עמרי

עָמְרִי מלך על ממלכת ישראל בשנים 882 עד 878 לפנה"ס כעוצר ומ-878 עד 871 לפנה"ס כמלך ישראל. עמרי הוא אביו של אחאב מלך ישראל.

עמרי
עָמְרִי
Omri.melek.israel
אזכור של עמרי המלך כפי שמופיע במצבת מישע
לידה המאה ה-10 לפנה"ס
מדינה ממלכת ישראל
שושלת בית עמרי
תואר מלך ישראל
צאצאים אחאב
יורש העצר אחאב
מלך ישראל ה־7
882 לפנה"ס – 871 לפנה"ס
(כ־11 שנים)

בית עמרי

תקופת בית עמרי מהווה פרק חדש בתולדות ממלכת ישראל. תקופה זו עומדת בסימן של יחסי שלום עם ממלכת יהודה ואף שיתוף פעולה בין השתיים. ממלכת ישראל גם נכנסה לברית שלום עם ממלכת הצידונים, ברית שחוזקה על ידי קשרי נישואין בין חצרות המלוכה. יחסי שלום אלו עם יהודה וממלכת צידון אפשרו לממלכת ישראל להרחיב את אחיזתה בעבר הירדן המזרחי, וכל אלו יחד הביאו לידי שגשוג כלכלי בממלכה, אך יחד עמה נכנסה לישראל השפעה דתית זרה מפיניקיה, וזו עוררה התנגדות עזה מצד הנביאים. באותה תקופה התעצמה גם ממלכת ארם-דמשק, ועד מהרה התחדשו הקרבות בין ארם לישראל. בנוסף על כך, גם אשור החלה להתפשט מערבה, ובימי אחאב, בנו של עמרי, התרחשה ההתנגשות הראשונה בין צבא אשור לבין צבא ישראל בקרב קרקר שאירע ב-853 לפנה"ס. תהליך זה הביא בסופו של דבר לכיבושה ולהחרבתה של ממלכת ישראל בשנת 721 לפנה"ס, ולהפיכתה של ממלכת יהודה לממלכה הכפופה לאשור.

עמרי

Omri.melek.israel
עמרי מלך ישראל
אזכור של עמרי המלך כפי שמופיע במצבת מישע

עמרי היה שר צבא ישראל, ולאחר רצח המלך אלה בידי זמרי השתתף עמרי במלחמת הירושה. אחרי ארבע שנות מאבק עם תבני בן גינת, הצליח עמרי להשתלט על כס המלוכה בישראל (שנת 881 לפנה"ס). לפי המקרא, אחד מצעדיו הראשונים היה העתקת בירתו מתרצה לעבר יישוב חדש, והמקום שנבחר לשם כך היה הר שומרון, אותו קנה בכסף מידי שמר, בעליו: "וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת-הָהָר וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם-שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן" (ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"ד).

הממצאים הארכאולוגיים במקום מצביעים על כך שעמרי בנה את עירו החדשה על חורבותיו של יישוב דל מהמאה ה-10 לפנה"ס. במקרא לא נאמר מה היו מניעיו של עמרי בצעד זה, אך מתברר שהללו אינם שונים מאלו של ירבעם בן נבט, מייסד ממלכת ישראל, שהעתיק את מקום מושבו משכם אל פנואל שבעבר הירדן המזרחי (מל"א יב,כה) ואחר-כך לתרצה (מל"א יד,יז). מתברר גם שהיו אלו אותם המניעים שהובילו את דוד לנטוש את חברון ולהעתיק את מקום מושבו לירושלים - עיר נוכרית שנכבשה על ידו, כפי שעוד הרבה קודם לכן העתיק אבימלך את מקום מושבו משכם לג'בל עוריימה, כ-10 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם. שליטים אלו, שעלו בכוחה של מהפכה או מרידה במלך המולך, או שעלייתם בישרה מהפכה בצורת הממשל כמו במקרה של אבימלך, ביקשו להתנתק מסמיכות לאצולת הקרקע המקומית בעיר הבירה הישנה, אם משום שאצולה זו הייתה חשודה בנאמנות לשושלת הקודמת (במקרה של עמרי), או בשל אי-רצון להיות כבול לאצולה שהעלתה אותם לשלטון (אבימלך, דוד וירבעם). אך אולי יותר מכך, מה שהניע אותם היה הצורך להעניק קרקעות לאנשי הצבא המקורבים אליהם, וקרקעות אלו ניתן היה להשיג באזור שלא היה מיושב, כמו הר שומרון, או באזור שנכבש במלחמה ואדמותיו הוחרמו לטובת הכובש, כמו ירושלים. תופעה זו של החלפת מקום מושב המלוכה תוך העדפה לבניית עיר חדשה מתועדת גם במזרח הקדום (סרגון מאכד, שמשי אדד הראשון, אמנחותף הרביעי, אשורנצירפל השני, סרגון השני ועוד) והן במזרח החדש יותר. וכך, על ידי קניית הר שומרון ובנייתה של עיר חדשה במקום, הבטיח עמרי לעצמו גם התנתקות מישיבה בקרב אצולה קרקעית שהייתה נאמנה לבית ירבעם, והן את האפשרות להעניק קרקעות למקורביו שתמכו בו.

