פאנקרטיון

פאנקרטיוןיוונית עתיקה: Παγκράτιον, בתרגום חופשי: "עם כל הכוח וכל היכולות") היא אמנות לחימה עתיקה הכוללת היאבקות ואיגרוף. האגדה מספרת שזאוס מלך האלים לימד את בנו הרקולס את "ספורט האלים" - הפאנקרטיון, הרקולס בהיותו חצי בן תמותה לימד את בני האדם אמנות זו.

פאנקרטיון
Παγκράτιον
UffiziFlorenceWrestlers
ארץ מקור יוון  יוון
סגנון גראפלינג
אמנים מפורסמים אלדד שיף
יוסי בכר
ספורט אולימפי הייתה ספורט אולימפי במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה

היסטוריה

הפאנקרטיון שימש כספורט לחימה שהיווה חלק מהמשחקים האולימפיים ביוון העתיקה במשך כ-1000 שנים. במקביל שימשה כאמנות לחימה קרבית בשירות הצבאות היוונים של העת העתיקה.

בשנת 1999, במימון משרד הספורט היווני, הוקמה מחדש הפדרציה הבינלאומית לפאנקרטיון אתלטי, IFPA, ששמה לה למטרה להשיב ענף זה לזירה האולימפית.

ייחוד של ענף הפאנקרטיון הוא בשילוב כלל תחומי הלחימה: כושר גופני ברמה גבוהה, אגרופים, בעיטות, הפלות, תפיסות, בריחים, חניקות ועוד. סגנון לחימה זה דורש מהלוחם להיות מיומן ובעל יכולות גופניות גבוהות בכלל תחומי הלחימה.

כיום WPAF הוא הגוף היחיד המחובר למשרד הספורט היווני ונהנה מהכרה ותמיכה של ממשלת יוון. הארגון העולמי לפאנקרטיון פועל כיום בחמש היבשות ומקיף מדינות רבות המסונפות אליו.

בישראל

מאז שהפאנקרטיון חזר לפעול כארגון בינלאומי, זכתה ישראל לארח שתי אליפויות אירופה, בשנים 2000 ו-2004. באליפויות השונות, השתתפו מתחרים רבים מישראל, אשר הצליחו לגרוף תארים רבים: 8 אלופי עולם ועוד מספר אלופי אירופה. הפעילים בספורט זה מתאמנים במגוון בתי ספר לאמנויות לחימה בארץ, בשיטות כגון "התגוננות רחוב", "MMA", "מיג'ין קאי" ועוד.

זוכים ישראלים ידועים בתארים באליפויות וגביעי העולם: אלדד שיף, יוסי בכר, שני זמור, אסף בטאן, צחי חליפקס, שלומי דיאנה, דביר ענבר, עידו פריינטה.
באליפויות אירופה: יעל קינן, רעות מידני, איתי סדובסקי, אסף בטאן, אופיר גיל, שני זמור.

איגרוף

איגרוף הוא ענף ספורט המוכר עוד מימי קדם, ובו שני ספורטאים מתמודדים על הניצחון בקרב אגרופים.

באיגרוף ספורטיבי מודרני המתחרים עוטים כפפות מרופדות ("כפפות איגרוף"), מגנים על שיניהם באמצעות מגן שיניים ומתחרים בתוך זירה במסגרת חוקים מוגדרים היטב. באיגרוף חובבני (ספורטיבי, שאינו מקצועני), בתחרות שאינה אולימפית, המתאגרפים חובשים גם כובעי מגן מרופדים.

אייקי

קרב מגע אייקי עמי ניב היא אמנות לחימה ישראלית המחנכת נגד אלימות רחוב. השיטה פותחה במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 על ידי עמי ניב אשר ראה צורך חיוני לחנך את תלמידיו נגד אלימות פיזית ומילולית ורק לאחר מכן ללמד את חניכיו כיצד להגן על עצמם נגד אלימות רחוב.

מקור המילה "אייקי" מהשפה היפנית ופירושה "איי" – הרמוניה; "קי" – אנרגיה. בנוסף לכך, המילה "אייקי" מהווה עבור ניב ראשי תיבות של "אמנות קרב ישראלית".

אמנויות לחימה אירופיות היסטוריות

אמנויות לחימה אירופיות היסטוריות (אנגלית: Historical European Martial Arts, בראשי תבות מקובלים: HEMA) הן אמנויות לחימה עתיקות ומסורתיות שמקורן באירופה.

