פועלי אגודת ישראל

פועלי אגודת-ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת-ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית. היא פעלה כמפלגה שהתמודדה בבחירות לכנסת והיא מוּכרת כ"תנועה מיישבת" שמשתייכים לה 14 יישובים, בהם 9 מושבים ושני קיבוצים.

גם קבוצה אופוזיציונית אנטי ציונית בתוך אגודת ישראל, שפעלה תקופת מה בשנות ה-40 של המאה ה-20, השתמשה בשם פאג"י, אך אין לה כל קשר לפועלי אגודת ישראל.

פועלי אגודת ישראל
פועלי אגודת ישראל‎
מנהיגים יעקב לנדא, בנימין מינץ, קלמן כהנא, אברהם ורדיגר, חנוך ורדיגר
אפיון מפלגת פועלים חרדית
כנסות מועצת המדינה הזמנית, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 11, 12, 13
ממשלות 1*, 2*, 3, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 21**
*הייתה חברה בקואליציה; חברותיה לסיעה המשותפת חזית דתית מאוחדת יוצגו בממשלה
**הייתה חברה בקואליציה; מצ"ד חברתה לסיעה המשותפת מורשה יוצגה בממשלה
אותיות ד
שיא כוחה 3 מנדטים (כנסות 1, 3, 4)
שפל כוחה מועמדי הרשימה לא נכנסו לכנסת
נוצרה מתוך אגודת ישראל
התמזגה לתוך החזית הדתית המאוחדת, עצמאית
וחזית דתית תורתית לחלופין, מורשה, מורשה-פא"י, ולבסוף אגודת ישראל
האתר הרשמי

היסטוריה

הסתדרות פועלי אגודת ישראל נוסדה בשנת תרפ"ב (1922) בלודז' בפולין, תחילה תחת השם "פועלי אמוני ישראל". אספת היסוד של התנועה בארץ ישראל התקיימה בשנת תרפ"ג (1923)[דרוש מקור]. מטרות התנועה, כפי שהוצגו בראשית ימיה, היו:

  • לארגן את הפועלים על בסיס התורה, ולדאוג להגנתם המקצועית
  • ליצור נקודות התיישבות דתיות
  • להמציא עבודה ליהודים שומרי תורה
  • לייסד מוסדות קואופרטיביים ומוסדות סוציאליים שיפעלו על פי התורה
  • ליישב סכסוכים בין עובדים ומעבידיהם לפי חוקי התורה
  • לשאוף להשלטת התורה בחיי המדינה והכלכלה ובכל תחומי החיים

אחד המניעים ליסוד התנועה הייתה בעיית שמירת השבת במפעלים בבעלות יהודית בפולין, שהיו מחויבים על פי חוקי המדינה להשבית את פעילותם ביום ראשון וכפו על פועלים דתיים לעבוד בשבת[1].

בשנת 1925 ייסדו עולים מפולין את הסניף הראשון של התנועה בארץ ישראל, אך בתום תקופה קצרה הופסקה הפעילות בשל קשיים כלכליים. בשנת 1933 הוקמה התנועה מחדש בארץ ישראל בהנהגתם של יעקב לנדוי ובנימין מינץ, תחת השם פועלי אגודת ישראל, ובמסגרתה התאגדו בעיקר עולים מגרמניה[2]. התנועה התמזגה עם 'הסתדרות הפועלים החרדים', שהוקמה זמן קצר קודם לכן.

