פודוליה

פודוליה (אוקראינית: Поділля; רוסית: Подолье; פולנית: Podole) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה.

פודוליה ההיסטורית מקיפה את מחוז חמלניצקי ואת מחוז ויניצה שבמערב אוקראינה, וכן חלקים מטרנסניסטריה וממולדובה. שטחו של חבל הארץ פודוליה התפרש על פני 40,000 קמ"ר בקירוב. מסיבות פוליטיות ומדיניות, בהן חלוקות פולין והכיבוש העות'מאני, גבולות פודוליה השתנו במהלך השנים בהתאם לשלטון הפוליטי.

Ukraine-Podiliya
מיקומה של פודוליה בגבולות אוקראינה של ימינו

גאוגרפיה

פודוליה משתרעת

על הערים המרכזיות נמנות ויניצה, חמלניצקי, אומן, קמניץ פודולסק, מוהיליב-פודילסקי וריבניצה.

היסטוריה

ממצאים ארכאולוגיים מעידים על התיישבות אנושית בפודוליה בתקופת האבן החדשה. ההיסטוריון היווני הרודוטוס מציין שבאזור ישבו הסקיתים. הרומאים כתבו כי האזור היה בשליטת דאקיה והגטים.

בתקופת נדידת העמים חלפו באזור שבטים רבים, חלקם אף התיישבו לתקופות קצרות או ארוכות. נסטור הכרוניקן בכרוניקה הרוסית הראשונה מציין ארבעה שבטים סלאביים, שניים לאורך הבוג ושניים לאורך הדניסטר וזה האיזכור הראשון של סלאבים בחבל פודוליה.

הייתה בעבר חלק מפולין ומרוסיה.

במהלך המלחמה עם העות'ומנים 1676-1672 נכבשה הפודוליה על ידי העות'מאנים.

יהודי פודוליה

יהודים התגוררו בפודוליה לפחות מהמאה ה-16. במאה ה-17 הם סבלו מגזרות ת"ח ות"ט ובמאה ה-18 — ממרד ההיידמאקים. הבעש"ט פעל בחבל פודוליה במאה ה-18.

אומן (עיר)

אוּמן (באוקראינית: Умань, בפולנית: Humań) היא עיר במרכז אוקראינה במחוז צ'רקאסי, ושוכנת בחבל הארץ המזרח-אירופאי ההיסטורי פודוליה. היא עיר תעשייתית שבה כ־85,000 תושבים (נכון ל-2016).

עיר אוקראינית זו בעלת חשיבות רבה לחסידות ברסלב, משום שבה שוכן קברו של מייסדה, רבי נחמן מברסלב. הקבר מהווה מוקד עלייה לרגל, ובראש השנה פוקדים אותו עשרות אלפי יהודים, בהם גם רבים שאינם חסידי ברסלב.

אליעזר שטיינמן

אליעזר שטיינמן (1892, הכפר אוֹבּוֹדוֹבְקַה, אוּיֶזְד (מחוז) אולגופול, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 7 באוגוסט 1970, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, מסאי ועורך עברי ויידי שפעל בפולין ובישראל.

חתן פרס ביאליק (1959) ופרס ישראל לספרות עברית לשנת תשכ"ג.

ברסלב (עיר)

בְּרֶסְלַב (באוקראינית: Брацлав או Браслав, מבוטא "בְּרַצְלַוו" ו"בְּרַסְלַוו", בהתאמה; פולנית: Bracław; יידיש: בראָסלעוו, מבוטא "בְּרוֹסְלֶב" - בשונה מהשם ברסלב, שמה של החסידות שמקורה בעיר) היא עיירה השוכנת בקרבת נהר הבוג הדרומי בדרום-מזרח פודוליה, בנפת נמירוב שבמחוז ויניצה באוקראינה. העיר, שבימי הביניים ובתחילת העת החדשה הייתה מרכז אזורי חשוב, שקעה ואיבדה את השפעתה במהלך המאות ה-19 וה-20.

בשנת 1926 מנתה אוכלוסיית העיירה 7,842 נפש.בשנת 2001 מנתה אוכלוסייתה מעט למעלה מ-6,000 נפש.

