ערפל

הערפל הוא תופעה במזג האוויר שנוצרת במקומות נמוכים כאשר שכבת אוויר לחה מתקררת במהירות. כתגובה לכך נעשה האוויר סמיך בשל טיפות מים זעירות כבענן והראות נעשית לקויה עד אשר מתפזר הערפל כליל. הערפל יכול להיחשב כסוג של ענן בגובה נמוך והוא מושפע מאוד מגופי מים, טופוגרפיה, ומחוזק הרוח. הערפל גם יכול להיווצר מפעילויות אנושיות, כמו הובלה ימית, תחבורה ממונעת, ומלחמה.

באוויר נמצאים תמיד אדי מים, בכל מקום על פני כדור הארץ, גם בקטבים וגם במדבריות. הטמפרטורה קובעת את כמות אדי המים שיכולה להיות באוויר. אוויר קר יכול להכיל פחות אדי מים מאשר אוויר חם. כשהלחות היחסית גבוהה מ-75% חל תהליך התעבות של הלחות. באותה הדרך בה נוצרים עננים, מתחילים להתגבש אדי מים לטיפות מיקרוסקופיות. טיפות אלה שוברות את האור העובר דרכן ולכן מגבילות את הראייה. גון האדים האלו נראה לבן, שכן כאשר קרני השמש עוברות דרכן טיפות המים הן נשברות באופן שווה, וכשהקרניים המפוזרות של השמש מגיעות לעינינו אנו מקבלים צבע לבן כתוצאה משילובן של כל הקרניים השבורות. ככל שאחוזי הלחות באוויר גבוהים יותר כך פיזור הקרניים גדל והיכולת לראות נפגעת. בדרך כלל הלחות בבוקר גבוהה יותר שכן האוויר עוד קר מהלילה ולכן הראות בדרך כלל פחות טובה. לקראת הצהריים הטמפרטורה עולה והראות משתפרת.

כאשר הלחות מגיעה ל-100%, חלקיקי המים באוויר מתרבים וגדלים. לחות זו הופכת לערפל. כשגודל החלקיקים מגיעה למאית המילימטר והצפיפות מגיעה למאות חלקיקים בסנטימטר נוצר ענן הוא הערפל.

Staudammkrone Lünersee 2
אפופים בערפל, באוסטריה
Furtwangen Jan 05 fog GHB
ערפל עמקים - ערפל במורדות ההרים אשר נוצר כתוצאה מגלישה של אוויר קר ומצטבר בעמקים
Golden Gate Bridge at sunset 1
גשר שער הזהב אפוף ערפל

סוגי ערפל

  • ערפל קרינתי נוצר על ידי התקררות האדמה לאחר שקיעת השמש בקרינה, כאשר אין רוח והשמיים בהירים. האדמה הקרירה מקררת את האוויר וגורמת ללחות שבו להתעבות. כאשר אין רוח כלל, שכבת הערפל תהיה עבה מעט פחות ממטר, אבל מערבולות יכולות לעודד שכבה עבה יותר. ערפל קרינתי נפוץ בעיקר בסתיו ובאביב, ובדרך כלל מתאדה מעט לאחר זריחת השמש.
  • ערפל קיטור הוא ערפל מאוד מקומי והוא נוצר כאשר אוויר קר עובר מעל מים חמים ממנו בהרבה. האוויר נעשה לח במהירות (כתוצאה מהתאדות), אותה לחות שבאוויר מתעבה לערפל וערפל זה נראה כמו קיטור. ערפל קיטור נפוץ מאוד באזורים פולאריים.
  • ערפל אדבקציה מתרחש כאשר אוויר לח עובר מעל אדמה קרירה באדבקציה (הסעה, רוח) ומתקרר.
  • ערפל משקעים (או ערפל חזיתי) נוצר כאשר משקעים יורדים אל אוויר יבש יותר מתחת לענן, הטיפות הנוזליות מתאדות והופכות לאדי מים. אדי המים מקררים ומלחלחים את האוויר. כאשר האוויר מתחת לענן רווי נוצר ערפל.
  • ערפל עמקים נוצר בעמקים שבין הרים במהלך החורף, בכלליות זהו ערפל קרינה שמעודד על ידי תנאי הטופוגרפיה המקומיים. הוא יכול להחזיק מספר ימים בתנאי מזג אוויר רגועים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

