עמק יזרעאל

עמק יִזְרְעֶאלערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. עמק יזרעאל הוא הגדול בשברי המשנה של השבר הסורי אפריקני.

Jezreel Valley 2
מפת תבליט של עמק יזרעאל
Galilee he
מפת סכמטית של צפון ארץ ישראל ובה עמק יזרעאל
Emek
העמק במבט מהמוחרקה
JezreelValley
עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל.
YizraelFog
ערפל בעמק מגידו
Oser. Tayessey HaEmek 071
עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל
AFULA & GIVAT HAMORE
עפולה וגבעת המורה
עמק יזרעאל מהגלבוע
עמק יזרעאל מהגלבוע

היסטוריה

בעמק יזרעאל נמצאו שרידים ארכאולוגים המעידים על התיישבות קדומה באלף השביעי לפנה"ס. באתר באר עינות ניסנית, נמצאה באר קדומה מתקופה זו. אתר נוסף הוא עין אל-ג'רבה המתוארך לתקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה הקדומה (האלף הרביעי לפנה"ס).

עמק יזרעאל היה חבל ארץ חשוב ברוב התקופות הודות לדרך הנוחה שהוא מאפשר בין מישור החוף לבקעת הירדן, דרך זו הייתה המשכה של "דרך הים" למן המאה ה-15 לפני הספירה.

בתקופת התנ"ך נתחמה הדרך על ידי הערים מגידו ויזרעאל ובעמק התרחש סיפורה של דבורה הנביאה וסיסרא[1]. בתקופת שבטי ישראל התחלק העמק בין נחלותיהם של שבט יששכר, שבט זבולון, שבט נפתלי ושבט אשר, בתקופת מלכי ישראל היה העמק מחוז חשוב ואחאב אף הקים בו את ארמון החורף שלו.

במהלך התקופה ההלניסטית ירדה חשיבותו של העמק בעקבות התפתחותה של "דרך החוף" על חשבון "דרך הים" וככל הנראה בתקופת הרומאים החל האזור להתכסות בביצות. בעקבות הביצות וההצפות בעמק ההתיישבות בו פחתה והאזורים היחידים שנותרו מיושבים ומעובדים הם שולי העמק.

ההתיישבות המחודשת בעמק החלה באמצע המאה ה-19, כאשר בעמק התיישבו גרמנים טמפלרים. בתחילת המאה ה-20 החלו מוסדות ציוניים לרכוש אדמות בעמק מן הערבים. היישוב היהודי הראשון שעלה על הקרקע בעמק הייתה הקואופרציה במרחביה שהוקמה ב־1911 על 10,000 דונם מאדמות הכפר הערבי איל פולה שרכש ב-1909 ממשפחת סורסוק הלבנונית, "גואל אדמות העמק", יהושע חנקין. על המתיישבים הראשונים בעמק הוטלה המשימה של ייבוש הביצות. באוקטובר 1913 הקימו חברי ארגון השומר יישוב בתל עדשים (תל עדש). עם סיום מלחמת העולם הראשונה התחדשו המאמצים לרכוש קרקעות בעמק וב-1921 הוקמו נהלל ועין חרוד ולאחריהם עוד עשרות יישובים על הקרקעות החדשות שנרכשו והוכשרו[2].

גאוגרפיה

עמק יזרעאל נתחם על ידי הגליל התחתון בצפון, הר תבור, גבעת המורה ועמק בית שאן במזרח, הרי השומרון בדרום ורמות מנשה ורכס הכרמל במערב. הבקעה המרכזית של עמק יזרעאל מתחלקת לשני אזורים עיקריים, המופרדים על ידי קו פרשת המים הארצי - בקעת מגידו ועמק חרוד. בקעת כסולות מהווה שלוחה של העמק מצפון-מזרח, ועמק זבולון ממשיך אותו לצפון-מערב. מדרום משתרע השומרון, שגבולו הוא הר הגלבוע.

בקעת מגידו

בקעת מגידו היא הבקעה המרכזית של עמק יזרעאל, צורתה כמשולש בין הכרמל, הרי השומרון והר תבור ושטחה כ-380 קמ"ר. הבקעה מנוקזת על ידי נחל קישון אל מפרץ חיפה. הקרקע שטוחה ואטומה ומורכבת ברובה מאדמת סחף - תנאים אלו היוו בעבר קרקע פורייה להתהוות ביצות ושטפונות, עד להקמת מפעלי הניקוז עם תחילת ההתיישבות בעמק בראשית המאה ה-20. אל בקעת מגידו מצטרפים בקעת כסולות מצפון וחבל תענך מדרום. בקצהה המזרחי יושבת עפולה, הגדולה בין יישובי עמק יזרעאל.

