פוליטיקה

מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא תחום הפעילות האנושית העוסק בכוחות הפועלים בחברה או במדינה, בשימוש הנעשה בהם ובחלוקתם.

אטימולוגיה

מקור המילה "פוליטיקה" בשפה היוונית[1], ופירושה המקורי הוא תחום הדעת העוסק בענייני הציבור, או "מדינאוּת". מילה זו נגזרת מהמילה היוונית פוליס[2], שהייתה היחידה הפוליטית האוטונומית ביוון הארכאית וביוון הקלאסית.

אל העברית חדרה מילה זו כבר בתקופת המשנה, שם מוזכר המקצוע: "פוליטיקין" (פוליטיקאים, אנשי ציבור)[3]. רבי יהודה, שחי באושא לאחר כישלון מרד בר כוכבא, הזכיר מילה זו בציטוט:

"וכן היה רבי יהודה אומר, תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים, אבל לא מן הכופרין על בני המדינה, מפני שהוא מאכל "פוליטיקין".

מתוך מסכת תרומות, פרק ב' משנה ה'

על פי רבי עובדיה מברטנורא, המילה "פוליטיקין" שימשה לתיאור "אנשים חשובים, בני פלטרין של מלכים".

פוליטיקה במובנה הרחב

פוליטיקה במובנה הרחב היא פעילות, אשר במסגרתה מגיעות קבוצות להחלטות קולקטיביות מחייבות, תוך ניסיון לגשר על הפערים הקיימים ביניהן.

בהגדרה זו ניתן לזהות ארבעה מרכיבים מרכזיים:

  • פעילות קולקטיבית – הפעילות הפוליטית מתבצעת כפעילות קבוצתית. ללא קולקטיב אין פוליטיקה.

קיום פוליטיקה מלווה בהנחת יסוד, כי קיימים באופן תמידי חילוקי דעות בין חברי קבוצה כלשהי. כאשר קיים קונצנזוס (דעה אחידה של כל חברי הקבוצה) - לא יכולה להתקיים פוליטיקה.

  • הפוליטיקה כרוכה בשיח ובשכנוע. לפיכך, תקשורת בינאישית חיונית לקיומה.
  • אכיפה - החלטות פוליטיות אשר נתקבלו והוחלט להוציאן לפועל - נאכפות על ידי הקבוצה, בין השאר גם על ידי שימוש בכוח. כפיית החלטות אינה פוליטיקה, אך ללא יכולת של כפיית החלטות קולקטיביות לא תתקיים פוליטיקה.

פוליטיקה במובנה הרחב היא עיצוב החברה, באמצעות התייחסות לכוחות הפועלים בה. בהגדרה זו נכללת כל פעילות אנושית כלשהי כפוליטיקה, שכן כל הפעולות המתבצעות על ידי האדם מקורן בכוחות חברתיים.

הפוליטיקה הידועה ביותר היא הפוליטיקה העוסקת בעיצוב מוסדות הממשל והחוקים הנחקקים במסגרתם. בחלק זה של הפוליטיקה מעורבים כל הגורמים, המהווים את בעלי הכוח הרשמיים בחברה: אצולה, מפלגות, אשר בראשם עומדים מדינאים.

לחלק הממשלי של הפוליטיקה מצורפים כוחות מתחומים אחרים: כלכלה; חינוך; דת וכו'. כוחות אלו מעצבים את תרבותה של החברה ואת מבניה, על כן הם גם נחשבים לחלק בלתי נפרד מהפוליטיקה.

מכיוון שהכוחות החברתיים השונים קשורים אלו באלו ומהווים יחידה אחת, הפוליטיקה המתייחסת אל הכוחות בחברה היא תחום עיסוק כוללני, המכיל זוויות שונות של בחינה, בהתאם לתחום הנבחר.
דוגמה: המאפיין הבולט ביותר של תופעת העבדות שייך לענף הכלכלה, שכן מדובר בתחום העסקה, רכישה ובעלות. למרות זאת, לסוגיה זו ביטויים חשובים לא פחות בתחומים אחרים:

  • בתחום הממשל: האפשרות לעבדות נקבעת בחוק.
  • בתחום החינוך: חינוך הנוער עשוי להוות אמצעי, המאפשר הסתכלות על אדם כעל סובייקט.
  • בתחום האמנות: האמנות יכולה לתמוך בערכי חופש או בערכי מעמדות וסדר מוחלטים.

כל פעולה בכל תחום שהוא של החיים, היא פעולה בעלת משמעות פוליטית (ומתוך כך גם בעלת משמעות לסוגיית העבדות), גם בלא קשר ישיר לתחומים השונים בהם הפוליטיקה עוסקת.

פוליטיקה במובנה הרחב, מתוקף היותה קשורה לכל הכוחות החברתיים הקיימים, מיושמת הלכה למעשה בכל פעילות יומיומית כלשהי של האדם הפשוט בחברה. כל מעשי הפרט מושפעים מההתרחשויות הפוליטיות בחברה.

