עריכה

עריכה היא שלב בתהליך פרסום של יצירה כתובה, חזותית, או קולית שבו עוברת היצירה סוגים אחדים של ליטוש, שמטרתם לשפרה ולעשותה ראויה לפרסום.

זיסי סתוי, שערך במשך 35 שנה את המוסף לספרות של "ידיעות אחרונות", הציג את דעתו על תפקיד העורך:

תפקיד העורך הוא לקחת טקסט, שהוא טוב, נניח, בשבעים אחוז, ולהפוך אותו לטוב בתשעים וחמישה, בתשעים ושמונה אחוזים. מאה אחוז אין. ויש בי תכונה אולי מוזרה: ככל שהטקסט יותר טוב, כך אני אוהב יותר לטפל בו ולהיטיב אותו.

בראיון לשולמית גלבוע, "ידיעות אחרונות", 7.1.05

מרכיבי העריכה

בעריכה נכללות פעולות מסוגים אחדים:

  • עריכת לשון
    • כתיב: תיקון שגיאות כתיב ופליטות קולמוס, וכן הקפדה על אחידות כתיבתו של הספר בהתאם למערכת כללים, כגון כללי הכתיב המלא. עריכה לקויה בולטת מאוד לעין כאשר באותו עמוד, ולעיתים אף באותו משפט, מופיעה מילה בשתי צורות כתיב שונות.
    • תחביר: ניכוש שגיאות תחביריות ממשפטי הספר, הקפדה על פיסוק נכון.
    • ליטוש לשוני: שיפור משפטים המנוסחים בצורה מעורפלת או לא נוחה לקריאה, ביטול מילים מיותרות והשלמת מילים חסרות. אף העלונים בענייני לשון שבהוצאת האקדמיה ללשון העברית, הנכתבים בידי חוקרי לשון, שהם "טלית שכולה תכלת", זוכים לעריכה לשונית.
  • עריכה עניינית (בספר עיון)
    • בדיקת שלמותו, דיוקו ובהירותו של הספר.
    • הצעות להשמטת קטעים שאינם הולמים את אופיו של הספר.
    • הצעות להרחבת הדיון בנושאים הראויים לכך.
    • הערות לגבי מבנה הספר: חלוקה לפרקים ולסעיפים.
    • הצעות למתן שמות טובים יותר לפרקי הספר ולסעיפיו.
    • איתור פגמים נוספים בספר, ובהם כפילות, חוסר התאמה בין פרקים, משפטים שאין בהם חידוש לקורא, משפטים החורגים מנושאו של הספר (ולכן הם מיותרים), משפטים חריפים יתר על המידה (ולכן יש לרכך אותם).
  • עריכה ספרותיתסיפורת)
    • שינויים במבנה הספר והתפתחות העלילה בו, לשם יצירת הרמוניה.
    • שכתוב משפטים ופסקאות שסגנונם לקוי.
  • עריכה גרפית
    • ביצירה המלווה באיורים, נדרשת עריכה גרפית, המטפלת בשילוב של האיורים והטקסט: קביעת השטח שיוקדש לאיור, מיקומו על פני הדף וכדומה.
  • עריכה לדפוס
    • ריווח בין הפסקאות והפרקים.
    • קביעת סוגי האותיות שבהן תודפס כל מילה בספר.
    • קביעת מבנה הטבלאות.
    • האחדת עיצובו של הספר.
    • היקף העריכה שלה זוכה כל ספר תלוי באיכותו של הספר המוגש לעריכה, ונתון לשיקול דעתו של המו"ל.
  • עריכה קולנועית - בתחום הקולנוע, עריכה (או מונטאז' מצרפתית, מלאכת הרכבה) היא אמנות הרכבת צילומים לרצפי צילומים ("סיקוונסים"), שמלווה בהרכבת הרצפים לשם יצירתו של סרט קולנוע שלם.

עריכה של כתב עת כוללת גם את ההחלטה מה יפורסם ומה לא יפורסם. מרכיב זה בא לידי ביטוי בסיסמתו של העיתון ניו יורק טיימס "All the News That's Fit to Print" - "כל החדשות שראויות לדפוס".

