פורטוגל

הרפובליקה הפורטוגליתפורטוגזית: República Portuguesa) היא מדינה בדרום מערב אירופה הגובלת בספרד בחלקו המערבי של חצי האי האיברי. תחת ריבונותה מספר איים באוקיינוס האטלנטי (חבלי פורטוגל האוטונומיים) בהם האיים האזוריים ואיי מדיירה. בני פורטוגל מכונים פורטוגזים, כשם שפתם – פורטוגזית.

בעברה הייתה פורטוגל מעצמה קולוניאלית ימית (ראו האימפריה הפורטוגלית), חלוצת עידן התגליות האירופי ושלטה בחלקים גדולים באפריקה ודרום אמריקה ובמסחר בין אירופה למזרח הרחוק והודו. פורטוגזית, השפה המדוברת בפורטוגל, מדוברת גם במושבותיה לשעבר, כגון בברזיל שבאמריקה הדרומית, אנגולה שבאפריקה, ומקאו שבמזרח הרחוק.

הרפובליקה הפורטוגלית
República Portuguesa
Flag of Portugal Coat of arms of Portugal
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

גיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניה הצפוניתקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקוPortugal in European Union (-rivers -mini map).svg
מוטו לאומי אין
המנון לאומי A Portuguesa
יבשת אירופה
שפה רשמית פורטוגזית[1]
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
ליסבון
38°42′N 9°11′W / 38.700°N 9.183°W
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
מרסלו רבלו דה סוזה
אנטוניו קושטה
הקמה
- עצמאות
868
1128 וב-1143
שטח[3]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
92,090 קמ"ר 
112 בעולם
0.5%
אוכלוסייה[4]
(הערכה ליולי 2018)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

10,355,493 נפש 
87 בעולם
112.45 נפש לקמ"ר
93 בעולם
תמ"ג (PPP)[5]
(הערכה לשנת 2017)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

314,100 מיליון $ 
55 בעולם
30,332 $
65 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[6]
(2017)

- דירוג עולמי

0.847 
42 בעולם
מטבע אירו[2] ‏ (EUR)
אזור זמן UTC 0 - -1
סיומת אינטרנט .pt
קידומת בינלאומית 351

מקור השם

השם פורטוגל נגזר מהשם הלטיני-רומאי "פורטוס-קאלה" (Portus Cale). "קאלה" היה שמו של יישוב פרימיטיבי, הממוקם בשפך נהר הדואורו, שנשפך לאוקיינוס האטלנטי, בצפונה של פורטוגל. במהלך המלחמה הפונית השנייה (בסוף המאה השלישית לפנה"ס), פלשו הרומאים לחצי האי האיברי, כדי להתעמת עם צבא קרתגו, וכבשו את אזור קאלה (נמל שהוקם על ידי יורדי ים יוונים, באתר בו נמצאת העיר אופורטו המודרנית). מעתה, כינו הרומאים את היישוב בשם "פורטוס-קאלה" (נמל - Portus בלטינית) . במהלך ימי הביניים, החלו הויזיגותים לכנות את הסביבה של קאלה בשם פורטוקלה. בין המאה השביעית למאה השמינית, נגזר שם חדש – פורטוגלה. המינוח שימש להתייחסות לאזור התחום בין נהר הדוארו לנהר המיניו, שהפך לגבול בין פורטוגל לספרד.

יש הגורסים[דרוש מקור] כי המילה "קאלה" נגזרת מהמילה היוונית קאלס שפירושה "יפה", בהתייחס ליופיו של עמק הדוארו, שבו החליטו היוונים, בעבר הרחוק, להקים מושבות. בעקבות היוונים, באו הפניקים, ואלה ביטאו את המילה כקאלה, וכך גם, מאוחר יותר, הרומאים. אחרים גורסים[דרוש מקור] כי קאלה נגזרת משפתם של העמים הגלאיקים, ששכנו גם כן באזור.

פירוש המילה פורטו (Portu) בעברית - נמל. שמה של העיר המודרנית אופורטו (Oporto), שנמצאת באותו האזור, לחופי האוקיינוס האטלנטי, נגזר ממילה זו.

היסטוריה

בימי הביניים

בשנת 1249, כבש המלך אפונסו השלישי את פארו בדרום, ובכך הייתה פורטוגל לממלכה הנוצרית הראשונה בחצי האי האיברי אשר נשלם בה תהליך הרקונקיסטה, גבולות פורטוגל של המאה ה-13 הם גם גבולות פורטוגל של ימינו.

המאה ה-15 עד המאה ה-19

במהלך עידן התגליות, בין המאה ה-15 למאה ה-16, הרחיבה פורטוגל את אחיזתה הקרקעית מעבר לים, וכפועל יוצא הפכה למעצמה עולמית החולשת על אימפריה רחבת ידיים. היא הפכה להיות מעצמה בעקבות יורדי ים שיצאו בשליחותה ואשר גילו את הנתיב הימי בין אירופה להודו, וחוזה טורדסיאס משנת 1494 אשר הסדיר את חלוקת העולם החדש בינה ובין ספרד.

רעידת האדמה והצונאמי של 1755, אשר הרגו יותר משליש מאוכלוסייתה של עיר הבירה ליסבון והחריבו את רובה של העיר העתיקה, היו בעלי השפעה על הפוליטיקה הפנימית. ב-1808, נכבשה פורטוגל על ידי צרפת במסגרת המלחמות הנפוליוניות. בית המלוכה הפורטוגלי ברח לברזיל. זמן קצר לאחר מכן, הכריזה ברזיל על עצמאותה תחת שלטונו של פדרו הראשון, יורש העצר הפורטוגלי, שהכתיר עצמו כקיסר ברזיל.

