פודמוס

פודמוסספרדית: Podemos; בתרגום חופשי לעברית: אנחנו יכולים), היא מפלגת שמאל ספרדית בראשות איש האקדמיה והמרצה בתחום מדעי המדינה פבלו איגלסיאס, שהוקמה בינואר 2014 מקרב פעילי ופעילות המחאה ההמונית הספרדית ממאי 2011.

2014-07-01-Europaparlament Pablo Iglesias Turrión by Olaf Kosinsky -14 (4)
פבלו איגלסיאס טוריון, מנהיג פודמוס

עם הקמתה, הכריזה המפלגה על מספר עקרונות אידאולוגיים הכוללים: התנגדות למדיניות הצנע הכפויה של האיחוד האירופאי, מחויבות לחיזוק מערכות החינוך והבריאות הציבוריות, יצירת מערכת דיור ציבורי, הקלה על מצבן של משפחות שלא עומדות בתשלומי המשכנתא והתנגדות לצעדים שיגבילו את הזכות של נשים להפלה בספרד[1]. כמו כן המפלגה הצהירה על תמיכתה בהיפרדות ספרד מנאט"ו ובזכותו של המיעוט הקטלוני לקבוע אם יישאר חלק מספרד או ייפרד ממנה[2].

פודמוס מותחת ביקורת עמוקה על המערכת הפוליטית הקיימת של שתי מפלגות ותיקות השולטות לסירוגין, מאז סיום הדיקטטורה וביסוס הדמוקרטיה הספרדית. איגלסיאס מרבה לכנות את המפלגות האלו ״הקסטה השלטת״[3] ולהאשים אותן בשחיתות, בבגידה באינטרסים הציבוריים וביצירת משבר אמון עמוק בין האזרחים והמערכת הפוליטית[4].

המפלגה התמודדה לראשונה בבחירות לפרלמנט האירופאי במאי 2014, וזכתה לכ-8 אחוזים מהקולות שתורגמו ל-5 מושבים. בפרלמנט האירופי המפלגה הצטרפה לברית השמאל האירופי המאוחד/השמאל הנורדי הירוק, בה חברה גם מפלגת "השמאל המאוחד" הספרדית, ושתיהן הצטרפו לקבוצת השמאל הרדיקלי בפרלמנט. הן המצע של פודמוס והן המועמדים מטעמה לפרלמנט האירופי, נבחרו בבחירות דמוקרטיות, בהן כל אדם קיבל את הזכות לבחור ולהיבחר (פריימריז פתוח). לאחר הבחירות, הכריז איגלסיאס כי חברי הפרלמנט האירופאי מטעם התנועה ידחו את השכר המוצע בגובה 8,000 אירו, ויסתפקו בשכר של 2,000 אירו בלבד, בטענה שהשכר הגבוה של חברי הפרלמנט הוא מוגזם ומוביל לשחיתות.

ב-20 הימים הראשונים של רישום המתפקדים, רשמה המפלגה מעל 100,000 מתפקדים והפכה למפלגה השלישית בגודלה מבחינת מספר המתפקדים[5]. באוקטובר 2014 נמנו כבר מעל ל-200,000 מתפקדים שהפכו אותה למפלגה השנייה בגודלה[6].

ב-22 במרץ 2015 נערך מבחן אלקטורלי נוסף למפלגה, בבחירות באזור אנדלוסיה. פודמוס הגיעה למקום שלישי עם 14.84% מהקולות, שזיכו אותה ב-15 מושבים בפרלמנט האזורי[7]. המבחן הבא של המפלגה התרחש ב-24 במאי 2015, בבחירות האזוריות והמחוזיות ברחבי המדינה. לפי הסקרים, פודמוס הייתה צפויה לנצח בבחירות במחוז ברצלונה[8] ולהגיע במקום השני בבחירות במחוז מדריד[9]. כפי שצפו הסקרים, בברצלונה ניצחה פודמוס וגם במדריד היא התחזקה[10]. בבחירות לפרלמנט הספרדי ב–20 בדצמבר 2015 פודמוס זכתה ב-21% מהקולות והייתה למפלגה השלישית בפרלמנט, עם 69 מתוך 350 מושבים. ב–9 במאי 2016 פודמוס הקימה ברית אלקטורלית בשם "אונידוס פודמוס" עם השמאל המאוחד, אקוו, ועוד סיעות שמאליות קטנות אחרות.

