פונטיקה

פֿונטיקהיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.

אפיון התחום

הקולות המופקים על ידי האדם בעת הדיבור מכונים באופן כוללני הגאים והם מושאי המחקר של הפונטיקה. הפונטיקה אינה עוסקת בסוגי הכתב השונים ובכתבים המורכבים מהאותיות המייצגות צלילים שונים בשפות, אלא רק בצלילים המופקים. מדע הפונטיקה יצר מערכת של סימנים שבאמצעותה ניתן לסמן את צלילי כל השפות באופן אחיד. כך למשל, בכתיבה פונטית יכתבו באופן זהה המילים - שׂם-סם, קב-קו כפי שהן נהגות בעברית המודרנית המדוברת.

סיווג

חקר הפונטיקה מחולק לשלושה ענפים עיקריים:

  • חיתוך הדיבור - חקר אופן יצירת קולות האנושיים למיניהם הנבדלים אחד מהשני על ידי תנועות איברי ההגייה שונים.
  • פונטיקה אקוסטית - חקר מאפייניהם של גלי הקול הנוצרים בדיבור.
  • פונטיקה תפיסתית - חקר התחושה בעת הדיבור.

קולות הדיבור

תנאי הכרחי לדיבור היא היכולת להפיק קול. הקול מופק על ידי הזרמת אוויר מן הריאות דרך זוג האיברים השריריים המכונים שפתות הקול. שפתות הקול מצויות בחלק העליון של קנה הנשימה. הרעדה של שפתות הקול יוצרת את הקול, או במינוח בלשני "קוליות". בשפות שונות מוכרים שלושה מיני קוליות: רגילה (plain), הנפוצה בכל השפות, 'חורקנית' (creaky), ו'קשויה' (stiff). בשפות מעטות שינוי בסוג הקוליות מאפשר גיוון המשמעות של צירופי הברות.

קולות הדיבור מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים: עיצורים, תנועות וטונים. העיצורים והתנועות קיימים בכל שפות העולם, אך טונים קיימים רק בחלקן. בשפות אלו, חשיבות הטונים שווה לחשיבותם של העיצורים והתנועות.

עיצורים

העיצורים הם קולות הדיבור שברגעי הפקתם נוצרת עצירה מסוימת של זרם האוויר הנדחף מן הריאות החוצה. בחלק מהעיצורים עצירת זרם האוויר מוחלטת, ובחלקם חלקית. מידת העצירה של האוויר מאופיינת על ידי אופן החיתוך, והמקום שבו תנועת האיברים גורמת לעצירת זרם האוויר מאופיין על ידי בסיס החיתוך. תנועת שפתות הקול, מכסה הגרון והשפה התחתונה גורמת לעצירת זרם האוויר, ותנועות חלקי הלשון השונים כלפי הלוע הענבל, הווילון (החך הרך), החך (החך הקשה), המכתש (החך הקדמי), השינים והשפתיים - גם היא גורמת לעצירת זרם האוויר. כמו כן ישנם עיצורים שיש להם שני בסיסי חיתוך, כגון העיצור ط בערבית, שבו קצה הלשון ומכסה הגרון נעים יחד וגורמים לעצירת זרם האוויר.

עיצורים שיש להם זיקה לתנועה נחשבים לחצאי תנועות על פי תכונות החיתוך שלהם ותכונותיהם האקוסטיות.

תנועות

במהלך הפקת התנועות לא נוצרת כמעט כל עצירה של האוויר, וזה בסיס ההבחנה ביניהן לעיצורים. התנועות ממוינות לפי מצב הלשון ואופן פתיחת השפתיים.