Mist - Ensay region3
בוקר ערפילי באוסטרליה
אלקטרון

אֵלֶקְטְרוֹן (סימול: e-) הוא חלקיק יסודי תת-אטומי. במבנה האטום הבסיסי, האלקטרונים מקיפים את גרעין האטום, המכיל את הפרוטונים והנייטרונים. מטענו החשמלי של האלקטרון שלילי, ושווה בגודלו לזה של הפרוטון. מסת המנוחה שלו קטנה ביחס למסת הפרוטון (יחס של כ-1⁄1836). האלקטרון נחשב לחלקיק יסודי, כלומר, לא ידוע על קיום מבנה פנימי שלו. האלקטרון הוא לפטון מהדור הראשון. לאלקטרון יש ספין שערכו ħ⁄2, ועל כן הוא פרמיון, חלקיק המציית לעקרון האיסור של פאולי.

מוליכות חשמלית במוצקים ובכללם במוליכים מתכתיים בהם ההולכה יעילה במיוחד, נעשית על ידי זרימה של אלקטרונים. אלקטרונים בעלי קשר חלש לגרעין האטום המסוגלים לעבור מאטום לאטום בהשקעה קטנה יחסית של אנרגיה ועל כן לזרום בקלות יחסית דרך המוצק תחת השפעת מתח חשמלי, נקראים אלקטרונים חופשיים.

במכניקת הקוונטים, האלקטרון מתואר על ידי משוואת דיראק. במודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, הוא יוצר זוג יחד עם נייטרינו אלקטרוני, תוך שהם מגיבים דרך הכוח הגרעיני החלש. לאלקטרון שני בני משפחה בעלי אותו מטען חשמלי: המיואון והטאו, אך מסותיהם של בני משפחה אלה גבוהות בהרבה.

המערך האלקטרוני של אטומים ומולקולות משפיע רבות על התכונות הכימיות של החומר. אלקטרונים הם אלו המשמשים בקשרים הבין-אטומיים והבין-מולקולריים שבחומר ורוב התגובות הכימיות בין חומרים מתרחשות באמצעות פעילותם של אלקטרונים.

האנטי-חלקיק של האלקטרון הוא הפוזיטרון. לפוזיטרון ספין ומסה שווים לאלה של האלקטרון, בעוד מטענו החשמלי חיובי, כלומר, נגדי לזה של האלקטרון. כשאלקטרון ופוזיטרון נפגשים, הם מאיינים זה את זה, תוך שחרור שני פוטונים בכיוונים מנוגדים, שלכל אחד מהם אנרגיה של 510,998.9461 eV/c2, כלומר, אנרגיה בתחום של קרינת גמא. אנרגיה זו שווה למסת המנוחה של האלקטרון. בתהליך כזה, שחרור של פוטון אחד איננו אפשרי, משום שהוא יהיה מנוגד לחוק שימור התנע. תגובה זו נבדקה בניסויים בתאי ערפל והיא מתרחשת לעיתים קרובות במאיצי חלקיקים ובניסויים אחרים של פיזיקת חלקיקים.

על פי הערכות מודרניות, מספר האלקטרונים ביקום הוא כ-‎1079‎.

הוגו סטריינג'

הוגו סטריינג' (באנגלית: Hugo Strange) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Detective Comics #36 מפברואר 1940 ונוצרה על ידי הכותב ביל פינגר והמאייר בוב קיין. סטריינג' הוא יריבו המושבע של באטמן, והוא מאויביו הוותיקים ביותר, עוד לפני הצגתם של הג'וקר וקאטוומן. הוא גם נבל-העל הראשון שהסיק את דבר זהותו הסודית.