בשנת 1935 חתמה התנועה על הסכם שיתוף פעולה מוגבל עם ההסתדרות הכללית לצורך קבלת עבודות וקופת חולים, שהתנגדה לארגוני פועלים עצמאיים מלבדה, על מנת לאפשר לפועלי קבוצת חפץ חיים קבלת עבודה. שיתוף פעולה זה היה מוגבל גם בשל התנגדות אגודת ישראל. ב־1937 נשלח נציג חפץ חיים לכנסייה הגדולה של אגודת ישראל כדי לקבל הסכמה לקבלת אדמות מהקרן הקיימת לישראל לצורך הקבוצה, חרף התנגדות התנועה לקק"ל, אולם נכשל בשליחותו. למרות ההתנגדות הובילה המצוקה של חברי הקבוצה את חברי פועלי אגודת ישראל להחליט בוועידתם ב־1941 על יצירת קשר עם המוסדות הציונים. להחלטה זו תרמה היחלשותה המשמעותית של אגודת ישראל באירופה, שרוב חבריה נלכדו בשואה. ב־1943 נחתם הסכם בין הסוכנות היהודית וקבוצת חפץ חיים בדבר הקצאת קרקע בסמוך לגדרה, בהסכמה שבשתיקה מצד הנהגת אגודת ישראל בארץ. החזון איש נשאל בסוגיה זו והציג גישה נייטרלית[2].

בשנת 1944 ערכה התנועה ועידה ארצית בפתח תקווה[3]

בתחילה פעלה התנועה בכפיפות ל'אגודת ישראל' העולמית ולמועצת גדולי התורה, אך עד מהרה הפכה התנועה ציונית יותר והיא שיתפה פעולה עם הנהגת היישוב בארץ.

הסמכות התורנית בתנועה הייתה נתונה לרב מאיר קרליץ.

פעילות פוליטית

פא"י התמודדה בבחירות לאספה המכוננת, היא הכנסת הראשונה, במסגרת החזית הדתית המאוחדת. החזית הדתית המאוחדת הייתה שותפה בקואליציה, אך לפועלי אגודת ישראל לא היה נציג בממשלת ישראל הראשונה ובממשלת ישראל השנייה, בניגוד לשאר הסיעות שהרכיבו את החזית. בבחירות לכנסת השנייה התמודדה פועלי אגודת ישראל עצמאית, תוך עימותים בין תומכיה ובין תומכי אגודת ישראל[4]. היא זכתה בשני מנדטים. יחד עם אגודת ישראל היא הצטרפה לקואליציה של ממשלת ישראל השלישית וקלמן כהנא שימש סגן שר במשרד החינוך. ב-23 בספטמבר 1952 עזבו אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל את הקואליציה בגלל התנגדותן לגיוס נשים לצה"ל. בתחילת דצמבר ניהלה פועלי אגודת ישראל משא ומתן על תיקונים בחוק שירות לאומי וכניסה חזרה לקואליציה, שבמסגרתה אמור היה בנימין מינץ להתמנות לשר הסעד[5]. החזון איש ביקר את ההסכם המתגבש ומועצת גדולי התורה פרסמה פסק שלפיו אסור לשרת בשירות לאומי בכל מסגרת שהיא, אפילו שאינה צבאית. בעקבות כך חזרה בה פא"י מהמהלך[6]. מוסדות פועלי אגודת ישראל היו חלוקים לגבי ההצטרפות לקואליציה. הרוב, בראשות בנימין מינץ וקלמן כהנא תמך בכניסה לקואליציה, בעוד המיעוט, בראשות אברהם יהודה גולדראט וז' זוהר תמך בחזית משותפת עם אגודת ישראל בהתנגדות לממשלה. על רקע מחלוקת זאת נבחרה בינואר 1953 מזכירות חדשה לפועלי אגודת ישראל, שבה גולדראט וזוהר לא היו חברים[7]. על פי הסכם רוטציה בין כהנא וגולדראט, היה על כהנא להתפטר מהכנסת באמצע הקדנציה של הכנסת השנייה. אולם בעקבות המחלוקת קבעה סיעת פועלי אגודת ישראל שאל לכהנא להתפטר[8][9]. על פי דיווחים בעיתונות, שהוכחשו על ידי בנימין מינץ, שילם קלמן כהנא פיצויים לגולדראט על שלא מילא את הסכם הרוטציה. בינואר 1954 השמועות גררו גינוי מקיר לקיר בוועדת הכנסת[10][11]. בעקבות הסכסוך הוביל אברהם יהודה גולדראט אופוזיציה פנימית בתוך פועלי אגודת ישראל, אשר תמכה בקשר יותר קרוב עם אגודת ישראל, אשר נטען שהקיפה כ-40% מהמפלגה[12].