בקעת חרוד

חלקו המזרחי של עמק יזרעאל, היינו זה שממזרח לעפולה, בואך קו השבר של בקעת בית שאן, כולל כמה מן היישובים הוותיקים – שהם גם המייצגים ביותר – של זרם ההתיישבות הקואופרטיווית בסְפר החקלאי של מדינת ישראל טרם קומה.

טופוגרפיה

לפני שאירע השבר הסורי אפריקני, הרי השומרון, הרי נצרת והרי הגליל היו מחוברים ברצף לגוש אחד. חלק מהאנרגיה של השבר התפזרה מערבה באזור הכנרת, מעמיעד בצפון ועד בית שאן בדרום, קרעה את השטח ההררי, ויצרה שברי משנה נוספים ממזרח למערב בניצב לשבר הראשי. השברים המזרחיים מצפון לדרום הם: בקעת גינוסר, בקעת ארבל, בקעת יבנאל, ועמק בית שאן, כאשר ביניהם עדויות אילמות בדמות אזורים מוגבהים כמו הר ארבל, הר תבור, גבעת המורה, הר תורען, הר נטופה ועוד. עדות נוספת לשבר היא תלילותו של הגלבוע שניצב כמו קיר, ותוחם את עמק בית שאן מדרום.

שיוך מוניציפלי

מרבית שטחו של עמק יזרעאל מחולק בין שתי רשויות: מועצה אזורית עמק יזרעאל בחלקו המערבי (ממערב לכביש הסרגל שבין צומת מגידו ועפולה) ומועצה אזורית הגלבוע בחלקו המזרחי. במרכז העמק שוכנת העיר עפולה, המכונה "בירת העמק". בנוסף לה נמצאות בתחום העמק המועצה המקומית רמת ישי והמועצה המקומית אכסאל. בשולי העמק ניתן למצוא (ממזרח בכיוון השעון) את המועצה המקומית דבוריה, המועצה האזורית בוסתן אל מארג' המורכבת ממספר כפרים למרגלות גבעת המורה, העיר ג'נין שבתחומי הרשות הפלסטינית, המועצה המקומית מעלה עירון ויישובי המועצה האזורית מגידו בחלקו המערבי של העמק, העיר יקנעם עילית, המועצה המקומית קריית טבעון, המועצות הבדואיות זרזיר וכעביה-טבאש-חג'אג'רה והעיר מגדל העמק.

לקריאה נוספת

  • אסף זלצר (עורך), עמק יזרעאל וכל נתיבותיו, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2007

מאמרים

  • נדב נאמן, אדמות המלך בעמק יזרעאל בתקופה הכנענית המאוחרת ובימי בית ראשון, ארץ ישראל (מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה) טו, 1981, עמודים 140–144
  • מיכל אורן נורדהיים, רכישת אדמות על ידי יהודים בעמק יזרעאל מראשית המאה ה-20 עד קום מדינת ישראל, אופקים בגאוגרפיה 63, 2005, עמודים 32–56
  • Shamai, S., Bar-Gal, Y., The swamps of the Jezreel Valley: a struggle over the myth, Sociologia Internationalis, 1987, Vol. 25, pp. 193-206

קישורים חיצוניים

היסטוריה

הערות שוליים

  1. ^ ספר שופטים, פרק ד'-פרק ה'
  2. ^ מפת עמק יזרעאל. חברת הכשרת היישוב. מאוסף המפות ע"ש ערן לאור בספרייה הלאומית., ‏1922
  3. ^ בספרות העברית: מאיר שלו, רומן רוסי, הוצאת עם עובד, תל אביב, 1988, עמודים 288–294 (= 2002, עמודים 344-337)
אלוני אבא

אַלּוֹנֵי אַבָּא הוא מושב שיתופי בשוליים הצפוניים של עמק יזרעאל, בתחום המועצה האזורית עמק יזרעאל, כ-5 ק"מ מזרחית לקריית טבעון.

