פוגרום

פוגרוםרוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד קבוצה אתנית או דתית מובלת בידי ההמון (אך לעיתים בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש וברכוש של הקבוצה הנפגעת, בדרך כלל יהודים.

במונח נעשה שימוש נרחב לתיאור התנכלויות המוניות רחבות היקף כלפי יהודים כקבוצת מיעוט שונה וזרה במזרח אירופה, על ידי קבוצות מאורגנות או ספונטניות. פעולות אלו נבעו מעידוד ציבורי של רעיונות אנטישמיים, וזכו לעיתים קרובות לעידוד השלטונות. המילה נעשתה נפוצה במשמעות זו לאחר הפוגרומים שנעשו בדרום האימפריה הרוסית בשנים 18811884 (הסופות בנגב) ופרעות קישינב.

תופעות היסטוריות מקדימות

רדיפות יהודים בצורה מובחנת משאר העמים התחילו סמוך למאה ה-4, בעקבות הכרזתה של הנצרות כדת הרשמית של האימפריה הרומית. בימי הביניים באירופה המערבית הן התגברו והתחוללו בהיקפים נרחבים בתקופת מסעי הצלב, כאשר הצלבנים, בדרך ל"שחרור" ארץ הקודש מידי המוסלמיםסרצנים, בפי הנוצרים), פגעו ואף הכחידו קהילות יהודיות רבות.

במאה ה-20 התחוללו פוגרומים בקהילות יהודיות לפני השואה ובתחילתה. בין הבולטים הם: ליל הבדולח שנערך בלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה); פוגרום פשיטיק במרץ 1936 נגד הקהילה היהודית בעיירה פשיטיק שבמזרח פולין; פרעות דורחוי - פוגרום שערכו יחידות צבא רומניות ביהודי העיירה דורוחוי (Dorohoi) שברומניה, ביום 1 ביולי 1940;

ליאו מוצקין, מראשי התנועה הציונית, אמר בשנת 1926: "מי שלא ראה בעיניו את הפרעות לא יידע מה טיבו של פוגרום. אני עברתי כל זאת, בילדותי, ולעולם לא אשכח את הזוועה שבדבר, עד יום מותי".[1]

את הפוגרומים לאורך אלף השנים האחרונות ניתן לחלק לתקופות שונות בהיסטוריה, ולפי אזורים גאוגרפים, הפוגרומים נקראו בשמות שונים. בתחילת האלף הם נקראו "גזרות", ונמשכו בתקופת מסעי הצלב. בימי הביניים נלוו בדרך כלל ל"גירוש היהודים" פוגרום או טבח ביהודים, באימפריה הרוסית הם גם נקראו "פרעות". הפוגרומים בארץ ישראל נקראו "המאורעות", ולפעמים נקראו "טבח", כמו כן פרצו פוגרומים בעקבות עלילות דם.