המאה ה-19 אופיינה בליברליזם. המחלוקת בין קיסר ברזיל פדרו הראשון הליברל לבין אחיו מלך פורטוגל מיגל השמרן אשר הדיח את מריה הראשונה, בתו של קיסר ברזיל מכס המלוכה של פורטוגל, הובילה למלחמת אזרחים בין השנים 1832–1834 ולחוקה חדשה ב-1836. בפוליטיקה ובחברה בפורטוגל של המאה ה-19 שרר חוסר יציבות.

המאה ה-20

ב-1910 הוכרזה פורטוגל כרפובליקה, והמלך יצא לגלות בממלכה המאוחדת.

בשנים 1932 עד 1968 התקיימה בפורטוגל דיקטטורה בראשותו של אנטוניו דה אוליביירה סלזאר.

בזמן מלחמת העולם השנייה הוביל סלזאר את פורטוגל בדרך האמצע בין בעלות הברית ומדינות הציר. ברית הנייטרליות האיברית נחתמה בין שני העריצים, הספרדי פרנקו והפורטוגלי סלזאר בשנת 1939. סלזאר אף סיפק עזרה לבעלות הברית והרשה להן להשתמש באיים האזוריים כבסיס. הוא הבין כי אם יצטרף למלחמה לצד גרמניה, יוביל המאבק עם בריטניה לאובדן המושבות הפורטוגליות באפריקה ובאסיה.

ב-1945 שלטה פורטוגל באיים האזוריים, מדיירה, איי כף ורדה, סאו טומה ופרינסיפה, אנגולה, גינאה ביסאו, קבינדה, מוזמביק, המושבות גואה, דאמאן ודיו בהודו, מקאו בסין, ומזרח טימור בדרום מזרח אסיה. סלזאר לא ראה צורך להרחיב את המושבות, אך ראה צורך להבטיח את המשך השליטה בהן. המושבות היו הבסיס לגאוותה הלאומית של פורטוגל שראתה עצמה ככוח הקולוניאלי השלישי בחשיבותו בעולם. גם לאחר שהחל תהליך הדה קולוניזציה באסיה ובאפריקה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, סירבה פורטוגל בכל תוקף להעניק עצמאות למושבותיה. סלזאר התעלם מגינוי מדיניותו באו"ם ודיכא את התנועות הלאומיות במושבות בכח רב ובשפיכות דמים, שהגיעה לשיאה במרד באנגולה ב-1961 בו נהרגו כ-50,000 אנגולים וכ-2,000 חיילים פורטוגלים.

פורטוגל הצטרפה לברית נאט"ו בשנת 1949, והדגישה את מעמדה כבסיס כנגד הקומוניזם, אך נותרה מדינה מסתגרת וחשדנית, שלא איפשרה השפעה חיצונית. ב-14 בדצמבר 1955 הצטרפה פורטוגל לאו"ם. ב-1968 לקה סלזאר במוחו, דבר שהכריח את הנשיא אמריקו טומאש לפטר אותו מתפקידו. ממשיכו בתפקיד היה מרסלו קייטנו, אשר המשיך בקו של דיקטטורה שמרנית, שבו נקט סלזאר.

1974 והלאה

בשנת 1974 הובילו קציני צבא צעירים, שקצו בשלטון השמרני, במלחמות הקולוניאליות, ובסגירותה של פורטוגל לעולם, מהפכה ללא שפיכות דמים שכונתה מהפכת הציפורנים, (שכן החיילים שביצעו את המהפכה הכניסו פרחי ציפורן לקני רוביהם על מנת להדגיש כי מדובר במהפכה שקטה). המהפכה הובילה להדחתו של קייטנו ולרפורמות דמוקרטיות נרחבות, אשר הביאו את הדיקטטורה הסלזארית לסיומה, והובילו לשחרור המושבות באנגולה ומוזמביק.

בבחירות הדמוקרטיות שנערכו באפריל 1976 הסוציאליסטים זכו במספר מושבים מספיק בפרלמנט על מנת להקים ממשלת מיעוט בראשותו של מריו סוארש. לממשלה זו התנגדו הקומוניסטים משמאל, והשמרנים מימין, וסוארש נאלץ להתפטר מתפקידו בשנת 1978. האווירה השמאלית שהביאה עמה המהפכה התפוגגה, וממשלות השמאל פינו את מקומן לסדרת ממשלות שמרניות עד 1983, עת זכה שוב סוארש בבחירות, וכיהן כראש ממשלה שוב עד 1985. הישגו העיקרי בתקופה זו היה כניסת פורטוגל לאיחוד האירופי ב-1986. ב-1999 העבירה פורטוגל לסין את מקאו, השריד האחרון לאימפריה הפורטוגלית.

פוליטיקה

פורטוגל היא רפובליקה דמוקרטית, המתנהלת על פי חוקת 1976. ליסבון היא בירתה. כמו מרבית מדינות אירופה, לפורטוגל אין דת רשמית. הנשיא נבחר אחת לחמש שנים, ותפקידו הוא בעיקר סמלי ולא ביצועי. הנשיא הנוכחי הוא מרסלו רבלו דה סוזה. למדינה פרלמנט יחיד (אוניקמרלי) המונה 230 חברים, הנבחרים אחת ל-4 שנים. בפרלמנט הפורטוגלי שתי מפלגות עיקריות, המפלגה הסוציאליסטית והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (שלמרות שמה היא מפלגת ימין-מרכז). ראש הממשלה הנוכחי הוא אנטוניו קושטה מהמפלגה הסוציאליסטית.

