ערבה (מטוס)

ערבה הוא מטוס תובלה קל מתוצרת התעשייה האווירית לישראל, מטוס התובלה הראשון שתוכנן ויוצר בישראל.

הוא טס לראשונה בנובמבר 1969. בתצורה האזרחית הוא נושא 20 נוסעים, ובתצורה הצבאית הוא נושא 24 חיילים, או מטען במשקל 2.5 טונות (2,500 קילוגרם).

המטוס שירת בחיל האוויר הישראלי משנות ה-70 ועד לאמצע שנת 2004. הוא נמכר גם למדינות זרות, בעיקר בדרום אמריקה ובאפריקה. יתרונו הבולט - יכולת המראה ונחיתה קצרה (יכולת להמריא ולנחות ממסלולים קצרים ומשובשים). סך הכל, יוצרו מעל מאה מטוסים.

ערבה
Arava Hatzerim 050804
מטוס ערבה במוזיאון חיל האוויר
מאפיינים כלליים
סוג מטוס תובלה קל
ארץ ייצור ישראל ישראל
צוות 2
נוסעים 24 ( 12 בתצורת VIP)
Arava-cockpit
תא הטייס של מטוס ערבה שהיה בשירות חיל האוויר הישראלי

ההתרסקות בטיסת הניסוי

ב-19 בנובמבר 1970 נערכה טיסת הניסוי ה-92 במספר של המטוס, על ידי טייסי ניסוי של התעשייה האווירית. טיסה זו, שנערכה בדיוק שנה לאחר טיסת הבכורה, נועדה לבדוק את התנהגות המטוס בתנאים קיצוניים (מהירות גבוהה במיוחד). לקראת סופה של הטיסה נשברו כנפי המטוס והוא צלל לקרקע והתרסק.[1] שלושה מעובדי התעשייה האווירית - איתן שפיגל (המכשירן), אהרון עוזרי (מהנדס הניסוי) ואברהם הכהן (הטייס הראשי) נהרגו. טייס המשנה דייב לוין ניצל ונפצע באורח קל בלבד[2]. ועדת חקירה שבראשה עמד דניאל שמשוני קבעה כי סיבת ההתרסקות היא כשל טכני והמליצה על שיפורים במבנה המטוס. כל טיסות הניסוי הבאות הסתיימו בהצלחה, ובמרץ 1972 קיבל המטוס רישוי אזרחי (אישור טיסה מסחרי).

שירות בחיל האוויר הישראלי

מטוסי ערבה הופעלו על ידי טייסת 122 ("טייסת הדקוטה"). במלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) המטוסים שימשו למשימות תובלה בסיני. משנות השמונים המטוסים שימשו כמטוסי תובלה, הדרכה ומשימות שונות. אחרי מלחמת לבנון הראשונה (1982) המטוסים שימשו להטסת חיילים מלבנון לישראל.

דגם נוסף של המטוס שימש למשימות לוחמה אלקטרונית, וקיבל את הכינוי "כוכב חמה". בחרטום ובמקום דלתות תא המטען הותקנו כיפות גדולות שהכילו את האנטנות, והמערכת האלקטרונית הותקנה בתא המטען. רק מטוסים מעטים הוסבו לדגם זה.

המטוס פרש משירות בחיל האוויר באמצע שנת 2004[3]. מטוס אחד מוצב בשורת מטוסי התובלה שבמוזיאון חיל האוויר בחצרים.

בשנת 2006 נעשה ניסיון למכור שני יחידות של המטוס בארצות הברית אך העסקה בוטלה[4][5].

בנובמבר 2008 נמכרה שלישיית מטוסי הערבה האחרונים שנותרו בחיל האוויר ללקוח פרטי בסן סלבדור.

משתמשים

IAI Arava 201, Honduras - Air Force JP7243170
מטוס ערבה של חיל האוויר של הונדורס
  1. אל סלוודור
  2. אקוודור
  3. ארגנטינה
  4. בוליביה
  5. גואטמלה
  6. הונדורס
  7. ונצואלה
  8. ליבריה
  9. מקסיקו
  10. ניקרגואה
  11. סוואזילנד
  12. פפואה ניו גיני
  13. קולומביה
  14. קמרון
  15. תאילנד

תאונות

בנוסף לתאונה בטיסת הניסוי, שתוארה לעיל, היו למטוס עוד שתי תאונות קטלניות:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תיק התאונה והיסטוריית המטוס של טיסת הניסוי של ערבה, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)
  2. ^ דויד מושיוב, שלושה נספו בהתרסק מטרם "ערבה" בעת טיסת ניסוי מעל שומרון, דבר, 20 בנובמבר 1970, המשך
  3. ^ פליקס פריש, ‏חיה"א ייפרד מהמטוס הישראלי הראשון - הערבה, באתר גלובס, 1 ביולי 2004
  4. ^ ענת רואה, חברה אמריקאית: משרד הביטחון התחייב למכור לנו מטוס אזרחי אך התברר שהמטוס צבאי, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2006
  5. ^ יובל אזולאי, ‏משהב"ט משיב לתביעה: ביטלנו את החוזה עם חברת ARAVA כי ניסתה להונות, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2007
    יצחק דנון‏, ‏משרד הביטחון נתבע לשלם 4.7 מיליון ש' לחב' ARAVA מארה"ב, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2006
  6. ^ תיק התאונה והיסטוריית המטוס של טיסת התצוגה בדרום אפריקה, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)
התעשייה האווירית לישראל