הסכם קרלוביץ

הסכם קרלוביץ, או שלום קרלוביץ (בגרמנית: Frieden von Karlowitz; בסרבית: Карловачки мир, "שלום קרלוביץ"; בטורקית: Karlofça Antlaşması, "הבנות קרלוביץ") היה הסכם שנחתם בעיר קרלוביץ שבסרביה (בגרמנית: Karlowitz; בטורקית: Karlofça; בסרבית: Сремски Карловци) ב-26 בינואר 1699 בין האימפריה הרומית הקדושה (אוסטריה), האיחוד הפולני-ליטאי, הרפובליקה של ונציה ורוסיה הצארית לבין אימפריה העות'מאנית.

הסכם זה סיים את מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) אשר הוכרעה צבאית לטובתה של אוסטריה כבר בקרב זנטה ב-11 בספטמבר 1697. בעקבות קונגרס בן חודשיים בין האימפריה העות'מאנית מצד אחד והליגה הקדושה של 1684 מהצד השני, נחתם ההסכם ב-26 בינואר 1699.

במסגרת ההסכם נאלצו העות'מאנים לעשות ויתורים טריטוריאליים נרחבים:

רובה של הונגריה, טרנסילבניה וסלבוניה נמסרו לאוסטריה.

פודוליה הועברה לשליטת פולין.

דלמטיה ומוראה (הפלופונסוס של ימינו) נמסרו לוונציה.הסכם קרלוביץ סימן את תחילת סופה של ההגמוניה העות'מאנית בדרום-מזרח אירופה, ואת הפיכתו של בית הבסבורג לכוח הדומיננטי באזור.

ויניצה (מחוז)

מחוז ויניצה (באוקראינית: Вінницька область) הוא מחוז בדרום-מערב אוקראינה, בירתו היא העיר ויניצה. המחוז נמצא באזור הטבעי-היסטורי של פודוליה.

מצפון גובל המחוז במחוז ז'יטומיר, במזרח - במחוזות קייב, צ'רקאסי וקירובוגרד, בדרום - מחוז אודסה, המדינה מולדובה והחבל הבדלני טרנסניסטריה, במערב - מחוזות צ'רנוביץ וחמלניצקי.

שטח המחוז הוא 26.5 אלף קמ"ר ומתגוררים בו כ-1.65 מיליון תושבים (הנכון לשנת 2010). כ 95% מהתושבי המחוז הם אוקראינים, כ-4% - רוסים ו1% בני לאומים אחרים (פולנים, בלארוסים, מולדובנים, יהודים וכו').

חסידות רוז'ין

חסידות רוז'ין היא שושלת חסידית שראשה היה רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. השושלת פעלה בעיקר בחבלי הארץ פודוליה, בוקובינה, גליציה המזרחית וכן בווינה שהיו אז ברחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית, וכן ברומניה במולדובה ובמחוז בקאו. כיום השושלת פעילה בעיקר בישראל.

יהודה לייב מטמון-כהן

יהודה לייב מַטְמוֹן-כהן (שמו המקורי: מֶטְמַן; בלועזית: Metmann; י"ד בסיוון ה'תרכ"ט, 1869, אוסטיה, פודוליה – י"ז באדר ה'תרצ"ט, 7 במרץ 1939, תל אביב) היה מחנך ואיש ציבור עברי, מייסד גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב ורמת גן.

יחיאל ברי"ל

יחיאל ברי"ל (ראשי תיבות על שם אביו: בן רבי יהודה לייב) (י"ד באדר תקצ"ו, 1836, פודוליה (רוסיה) – י"ד בחשוון תרמ"ז, 1886, לונדון) היה עיתונאי ועסקן. מייסד עיתון "הלבנון" ומראשוני העיתונות העברית בארץ ישראל.

מז'יבוז'

מז'יבוז' (באוקראינית: Меджибіж (מֶדְז'יבּיז'); בפולנית: Międzybóż (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ביידיש: מעזשביזש) היא עיירה (בעבר שטעטל) במחוז משנה לטיצ'ב שבמחוז חמלניצקי באוקראינה. בחלוקה המנהלית הישנה (עד 1918) נמצאת מז'יבוז' בפולין ההיסטורית, בצפון פודוליה, סמוך לגבולה הדרומי של ווהלין, בין נהר הבוג הדרומי לנהר הבוז'וק. בתולדות עם ישראל ידועה העיר מז'יבוז' בעיקר בזכות היותה מולדתה של תנועת החסידות ומקום מושבו של מייסד החסידות, הבעל שם טוב. גם נינו, רבי נחמן מברסלב, נולד בעיר.

