עמק המצלבה

עמק המצלבה (נקרא גם: פארק רחביה) הוא עמק בירושלים, הנמצא בין השכונות רחביה, ניות וגבעת רם, וקרוי על שם מנזר המצלבה שבו. העמק והמנזר נקראו בשם זה, מכיוון שעל פי המסורת הנוצרית מעמק זה נלקח העץ ממנו הכינו הרומאים את הצלב עליו נצלב ישו. עץ זה היה, על פי המסורת, עץ פלאי שהורכב מעצי ברוש, זית ואורן. בשנת 1962 קיבלה עיריית ירושלים החלטה, ביוזמת סגן ראש העירייה מנחם פורוש, ולפיה שמו העברי של העמק יהיה עמק רחביה[1]. בשנת 1966 אף ניסתה העירייה ליישם החלטה זו, ללא הצלחה.

Jerusalem location map with titles2
עמק המצלבה
עמק המצלבה
Snow in Jerusalem 13.12.2013 Monastery of the Cross
העמק והמנזר בשלג בזמן סופת שלג בדצמבר 2013

מיקום

בחלקו הצפוני של עמק המצלבה נמצא כיום גן סאקר, ורוב חלקו הדרומי, בו נמצא המנזר, גדל פרא ומהווה פנינת טבע ייחודית בירושלים. בין החלק הצפוני לדרומי חוצצת דרך רופין החוצה את העמק לרוחבו, ממערב למזרח, ונסללה בשנת 1950 על ידי מע"ץ[2] במימון הממשלה, כדי לחבר את קריית הממשלה בגבעת רם עם שכונת רחביה והמע"ר של ירושלים[3]. לאורכו, מצפון לדרום, נחצה העמק על ידי שדרות בן צבי והמשכן הדרומי, שדרות חיים הזז.

עמק המצלבה הוא אחד מאתרי הפריחה המרשימים ביותר בירושלים, ואחד המקומות הבודדים בהם השתמרה סתוונית ירושלים. כמו כן, בשטחי המנזר המשמשים לחקלאות (בעיקר של עצי זית) השתמרו הטרסות החקלאיות היחידות בירושלים, ושיטות חקלאיות קדומות נוספות.

בשנת 1955 נקבעה תוכנית שהכריזה על 1650 דונם בעמק המצלבה ועמק ציון כשטח פתוח שבו לא תתבצע בנייה[4].

מבנים בעמק

מעל לעמק המצלבה מתנשאים מוזיאון ישראל, קריית הממשלה והכנסת.

לצידו של העמק נבנו מבני תרבות ונוער רבים: שני שבטי תנועת הצופים (מצדה ומודיעין), סניף ירושלים-מרכז של תנועת בני עקיבא, מעו"ז ירושלים של תנועת בית"ר, משרדי ההנהגה העולמית של התנועה ("בית מרידור") ומגרש כדורסל ששימש בשנות ה-70 של המאה ה-20 כמגרשה של קבוצת הכדורסל בית"ר ירושלים. בשנת 2006 נפתח בשולי העמק מרכז עפרון למחול, משכנה החדש של להקת "הורה ירושלים".[5].

ממצאים ארכאולוגיים בעמק

  • בצפון העמק שוקם בית בד מהתקופה הביזנטית.
  • בצידו המערבי של העמק נמצא מתחם ובו שרידי מבנים, מערות ושרידי פסיפס. השטח לא נחפר ומניחים שהשרידים שייכים למתחם חקלאי מהתקופה הביזנטית.

פסלים בעמק

  • ממערב למנזר המצלבה, על ראש תל המוקף בחלקו בטרסה נמצא הפסל המכונה "מצלבת", המתאר בסגנון ארכאי פנים של דמות נשית. זהותו של יוצר הפסל לא ידועה. לצד הפסל מופיעה חתימת סתת בצורת משולש בעל שתי קרניים.
Maztlevat closeup
תקריב הפסל "מצלבת"

הצמחייה בעמק

הצמחייה בעמק המצלבה אופיינית לאזור אקלים ים תיכוני: בעיקר עצי זית, אלון מצוי, אלון התבור, חרוב, שקד מצוי, אלה ארצישראלית ואלת מסטיק וכן עצי ברוש מצוי ואורן כמו כן יש בעמק לפחות פרט אחד של מיש דרומי. כן נפוצים בעמק שיחי ער אציל, רוזמרין רפואי ושיטה מכחילה. ניתן למצוא בעמק ריכוזים של דודא רפואי ולשון הפר ובחורף פורחים בו פרחי כלנית ורקפת רבים.