יחסי מחבר-עורך

המפגש הראשון של המחבר עם עבודת העורך עשוי להיות חוויה מאוד מעניינת, עקב הכמות העצומה של ההערות שיש לו אודות הספר "המושלם" שהוגש לו. גם כאשר הספר שנמסר לעורך הוא באיכות סבירה, אין זה נדיר שהערות העריכה יתייחסו לכל פיסקה בספר.

סיפורה של עמליה כהנא-כרמון "החמה נסתלקה" הועבר במקביל לשני כתבי-עת ופורסם בשניהם. וזו התייחסותה של המחברת לתוצאה הערוכה:

כשראיתי את הסיפורים בדפוס כבר חיינו בשווייץ. ואני התחלחלתי מהשינויים בנוסח כתב היד, שבלי לשאול את פי, כל אחד משני העורכים הרביץ בסיפור. לא יכולתי להירגע מהשינויים המבהילים שאופייניים לשלונסקי, עם כל מיני חוכמות בארמית. ובעיקר הפריע לי שבכל מקום בסיפור שכתובה הייתה המלה "הצטרף" שלונסקי שינה אותה למלה "הזדווג". כך שזקן אחד יושב על ספסל, בא ומזדווג אליו זקן שני. ולא יכולתי לסלוח גם על הנגיעות העדינות, ההופכות זיזים למלטפים, של אהרן ב"משא". זה היה לפני שלושים שנה בערך, אבל מאז אני עומדת על המשמר ולא נותנת להזיז אצלי אפילו פסיק.

בראיון לזיסי סתוי, "ידיעות אחרונות", 30.3.90

התייחסות שונה לנושא זה, הן של הכותב והן של העורך, מוצגת בדברי התודה הבאים, של סטיבן הוקינג בפתח ספרו "קיצור תולדות הזמן":

אנשים רבים קראו גרסאות קודמות של הספר והגישו לי הצעות לשיפורו. אציין במיוחד את פיטר גוזארדי, העורך שלי בהוצאת בנטם, ששלח לי עמודים על עמודים של הערות ושאלות על נקודות שלדעתו לא הבהרתי כראוי. עלי להודות שהתרגזתי לא מעט כשקיבלתי ממנו את הרשימה הארוכה של דברים הטעונים שינוי, אבל הוא צדק. אני בטוח שהספר הזה טוב יותר בזכות עבודת-הפרך שהטיל עלי פיטר.

הבדל מהותי, בין העריכה שעבר סיפורה של עמליה כהנא-כרמון לזו שעבר ספרו של סטיבן הוקינג, נמצא בטיב הקשר בין המחבר לעורך. הבדל זה עשוי להסביר את תגובותיהם השונות. במקרה הראשון הייתה העריכה פעולה חד-צדדית, כלומר החלטות העורך הובאו לידיעת הסופרת רק כאשר ראתה את היצירה המודפסת. במקרה השני הייתה פעולת העריכה דו-צדדית, כלומר נעשתה בשיתוף פעולה מתמשך בין המחבר לעורך.

עריכה נרחבת, הכוללת השמטת קטעים מסוימים ושינוי אופן הצגתם של קטעים אחרים, והתנגדות של הסופר לביצועה, מקובלים במקרה של ספרות יפה. קל להבין התנגדות זו, שהרי ביצירה מסוג זה חשיבות גדולה לא רק לתוכן, אלא גם לאופן הגשתו, מבחינת המילים והתחביר שנבחרו. גם בקרב מחברים של ספרי עיון ישנם הנפגעים מאוד מהניסיון לערוך את יצירתם, ומגלים התנגדות עזה לכך. ניתן ללמוד מניסיונה של הסופרת אריקה ג'ונג, המוצג בפתח ספרה "פחד חמישים": "בספרי הראשון רגזתי על הצעות לקיצור ולשינויים. בספרי זה, השישה-עשר במספר, אני אסירת תודה לאין קץ".

ראו גם

קישורים חיצוניים

איטלקית

איטלקית (Italiano) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות. האיטלקית מדוברת כשפת אם בפי כ-85 מיליון איש, ובהם 59 מיליון איטלקים החיים באיטליה. זוהי שפתה הרשמית של איטליה, ובכ-23 מדינות ישנן קהילות גדולות המדברות את השפה.

