עשב

עשב הוא שם כללי לצמחים עשבוניים רב-שנתיים או חד-שנתיים ירוקים שהגבעול שלהם אינו מעוצה.

הבננה, למשל, מוגדרת מבחינה בוטנית כ"עשב" משום שאין לה גזע מעוצה כמו לעצים רגילים.

עשבים רבים משמשים מזון לבעלי חיים במרעה ובחווה חקלאית. לדוגמה, רובם של מיני הדגניים הם עשבים חד או רב שנתיים הכוללים דגנים למאכל, צמחים שימושיים אחרים כמו קנה הסוכר ומינים של עשבים שוטים.

ישנם עשבים המצמיחים פרחים אשר יכולים לשמש לנוי, לדוגמה - דמומית קטנת-פרי.

B.R.Hills from distance
עשבים
Petroselinum sativum 1
פטרוזיליה, עשב המגודל למאכל בידי האדם

עשבים שימושיים

ישנם מספר סוגים של עשבים שהאדם עושה בהם שימוש:

ראו גם

אוכלי-צמחים

אוכלי-צמחים או הרביבור (מלטינית: "herba" - צמח, "vorus" - בליעה) הם בעלי חיים הניזונים מאורגניזמים אוטוטרופיים. המונח מתייחס הן לאוכלי עלים והן לאוכלי החלקים האחרים של הצמח: פרחים, זרעים, פירות, פקעות, צוף, אבקת פרחים, ועצים. הם כוללים מגוון של מינים: רוב הפרסתנים, הרבה פרימטים, מכרסמים וארנבאים, עופות כמו היען, התוכיים, היוניים, התרנגולאים והברווזיים, כמה זוחלים כמו צבים, חרדון צב ואיגואנה ומאות מיני חרקים כמו חגבים, פרפרים, חיפושיות, כנימות, צרצרים נמלים, טרמיטים ועוד.

ההרביבורים עברו התאמה לאכילת צמחים ולא בשר. הם מהווים חוליה חשובה במארג המזון, מכיוון שהם הופכים את החומר אורגני שייצרו הצמחים מאנרגיית השמש, למזון שיכול להיצרך על ידי אוכלי כל וטורפים. הם מכונים צרכנים ראשוניים.

צמחים שונים פיתחו הגנה מפני טריפה, כמו קוצים, ריח דוחה או רעלים. כתגובה, פיתחו חלק מההרביבורים מנגנונים המסייעים להתגבר על הגנות אלה. מצב זה, בו הנטרף מתגונן והטורף לומד איך לעקוף את מנגנוני ההגנה של הנטרף, מכונה לעיתים מרוץ חימוש ביולוגי.

אנטילופות

אנטילופות הוא שם כללי לקבוצה פרפילטית גדולה של יונקים אוכלי עשב ובעלי קרניים ממשפחת הפריים. אין זו קבוצה במשמעות הטקסונומית המקובלת של המושג: בעלי חיים המסווגים כאנטילופות נמצאים בכל תת-המשפחות של משפחת הפריים (למעט בתת-משפחת היעלים ושבט הבקר), ולעיתים מינים מסוימים קרובים יותר לפרות או לעיזים מאשר למיני אנטילופות אחרים. ישנם מינים רבים של אנטילופות, שמאפייניהם וממדיהם משתנים מאוד: החל מאנטילופה מלכותית (Neotragus pygmaeus) ואנטילופת בייטס ("Neotragus batesi) שגובהן אינו עולה על 30 סנטימטרים, ועד לאילנד ענק (Taurotragus derbianus) שגובהו מגיע ל-2.5 מטרים.