טונים

טונים אינם קיימים בשפות שמיות וברוב השפות הודו-אירופיות, ולכן קשה ביותר להבינם ולהדגימם. להמחשה בלבד נציג מילה בשינוי האינטונציה (תופעה דומה, אשר נבדלת מן הטון בכך שהשינוי שהיא יוצרת הוא תחבירי ולא מורפמי): שאלה: "הולכים?" - המילה נאמרת בטון עולה. תשובה: "הולכים." - המילה נאמרת בטון יורד. בשפות שונות אובחנו עד כשבעה טונים, ומילים שיש בהן אותם עיצורים ואותן תנועות משמעותן מובחנת לפי הטון. כך לדוגמה המילה בסינית מנדרינית shi, משמעה נקבעת על-פי הטון ויכולה להיות: חטיבה (צבאית), עשר, היה, גללי בהמות ועוד משמעויות אחרות. שפות רבות באסיה, באפריקה ובאמריקה משתמשות בטונים.

מיון וסיווג הגאים

ישנם מאות אחדות של צלילים המוכרים על ידי האגודה הבינלאומית לפונטיקה שתועתקו לאלפבית הפונטי הבינלאומי.
(International Phonetic Association,IPA)

תולדות הפונטיקה

עד כה לא שולב במחקר הפונטיקה מחקר האבולוציה של השפה. תחילת הכתב לפני כ-5000 שנה מעידה על הבחנה בין עיצורים לתנועות, שכן הכתב השומרי-אכדי מסמן את שני הסוגים.

חקר הפונטיקה החל בהודו העתיקה לפני כ-2500 שנים לערך. נראה שהמחקר ההודי לא הגיע למערב. ביוון נעשו התחלות מחקר. בעברית נשתמר זכר לעיון בשאלות פונטיות ב"ספר יצירה", שיש מחלוקת לגבי זמן כתיבתו. יש המקדימים אותו לתקופת התלמוד.

הערבים, לאחר שלמדו את הפילוסופיה היוונית, פיתחו מחקר עשיר בלשון עם עניין מיוחד בפונטיקה, ומהם למדו מלומדים יהודים מן המאה השביעית. ניקוד התנ"ך הוא עדות מרשימה ביותר למחקר פונטי מעמיק.

המלומדים היהודים בספרד של ימי הביניים היו הראשונים שהשוו לשונות לצורך מחקר הפונטיקה והלשון בכללה.

אפשר שמחקר הפונטיקה המודרני החל בתחילת המאה ה-19 עם הדני ראסק והגרמני גרים, שגילו שההגאים בשפות קרובות נתונים במערכת קבועה למדי של חילופים. לדוגמה, האות ש בעברית מקבילה לרוב ל- س או ﺙ בערבית, האות p בלטינית מקבילה לרוב ל-f בגרמנית.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Peter Ladefoged and Ian Maddieson: The Sound of the World's languages, Blackwell, 2002
  • יאיר שימרון, קולות מגן עדן, האבולוציה של קולות ההבעה לכלל שפה, צ'ריקובר 2006.
  • אשר לאופר, מבוא לבלשנות, יחידות 4–5, האוניברסיטה הפתוחה, 1992.

קישורים חיצוניים

צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי חיתוך אופני חיתוך
סדקיים - אפיגלוטיים - לועיים

ענבליים - וילוניים - חכיים
מכתשיים-חכיים - כפופים - בתר-מכתשיים - מכתשיים - שיניים
שיניים-שפתיים - שפתיים-שיניים - לשוניים-שפתיים - דו-שפתיים

ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים - מקישים - רוטטים - צדיים - מחוככים
לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
גובה תנועות מיקום התנועות
סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות - חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי - פורמנט
אופן חיתוך

אופן חיתוך הוא מידת החסימה של מעבר האוויר בבסיס החיתוך שהוא המקום בו מספר איברי הגייה סותמים באופן מלא או חלקי את חלל הפה או הגרון וגורמים להפקת העיצורים כתוצאה מתזוזתם של איברי הגייה מסוימים כלפי אחרים ומזרימת האוויר ביניהם.