פוגרומים עיקריים

שם מיקום תאריך תוצאות
טבח ביהודי פאס ב-1033 פאס, מרוקו 1033 הרג המוני של כ-6,000 יהודים, הפקיעו את הרכוש היהודי, ולקחו לעצמם נשים יהודיות רבות.
גזירות תתנ"ו עמק הריין 1096 כ-12,000 יהודים הרוגים.
טבח יורק אנגליה 1190 500 הרוגים, חורבן הקהילות בצפון אנגליה.
גזירת הרועים ספרד וצרפת 1320 הוחרבו 120 קהילות בצרפת ובספרד.
גזירות קנ"א ספרד 1391
טבח ביהודי פאסב-1465 פאס, מרוקו 1465 מהקהילה היהודית בעיר, שמנתה כנראה מספר אלפי נפשות, שרדו 11 יהודים בלבד (6 נשים ו-5 גברים)
גזרות ת"ח ת"ט פולין 1648 נרצחו מעל 20,000 יהודים, ונשרפו ונחרבו כשליש מהקהילות היהודיות בפולין ואוקראינה.
פרעות "הפ-הפ" גרמניה 1819 17 יהודים התאבדו.
מרד הפלאחים ארץ ישראל 1834 במהלך המרד ערכו המורדים פרעות באוכולוסייה היהודית בארץ שכללו מעשי רצח, שוד ואונס.
הסופות בנגב רוסיה 18811882
פרעות קישינב רוסיה (כיום מולדובה) 1903 49 יהודים נרצחו, מאות נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. בפוגרום זה באה לידי ביטוי אכזריות יוצאת דופן בעוצמתה מצד הפורעים. הם התעללו בקורבנותיהם ועינו אותם קשות.
פרעות הטירונים רוסיה 19041905
פרעות "המאות השחורות" רוסיה 1905 מאות יהודים נרצחו וכחמישים עיירות נפגעו.
פוגרומי אודסה אוקראינה 1906 בין 300 ל 1000 יהודים נרצחו, אלפי פצועים, וכ-40,000 יהודים איבדו משרותיהם.
התריתל פאס, מרוקו 17-19 באפריל 1912  51 יהודים נהרגו מהם 18 נשים ו-10 ילדים. מספר הפצועים קשה עמד על 72 איש. במהלך הפרעות נמלטו 12,000 היהודים תושבי המלאח לאזורים בטוחים שהוקצו להם על ידי הממשל הצרפתי.
פרעות פטליורה אוקראינה 1919 נרצחו עשרות אלפי יהודים.
ליל הבדולח גרמניה ליל 910 בנובמבר 1938 נרצחו בין 400 ל-2,000 איש. נהרסו כ-8,000 חנויות ו-1,406 בתי כנסת.
הפרהוד עיראק 12 ביוני 1941 נרצחו 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש של כ-50,000 יהודים נבזז.
הפוגרומים בלבוב פולין (כיום אוקראינה) יוני-יולי 1941 כ-6,000 יהודים נרצחו.
פוגרום קיילצה פולין 4 ביולי 1946 נרצחו 42 מתוך 163 היהודים ניצולי השואה ששהו בעיר, וכ-80 נפצעו.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דב וולחונסקי, פוגרום-הפתיחה של המאה הכ’: הפוגרום בקישינב 1903, שרשיו ותולדותיו, העבר, כ', תשל"ג, עמ' 176–194.
  • דניאל בלטמן, פוגרום קיילצה - אנטישמיות פולנית או תוצאה של מאבק פוליטי?, בשביל הזיכרון, 1, תשנ"ו, עמ' 4–8.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אורי קציר, חמש יריות ברחוב ראסין, באתר האייל הקורא
12 בנובמבר

12 בנובמבר הוא היום ה־316 בשנה בלוח הגרגוריאני (317 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 49 ימים.

1938

שנת 1938 היא השנה ה-38 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1938 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

19 באפריל

19 באפריל הוא היום ה-109 בשנה (110 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 256 ימים.

ה' בתמוז

ה' בתמוז הוא היום החמישי בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

ט"ז בחשוון

ט"ז בחשוון הוא היום השישה עשר בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השמיני

למניין החודשים מניסן. ט"ז בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ז חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וירא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

ט' בטבת

ט' בטבת הוא היום התשיעי בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.

ליל הבדולח

ליל הבדולח (בגרמנית: Kristallnacht, נהגה: קריסטלנאכט) הוא הכינוי ללילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), שבו נערך בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה) פוגרום ביהודים. האירוע כונה כך בשל רסיסי הזכוכית הרבים שהצטברו על הארץ כתוצאה מניפוץ הזגוגיות של בתי מגורים, מוסדות ציבור ובתי עסק רבים של יהודים תושבי גרמניה.

מחנה ריכוז

מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי. לעיתים משמש מחנה הריכוז גם לעבודות כפייה (מחנה עבודה), ובמקרים רבים - להשמדה של האסירים (מחנה השמדה). במיוחד נודעו לשמצה מחנות הריכוז שהקים המשטר הנאצי, בגרמניה ובמדינות שכבשה במלחמת העולם השנייה וגם מחנות הריכוז הרומניים בטרנסניסטריה.על־פי ההערכות הנאצים יצרו 42,500 מחנות וגטאות לריכוז והשמדת יהודים.

מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט

מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט הוא שמם של אירועי דמים, שהתרחשו בבוקרשט, בירת רומניה בין 21 ל-23 בינואר 1941.

התנועה הלגיונרית בראשותו של הוריה סימה, שהייתה שותפה לממשלה השנייה של גנרל יון אנטונסקו במסגרת המדינה הלאומית-לגיונרית, ניסתה לתפוס את השלטון ולהדיח את אנטונסקו, ותוך כדי כך נערך פוגרום אכזרי במיוחד ביהודי בוקרשט. במהלך הפרעות נשרפו ונבזזו בתי כנסת ומוסדות יהודים אחרים, יהודים רבים נעצרו, עונו, נבזזו וחלקם נרצחו. המרד דוכא ביד קשה על ידי הצבא הרומני, אנטונסקו ביטל את המדינה הלאומית-לגיונרית, הקים דיקטטורה צבאית והיה לשליט יחיד, ללא מתחרים או מגבלות. מאתיים משאיות עמוסות ברכוש שנבזז מהיהודים, הכסף המזומן והתכשיטים הוחרמו ולא הוחזרו ליהודים, שגם לא פוצו על הנזקים שנגרמו לרכושם ולמוסדותיהם.

