראלי. מטוס פנטום הטביע בקרב סטי"ל מצרי מדגם אוסה.

קרב רומני (קרב ימי)

קרב רומני היה קרב ימי לילי שהתרחש כחודש לאחר הפסקת האש במלחמת ששת הימים, ב-11 ביולי 1967 סמוך לחוף רומני שבצפון מערב חצי האי סיני, בין כוח של חיל הים הישראלי ובו משחתת ושתי טרפדות, לבין כוח של חיל הים המצרי ובו שתי טרפדות. הקרב נמשך 25 דקות ובסופו התפוצצו כלי השיט המצריים מהחימוש שנשאו על סיפונם וטבעו. לכוח הישראלי מספר פצועים קל מרסיסי פיצוץ טרפדת מצרית בקרבת אח"י אילת.

תעלת סואץ

תעלת סואץ (בערבית: قناة السويس) היא תעלת מים מלאכותית העוברת במצרים, ממערב למדבר סיני ומשמשת למעבר אוניות ממזרח אסיה, האוקיינוס ההודי והים האדום, לים התיכון ולאירופה. אורכה 162.5 ק"מ והיא נמתחת בין הערים פורט סעיד ופורט פואד בצפון, לבין העיר סואץ בדרום, ולאורכם של שלושה ממחוזות מצרים: פורט סעיד, אסמאעיליה וסואץ. רוחבה של התעלה נע בין 250 ל-500 מטרים, ועומקה בין 10 ל-20 מטרים.

חשיבותה הגדולה של התעלה היא מתן האפשרות לספינות הנעות בין אסיה לאירופה להימנע מהצורך להקיף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה והאוקיינוס האטלנטי הסוער, ובכך לקצר ולהוזיל משמעותית את הדרך.

התעלה מהווה כיום את קו הגבול בין יבשת אסיה ליבשת אפריקה. בין מלחמת ששת הימים (1967) ועד מלחמת יום הכיפורים הייתה התעלה גם קו הגבול בין ישראל למצרים. ישראל עזבה את האזור בהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים שנחתם ב-1974. ב-6 באוגוסט 2015 נחנכה תעלת סואץ החדשה המקבילה לתעלה הקיימת ואורכה 72 ק"מ. בכך מתאפשרת תנועה דו-סטרית של אוניות. תקוות המצרים שהתעלה הכפולה תניב הכנסה של כ-13 מיליארד דולר בשנה, כפליים מן ההכנסה הנוכחית ותייצר "מיליון" (לדברי נשיא מצרים א-סיסי) משרות חדשות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.