אלופון

אָלוֹפוֹן הוא מונח בפונטיקה או בפונולוגיה שמשמעותו: אחד הביצועים הפונטיים (אופני ההגייה) לפונמה בשפה מסוימת, המותנים בסביבה. המונח בא מן היוונית: ἄλλος - אחר ו- φωνή - קול, צליל. המונח הוטבע על ידי הבלשן האמריקאי בנג'מין לי וורףלמשל בעברית אין הבדל בין ר' המבוצעת בקדמת הפה לבין ר' אחורית ושתיהן מסמלות את אותה הפונמה, אולם בערבית אלה שתי פונמות שונות (ر, غ), וניתן למצוא זוגות מינימליים המבחינים ביניהן.

יש לשים לב שמושג ההתניה הוא הכרחי להגדרת האלופון - האלופון הוא ביצוע של הפונמה המותנה בסביבתו. מכאן, שני אלופונים של אותה הפונמה נמצאים בהכרח בתפוצה משלימה. במלים אחרות, בסביבה פונטית נתונה (לדוגמה, תחילת מילה) לא נמצא שני אלופונים של אותה פונמה. לעומת זאת, ביצועים שונים של אותה פונמה שאינם מותנים בסביבה הפונטית (אלא, לדוגמה, במבטאו של הדובר) נקראים "וריאנטים חופשיים" (לדוגמה, יש המבטאים את הר' העברית כעיצור מכתשי, מקיש, כדוגמת הר' הערבית, ויש המבטאים אותה כעיצור ענבלי, חוכך, קולי, כדוגמת הר' הצרפתית).

בסיס חיתוך

בסיס חיתוך הוא המקום שבו מספר איברי הגייה סותמים באופן חלקי או מלא את חלל הפה או הגרון ויוצרים את אופן החיתוך שהוא מידת החסימה של מעבר האוויר ביניהם. העיצורים מופקים כתוצאה מתזוזתם של איברי הגייה מסוימים כלפי אחרים ומזרימת האוויר ביניהם, המקומות בהם מתקיימת פעולה זו נמצאים לכל אורך חלל הפה, בין מיתרי הקול הנמצאים בחלק העליון של קנה הנשימה לבין השפתיים והם מאפיינים את בסיסי החיתוך. לכל בסיס חיתוך יש איבר הגייה פעיל, איבר הגייה סביל וישנם בסיסי חיתוך שעשוים להיות ראשיים או משניים.

גובה תנועות

גובה תנועות הוא מיקום הלשון ביחס לגג חלל הפה. לכל תנועה ללא יוצאות מהכלל יש גובה תנועות בנוסף למיקום. ישנן שבע דרגות מוכרות של גובה תנועות:

תנועות סגורות (תנועות גבוהות)

תנועות כמעט-סגורות

תנועות חצי-סגורות

תנועות אמצעיות

תנועות חצי-פתוחות

תנועות כמעט-פתוחות

תנועות פתוחות (תנועות נמוכות)

האגודה הבינלאומית לפונטיקה

האגודה הבינלאומית לפונטיקה (באנגלית: International Phonetic Association - IPA) היא ארגון בינלאומי המקדם את חקר הפונטיקה (תורת ההיגוי) ושימושיו השונים.

האגודה נוסדה בפריז, צרפת בשנת 1886, ושיא השפעתה היה סביב שנת 1914, כאשר כללה 1,751 חברים מ-40 מדינות בעולם. וכיום מושבו נמצא בלונדון, אנגליה.

האגודה מפרסמת את מחקריה בכתב עת הנושא את שמה.

הגייה

'קול של הדיבור היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה. הגייתה של שפה, גם בפי הדוברים אותה כשפת אם, משתנה במהלך הדורות, וכן ניכרים הבדלי הגייה בין קבוצות אתניות שונות ובין אזורי מגורים שונים (במדינות שונות, ואף באזורים נפרדים של אותה מדינה).