אלונים

אַלּוֹנִים הוא קיבוץ בצפון עמק יזרעאל, ליד קריית טבעון, המשתייך לתנועה הקיבוצית. הקיבוץ, שעלה לקרקע במיקומו הנוכחי בשנת 1938, נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

גבת

גְּבַת הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ-3 קילומטרים דרומית-מערבית למגדל העמק, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא משתייך לתנועה הקיבוצית.

גניגר

גִּנֵּיגָר הוא קיבוץ השוכן בצפון עמק יזרעאל, ליד מגדל העמק, בתחום המועצה אזורית עמק יזרעאל.

הקיבוץ נקרא על שם יישוב מתקופת התלמוד - "נגינר" או "נגניגר", אשר היה, לפי המקובל, מקום מושבו של רבי יוחנן בן נורי. השם העתיק נשתמר, ככל הנראה, בשמו הערבי של המקום, ג'ינג'אר.

דבורייה

דַּבּוּרִיַּה (בערבית: دبورية) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת בשולי עמק יזרעאל ולמרגלות הר תבור. דבורייה בנויה על צלע הר תבור, בחיבור בינו למישור בקעת כסולות הצמוד אליו. רוב היישוב, שתושביו ערבים-ישראלים, בנוי על שיפועים תלולים יחסית. צורת הבנייה ביישוב היא כפרית מסורתית, והיא מתאפיינת במבנים בעלי קומה אחת עד ארבע קומות.

הגליל

הַגָּלִיל הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל. גבולותיו של הגליל הם עמק יזרעאל ועמק בית שאן בדרום, בקעת הירדן, הכנרת ועמק החולה במזרח, חוף הים התיכון ועמק זבולון במערב, ודרום לבנון בצפון. כיום מקובל בקרב הקהילה הגאוגרפית בישראל לראות בגבול המדיני בין מדינת ישראל ללבנון כגבולו הצפוני של הגליל.

קו הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון הוא בקעת בית כרם, שהיא עמק צר הנמשך ממזרח למערב במרכז הגליל. בעוד הגליל העליון מאופיין בהרים גבוהים, שהגבוה בהם הוא הר מירון, המתנשא לגובה 1208 מטרים. הגליל התחתון מאופיין בהרים נמוכים יחסית, מופרדים על ידי עמקים רחבי ידיים. ההבחנה בין שני חלקי הגליל קדומה, ומוזכרת כבר במשנה: "מכפר חנניה (יישוב בבקעת בית כרם) ולמעלן, כל שאינו מגדל שקמין - גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון" (שביעית ט, ב).

כיום הגליל במובן הרחב מתייחס לכל השטח הישראלי מעברו הצפוני של הכרמל (לא כולל הגולן), כך שגם העמקים נכללים בו, אך אזור הקריות בדרך כלל לא נחשב לחלק מהגליל. הגדרה זו חופפת פחות או יותר את מחוז הצפון של משרד הפנים (לא כולל הגולן), אשר כולל גם חלק מרמות מנשה ליד יקנעם עילית אך לא את קריית טבעון שנחשבת לחלק מהגליל ואף יושבת על הקצה הדרום מערבי של הרי הגליל התחתון.

בגליל ישנם עשרות קברי צדיקים, בעיקר מתקופת התנאים, שהמרכזי שבהם הוא קבר רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר במירון, וציונו של התנא רבי מאיר בטבריה. בבית הקברות העתיק בצפת קבורים האר"י ורבנים נוספים מתקופתו, כדומת רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך. כמו כן, אותרו ברחבי הגליל עשרות בתי כנסת מתקופת התלמוד.

הגליל התחתון

הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל. גבולותיו הם עמק יזרעאל בדרום, הכנרת ועמק הירדן במזרח, בקעת בית כרם בצפון ועמק זבולון ומישור עכו במערב.

הגליל התחתון הוא יחידת המשנה הדרומית של הגליל. הוא קרוי "תחתון" בשל היותו פחות הררי מהגליל העליון, ולמעשה זהו חבל הארץ ההררי הנמוך ביותר בארץ-ישראל. פסגותיו של הגליל התחתון מתנשאות עד לגובה של כ־500 מטרים מעל לגובה פני הים. הפסגות הגבוהות ביותר הן הר כמון (602 מטר) שברכס שגור בחלקו הצפוני של הגליל התחתון והר יונה (573 מטר) בחלקו הדרומי.