כלכלה

פורטוגל היא אחת המדינות הפחות עשירות במערב אירופה. חלק גדול יחסית מאוכלוסייתה עוסק בחקלאות, בין השאר בגידול ירקות, פירות (בעיקר גפנים ליין ולצימוקים), זיתים ואלוני שעם, וכן דיג. ענפי התעשייה העיקריים הם עיבוד תוצרת חקלאית, יצור סרדינים, צימוקים, יין ושמן זית. משנות ה-60 חלה התפתחות ניכרת גם בענפי תעשייה שאינם מבוססים על חקלאות.

אוצרות הטבע של פורטוגל הם: פחם, ברזל, נחושת, טונגסטן ובדיל ששימשו יסוד להקמת תעשייה כבדה. בערים פורטו ובראירו פותחה תעשיית ברזל ופלדה. כן הוקמו בתי-זקוק לנפט ותעשייה פטרו-כימית. ענף כלכלי חשוב בפורטוגל הוא הצי הסוחר.

בשנת 1986 הצטרפה פורטוגל לאיחוד האירופי והחל משנת 1999 אימצה את מטבע האירו.

גאוגרפיה ואקלים

פורטוגל ממוקמת בחצי האי האיברי ממערב לספרד ותחומה מדרום וממערב על ידי האוקיינוס האטלנטי. ממערב ומדרום-מערב לה במרחק רב שוכנים האיים האזוריים ומדיירה שהם חלק מהמדינה (חבלי פורטוגל האוטונומיים). אורכה מצפון לדרום 560 ק"מ, ורוחבה ממזרח למערב 220 ק"מ. הרכס הגבוה ביותר הוא סרה דה אשטרלה, שההר הגבוה בו הוא הר טור (1993 מטר). שנת 1945 הייתה השנה הקרה ביותר בתולדות פורטוגל מאז החלו המדידות ובעיר הבירה ליסבון אף ירד שלג.

האקלים בפורטוגל, לפי שיטת קפן הוא אקלים ים-תיכוני.

דמוגרפיה

"Await" by Canovu - Child tugging adult's hand, Portugal 2014
אנשים ברחוב בפורטוגל

האוכלוסייה בפורטוגל, אשר מונה כ 10.8 מיליון תושבים (2015), אחידה למדי מבחינה אתנית, דתית ולשונית. העם הפורטוגלי נוצר מתערובת של עמים איברים (בפרט לוזיטנים) וקלטים, עם השפעות מסוימות של הרומאים, הגרמאנים, המורים, האנוסים וכן קבוצות נוספות. קיימים הבדלים תרבותיים מסוימים בין תושבי הערים הגדולות, העיירות והאזורים החקלאיים, אך ההבדלים בין אזורים שונים במדינה קטנים ביחס למדינות אירופיות אחרות.

פרט לתושבים שמוצאם פורטוגלי, ישנה בפורטוגל אוכלוסיית מהגרים, המונה נכון לעשור הראשון של המאה ה-21 כ-5 אחוז מכלל האוכלוסייה. ארצות המוצא עיקריות של מהגרים אלו הן המושבות הפורטוגליות לשעבר באסיה ובאפריקה, (בעיקר כף ורדה וגינאה ביסאו), ארצות מזרח אירופה, ברזיל, ובמידה פחותה סין, בריטניה (בעיקר פנסיונרים) וספרד. נוסף למהגרים, קיים גם מיעוט קטן של צוענים, המונה כ-50,000 נפש.

הדת השלטת היא נצרות קתולית, אליה השתייכו ב-1995 כ-94 אחוזים מן האוכלוסייה.

השפה הפורטוגלית מדוברת בכל המדינה, מלבד מספר כפרים באזור מירנדה דה דואורו שבצפון מזרח המדינה, הדוברים מירנדזית.

יהדות פורטוגל

הידיעות הראשונות על ישיבת יהודים בפורטוגל הן מהמאה ה-12 וכבר אז היו קיימים רבעים יהודיים בליסבון, בז'ה וסנטרן. ב 1492, בעת גירוש היהודים מספרד, כ-150,000 יהודים מספרד הורשו להתיישב בפורטוגל לאחר ששילמו כופר גדול לשלטון. בשנת 1521 החלה לפעול בפורטוגל האינקוויזיציה הפורטוגלית והועלו באש ראשוני "הנוצרים החדשים". באופן פורמלי לא נותרו יהודים בפורטוגל, אולם רבים מהיהודים חיו כאנוסים ושמרו בסתר על זהותם היהודית. רבים מהאנוסים בפורטוגל היגרו למרוקו, תוניסיה, לוב, סלוניקי, אמסטרדם, אנגליה, ברזיל והאימפריה העות'מאנית, וחזרו בגלוי ליהדות.

נכון לעשור הראשון של המאה ה-21 יש בפורטוגל כ-750 יהודים, רובם בליסבון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מירנדזית מוכרת כשפה רשמית בעיירה אחת.
  2. ^ לפני 2000 - אסקודו פורטוגלי.
  3. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
  4. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  5. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  6. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
אופ"א

איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות (באנגלית Union of European Football Associations, בראשי תיבות UEFA) הוא הגוף המנהל של הכדורגל האירופי. הגוף מייצג את התאחדויות הכדורגל של אירופה, ומארגן 9 תחרויות לנבחרות ו-4 תחרויות למועדונים באירופה, עם שליטה על הפרס הכספי, לוח זמנים וזכויות השידור לתחרויות האלו. הוא אחד משש הקונפדרציות היבשתיות של פיפ"א.