המונח המודרני HEMA נטבע במאה ה-21 לתיאור אמנויות לחימה בנות-ימינו המשחזרות אמנויות לחימה אירופיות מתקופות היסטוריות שונות: העת העתיקה, ימי הביניים, תקופת הרנסאנס, והעת החדשה עד ראשית המאה ה-20. השחזור המודרני נעשה לצורכי אימון גופני וספורטיבי, הגנה עצמית, בידור ומחקר היסטורי. הוא מבוסס לעיתים קרובות על ניתוח תעודות, מקורות ומסמכים היסטוריים, בעיקר ספרות הדרכה מעשית באמנות לחימה ששרדה החל מסוף ימי-הביניים, וכן על ידע בעקרונות בסיסיים של אמנות לחימה, ועל אימון מעשי ברפליקות של כלי נשק היסטוריים שונים.

אמנויות הלחימה האירופיות המשוחזרות הפופולריות ביותר בימינו הן סיוף בסוגי חרב היסטוריים כמו חרב האבירים, החרב הדו-ידנית, הרפייר וסיף הפרשים. אך הן עשויות לכלול גם שיטות לחימה בסוגי נשק רבים אחרים, כמו נשקי מוט שונים, קשתות, לחימה ביד ריקה דוגמת סוגי היאבקות מסורתיים, וכן לחימה בשריון גוף ולוחמת פרשים. ניתן לכלול תחת המונח גם אימון בנשק חם עתיק דוגמת הארקבוס והמוסקט. מועדוני HEMA מוקמים במדינות העולם המערבי לאימון גופני, בידור ותחרות ספורטיבית, אם כי הם פחות נפוצים ממועדונים לאמנויות הלחימה המזרחיות הפופולריות.

אמנויות לחימה משולבות

אמנויות לחימה משולבות (באנגלית: Mixed Martial Arts; בראשי תיבות: MMA) הוא ענף ספורט המדמה קרב פנים אל פנים, שבו מותר השימוש במגוון רחב של שיטות לחימה גופנית ללא נשק, כאשר החוקים מאפשרים למשתתף להשתמש בכל אמנויות הלחימה שהם יודעים, תוך כדי לחימת עמידה (סטרייקינג) או לחימת קרקע (גראפלינג).

מקורו של ענף ספורט זה בקרבות "ולה טודו" (בפורטוגזית: Vale tudo; מילולית: "הכל הולך"), ספורט לחימה גופנית ללא נשק וללא הגבלות כלשהן, אשר היה קיים בברזיל מאז שנות ה-20. בתחילת שנות ה-90 הביאה משפחת גרייסי הברזילאית את העיסוק בספורט לארצות הברית, וממנו התפתח ספורט ה-MMA. בשנת 1993 פרץ הספורט לתודעת הציבור כאשר נערכה לראשונה תחרות אליפות הלחימה האולטימטיבית (UFC), שהייתה פתוחה לספורטאים מכל קשת אמנויות הלחימה הקיימות, והן התחרו זה בזה כמעט ללא הגבלות, כדי לקבוע מיהו הלוחם הטוב ביותר. אופייה של תחרות זו הדהים רבים בציבור ברמת האלימות שהייתה בה, ובקרבות שאינם מופסקים אף שהיריבים זבים דם. תחרויות דומות נערכו אף ביפן החל משנת 1989.

במהלך העשור הראשון לתחרות, הוכנסו בהדרגה חוקים אשר הגבילו את שיטות הלחימה, זאת במטרה להפוך את האומנות ל"ספורט לגיטימי" ובטוח יותר. שינויים אלו גרמו לענף לצמוח במהירות, בעיקר בערוצי שלם וצפה, כאשר המכירות בערוץ הגיעו לרמה של תוכניות ותיקות ופופולריות כמו אגרוף והיאבקות מקצועית.

אמנות לחימה

אמנות לחימה היא מיומנות גופנית נרכשת, שעיקרה שיפור יכולת הלחימה בשעת קרב פנים-אל-פנים, אך מקיימת ערכים נוספים, כגון ערך אמנותי, יכולת שליטה בגוף, שיפור היכולות התודעתיות וכדומה.

מקורן של מרבית האומנויות במזרח הרחוק. האמנויות יונקות משורשים עתיקים, אולם ההתגבשות של רובן לצורה בה הן נלמדות כיום, נוצרה במאה השנים האחרונות.