כאמור, האנטילופות אינן קבוצה מונופילטית, אלא קבוצה המכילה מינים שונים שאינם דווקא קרובים זה לזה יותר מלמינים אחרים מבחינה אבולוציונית. בדרך כלל, המונח "אנטילופה" מתאר את כל בני משפחת הפריים שאינם נופלים תחת הקטגוריות עיזים, כבשים או בקר, אך ההגדרה משתנה בקלות וישנם יוצאים מן הכלל. בתת-משפחת היעלים ישנם מינים רבים השייכים לקבוצה הקרויה אנטילופות-עז, והם מתאפיינים לרוב בדמיון חיצוני לעז ובדמיון אקולוגי (ולעיתים גם חיצוני) לאנטילופות.

אזורי תפוצתן הטבעית של האנטילופות משתרעים על שטחים נרחבים באירואסיה ואפריקה. למרות שבצפון אמריקה מינים רבים של אוכלי עשב ממשפחת הפריים, לרוב אין הם מסווגים כאנטילופות. יש המערערים על קביעה זו ומסווגים גם מינים כמו האנטילוקפרה האמריקנית (Antilocapra; אינה משתייכת למשפחת הפריים) כאנטילופה. מיני אנטילופות שלא היו נפוצים באזור באופן טבעי, כגון האנטילופה ההודית (Antilope cervicapra) ראם הצבי (Oryx gazella), והנילגאי (boselapaus tragocamelus) הוכנסו אף הם לאמריקה על ידי האדם.

על פי ההגדרות המקובלות, כ-90 מיני בעלי חיים המשתייכים ל-30 סוגים מוגדרים כאנטילופות. מתוך מינים אלו, כ-15 נתונים בסכנת הכחדה, בשל ציד לא חוקי ואובדן בתי גידול. רוב מיני האנטילופות מאופיינים במבנה גוף קל ואלגנטי, גוף רזה יחסית, קלות רגליים, פרסה שסועה וזנב קצר. רגליהן האחוריות של האנטילופות חזקות במיוחד, וכשהן נבהלות הן מסוגלות לרוץ במהירות תוך כדי דילוגים למרחקים ארוכים.

רוב מאפייניהם הפיזיים של האנטילופות דומים בדרך כלל לאלה של הפריים. לרוב האנטילופות מעטה של פרווה קצרה וצפופה. אצל מרבית המינים, צבע הפרווה נע בין צהוב לחום, בעוד שבמקרים הרבים חלקו התחתון של הגוף לבן. האנטילופות הן מעלות גירה, ולכן יש להן מערכת מפותחת של שיניים חותכות. העיניים ממוקמות בצידי הראש כדי להבחין בטורפים, וגם חוש השמיעה והראייה מחודדים. בקרב רוב המינים, הן לזכר והן לנקבה יש קרניים - אך אלה של הזכר לרוב ארוכות יותר. בנוסף, ברוב המינים הזכר גדול מהנקבה.

מיני האנטילופות החיות בסביבה מיוערת או מיוערת למחצה אינם נוטים לנדוד, אך מינים מסוימים החיים בערבות האפריקניות נוהגים לנדוד מדי שנה מרחקים ארוכים מאוד במסלול קבוע פחות או יותר בחיפוש אחר שטחי רעייה פוריים; נדידה זו מכונה "הנדידה הגדולה" ודוגמה למיני אנטילופות המשתתפים בה הם הגנו ומינים מסוימים של צבאים אפריקנים. לאנטילופות דרכים שונות להימלט מטורפים, בהתאם לסביבת המחיה שלהם. לדוגמה, דוקרן הסטינבוק (Raphicerus campestris) החי באזורים מיוערים בדרך כלל יסתתר וישמור על פרופיל נמוך עד שהטורף יעזוב, בעוד שלמינים אחרים, דוגמת הצבי החי בערבה נמוכה, אין אפשרות כזו, ובדרך כלל הם יפתחו בריצה במהירות גבוהה כאשר יזהו טורף קרוב.

האנטילופות מצויות בגני חיות רבים ברחבי העולם. בישראל ניתן לראות מיני אנטילופות בספארי רמת גן, בגן החיות התנ"כי ובחוות האנטילופות בערבה.