עמדתה של פא"י בעניין חבירה לקואליציה ספגה ביקורת מצד אגודת ישראל, ורבנים רבים מהזרם החרדי, כדוגמת החזון איש, הרב מבריסק, הרב אלעזר מנחם שך והרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר), קראו שלא להצביע להם. למרות זאת, בבחירות לכנסת השלישית, והרביעית התמודדה פועלי אגודת ישראל במסגרת החזית הדתית התורתית עם אגו"י. אך במהלך הכנסת הרביעית פרשה מהסיעה המאוחדת ונכנסה לממשלה, דבר שעורר שוב את חמת אגודת ישראל. בבני ברק נערכה עצרת מחאה גדולה, בהשתתפות חברי מועצת גדולי התורה ורבנים בולטים ובהם הרב יעקב ישראל קנייבסקי. במכתב מאותה תקופה יצא הרב קנייבסקי נגד מנהיגי המפלגה וכתב כי הם "השחיתו התעיבו והפכוה למפלגה חומרית מובהקת... והמה מכניסים ארס אשר קרך בשורותיהם", ועל מצביעיה כתב כי הם "בכלל מחללי שם שמים בסתר וברבים"[13].

במהלך כהונת הכנסת הרביעית הצטרף ח"כ בנימין מינץ לממשלת מפא"י ומונה לשר הדואר.

בכנסות החמישית, שישית, ושביעית התמודדה עצמאית.

בבחירות לכנסת השמינית חזרה להתמודד במסגרת חזית דתית תורתית, כשכמה מרבני בני ברק הליטאים הורו שלא להצביע למפלגה אך במהלך כהונת הכנסת השמינית פרשה ממנה שוב, ולכנסת התשיעית התמודדה עצמאית וזכתה במנדט אחד. בבחירות לכנסת העשירית לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת האחת עשרה התמודדה יחד עם מפלגת מצ"ד הציונית דתית (שפרשה מהמפד"ל) במסגרת מפלגת מורשה, והרשימה המשותפת החדשה זכתה לשני מנדטים. במהלך כהונת הכנסת עזב נציג מצ"ד הרב חיים דרוקמן את הסיעה המשותפת וחזר למפד"ל, ונציג פא"י אברהם ורדיגר שינה את שם הסיעה למורשה-פא"י. לאחר מכן התאחד עם אגודת ישראל.
בכנסות השתים עשרה והשלוש עשרה נבחר אברהם ורדיגר לח"כ מטעם אגודת ישראל כנציג פא"י.

פעילות לא-פוליטית

פועלי אגודת ישראל הייתה תנועה מיישבת, ובמשך השנים הקימה מספר יישובים חקלאיים, ובהם: יסודות, בני ראם, בית חלקיה, חפץ חיים, שעלבים, מאור מודיעים, מבוא חורון, גת רימון, גמזו ונחליאל. כמו כן הקימה מספר כפרי נוער, ובהם: יד בנימין וכפר אליהו שבתחומי גדרה.

כמו כן הקימה שיכונים רבים במספר ערים בישראל, ובהם שכונת נוה אחיעזר ושיכון פא"י שבתחומי שיכון ה' בבני ברק, שיכון פא"י שבתחומי קריית שלום בתל אביב, וכן שיכוני פא"י בחיפה, ברחובות, בקריית אתא ובהרצליה.

פא"י גם הקימה בתי כנסת רבים בערי ישראל, שנקראו על שמה, ובמשך השנים התפללו בהם יהודים שהיו מזוהים עם דרכה של התנועה.