בה ג'י צ'ואן

בה-ג'י צ'ואן (בסינית: 八極拳, באנגלית:‏ Baji Quan, בתרגום חופשי: "אגרוף שמונת הקיצונים") היא אמנות לחימה שמקורה במחוז חביי שבמזרח סין.[דרוש מקור] זוהי אמנות לחימה המתמחה בהכאה בטווחים קצרים, תוך שימוש בכוח גוף מלא ובטכניקות הטלה, אגרופים ומכות מרפק.

ברטיטסו

ברטיטסו (אנגלית: Bartitsu) היא אמנות לחימה אקלקטית שפותחה באנגליה בין השנים 1898-1902 על ידי אדוארד ויליאם ברטון-רייט. הברטיטסו לא הייתה פעילה במשך עשרות שנים, ונמצאת בתהליך התחדשות מאז 2002.

היאבקות

היאבקות היא אמנות לחימה עתיקה בה נעשה שימוש בהתגוששויות, אחיזות ולפיתות שונות. היאבקות היא תחרות פיזית הנערכת למטרות ספורט או למטרות ראווה, בין שני אנשים (לעיתים אף יותר) המנסים להשיג יתרון אחיזה האחד על השני במטרה להכריע את המתחרה באמצעות כוח גופני ובתרגילי זריזות ללא שימוש בכלי נשק.

היאבקות ספורטיבית היא ענף ספורט אולימפי, והיאבקות מקצועית הוא שם כולל למופעי בידור בהם מוצגות תחרויות היאבקות מבוימות.

היאבקות היא אחת מצורות הלחימה העתיקות ביותר, והתייחסות אליה ניתן למצוא כבר באיליאדה המתרחשת בשנה העשירית של מלחמת טרויה. במיתולוגיה היוונית מתוארים איאס ואודיסאוס מתאבקים זה בזה. אלמנטים של היאבקות ניתן למצוא בפאנקרטיון, אמנות לחימה שהתקיימה במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה במשך כאלף שנים.

היאבקות (ספורט)

היאבקות היא ספורט או משחק המדמה קרב פנים אל פנים בין שני יריבים לא חמושים. ההיאבקות מבוססת על גראפלינג, כלומר על תפיסת גופו של היריב, לפיתות ותנועות משיכה והדיפה. המתאבקים חייבים ללבוש בגד גוף צמוד, כך שאי אפשר לתפוס את הבגד של היריב במהלך הקרב (בניגוד לג'ודו). משיכת שיער היריב אסורה. גם בעיטות, סטירות והפעלת אגרופים אסורות (זהו ההבדל העיקרי בין היאבקות לבין ענפי ספורט אחרים המדמים קרבות, כמו סוגים שונים של אגרוף).

הקרב נערך בין שני יריבים, בזירה עגולה (לא מגודרת), לעיני שופט. ניצחון מיידי בקרב מושג על ידי ריתוק הכתפיים והשכמות של היריב למזרן למשך חמש שניות ברציפות. אם הקרב הסתיים ללא הכרעה, נקבע המנצח לפי מספר הנקודות המוענקות על ביצוע תרגילים ועל שליטה בקרב.

קיימים שני סגנונות היאבקות עיקריים, היאבקות יוונית-רומית והיאבקות חופשית.

היאבקות בשמן זית

היאבקות בשמן זית (בטורקית: Yağlı güreş) היא ענף ספורט טורקי מסורתי.

היאבקות יוונית

היאבקות (ביוונית עתיקה: πάλη) הייתה אחד מענפי הספורט המאורגנים והפופולריים ביותר ביוון העתיקה.

היוונים חילקו את ההיאבקות לשני סוגים עיקריים. הסוג הראשון הוגדר כהיאבקות זקופה או עילית, ובמסגרתו המתמודד היה צריך להשיג שלוש נקודות כדי לנצח. נקודה הושגה כאשר היריב נגע בקרקע עם הגב הכתף או הירך שלו, יצא מזירת ההיאבקות, או היה מוכן להודות בתבוסה (בדומה לג'ודו בימינו). המתמודדים עלו לזירת המשטח החולי בזוגות, שנקבעו לאחר הפלת גורל, ומתוך כך לא התקיימה הפרדה בין משקלי הגוף של המתחרים, כמקובל בעידן המודרני. היריבים עמדו זה מול זה, ברכיהם כפופות, צווארם בין הכתפיים וידיהם שלוחות לפנים כדי ללפות את אמת יד היריב כבסיס ליישום תכסיסי ההטלה המנופית.