כמו רוב השפות הלאומיות, האיטלקית המודרנית היא ניב ש"זכה להצלחה", כלומר שזכה לשמש שפה הרשמית בשטח גדול הרבה יותר מהמחוז שבו דובר בתחילה. במקרה זה הניב הפלורנטיני, היינו הניב שדובר בפירנצה, הוא שגבר על האחרים. שלא כברוב המקרים, שבהם הסיבות לשליטת ניב כלשהו הן פוליטיות, במקרה זה הסיבה הייתה יוקרה תרבותית. למעשה, הניב הטוסקני, ובייחוד זה הפלורנטיני (אשר הועשר במידה רבה על ידי הסיציליאנית, הצרפתית והלטינית), היה השפה שבה כתבו דנטה אליגיירי, פרנצ'סקו פטררקה וג'ובאני בוקאצ'ו - שלושת הסופרים והמשוררים האיטלקיים הנחשבים ביותר באותה תקופה (המאות ה-12 וה-13). ניב זה שרווח בפירנצה, שהייתה במשך שנים מרכז של פריחה תרבותית (ובעיקר בתקופת הרנסאנס), כונה גם שפת המלומדים.

ביירות

בֵּיירוּת (בערבית: بيروت, תעתיק מדויק: בירות; בצרפתית: Beyrouth) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה. מספר תושבי העיר רבתי, כולל הפרברים, עומד על כשני מיליון נפש ושטחה כ-20 קמ"ר, ובצירוף הפרברים - כ-67 קמ"ר.

העיר שוכנת לחופי הים התיכון על חצי אי, וממזרח לה הרי הלבנון. בעבר הייתה עיר נמל מפורסמת ועד שנות ה-70 מרכז תרבותי ופיננסי של המזרח התיכון. ביירות ספגה נזק קשה במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, אולם במהלך שנות ה-90 חל שיפור הדרגתי במצבה הכלכלי והיא שבה להיות מרכז כלכלי ותיירותי. שיפור זה נעצר במלחמת לבנון השנייה שבה נגרם נזק ניכר לעיר עצמה ולמעמדה כאתר תיירות, ובקיץ 2007 לא הגיעו לעיר אלא תיירים מועטים.

שמה של העיר הוא גלגול של השם הכנעני הקדום בְּאֵרוֹת, שמשמעותו זהה למשמעות העברית של המילה. זה היה שמה של העיר הכנענית העתיקה שנבנתה במקום שבו נמצאת ביירות. ביירות שימשה בירת התרבות הערבית לשנת 1999 והוכרזה כאחת משבע הערים המופלאות של העולם ב-2014.

ג'אז

ג'אז (באנגלית: Jazz) הוא סוגה מוזיקלית שנוצרה בארצות הברית בראשית המאה ה-20. הג'אז היא מוזיקה אפרו-אמריקנית, שמיזגה יסודות קצביים מערב אפריקניים הבנויים על פוליריתמיקה (ריבוי קצבים), עם מרכיבים מוזיקליים מהמוזיקה המערבית - הרמוניה, מבנים צורניים (כמו מבנה השיר האירופאי) ושימוש בכלי נגינה מערביים. אלתור הוא אלמנט נוסף המזוהה עם מוזיקת הג'אז אם כי יש להדגיש כי כמרכיב מוזיקלי בפני עצמו - הוא קיים בכל תרבויות המוזיקה בעולם. בהקשר המלודי יש להזכיר את השימוש הנרחב בסולם הבלוז.

דג

דג הוא בעל חיים בעל חוליות, קר דם, החי במים ונושם בעזרת זימים (הזימים יכולים להתקיים לצד ריאות כמו אצל דגי הריאות) במשך כל חייו (בניגוד לדו-חיים שמאבדים אותם בבגרותם). מרבית הדגים מניעים עצמם בעזרת סנפירים, ועורם מכוסה קשקשים.

בעבר נהוג היה לחשוב שמוח הדגים פשוט מאד ומוגבל להתנהגויות בסיסיות, כך למשל נפוצה השמועה שמוח הדג אינו זוכר דבר מעבר לשלוש שניות. מחקרים עדכניים יותר העלו שתפיסה זו שגויה ולדגים יכולות מנטליות יותר מורכבות משחשבנו.