בדוגמה הקודמת: סל המוצרים של האדם הממוצע ומשכורתו משתנים בהתאם לאופיה של החברה בסוגיית העבדות. בנוסף, למוצרים שהוא מחליט לצרוך יש השפעה על הנושא. מלבד המישור הכלכלי, גם לשפה המסוימת בה האדם בוחר לדבר, לחינוך אליו הוא מחנך את ילדיו, לאומנות בה משתמש, יחסיו עם מכריו וכו' - כל אלו מושפעים מההתרחשות הפוליטית בחברה ומשפיעים עליה (בכלל ובהתייחסות לסוגיה מסוימת).

דרך נוספת להגדרת המושג פוליטיקה: "סך כל הדרכים והפעולות שהחברה האנושית נוקטת, על מנת להתמודד עם המחסור התמידי במשאב הרלוונטי". לדוגמה: כיצד מתמודדת חברה מסוימת עם חוסר במים לתושבים, כיצד מתמודדת קבוצת אנשים עם הצורך להיות השורד האחרון בתוכנית ריאליטי, כיצד מתמודדת הממשלה עם תקציב מוגבל.

עמדה פוליטית, או תפישת עולם פוליטית היא מכלול הרעיונות, הערכים ואופני החשיבה של אדם או ארגון הנוגעים למכלול ההתרחשות הפוליטית בחברה.

פוליטיקה במובנה הצר

פוליטיקה במובנה הצר היא תחום שלטוני המכיל את מאבקי הכוחות של כלל הגורמים הנוגעים בשליטה.

בסיס הפוליטיקה הוא בכך שקיימים ריכוז של כוח ופיזורו בידי גורמים נפרדים בחברה באופן לא מוחלט, כלומר - חלוקת הכוח ושימושו נקבעים באופן הנתון לשינוי, בהתאם לדינמיקה בין הגורמים הקשורים בו.
דוגמה: במפעל מסוים יכולה להיווצר חלוקת כוח בין ראש ועד העובדים (אשר התנהגות העובדים נתונה להשפעתו), בין מנכ"ל המפעל (אשר קובע את ההתנהלות הטכנית והכלכלית של המפעל), לבין בעל המפעל (אשר שולט על רווחי המפעל, על הפסדיו ועל משכורות עובדיו). במפעל זה יכולה להתקיים פוליטיקה, אשר בה כל אחד משלושת גורמי הכוח הנ"ל מסוגל להשפיע על התנהגות הגורמים האחרים ולהיות מושפע מהם, וכן קיימת אפשרות של שינוי חלוקת הכוח (למשל, על ידי העברת אחריות על תחומי ניהול שונים מהמנכ"ל לראש ועד העובדים) ביניהם בהתאם לדינמיקה המתרחשת.

תנאי יסודי של הפוליטיקה הוא שלכל גורם שורה של אינטרסים פרטיים (תחומי עניין), בסדר עדיפויות מסוים, שקיומם תלוי בניהול הכוח בחברה ובחלוקתו. אינטרסים אלו דורשים מהגורם המחזיק בהם לפעול בצורה הטובה ביותר על מנת לקדם אותם, תוך התייחסות לגורמים האחרים.
בדוגמה הקודמת: אינטרס בעל המפעל הוא הגדלת רווחי המפעל, אינטרס המנכ"ל הוא הגדלת משכורתו ושמו המקצועי על ידי ניהול מוצלח והאינטרס של ראש הוועד הוא קידום טובת העובדים הפשוטים.

הפוליטיקה היא תחום בו הגורמים השונים מנסים לקדם את האינטרסים שלהם בלא שימוש בכוח עצמו, אלא בהתייחסות אליו. השימוש בכוח (חקיקת חוק, הפעלת צבא, קנייה/מכירה, העמדה לדין וכו') אינו פוליטיקה, אך מאפשר אותה; שכן הפוליטיקה היא המאבק על השימוש בו ועל חלוקתו. סוג הכוח המדובר (צבאי, כלכלי, משפטי, תחוקתי, פיזי, אמנותי וכו') משפיע גם על טיב הפוליטיקה שתיווצר סביבו.
בדוגמה הקודמת: השכר אותו משלם בעל המפעל, קביעת כללי המפעל על ידי המנכ"ל והשבתת המפעל על ידי העובדים - כל אלו אינם פוליטיקה לכשלעצמם. הדיונים בין בעל המפעל לראש הוועד, האיום בשביתה וכדומה, הם הפוליטיקה של המפעל.

אינטרס פוליטי - הצורך של גורם פוליטי להשיג יתרון יחסי באבקי הכוחות הפוליטיים. לדוגמה: לראש הוועד ולמנכ"ל אינטרס פוליטי ליצור חיכוכים ביניהם, על מנת לקדם את הדימוי שלהם בקרב שולחיהם.