הסוג השני נקרא "פאנקרטיון" (Παγκράτιον - "קרב כולל"). ספורט זה היווה שילוב בין היאבקות לאיגרוף, אשר פרט לנשיכה ולפגיעה באיברים רגישים כמו אף, פה ועיניים, לא חלו הגבלות כלשהן על היריבים, כולל בעיטות. זירת ההתמודדות הייתה חולית, תחוחה ורטובה (כמעט בוצית). הבוציות הקנתה חלקלקות והקשתה על הלפיתה. הזירה נועדה מחד לרכך את נפילת המתמודדים ומאידך לעודד פיתוח טכניקה גבוהה של אחיזות ונעילות. הפנקראטיון הסתיים, בשונה מההיאבקות הזקופה, בהודעת אחד היריבים על כניעתו: בדרך של הרמת יד מקובלת.

פאנקרטיון היה ספורט מסוכן, ולפיכך הוא התקיים תחת פיקוח הדוק של שופטים, שהיו מצוידים במקלות שבהם חבטו באחד מהמתמודדים במקרה שעבר על אחד מהכללים. כמו רוב המשחקים ביוון העתיקה, המתמודדים היו עירומים ומשחו את גופם היטב בשמן לפני כן.

ההיאבקות מופיעה כבר בחיבור הקדום "איליאדה". היא הייתה אחד מענפי הספורט שבהם התחרו במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה. אחד האלופים האולימפיים המפורסמים והפופולריים ביותר ביוון העתיקה היה מילו מהעיר קרוטון שבאיטליה (המאה ה-6 לפנה"ס). על פי המסופר, כוחו היה כה רב, עד שכאשר קשר חוט על מצחו, עצר את נשימתו ומילא דם בוורידים, החוט נקרע. הוא זכה שש פעמים בתחרויות ההיאבקות באולימפיה, עד שהובס בפעם השביעית בידי בחור צעיר, שלאחר מכן סירב לקרב חוזר.

המאה ה-7 לפנה"ס

המאה ה-7 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 700 לפני הספירה והסתיימה בשנת 601 לפני הספירה. זוהי המאה השביעית לפני תחילת הספירה הנוצרית.

המשחקים הפאן-אתנאיים

המשחקים הפאן-אתנאיים היו תחרויות ספורט שנערכו מדי ארבע שנים באתונה שביוון העתיקה. משחקים אלה היו חלק מפסטיבל הפאנאתנאיה שנערך מדי שנה, אולם בכל שנה רביעית נערך פסטיבל מיוחד שנקרא הפנאתנאיה הגדולה שכלל את תחרויות הספורט, וארך 4 ימים יותר מהפסטיבל השנתי.

משחקים אלה היו בעלי חשיבות רבה עבור אזרחי אתונה, אולם נחשבו משניים למשחקים האולימפיים ולמשחקים הפאן הלניים האחרים.

הפקידו

הפקידו (בקוריאנית: 합기도, באנגלית: Hapkido) היא אמנות לחימה קוריאנית שהתפתחה מתוך אמנויות הלחימה אייקידו וג'ו ג'יטסו.

קונג פו גמל שלמה דרומי

קונג פו גמל שלמה דרומי היא אמנות לחימה סינית.

קיודו

קיוּדוֹ‏‏ (弓道, "קיוּ" - קשת, "דוֹ" - דרך) היא אמנות קליעה בחץ וקשת יפנית, אחת מאמנויות הלחימה המודרניות (גנדאי בודו). בקיודו המתאמן לרוב שואף להגיע להתפתחות רוחנית תוך כדי אימון בקשת, כאשר האימון מתמקד בתהליך נכון ומאוזן של ירייה, ולא בפגיעה במטרה.

קיודו צמח מתוך קיוּ ג'וּטסוּ, אמנות הלחימה בקשת המסורתית, והחל להחליפה לאחר התחלת השימוש בנשק חם ביפן במאה ה-16. היום כחצי מיליון בני אדם מתאמנים בקיודו.

קיקבוקס

קיק-בוקס הוא ענף ספורט ושיטת לחימה בו משתמשים בבעיטות ואגרופים אשר פופולרי גם בתור אימון כושר גופני. לעיתים נלמד קיקבוקסינג כסגנון ייחודי, ברם במקרים רבים תחרויות קיקבוקסינג פתוחות לאומני לחימה ככלל.

שיטת הלחימה קיק-בוקס באה לעולם בשנת 1973, בתחרות אותה ארגן טומי לי. בתחרות הראשונה לא יושמו כל כללים ולא נעשתה חלוקה לקטגוריות משקל.