המקרא אינו מוסר מידע נוסף על פעולותיו של עמרי במשך 12 שנות מלכותו, להוציא את העובדה שהלך בעקבות ירבעם בכל הנוגע לחטאים הדתיים, ושנקבר בשומרון (מלכים א טז,כה-כז). אך יחד עם זאת, מידע נוסף נמסר במל"א כ,לד בהקשר לתבוסתו של בן-הדד השני הארמי לאחאב: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶעָרִים אֲשֶׁר-לָקַח-אָבִי מֵאֵת אָבִיךָ אָשִׁיב וְחֻצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק כַּאֲשֶׁר-שָׂם אָבִי בְּשֹׁמְרוֹן וַאֲנִי בַּבְּרִית אֲשַׁלְּחֶךָּ וַיִּכְרָת-לוֹ בְרִית וַיְשַׁלְּחֵהוּ". פסקה זו מעוררת מספר שאלות: אם הדובר הוא אכן בן-הדד המובס, כיצד הוא מצהיר "ואני בברית אשלחך"? הצהרה המתאימה למי שמנצח במלחמה ויכול להכתיב את התנאים, אך איננה מתאימה להיות הצהרתו של המנוצח! אם דברים אלו מיוחסים לאחאב המנצח, מה פירוש "וחוצות תשים לך בדמשק"? והרי דמשק היא עירו של בן-הדד, ומדוע הוא צריך לקבל הרשאה לשים "חוצות" (=מושבה מסחרית של סוחרים זרים מחוץ לחוצות העיר)? תשובה לדברים אלו קשה לקבל, מאחר שאין סימוכין בכתוב.

על כל פנים, מפסוקים אלו עולה שלבן-הדד ולארמים היו בימי עמרי "חוצות" בשומרון, ולפי אותו כתוב היה בכך הישג לארמים בהקשר לערים שנלכדו מידי ישראל, דבר המלמד על התעצמות הארמים על חשבון ישראל בימי עמרי (אך עדיין פסוקים אלו אינם ברורים כל צרכם וייתכן כי הם מכוונים לכיבושים בימי בעשא).

התעצמות זו של ארם דמשק עולה בקנה אחד עם התעודות האשוריות והממצאים הארכאולוגיים שהתגלו ומן המקרא. הממצאים הארכאולוגיים מלמדים כי עין גב ורמות גלעד (תל רמית) היו יישובים ארמיים מימי בן הדד הראשון עד ימי בן הדד השלישי, בן חזאל, שמלך בראשית המאה ה-8. החבלים הנרחבים של הבשן, החורן, הגולן וצפון הגלעד עברו מידי ישראל לארם. העדויות מן המקרא מחזקות השערות אלו - ממחזור הסיפורים על הנביאים אליהו ואלישע[1] ניכר הלחץ הארמי על ישראל, וניתן לראות כי היה קיים עימות מתמיד בין הממלכות[2].

נתון נוסף העולה מן המקרא אודות עמרי, הוא ההתקשרות בין עמרי לצידונים. לפי מל"א טז, לא לקח אחאב בנו "אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ". עם זאת יש להניח שהקשר נוצר עוד בימי עמרי.