אופ"א היא הגדולה והחזקה ביותר בצד הכספי ובהשפעתה על המשחק העולמי משאר הקונפדרציות. כמעט כל הכדורגלנים הטובים בעולם משחקים בליגות אירופה עקב המשכורות המשולמות ממועדוני הכדורגל העשירים בעולם, בפרט באנגליה, איטליה, ספרד וגרמניה. רבות מהנבחרות החזקות בעולם נמצאות באירופה, ומתוך 32 הנבחרות במונדיאל 2018, 13 הן מאופ"א. בעבר אף היו הנבחרות מאירופה רוב של המשתתפות במונדיאל.

אירו

האֵירוֹ (סמל: €; קוד: EUR) הוא המטבע האחיד של תשע־עשרה מתוך עשרים ושמונה המדינות החברות באיחוד האירופי, מדינות אלו מכונות גוש האירו. האירו הוא המטבע השני הנסחר ביותר בשוק מטבע החוץ אחרי הדולר אמריקני. האירו מחולק ל-100 סנט.

על האירו אחראים הבנק המרכזי האירופי והבנקים המרכזיים הלאומיים של המדינות החברות. הבנק המרכזי האירופי (שמקום מושבו בפרנקפורט) אחראי בלעדית על המדיניות המוניטרית של האיחוד המוניטרי האירופי, בעוד שהבנקים המרכזיים הלאומיים, הכפופים לבנק המרכזי האירופי, אחראיים על הנפקת השטרות והמטבעות והפצתם ברחבי גוש האירו, ועל תפעול מערכת התשלומים של גוש האירו.

אנגולה

רפובליקת אנגולה (בפורטוגזית: República de Angola) היא מדינה בדרום-מערב אפריקה, הגובלת בנמיביה בדרום, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו בצפון, ברפובליקה של קונגו ממובלעת קבינדה בצפון ובזמביה במזרח. בירת המדינה היא לואנדה. אנגולה הייתה עד 1975 מושבה של פורטוגל, ולאחר שחרורה פרצה בה מלחמת אזרחים שנמשכה כמעט 30 שנים וגרמה נזק עצום למדינה. אנגולה עשירה באוצרות טבע, בהם נפט ויהלומים.

בנפיקה ליסבון

בנפיקה ליסבון (בפורטוגזית: Sport Lisboa e Benfica) הוא מועדון כדורגל פורטוגלי מהעיר ליסבון.

גירוש ספרד

גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה בשנת 1492 ה'רנ"ב של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר. גירוש בתנאים שונים מעט הוחל חמש שנים מאוחר יותר, בשנת 1497 ה'רנ"ז, על יהודי פורטוגל. עוד שנה אחר כך, בשנת 1498 ה'רנ"ח, גורשו גם יהודי ממלכת נווארה.

הגירוש התבצע מכח צו שנחתם בידי פרדיננד השני מלך ארגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה, ב-31 במרץ 1492 ופורסם ב-29 באפריל, ג' בניסן הרנ"ב. נאסרה בחוק ישיבתם של יהודים בקסטיליה ואראגון, והם הועמדו בפני הברירה להתנצר או לעזוב עד ל-31 ביולי, ז' באב ה'רנ"ב. חלק גדול מהיהודים העדיפו להתנצר לפחות למראית עין, ונותרו בספרד יחד עם מאות אלפי "נוצרים חדשים" או "מראנוס", צאצאי יהודים שהתנצרו במאה הקודמת מאז גזירות קנ"א אך לא נטמעו בחברה הספרדית הכללית שהוסיפה לנהוג בהם בחשד מסוים. רבים מהמומרים הוסיפו לקיים את יהדותם בסתר כאנוסים. אף כי אין אפשרות להעריכו במדויק, רוב ההיסטוריונים אומדים את מספר המגורשים מספרד ב-1492 בין 40,000 ל-160,000 נפש. המגורשים עזבו את ספרד לארצות השוכנות לחופי הים התיכון אל צפון אפריקה ולאימפריה העות'מאנית, ובגלים למערב ומרכז אירופה.

הצו שיקף מדיניות של הכתר הספרדי שביקש ליצור חברה נוצרית אחידה, ללא מיעוטים דתיים. במקביל לגירוש היהודים פעלו השלטונות גם לדחיקת המוסלמים מספרד. לאחר סידרה של גירושי מוסלמים מאזור גרנדה הוציאה ממלכת קסטיליה בשנת 1502 צו מלכותי המורה למוסלמים בממלכות להתנצר או לעזוב. בעקבות הצו בחרו רבים מהמוסלמים להתנצר לפחות למראית עין והיתר גורשו (המומרים ממוצא מוסלמי התמרדו מספר פעמים והוסיפו לעורר חשש; ב-1609 גורשה אוכלוסייה זו על אף היותה נוצרית להלכה). בשנת 1507 הורחב צו גירוש היהודים על כל תחום השליטה של מלכי ספרד: דרום איטליה, סיציליה וסרדיניה.