חלק מהמחקרים אף טוענים שדגים אפילו עשויים לסבול מכאב, שעמום ואף מבעיות רגשיות כגון דיכאון. למרות שרוב החוקרים עדיין מטילים ספק רב בטענות אלו.

הלחנה

הלחנה (בלועזית: קומפוזיציה) היא השם הכולל למגוון פעולות יצירתיות הקשורות ביצירת מוזיקה. הלחנה יכולה להיות המצאה או חיבור של מוזיקה חדשה המיועדת להיות מבוצעת בעתיד. לפיכך הלחנה היא אמנות. הגדרה נוספת של הלחנה היא ארגון מראש של יחידות צלילים ויחידות שקט לאורך יחידת זמן. מקור המילה הלחנה היא בערבית لَحْن (מבוטאת: "לַחְן"), ומשמעותה היא לחן. המוזיקה המולחנת נכתבת בדרך כל בתווים, אולם ניתן גם להעביר אותה בעל פה באמצעות זיכרון, או לשמר אותה באמצעות הקלטה. אדם המלחין מוזיקה לא חייב להיות מלחין במקצועו. מוזיקה יכולה להיכתב לכל הרכב מוזיקלי שהוא, מכלי נגינה או קול יחיד ועד למקהלה ו/או תזמורת סימפונית, וכל ההרכבים האפשריים שבין שני קצוות אלה. המונח הלחנה מתייחס לרוב לשני רכיבים מוזיקליים: לחן (קרוי גם מנגינה או מלודיה) והרמוניה, אם כי ניתן להלחין גם מוזיקה שיש בה קצב ללא מלודיה וללא הרמוניה. בכך יש בלבול מסוים, היות שהמונח הלחנה מתייחס לא רק לתחום של יצירת לחנים, אלא לתחום שלם נוסף ונפרד - הרמוניה, וכן ליצירת מוזיקה קצבית שבה אין בהכרח לחן. חלק נוסף ביצירת מוזיקה שלרוב אינו נכלל במונח הלחנה הוא עיבוד מוזיקלי, אם כי מלחינים רבים מעבדים את המוזיקה שהלחינו.

זמר

זמר הוא בעל מקצוע המשתמש בקולו כדי ליצור מוזיקה.

חוקה

חוקה היא מסמך מחייב המגדיר את עקרונות היסוד של המשטר במדינה ואת זכויות אזרחיה.

חוקה נוצרת על ידי גוף מכונן, וחייבת בהגדרתה לכלול את הוראות היסוד בדבר מבנה המשטר והשלטון, סמכויות החקיקה, צורת בחירת השלטון וכיוצא באלו. רוב החוקות עוסקות גם בנושא זכויות האדם הבסיסיות המובטחות לתושבי המדינה; אך חלק זה אינו הכרחי להגדרת החוקה ככזו (חוקת ארצות הברית, למשל, אינה עוסקת כלל בנושאים אלו; רק התיקונים שלה עוסקים בהן). יש מדינות המשלבות בחוקתן זכויות מיעוטים. בפדרציה ובקונפדרציה החוקה גם מסדירה את סמכויות השלטון המרכזי וסמכויות השלטון המקומי-מדינתי.

במספר מקרים בהיסטוריה נכתבה חוקה במצבי משבר, למשל אחרי הפיכה צבאית, או כשנוצר שינוי דרמטי במשטר. עם זאת, רוב החוקות נכנסו לתוקף במדינותיהן לאחר קבלת עצמאות.

במדינות דמוקרטיות נחשבת החוקה לאמנה חברתית בין תושבי המדינה, והממשלה יונקת את כוחה מהעם, תוך שכוח זה מוגבל על ידי זכויות האדם שנקבעו בחוקה. מקרים שבהם איזון זה מופר, למשל אם הממשלה מנסה לחוקק חוקים המנוגדים לחוקה, נקראים משבר חוקתי.

החוקה המהווה מודל לחוקה של מדינות אחרות, היא חוקת ארצות הברית, משנת 1789. לאחריה נוצרו החוקה הפולנית ב-1791 והחוקה הצרפתית ב-1792.