ממצבת מישע ניתן ללמוד שעמרי 'ירש' את ארץ מידבא אשר במישור מואב, מצפון לארנון, ואף עלה בידו לשעבד את מואב. במקרא חסרות ידיעות אודות מואב מהתקופה שבין שעבודה לדוד ושלמה ועד למרד מישע בישראל לאחר מות אחאב, בעוד מצבת מישע מלמדת שעמרי הוא שהטיל את שלטון ישראל על מואב, וששלטון זה נמשך גם בימי אחאב. אולם פרטים רבים בכתובת מישע אינם ברורים כל צרכם ועדיין נותרו מספר עניינים ללא ליבון, כגון מצבה המדיני של מואב עד כיבוש עמרי והיקף כיבושו של עמרי. ניתן לשער כי זמן-מה לאחר פילוג הממלכה בישראל, השתחררה מואב מעולה. לכך עשויים היו לתרום מסע שישק נגד יהודה וישראל, לחצו של אביה, מלך יהודה, על גבולה הדרומי של ממלכת ישראל, ופשיטת ארם-דמשק על צפון ארץ ישראל וצפון עבר הירדן.

קבר אחאב ועמרי

לדעת הארכאולוגית נורמה פרנקלין מאוניברסיטת תל אביב, שני קברים שנמצאו מתחת לארמון מלכי ישראל, בשומרון המקראית, הם קברי עמרי ובנו אחאב[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מלכים א פרק יז עד מלכים ב פרק יג
  2. ^ ספר מלכים א', פרק כ', פסוקים א'-י"ג; ספר מלכים ב', פרק ה', פסוקים א'-י"ט.
  3. ^ Norma Franklin, Tombs of the Kings of Israel, Biblical Archaeology Review, July-August 2007
אחאב

אַחְאָב היה מלך בממלכת ישראל, בנו של עמרי מלך ישראל. היה שותף למלוכה בשנים 873 עד 871 לפני הספירה ומלך בשנים 871 עד 852 לפני הספירה. דגל במדיניות של שלום, פיוס ושיתוף פעולה עם המדינות השכנות. כך למשל חמל על אויבו בן הדד השני, מלך ארם-דמשק, וזכה לעדיפות בקשרים מסחריים איתו. על ימי מלכותו מסופר בהרחבה בספרי מלכים אך המקרא מתמקד בעיקר בחטאיו וביחסים בינו לבין אליהו הנביא, ופחות במדיניות החוץ בימיו. בפרט, המקרא מתעלם מקרב קרקר שבו עצרה ברית מלכים אזורית בהשתתפות אחאב את הפלישה האשורית.

בימיו התהדקה הברית עם הצידונים בעקבות נישואיו לאיזבל, בתו של אתבעל מלך צידון, ובנוסף חיזק אחאב את הברית עם ממלכת יהודה על ידי נישואי עתליה בתו ליהורם, בנו של יהושפט מלך יהודה. בריתות אלו חיזקו את מעמדה הכלכלי-מסחרי של הממלכה הצפונית וסיפקו לאחאב אמצעים כספיים למפעלי בנייה ולהגברת יכולתו הצבאית, אך הקשר ההדוק עם הצידונים הגביר את ההשפעה הדתית הזרה על ממלכת ישראל, וזו עוררה את התנגדותם של הנביאים ולבסוף הובילה להפיכה שלטונית בימי יהורם בנו.

אחאב היה מצוי בעימות תמידי עם ארם דמשק, בה מלך אז בן-הדד השני, וסופו שנהרג בקרב נגדו ברמות גלעד.

במספר ערים בארץ יש רחובות על שמו, ביניהם באר שבע, אשדוד וקרית אונו.

איתי טיראן

איתי טיראן (נולד ב-23 במרץ 1980) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ובמאי תיאטרון ישראלי. שחקן תיאטרון "הקאמרי".

המכללה האקדמית ספיר

המכללה האקדמית ספיר היא מכללה אקדמית השוכנת בנגב הצפוני בסמוך לעיר שדרות, בתחום המועצה האזורית שער הנגב. במכללה מתקיימים לימודים לתואר אקדמי וכן קיים בית ספר להנדסאים, בית ספר לאמנות ומרכז לימודי הסמכה והכשרה. כנשיא המכללה משנת 2014 מכהן הפרופסור עמרי ידלין.

במכללה לומדים כ-8,500 סטודנטים וכך, היא נחשבת למכללה הציבורית הגדולה בישראל.

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה).