גירוש היהודים מספרד סימן את סיומו של פרק בתולדות עם ישראל. הוא הותיר רושם משמעותי בספרות, בשירה, בספרות ההלכה בדורות הבאים ובהתפתחות הקהילות היהודיות שאליהן הגיעו המגורשים מחצי האי האיברי, ומאוחר יותר גם צאצאי האנוסים.

האימפריה הפורטוגזית

האימפריה הפורטוגזית (בפורטוגזית: Império Português) הייתה אימפריה קולוניאלית ימית שנוצרה בעקבות תגליותיהם של הספנים הפורטוגזים.

פורטוגל בלטה כחלוצת עידן התגליות האירופי בין המאה ה-15 למאה ה-17. בתקופה זו הפליגו ספניה ברוב האוקיינוסים על פני כדור הארץ והגיעו למרחקים הולכים וגדלים מהבירה ליסבון. בכל נקודת חוף שעליה תבעו הפורטוגזים ריבונות, הוצב עמוד אבן גדול המכונה בפורטוגזית פדראו.

בשלבים הראשונים, הפליגו ספני פורטוגל לאיים באוקיינוס האטלנטי ולאורך חופי מערב יבשת אפריקה עד לקצה הדרומי שלה. בהמשך הם הגיעו גם להודו, לסין וליפן במזרח ולברזיל במערב. בתחילה הושם דגש בעיקר על מסחר ופחות על קולוניזציה. הפורטוגזים הקימו נקודות מסחר (פייטוריאש) בחופן של טריטוריות שמעבר לים, והיו גם אזורים שבהם התבצע המסחר ישירות מסיפון הספינות הפורטוגזיות שעגנו בחופים זרים. היו לפורטוגל גם מספר מושבות שכללו ערים, כדוגמת גואה ומקאו, ובשלבים מאוחרים יותר הוקמו גם מושבות בשטח נרחב, דוגמת ברזיל. ההשתלטות הפורטוגזית הן על נתיבי שיט ומסחר והן על טריטוריות עשירות מעבר לים, הביאה לפריחה כלכלית בפורטוגל והפכו אותה למעצמה עולמית ראשונה במעלה במאה ה-16.

הליגה האירופית

הליגה האירופית של אופ"א (באנגלית: UEFA Europa League) היא תחרות כדורגל אירופית למועדונים, המנוהלת על ידי אופ"א, התאחדות הכדורגל האירופית. הליגה האירופית נחשבת לטורניר כדורגל המועדונים השני בחשיבותו באירופה, אחרי ליגת האלופות. בתחרות משתתפות קבוצות שסיימו במקומות מסוימים בצמרת הליגה של ארצן או שזכו בגביע הלאומי. לכל מדינה מוקצה מספר מקומות בטורניר בהתאם למיקומה בדירוג הליגות של אופ"א.

הטורניר הוקם בשנת 1971 ונקרא בשם גביע אופ"א כהמשך לטורניר גביע ערי הירידים. בשנת 1999 אוחד הטורניר עם גביע אירופה למחזיקות גביע, ומאז החלו להעפיל לטורניר גם קבוצות אשר זכו בגביע בארצן. בשנת 2009 אוחד הטורניר עם גביע האינטרטוטו, והחל להיקרא הליגה האירופית, כחלק מתהליך מיתוג שעבר. הזוכה בליגה האירופית משחקת בסופר קאפ האירופי מול זוכת ליגת האלופות.

חצי האי האיברי

חצי האי האִיבֶּרִי (באסטורית: Leonese Mirandese; בפורטוגזית, בספרדית ובגליסית: Península Ibérica; באיטלקית: Penisola Iberica; בקטלאנית: Península Ibèrica; באראגונית ובאוקסיטנית: Peninsula Iberica; בצרפתית: Péninsule Ibérique; בבסקית: Iberiar Penintsul) הוא חצי אי בדרום-מערב אירופה, המכונה לעיתים איבריה.

יורו 2004

אליפות אירופה בכדורגל 2004, הידועה גם בשם יורו 2004, היא אליפות אירופה בכדורגל ה-12 שמארגנת אופ"א. הטורניר נערך בפורטוגל בין ה-12 ביוני עד ה-4 ביולי 2004.

פורטוגל אירחה את הטורניר לראשונה בתולדותיה, וזאת לאחר שהצעתם לאירוח התחרות התקבלה ב-12 באוקטובר 1999, תוך שהיא גוברת על הצעת ספרד וההצעה המשותפת של אוסטריה והונגריה.

בדומה לשני טורנירי היורו הקודמים, גם הפעם 16 נבחרות נטלו חלק בתחרות. נבחרת פורטוגל המארחת העפילה אוטומטית לטורניר, ושאר 15 הנבחרות עלו מטורניר המוקדמות שהחל בשלהי שנת 2002. בין המעפילות לטורניר היו לטביה, שעלתה להופעה ראשונה בתולדותיה בטורניר יורו או מונדיאל, ויוון, שחזרה לטורניר לראשונה מזה 24 שנים, אז העפילה לטורניר יורו 1980.

בעוד נבחרות בכירות כמו ספרד, גרמניה ואיטליה הודחו כבר בשלב הבתים, אל הגמר העפילו פורטוגל המארחת ויוון המפתיעה. השתיים נפגשו גם במשחק הפתיחה של הטורניר, ולראשונה בהיסטוריה נפגשו אותן הנבחרות גם במשחק הפתיחה וגם במשחק הגמר. בדומה למפגש הפתיחה, יוון ניצחה את פורטוגל גם במשחק הגמר, שהסתיים בתוצאה 1-0 משער של אנגלוס חריסטיאס. יוון זכתה בתואר לראשונה בתולדותיה.