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) ‏Миха Йосеф Бердичевский) ‏(19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית. כתב בעברית, ביידיש ובגרמנית. בין יצירותיו הידועות: "מחניים", עורבא פרח", "קלונימוס ונעמי", "מרים" ועוד.

מלחמת האימפריה העות'מאנית–הליגה הקדושה (1683–1699)

מלחמת האימפריה העות'מאנית–הליגה הקדושה (1699–1683) (בטורקית: Osmanlı-Kutsal İttifak Savaşları, בגרמנית: Großer Türkenkrieg-"המלחמה הטורקית הגדולה", בפולנית: V wojna austriacko-turecka-המלחמה האוסטרית-טורקית) הייתה מלחמה בין האימפריה העות'מאנית לבין הליגה הקדושה שהורכבה מהאימפריה הרומית הקדושה, האיחוד הפולני-ליטאי, הרפובליקה של ונציה ובהמשך גם רוסיה הצארית. המלחמה הסתיימה בתבוסה עות'מאנית וחתימת הסכם קרלוביץ. היסטוריונים הדוגלים בתזת השקיעה מציינים מלחמה זו כשלב השלישי והמכונן בעיצובו של תהליך שקיעתה של האימפריה העות'מאנית. מלחמה זו מיצבה את הצארות הרוסית כמעצמה דומיננטית במערכת הבריתות גם במרכז ומערב אירופה.

מנדל לפין

רבי מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב ("סָטָנוֹבֶר"; לעיתים: ממיקולאייב; בכתיב יידי: מענדל או מענדיל לעפין (סאַטאַנאָווער או מיקאָלאַיעווער), בקיצור רמ"ל; 1749, סטנוב, פודוליה – ו' בתמוז תקפ"ו, 9 ביולי 1826, טארנופול) היה מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בפולין, מתרגם ומחבר ספרות עממית בעברית וביידיש.

פודהייצה

פודהייצה (באוקראינית: Підгайці, בפולנית: Podhajce) היא עיירה במחוז טרנופול בחבל פודוליה במערב אוקראינה, בחבל גליציה ההיסטורי. העיר משמשת כמרכז אזורי לכפרים שמסביבה. בשנת 2001 גרו בה כ-3,300 איש. בעיר ישבה קהילה יהודית גדולה שהושמדה בשואה.

פודהייצה שוכנת על גדות הנהר קורופיץ, שהוא יובל של הדנייסטר. בעיירה תחנת רכבת שהיא האחרונה במסילה לבוב - פודהייצה.

צ'ורטקוב

צ'ורטקוב (באוקראינית: Чортків, צ'ורטקיב, ברוסית: Чортков; בפולנית: Czortków, ביידיש: טשאָרטקאָוו) היא עיר במחוז טרנופול במערב אוקראינה, המשמשת כמרכז מינהלי ומסחרי של מחוז צ'ורטקוב. נכון ל-2001 התגוררו בצ'ורטקוב 29,057 בני אדם. בעבר השתייכה צ'ורטקוב לחבלי פודוליה וגליציה המזרחית.

צבי שרפשטיין

צבי שַרְפְשטיין (נכתב גם שארפשטיין) (באנגלית: Zevi Scharfstein;‏ 15 במרץ 1884 – ג' בחשוון תשל"ג, אוקטובר 1972) היה מחנך וסופר עברי, מחבר ספרי לימוד למקצועות היהדות וספרי הדרכה למורים, מילונאי ומו"ל יליד פודוליה שפעל רוב ימיו בארצות הברית. פרופסור בבית המדרש למורים בניו יורק שעל יד בית המדרש לרבנים באמריקה במשך ארבעה עשורים, מייסד ועורך הוצאת הספרים "שילֹה". בהוראתו בבית המדרש למורים ובעבודתו הספרותית הרים תרומה ניכרת להכשרת מורים עבריים ביהדות התפוצות.

קיסר רוסיה

קיסר רוסיה או קיסרית רוסיה, במקרים שבהם כיהנה אישה (Императоръ Всероссійскій, Императрица Всероссійская) - הוא התואר הרשמי של המונרך, מנהיג רוסיה, אף שבאופן מסורתי העם המשיך לכנות את הקיסר בשם צאר, למרות שרשמית שם זה חדל להיות הכינוי למנהיג המדינה כבר ב-1721, עם הקמת האימפריה הרוסית.