אנטילוקפרה אמריקנית

אנטילוקפרה אמריקנית (שם מדעי: Antilocapra americana) היא מין פרסתן מעלה גירה ממשפחת האנטילוקפריים והיא המין היחיד בסוג אנטילוקפרה (Antilocapra) וממשפחתה, אך בעבר היו במשפחה מינים נוספים שנכחדו עד סוף הפליסטוקן.

ביזון אמריקאי

ביזון אמריקאי (שם מדעי: Bison bison) נקרא גם בופאלו אמריקאי או בקיצור בופאלו, הוא מין יונק צמחוני דמוי שור גדול-ממדים, המשתייך למשפחת הפריים. הביזון האמריקאי הוא היונק היבשתי הגדול ביותר באמריקה הצפונית ואחד ממיני הפריים הגדולים ביותר בעולם.

ביצה (סביבה טבעית)

בִּיצָה היא שטח של אדמה הנוטה להיות מכוסה מים רדודים במרבית ימות השנה, כאשר מצויים בו איים של אזורים יבשים יותר. כמו כן, שטח שקרקעיתו רוויה במים עומדים, יכול אף הוא להיקרא ביצה.

הביצה מתאפיינת במים עומדים או מים הנעים באיטיות רבה. המים עשירים בטאנין בשל ריקבונם של הצמחים בביצה, מה שמעניק להם, לעיתים, צבע חום (כמו זה של תה, שצבעו נגרם גם הוא מטאנין הנפלט מעלי התה).

הביצה נבדלת מאגם בכך שמימיה רדודים יחסית, ורק לעיתים רחוקות הם עמוקים מגובה אדם, ולרוב עומקם פחות ממטר. רוב סוגי הביצות הם בעלי מעבר הדרגתי מאוד בין יבשה למים (עם דרגות משתנות של בוציות בין השניים), להבדיל מהחוף הברור של ימים, אגמים ונהרות רבים.

בריאת העולם (יהדות)

סיפור בריאת העולם הוא סיפור מקראי שמופיע בתחילת ספר בראשית ומתאר כיצד נברא העולם על ידי האלוהים. סיפור זה מקובל על היהדות ועל הנצרות, ואף בסיפור בריאת העולם במסורת האסלאם יש דמיון רב לתיאור זה.

במסורת היהודית נמנות השנים בלוח השנה העברי מהשנה שלפני יום בריאת האדם, (שהוא היום הששי מתחילת בריאת היקום) ולפיה השנה הנוכחית היא שנת ה'תשע"ט (5779) לבריאת העולם.

זאב ערבות

זאב ערבות או קוֹיוֹט (שם מדעי: Canis latrans), מין בסוג כלב (Canis). זאבי ערבות נפוצים בצפון אמריקה. הם יכולים לצוד בקבוצות קטנות, אך לרוב הם צדים לבד. תוחלת חייו של זאב הערבות היא כ-6 שנים.

חיטה

חיטה (שם מדעי: Triticum) היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם.

החיטה היא צמח עשבוני חד שנתי עם ציצית שורשים.

חיטה הוא הגידול השני הנפוץ ביותר בעולם אחרי תירס ולפני אורז. היא גדלה בכל חלקי העולם מלבד האזורים הטרופיים.

מינים תרבותיים של חיטה הם מרכיב המזון העיקרי בתרבויות רבות, במיוחד באזור הים התיכון, והיא נמנית בין חמשת מיני דגן; החיטה היא גם אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.

טורף-על

טורף-על (באנגלית: apex predator) הוא מושג המייצג טורפים אשר נמצאים בראש שרשרת המזון במערכת אקולוגית ואין להם טורף טבעי בבגרותם. זואולוגים מגדירים טריפה כהריגה ואכילה של אורגניזם אחר, הגדרה זו אינה כוללת, לרוב, טפילים ובקטריות. טורפי-העל ממוקמים ברמת ההזנה הגבוהה ביותר, ובעלי תפקיד מכריע בתחזוקת בריאותה של המערכת האקולוגית בה הם חיים. מחקר אודות מארג מזון ימי הגדיר את טורפי-העל במיקום גבוה מרמת הזנה 4. מושג טורפי-העל מיושם בדרך כלל בנוגע להתנהלות חיות הבר והטבע, סביבתנות, ותיירות אקולוגית.