יורו 2016

יורו 2016 הוא טורניר אליפות אירופה בכדורגל לנבחרות לאומיות, אשר התקיים בין ה-10 ביוני ל-10 ביולי 2016. צרפת אירחה את הטורניר בפעם השלישית בתולדותיה, לאחר שעשתה זאת בשנים 1960 ו-1984. בטורניר השתתפו לראשונה 24 נבחרות, במקום 16 נבחרות שהתחרו עד כה בטורנירים הקודמים.

צרפת גברה על איטליה וטורקיה במאבק על אירוח היורו, ולכן, עקב היותה המארחת, העפילה אוטומטית לטורניר מבלי צורך להשתתף במוקדמות יורו 2016. יתר 23 הנבחרות העפילו מטורניר המוקדמות שנערך בין ספטמבר 2014 לנובמבר 2015.

בטורניר זכתה נבחרת פורטוגל, בפעם הראשונה בתולדותיה, לאחר שניצחה במשחק הגמר את נבחרת צרפת בתוצאה 0-1 לאחר הארכה. זכייתה בתואר הקנתה לה מקום בגביע הקונפדרציות 2017 שהתקיים ברוסיה - מארחת מונדיאל 2018.

כריסטיאנו רונאלדו

כריסטיאנוּ רוּנאלדוּ דוּס סאנטוּס אוויירוּ (בפורטוגזית: Cristiano Ronaldo dos Santos Aveiro, הגייה: kɾɨʃtiˈɐnu ʁuˈnaɫdu; נולד ב-5 בפברואר 1985) הוא כדורגלן פורטוגזי המשחק בעמדות הקיצוני (הן בצד ימין והן בצד שמאל) והחלוץ במועדון הכדורגל יובנטוס ובנבחרת פורטוגל, בה הוא משמש כקפטן.

כריסטיאנו רונאלדו נולד וגדל בפונשל שבאיי מדירה. בנערותו החל לשחק בספורטינג ליסבון, ובגיל 17 שולב במשחקיה של הקבוצה הבוגרת. ב-2003 צפה בו מאמנה של מנצ'סטר יונייטד דאז, אלכס פרגוסון, במהלך משחק ידידות בין המועדונים, ומיהר להחתימו בקבוצתו עבור 15 מיליון אירו. הוא זכה עם מנצ'סטר יונייטד שלוש פעמים באליפות אנגליה ופעם אחת בליגת האלופות. ב-2009, עבר לריאל מדריד, ששילמה תמורתו 94 מיליון אירו. הוא זכה עם ריאל מדריד בשתי אליפויות ספרד וארבע פעמים בליגת האלופות, תוך שהוא הופך לכובש הפורה שלה בכל הזמנים (450 שערים בכל המסגרות, מתוכם 311 שערי ליגה). בנוסף לתארים אלו, זכה רונאלדו גם בגביעי טורנירים לאומיים ובינלאומיים.

רונאלדו מצטיין באתלטיות, במהירות, בבעיטות חזקות ומדויקות, ביכולת אישית גבוהה ובעיקר ביכולת הבקעת השערים שלו. הוא מלך השערים של ריאל מדריד בכל הזמנים וכן של ליגת האלופות בכל הזמנים (והיה הראשון להבקיע 100 שערים במפעל זה). זכה ארבע פעמים בנעל הזהב האירופית, שלוש עונות היה מלך השערים של הליגה הספרדית, שש עונות היה מלך השערים של ליגת האלופות (מהן חמש ברציפות), והוא שיאן הכיבושים לעונה בליגת האלופות, אחרי שכבש 17 שערים בעונת 2013/2014. סך הכל הבקיע רונאלדו למעלה מ-650 שערים בכל המסגרות, עובדה המשייכת אותו למועדון מצומצם בו חברים יוזף ביקאן, רומאריו, פלה, גרד מילר ופרנץ פושקש. תאריו הקבוצתיים ויכולתו האישית הביאוהו לזכות חמש פעמים בפרס כדור הזהב.את דרכו בנבחרת פורטוגל בכדורגל החל בגיל 18. ביורו 2004 שנערך בפורטוגל הגיע עם נבחרתו לגמר הטורניר. ב-2008 מונה לקפטן. הוא השתתף עם הנבחרת בארבעה טורנירי מונדיאל והבקיע בכל אחד מהם, ובמונדיאל 2006 הגיעו למקום הרביעי. ביורו 2012 הוביל את נבחרתו לחצי הגמר. ביורו 2016 זכה עם נבחרתו בטורניר, לאחר שגברה בגמר על המארחת צרפת, הייתה זו זכייתה הראשונה של נבחרת פורטוגל בטורניר בין-לאומי. ב-2019 זכה עם פורטוגל בליגת האומות של אופ"א. הוא כבש מעל 85 שערים במסגרת משחקי הנבחרת, והוא מלך השערים שלה בכל הזמנים. על תרומתו לפורטוגל זכה ב-2014 בתואר אצולה. ב-23 ביולי 2016, שונה שמו של נמל התעופה של מדיירה בפונשל, ל"נמל התעופה הבינלאומי כריסטיאנו רונאלדו", על שמו של רונאלדו, יליד המקום.

הישגיו האישיים והקבוצתיים קיבעו את מעמדו כאחד מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים.