בטאונה של פא"י, "שערים", יצא במשך שנים רבות כיומון, ולאחר מכן כשבועון.

במשך שנים רבות הייתה תנועת הנוער עזרא מסונפת לתנועת פועלי אגודת ישראל.

פא"י כיום

כיום פא"י כמעט חדלה להתקיים כמפלגה. נשארו לה נכסים והיישובים שהקימה, אולם היא מהווה בעיקר סמל. תפוצתו של ביטאון התנועה "שערים" צומצמה והוא יוצא פעם בכמה חודשים, ושמה נישא בעיקר על בתי כנסת שהקימה התנועה ברחבי הארץ. לעיתים, מחליפים בתי הכנסת פנים. דוגמה לדבר ניתן למצוא בחיפה, שם בית הכנסת של אנשי פא"י משמש את חסידי ויז'ניץ וביאלה.

כיום מנסה בנו של חבר הכנסת לשעבר אברהם ורדיגר ומזכ"ל התנועה חנוך ורדיגר, שהיה חבר במועצת עיריית ירושלים ומועמד מס' 9 מטעם פועלי אגודת ישראל ביהדות התורה לכנסת ה-14, להחיות את המפלגה ומוסדותיה. במסגרת זו, כינס את ועידת המפלגה בשנת 2004, בה השתתפו מאות צירים, שבחרו את מוסדות המפלגה באופן דמוקרטי. כמו כן הקים מוסדות חינוך המתאימים לרוחה ודרכה של פא"י.

בעשור הראשון של המאה ה-21 הוקמה מפלגת טוב, הנחשבת ממשיכה אידאולוגית של פא"י ההיסטורית. יו"ר התנועה הוא חנוך ורדיגר. המפלגה הריצה מספר רשימות בירושלים, בבית שמש וביתר עילית.

ביולי 2018 הוציא בית המשפט המחוזי בלוד צו פירוק זמני לתנועה.

מוסדות החינוך של פא"י כיום

נציגי המפלגה ומועמדיה לכנסת

ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה
כנסת חברי כנסת/מועמדים הערות
מועצת המדינה הזמנית (1948) נציג אחד: קלמן כהנא
הכנסת ה-1 (1949) במסגרת החזית הדתית המאוחדת 3 מנדטים (מתוך 16 לרשימה כולה): אברהם יהודה גולדראט, קלמן כהנא, בנימין מינץ
הכנסת השנייה (1951) 2 מנדטים: קלמן כהנא, בנימין מינץ מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: אברהם יהודה גולדראט, יעקב כ"ץ לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת השלישית (1955) במסגרת חזית דתית תורתית 3 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): יעקב כ"ץ, קלמן כהנא, בנימין מינץ ב-3 בנובמבר 1955 שינתה הסיעה את שמה ל"אגודת ישראל-פועלי אגודת ישראל".
הכנסת הרביעית (1959) במסגרת חזית דתית תורתית 3 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): יעקב כ"ץ, קלמן כהנא, בנימין מינץ
הכנסת החמישית (1961) 2 מנדטים: יעקב כ"ץ, קלמן כהנא מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: חיים קהן, יעקב ברונר
  • לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת השישית (1965) 2 מנדטים: אברהם ורדיגר, יעקב כ"ץ, קלמן כהנא
  • מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: חיים קהן
  • ב-21 בדצמבר 1967 נפטר יעקב כ"ץ. החליף אותו אברהם ורדיגר.
  • לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת השביעית (1969) 2 מנדטים: אברהם ורדיגר, קלמן כהנא מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: חיים קהן, זאב שוורץ. לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת השמינית (1973) במסגרת חזית דתית תורתית 2 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): אברהם ורדיגר, קלמן כהנא
הכנסת התשיעית (1977) מנדט אחד: קלמן כהנא מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: אברהם ורדיגר, חיים קהן. לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
מועמדי המפלגה לכנסת ה-10 (1981) אברהם ורדיגר, שלום שכנא רותם, הרב שמעון אליטוב. לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת ה-11 (1984) במסגרת מורשה מנדט אחד (מתוך 2 לרשימה כולה): אברהם ורדיגר ב-29 ביולי 1986 פרש חיים דרוקמן נציג מצ"ד מהסיעה המשותפת וחזר למפד"ל. בעקבות כך שונה שם הסיעה ל"מורשה-פא"י".
הכנסת ה-12 (1988) במסגרת אגודת ישראל מנדט אחד (מתוך 5 לרשימה כולה): אברהם ורדיגר
הכנסת ה-13 (1992) במסגרת יהדות התורה מנדט אחד (מתוך 4 לרשימה כולה): אברהם ורדיגר ב-28 ביוני 1994 פרש מנחם פרוש מהכנסת במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו אברהם ורדיגר.
מועמדי המפלגה לכנסת ה-14 (1996) במסגרת יהדות התורה חנוך ורדיגר
מועמדי המפלגה לכנסת ה-15 (1999) במסגרת יהדות התורה חנוך ורדיגר