דמות פוליטית, או פוליטיקאי - אדם כלשהו המתעסק בפוליטיקה במידה העולה על רוב האנשים בחברה, באינטנסיוויות של העיסוק או במידת השפעתו על החברה.

כוח פוליטי - כוח שמשמעו היכולת של גורם מסוים להביא לשינוי דפוסי השימוש וחלוקת הכוח (הרגיל) בחברה. כוח זה לרוב אינו ניתן למדידה מדויקת, שכן הוא גמיש ויחסי לשאר הכוחות הפוליטיים בחברה ומהווה שקלול של רכיבים רבים. הרכיבים העיקריים הם:

  • תחומי האחריות ותפקידיהם המוטלים על גורם זה, אשר מאפשרים לו להפעיל כוח על החברה ובכך מקנים לו גם כוח פוליטי.
  • יריבויות פוליטיות ובריתותיהן, שיש לגורם הפוליטי עם גורמים פוליטיים אחרים.
  • אופיו של הגורם הפוליטי ותדמיתו, המשפיעים על היחס שיקבל מגורמים אחרים ועל מידת יכולתו להשפיע עליהם.

באופייה, מחייבת הפוליטיקה את הגורמים הפוליטיים לצבור כוח רגיל וכוח פוליטי (במקביל). הדבר יוצר 'משחק פוליטי, המורכב משני תהליכים:

מגעים פוליטיים - הדברות בין נציגי הגורמים הפוליטיים. מטרתם הרשמית של המגעים היא יצירת הסכמה על החלטה פוליטית סופית לאור האיזון הקיים של הכוחות הפוליטיים.
מגעים פוליטיים נחשבים למורכבים ביותר, שכן כל צד בהם מחויב אך ורק לאינטרסים שלו וכל התנהגותו במסגרת המגעים (כולל השפה בה הוא משתמש) נועדה לקדם אותם. לרוב, למגעים אלו אופי של משא ומתן, שכן מחד לא ניתן לקדם באופן מלא את מלוא האינטרסים של כל הגורמים, ומאידך הגורמים זקוקים זה לזה על מנת לקדם אותם.
לדוגמה: דיונים של ראש הוועד ובעל המפעל על גובה השכר (בהם עשויים שני הצדדים לוותר על חלק מדרישותיהם על שהחלק האחר יתקבל על ידי הצד השני).

החלטה פוליטית ומינוי פוליטי - החלטה בדבר שימוש או חלוקה של כוח שנעשית משיקולים פוליטיים של המחליטים אותה, על מנת לקדם את האינטרסים שלהם.
לדוגמה: החלטת המנכ"ל לא לקצץ במשכורות העובדים בעקבות איום בשביתה.

בכל חברה בה קיימת פעילות פוליטית ישנה מערכת פוליטית, המהווה את מכלול הכוחות הפוליטיים ויחסם זה לזה. לרוב, מערכת זו מורכבת ביותר והתנהלותה ארוכת טווח. הטווח הארוך בו מתנהלת הפוליטיקה מכתיב אופן התנהלות, המתבסס על אסטרטגיה פוליטית של כל גורם פוליטי, אשר נועדה לקדם את האינטרסים שלו בצורה הטובה ביותר לאורך זמן.

לרוב, החברה ממסדת באופן חלקי או מלא את הפוליטיקה המתרחשת בה. מיסוד כזה, על ידי נורמה או חוק, קובע את כללי המשחק הפוליטי. כללים אלו לרוב רגישים ביותר - בעיקר כאשר הם נקבעים באופן נורמטיבי ולא על ידי חוק. דרך קביעתם נחלקת לשני סוגים:
כלל הנקבע בהסכם חברתי, על מנת לקדם את החברה כולה, שהסיבה לשימורו היא החלטה של כל גורם פוליטי (מסיבה זו או אחרת) לשמרו, אף על פי שהדבר מגביל את האינטרס הפרטי שלו. (לדוגמה: בישראל, לפני שביתה, חייב ראש ועד העובדים להכריז על 'סכסוך עבודה', אף על פי שלעתים הדבר מגביל אותו).

כלל הנוצר בשל חתירתו הנפרדת של כל גורם למימוש האינטרס שלו, כלומר - כלל הנוצר מעצמו ושהפרתו תזיק באופן ישיר לאינטרס של הצד המפר. (לדוגמה: הכלל הקובע כי נחוץ יושר במגעים פוליטיים, נשמר משום שצד לא ישר פוגע באמון העתידי שיהיה לו, ובכך ממעיט מכוחו הפוליטי).

מכיוון שהפוליטיקה עוסקת בחלוקה של כוח בחברה ובשימושו, היא מסוגלת לערב סוגים שונים של כוחות במערכת פוליטית אחת. הפוליטיקה יוצרת מגע בין גורמי כוח ממישורי קיום שונים, סביב העיצוב המשותף של החברה מלבד הקשר הישיר שקיים ביניהם.