לעיתים תכופות שרשראות מזון קצרות הרבה יותר ביבשה, כשקצה שרשרת המזון מוגבלת לרמת הזנה השלישית, כדוגמת חתולים גדולים, תנינים, צבועים, זאבים או נחשי החנק הענקיים הטורפים אוכלי עשב גדולים. טורפי-על אינם בהכרח היפר אוכלי בשר (שתזונתם מכילה מעל 70% בשר). לדוגמה, דובי גריזלי ובני אדם, הם גם אוכלי בשר אולם בעיקר אוכלי כל. הכלב, טורף אופייני יותר מהאדם או מרוב הדובים, הוא לרוב יותר אוכל נבלות מאשר טורף, אולם הורג מפעם לפעם חיות מקנה או חיות בר ומשתתף עם האדם בכמה סוגי ציד, ובתחומים אלו הוא מסווג כטורף-על; הדבר תקף במיוחד לגבי גזע הכלבים הגדולים מולוסר שלו תכונות הגודל, הכוח, העוצמה, הזריזות, המהירות, הערמומיות, החוכמה והאגרסיביות של זאבים, דובים, חתולים גדולים וצבועים, אולם בניגוד לטורפים אלו אינו נוטה לטרוף את האדם. מהיבט זה ניתן להגדיר טורף-על ככזה שקשה מדי להרוג אותו בשגרה למטרת מזון, אם כי לעיתים הם יכולים להיטרף על ידי טורפי-על אחרים שבדרך כלל אינם רואים בהם טרף. כמה בעלי חיים עשויים להיות טורפי-על בסביבה אחת אולם לא באחרת, כגון כלבים מבויתים וחתולים, שניהם עלולים להחריב סביבה אקולוגית (דוגמה אחת מני רבות היא הגדרונים של איי סטפן אותם הכחידו החתולים).

יום שישי

יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו. בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601, זהו היום החמישי בשבוע.

בכל מדינות אירופה ואמריקה זהו היום האחרון בשבוע-העבודה (למעט עסקים שפועלים שישה ימים בשבוע). באסלאם זהו יום המנוחה השבועי, והוא משמש ככזה במדינות מוסלמיות ברחבי העולם. בקרב היהודים יום שישי מתאפיין בהכנות לשבת.

יום שלישי

יום שלישי הוא היום השלישי מצאת השבת. בחלק ממדינות אירופה ועל-פי תקן ISO-8601 הוא היום השני בשבוע (השבוע מתחיל ביום העבודה הראשון). מקובל לקשר יום זה עם כוכב הלכת מרס, ומכאן שמו בחלק מלשונות אירופה. בבודהיזם הטיבטי יום שלישי הוא יום המנוחה.

לוחכי עשב

לוחכי עשב או רועי עשבים הם בעלי חיים הרביורים אוכלי צמחים, הניזונים מהחלקים העליונים של העשבים ברחבי העולם, בעיקר באחו, במדשאות, בסוואנה ובערבות העשב ברחבי העולם. צורת אכילה דומה לשיטת הלוחכים הם לוחכי העלים שניזונים מחלקי צמחים גבוהים, מבלי לעלות על העץ. דבר זה נפוץ אצל כמה איילים, ג'ירפות ובהמות מבויתות מקבוצת מעלי גירה וגם אצל פילים וקרנפים.

רוב העשבים שייכים למשפחת הדגניים הגדולה, המצמיחים עלים קשים מקצה השורש שלהם ואכילת העשבים אינה הורגת כליל את הצמח. העשבים מתפרשים בדרך כלל על פני שטח עצום היכול לכלכל חיות רבות. וגם חיות רבות לוחכות את העשב בעדרים עצומים.