ליגת האלופות

ליגת האלופות של אופ"א (באנגלית: UEFA Champions League) היא טורניר כדורגל אירופי שנתי שבו מתחרים המועדונים המצליחים ביותר במדינות המשויכות להתאחדות הכדורגל האירופית (אופ"א). הטורניר, שנקרא בעבר "גביע אלופות אירופה למועדונים", הוא המפעל היוקרתי ביותר למועדונים בכדורגל האירופי.

ליסבון

ליסבון (בפורטוגזית: Lisboa; להאזנה (מידע • עזרה), נהגה: ליז'בואה, בעבר: לישׂבונה) היא בירת פורטוגל, העיר הגדולה ביותר בה, והמרכז הכלכלי והתרבותי החשוב במדינה. כן משמשת ליסבון כבירתם של המחוז והנפה הנושאים את שמה.

שטחה של ליסבון כ-100 קמ"ר, ובשנת 2017 התגוררו בה כ-505,000 אלף תושבים. במטרופולין שלה, הכוללת גם את הערים לייריה וסטובל התגוררו באותה שנה כ-2.8 מיליון תושבים.

משערים כי ליסבון נוסדה בידי הפיניקים או היוונים. ביוונית נקראה העיר אוליסיפו, ובהמשך שונה שמה לאוליסיפונה וליסיפונה. כאשר המוסלמים המורים השתלטו על העיר, הם קראו לה אל-ליסבונה, ומשם נגזר לבסוף השם הפורטוגלי. יום החג הרשמי של העיר הוא של אנטוניוס מפדובה, החל ב-13 ביוני.

מונדיאל 2006

מונדיאל 2006 (או בשמו הרשמי: גביע העולם של פיפ"א - גרמניה 2006) נערך בין ה-9 ביוני ל-9 ביולי 2006, והסתיים בניצחונה של איטליה על צרפת בדו-קרב פנדלים 3-5, לאחר שמשחק הגמר הסתיים בתיקו 1-1.

הייתה זו הפעם השנייה שגרמניה אירחה את המונדיאל, לאחר שמערב גרמניה אירחה אותו ב-1974, אך בשונה ממנו, נערך על אדמת גרמניה המאוחדת.

מחוז

מחוז - תחום טריטוריאלי, המוגדר במסגרת חלוקה מנהלית של מדינה. חלוקת מדינה למחוזות (עם או בלי מידה מסוימת של שלטון עצמי במסגרת השלטון המקומי) נפוצה במדינות רבות. המונח מחוז עשוי לקבל משמעויות שונות ממדינה למדינה. לעיתים קרובות מחולק המחוז ליחידות משנה מוניציפליות כגון נפות ולעיתים כפוף המחוז לסמכות מנהלית גבוהה יותר של יחידה שלטונית שנקראת פרובינציה.

למחוזות גם שמות שונים הנובעים מדרך היווצרות שונה, המתאימה להלך-הרוח באומה ספציפית או בתקופה ספציפית, כגון:

מרוסית; גוברניה, אובלסט וקראי: שטחים שהוקצו לווסל בעל מעמד הולך ופוחת בהתאמה.

מאנגלית; פלך (shire), חלוקה הקשורה לשטחי מרעה (המילה שריף לקוחה, למשל, מהרייף של השייר (shire reif) - מעין שוטר תנועה של כבשים באנגליה) או מחוז (county) שהוא יחידת חלוקה אדמיניסטרטיבית שמקורה בכיבוש הנורמני של אנגליה.

נבחרת פורטוגל בכדורגל

נבחרת פורטוגל בכדורגל (בפורטוגזית: Seleção Portuguesa de Futebol) היא נבחרת הכדורגל הלאומית של פורטוגל, המייצגת אותה מאז 1921. הישג השיא של הנבחרת הוא זכייתה בטורניר יורו 2016.

הדירוג הנוכחי של נבחרת פורטוגל ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-5 בעולם, נכון ל-19 בספטמבר 2019 - עלייה של מקום אחד לעומת דירוג קודם. דירוג השיא 3 נמדד לראשונה באפריל 2010, והדירוג הנמוך ביותר 43 נמדד לראשונה באוגוסט 1998.

פורטו (כדורגל)

מועדון הכדורגל פורטו (בפורטוגזית: Futebol Clube do Porto) היא קבוצת כדורגל פורטוגלית מהעיר פורטו.

זכתה עד היום ב-28 אליפויות, 16 פעמים בגביע של פורטוגל, פעמיים בליגת האלופות, פעם אחת בגביע אופ"א, פעם אחת בליגה האירופית, פעם אחת בסופר קאפ האירופי ופעמיים בגביע הביניבשתי. קבוצת הנוער של המועדון זכתה בליגת האלופות לנוער.

אצטדיונה הביתי נקרא אצטדיון הדרגאו ("אצטדיון הדרקון") והוא מכיל 50,948 מקומות ישיבה.

פורטוגזית

פורטוגזית (על-פי מתקני לשון: פורטוגלית) היא לשון העם בפורטוגל ובחלק ממושבות העבר שלה, ברזיל, אנגולה, מוזמביק, גינאה ביסאו, מזרח טימור, איי כף ורדה וסאו טומה ופרינסיפה. הפורטוגזית מדוברת כיום בפי כמאתיים מיליון בני אדם ברחבי העולם. רוב דוברי הפורטוגזית חיים בברזיל. קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית היא קהילה פוליטית לשיתוף פעולה בין מדינות ששפתן ותרבותן מבוססות על השפה הפורטוגזית, המכונות "מדינות לוזופוניות" על שם הפרובינקיה הרומאית לוזיטניה ששטחה חפף בקירוב את שטח פורטוגל. הקהילה, המכונה בראשי תיבות CPLP, הוקמה בשנת 1996.