מישורי קיום לגביהם מתייחסת פוליטיקה עשויים להיות: ממשל, צבא, כלכלה, אמנות, משפט, חינוך, דת, לאום ותקשורת.

מבין נושאים אלו, נחשב תחום הממשל למישור העיקרי בו מתרחשת הפוליטיקה, שכן הוא המכריע באופן ישיר כיצד תתפקד החברה בכל שאר התחומים.

בין תחומים אלו נאבקות תנועות פוליטיות על צבירת כוח פוליטי. תנועות אלו מורכבות מארגונים שונים (לרוב במישורי קיום שונים) ומתומכים, המשתפים פעולה על מנת לקדם את האינטרסים המשותפים שלהם. על אף שלתנועות ממדים רבים שאינם פוליטיים, ניתן להבחין במהלך ההיסטוריה במאבק פוליטי ביניהן.

שמאל וימין פוליטיים

בפוליטיקה המודרנית נהוג למיין את התנועות הפוליטיות ומגמותיהן לשמאל ולימין, אף על פי שחלוקה זו שונה במקצת בכל חברה על פני תבל. מקור מונחים אלו, נמצא במקומות הישיבה של הסיעות השונות בפרלמנט הצרפתי שהורכב לאחר המהפכה הצרפתית, משמאל ליושב ראש, ישבו אלה שדרשו לבטל את המלוכה ואילו מימינו, ישבו השמרנים והמתונים.

תנועות, דוקטרינות ומפלגות פוליטיות בהיסטוריה המודרנית (לפי הא-ב)

ראו גם

ספר: פוליטיקה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ביוונית: "Πολιτικά"- "פוליטיקה", במלרע.
  2. ^ ביוונית: "πόλις"- "פוליס", במלעיל.
  3. ^ מילה זו מקורה בשם התואר היווני: "πολιτικός"- פוליטיקוס, במלרע.
אנתרופולוגיה

אַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגְיָה (מ-יוונית: άνθρωπος - "אדם" ו-λογία- תורה; תורת האדם) היא ענף מדעי העוסק בחקר האדם. היא עוסקת באדם בכל הזמנים, ובכל רובדי חייו. המוקד המרכזי של האנתרופולוגיה הוא התרבות, והיא יוצאת מתוך הנחה כי לאורך השנים, האדם, בכל מקום, פיתח יכולת לראות את העולם בצורה סמלית, ולעצב את עצמו, את החברה ואת העולם כולו, על פי הסמלים הללו. ההבדל העיקרי בין האנתרופולוגיה לבין שאר מדעי החברה, הוא הדגש ששמה האנתרופולוגיה על השוואות בין תרבותיות. אולם הבדל זה הטשטש בזמן האחרון, לאור השימוש הרב בשיטות אנתרופולוגיות, לחקר קבוצות יחידות.

האנתרופולוגיה חוקרת כיצד המשמעות נוצרת ומשתנה דרך התבוננות בקשת רחבה מאוד של תופעות – אוכל, מיניות, פוליטיקה, דת, רפואה, אמנות, תפיסות של עצמי, רגשות, כלכלה, זהויות, בתים, צריכה, אלימות, ועוד.

האתנוגרפיה, התיאור התרבותי המעובה של אותן תופעות, מתבססת על תצפית משתתפת, שיטת מחקר המאפשרת להקיף רמות שונות של ידע במחקר יחיד.

ניתן לחלק את האנתרופולוגיה לארבעה תחומים עיקריים:

אנתרופולוגיה תרבותית (הנקראת גם אנתרופולוגיה חברתית או תרבותית-חברתית). נושאים שחוקרים אנתרופולוגים חברתיים כוללים רשתות חברתיות, דיפוזיה, התנהגות חברתית, דפוסי התנהגות בקבוצות של קרבת דם, חוק, פוליטיקה, אידאולוגיה, דת, אמונות, דגמים של ייצור וצריכה, הדדיות, חיברות, מגדר, וביטויים אחרים של תרבות, כל זאת, עם דגש חזק על החשיבות של מחקר שטח, כלומר חיים בקרב הקבוצה הנחקרת לאורך זמן.

אנתרופולוגיה פיזית, החוקרת את התנהגות קבוצת הפרימטים, אבולוציה אנושית, וגנטיקה של האוכלוסייה; יש הקוראים לשדה מחקר זה אנתרופולוגיה ביולוגית. תחת הכותרת אנתרופולוגיה פיזית יש גם המכניסים חקירות על מבנה גוף האדם לצורך המדעים הפורנזיים.

בלשנות, החוקרת ווריאציות בשפות בזמן ובמקום, שימושים חברתיים של שפה, ויחסים בין שפה ותרבות.