החיות צריכות להקדיש את רוב זמנם לאכילת העשבים וכן להתכופפות ולמנוסה מהירה מטורפים שיכולים לתקוף את החיות השקועות באכילה. לשם כך יש ללוחכים שריר צוואר גדולים היכולים להתכופף לאורך זמן וכן רגליים ארוכות וחושים דרוכים החשים מרחוק בטורפים. הם בעלי קיבות גדולות היכולות להתמודד עם התאית שבעשבים וחלקם יכולים להעלות גירה וכך לאכול את העשב מחדש. יצורים אחרים כמו הארנבת ניזונים מהעשב, מפרישים אותו כצואה ואוכלים אותה כדי להמשיך את פירוק החומרים.

ישנם מינים שונים של לוחכים: רוב מכפילי הפרסה, הטפיר, הקפיברה והדרבן, מיני האווזים, האיגואנה, צבי היבשה וחרקים כמו הנמלים והחגבים. ישנם לוחכי עשב גם מתחת למים: סרטנאים שונים, קיפודי ים, דגים כמו הבתרניים, תחש המשכן וצבי הים.

סוואנה

סוואנה (Savannah) היא מערכת אקולוגית של ערבה מנוקדת בעצים ושיחים. כעשרים אחוזים משטח היבשה על פני כדור הארץ, משני צידי קו המשווה, מסווגים כאזורי סוואנה, רובם באפריקה, אך ישנם גם אזורי סוואנה בדרום אמריקה, בהודו, באוסטרליה ובמקומות נוספים.

הצמחים העיקריים בשטחי הסוואנה הם עשבים, אשר לעיתים מתערבבים בהם מספר שיחים. ברחבי הסוואנה מפוזרים עצים בודדים או קבוצות עצים קטנות. פעמים רבות משמשת הסוואנה כאזור מעבר בין אזורי יער וחורש לבין אזורי עשב.

העצים בסוואנות של דרום אמריקה ואוסטרליה הם ירוקי-עד, בעוד שבאפריקה העצים בסוואנה הם נשירים. אזורי הסוואנה באפריקה עשירים בעצי שיטה וחיים בהם יונקים גדולים, באוסטרליה נפוצים באזורי הסוואנה עצי אקליפטוס ומתגוררות בהן חיות כיס, ואילו הסוואנה בדרום אמריקה מאופיינת ביערות גשם וחיים בה מכרסמים רבים.

אזורי הסוואנה נמצאים משני עברי קו המשווה, במרחבים הצחיחים-למחצה שבין המדבריות ליערות הגשם, מיקום הגורם לתקופות בצורת לעיתים קרובות. הצמחייה בסוואנה מושפעת מאוד מכמות הגשמים שיורדת, מסוג האדמה, שימושה למרעה וסכנות אש המאיימות עליה. הטמפרטורות בסוואנה גבוהות יחסית לאורך כל השנה, אך קיימת הבחנה בין שתי עונות עיקריות: עונת הגשמים, שבה הטמפרטורות גבוהות ואחוזי הלחות גבוהים ולפיכך כמות המשקעים רבה, ועונת היובש, שנמשכת רוב השנה ובה הטמפרטורות נמוכות יותר וכמות המשקעים יורדת בצורה ניכרת.

ערבה (גאוגרפיה)

ערבה, מונח גאוגרפי-אקלימי המתאר אזור מישורי או גבעתי המכוסה בצמחייה עשבונית. ערבות מצויות באזורים המשתרעים לאורך קווי הרוחב הבינוניים של כדור הארץ, וכן בשטחים שבשולי המדבריות הסובטרופים, כגון האזור הגובל במדבר סהרה שבאפריקה. סוגים מיוחדים של ערבה הם הסוואנה, ערבה מנוקדת בעצים המשתרעת באזורי קו המשווה, והטונדרה שבקטבים ובאזורים הרריים ("טונדרה הררית").