על השחיטה

על השחיטה היא פואמה שנכתבה על ידי חיים נחמן ביאליק בשנת 1903, מיד לאחר פוגרום קישינב.

פוגרום קיילצה

פוגרום קְיֶילְצֶה היה פוגרום שאירע בשרידי יהודי פולין ב-4 ביולי 1946 בעיר קיילצה (Kielce) שבפולין, לאחר שנפוצה בעיר עלילת דם נגד יהודים שכביכול השתמשו בדם ילד נוצרי לצורך טקס דתי.

פורים שני

פורים שני הוא שם כולל לעשרות ימי הודאה שתוקנו בקהילות יהודיות ובמשפחות מסוימות לזכר מקרים בהם ניצלו מגירוש, מוות, פוגרום, חוקים להמרת דת ומקרי הצלה אחרים. מועדים אלה קרויים "פורים" בדומה לחג הפורים הכלל-יהודי, ומנהגים שונים הקשורים בימים אלה הושפעו ממנהגי חג הפורים.

פלונגה

פּלוּנגֶה (בליטאית: Plungė; ביידיש: פלונגיאן) היא עיר בליטא במחוז טלז, בת 23,246 תושבים. לפני מלחמת העולם השנייה התקיימה בעיר קהילה יהודית גדולה, אך כולה נספתה במהלך השואה.

משוער כי היישוב הוקם בין המאה ה-1 למאה ה-5 לספירה. היישוב הוקם על אדמות יער סמוגיטיה והיה חלק של דוכסות הגדולה של ליטא.

בשנת 1792 העיר קיבלה זכויות מגדבורג. בשנת 1806 ועד 1822 היא הייתה שייכת לפלטון זובוב. עם פטירתו היא עברה למשפחת אוגינסקי ובשנת 1879 הם בנו בעיר ארמון ששרד עד ימינו.

ערב מלחמת העולם השנייה 44% מתושבי העיר היו היהודים, אך בשנת 1941 הושמדו מרבית יהודי העיר בידי הנאצים וסייעניהם הליטאים.

לאחר המלחמה חזרו כמה עשרות מיהודי פלונגיאן לעיר והקימו בה קהילה קטנה. בערב ראש השנה ה'תשי"ט (1958) נערך פוגרום ביהודי העיר.

פרעות דורוחוי

פרעות דורוחוי הן פוגרום שערכו יחידות צבא רומניות ביהודי העיירה דורוחוי (Dorohoi) שברומניה, ביום 1 ביולי 1940 ובמהלכו, לפי דו"ח רומני רשמי, נרצחו בפרעות 53 יהודים ועשרות נפצעו. לדברי יהודי המקום, מספר הנרצחים נע בין 165 ל-200. מעשים אלה נעשו ברומניה, בטרם נכנסה למלחמת העולם השנייה ובטרם שכרתה ברית עם גרמניה הנאצית.

פרעות יאשי

פרעות יאשי ("פוגרום יאשי", ברומנית: Pogromul de la Iaşi) קרויים אירועי הדמים שהתרחשו בעיר יאשי שברומניה, בימים האחרונים של יוני 1941 והיו מהפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי מזרח אירופה. מבחינות רבות מהווה פוגרום זה את תחילת ההשמדה ההמונית של יהדות אירופה, והוא אף הקדים בחודשים אחדים את ועידת ואנזה בה החליטו הנאצים על יישום "הפתרון הסופי". הפוגרום התרחש כשבוע לאחר תחילת מבצע ברברוסה - הפלישה הגרמנית לברית המועצות - כאשר כוחות רבים של הצבא הגרמני נערכו באזור יאשי, בקרבת הגבול הסובייטי. מה שהצית את הפרעות הייתה הוראת ביצוע מפורשת של מנהיג רומניה, המרשל יון אנטונסקו, והפוגרום תוכנן ובוצע על ידי השלטונות הפשיסטים הרומניים בשיתוף פעולה עם הגרמנים הנאצים.