ארכאולוגיה, החוקרת את השרידים החומריים של חברות העבר ואת התפתחותן של חברות אלה במימד הזמן.יש גם חלוקות נוספות, לשניים, כשצד אחד עוסק בתאוריה והצד השני בעבודה האמפירית.

אקטיביזם

אַקְטִיבִיזְם (בעברית: פְעילָנּות; באנגלית: Activism) מורכב ממאמצים לקידום, עיכוב או הכוונה של שינויים ומצבים חברתיים, פוליטיים, כלכליים או סביבתיים על ידי נקיטת עמדה ופעולה פומבית. אקטיביזם יכול להתבטא על ידי פעולות יומיומיות המשקפות אמונה מסוימת, או על ידי מספר פעולות קיצוניות בודדות.

הגוש המזרחי

בזמן המלחמה הקרה המונח - הגוש המזרחי (או הגוש הסובייטי) תיאר את ברית המועצות ואת בעלות בריתה במרכז אירופה (גרמניה המזרחית, צ'כוסלובקיה והונגריה) ובמזרח אירופה (פולין, בולגריה, רומניה ועד שנות השישים של המאה ה-20 גם אלבניה). מדינות הגוש היו גם חברות בארגון הכלכלי קומקון.

הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה לא הייתה חלק מהגוש המזרחי או מברית ורשה, למרות שהיא מדינה קומוניסטית, מנהיגה, יוסיפ ברוז טיטו, עלה לשלטון בזכות פועלו כפרטיזן במהלך מלחמת העולם השנייה. בניגוד לשאר המדינות הקומוניסטיות, טיטו, לא מונה על ידי ברית המועצות ולא הביע כל נאמנות אליה. יוגוסלביה הצטרפה מאוחר יותר לברית המדינות הבלתי-מזדהות.

בדומה ליוגוסלביה, הממשלה הסטליניסטית באלבניה גם עלתה לשלטון בעצמה ולא כמינוי של הצבא האדום. אלבניה התרחקה מברית המועצות לאחר הפיצול הסיני-סובייטי, והביעה תמיכה בסין ולא בברית המועצות.

המדינות בגוש המזרחי נהגו להענות לתכתיבי ברית המועצות (עקב עוצמתה הצבאית) שהשתלטה עליהן לאורך מספר שנים, פוליטית, כלכלית, צבאית ותרבותית, במה שכונה לימים שיטת הסלאמי. בשנת 1953 פרצה במזרח גרמניה התקוממות של עובדים שדרשו רפורמות כלכליות. ההתקוממות דוכאה על ידי משטרת מזרח גרמניה והצבא האדום ובעקבותיה הצטרפה מזרח גרמניה ב-1954 לברית ורשה. בשנת 1956 פלש הצבא האדום להונגריה לאחר שהממשלה הפרו סובייטית הוחלפה בממשלה דמוקרטית יותר. כשמנהיגיה הקומוניסטים של פולין ניסו לבחור מנהיג חדש למפלגתם, הם קיבלו אולטימטום מהצבא האדום, שדרש לבטל את הבחירה. גם צ'כוסלובקיה זכתה לראות את הטנקים הסובייטים נכנסים לבירתה בשנת 1968 לאחר שהחלו תהליכי דמוקרטיזציה במדינה.

בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 הביעו מדינות הגוש המזרחי תמיכה מלאה בעמדות הפלסטינים במאבקם נגד ישראל.בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה נודעה המערכת העולמית כמערכת דו גושית. בסוף שנות ה-80, אחרי נפילת חומת ברלין, בנובמבר 1989 והתפוררות ברית המועצות, הגוש המזרחי קרס וזה גרם לסיומה של המלחמה הקרה.

הסנאט של ארצות הברית

הסנאט של ארצות הברית (באנגלית: United States Senate) הוא הבית העליון של הקונגרס של ארצות הברית – הפרלמנט (הרשות המחוקקת) של ארצות הברית - אשר מורכב מהסנאט ומבית הנבחרים (הבית התחתון).

בסנאט מכהנים שני סנאטורים מכל אחת ממדינות ארצות הברית והוא ממוקם באגף הצפוני של בניין הקפיטול בוושינגטון הבירה. מקור שמו הוא בסנאט הרומי.

הפרלמנט של הממלכה המאוחדת

הפרלמנט של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד (באנגלית: The Parliament of the United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland) הוא הרשות המחוקקת של הממלכה המאוחדת. הפרלמנט הבריטי מורכב משני גופים: בית הלורדים (הבית העליון) ובית הנבחרים (הבית התחתון), בעוד המונרך, שהוא הריבון, מהווה החלק השלישי ברשות המחוקקת, ובסמכותו שלא לחתום על חקיקה ובכך למנוע את העברתה הסופית. הפרלמנט יושב בארמון ווסטמינסטר שבלונדון.