ראו גם

לקריאה נוספת

  • עדה גבל, חרדים ואנשי מעשה - פועלי אגודת ישראל 1939-1933, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2017
  • יוסף פונד, פרולטרים דתיים התאחדו!, פועלי אגודת ישראל - אידאולוגיה ומדיניות, ירושלים, יד יצחק בן צבי, תשע"ח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מרדכי ברויאר, על 'שטר מכירה' ומאבק מקצועי בפולין שלפני השואה
    צור ארליך, הפועל: חייו המסובכים של בנימין מינץ, כתבה שהתפרסמה בעיתון מקור ראשון
  2. ^ 2.0 2.1 עדה גבל, קיבוץ חפץ חיים בכלל ובתקופת השואה בפרט, "ישראלים" גיליון 3, סתיו 2011
  3. ^ הגיעה השעה לאיחוד במחנה הפועלים הדתיים, הצופה, 25 באוקטובר 1944
  4. ^ פועלי האגודה פוצצו אסיפה של האגודה, חרות, 16 ביולי 1951
  5. ^ פועלי אגודת ישראל מצטרפים לממשלה, דבר, 4 בדצמבר 1952
  6. ^ פסק דין נגד שרות לאומי, שערים, 9 בדצמבר 1952
  7. ^ מזכירות פועלי אגודת ישראל הורכבה מחדש, דבר, 18 בינואר 1953
  8. ^ מזכירות פאג"י על עניין גולדרט, דבר, 4 בינואר 1954
  9. ^ מסקנות הוע' לעניין גולדרט, דבר, 10 בינואר 1954
  10. ^ פרטים נוספים ב"עניין גולדראט", דבר, 5 בינואר 1954
  11. ^ ועדת הכנסת מגנה מיקוח כספי על מנדטים, דבר, 6 בינואר 1954, המשך הידיעה, דבר, 6 בינואר 1954
  12. ^ הכנסייה הגדולה של האגודה ב-29 ביוני, דבר, 11 ביוני 1954
  13. ^ מכתב מחודש אב תשכ"א, "השקפתנו" חלק א
אברהם ורדיגר

אברהם ורדיגר (6 במאי 1921 – 27 בנובמבר 2013) היה איש ציבור דתי, מראשי פועלי אגודת ישראל. כיהן כסגן שר במשרד לענייני ירושלים, חבר הכנסת מטעם פועלי אגודת ישראל, מורשה, אגודת ישראל ויהדות התורה ויושב ראש דירקטוריון בנק פאג"י.