לפני המשבר בעולמות האינסופיים, הוגו סטריינג' היה מדען שהשתמש במכשיר גנוב של "ברק מרוכז" כדי ליצור ערפל סמיך בכל לילה ולאפשר לכנופייתו לשדוד בנקים ללא מפריע. כבר מאז, באטמן הפך לאיום עבורו, היות שבאטמן ענה לקריאת מצוקה על אדם שנרצח בידי אחד מחברי הכנופיה. חברי הכנופיה נעצרים, וסטריינג' הזועם נשבע להתנקם בבאטמן ולטמון לו מלכודת בפעם הבאה. ואכן, כתריסר פושעים מחכים לבאטמן ומעלפים אותו. באטמן מתעורר במאורתו של סטריינג' כשהוא קשור בחבל ותלוי באוויר. בעזרת כוח זרועו בלבד הוא משתחרר מכבליו, משחרר גז לתוך החדר בו היה נעול, ולוכד את סטריינג'. סטריינג' נכלא, אך לא מתכוון להישאר כלוא לזמן רב.

בתקופה שלאחר המשבר, סטריינג' הוצג מחדש כפסיכיאטר שעוזר למשטרה ללכוד את באטמן. הוא הצטייר כגאון, אך גם כפסיכוטי באותה מידה. הוא שוטף את מוחו של אחד מקציני המשטרה והופך אותו לפורע חוק. הוא מפליל את באטמן בחטיפת בתו של ראש העיר ומסיק את דבר זהותו הסודית כברוס ויין. לבסוף, באטמן מסכל את תוכניותיו וגורם לו לפקפק באמיתות גילויה של הזהות הסודית. לפי המפקח גורדון, סטריינג' היה ילד מבריק אך עם מזג חם, שננטש בעברו וגדל במשפחות אומנות. לדבריו, אף אחד לא יודע כיצד סטריינג' עבר את המכללה או סיים לימודי רפואה. סטריינג' הפך לפרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת גות'אם סיטי, אך תקופתו כמורה הופסקה בעקבות התאוריות השנויות במחלוקת שלו בדבר הנדסה גנטית. הוא שואל כסף מהמאפיונר סלבטורה מורוני, המשרת את בוס העולם התחתון קרמיין פלקונה, ומקים לעצמו מעבדה. כמו כן, סטריינג' משחד אח סיעודי מושחת העובד בבית החולים לחולי נפש ארקהם אסיילום כדי לשלוח אליו למעבדה אסירים מטורפים וחשוכי מרפא שנכלאו להרבה זמן ולא יחסרו לאף אחד.

דמותו עובדה למגוון המדיות השונות, בין היתר לבאטמן - הסדרה המצוירת, ליגת הצדק ללא גבולות, הבאטמן ומשחק המחשב באטמן ארקהם סיטי. את דמותו הצעירה של סטריינג' בסדרת הלייב אקשן "גותהאם" מגלם השחקן בי.די. וונג.

הונאה צבאית

הונאה צבאית היא פעולה יזומה לנסות להונות את האויב, לטפלל את תפיסותיו בדרכים שונות, ובהן, להחדיר מידע מוטעה, ליצור רושם מגמתי, לנקוט לוחמה פסיכולוגית, ליצור ערפל קרב ועוד. זאת, במטרה להשפיע על תפיסת המציאות שלו, להוליכו שולל ולגרום לו למעשים או למחדלים על סמך הערכה מוטעית, כדי לזכות ביתרון חד צדדי עליו.

הים הצהוב

הים הצהוב (בסינית מפושטת: 黄海; בסינית מסורתית: 黃海; בקוריאנית: 황해), הוא חלקו הצפוני של ים סין המזרחי, המסתיים באוקיינוס השקט. הים שוכן בין סין לבין חצי-האי קוריאה.

מקור שמו של הים הוא מגרגירי החול שצבעו את מימיו, בדומה לנהר הצהוב שבסין.

האקלים מאופיין בחורפים קרים ויבשים וקיצים רטובים וחמים. מסוף נובמבר ועד מארס שורר מונסון צפוני חזק, שמלווה לפעמים בסופות שלגים. סופות טייפון מתרחשות בקיץ. טמפרטורות האוויר נעות בין 10 ל 28 מעלות צלזיוס וכמות המשקעים השנתית היא בין 500 מ"מ בצפון עד ל 1,000 מ"מ בדרום. ערפל ימי קיים לעיתים קרובות לאורך החופים, במיוחד באזורים קרים.

הלהיים

הלהיים (Helheim) הוא אחד מתשעת העולמות המרכיבים את היקום של המיתולוגיה הנורדית.