השפה הקרובה ביותר לפורטוגזית היא הגליסיאנית, אשר התפתחה יחד איתה במערב חצי האי האיברי מתוך הלטינית הוולגארית שדוברה שם בימי הביניים המוקדמים, כאשר במהלך הכיבוש המוסלמי נספגו בפורטוגזית מילים רבות ממקור ערבי אף שלא הייתה השפעה עמוקה יותר מעבר לאוצר מילים. במובן הזה ניתן להגיד כי הפורטוגזית, מבחינה מורפולוגית ותחבירית, מהווה דוגמה לשפה רומאנית שהתפתחה ללא השפעה ישירה כמעט מהלטינית הוולגרית, כאשר אף כיום 90 אחוז מאוצר המילים הפורטוגזי נובע ממנה.

במאה ה-16, עם תחילת המסעות הימיים והגילויים הגדולים (ראו האימפריה הפורטוגזית), התפשטה הפורטוגזית לחלקים בדרום אמריקה, אפריקה ואסיה, ואז גם החלו להתרחש מרבית השינויים בשפה הפורטוגזית. ישנם הבדלים מסוימים בהגייה, באוצר המילים ובתחביר בין הפורטוגזית האירופאית לפורטוגזית הברזילאית, עקב הריחוק הגאוגרפי, דבר שניכר בעיקר באמרות וביטויים פופולריים.

בתקופת המסעות הימיים, הגילויים הגדולים וההתיישבות הייתה הפורטוגזית בסיס ליצירת כמה שפות קריאוליות, המדוברות בעיקר בקהילות מעורבות של פורטוגזים וילידים.

השפה הפורטוגזית נודעת בכינוי "שפתו של קמואש" ("A língua de Camões"), כהוקרה ללואיש דה קמואש, משורר פורטוגזי בן המאה ה-16, מחבר היצירה האפית "הלוסיטנים". המשורר הברזילאי אולאבו בילאק תיאר אותה בכינוי "פרח לאטיום האחרון, פראי ויפה" ("a última flor do Lácio, inculta e bela"). מיגל דה סרוונטס, המשורר הספרדי הנודע, תיאר את הפורטוגזית כ"שפה מתוקה שערבה לאוזן".

פליפה השני, מלך ספרד

פליפה השני, מלך ספרד (בספרדית: Felipe II de España; ‏21 במאי 1527 – 13 בספטמבר 1598), המלך הראשון של ספרד כחצי האי ההיספני כולו (שלט 1556–1598), נאפולי וסיציליה (1554–1558), מלך פורטוגל כפליפה הראשון (1580–1598) ומלך אנגליה ואירלנד במשותף עם אשתו מרי הראשונה (1554–1558).

אוכלוסייה לפי גילים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 14.01%
גילאי 15 - 24 10.89%
גילאי 25 - 54 42.04%
גילאי 55 - 64 12.80%
גילאי 65 ומעלה 20.26%
מדינות אירופה
אוסטריהאוקראינהאזרבייג'ן 1איטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהארמניה 2בולגריהבלגיהבלארוסבוסניה והרצגובינהגאורגיה 1גרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתהרפובליקה הצ'כיתותיקןטורקיה 1יווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונקומונטנגרומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינוסלובניהסלובקיהספרדסרביהפולין • פורטוגל • פינלנדצרפתקזחסטן 1קפריסין 2קרואטיהרומניהרוסיה 1שוודיהשווייץ

חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיהדרום אוסטיהטרנסניסטריהנגורנו קרבאךקוסובוקטלוניהקפריסין הצפונית 2


שטחים תלויים: אולנדאקרוטירי ודקליה 2איי פארוגיברלטרגגאוזיהגרנזייאן מאייןג'רזיהאי מאןסבאלברדחצי האי קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.

אירופה
מדינות האיחוד האירופי
מדינות מייסדות איטליהבלגיהגרמניה[1]הולנדלוקסמבורגצרפת דגל האיחוד האירופי
מדינות נוספות אוסטריהאירלנדאסטוניהבולגריהדנמרקהונגריההממלכה המאוחדתיווןלטביהליטאמלטהסלובניהסלובקיהספרדפולין • פורטוגל • פינלנדצ'כיהקפריסיןקרואטיהרומניהשוודיה
מועמדות להצטרפות אלבניהטורקיהמונטנגרומקדוניה הצפוניתסרביה
[1] המדינה המייסדת הייתה גרמניה המערבית. גרמניה המזרחית צורפה בעקבות איחוד המדינות בשנת 1990.
הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
אוסטריהאוסטרליהאיטליהאיסלנדאירלנדאסטוניהארצות הבריתבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתטורקיהיווןיפןישראללוקסמבורגמקסיקונורווגיהניו זילנדסלובניהסלובקיהספרדפולין • פורטוגל • פינלנדצרפתצ'ילהצ'כיהקוריאה הדרומיתקנדהשוודיהשווייץ
OECD logo.svg
קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית
חברות אנגולהברזילכף ורדהגינאה ביסאומוזמביק • פורטוגל • סאו טומה ופרינסיפהמזרח טימורגינאה המשוונית
משקיפות מאוריציוססנגלגאורגיהיפןנמיביהטורקיה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.