אגודת ישראל

אגודת ישראל (אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ שבפולין בי"א בסיוון תרע"ב (1912). מטרתה המוצהרת של האגודה הייתה "לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל". אגודת ישראל עוסקת בענייני חינוך, רווחה, כשרות ותחומים רבים נוספים, כשהיא מונהגת על ידי מועצת גדולי התורה, המורכבת מחשובי הרבנים מבין תומכיה. האגודה מזוהה עם הפלג המרכזי של היהדות החרדית ברחבי העולם, אך מאז פרישת מפלגת דגל התורה הליטאית בשלהי שנות ה-80, מייצגת התנועה בישראל בעיקר את הפלג החסידי.

הזרוע הפוליטית של הארגון פעלה בסיים של הרפובליקה הפולנית השנייה, בסיים הליטאי ובסאימה הלטבי (בשלושתם, עד מלחמת העולם השנייה). אגודת ישראל מייצגת את בוחריה בכנסת של מדינת ישראל מאז הקמתה ועד ימינו, לעיתים ברשימה משותפת עם מפלגות דתיות אחרות. כמקובל במפלגות חרדיות, המפלגה אינה מציבה נשים ברשימתה לכנסת ולרשויות המקומיות. באופן מסורתי המפלגה מתנגדת לציונות ולציונות הדתית, אך פועלת איתם לעיתים בשיתוף פעולה, בניגוד לעמדת העדה החרדית המייצגת גישה קיצונית ומתבדלת יותר.

בני ראם

בְּנֵי רְאֵם הוא מושב דתי בשפלה, הנקרא על שם האדמו"ר מגור, הרב אברהם מרדכי אלטר. שם המושב הוא ראשי תיבות רבי מרדכי אלטר. היישוב משתייך לארגון פועלי אגודת ישראל. הצירוף 'בני ראם' הוא בהשראת הכתוב "וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים".

בנימין מינץ

בנימין מִינץ (12 בינואר 1903 – 30 במאי 1961) היה חבר הכנסת, שר בממשלות ישראל ופעיל ציבור.

גמזו (מושב)

גִּמְזוֹ הוא מושב דתי, הממוקם ליד יער בן שמן, בין מודיעין לבין לוד ובסמיכות לשוהם. המושב ממוקם ממזרח למחלף דניאל ולכפר דניאל ומדרום למחלף בן שמן, ושייך למועצה האזורית חבל מודיעין. במושב מתגוררות כיום קרוב ל-250 משפחות.

דוד הלחמי

הרב יעקב דוד הלחמי (וייסברוד) (1912 – 6 במרץ 2007) היה רב וסופר, מראשי פועלי אגודת ישראל, ובמשך שנים רבות שימש מזכ"ל התנועה.

המעין (כתב עת)

הַמַּעְיָן הוא רבעון שיוצא לאור מאז שנת תשי"ג (1953) "המשלב מימד תורני עם מימד מדעי-תורני" ומכיל מאמרים מגוונים בנושאי הלכה, השקפה, היסטוריה יהודית ומחקר.

על מטרותיו וייעודו של 'המעין' כתב בגיליון הראשון, פרופ' מרדכי ברויאר, מייסדו ועורכו הראשון של כתב העת: "היעדר במה ספרותית המוקדשת לעיון, מחקר ובירור בשאלות העומדות על סדר יומו של עם התורה בפרט ובמדינת ישראל בכלל - הורגש כבר מזמן... מקווים אנו להפוך כתב עת זה לרבעון המופיע לפרקים קבועים...". בשנת תשכ"ד (1964) התמנה יונה עמנואל כעורך כתב העת, תפקיד אותו מילא עד לפטירתו בשנת תשס"ב (2002), אז החליף אותו הרב יואל קטן.