עונות הגשמים בערבות מתרחשות בקיץ ושיאן בחודש יולי. הערבה מאופיינת בצמחייה עשבונית רבה (לעשב כושר רבייה והתחדשות גבוה מאוד) ולכן מהווה כר מרעה מצוין לבעלי חיים ובעיקר לפרסתנים כגון פריים וסוסים. השטח הרחב שלה, הנקי ממכשולים, תומך בקיום עדרים גדולים של בעלי חיים. בשל ריבוי בעלי החיים הרועים בערבות, הן מושכות גם טורפים כגון זאבים וחתולים גדולים.

לערבות מסוימות הוענקו שמות שונים: הערבה האירואסייתית מכונה סְטֶפָּה (מרוסית: степь), ואילו זו שבהונגריה מכונה הפוסטהּ. ערבות אמריקה הצפונית מכונות פרריות, הערבות הפוריות של מרכז ארגנטינה מכונות פמפס ואילו הערבות הטרופיות שבצפונה של דרום אמריקה, בשטחי ונצואלה וקולומביה, מכונות ייאנוס (llano).

עשבי תיבול

עשבי תיבול הוא שם כולל לכל אותם צמחים אשר ניתן להשתמש בהם לתיבול 'כמו שהם' - ללא ייבוש, טחינה, בישול או עיבוד אחר כלשהו.

עשבי תיבול משמשים בסלטים, מרקים, מגוון תבשילים ואפילו בכריכים.

במטבח הישראלי משמשים עשבי תיבול שמקורם במטבחי העדות השונות, בין השאר שמיר מהמטבח האשכנזי, כוסברה ונענע מהמטבח המזרחי, ובזיליקום ואורגנו שאומצו מהמטבח האיטלקי. פטרוזיליה משמשת במתכונים של מטבחי רוב העדות.

רוב עשבי התבלין קלים לגידול, ואינם שיחים המצריכים גינה לשם גידולם, לכן גם בין המתגוררים בבניינים משותפים יש המגדלים אותם באדניות על חלונות הבתים ונהנים מעשבי תיבול טריים בתבשיליהם.

עשבי תיבול נפוצים ברפואה העממית, שם מיוחסים להם סגולות של ריפוי מחלות.

עשבים שוטים

עשבֿים שוטים (גם: צִמחי בָּאשה [נהגה בּוֹאוֹשָׁה או בּוֹאְשָׁה]) הם צמחים לא רצויים הגדלים פרע בין צמחי התרבות ומפריעים לגידולם. הגנן או החקלאי טורחים לעקור את העשבים השוטים. המושג "עשב שוטה" הוא אפוא מושג סובייקטיבי - צמח הנחשב עשב שוטה בעיני אדם אחד יכול להיחשב פרח בר בעיני אדם אחר. לדוגמה, צמח שן הארי, אשר נחשב גם לעשב שוטה אבל יש הרואים בו פרח מושך. בנוסף, ניתן להשתמש בעלים ובשורשים של צמח זה בהכנת תרופות או כמזון. מצד שני, בעלי מדשאות רואים אותו לרוב כעשב טורדני. לרוב הכרחי שצמח יוכל לגדול מהר על מנת שיחשב עשב שוטה מכיוון שצמחים הדורשים טיפול ניתנים להסרה בקלות מבלי שישובו לגדול במקום.