החי בעמק

מאז הקמת התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע בצידו הצפוני של העמק, סמוך למשכן הכנסת, הפכו צמרות העצים למשכן הומה למגוון רחב של עופות וציפורים.

כמו כן נפוצים באזור מספר תנים זהובים, ארנבים המפוזרים בכמה מאורות מכרסמים כחולד ארצישראלי, דורבנים קיפודים.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ צבי לביא, היכן נמצא עמק רחביה?, מעריב, 23 באוגוסט 1966
  2. ^ היום ייפתח הכביש רחביה - בית הכרם, חרות, 20 ביולי 1950
  3. ^ כביש רחביה - קרית משה, הצופה, 27 ביולי 1950
  4. ^ אושרה הפיכת עמק המצלבה ועמק ציון לפארק ציבורי, זמנים, 1 באפריל 1955
  5. ^ משכנה החדש של להקת "הורה ירושלים", באתר הארץ, 4 בספטמבר 2006
גבעת רם

גבעת רם הוא אזור בירושלים בו שוכנים כמה ממבני הציבור המרכזיים והחשובים של מדינת ישראל. גבעת רם ממוקמת מעל לעמק המצלבה ובסמוך לשכונות ניות ונווה שאנן.

בין המבנים המצויים בגבעת רם:

הכנסת, קריית הממשלה, קריית הלאום, מבנה משרד החוץ, בית המשפט העליון ובנק ישראל.

קמפוס גבעת רם הקרוי על שם אדמונד י' ספרא של האוניברסיטה העברית הכולל גם את הספרייה הלאומית, האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ומכללת אורט. בסמוך לאוניברסיטה: ג'וינט ישראל, התיכון שליד האוניברסיטה ואצטדיון גבעת רם.

מוזיאון ישראל, מוזיאון ארצות המקרא ירושלים ומוזיאון המדע בירושלים.בגבעת רם מצויים גם הפארקים הציבוריים הגדולים בירושלים: גן סאקר וגן הוורדים.

גן סאקר

גן סאקר הוא הפארק העירוני הגדול בירושלים, נקרא על שם הארי סאקר, עסקן אנגלי-ציוני וחבר ההנהלה הציונית.

זהרה לביטוב

זהרה לביָטוב (20 באוקטובר 1927 - 3 באוגוסט 1948) הייתה לוחמת פלמ"ח וטייסת בחיל האוויר הישראלי. התפרסמה לאחר מותה עם פרסום יומניה האישיים, המכילים את רשמי ילדותה ונעוריה וכן את חליפת המכתבים בינה ובין ארוסה שמואל קופמן, שנהרג לפניה וכן בעקבות ספרה של דבורה עומר "לאהוב עד מוות" המספר את סיפור חייה.

מנזר המצלבה

מנזר המצלבה (בגאורגית ჯვრის მონასტერი - ג'בְרִיס מונאסטֶרִי jvris monast'eri) הוא מנזר מבוצר השוכן בעמק המצלבה בירושלים, בין השכונות גבעת רם, רסקו ורחביה, בגובה 750 מטר מעל פני הים. מבנה המנזר הנראה כיום, נבנה במאה ה-11 על בסיס מבנה מהתקופה הביזנטית שנבנה במאה השישית. המנזר והכנסייה הם מהמבנים הבודדים ששרדו בירושלים בשלמותם מימי הביניים.

שמם של המנזר והכנסייה קשור למסורת הנוצרית שלפיה במקום גדל העץ שממנו הכינו הרומאים את הצלב עליו נצלב ישו. בערבית נקרא המנזר "אל-מצלבה" או "דיר א-צליב" - מנזר הצלב. המנזר נמצא כיום בבעלות הכנסייה היוונית אורתודוקסית, ומתגוררים בו ארבעה נזירים בלבד - שני גברים ושתי נשים.

מנחת (תעופה)

מנחת הוא שטח שהוכשר לנחיתה ולהמראה של כלי טיס והוכרז ככזה על ידי הרשויות המוסמכות. השירות שנותן מנחת המטוסים הוא בסיסי ביותר, ובדרך כלל נכלל בו מסלול אחד בלבד, לעיתים סלול ולעיתים עשוי כורכר בלבד. בדרך כלל אין במנחת מגדל פיקוח, והעזר העיקרי בו למען הטייס הוא שרוול רוח.