הלהיים נמצא בתחתית עץ היגדראסיל הנושא עליו את עולמות המיתולוגיה הנורדית. הלהיים משמש כארץ מתים ביחד עם ניפלהיים שמשמש באותו התפקיד, ושניהם מצויים יחדיו בתחתית העץ. לא כל המתים מגיעים להלהיים אלא רק המתים שמתו מזקנה, מחולי או שמתו בקרב אך לא זכו להגיע לוולהאלה. בנוסף מתואר כי אנשים רעים גם כן מגיעים להלהיים במותם.

ההלהיים מתואר כמקום חשוך, קפוא ומלא ערפל. את הלהיים מקיף נהר גיול (Gjoll) שמונע מן המתים להימלט מן השאול.

ההלהיים נשלט על ידי הל (Hel), בת הזקונים של לוקי, הל מתוארת כשראשה ופלג גופה העליון הוא של אישה ופלג גופה התחתון הוא של גופה מרקיבה.

על הלהיים שומרים מודגוד (Mudgud), השומרת על הגשר מעל נהר הגיול וגרם (Garm), כלב מפלצתי בעל שלושה ראשים המזכיר את קרברוס מן המיתולוגיה היוונית, תפקידו של גרם הוא לקרוע לגזרים במלתעותיו את כל המבקשים להיכנס להלהיים ללא רשותה של הל.

הצופה

הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

ורטיגו (טיסה)

וֶרְטִיגוֹ פירושו אובדן התמצאות מרחבית. בהקשרים של טיסה, אובדן יכולת ההתמצאות במרחב נובע מתנאי אל-ראות, כגון טיסה בתוך עננים כבדים, ערפל או טיסה בלילה חשוך מעל ים, ולעיתים אף מעל יבשה. ורטיגו הוא המונח המקובל בישראל לתיאור התופעה והוא בעל קשר לתסמין הרפואי באותו שם שמתאר תופעה שונה: ורטיגו, שהוא איבוד שיווי משקל ואיזון עצמי בגלל בעיה באוזן הפנימית, לעומת ורטיגו בטיסה המתאר בעיה הנובעת מפרשנות שגויה לתחושה מהאוזן הפנימית.

טייס מאומן לטוס תוך התייחסות לנקודות ציון בולטות במרחב ואל מכשירי הכיוון והניווט, כגון מצפן, מד גובה, מד אופק מלאכותי ועוד. בעת אובדן היכולת להתייחס לנקודות ציון חיצוניות, ישנה נטייה טבעית לטייס לאבד במהירות את תחושת המרחב, ולחוש שהוא טס בכיוון, גובה ומהירות שונים מהמציאות - ככל שתמרוניו יהיו חדים, האוזן הפנימית עדיין תגרום לתחושה שהוא מתאזן כראוי. תאונות מטוסים רבות התרחשו עקב ורטיגו. במקרים רבים סברו הטייסים שהם עולים כלפי מעלה, בעוד שלמעשה היו הפוכים על גבם, וטסו לכיוון הקרקע.

בשנות ה-50 נעשו ניסויים שבהם נתנו לטייסים לטוס בהתאם ל-"תחושת הבטן" בלבד, ללא מכשירים, והתוצאות היו שכלל משתתפי הניסוי התרסקו. מכאן ניתן ללמוד שאין אדם המחוסן מפני התופעה. מתחילת ימי התעופה הונחו טייסים להתגבר על ורטיגו באמצעות טיסה באמצעות המכשירים בלבד (טיסת מכשירים), חרף תחושת הבטן הטבעית ש-"המכשירים משקרים" (בעגת הטיס מכונה הדבר "טיסה עם הראש בפנים" - כלומר, התרכזות בתוך המכשירים שבתא הטייס, עם התעלמות מוחלטת מהסביבה).

תרחיש דומה קורה גם לצוללים, כאשר בעת צלילה האור מופיע מעליהם וגם מתחת להם, או בעת צלילה לילית, שבה אין לצולל נקודות ייחוס לקרקע.