ברוב מדינות העולם החוקה היא מסמך כתוב או אוסף של מסמכים המוגדרים כחוקה. בממלכה המאוחדת, החוקה היא אוסף של עקרונות, חלקם בלתי כתובים, שהתגבשו במשך השנים, וידועים בכינוי "מוסכמות חוקתיות". חלק קטן ממוסכמות חוקתיות אלו התגבשו ברבות השנים במסמכים שונים, כמו המגנה קרטה ומספר חוקים שחוקקו בידי הפרלמנט של בריטניה.

יהודים

יהודים הם עם ממוצא שמי, קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בשבטי ישראל, או בעברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס. האתניות, הלאומיות, התרבות והדת היהודיות קשורות זו לזו באופן הדוק: האמונה המסורתית של העם היהודי היא היהדות, שהשמירה עליה נעה בין קיום מצוות קפדני ובין אי-שמירה מוחלטת. במהלך ההיסטוריה הצטרפו לדת היהודית אישים בודדים וקבוצות שונות ונטמעו בה. במקביל, היו יהודים וקבוצות יהודיות שנטשו את היהדות.

היהודים התהוו כקבוצה אתנית ודתית בסוף האלף ה-2 לפנה"ס, באזור בלבנט הידוע כארץ ישראל. מצבת ישראל מאשרת ככל הנראה את קיומו של עם בשם "ישראל" באזור כנען בסוף המאה ה-13 לפני הספירה, בסוף תקופת הברונזה. הישראלים ביססו את אחיזתם באזור עם הופעתן של ממלכת ישראל וממלכת יהודה. שמם של היהודים הוא על שם ממלכת יהודה, אשר נותרה לבדה לאחר חורבן ממלכת ישראל בשנת 722 לפנה"ס. במהלך התקופות ההלניסטית והרומית בארץ, השיגו היהודים עצמאות קצרה בימי החשמונאים. במקביל שגשגה פזורה יהודית גדולה בכל אגן הים התיכון, ובימי בית שני המאוחר היה אחוז היהודים מאוכלוסיית העולם הגבוה ביותר בהיסטוריה. בעקבות התבוסות מול הרומאים חל פיחות בכוחו ומעמדו של היישוב היהודי בארץ ישראל, ובתקופת שלטונה העוין של האימפריה הביזנטית הנוצרית הוא הפך לגורם שולי. במקביל, קהילות יהודיות הוסיפו להתבסס בארצות שונות.

לפני מלחמת העולם השנייה הגיעה האוכלוסייה היהודית בעולם לשיא מספרי של 16.7 מיליון נפש, וייצגה 0.7% מהאוכלוסייה העולמית. במהלך המלחמה נרצחו בשיטתיות על ידי גרמניה הנאצית ועוזריה קרוב לשישה מיליון יהודים, ברצח העם הגדול בהיסטוריה האנושית, השואה. מאז עלתה באיטיות שוב האוכלוסייה היהודית, ונכון ל-2017, על פי ההערכות, יש בעולם כולו כ-15 מיליון יהודים, המהווים כ-0.2% מאוכלוסיית העולם.

מדינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית והגדירה את עצמה כך בהכרזת עצמאותה ובחוקי היסוד שלה. חוק השבות של המדינה מעניק זכות למתן אזרחות לכל יהודי שחפץ בכך. בישראל חיים כ-44% יהודים מכלל היהודים בכל העולם והיא המדינה היחידה בעולם שבה היהודים מהווים רוב.

לוד

לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל, ואחת הערים העתיקות בישראל ובעולם.

באוקטובר 2009 כלל ה-World Monuments Fund, מלכ"ר שמושבו בניו יורק, את העיר העתיקה של לוד ברשימה של 93 אתרי מורשת עולמית בסיכון.

מדע

מדע - במובנו הרחב - הוא כל מכלול קוהרנטי של ידע מוסק, הניתן לבחינה לפי אקסיומות בסיס.

במובנו הצר יותר - משמש המונח מדע לציון כלל הידע האמפירי שהושג באמצעות המחקר האנושי (כמו פיזיקה וביולוגיה, למעט תחומים כמו מתמטיקה), ואדם העוסק במחקר המכוון להרחבת ידע זה נקרא מדען.

בשאלות ההיקף והתכולה של המושג "מדע" והגדרת השיטה המדעית עוסקת הפילוסופיה של המדע.