טקסטים כתובים באלפבית של השפות השונות אינם מספקים מידע מלא על אופן הגייתו של הטקסט, ולהגייה הנכונה נדרשים גם ניסיון וידע של הקורא. לכתיבה המספקת מידע מלא על אופן הגיית הטקסט משמש אלפבית פונטי בינלאומי.

ענף הבלשנות העוסק בחקר ההגייה קרוי פונטיקה.

יחידה תאורטית בסיסית של הגייה, שעשויה להבדיל בין מילים, היא פונמה. פונמות מייצגות, בדרך כלל, אוסף של הגאים הדומים זה לזה במאפיינים פונטיים או פונולוגיים, כלומר אוסף של אלופונים.

ההגייה משמשת לעיתים כמאפיין חברתי של הדובר. המחשה בולטת לכך ניתנה במחזהו של ג'ורג' ברנרד שו, "פיגמליון", שבו מתערב פרופ' הנרי היגינס, חוקר פונטיקה באוניברסיטה, עם חברו, שיצליח להפוך את אלייזה דוליטל, מוכרת פרחים ממעמד נמוך ובעלת חיתוך דיבור המוני, ל"ליידי" - אשה בעלת הגייה נכונה וגינונים חברתיים מושלמים.

משפט שובר שיניים הוא משפט שעשוע שנוצר לשם האתגר שבהגייתו. לרוב, הקושי במשפטים מסוג זה נוצר מחזרה עיקשת על כמה עיצורים בודדים או ההחלפה של מספר עיצורים דומים לסירוגין (כמו למשל ס' ו-ש'). דוגמאות: שׂרה שׁרה שיר שמח; גנן גידל דגן בגן.

מיקום התנועות

מיקום תנועות הוא מיקום הלשון יחסית לגב הפה בעת הגיית התנועה. לכל תנועה יש מיקום בנוסף לגובה, ללא יוצאות מן הכלל. ישנן חמש דרגות מוכרות של מיקום תנועות אף שאין שפה אחת המבחינה בין כולן.

תנועות אחוריות

תנועות כמעט-אחוריות

תנועות מרכזיות

תנועות כמעט-קדמיות

תנועות קדמיות

מעוגלות התנועות

מעוגלוּת תנועות היא מידת המעוגלות של השפתיים בעת הגיית התנועה. בעת הגיית תנועות מעוגלות מתבצע כיווץ של השפתיים ליצירת פתח עגול ואילו בעת הגיית תנועות בלתי מעוגלות השפתיים מצויות במצב רפוי.

ברוב השפות תנועות קדמיות נוטות להיות בלתי מעוגלות בעוד שתנועות אחוריות נוטות להיות מעוגלות. למרות זאת, בשפות כמו גרמנית, וצרפתית ישנה הבחנה בין תנועות מעוגלות לבלתי מעוגלות באותם מיקום וגובה.

קיימות שתי דרכים ליצירת תנועות מעוגלות: באמצעות החצנת השפתיים ובאמצעות הפנמת השפתיים. הפנמת השפתיים בעת הפקת תנועה מעוגלת מאפיינת בדרך כלל תנועות קדמיות מעוגלות ואילו החצנת השפתיים בעת הפקת תנועה מעוגלת מאפיינת בדרך כלל תנועות אחוריות מעוגלות.

עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית. העיצור הוא הגה, שביצועו כולל חסימה מלאה או חלקית של מעבר האוויר במערכת הקול. זאת בניגוד לתנועה, שהיא הגה שביצועו כמעט אינו כולל הפרעה למעבר האוויר.

בשפות רבות, העיצורים מהווים רוב ניכר של הפונמות בשפה, אם כי יש שפות שבהן מספר התנועות מתקרב למספרם של העיצורים.