בית הלורדים מורכב מלורדים רוחניים (בישופים אנגליקניים בכירים), מלורדים חילוניים (הממונים על ידי המונרך בעצת ראש הממשלה) ומלורדים יורשים (שיורשים את תאריהם מאבותיהם). בית הנבחרים מורכב מ-650 חברים, שנבחרים בבחירות אזוריות. ראש הממשלה הוא חבר בית הנבחרים, בעוד שאר השרים הם בדרך כלל חברי בית הנבחרים, אך אין מניעה למנות לורדים לשרים. הלורד יושב הראש הוא חבר בממשלת בריטניה, ויש לו תפקיד מעשי.

הפרלמנט של בריטניה הגדולה הוקם בשנת 1707, עם אישרורה של אמנת האיחוד בין אנגליה וסקוטלנד, וחקיקת חוקי האיחוד של 1707. בתחילת המאה ה-19 צורפה גם אירלנד לממלכה, ובכך הוגדל הפרלמנט עוד יותר. בשנת 1922 הפכה אירלנד עצמאית, ומאז הפרלמנט הבריטי שולט על בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

האימפריה הבריטית, שהייתה האימפריה הגדולה בעולם, עיצבה את התרבות הפוליטית של רבות ממושבותיה; עם נפילת האימפריה והקמתן של מדינות חדשות במקום המושבות, הוקמו בתי פרלמנט דומים לזה הבריטי במבנה, בסדרי הדיון, בנוסח החקיקה ואפילו בעיצוב אולמות המליאה. על כן נקרא הפרלמנט הבריטי "אם הפרלמנטים".

באופן תאורטי, סמכות החקיקה נתונה בידי המונרך; עם זאת, המונרך מאציל את סמכותו לפרלמנט.

הקונגרס של ארצות הברית

הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית: United States Congress) הוא הרשות המחוקקת הפדרלית של ארצות הברית. הפרק הראשון של חוקת ארצות הברית מחייב ייסודו של קונגרס בן שני בתים המורכב מסנאט ומבית נבחרים, ומעניק לו את הסמכות הבלעדית לחקיקה פדרלית.

שני בתי הקונגרס יושבים בבניין הקפיטול האמריקני בבירת ארצות הברית, וושינגטון.

זהות

זהות הוא מונח בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה המתאר את תפיסת האדם את עצמו. הזהות מורכבת מאוסף של תפיסות ואמונות בנוגע ל"עצמי", המאורגנות כסכמה קוגניטיבית.

חבר הכנסת

חבר הכנסת הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.

כחלק מחברותם בכנסת, משמשים חברי הכנסת גם כחברים בוועדות הכנסת, ויכולים לכהן גם כשרים או כסגני שרים בממשלה. ראש הממשלה וממלא מקומו חייבים לכהן גם כחברי הכנסת.

טג'יקיסטן

רפובליקת טג'יקיסטן (בטג'יקית: Ҷумҳурии Тоҷикистон جمهوری تاجیکستان Çumhurii Toçikiston, ברוסית: Республики Таджикистан) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של אסיה. בעברה הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב-9 בספטמבר 1991.

המדינה גובלת עם אפגניסטן בדרום, הרפובליקה העממית של סין במזרח, קירגיזסטן בצפון ואוזבקיסטן במערב ובצפון.

רוב תושבי טג'יקיסטן הם מוסלמים.

לוקסמבורג

הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג (בלוקסמבורגית: Groussherzogtum Lëtzebuerg, בצרפתית: Grand-Duché de Luxembourg, בגרמנית: Großherzogtum Luxemburg) היא מדינה קטנה במערב אירופה שגובלת בבלגיה, בצרפת ובגרמניה. האוכלוסייה במדינה מונה כחצי מיליון נפש ושטחה 2,586 קילומטרים רבועים.

מדע המדינה

מדע המדינה הוא תחום ידע בו נחקרות גישות פוליטיות ומבנים של חברות גדולות, על בסיס ההגדרה של מושג המדינה כפי שהוגדר על ידי אפלטון בשילוב עם ההגדרה המודרנית של המושג.

התחום מתמקד הן ביחסים בתוך המדינה כפי שנקבעים על ידי הממשל, והן באופן רחב ביחסים בין מדינות. התחום כולל, בין היתר, את התחומים פוליטיקה השוואתית, תורת המשטרים, מנהל ציבורי ומחשבה מדינית, וקשור גם להיסטוריה פוליטית ויחסים בין לאומיים.

מונגוליה

מונגוליה (במונגולית: Монгол, תעתיק: ‏mongɣol‏; Монгол улс, תעתיק: ‏mongɣol uls‏; "ארצם של המונגולים") היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אסיה. היא גובלת ברוסיה בצפון וברפובליקה העממית של סין בדרום.

נשיא צרפת

נשיא הרפובליקה הצרפתית (בצרפתית: Président de la République française) הוא ראש המדינה וראש הרשות המבצעת של צרפת. מקום העבודה של הנשיא הוא ארמון האליזה בפריז.