תחומי המדע השונים קשורים לרוב בענפים של מתמטיקה וסטטיסטיקה, ובין הנחות היסוד שלהם משולבים רעיונות מתחום הפילוסופיה.

הידע המדעי מתרחב ומתעצב תדיר בעקבות תגליות ומחקרים חדשים, שמסקנותיהם מתועדות ומופצות. לשאלות רבות אין תשובה ודאית אחת, כך שמדענים, חוקרים ופרשנים עשויים להיות חלוקים בדעותיהם.

מוסר

מוסר הוא הבחנה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות". לפיכך, זהו סוג של חשיבה אנושית. אחת ממטרות המוסר היא לתת כללים מנחים וערכים (רע/טוב) להתנהגות בכל תחומי החיים, אשר לא בהכרח עולים עם רצונותיו של האדם (סוכן מוסר). בכלל זה, התנהגותו עם משפחתו חבריו ועמיתיו, עם זרים, בפוליטיקה, במדע, במקומות ציבוריים, כלפי עצמו, כלפי בעלי חיים, כלפי כדור הארץ ואף כלפי בני אדם עתידיים או היפותטיים (שעשויים להיוולד).

מוסר הוא אחד התחומים הגדולים והחשובים בפילוסופיה, בפסיכולוגיה ובדת. רוב הגישות הפילוסופיות והדתות קבעו כללי מוסר ורבים מכללי המוסר נובעים מהן. מוסר נחשב לאחד המניעים של האדם. משחר ההיסטוריה חותרת כל חברה שיהיו לה ערכים שבהם היא מאמינה ופועלת ליישמם, לשמרם ולשנותם בהתאם להתחדשויות. הם משוננים, נלמדים ומועברים מדור לדור ועל החורגים או מפרים אותם מוטלות סנקציות חברתיות או חוקתיות (או שתיהן גם יחד).

מחלקה (צבא)

מחלקה היא יחידה צבאית הקיימת בחילות השדה, שם היא יחידת משנה במסגרת פלוגה, וביחידות מטה בדרג גבוה, שם היא מהווה יחידת משנה, דוגמת אלה הקיימות באגף המבצעים.

מיאמי

מיאמי (באנגלית: Miami) היא עיר בדרום-מזרח מדינת פלורידה שבארצות הברית, מושב מחוז מיאמי-דייד. בעיר עצמה מתגוררים כ-463,000 איש (2017) אך סביבה, באזור המטרופוליטני של דרום פלורידה, מתגוררים למעלה מ-6 מיליון איש, האזור המטרופוליטני הגדול ביותר בדרומה של ארצות הברית. מיאמי והערים המקיפות אותה הן האזור העירוני החמישי בגודלו בכל ארצות הברית.

חשיבותה של מיאמי היא כמרכז תרבותי וכלכלי ולכן היא נחשבת עיר עולם. בגלל קשרה הבלשני של מיאמי לצפון, דרום ומרכז אמריקה, וכמו כן לקריביים, מיאמי נחשבת כ"שער של אמריקה". האוכלוסייה דוברת הספרדית הגדולה של מיאמי, קושרת אותה קשר כלכלי רחב לאמריקה הלטינית.

מיאמי היא ביתו של אחד מהנמלים החשובים בארצות הברית, נמל מיאמי. הנמל נקרא לעיתים גם "בירת השיט של העולם", ו"שער המשא של אמריקה".

מסילת רכבת

מסילת רכבת (קרויה גם מסילת ברזל) היא המסלול הייחודי לרכבות. מסילות רכבת ומסוטים המותקנים בהן משמשים להכוונת הרכבות ללא צורך בהיגוי. מאז המצאת המסילה במאה ה-19 עברה מסילת הרכבת שינויים רבים וכיום רכבות מהירות, דוגמת TGV, יכולות להגיע למהירות של עד 500 קמ"ש בשימוש בפסים אלו.

שטחי מסילת רכבת הם אחד המשאבים החשובים ביותר לחברות הרכבות, שכן בעוד שציוד נייד ניתן לרכוש ולהפעיל במהירות רבה יחסית, הקמת מסילות דורשת הליכי תכנון ובניה מורכבים.