לקראת המבצע המתוכנן נשלחה ליאשי היחידה הרומנית המיוחדת "דרג אופרטיבי מס' 1" שתכננה את האירוע ולקחה חלק בו. ב-28 ביוני 1941 (ד' בתמוז ה'תש"א) הורה שליט רומניה, יון אנטונסקו, לפנות את כל האוכלוסייה היהודית מהעיר. באותו יום יצאו למבצע הפינוי כוחות צבא ומשטרה רומניים יחד עם פורעים רומנים אנטישמיים, בסיוע כוחות צבא גרמניים ששהו באותה תקופה ביאשי. במהלך הפעולה היהודים נשדדו, בתיהם, עסקיהם ומוסדותיהם נבזזו, ויהודים רבים נרצחו - 13,266 קורבנות לפי ספירת השלטונות הרומניים, ולפי רשימה שמית שערכה הקהילה היהודית לפחות 14,850 קורבנות. בנוסף למספרים אלה נרצחו יהודים נוספים שלא היו רשומים בפנקסי הקהילה. לכן המספר הכולל המדויק אינו ידוע, וישנן הערכות שונות המגיעות עד 20,000 נרצחים. יהודים רבים אחרים הוכו, עונו, נשדדו והושפלו.

לפני הפרעות היו ביאשי לפחות 45,000 יהודים. (34,753 לפי מפקד אוכלוסין שנערך בחודש אפריל 1941), כולל יהודים רבים שגורשו מהכפרים ומערי השדה על פי צווים שלטוניים והגיעו ליאשי זה מקרוב, ללא רכוש או פרנסה. לאחר הפרעות, במאי 1942, במפקד "בעלי הדם היהודי", נספרו 32,364 יהודים.

פרעות קישינב

פרעות קישינב (ביידיש: קישינעווער שחיטה) היו פרעות נגד יהודים שהתרחשו בשנת 1903 ובאופן מצומצם יותר ב-1905 בעיר קישינב שהייתה אז ברוסיה, בחבל בסרביה, שסופח לאימפריה הרוסית ב-1812 (כיום בירתה של רפובליקת מולדובה, אחת מחבר המדינות העצמאיות שהוקמו לאחר התפרקותה של ברית המועצות בשנת 1991).

קיילצה

קְיֶילְצֶה (מפולנית: Kielce; ביידיש: קיעלץ) היא עיר במרכז פולין ובה 204,891 תושבים (2009). העיר נמצאת במרכז הרי הצלב הקדוש (הרי שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה), על גדות נהר הסילניצה. משנת 1999 היא משמשת בירת פרובינציית שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה; על פי החלוקה המינהלית הקודמת של פולין, הייתה קיילצה בירת מחוז קיילצה (בימי הרפובליקה הפולנית השנייה, 1919–1939, ולאחר מלחמת העולם השנייה, 1945–1998).

בעבר הייתה העיר מרכז לחציבת אבן גיר, וכיום ממוקדת כלכלתה במסחר. בתולדות העם היהודי ידועה העיר לשמצה בפוגרום קיילצה, שהתרחש בה לאחר מלחמת העולם השנייה (יולי 1946), ובו ונרצחו 42 יהודים ששבו אל העיר לאחר ששרדו את השואה.

קלן

קֶלְן (בגרמנית: Köln, להאזנה (מידע • עזרה), מוכרת בשפות רבות גם כקולון או קולוניא וכן קוילן בפי יהודי אשכנז), היא העיר הרביעית בגודלה בגרמניה, עם אוכלוסייה של כמיליון תושבים. מבחינת שטחה נמצאת קלן במקום השלישי בגרמניה, עם 405 קילומטר רבוע.

קלן היא העיר הגדולה ביותר השוכנת לגדות נהר הריין, העיר הגדולה ביותר במדינת נורדריין-וסטפאליה (המדינה המאוכלסת ביותר בגרמניה), והעיר הגדולה המערבית ביותר בגרמניה, במרחק עשרות קילומטרים בלבד מהגבול עם הולנד ובלגיה. בקלן 7 גשרים החוצים את הריין, יותר מבכל עיר אחרת השוכנת על גדות נהר זה.

ראש עיריית קלן היא הנרייטה רקר (Henriette Reker), חסרת המפלגה, המכהנת בתפקיד זה מ-22 באוקטובר 2015.

שדליץ

שֶדליץ (בפולנית Siedlce ‏['ɕɛdlt͡sɛ], להאזנה, שדלצה או שיידלצה; ביידיש שעדליץ או שעדלעץ; ברוסית: Седльце) היא העיר הרביעית בגודלה בחבל מזוביה שבמזרח פולין, ובה 76,438 תושבים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.