מאז הוקמו ארגונים ומוסדות שונים העוסקים בקיק-בוקס, בהם O.K.P.W, הנחשב לארגון המוביל בתחום. ארגון זה קבע כללים לשיטה.

קרב מגן ישראלי

קרב מגן ישראלי או ק.מ.י היא אמנות לחימה ישראלית, שמטרתה הגנה עצמית והתמודדות בקרב פנים אל פנים. השיטה פותחה מתוך שיטת הקרב מגע ויוסדה רשמית בשנת 1989 על ידי אלי אביקזר. לאביקזר היה חשוב ששם השיטה שפיתח יכיל את המילה "ישראל" מתוך רגשות ציוניים. זו גם הסיבה בשלה בחר מדי אימון בצבעי דגל הלאום לשיטה. לאחר פטירתו של המייסד בשנת 2004 נבחר אבי אביסידון לראש השיטה וליו"ר עמותת ק.מ.י

קרב מגע

קרב מגע היא שיטת לחימה ישראלית מתחום השיטות המבוססות מציאות ("לחימת רחוב"), ששמה דגש בלימוד ופיתוח יכולות הגנה עצמית, תוך זמן קצר ושימוש בטכניקות מהירות ויעילות, המחפשות לתת מענה למצבים נפוצים שיכולים להתרחש ב"רחוב", כשהאדם מותקף על ידי גורמים שרוצים להזיק לו או מאיימים עליו, אך לא ב"זירה". קרב מגע פותח בצבא כאמנות לחימה צבאית המשמשת ללחימה ולהגנה עצמית בקרב פנים אל פנים. היא אומצה לראשונה על ידי צבא הגנה לישראל וכיום היא מפורסמת בכל העולם, ואף אומצה על ידי כוחות לחימה במדינות אחרות.

אמנויות לחימה
סיניות וו שוקונג פובאג'י צ'ואןבה גואה ג'אנגוינג צ'אןשינג אי צ'ואןקונג פו גמל שלמה דרומי טאי ג'י צ'ואן • אגרוף ארוך • אגרוף שאולין • אגרוף שיכור • אי צ'ואן • ג'ין גאנג בה שי • גמל שלמה צפוני • הונג גאר • טאן טוי • טונג ביי צ'ואן • יין-יאנג בה פאן ז'אנג • ליו חה בה פה • מיזונג אי • עגור לבן פוג'יאני • עגור לבן • פאק מיי • פנגיי-נון • פיגואה ז'אנג • צ'ואו ג'יאו • שוואי ג'יאו • סאנשאו
יפניות איאיידואייקידוג'ו ג'וטסוג'ודוגנדאי בודונין ג'וטסוסומושוטוקאןשיטוריוקיוקושינקאיקיודוקנדושורינג'י קמפו • קיק-בוקסינג יפני • שוט-בוקסינג
אוקינוואיות קראטהגוג'ו ריווויצ'י ריו • שוריי-ריו • שורין-ריו • ריוקיו קמפו • קובודו אוקינאווי
קוריאניות הפקידוטאקוונדו • טאי קיון • טאנג סו דו • טוקונג • סון קואן מו • קוק סול וון
הודיות קאלרי-פאיאט • אדיטאדה • אמנויות לחימה הודיותעגור לבן טיבטי (קונג פו)
טיבטיות עגור לבן טיבטי (קונג פו)
פיליפיניות ארניס • יו-יאן
תאילנדיות איגרוף תאילנדי
קמבודיות פראדאל סראי
בורמזיות לאטוואי
לאוסיות איגרוף לאוסי
אירופאיות היאבקות בסגנון יווני-רומי • פאנקרטיון • סבאטברטיטסואמנויות לחימה אירופיות היסטוריות
רוסיות סיסטמה • סמבו • קיק-בוקסינג רוסי
ארצות הברית היאבקות מקצועיתג'יט קון דווו-ווי גונג-פו • קנפו אמריקאי • קג'וקנבו • קיק-בוקסינג אמריקאי
ברזילאיות ג'ו ג'יטסו ברזילאיקפואירה • ואלה טודו
ישראליות אבי"ראייקידניס הישרדותקרב מגן ישראליקרב מגעקרב פנים אל פנים
טורקיות היאבקות בשמן
אחרות איגרוףסיףקיקבוקסהיאבקותאמנויות לחימה משולבות (MMA)גראפלינג

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.