פונולוגיה

פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסקת בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה. לדוגמה, בעברית של ימינו /k/ ו/g/ (ק' ו-ג') הן יחידות נבדלות של צלילים. ניתן לראות את זה על ידי זוג מזערי, כמו המילים גיר וקיר, שמשמעותן שונה, אך נבדלות רק בצליל (פונמה) אחד.

פונטיקה (בשונה מפונולוגיה) עוסקת בחקר הקולות והצלילים שמופקים בעת הדיבור והיא אוניברסלית ובלתי קשורה לשפה ספציפית.

פונמה

בבלשנות, פונמה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: 'הֶגְיָן') היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה. שתי מילים השונות זו מזו במשמעותן ויש ביניהן הבדל בפונמה אחת בלבד נקראות "זוג מינימלי" (או "זוג מזערי"), למשל, המילים גיר וקיר.

פונמה מייצגת, בדרך כלל, אוסף של הגאים הדומים זה לזה במאפיינים פונטיים או פונולוגיים, כלומר אוסף של אלופונים.

פורמנט

פורמנט הוא שיא בספקטרום התדרים של צליל הנובע מתדרי התהודה של מערכת אקוסטית. המונח משמש בפונטיקה ובאקוסטיקה לתיאור תדרי התהודה של מיתרי הקול וכלי נגינה. עם זאת המונח תקף לכל חלל אקוסטי, מאולמות ועד חדרי אמבט. ניתן לנתח פורמנטים באמצעות ספקטרוגרמות - מיפוי ספקטרום התדרים האקוסטיים כפונקציה של הזמן.

פורמנטים הם מרכיבי התדר המשמעותיים להבנת דיבור ושירה. למשל, תנועות מוגדרות לפי הפורמנטים העיקריים המרכיבים אותן. פורמנטים אלה הם הצלילים העיליים האפייניים לפיהם מזהה המאזין את התנועה המדוברת. הפורמנט בתדר הנמוך יותר נקרא f1 ופורמנטים בתדרים גבוהים יותר יקראו f3 ,f2 וכו'. בדרך כלל ניתן לזהות את התנועה באופן חד-משמעי לפי שני הפורמנטים הראשונים f1 ו- f2.

ככלל, זכר אנושי בוגר מסוגל לשנות את תדר הפורמנטים שהוא מפיק בתחום של כאלף הרץ, והמרווח בין תדרי הפורמנטים עומד אף הוא על כאלף הרץ. תדר הצליל היסודי מאפשר לנו לזהות מי הדובר, בעוד שהפורמנטים מאפשרים לנו לזהות מה נאמר. רוב התנועות מכילות לפחות ארבעה פורמנטים ניתנים להבחנה, ולעיתים אף יותר משישה פורמנטים.

קוליות העיצורים

קוליות העיצורים (voicing) היא תכונה מבחינה היוצרת הבחנה בין עיצורים קוליים לעיצורים אטומים (בלתי קוליים) באותו בסיס חיתוך ואופן חיתוך. הבחנה זו קיימת רק בעיצורים סותמים, עיצורים חוככים ועיצורים מחוככים ואינה קיימת ממשית בעיצורים סונורנטיים.

עיצורים קוליים הם עיצורים שבמהלך הפקתם לחץ האוויר מתוך הריאות גורם לרטיטת מיתרי הקול.

עיצורים אטומים הם עיצורים שבמהלך הפקתם לא נוצרת רטיטה של מיתרי הקול.

שווא (פונטיקה)

שווא (בגרמנית: Schwa) הוא תנועה מרכזית חצי-סגורה בלתי-מעוגלת. מקור המונח במלה העברית "שְׁוָא". סמל ה-IPA לתנועה הוא /ə/ .

בכמה שפות קיים סימן מיוחד לציון השווא הפונטי:

רומנית: ă

ארמנית: ը

אלבנית: ë

בולגרית: ъ

לוגלאן: yככל הנראה, לא הייתה זו הגייתו של השווא העברי מעולם.