כותבי המאמרים ונושאיהם מגוונים ועוסקים בתחומים רבים. בנוסף קיים בכתב העת גם מדור ביקורת ספרים. כתב העת היוצא לאור על ידי מוסד יצחק ברויאר של פועלי אגודת ישראל, מזוהה עם חוגי "תורה עם דרך ארץ" וניתן בו דגש מסוים להגות ולהיסטוריה של חוגים אלו. כך למשל, בתחילת שנות ה-90, התקיים בו פולמוס בין הרב שלמה וולבה ופרופ' זאב לב בנוגע ליישומה והצלחתה של שיטת "תורה עם דרך ארץ".רוב מאמרי 'המעין זמינים באינטרנט באתר HebrewBooks (בעיקר מהשנים הראשונות), באתר ישיבת שעלבים (משנת תשס"ז) ובאתרים נוספים.

הסכם רוטציה

הסכם רוטציה (ע"פ האקדמיה ללשון: סֶבֶב), הוא הסכם פוליטי לסבב בהחלפת תפקידים בין בעלי משרות ממלכתיות, כחברי הכנסת, ראשי ממשלה, שרים ועוד. בתקופות מוקדמות של ההיסטוריה, נעשו סבבי רוטציה גם בין יורשי עצר וטוענים לכתר במונרכיות העוברות בירושה.

חזית דתית תורתית

חזית דתית תורתית - רשימה חרדית אשר איחדה את המפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל בבחירות לכנסת השלישית, הבחירות לכנסת הרביעית והבחירות לכנסת השמינית.

בכנסת ה-3 שינתה הסיעה את שמה ל"אגודת ישראל-פועלי אגודת ישראל", ובשני המקרים האחרים היא התפצלה למרכיביה.

חפץ חיים (קיבוץ)

חָפֵץ חַיִּים הוא קיבוץ דתי-לאומי ליד גדרה. היישוב נוסד ב-25 באפריל 1944 והוא הראשון שהקימה תנועת פועלי אגודת ישראל. הקיבוץ הוא חלק ממועצה אזורית נחל שורק ומונה כיום כ-530 תושבים.

יד בנימין

יַד-בִּנְיָמִין הוא יישוב קהילתי דתי בדרום השפלה, כ-3 ק"מ מצומת ראם, בתחומי מועצה אזורית נחל שורק. היישוב היה בעברו מרכז חינוכי.

יסודות (מושב)

יְסוֹדוֹת הוא מושב שיתופי חרדי באזור השפלה, ליד גדרה, השייך למועצה אזורית נחל שורק.

יעקב כ"ץ (חבר הכנסת)

יעקב כ"ץ (28 בדצמבר 1906 – 21 בדצמבר 1967), היה חבר הכנסת מטעם המפלגה החרדית פועלי אגודת ישראל.

נחליאל

נַחֲלִיאֵל היא התנחלות ויישוב קהילתי בהרי גופנה שבמערב בנימין, השייך למועצה אזורית מטה בנימין. נחליאל הוא חלק מגוש טלמונים-דולב, ממוקם על כביש 450 בין היישובים נווה צוף וטלמון ובסמוך לכפר הפלסטיני ביתילו. ביישוב כ-100 משפחות.

ההתנחלות הוקמה בשנת 1984 על ידי תנועת "פועלי אגודת ישראל". שמו של היישוב לקוח מפסוק בספר במדבר: "וממתנה נחליאל". היישוב נקרא גם על שמו של הרב ד"ר יצחק ברויאר שכתב את הספר "נחליאל". עם השנים השתנתה האוכלוסייה וכיום נושא היישוב אופי תורני-קהילתי עם דגש גדול על צמיחה ופיתוח האווירה הקהילתית. היישוב בנוי בפסגת הר בגובה 600 מ' וכמו כן ניתן לראות את שפלת החוף ממנו.

בנחליאל- בתי כנסת, ישיבה, מקוואות למהדרין (גברים ונשים), מכולת, פעילויות לנוער בנים ונוער בנות, חוגים לילדים ולנשים, משחקיה, ערבי נשים, התוועדויות של חב"ד, שיעורי תורה, הלכה וחסידות בימות החול וגם בשבתות וימים טובים. ביישוב בתי קבע שנבנו במהלך כל שנות קיומו, בשנים האחרונות ניבנו ביישוב קרוואנים חדשים לאיכלוס זמני,

כמו כן במקום יחידות דיור פרטיות להשכרה.