זמרי (מלך ישראל)

זִמְרִי הוא דמות מקראית, מלך על ממלכת ישראל בשנת 882 או 881 לפנה"ס. הוא עלה לשלטון לאחר שרצח את המלך הקודם, אלה, ומלך שבוע אחד בלבד, עד שנרצח גם הוא.

זמרי שהיה "שר מחצית הרכב" (כלומר מפקד על מחצית מהמרכבות) בצבאו של אלה, ניצל את המלחמה עם פלשתים באותה העת לצורך ביצוע הפיכה נגד אלה. בעת שאלה היה שיכור, זמרי בא והרג אותו. לאחר מכן, הכה את כל בני משפחתו, בית בעשא. בהפיכה זו התקיימה נבואת יהוא בן חנני לבעשא כי ביתו יושמד (ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוקים א'-ד').

כמו אלה מלך ישראל, גם רוצחו זמרי לא האריך בשלטונו. מהפכת החצר של זמרי קוממה עליו את החייל שצר על גבתון, ומצביאו עמרי, עם חיל הרגלים נטש את המצור על העיר הפלשתית וחש אל תרצה להפיל את זמרי:

שמו של זמרי הפך לשם נרדף לבוגד. כאשר בא יהוא לארמונה של איזבל על-מנת להורגה, קידמה איזבל את פניו במילים: "הֲשָׁלוֹם, זִמְרִי הֹרֵג אֲדֹנָיו?".

חברת החדשות

החדשות 12, מכונה גם חברת החדשות ונודעה בשם זה באופן ציבורי בתקופת השידור המשותפת בערוצים קשת 12 ורשת 13, הנושאת את המותג החדשות 12 החל מאישור מיזוג רשת-עשר, ועד 1 בנובמבר 2017 מותגה כחדשות 2 בעקבות ייחוסה לערוץ 2 (כששידרה בו מהקמתו ב-1993 ועד פיצולו), היא חברת תקשורת ישראלית אשר מפיקה בהווה את מהדורות החדשות ואת רוב תוכניות האקטואליה עבור קשת 12. לפני כן, הפיקה במשך שנים רבות עבור ערוץ 2 הישראלי ולכל זכייניותיו – טלעד, קשת ורשת, ובין פיצול ערוץ 2 למיזוג רשת-עשר עבור רשת 13.החברה ממומנת מכספי שידורי קשת, שהיא גם הבעלים היחידי שלה (ובעבר, מומנה על ידי רשת – עד יציאת מיזוג רשת וערוץ עשר לפועל, ועוד קודם לכן גם על ידי טלעד – עד הפסדה במכרז הזכייניות), זאת החל מה-16 בינואר 2019. תוכניות החברה זוכות למדרוג גבוה יחסית למתחרים האחרים, ומקיימת תחרות צמודה עם החדשות 13 (בעבר "חדשות 10"). מהדורת החדשות המרכזית, שמוגשת על ידי יונית לוי ודני קושמרו, נחשבת לתוכנית היומית הנצפית ביותר בישראל. בעקבות נתוני המדרוג הגבוהים, הפכו רבים מהמשתתפים בה, בהם מגישים, כתבים ופרשנים, לאישים מוכרים המזוהים עם האקטואליה בישראל.

החל משנת 2000 אולפני החברה ממוקמים בקריית התקשורת שבנווה אילן שבהרי ירושלים. לפני כן, מוקמו אולפני החברה באולפני הבירה בירושלים.