שפתות הקול

שפתות הקול (vocal folds), המכונות גם מיתרי הקול (vocal cords), הן שתי רקמות ריריות לבנות המתוחות בצורה אופקית משני צדדיו של בית הקול הנמצא בחלקו העליון של קנה הנשימה. צבען לבן משום מחסור בזרימת דם מספקת.

שפתות הקול אחראיות על יצירת מגוון הקולות האנושיים. בזמן נשיפה, כאשר האוויר זורם אל מחוץ לריאות ניתן להשתמש בהן כדי לדבר ולהשמיע קולות נוספים. בנשימה רגילה, שפתות הקול מרוחקות למדי זו מזו, כך שהאוויר העובר ביניהן מרעיד אותן בצורה שלא מספיקה ליצירת הקול אך שרירים המסודרים שתי וערב בבית הקול מווסתים את מידת הקִרבה בין שפתות הקול.

גון הקול תלוי בעובי שפתות הקול, באורכן ובמצב המתיחה שלהן ששונה אצל כל אדם. כאשר קצב תנודותיהן של שפתות קול ארוכות נמוך יותר כך יורדת תדירות גלי הקול וכך הקול נשמע נמוך יותר, ולהפך. בתקופת ההתבגרות גדלות שפתות הקול של הנערים ובעקבות זאת קולם נהיה נמוך.

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה. זאת לעומת עיצור, שמאופיין במרווח צר יחסית בבסיס החיתוך ונמצא בדרך כלל בשולי ההברה. בשפות מסוימות קיימות כעשרים תנועות שונות ולמעשה מגוון התנועות האפשרי הוא אינסופי.

בהקשר דקדוקי עברי־מסורתי (ראו להלן) מאופיינות תנועות על־פי תכונות לשוניות שאינן תואמות בהכרח למערכת פונולוגית שהייתה קיימת בנקודת זמן מסוימת בתולדות העברית (שכן לשון המקרא, שעליה מתבסס הדקדוק העברי המסורתי, מכילה רבדים היסטוריים שונים), לכן נהוג לציינן בשמותיהן המסורתיים (קמץ, חולם וכו'), ולא כמקובל בבלשנות כללית ישירות על־פי ייצוגן הפונולוגי (למשל /aː/ או /oː/) או הפונטי (למשל [ä] או [o]).

תנועה אחורית, סגורה, מעוגלת

תנועה אחורית סגורה מעוגלת היא צליל תנועתי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סמל ה-IPA לתנועה הוא יו לטיני /u/.

תנועה קדמית, חצי-פתוחה, בלתי-מעוגלת

תנועה קדמית חצי-פתוחה בלתי-מעוגלת היא צליל תנועתי המצוי בחלק מן השפות המדוברות. סמל ה-IPA לתנועה הוא אפסילון יווני /ɛ/.

תנועה קדמית, סגורה, בלתי-מעוגלת

תנועה קדמית סגורה בלתי-מעוגלת היא צליל תנועתי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סמל ה-IPA לתנועה הוא איי לטיני /i/.

אלפבית פונטי בינלאומי
נושאי IPA
IPA האגודה הבינלאומית לפונטיקה • היסטורית ה-IPA • תוספות ה-IPA • כינוס קיל (1989) • ביטאון ה-IPA • כינוסי מתן שמות של ה-IPA
פונטיקה סימנים דיאקריטיים • מקטעים • אות טונית • בסיס חיתוךאופן חיתוך
נושאים מיוחדים אותיות גדולות של ה-IPA • כתב יד IPA • סמלים מוחלטים ולא-רגילים • טבלת IPA לניבים אנגליים • פורמנט
קידוד SAMPA • X-SAMPA • Conlang X-SAMPA • Kirshenbaum • סמלים פונטיים ביוניקוד • WorldBet
עיצור (בלשנות)
בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).
IPA, עיצורים ריאתיים
בסיס חיתוך ‏← סדקײם קיצונײם אחורײם בינוניים קדמײם דו-שיניים שפתײם
↓‏ אופן חיתוך סדקי