עזרא (תנועת נוער)

עזרא - תנועת הנוער התורני לאומי הראשונה בישראל היא תנועת נוער דתית לאומית, הרביעית בגודלה מבין תנועות הנוער הציוניות במדינת ישראל. לתנועה כ-20,000 פעילים הפרוסים בכלמעלה מ-65 מוקדי פעילות בישראל. במהלך הוועידה הי"ז של התנועה הוחלט על שינוי שמה של התנועה מ"חרדית לאומית" ל"תורנית-לאומית". כיום (2019) מזכ"ל התנועה הוא שאול דה מלאך.

קלמן כהנא

הרב ד"ר קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע - י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 1910 – 20 באוגוסט 1991) רב הקיבוץ חפץ חיים, מייסד וראש בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, ומחברם של ספרים תורניים רבים.

היה ממנהיגי פועלי אגודת ישראל, מחותמי מגילת העצמאות, חבר כנסת וסגן שר החינוך והתרבות בממשלות ישראל.

שעלבים

שעלבּים הוא קיבוץ דתי מופרט המשתייך לתנועת פועלי אגודת ישראל באזור השפלה ליד העיר מודיעין השייך למועצה אזורית גזר.

שערים

שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל.

תפרח

תפרח הוא מושב חרדי במועצה אזורית מרחבים שבנגב הצפוני-מערבי על כביש 25, המשתייך לתנועת המושבים ולפועלי אגודת ישראל. מקור שם המושב הוא מהפסוק בספר ישעיהו: "פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן".

המושב נוסד בשנת 1949 על ידי עולים ניצולי שואה מהונגריה. חברי המושב שהיו לפנים חברי אגודת ישראל, הצטרפו להסתדרות,

אך לאחר מאבק הועברו להסתדרות פועלי אגודת ישראל. בשנת 1954 הצטרפו למושב קבוצת עולים ממרוקו.

שטחו של המושב הוא כ-5,000 דונם. ומתגוררות בו כ-500 משפחות, מיעוט התושבים עוסקים בחקלאות ורובם תורתם אומנותם.

במקום פועלות מספר ישיבות, הגדולה שבהם היא ישיבת תושיה, מהגדולות במגזר החרדי ליטאי המונה כ-900 תלמידים, ובראשה עומדים הרב אביעזר פילץ ומייסד הישבה הרב יעקב פרידמן. בנוסף, פועלות במקום שתי ישיבות לצעירים (בראשות הרב בצלאל גנצ'רסקי, ובראשות הרב אברהם גריינמן), בעבר, פעלה גם הישיבה קטנה בראשות הרב ישעיהו קרביץ, הישיבה הספרדית תפרח (בנשיאות הרב יצחק חיים פרץ), ישיבת דעת שלמה (בראשות הרב שלמה מנדל), ישיבת נחת רוח (בראשות הרב אבנר טוניק),

ישיבת תפארת תורה לבעלי תשובה בראשות הרב אפרים סופר, וישיבה לבחורים מיוחדים בראשות הרב שלמה צבי הלל.

רב היישוב הוא הרב אליהו אליעזר יעקובזון. ראש ישיבת תושיה, הרב אביעזר פילץ הוא למעשה מורה דרכו של היישוב.

התנועות המיישבות בישראל
תנועת המושביםהפועל המזרחיהקיבוץ הארצי השומר הצעירהקיבוץ הדתיהעובד הציוניהתאחדות האיכרים • פועלי אגודת ישראל • משקי חרות בית"רהאיחוד החקלאיאמנההמרכז החקלאיהתנועה הקיבוצית המאוחדתהנוטעתנועת אור

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.