חז"ל הגדירו את תחומי הגליל התחתון כך: "ומכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמים גליל התחתון", ויוסף בן מתתיהו הגדירם כך: "לאורכו משתרע הגליל התחתון מטבריה עד כבול, השכנה לעכו שעל חוף הים, ולרוחבו מכפר במישור הגדול הנקרא אכסאל (כסלות תבור המקראית) עד בירסבה (באר שבע הגלילית שליד כפר חנניה)".

המכללה האקדמית עמק יזרעאל

המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן היא מכללה אקדמית, שהוסמכה על ידי המועצה להשכלה גבוהה להעניק לבוגריה תואר ראשון במגוון תחומים ותואר שני M.A. המכללה פועלת כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) ובתקצוב של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה. המכללה ממוקמת בעמק יזרעאל בסמוך למושב תל עדשים ומול קיבוץ מזרע, בין נצרת לעפולה.

נשיא המכללה הוא פרופסור יצחק הרפז. יושב ראש הוועד המנהל הוא השופט בדימוס תיאודור אור.

במכללה מתקיימת פעילות מחקרית ענפה, שבאה לידי ביטוי הן בפעילות יישומית בשטח והן בפרסומים בספרות האקדמית.

במכללה קיים מרכז קריירה אשר מכשיר ומלווה את הסטודנטים והבוגרים לאורך תקופת לימודיהם ולאחריה.

כפר יהושע

כְּפַר-יְהוֹשֻׁעַ, מושב בעמק יזרעאל, ממוקם במרכז העולם כשני קילומטרים דרומית לרמת ישי, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. נוסד ב-12 באוגוסט 1927.

חיים בו כ-1,100 תושבים ויש בו 90 נחלות חקלאיות ששטחן הכולל 9,500 דונם.

מועצה אזורית עמק יזרעאל

מועצה אזורית עמק יזרעאל היא מועצה אזורית שבמסגרתה נמצאים מרבית יישובי עמק יזרעאל, והיא כוללת 15 קיבוצים, 14 מושבים, 7 יישובים קהילתיים, שני כפרי מיעוטים ושכונת משפחות אחת בבסיס צבאי. למרות שמה, חלק מיישובי המועצה אינם נמצאים בעמק יזרעאל אלא בגליל התחתון. המועצה משתרעת על פני 350,000 דונם.

מזרע

מִזְרָע הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, בין עפולה לנצרת, הנמצא בתחום השיפוט של מועצה האזורית עמק יזרעאל. הקיבוץ השתייך לקיבוץ הארצי, אשר התאחד עם התק"ם לתנועה הקיבוצית.

מרחביה (קיבוץ)

מֶרְחַבְיָה הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ־2 ק"מ ממזרח לעפולה, לרגלי גבעת המורה, בסמוך למושב מרחביה. הקיבוץ, שנוסד בשנת 1929, נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל, והוא משתייך לתנועה הקיבוצית. השם מרחביה לקוח מפסוק בתהילים: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" (ספר תהילים, פרק קי"ח, פסוק ה').

משמר העמק

מִשְׁמַר הָעֵמֶק הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר במערב עמק יזרעאל, לצד כביש 66, בתחום השיפוט של מועצה אזורית מגידו.

הקיבוץ נוסד ב-1922 על ידי אנשי "השומר הצעיר" שעלו מפולין ומגליציה, חלקם אנשי גדוד שומריה, ועלה לקרקע בשנת 1926.

נהלל

נַהֲלָל הוא מושב עובדים בצפון עמק יזרעאל, והוא מושב העובדים הראשון בארץ. משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל. שטחו כ-8,700 דונם. במושב 77 משקים חקלאיים.

עין חרוד

עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.

עפולה

עֲפוּלָה היא עיר במחוז הצפון בישראל. שוכנת במרכז עמק יזרעאל, על כביש 65, בין הערים חדרה וטבריה ומכונה גם "עיר יזרעאל" ו"בירת העמק". היא הוכרזה רשמית כעיר בסוף 1972.

שדה יעקב

שְׂדֵה יַעֲקֹב הוא מושב עובדים שהוקם ע"י תנועת הפועל המזרחי במערב עמק יזרעאל, כ-2 ק"מ דרומית מזרחית לקריית טבעון, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

שריד

שָׂרִיד הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן בצפון עמק יזרעאל, ליד מגדל העמק, ונמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

תל עדשים

תֵּל עֲדָשִׁים הוא מושב עובדים בעמק יזרעאל, 5 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. היישוב נקרא על שם תל עדס, יישוב ערבי ששכן בקרבת מקום.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.