התעשייה האווירית לישראל בע"מ, או בקיצור: התעשייה האווירית, בראשי תיבות: תע"א (באנגלית: Israel Aerospace Industries; בראשי תיבות: IAI) היא חברה ממשלתית ישראלית אשר מפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים תעופתיים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות, ומוצרי אלקטרוניקה. התעשייה האווירית היא החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל. משרדיה ומתקניה של התעשייה האווירית נמצאים בחלקו המזרחי של נמל התעופה בן-גוריון על פני שטח של כ-2,000 דונם. בנוסף, קיימים מפעלים ביהוד, באשדוד, בבאר יעקב, בבאר שבע, בשדה התעופה עטרות וברמת הגולן. נכון לשנת 2016 מועסקים בחברה כ-15,000 עובדים, רובם מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, בנוסף מועסקים עוד כ-3,400 עובדים מקומיים בחברות קשורות וחברות בת ברחבי העולם.

בסוף 2017 דווחה החברה על התקשרויות בהיקף שיא בעסקאות עם לקוחות, בסך של כ-4.5 מיליארד דולר מתחילת שנת 2017, וגידול בצבר ההזמנות לסך של 10.8 מיליארד דולר. אגרות החוב של החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

כלי טיס של צה"ל

ערך זה מציג את רשימת כלי הטיס בשירות צה"ל, בעבר וההווה.

רובם המוחלט של כלי הטיס המפורטים להלן הופעלו ומופעלים על ידי חיל האוויר הישראלי. כלי טיס בודדים היו קשורים לחילות אחרים. לגביהם ראו בהערות.

תאים המודגשים בתכלת הם של כלי טיס הנמצאים בשירות פעיל.

תאים המודגשים באפור הם של כלי טיס שהוזמנו וטרם נכנסו לשירות פעיל.

ערבה

האם התכוונתם ל...

תעשייה ביטחונית בישראל

בישראל פועלת תעשייה ביטחונית ענפה, שהחלה להתפתח עוד טרם הקמת המדינה, ובמשך השנים הפכה למרכיב בולט בתעשייה בישראל. תעשייה זו נועדה לתת מענה לצרכיה הביטחוניים הייחודים של מערכת הביטחון בישראל, ובעיקר של צה"ל. חרמות נשק שהוטלו על ישראל בתקופות שונות בעקבות לחץ כלכלי של מדינות ערב היו אחד המניעים העיקריים להשקעה הרבה של ישראל בפיתוח אמצעי לחימה מתוצרתה.

רבים מאמצעי הלחימה המיוצרים בישראל מיועדים לייצוא, שעליו מפקח סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון. בשנת 2017 הגיע הייצוא הביטחוני לשיא של 9.2 מיליארד דולר, וכבר בשנת 2015 דורגו ארבע חברות ישראליות בין מאה החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. חלק קטן מהאמל"ח שמיוצר בישראל מיועד לצה"ל בלבד, והוא בגדר "נשק הפתעה" שנועד לתת לישראל יתרון טכנולוגי איכותי על יריביה.

ממדים
אורך 13.03 מטר
רוחב 5.21 מטר
מוטת כנפיים 20.96 מטר
שטח כנפיים 43.68 מ²
משקל ריק 4,000 ק"ג
משקל המראה מרבי 6,804 ק"ג
ביצועים
מהירות שיוט 316 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 1,306 ק"מ (במטען מלא: 323 ק"מ)
סייג רום 8,200 מטר
הנעה
שני מנועים, מתוצרת פראט אנד וויטני (קנדה) PT6A-34, בעלי הספק של 750 כ"ס כל אחד
כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל
מטוסי קרב נשרכפירנמרלביא
מטוסים צבאיים ערבה • סי-סקאןצוקית
מטוסים אזרחיים וסטווינדגאלפסטרים G100 (אסטרה) • גאלפסטרים G200 (גלקסי)
מזל"טים Bird-Eye 400 • Bird-Eye 650 • I-View
כטב"מים טקטיים מוסקיטוסקאוטRQ-2 פיונירהאנטרסרצ'רפנתרתעתוע
כטב"מים ארוכי טווח הרון 1איתןסופר הרוןיסעורון ירוק
חימוש משוטט הארפיהארופברקן ירוק
טילים שביט (משגר לוויינים)יריחולהטנמרודברק 8גבריאללורהחץחץ 2חץ 3ג'אמפר

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.