יער עננים

יער עננים, הידוע גם כיער ערפל או יער מועב, הוא יער גשם טרופי או סובטרופי, השוכן בדרך כלל באזורים הרריים, והמתאפיין בלחות גבוהה ובעננות נמוכה המופיעה באופן תדיר, בדרך כלל בגובה צמרות העצים. ליערות העננים שמות מקומיים רבים, דוגמת הלאוריסילבה במדיירה או היונגאס בפרו.

היקפם של יערות העננים קטן יחסית, בשל כך שרק ברצועה קטנה משני צדדיו של קו המשווה מתקיימים התנאים הטופוגרפיים, האקלימיים והסביבתיים להופעתם. העננות התדירה בגובה נמוך מפחיתה את אור השמש הישיר ביער, ועימה קטנה גם ההתאיידות.

העצים ביערות אלה נמוכים יותר וצמרותיהם מפותחות מאלה של עצים דומים ביערות הסמוכים להם, והלחות מביאה לעושר באפיפיטים וסקולריים ולשפע של שרכים וטחבי עלים המכסים את הקרקע ואת הצמחים האחרים. האדמה ביער בוצית והיא עשירה בכבול ובהומוס. חלק ניכר מהמשקעים ביערות העננים מופיע בצורת טיפות ערפל שמתעבה על עלי העצים, ונוטפות אל האדמה.

קיימים גם יערות גשם ממוזגים שלהם מאפיינים דומים לאלה של יערות העננים הטרופיים והסובטרופיים.

לחות

לחות היא מידת הרטיבות שנמצאת באוויר. היא יכולה להימדד כלחות מוחלטת שהיא מסת המים המצויה בנפח אוויר מסוים, או כפי שלרוב משתמשים כלחות יחסית, שהיא היחס של הלחות המוחלטת מחולקת בלחות המוחלטת שתייצר טל באותה טמפרטורה.

ערפיח

עַרְפִּיחַ הוא זיהום אוויר אביך הנוצר כתוצאה משילוב בין ערפל ופיח. הערפיח מופיע לרוב באזורים עירוניים צפופים בהם מתרחשת פליטת מזהמים רבים, לרוב כתוצאה מכלי רכב רבים או מפעלי תעשייה.

המזהמים בערפיח הם חלקיקי עשן ואבק, פחמן חד-חמצני ותרכובות חנקן, ואלה גורמים לתגובות כימיות באוויר (ערפיח פוטוכימי) היוצרות מזהמים נוספים כמו האוזון ותרחיפים אורגניים רעילים. כאשר טיפות הערפל סופחות אליהן את חלקיקי המזהמים נוצר ערפל בגוון צהוב, הוא הערפיח. בתנאים רגילים הוא מתפזר במרומי האטמוספירה אולם, בתנאים הפוכים כאשר הלחץ הברומטרי נמוך דווקא בשכבות התחתונות וגבוה בשכבות העליונות, אין הערפיח מתפזר ובמקומות בהם הזיהום גדול במיוחד, הוא אף נעשה קבוע כבערים גדולות בעולם (לוס אנג'לס ולונדון, למשל).

בשל הרכבו הכימי עלול הערפיח להיות גורם קטלני, ומדי שנה בשנה הוא גובה מיליוני קורבנות[דרוש מקור], במיוחד קשישים או אלה הסובלים מקשיי נשימה. כן הוא גורם למחלות ריאה והתקפות אלרגיה שונות.

כיום ישנן מספר דרכים שביכולתן לצמצם את תופעת הערפיח או למנוע אותה כליל. דרכים אלו מסתכמות בעיקר בצמצום מזהמים על ידי הגבלות על תנועה ברכב באזורים עירוניים או מעבר לצריכת דלק יעילה יותר ופחות מזהמת.

בנוסף על השפעותיו הרעילות, הערפיח מוריד את הראות האטמוספירית.

ערפל קרב

ערְפל קרב (בגרמנית: Nebel des Krieges) הוא מונח צבאי המתאר את חוסר הוודאות הקיים לגבי קרב במהלכו ואף סמוך לאחריו, בכל הנוגע לכוחות הצדדים הלוחמים. נטבע לראשונה על ידי קרל פון קלאוזביץ בספרו "על המלחמה".