מאז פיצול ערוץ 2 ב-1 בנובמבר 2017 ועד ה-16 בינואר 2019, חברת החדשות התקיימה בבעלות משותפת של הזכייניות, ובהתאם לכך שידרה במקביל בערוצים קשת 12 ורשת 13. בתחילה, היה זה אמור להימשך למשך 3 שנים נוספות לאחר הפיצול – עד נובמבר 2020, כשבתום התקופה, החברה תועמד למכרז או שיתקיים תמחור בין הזכייניות. בעקבות מיזוג רשת וערוץ עשר, החברה עברה לבעלות בלעדית של קשת כבר בינואר 2019.בתקופת שידורי החברה בשני הערוצים במקביל, חדלה החברה מלקדם את שידורי הזכייניות בערוצים החדשים שלהן. כמו כן, שלוש תוכניות בולטות של החברה לא שודרו בשני הערוצים במקביל: "לילה טוב ישראל" (אשר ירדה מהאוויר עת מיזוג רשת-עשר) ו"פגוש את העיתונות" שודרו רק בערוץ 13 ואילו "התוכנית הכלכלית" ("תוכנית חיסכון") משודרת רק בערוץ 12, זאת מאחר שהתוכנית מוגדרת כתוכנית תעודה – והיא אינה כלולה בתוכניות שמורשות לשדר בשני הערוצים. בנוסף, עובדי חברת החדשות לא הופיעו בתוכניות הזכייניות ובערוצים החדשים – ומגישים של מבזקי "החדשות" לא שוחחו עם מגישי התוכניות של רשת וקשת ולא הופיעו לצידם ב"חלונות" (כפי שקרה עד כה במקרים של תוכניות בוקר ואקטואליה במסגרת שידורי ערוץ 2). התכנים ששודרו במקביל היו מבזקי הבוקר, מהדורה ראשונה, שש עם עודד בן עמי, המהדורה המרכזית, אולפן שישי, סדר עולמי וחדשות סוף השבוע.

ב-26 בספטמבר 2017 הועלתה הודעה על השקת אולפן חדש בעמודים של חדשות 2 ברשתות החברתיות, שבה נראה צילום ובו האולפן של 2007 מפורק לחלוטין. החל מתאריך זה ועד השקת האולפן החדש, ב-1 בנובמבר, התוכניות שודרו מאולפן חלופי בנווה אילן.ב-16 בינואר 2019, אחרי כ-25 שנים בהן הפיקה ושידרה חברת החדשות עבור "רשת", החברה עברה לשדר באופן בלעדי בערוץ 12 של "קשת", ששילמה 120 מיליון ש"ח עבור מחצית החברה, והפכה לבעלת השליטה היחידה בה.

י"א באלול

י"א באלול הוא היום האחד עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן.

יהוא

יֵהוּא בֶן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי (גם יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי). מלך על ממלכת ישראל בשנים 842 עד 814 לפנה"ס, לאחר שביצע הפיכה נגד קודמו, יורם. על פי התיאור במקרא, ההפיכה של יהוא החלה ביוזמת הנביא אלישע, שמימש את הציווי של ה' לאליהו הנביא מורו (מלכים א יט, טז).

מחנה הפליטים אל-אמערי

מחנה הפליטים אל-אמערי (בערבית: مخيّم الأمعري) הוא מחנה פליטים פלסטינים בנפת רמאללה ואל-בירה, השוכן כ-2 ק"מ מדרום לאל-בירה. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2016 היו רשומים במחנה אל-אמערי 12,155 פליטים.

במחנה הפליטים יש שני בתי ספר – בבית הספר לבנים כ-1250 תלמידים, ובבית הספר לבנות כ-970 תלמידים.

המלחין והמנצח רמזי אבו רדואן גדל במחנה הפליטים אל-אמערי.

מלכי יהודה וישראל

על פי המתואר בספר שמואל, שבטי ישראל שבארץ-ישראל התגבשו לממלכה אחת שעליה מלך תחילה שאול המלך ולאחריו דוד המלך. בספר מלכים ובדברי הימים מתואר כיצד לאחר מות שלמה, בנו של דוד, מתפצלת ממלכת ישראל המאוחדת לשתי ממלכות: ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

ממלכת ישראל כללה את עשרת השבטים ומלכה הראשון היה ירבעם. ממלכת יהודה כללה את השבטים יהודה ובנימין ומלכה היה רחבעם בן שלמה. ממלכת ישראל כללה כמה שושלות, בעוד שושלת בית דוד לא פסקה עד לאובדן העצמאות והיציאה לגלות בבל.

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה של הממלכה הצפונית מבין שתי הממלכות העבריות, שלפי המקרא התקיימו בימי בית ראשון, בתקופה החופפת למחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, או תקופת הברזל השנייה. ממלכת ישראל הורכבה מבני עשרת השבטים, כאשר שני השבטים הנותרים הרכיבו את ממלכת יהודה.

לפי הכרונולוגיה היהודית המסורתית התקיימה ממלכה זו בין השנים ב'תתקס"ד - ג'ר"ה (796 לפנה"ס - 554 לפנה"ס).

במקרא מכונה ממלכת ישראל בשמות נוספים, כמו ממלכת שומרון, על-שם בירתה, או אפרים, על שם השבט המקראי הגדול שבה ומייסדה.