פודמוס
Podemos
Logotipo Podemos
מדינה ספרד  ספרד
מנהיגים פבלו איגלסיאס
תאריך ייסוד 2014
אידאולוגיות שמאל
דמוקרטיה השתתפותית
פמיניזם
מטה מדריד, ספרד
מיקום במפה הפוליטית שמאל
ארגונים בינלאומיים השמאל האירופי המאוחד/השמאל הנורדי הירוק
צבעים רשמיים סגול
נציגויות בפרלמנטים
קורטס חנרלס
69 / 350
http://www.podemos.info/

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ערוץ הטלויזיה קוואטרו, 14 בינואר 2014
  2. ^ העיתון אסטריה דיגיטל, 17 בינואר 2014
  3. ^ עיתון לה ונגארדיה, 28 במאי 2014
  4. ^ עיתון אל מונדו, 9 במאי 2015
  5. ^ עיתון פובליקו, 17 באוגוסט 2014
  6. ^ עיתון אל בולטין, 28 באוקטובר 2014
  7. ^ עיתון אל פאייס El Pais
  8. ^ עיתון אל פאייס El Pais
  9. ^ עיתון אל פאייס El Pais
  10. ^ "אזרחי ספרד הענישו בבחירות המקומיות את ראש הממשלה", The Marker, ‏ 25.5.15
אדה קולאו

אדה קולאו בייאנו (בספרדית: Ada Colau Ballano; נולדה ב-3 במרץ 1974) היא פוליטיקאית ספרדיה המכהנת כראש העיר של ברצלונה מיוני 2015.

אט"א

אט"א (ETA) (ראשי תיבות בבסקית של Euskadi Ta Askatasuna, בתרגום חופשי: "ארץ הבסקים וחופש"), הידוע גם בשם המחתרת הבסקית, היה ארגון טרור בסקי שפעל בשנים 2018-1959 ושאף להקמת מדינה בסקית עצמאית וסוציאליסטית בארץ הבסקים הגדולה, הכוללת את חבל הבסקים ונווארה בספרד, ואת חבל הבסקים הצפוני בצרפת.

ETA הוכרז כארגון טרור על ידי האיחוד האירופי וארצות הברית וזאת בגלל השימוש באמצעים אלימים כגון רצח, חטיפה וסחיטה באיומים (שהייתה לאחד ממקורות המימון שלו). מאז שנת 1968 ועד 2010, נהרגו 829 בני אדם כתוצאה מפעילות הארגון.

מטרותיו של הארגון השתנו עם הזמן. בתקופה האחרונה לקיומו הוא הצהיר כי מטרתו לאחד את היחידות האוטונומיות של חבל הבסקים ושל נווארה יחד עם הפרובינציות הבסקיות של צרפת (Iparralde), ודרש הכרה מצד צרפת וספרד בזכות להגדרה עצמית של חבל הבסקים.

חברי הארגון נקראו etarras בשפה הספרדית או etakideak בשפה הבסקית. חברי הארגון ותומכיהם השתמשו במונח gudariak שמשמעותו "לוחמים" בבסקית.

ב-20 באוקטובר 2011 הודיע הארגון כי חדל באופן סופי משימוש באלימות.

ב-3 במאי 2018 הפסיק הארגון להתקיים באופן רשמי. הוכרז על כך בטקס שהתקיים ביישוב הבסקי הצרפתי קמבו-לה-בן.

השמאל האירופי המאוחד/השמאל הנורדי הירוק

השמאל האירופי המאוחד/השמאל הנורדי הירוק (GUE/NGL) היא מפלגה בתוך האיחוד האירופי שהוקמה ב-1995, קרי קבוצה פוליטית שפועלת בפרלמנט האירופי ומאחדת מפלגות שמאל סוציאליסטיות, מרקסיסטיות, סביבתניות, נאו-קומוניסטיות ועוד ממדינות האיחוד.

המפלגה הגדולה ביותר בקבוצה היא מפלגות די לינקה הגרמנית, שמחזיקה ב-7 חברי פרלמנט אירופאים (MEP), בעוד המספר הרב ביותר של MEP מגיע מספרד, שם יש 11 חברי פרלמנט שמתחלקים בין 3 מפלגות. יו"ר הקבוצה היא גביר זימר ממפלגת די לינקה הגרמנית, ומי שהיה המועמד מטעמה לנשיאות הפרלמנט האירופי בבחירות ב-2014 הוא אלכסיס ציפראס, יו"ר מפלגת סיריזה היוונית.