ארבע מחמש הרפובליקות הצרפתיות מאז המהפכה הצרפתית העמידו בראשן נשיא, ובכך הפכו את הנשיאות הצרפתית לעתיקה ביותר הקיימת באירופה. עם זאת, בכל אחת מהרפובליקות ניתנו לנשיא סמכויות אחרות, תפקידים אחרים, וחובות אחרות. כך, למשל, בימי הרפובליקה השלישית היה תפקידו של הנשיא בצרפת (בדומה לזה של נשיא מדינת ישראל), תפקיד טקסי בעיקרו, של ראש מדינה בתואר בעל סמכויות מצומצמות, כאשר עיקר הכוח ניתן לראש ממשלת צרפת.

כיום, בימי הרפובליקה החמישית, שחוקתה נתפרה למידותיו של שארל דה גול בימי משבר אלג'יריה שהביא להתמוטטות הרפובליקה הרביעית, לנשיא סמכויות נרחבות, אם כי עדיין עליו לקבל את הסכמת הפרלמנט למינויו של ראש הממשלה, דבר המביא למצב בו אם הרוב בפרלמנט אינו ממפלגתו של הנשיא, הנשיא ייאלץ למנות את ראש המפלגה היריבה לראש ממשלתו. מסיבה זו נחשב כיום המשטר בצרפת למשטר שאינו נשיאותי טהור, אלא שיטה מעורבת, נשיאותית ופרלמנטרית. ועדיין, הנשיא הוא הדמות הפוליטית המרכזית בצרפת, וכפי שכתב שארל דה גול בתארו את תפיסתו בדבר תפקידו של הנשיא הצרפתי, על ראש המדינה לגלם את "רוח האומה" כלפי פנים, ואילו כלפי העולם כולו עליו לספק "une certaine idée de la France" (מושג כלשהו לגבי מהותה של צרפת).

נשיא הרפובליקה מחזיק גם בתואר הנסיך השותף של אנדורה. נשיא צרפת הנוכחי הוא עמנואל מקרון, שנכנס לתפקידו ב-14 במאי 2017.

פוליטיקאי

פּוֹלִיטִיקַאי הוא אדם העוסק בפוליטיקה, אישיות הפעילה במפלגה פוליטית, נושא משרה או איש ממשל. במדינות בעלות משטר דמוקרטי, הפוליטיקאים מסתמכים על דעת הקהל ונבחרים לתפקיד בהצבעה רובנית או בבחירות לתפקיד פוליטי כזה או אחר, או לעיתים במינוי זמני במקום פוליטיקאים אחרים שהלכו לעולמם או התפטרו מתפקידם. במדינות לא דמוקרטיות, הפוליטיקאים נושאים משרה רמה ומתמנים אליה באמצעות מינוי או קרבה לשליטי המדינה. פוליטיקאי יכול להיות כל אחד שמחפש להשיג השפעה פוליטית בכל מוסד ביורוקרטי שהוא והוא גם מדינאי הנושא משרה רמה כנשיא או ראש ממשלה.

מקור המושג "פוליטיקאי" הוא מהמילה היוונית "Πολιτικά", "פוליטיקה" שמציינת "עניינים אזרחיים" ובדרך כלל פוליטיקאי הוא למעשה נבחר ציבור אך מתאר גם אדם שיודע למשוך בחוטים ולנהל את סביבתו לצורך השגת מטרותיו, באמצעים שונים.

המונח "פוליטיקאי" נוטה לסבול לרוב מתדמית רעה לכל הדעות והדעה הרווחת היא שחלקים נרחבים בציבור מאסו בפוליטיקאים בכל רמות השלטון ויש תחושה מסוימת של ניתוק. בדרך כלל פוליטיקאי הוא בעל מקצוע, אשר במקרים רבים למד בראשית דרכו במסלול אקדמי של מדעי המדינה, אם כי זה לא מוגבל רק לתחום למידה זה. ברמת העקרון פוליטיקאי הוא איש המתעסק במדיניות ובתחום דינמי המחפש להיות בעמדה שתאפשר לו לשנות דברים ולהשפיע על מהלכים בכל רמה של משרה ציבורית.

פוליטיקה של ישראל

הפוליטיקה הישראלית כוללת תנועות, מפלגות וארגונים רבים. האידאולוגיה השלטת בישראל היא הציונות, ומרבית המפלגות במדינה מציינות את ערכיה כבסיס למצעיהן. הגושים הפוליטיים העיקריים בפוליטיקה הישראלית ובכנסת בפרט משויכים לזרמים האידאולוגיים של השמאל, הימין והמרכז. חלוקה זו אמנם דומה לפוליטיקה במדינות רבות בעולם - אך בישראל יש לה משמעויות ויישומים ייחודיים. ובדומה בחברות ומדינות בעולם, משתנה מעת לעת משמעות המונחים בציבוריות ובתקשורת בישראל.