על פי סעיף 1 בחוקי היסוד של האימפריה הרוסית: הקיסר הוא השליט הרוסי בעל סמכות בלתי מוגבלת. מציית לכוח עליון לא מתוך פחד, כי אם מתוך המצפון שציווה האל. היותו בעל סמכות בלתי מוגבלת משמעותה כי הוא מבצע תפקידים ציבוריים במסגרת החוק ומחזיק בידיו את מושכות הצדק מבלי לדרוש תמורה. על פי זה האימפריה הרוסית הייתה מדינה חוקתית בעלת שלטון מלוכני מוגבל.

התואר המלא של קיסר רוסיה, בתחילת המאה ה-20 היה:

תואר קיסר רוסיה נוצר על ידי פיוטר הגדול, ב-22 באוקטובר (2 בנובמבר) 1721. פרוסיה והולנד היו הראשונות להכיר בפיוטר הגדול בתוארו החדש, שוודיה הכירה ב-1723, טורקיה ב-1739, בריטניה ואוסטריה ב-1742, צרפת וספרד שלוש שנים אחר כך, ופולין ב-1764 והמדינה הרוסית החלה להיקרא האימפריה הרוסית.

כל קיסרי רוסיה הם מבית רומנוב, כשהמונרך הראשון ממשפחה זו מונה ב-1613 והאחרון ב-1917. רשמית, הקיסר האחרון היה מיכאיל השני, קיסר רוסיה שוויתר על כסאו ב-3 במרץ 1917 לאחר שניקולאי השני וויתר על כסאו יום קודם והתואר קיסר רוסיה בוטל, אך כמה מבני משפחת רומנוב המשיכו לטעון לכתר הקיסרות, כך למשל קיריל ולדימירוביץ' מינה עצמו לקיסר רוסיה כולה ב-1924, אך תואר זה לא הוכר על ידי שאר בני המשפחה. שנים לאחר מכן בנו של קיריל, ולדימיר קירילוביץ' הוכרז כקיסר רוסיה, אך גם הוא לא הוכר על ידי המשפחה וכיום לאחר מותו ב-1992, ישנם שני צאצאים מבית רומנוב הטוענים לכתר: מריה ולדימירובנה רומנובה, המשתמשת מאז 1992 בתואר "הוד רוממותה הדוכסית הגדולה מריה ולדימירובנה רומנובה" וניקולאי רומנוביץ' רומנוב, הטוען אף הוא לכתר ומכנה עצמו בתואר "ניקולאי רומנוביץ', נסיך רוסיה".

ב-1 בספטמבר 1917, ממשלת המעבר הרוסית הכריזה על רוסיה כרפובליקה.

קמניץ-פודולסקי

קמניץ-פודולסקי (באוקראינית: Кам’янець-Подільський; בפולנית: Kamieniec Podolski; ברוסית: Каменец-Подольский; ביידיש: קאַמענעץ־פאדאלסק) היא עיר בדרום-מערב אוקראינה. העיר שימשה כמרכז מנהלי של המחוז הקרוי על שמה, אך בשנת 1941 עבר המרכז המנהלי לעיר חמלניצקי (פרוסקורוב) וקמניץ-פודולסקי נהפכה לבירת אזור בתוך מחוז חמלניצקי. ב-2012 התגוררו בעיר כמאה אלף תושבים.

שלמה הלל'ס

שלמה הִלֶלְ'ס (נכתב גם: הללס; י"ד באדר תרל"ג, 13 במרץ 1873, פודוליה, רוסיה (אוקראינה) – י"ד בחשוון תשי"ד, 23 באוקטובר 1953, תל אביב) היה סופר עברי, סופר ילדים, מורה, עורך ומחזאי, מחנך ומנהל בתי ספר.

שרהורוד

שרהורוד (ברוסית ואוקראינית: Шаргород, בפולנית: Szarogród ביידיש: שריגרוד) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה המהווה את מרכז מחוז שרהורוד. העיר נמצאת על הנהר מורשקה בשפך הנהר קולבסניה במרחק 12 ק"מ מהכביש קייב-ז'יטומיר-ויניצה. אוכלוסיית העיר מונה 7,161 תושבים (2001), ביניהם כ־160 יהודים. עד מלחמת העולם השנייה התקיימה בעיר אחת מהקהילות החשובות בחבל פודוליה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.