Glotal

אפיגלוטי

Epiglotal consonant

לועי

Faryngal consonant

ענבלי

Uvulara consonant

וילוני

Velara consonant

בתר-חכי

Palatal consonant

חכי

Palatal consonant

מכתשי־חכי

Alveolopalatal fricative

כפוף

Retroflex consonat

בתר־מכתשי

Postalveolar consonant

מכתשי

Alveolar consonant

שיני

Dental consonant

בין-שיני דו-שיני שיניים-שפתיים שפתי־שיני

Labiodental consonant

לשוני־שפתי

Labiodental consonant

דו־שפתי

Bilabial consonant

אפי ɴ ɴ̊ ŋ ŋ̊ ŋ̟ ŋ̟ ɲ ɲ̊ n̠ʲ n̠̊ʲ ɳ ɳ̊ n̠̊ n n̪̊ n̪͆ ɱ͆ ɱ̥͆ ɱ ɱ̊ m̼̊ m
סותם ʔ ʡ ɢ q ɡ k ɡ̟ ɟ c d̠ʲ t̠ʲ ɖ ʈ d t d̪͆ t̪͆ b p
חוכך שורק ʑ ɕ ʐ ʂ ʒ ʃ z s
חוכך ɦ h ʢ ʜ ʕ ħ ʁ χ ɣ x ɣ̟ ʝ ç ɻ̝ ɻ̝̊ ɹ̠˔ ɹ̠̊˔ ð̠ θ̱ ð θ ð̪͆ θ̪͆ ɦ̪͆ h̪͆ v f β̼ ɸ̼ β ɸ
מקורב ‏ʢ̞ ʢ̞̊ ‏ʕ̞ ‏ʕ̞̊ ‏ʁ̞ ‏ʁ̞̊ ɰ ɰ̊ j̊˗ j ɻ ɻ̊ ɹ̠ ɹ̠̊ ɹ ɹ̊ ð̞ ð̞̊ ʋ ʋ̊ β̞ β̞̊
מקיש ʡ̯ ʡ̯̊ ɢ̆ ɢ̥̆ ɽ ɽ̊ ɾ̱ ɾ̱̊ ɾ ɾ̊ ɾ̪ ɾ̪̊ ѵ ⱱ̥ ɾ̼ ⱱ̟
רוטט я я̥ ʀ ʀ̊ ɽr ɽr̥ r̠̊ r r̪̊ r̪͆ ʙ͆ ʙ̥͆ ʙ̪ ʙ̪̊ ʙ̼ ʙ̼̊ ʙ ʙ̊
חוכך צדי ʟ̝ ʟ̝̊ ʟ̝̟ ʟ̝̟̊ ʎ̝ ʎ̝̊ ɮ̢ ɬ̢ ɮ̠ ɬ̠ ɮ ɬ ɮ̪ ɬ̪ ɮ̪͆ ɬ̪͆
מקורב צדי ʟ̠ ʟ ʟ̥ ʟ̟ ʟ̥̟ ʎ ʎ̊ ʎ̟ ʎ̟̊ ɭ ɭ̊ l̠̊ l l̪̊ l̪͆
מקיש צדי ʟ̆ ʟ̥̆ ʟ̟̆ ʟ̥̟̆ ʎ̯ ʎ̯̊ ɺ̢ ɺ̢̊ ɺ̠ ɺ̠̊ ɺ ɺ̊ ɺ̪ ɺ̪̊
מחוכך שורק ʥ ʨ ɖʐ ʈʂ ʤ ʧ ʣ ʦ ʣ̪ ʦ̪