פוקימון

פוקימון (באנגלית: Pokémon, ביפנית: ポケモン) הוא זיכיון מדיה שבבעלות חברת משחקי הווידאו נינטנדו אשר נוצר במקור על ידי סטושי טג'ירי. המוצר המקורי בזיכיון היה צמד משחקי תפקידים ששווקו על ידי נינטנדו בשנת 1996 כמשחקי וידאו עבור קונסולת המשחקים הניידת גיימבוי. נכון לשנת 2017 הזיכיון הוא זיכיון משחקי הווידאו השני המשגשג ביותר בעולם אחרי מריו (כולל תת-הזיכיון שלו האחים סופר מריו). תחת הזיכיון משווקים סדרת אנימה, מספר רב של סדרות מאנגה, צעצועים, משחק וידאו, משחקי קלפים, ספרים ועוד. נכון למאי 2010 נמכרו מעל ל־200 מיליון משחקי וידאו של הזיכיון.

השם פוקימון הוא סוג של קיצור לתעתיק הלטיני של שם המותג ביפנית - "מפלצות כיס" (ポケットモンスタ - פוקטו מונסוטה). בנוסף לזיכיון עצמו המונח "פוקימון" מתייחס גם ל-812 הזנים הבדיוניים הידועים של המפלצות אשר מופיעים בזיכיון המדיה. כיום ממשיכים לייצר משחקים ופוקימונים חדשים.

פריים

פָּרִיִּים (שם מדעי: Bovidae; מכנים גם נבובי קרניים) הם משפחה של מעלי גירה בסדרת מכפילי פרסה.

המשפחה מונה כ-137 מינים ו-45 סוגים. זוהי משפחה מגוונת ביותר, הנפוצה באפריקה, במרבית אירופה ובמרבית אסיה ובאמריקה הצפונית. המגוון הצורני של משפחה זו ניכר בעיקר באפריקה. ניתן למצוא את בני המשפחה במגוון אזורי מחיה: בטונדרה הארקטית, באזורים טרופיים וסאב-טרופיים, בסוואנות ובאדמות עשב. במשפחה זו מינים רבים שעברו תהליך של ביות, וכעת משמשים לצרכים רבים במשק האדם.

פרסתנים

פרסתנים (שם מדעי: Ungulata) היא קבוצה לא-טקסונומית הכוללת מספר סדרות של יונקים, שמתוכן שש עד שמונה קיימות בימינו. הפרסתנים הם בעלי פרסות והם מהלכים על קצות האצבעות על מנת לשאת את כל משקל גופם. בעבר נחשבו הפרסתנים לסדרה טקסונומית, אולם בעקבות גילויים שהראו שהפרסתנים השונים אינם כה קרובים זה לזה כפי שחשבו, פוצלה "סדרת הפרסתנים" למספר סדרות. מפריטי פרסה (Perissodactyla) ומכפילי פרסה (Artiodactyla) כוללים את הרוב הגדול של הפרסתנים, והם נקראים לעיתים "פרסתנים אמיתיים", על מנת להבחין אותם משאר הפרסתנים הכלולים בסדרות בעלי החדק, תחשאים, שנבובאים, לוויתנאים ושפניים הנקראים תת-פרסתנים (Paenungulata).‏

הפרסתניים האמיתיים כוללים את מרבית מיני היונקים היבשתיים הגדולים. הם הופיעו לראשונה בסוף תקופת הפלאוקן ובתחילת תקופת האאוקן (לפני כ-54 מיליוני שנים לערך), והתפשטו במהירות למגוון של מינים במספר יבשות והתפתחו במקביל.

השפנאים, התחשאים ובעלי החדק מרכיבים את קבוצת התת-פרסתנים. השנבובאים נחשבים גם הם כחלק מהפרסתנים. אלו כוללים כנראה גם את סדרת חדפי הפיל. עובדה זו נתמכת על ידי הוכחות גנטיות ודנטליות.

מלבד הפרסה המשותפת למרבית הפרסתנים, רובם גם פיתחו ניבים קטנים, שיניים טוחנות מחודדות ועצם קרסול קצרה. מגוון מיני הפרסתנים גדל משמעותית בתקופת האאוקן. מרבית הפרסתנים הם אוכלי עשב, ורק מעטים הם אוכלי כל או אפילו טורפים (כמו המזוניכידים הנכחדים והלווייתנאים).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.