פטריק בלקט

פַּטְרִיק מֵינַרְד סְטיוּאַרְט בְּלֶקֶט (באנגלית: Patrick Maynard Stuart Blackett‏; 18 בנובמבר 1897 – 13 ביולי 1974) היה פיזיקאי ניסויי בריטי, זוכה פרס נובל לפיזיקה הידוע ממחקריו על תאי ערפל, קרינה קוסמית ופלאומגנטיזם. תרם תרומה משמעותית במלחמת העולם השנייה בייעוץ בנושא אסטרטגיה צבאית והיה בין החלוצים שפיתחו את תחום חקר הביצועים. בלקט היה פעיל פוליטי שמאלני. הוא יעץ לממשלת הודו לקראת קבלת עצמאותה, ייעץ למפלגת הלייבור כשזו הייתה באופוזיציה ושימש יועץ מדעי במשרד הטכנולוגיה בממשלת בריטניה כשמפלגת הלייבור עלתה לשלטון בראשות הרולד וילסון.

פיח

פיח הוא אבקת פחם הנפלט כתוצאה מבעירה לא מושלמת של חומר אורגני, שכתוצאה ממנה נותרים גרגרי פחמן זעירים שלא הפכו לפחמן דו-חמצני. צבעו של הפיח שחור, והוא נוצר בעיקר משרפת דלק במנועים ובתחנות כוח ומשרפת פחם או עץ בתנורי הסקה.

לעיתים בערים מתועשות בהן מתרחשת גם תופעת ערפל זה מתערבב עם פיח שנפלט ממנועי המכוניות ומתנורי החימום בבתים ויוצר ערפיח.

סריג הפחמן יוצר את הפיח. לסריג זה קוראים פולרן.

קולואיד

קולואיד (באנגלית: Colloid) הוא תערובת כמעט הומוגנית (אחידה) בין שני חומרים. קולואיד מורכב מחלקיקים זעירים של חומר אחד ("פאזה מפוזרת") המפוזרים באופן אחיד (יחסית) בחומר אחר שחלקיקיו מקיפים את חלקיקי החומר הראשון ("פאזה רציפה"). גודל החלקיקים המפוזרים במערכת קולואידית: בין ננומטר למיקרון.

כמה מהתערובות הידועות ביותר לאדם הן קולואידים. ניתן למיינן לפי מצבי הצבירה של שני החומרים המעורבים. הפאזה הרציפה קובעת באיזה מצב צבירה יהיה הקולואיד.

קולואיד של גז בנוזל − קצף: קצפת מאכל, קצף גילוח.

קולואיד של גז במוצק − קצף מוצק: קלקר, מספר מינרלים אווריריים בעלי בועות אוויר לכודות (פומיס, למשל).

קולואיד של נוזל בגז − תרסיס (בלועזית: אירוֹסוֹל): ערפל (קולואיד של חלקיקי מים באוויר), ספריי.

קולואיד של נוזל בנוזל − תחליב (בלועזית: אמולסיה): חלב, קרם ידיים, מיונז

קולואיד של נוזל במוצק − תקריש (בלועזית: ג'ל): ג'לי, גבינה.

קולואיד של מוצק בגז − תרסיס מוצק: עשן (קולואיד של פיח באוויר).

קולואיד של מוצק בנוזל − תרחיף (בלועזית: סוּספנסיה): צבע (לציור ולצביעה), דיו, מספר תרופות בצורת סירופ.

קולואיד של מוצק במוצק − תרחיף מוצק: סוגים מסוימים של זכוכית אשר בה מעורבים מלחים מוצקים, כמו למשל עדשות פוטוכרומיות (מתכהות באור).כאשר גודל החלקיקים המפוזרים בתערובת קטן מננומטר, התערובת נחשבת הומוגנית ונקראת תמיסה. כאשר גודל החלקיקים גדול ממיקרון, התערובת נחשבת הטרוגנית. קולואידים ותמיסות הם יציבים, בעוד תערובות הטרוגניות נוטות להיפרד למרכיביהן.

לעיתים קיים בלבול בין תחליב ותרחיף; בשניהם הפאזה המפזרת היא נוזל, אך הפאזה המפוזרת עשויה להיות מוצק (ואז היא מכונה סוספנסיה או תרחיף) או נוזל (ואז היא מכונה אמולסיה או תחליב), כאשר לא תמיד נעשית הבחנה ברורה במיון הקולואידים השונים לתרחיפים ולתחליבים.

