עקרון (עיר מקראית)

עֶקְרוֹן הייתה עיר קדומה בארץ ישראל שיושבה לראשונה על ידי הכנענים בתקופת הברונזה. בתקופת הברזל, עם פלישתם של גויי הים למישור החוף, הפכה לעיר פלשתית חשובה. בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס כבשו האשורים את עקרון והשתלטו עליה. באותה תקופה נודעה העיר כיצרנית שמן זית בהיקף גדול. בשנת 603 לפנה"ס הוחרבה העיר כליל על ידי האימפריה הבבלית בראשות נבוכדנצר. מעט לאחר מכן התקיים במקום יישוב קטן בעיר התחתונה, ולאחר זמן קצר ננטש אף הוא, ומאז לא יושבה העיר יותר.

האתר מזוהה כיום עם התל הארכאולוגי תֵּל מִקְנֶה, הסמוך לקיבוץ רבדים.

HaShfela
Ekron001
תל מקנה
Philistine pottery Drinking bowl
קערת שתייה מהמאה ה-12 לפנה"ס מתל מקנה

היסטוריה וארכאולוגיה של האתר

תקופת הברונזה

בתקופת הברונזה התיכונה השנייה, סביב המאה ה-17 לפנה"ס, נושב התל לראשונה (שכבה XI) על ידי אוכלוסייה כנענית בראש התל (העיר העליונה) ולמרגלותיו (העיר התחתונה). סביב התל הוקמה סוללה שהקיפה הן את העיר העליונה והן את העיר התחתונה.

בתקופת הברונזה המאוחרת התדלדל היישוב בכל האזור, וגם כאן התקיים רק יישוב כנעני קטן לא מבוצר בעיר העליונה בלבד (שכבות VII-X). מתקופה זו נמצא בתל כלים המיובאים מקפריסין וממיקנה, כמו כן נמצאו באתר חותם וחרפשוית מצרית מתקופת השושלת ה-19. שכבות אלו חרבו בשריפה.

תקופת הברזל

רחוב פלישתי משוחזר בקיבוץ רבדים
רחוב פלשתי משוחזר בקיבוץ רבדים
Ekron005
שרידי בית בד בתל מקנה

במקרא

על פי המקרא, בחלוקת הארץ, עקרון יועדה לבני שבט יהודה (ספר יהושע, פרק ט"ו; פסוקים י"א, מ"ה-מ"ו), אולם במקורות מקראיים אחרים (שם פרק י"ט, פסוק מ"ג) היא יועדה לבני שבט דן. בפועל ישבו בה הפלשתים.

עקרון מוזכרת בהקשרים נוספים במקרא, לאחר שארון הברית נפל לידי הפלשתים, חששו בני עקרון להכניסו לעירם ושלחו אותו לבית שמש. כמו כן לאחר מות גוליית נאמר שהפלשתים ברחו עד שערי עקרון. תושבי עקרון מוזכרים במקרא כמי שסגדו במקדשם לבעל זבוב, האל שגם אחזיה מלך ישראל דרש בו כשהיה חולה.

באנלים האשוריים

העיר עקרון מוזכרת גם במקורות חוץ מקראיים, כמו באנלים האשוריים של מלכי אשור: אסרחדון, אשורבניפל וסנחריב (מנסרת סנחריב). על פי הכרוניקות האשוריות, בשנת 721 לפנה"ס לכד את העיר סרגון השני והציב בה וואסל אשורי בשם פָּדִי, שהוסגר לאחר מכן לחזקיהו מלך יהודה בידי אנשי עקרון. בשנת 701 לפנה"ס נכבשה העיר שוב, הפעם על ידי סנחריב מלך אשור, שחילץ את פדי מירושלים והמליכו מחדש על עקרון.

הפקידים, האצילים ואנשי עקרון, את פָּדִי מלכם הקשור בשבועה ובאלה לאשור נתנו באזיקי ברזל כאויב ומסרוהו לחזקיהו היהודי, ובכך פשעו. הם (אנשי עקרון) נבהלו וקראו לעזרתם את מלכי מצרים, את הקשתים, המרכבות והסוסים של מלך כוש כוח גדול מאוד, שחש לעזרתם. בסביבות העיר אֶלְתְקַה, נערכו לקרב עמי. בעזרת האל אשור אדני, נלחמתי עמם והבסתים. את בעלי המרכבות והנסיכים המצריים יחד עם בעלי המרכבות של מלך כוש לקחתי בשבי בסערת הקרב. על אֶלְתְקַה ותמנה צרתי, לכדתי ושללתי את שללן. התקרבתי אל עקרון והרגתי את הפקידים ואת האצילים אשר פשעו ותליתי גופותיהם על עמודים סביב העיר. את התושבים אשר חטאו וביזו לקחתי בשבי. שאריתם אשר לא מרדו ולא נמצא בהם חטא פקדתי לשחרר. את פָּדִי מלכם הוצאתי מתוך ירושלים והמלכתי אותו עליהם.