עדנה מזי"א

עדנה מזי"א (נולדה ב-24 ביולי 1949) היא מחזאית, סופרת, תסריטאית ובמאית ישראלית.

עומרי כספי

עומרי משה כספי (נולד ב-22 ביוני 1988) הוא כדורסלן ישראלי המשחק במכבי תל אביב ובנבחרת ישראל, בה הוא משמש גם כקפטן. גובהו 2.06 מטרים והוא משחק בעמדות הסמול פורוורד והפאוור פורוורד. הוא הכדורסלן הישראלי הראשון ששיחק בליגת ה-NBA, וכן הישראלי הראשון שנבחר בסיבוב הראשון של דראפט ה-NBA.

עמרי אסנהיים

עמרי אסנהיים (נולד ב-26 באפריל 1975) הוא עיתונאי ישראלי, משמש כתב ובמאי בתוכנית התחקירים עובדה. לפני כן שימש ככתב-חוקר ב"סופשבוע" ו"מוספשבת" של "מעריב".

עמרי הרצוג

ד"ר עמרי הרצוג (נולד ב-1973) הוא מבקר ספרות וחוקר תרבות ישראלי המתמחה בספרות ותרבות פופולרית. זוכה פרס ברנשטיין לביקורת ספרותית בעיתונות יומית.

עמרי ניצן

עמרי ניצן (נולד ב-1950) הוא במאי תיאטרון ישראלי, מנהלו האמנותי של התיאטרון הקאמרי משנת 1993.

עמרי שרון

עמרי שרון (נולד ב-19 באוגוסט 1964) הוא פוליטיקאי ישראלי וחבר הכנסת בכנסת ה-16 מטעם הליכוד ובהמשך מטעם קדימה, עד להתפטרותו בתחילת ינואר 2006.

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

המדינה הפולנית נוסדה לפני יותר מ-1,000 שנים תחת שושלת פיאסט, והגיעה לתור הזהב שלה לקראת סוף המאה ה-16 תחת השושלת היגיילונית, כאשר פולין הייתה אחת המדינות העשירות והחזקות ביותר באירופה. ב-3 במאי 1791 הצביע הסיים (הבית התחתון של הפרלמנט) של ברית פולין-ליטא בעד קבלת "חוקת מאי" לפולין, החוקה הכתובה הראשונה באירופה והשנייה בעולם אחרי חוקת ארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן חדלה פולין מלהתקיים, לאחר שחולקה על ידי שכנותיה: האימפריה הרוסית, אוסטריה, ופרוסיה.

פולין קיבלה את עצמאותה מחדש ב-1918 לאחר חתימת חוזה ורסאי. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת "הרפובליקה השנייה של פולין". בספטמבר 1939 פלשו גרמניה הנאצית וברית המועצות לפולין וכבשו אותה, במהלך שפתח את מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הפכה פולין למדינת חסות של ברית המועצות. ב-1989 התקיימו בפולין בחירות חופשיות למחצה, הראשונות שנערכו בה מאז מלחמת העולם השנייה, ובהן השתתפה תנועת סולידריות, שהנחילה תבוסה למפלגה הקומוניסטית. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת "הרפובליקה השלישית של פולין". בשנת 1997 נכתבה חוקה חדשה. במרץ 1999 הפכה פולין לחברה רשמית בברית נאט"ו, וב-2004 הצטרפה המדינה לאיחוד האירופי.

שומרון (עיר)

שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל. בירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.

האתר הארכאולוגי של העיר שומרון נמצא ליד הכפר הפלסטיני סבסטיה שבהרי השומרון שבשמו השתמר השם "סבסטי" (Sebaste), כפי שנקראה על ידי הורדוס שבנה אותה מחדש. כיום האתר נמצא בשליטה ישראלית, אך ביקור במקום מתאפשר רק בקבוצה לאחר תיאום צבאי.

מלכי ישראל ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
ירבעם נדב בעשא אלה זמרי תבני עמרי אחאב אחזיה יורם
928 907 906 883 882/1 882/1 882 871 852 851
יהוא יואחז יואש ירבעם השני זכריה שלום מנחם פקחיה פקח הושע
842 814 800 784 748 748 747/6 737/6 735/4 733/2

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.