תופעות פיזיקליות רבות המוכרות בפלזמה באות לידי ביטוי גם בתרחיפים מיוננים. לדוגמה, עצמים הטעונים במטען חשמלי זהה עשויים להימשך זה לזה, אם הדחייה החשמלית ההדדית ביניהן מקוזזת בשיעור הולם על ידי מטענים חשמליים מנוגדים. בתופעה זו נעשה שימוש באחד משלבי האריזה של סלילי DNA למבנה טורואידי דחוס.

קטר (מדינה)

קטר (בערבית: دولة قطر, תעתיק מדויק: דַוְלַת קַטַר, בהטעמה מלעילית) היא אמירות קטנה בצפון-מזרח חצי האי ערב. גבולה היבשתי היחיד הוא עם ערב הסעודית השוכנת לדרומה, ומיצר ים צר מפריד בינה לבין מדינת האי בחריין ממערב. שאר שטחה של קטר מוקף על ידי המפרץ הפרסי.

האמירות, שהייתה במאה ה-20 מדינת חסות של האימפריה הבריטית, זכתה לעצמאות מלאה ב-1971. משפחת אאל ת'אני שולטת בקטר מאז המאה ה-19, מאז שהשייח' ג'אסם בן מוחמד אאל ת'אני ייסד את המדינה. המשטר באמירות הקטרית הוא מלוכה אבסולוטית ומי שעומד בראשה כיום הוא האמיר תמים בן חמד אאל ת'אני. מערכת החוק בקטר נשענת על חוקי השריעה. נכון לתחילת 2017, האוכלוסייה הכללית של קטר מנתה כ-2.6 מיליון תושבים - אך רק 313,000 מתוכם אזרחים קטרים, והשאר הם מהגרי עבודה.

התוצר המקומי הגולמי לנפש בקטר הוא מן הגבוהים בעולם, והמדינה היא בעלת עתודת הגז השלישית בגודלה בעולם. כלכלת קטר מתבססת בעיקר בהפקת נפט וגז טבעי. המדינה נחשבת על ידי האומות המאוחדות לאחת המדינות הערביות המתקדמות ביותר. כמו כן, לקטר כוח משמעותי בעולם הערבי - היא תמכה במספר ארגוני מורדים במהלך האביב הערבי, הן מהבחינה הכלכלית והן דרך חברת המדיה העולמית המתרחבת שלה, אל-ג'זירה. קטר תארח ב-2022 את גביע העולם בכדורגל, ותהפוך למדינה הערבית הראשונה שתעשה זאת.

ביוני 2017, ערב הסעודית, בחריין, איחוד האמירויות, מצרים, ומדינות מפרץ אחרות, ניתקו את קשריהם הדיפלומטים עם קטר, בטענה כי קטר מממנת ותומכת בארגוני טרור בתחומיה ובשאר העולם, ואף משפיעה על עניינים פוליטיים פנימיים במדינות השכנות לה. האשמות אלה גרמו למשבר הדיפלומטי הקטרי ב-2017.

ריאליזם מדעי

ריאליזם מדעי (אנגלית: Scientific Realism) הוא זרם בפילוסופיה של המדע הגורס כי יש ביכולתן של תאוריות מדעיות נכונות לתאר את העולם האמיתי כפי שהוא. מחזיקי השקפה זו מאמינים שישים בלתי ניתנים לצפייה כמו אלקטרונים או שדות חשמליים ואפילו משוואות, באמת קיימים במציאות.

יש מגוון רחב של השקפות ריאליסטיות, אולם על פי רוב משותפות להן שלוש תזות:

ריאליזם אונטולוגי או ריאליזם מטאפיזי - קיים עולם בלתי תלוי בתודעה האנושית. טענות על העולם הן או אמיתיות או שקריות, וערך האמת שלהן נקבע על ידי התאמה של תוכן הטענה למה שקיים בעולם, בלי קשר ליכולת שלנו לאמת או להפריך את הטענה.