בנוסף לשלושת הגושים המרכזיים וגם במקביל להן, קיימות קבוצות סקטוריאליות מוגדרות באוכלוסייה: החילונים (והמסורתיים), הדתיים, החרדים, העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, והערבים. אל חלוקה זו נוספה גם החלוקה העדתית המיטשטשת בקרב היהודים: למזרחים ולאשכנזים.

התגבשות הזרמים הפוליטיים בישראל החלה עוד בתקופת היישוב בשנות ה-20 של המאה ה-20, בדמותם של תנועת העבודה, הציונות הדתית, החוגים "האזרחיים" (כגון הציונים הכלליים) והרוויזיוניסטים.

השיח הפוליטי בישראל נע בעיקר סביב הציר הביטחוני-מדיני, זאת בניגוד למדינות אירופה שם החלוקה היא בעיקר על פי העמדות בתחום הכלכלי-חברתי. לפי הציר הזה מוגדרים גם מחנות השמאל והימין בכלל. החלוקה בין שמאל וימין בפוליטיקה הישראלית נעשית בעיקר לפי הפרמטרים הבאים: היחס למעמד יהודה ושומרון, ההתנחלויות ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני, ביחס לכלכלה, יחסי דת ומדינה ובחלוקת המשאבים הכלכליים של המדינה.

פשיזם

פשיזם (באיטלקית: fascismo) הוא אידאולוגיה ושיטת ממשל לאומנית טוטליטרית. האידאולוגיה הפשיסטית נוצרה באירופה, במיוחד בצרפת ובאיטליה, בשלהי המאה ה-19. כשיטת ממשל היא התקיימה באיטליה, בהנהגתו של בניטו מוסוליני, בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה.

מקור המילה 'פשיזם' הוא סמל ה"פָאשֶס", או פסקס בלטינית - צרור זמורות שעוטף גרזן ושסימל ברומא העתיקה את הסמכות והעוצמה (האימפריום) של השלטון. סמל זה ביטא את הרצון להחזיר את איטליה לתפארת העבר. הוא צורף לסמלי הארגונים והמפלגות הפשיסטיות.

שדרן רדיו

שדרן רדיו הוא אדם המציג ומגיש תוכניות רדיו. שדרן רדיו עשוי לדון בנושאים שונים כמו פוליטיקה, ספורט, מוזיקה ותרבות פופולרית. רוב תוכניות הרדיו מוגשות על ידי שדרן קבוע המגיש מונולוגים ומנהל שיחות עם מאזינים שמתקשרים לתוכנית. השדרן עשוי גם לספק מידע על חדשות, מזג האוויר ותחבורה. בניגוד לקריין רדיו, שדרן רדיו לאו דווקא מקריא חומר מוכן מראש שנכתב על ידי אחרים. בניגוד ל-DJ העובד ברדיו, קיימים שדרנים שכלל לא משמיעים מוזיקה בתוכניותיהם. חלק משדרני הרדיו נחשבים לכוכבי תקשורת ועוברים מתחנה אחת לאחרת ומקבלים שכר גבוה עבור תוכניותיהם, שלעיתים משודרות במספר תחנות בו זמנית (בעיקר במדינות בהן קיימת מדיניות שוק חופשי ברדיו כמו ארצות הברית וקנדה). עם זאת, משכורתם של מרבית השדרנים בדרך כלל אינו גבוה.

שמאל וימין בפוליטיקה

שמאל וימין בפוליטיקה הם מונחי מיון של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות ומגמות בחברה. מקובל, בשיח הבינלאומי להבחין בין שמאל לימין, אם כי משמעותה של חלוקה זו אינה מוגדרת בצורה מוחלטת, והיא משתנה במידה מסוימת ממדינה למדינה ומתקופה לתקופה.

מקור המונחים "ימין" ו-"שמאל" הוא במקומות הישיבה של הסיעות השונות בפרלמנט הצרפתי שהורכב אחרי המהפכה הצרפתית אך לפני הדחתו של המלך. בפרלמנט זה, שנקרא "האספה הלאומית" ישבו הז'ירונדינים שצידדו בשינויים מתונים במבנה המשטר והשלטון ובהמשך המלוכה והנהגת מונרכיה חוקתית, בימין הבית, ולעומתם היעקובינים, שצידדו בביטול המלוכה ובשינויים חברתיים רדיקליים, ישבו בשמאלו.

שמרנות

שמרנות היא תפיסת עולם שמהותה התנגדות לשינויים חברתיים יזומים, מתוכננים ורדיקליים ולמהפכנות כערך. פעמים רבות משתמשים במונח זה על מנת לציין כל סוג של התנגדות לשינוי פוליטי, גם אם אין מאחוריו אידאולוגיה שמרנית סדורה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.