מערכת הפעלה

מערכת הפעלה היא תוכנה המנהלת את משאבי החומרה והתוכנה במחשב. בנוסף, מערכת ההפעלה מספקת את התשתית הנחוצה להרצה של יישומי ההפעלה, המתבצע עם הדלקת המחשב, קרוי אתחול.

מערכת ההפעלה מספקת שלושה ממשקים: ממשק משתמש (User Interface), ממשק עבור החומרה על ידי מנהלי התקנים וממשק תכנות היישומים (API). מערכת ההפעלה היא רכיב חיוני בכל מחשב.

ניתן למנות שלושה תפקידים עיקריים של מערכת ההפעלה:

הקצאת משאבי החומרה

תזמון פעולות רכיבי החומרה ומרכיבי התוכנה

העמדת תשתית משותפת ומסגרת מאורגנת של ממשק ושירותים למשתמש ולחבילות התוכנה

סרט פעולה

סרט פעולה הוא סוגה קולנועית המאופיינת לרוב בסיפור פשוט אודות "אנשים טובים" נגד "אנשים רעים", כאשר רוב המחלוקות באות לידי פתרון באמצעות אלימות. סרטי פעולה הם, בדרך כלל, סרטים שניתן להגדיר אותם במשפט אחד (לדוגמה: "מדען מחייה-מחדש דינוזאורים, רק כדי לגלות שהם מנסים לשלוט בעולם, שוב", עבור הסרט פארק היורה).

מי הם בדיוק "האנשים הטובים" היא הגדרה השונה מסרט לסרט, אך בסרטים הוליוודיים, בדרך-כלל יהיו אלה האמריקנים הפטריוטים, ואילו "האנשים הרעים" הם פושעים או סוכנים של כוחות זרים. בשנות ה-80 של המאה ה-20 וקודם לכן, הם היו לרוב קומוניסטים, אשר הביאו חלק מסרטי הפעולה קרוב למדרגת סרטי תעמולה. עם נפילת הקומוניזם, עברו הסרטים להתמקד בטרוריסטים מדרום אמריקה, המזרח התיכון וסוחרי סמים. מפלצות, חייזרים, שדים ויצורים על-טבעיים משמשים אף-הם כנבלים קלאסיים, שמטרתם לרוב היא השמדת האנושות. סרטי פעולה נוטים לכלול גם גיבור הירואי אשר מרבה לפעול בניגוד לנהלים שמפעילים עליו מפקדי הצבא או המשטרה שעל כוחותיהם הוא נמנה. לצד הגיבור מופיע לרוב שותף "side kick" המסייע לו ולעיתים מהווה גם אתנחתא קומית. ברוב הסרטים מופיעה גם אשה יפה המשמשת כמושא אהבתו של הגיבור ו"עלמה במצוקה" אותה עליו להציל. בסרטים מודרניים (תחילת המאה ה-21 ואליך), כחלק מטרנד התקינות הפוליטית והפמיניזם הדמות הנשית השתנתה מעלמה במצוקה לאשה עצמאית וחזקה.

סצנות פעולה האופייניות לסרטים הוליוודים:

קרבות ירי וחילופי אש

מכות וקרב פנים אל פנים, כולל באמנויות לחימה

הגיבור מביס כנופיות של שכירי חרב ומשרתים של הנבל

דו-קרב בין הגיבור לנבל

מרדף מכוניות

פיצוצים והרס של מבנים וכלי רכב

הרס אפוקליפטי באמצעות נשק-עלסרטי פעולה נוטים להיות יקרים, והם דורשים תקציב גדול עבור אפקטים מיוחדים ועבודת פעלולנים. אלה נעשים בדרך-כלל בארצות הברית, אף-על-פי שישנו מספר לא מועט של סרטים מהונג קונג וקוריאה הדרומית שהם בעיקר וריאציות מודרנית של סרטי אמנויות לחימה. בשל שורשיהם, סרטי פעולה מהונג-קונג מתרכזים בעיקר בנושא האקרובטיקה על ידי הגיבור, בעוד שהסרטים האמריקניים נוטים להתמקד בתחום הפירוטכניקה והאביזרים החדשניים. סרטי-פעולה אמריקניים רבים מתבססים במידה זו או אחרת על מדע בדיוני: אם בסיפור ובעולם ההתרחשות, או אם בטכנולוגיות ובכלי-הנשק שנמצאים ברשות הגיבור/הרשע. בלא מעט סרטים על הגיבור להילחם ברשע שהשיג נשק מודרני חדיש להשמדה המונית.