בבחירות לפרלמנט האירופי שהתקיימו במאי 2014 הגיע המפלגה להישג הטוב ביותר בתולדותיה, וזכתה ל-52 חברי פרלמנט מ-14 מדינות שונות, וכיום היא הקבוצה החמישית בגודלה בפרלמנט.

מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית

מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית, או בקיצור המפלגה הסוציאליסטית (בספרדית: Partido Socialista Obrero Español, ידועה גם בראשי התיבות PSOE המבוטאים פֵסואה), היא מפלגה סוציאל-דמוקרטית בספרד.

המפלגה נוסדה במדריד ב-1879 על ידי מנהיג הפועלים פבלו איגלסיאס פוסה (Paulino Iglesias Posse). ב-1910 היא זכתה לראשונה לייצוג פרלמנטרי כאשר איגלסיאס נבחר לקורטס. המפלגה הייתה חלק מהחזית העממית (ספרד) שניצחה בבחירות של 1936, בסוף תקופת הרפובליקה הספרדית השנייה. המפלגה הוצאה מחוץ לחוק ב-1939 אחרי נפילת הרפובליקה במלחמת האזרחים, ופעיליה נרדפו בתקופת הדיקטטורה של פרנסיסקו פרנקו.

בקונגרס ה-26 שנערך ב-1974 בגלות בצרפת נבחר לראשונה פליפה גונסאלס למזכיר הכללי של המפלגה. בחירתו סימנה עליה של דור צעיר שנולד אחרי מלחמת האזרחים. גונסאלס הוביל את המפלגה לנטישת שורשיה המרקסיסטיים ואימוץ אידאולוגיה סוציאל-דמוקרטית. בשתי מערכות הבחירות הראשונות שנערכו בספרד לאחר החזרת הדמוקרטיה, ב-1977 וב-1979 זכתה המפלגה הסוציאליסטית במקום השני, והייתה מפלגת האופוזיציה הראשית. המפלגה ניצחה בבחירות של 1982, וגונסאלס כיהן כראש ממשלת ספרד במשך ארבע קדנציות רצופות עד ההפסד בבחירות ב-1996.

המפלגה חזרה לשלטון ב-2004 בהנהגתו של חוסה לואיס רודריגס ספאטרו, שכיהן כראש ממשלה במשך שתי קדנציות עד 2011. המשבר הכלכלי שהכה בספרד בסוף שלטון ספאטרו גרם לא רק להפסד בבחירות של 2011, אלא גם לירידה חדה בכוחה של המפלגה לטובת פודמוס שקמה בתקופה זו ואיתגרה אותה משמאל. למרות זאת, בשתי מערכות הבחירות שהתקיימו ב-2015 ו-2016, בה הוביל את המפלגה פדרו סנצ'ס הגיעה המפלגה במקום השני, לאחר המפלגה העממית ולפני פודמוס. שתי מערכות הבחירות הובילו למבוי סתום, כשאף מפלגה לא הצליחה להקים ממשלה במשך 10 חודשים. סנצ'ס סירב לאפשר למנהיג המפלגה העממית מריאנו רחוי להקים ממשלת מיעוט, על ידי הימנעות בהצבעה. אבל הלחץ בתוך המפלגה להימנע ובכך להימנע ממערכת בחירות שלישית תוך שנה גבר, קרע את המפלגה והביא להתפטרותו של סנצ'ס.

מריאנו רחוי

מריאנו רחוי בריי (בספרדית: Mariano Rajoy Brey; נולד ב-27 במרץ 1955) הוא מדינאי ספרדי אשר כיהן כראש ממשלת ספרד בין השנים 2011 עד 2018. רחוי עמד בראש המפלגה העממית (PP) מאז 2004. אחרי שהיה מועמד המפלגה לראשות הממשלה במערכות הבחירות של 2004 ו-2008 ועמד אחריהן בראשות האופוזיציה, הוא הוביל את מפלגתו לניצחון בבחירות הכלליות שהתקיימו ב-2011. ב-1 ביוני 2018 נפלה ממשלת רחוי בהצבעת אי-אמון בשל שחיתות.

פדרו סנצ'ס

פדרו סנצ'ס פרס-קסטחון (בספרדית: Pedro Sánchez Pérez-Castejón; נולד ב-29 בפברואר 1972) הוא מנהיג מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית, וראש ממשלת ספרד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.