ריאליזם סמנטי - יש לפרש מונחים תאורטיים כגון 'אלקטרונים' או-'כוחות' שמתייחסים לאובייקטים בלתי ניתנים לצפייה, כפשוטם. זאת אומרת, מונחים בלתי תצפיתיים אלה מתייחסים ליישים שאכן קיימים בעולם, ואינם רק כלי נוח לארגון התופעות הניתנות לצפייה.

ריאליזם אפיסטמי - בני אדם מסוגלים לדעת, לפחות בקירוב, אם טענות על העולם הן אמיתיות או שקריות באמצעות מחקר מדעי. מטרת המדע היא להשיג ידע כזה.הריאליזם המדעי החל כפילוסופיה של השכל הישר וכתגובה לפוזיטיביזם הלוגי. הפוזיטיביסטים חשבו שלמשפטים מטאפיזיים, כלומר משפטים על מה שלא ניתן לתפוס ישירות בחושים, אין ערך אמת, כי לא ניתן לוודא אותם. למשפטים במדע על ישים לא נראים כגון אלקטרונים יש ערך אמת רק אם אפשר לעשות להם רדוקציה למשפטים על ישים נראים (למשל "שבילים" בתא ערפל). הריאליסטים התקוממו נגד ההשקפה זו וטענו לעומתם שלמשפטים "מטאפיזיים" יש ערך אמת בלי קשר לפרוצדורת אימות או ליכולת לעשות להם רדוקציה למשהו אחר. אם לדוגמה מדען אומר: "לאלקטרון יש מטען 1-" הוא מתכוון לדבריו כפשוטם, זהו משפט על ישות בעולם שיש לה תכונה מסוימת - לטענה זו יש ערך אמת או שקר בלי קשר ליכולת שלו לדעת את ערך האמת הזה.

נקודת המוצא של זרם מחשבה זה מתבססת על הקביעה הלוגית שאמיתותה של תאוריה מדעית אינה עניין פרגמטי אלא מוחלט: מתוקף חוק השלישי הנמנע תאוריה מדעית יכולה להיות או אמיתית או שקרית (או מוציא). כך, אם תאוריה מדעית היא אמיתית הרי שמושאיה קיימים במציאות: מושאי המדע החומריים אכן קיימים בחלל ובזמן. מונחי המדע אינם רק כלים להבנת הטבע אלא מצביעים על ישים ממשיים. בנוסף, הריאליסטים מאמינים שכשמדובר בתאוריות מדעיות מצליחות, הטענות שהן טוענות על העולם הן אכן אמיתיות, לפחות בקירוב.

שקיפות (אופטיקה)

שקיפות היא תכונה אופטית של תווך המבטאת את יכולתו להעביר קרינה אלקטרומגנטית ובפרט אור מבלי לפזרה או לבלוע אותה. ככל שהחומר שקוף יותר אחוז הקרינה המועבר בתווך גדול יותר. חומר שקוף למחצה, כלומר המאפשר מעבר של אור אך מפזר אותו, מכונה "חומר זָכוּךְ" (transluscent), חומר שאינו שקוף מכונה "חומר אָטוּם". שקיפות נובעת מחוסר היכולת של הקרינה לבצע אינטראקציה עם האלקטרונים או המולקולות שבתווך. מידת השקיפות של חומרים שונה באורכי גל שונים, תחומים שונים בספקטרום מבצעים אינטראקציות שונות עם חומרים שונים. חומר שהוא שקוף בתכונותיו האלקטרוניות יכול להיות זכוך, כתוצאה מפיזורים פנימיים. תרחיף (לדוגמה ערפל, חלב) אינו שקוף כי החלקיקים הרבים בתוכו מפזרים את האור לכיוונים שונים, על אף שהחומרים כשלעצמם (מים, אוויר, שומן) שקופים. מוצק רב גבישי (לדוגמה מלח בישול, אלומינה) יכול להיות שקוף בתכונותיו הבסיסיות אך לא בנפח גדול, כי הגבישונים הרבים מפזרים את האור בכיוונים שונים, אף שכל גבישון כשלעצמו שקוף.

תא ערפל

תא ערפל, או לשכת וילסון הוא גלאי חלקיקים שהיה בשימוש נרחב בניסויי פיזיקת חלקיקים במהלך המאה ה-20.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.