סרטי פעולה מוצאים את שורשיהם בשנות ה-60 של המאה ה-20, עם יציאתה לאקרנים של סדרת סרטי ג'יימס בונד (אשר מכילה הרבה מהמאפיינים המקוריים של סרטי ריגול עד היום) ו-Bullitt, הכולל את אחד ממרדפי המכוניות הראשונים, תכונה שכיום היא כמעט תקן בכל סרט פעולה.

כתוצאה מהצלחתם המסחרית, חלק ניכר מהסרטים זכו גם לסרט המשך.

תת-סוגות של סרטי פעולה:

סרט פעולה קלאסי בעולם האמיתי

סרט אמנויות לחימה

סרט מלחמה

סרט אסונות

מותחן פעולה

קומדיית פעולה

ברבים מסרטי המדע הבדיוני והפנטזיה יש סצנות קרבות ופעולה

סרט גיבורי-על

פלוס ומינוס

הסימנים פלוס ומינוס (+ ו –) הם סימנים מתמטיים אשר משתמשים בהם לייצוג הערכים החיוביים או השליליים, וכמו כן כסימנים לחיבור ולחיסור מספרים. שימושם הורחב גם לתחומים נוספים. פלוס ומינוס הם מונחים לטיניים שפרושם "פחות" או "יותר".

צרפת

צרפת (רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, ״רֶפּוֹבְּלִיק פרֹאנְסֶז״) היא מדינה במערב אירופה המחזיקה מספר טריטוריות ביבשות אחרות. היא משתרעת בין הים התיכון בדרום, מפרץ ביסקאיה במערב, התעלה האנגלית בצפון-מערב, ונהר הריין והאלפים במזרח. בשל צורתה על המפה, צרפת נקראת לעיתים בפי תושביה בצרפתית "L'hexagone" ובתרגום לעברית: "המשושה" (ההקסגון).

צרפת המטרופוליטנית גובלת בבלגיה ובלוקסמבורג בצפון-מזרח, בגרמניה, בשווייץ ובאיטליה במזרח, במונקו בדרום-מזרח, ובאנדורה וספרד בדרום. לצרפת חיבור יבשתי מלאכותי לממלכה המאוחדת באמצעות מנהרת התעלה, העוברת מתחת לתעלה האנגלית. צרפת היא המדינה המתויירת ביותר בעולם; בשנת 2007 הגיעו אליה מעל 80 מיליון תיירים זרים.

צרפת היא רפובליקה דמוקרטית, ועקרונותיה המרכזיים מבוטאים בהצהרת זכויות האדם והאזרח. כחברת ארגון המדינות המתועשות (G7)‏ ו-G20, זוהי מדינה מפותחת אשר כלכלתה מהגדולות בעולם והתמ"ג שלה הוא החמישי בגודלו בעולם. היא אחת המדינות המייסדות של האיחוד האירופי ושל ברית נאט"ו, והמדינה הגדולה ביותר באיחוד מבחינת שטח והשנייה בגודל האוכלוסייה והכלכלה. צרפת היא גם אחת החברות המייסדות של האו"ם ומוענקת לה זכות וטו במסגרת חברותה הקבועה במועצת הביטחון של הארגון; צרפת היא מדינה בעלת נשק גרעיני באופן רשמי.

תאילנד

ממלכת תאילנד (בתאית: ประเทศไทย, תעתיק: פּרַאתֶט תַאִי, תרגום: מדינת החופשיים; להאזנה (מידע • עזרה)) היא מדינה בדרום-מזרח אסיה. ידועה גם בשמה הקודם, סיאם (היה זה שמה הרשמי עד 23 ביוני 1939 וגם מ-1945 עד 11 במאי 1949). תושבי תאילנד נקראים "תאים" (בשפה יומיומית מקובל גם "תאילנדים"). תאילנד גובלת בלאוס מצפון-מזרח, בקמבודיה מדרום-מזרח, במלזיה מדרום, ובמיאנמר מצפון-מערב.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.