מחוכך ʔh ʡʢ ʡʜ ɢʁ ɡɣ kx ɡ̟ɣ̟ k̟x̟ ɟʝ ɖɻ̝ ʈɻ̝̊ ˔d̠ɹ̠ ˔t̠ɹ̠̊ dð̠ tθ̱ d̪ð t̪θ d̪͆ð̪͆ t̪͆θ̪͆ b͆v͆ p͆f͆ b̪v p̪f β̼‏b̼ p̼ɸ̼
מחוכך צדי ɡʟ̝ kʟ̝̊ ɡ̟ʟ̝̟ k̟ʟ̝̟̊ ɟʎ̝ cʎ̝̊ ɖɮ̢ ʈɬ̢ d̲ɮ t̲ɬ d̪ɮ̪ t̪ɬ̪ d̪͆ɮ̪͆ t̪͆ɬ̪͆
עיצורים לא-ריאתיים
מפונם ʛ ʛ̥ ɠ ɠ̊ ɠ̟ ɠ̟̊ ʄ ʄ̥ ᶑ̊ ɗ̠ ɗ̠̊ ɗ ɗ̥ ɗ̪ ɗ̪̊ ɓ̪ ɓ̪̊ ɓ̼ ɓ̼̊ ɓ ɓ̥
מסודק ʡʼ k̟ʼ ʈʼ t̠ʼ t̪ʼ p͆ʼ p̪ʼ p̼ʼ
שורק מסודק ɕʼ ʂʼ ʃʼ ‏s̪ʼ
חוכך מסודק ħʼ χʼ x̟ʼ çʼ ɻ̝̊ʼ ɹ̠̊˔ʼ θ̱ʼ θʼ f͆ʼ ɸ̼ʼ ɸʼ
חוכך צדי מסודק ʟ̝̊ʼ ʟ̝̟̊ʼ ʎ̝̊ʼ ɬ̢ʼ ɬ̠ʼ ɬʼ ɬ̪ʼ
שורק מחוכך מסודק ʨʼ ʈʂʼ ʧʼ ʦʼ ʼ‏ʦ̪
מחוכך מסודק qχʼ kxʼ k̟x̟ʼ cçʼ ʈɻ̝̊ʼ t̠ɹ̠̊˔ʼ tθ̱ʼ t̪θʼ p͆f͆ʼ p̪fʼ p̼ɸ̼ʼ pɸʼ
מחוכך צדי מסודק k͡ʟ̝̊ʼ k̟͡ʟ̝̟̊ʼ c͡ʎ̝̊ʼ ʈɬ̢ʼ t̲ɬʼ tɬʼ t̪ɬʼ
מצוץ ʞ ǂ ˞ǃ ǃ ǀ ʘ̼ ʘ
מצוץ צדי ǁ ǁ̪
עיצורים מצוצים נוספים
מצוצים ʘ͡qʼ ʘ͡q ʘ̃ˀ ʘ̃
עיצורים מורכבים
בלתי-סותמים w ʍ ɥ ɧ
סותמים ɡ͡b k͡p ŋ͡m ŋ̊͡m̊
תנועות
ראו גם: גובה תנועות, מיקום התנועות
ראו גם: IPA, עיצורים
  אחורית כמעט-אחורית מרכזית כמעט-קדמית קדמית
סגורה
Blank vowel trapezoid.svg
i • y‏
ɨ • ʉ‏
ɯ • u
ɪ • ʏ‏
ɪ̈ • ʊ̈‏
ʊ‏ •
e • ø‏
ɘ • ɵ‏
ɤ • o‏
e̞ • ø̞‏
ə
ɤ̞ • o̞‏
ɛ • œ‏
ɜ • ɞ‏
ʌ • ɔ‏
• æ‏
ɐ‏
a • ɶ‏
ä‏
ɑ • ɒ‏
כמעט-סגורה
חצי-סגורה
אמצעית
חצי-פתוחה
כמעט-פתוחה
פתוחה
כאשר מופיעות זוג תנועות באותה משבצת, הימנית מעוגלת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.