לאחר תקופת הברזל

Tel-aviv area

לאחר החורבן הבבלי לא יושבה עוד העיר העליונה. יישוב דל התקיים במשך תקופה קצרה במאה ה-6 לפנה"ס בעיר התחתונה, אולם לאחר זמן מועט ננטש אף הוא.

בתקופה ההלניסטית התקיים יישוב בשם "עקרון", אולם לא באתר זה, אלא באתר המזוהה כיום עם הכפר הערבי עאקיר. על פי ספר מקבים א' העניק אלכסנדר באלאס, המלך היווני-סורי, את עקרון (ההלניסטית) סביב שנת 150 לפנה"ס ליונתן הוופסי משליטי בית חשמונאי כגמול על הכותו את צבא יריבו, דמטריוס הראשון.[1] באונומסטיקון של אוסביוס, מראשית המאה ה-4 לספירה, נזכרת עקרון כ"כפר גדול של יהודים".

זיהוי האתר

במשך שנים ארוכות לא היה ברור זיהויה המדויק של עקרון הקדומה: חוקר ארץ ישראל במאה ה-19, יהוסף שוורץ, כתב בספרו "תבואות הארץ" שעקרון המקראית וקיסרי (קיסריה) הן אותה עיר. אדוארד רובינסון זיהה את עקרון ליד הכפר הערבי עאקיר, ובהתאם לכך נקראה מזכרת בתיה בשם "עקרון". אולם לאחר שלא נמצאו בעאקיר חרסים מתקופת הברזל, הציע ויליאם פוקסוול אולברייט לזהות את עקרון בתל קטרה שליד גדרה. בנימין מזר חלק על זיהוי זה בטענה שעל פי התנ"ך עקרון נמצאת יותר מזרחה, ועל כן זיהה את עקרון בתל בטש. חבר קיבוץ רבדים נתן אידלין ששוטט בשדות הקיבוץ, היה הראשון שהעלה את ההצעה לזהות את חרבת אל מוקנע, ובעברית – תל-מקנה, כעקרון. במקום נמצאה חומה ועיר גדולה וחרסים פלישתיים רבים.[2] אולם הזיהוי היה עדיין שנוי במחלוקת והיו שטענו שעקרון נמצאת בתל צפית.[3] כדי לבדוק את העניין, נערכו חפירות ארכאולוגיות בתל מקנה. מציאת "כתובת עקרון", כתובת המתארת בנייה של מקדש שנמצאה במקום, ובה מופיע התואר "שר עקרון", שמה קץ לספיקות, והביאה לזיהויו הוודאי של האתר כעקרון המקראית. החפירות נערכו החל משנת 1981 בראשות טרודה דותן יחד עם עמיתה סימור גיטין במשך מספר עונות. במסגרת החפירות נחשפו בתי בד רבים, שהקנו לעיר הפלשתית מעמד מרכזי בתעשיית ייצור השמן.

שם היישוב ההלניסטי (שייתכן ששימר את שם היישוב המקראי) נשתמר בשמו של הכפר הערבי עאקיר. המושבה מזכרת בתיה הסמוכה, נוסדה בשם "עקרון" ב-1883 על אדמות שנרכשו מהכפר. לאחר מלחמת העצמאות נבנתה על חורבותיו קריית עקרון.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "וייתן לו את עקרון ואת גבולה לאחוזת עולם" (ספר מקבים א', י צו)
  2. ^ יוסף נוה, עקרון העתיקה ע"י רבדים, על המשמר, 1 בנובמבר 1957; יוסף נוה, המשך
  3. ^ עקרון העתיקה ליד כפר מנחם, על המשמר, 15 בנובמבר 1957
ארכאולוגיה מקראית

ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה. העוסקים בתחום זה חושפים את העדויות הארכאולוגיות ומנסים לפרש לאורן את הכתוב במקרא ולהעריך את מידת מהימנותו של הדיווח המקראי.

עקרון

האם התכוונתם ל...

תל אשדוד

אשדוד היא אחת מחמש ערי הפלשתים המוזכרות פעמים רבות בתנ"ך. שרידיה נמצאים בתל אשדוד, הנמצא דרום-מזרחית לעיר אשדוד של ימינו, לצד שרידי הכפר הערבי איסדוד ואזור התעשייה "עד הלום", וכ-4 ק"מ מזרחית לאתר הארכאולוגי אשדוד ים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.