מנחת מסוקים הוא משטח ישר המיועד לנחיתה והמראה של מסוקים. שטחו של מנחת תקני כזה בישראל, הוא 37 מטר על 37 מטר. לעיתים מוכשר מנחת כזה, עשוי אספלט, בטון או כורכר, על־פני האדמה, ולעיתים הוא נבנה בראשו של בניין, לרוב בית חולים או גורד שחקים. השטח הקטן הנדרש למנחת מסוקים מאפשר להקצות שטח כזה גם על־גבי ספינה קטנה יחסית, כדוגמת ספינת הטילים סער 5.

מנחת דלתון

מנחת דלתון הוא מנחת השוכן ברמת דלתון, סמוך לפארק תעשיות רמת דלתון. במקום מסלול טיסה עשוי אספלט, ואין בו שירותי תעופה משום סוג.

המנחת הוקם בשנת 2002, כדי שישרת את תושבי מרום הגליל וייזמים בפארק התעשייה. המנחת לא זכה להצלחה והוסב בשנת 2016 לשמש מסלול לספורט מוטורי.

בשנת 2014, התרסק מטוס טקסאן במנחת בעת שהמריא.

בשנת 2018, אישר משרד התחבורה את השימוש במנחת לצורך ניסויים במכוניות אוטונומיות.

מנחת הבונים

מנחת הבונים הוא מנחת תעופה השוכן במישור חוף הכרמל, כקילומטר מצפון למושב הבונים וכ-700 מטרים ממזרח לחוף הים התיכון. המנחת שוכן כ-50 מטרים ממזרח למסילת החוף של רכבת ישראל, אליה הוא מקביל. במנחת מסלול טיסה בודד באורך של 800 מטרים, והוא מורשה לטיסה לפי כללי ראייה מבוקרת בכל ימות השבוע ובשעות האור בלבד. מנחת הבונים מופעל בידי חברת אייר פרדייב, והוא משמש בעיקר לצניחה ספורטיבית.

ב-24 באפריל 1999 התרסק מטוס שהוביל צנחנים לצניחה מספר שניות לאחר שהמריא מהמנחת. בתאונה ניספו ארבעה מיושבי המטוס וששה נוספים נפצעו.

מנחת יטבתה

מנחת יטבתה הוא מנחת תעופה לא פעיל השוכן בערבה, כקילומטר צפונית-מזרחית לקיבוץ יטבתה וכ-40 ק"מ צפונית לעיר אילת. במנחת מסלול טיסה בודד באורך של 1,020 מטרים, והוא מורשה לטיסה לפי כללי ראייה מבוקרת בכל ימות השבוע ובכל שעות היממה. המנחת מופעל בידי מועצה אזורית חבל אילות, והוא משמש בעיקר לטיסות חקלאיות. במקום רחבת חניה לארבעה מטוסים קלים.

נכון לשנת 2018, המנחת לא פעיל ומשמש כחנייה זמנית למכוניות חדשות שמובלות אליו מנמל אילת.

מנחת מישר

מנחת מישר הוא מנחת השוכן במישר שבהר הנגב, סמוך ממערב לכביש 40, וכ-25 ק"מ דרומית-מזרחית למצפה רמון. במקום מסלול טיסה עשוי עפר דק, ואין בו שירותי תעופה משום סוג. את המנחת מפעילה רפא"ל.

מנחת ספיר

מנחת ספיר (מכונה גם "מנחת עין יהב"), הוא מנחת הממוקם כשני קילומטר צפונית־מזרחית לספיר, וכחצי קילומטר מזרחה מכביש הערבה. נמצא בשטח השיפוט של מועצה אזורית הערבה התיכונה ומנוהל תחת רישיון הפעלה שהוענק ממשרד התחבורה לחברת איה תעופה.

המנחת נבנה בשנת 1970, טיסות סדירות החלו בשנת 1989, ובשנת 1991 החל השימוש בשדה במטוס בעל קיבולת של 9 נוסעים.

במנחת חונים בעיקר מטוסים קטנים מונעי מדחף וישנה בו לעיתים פעילות של טיסנים.

מנחת עמק המצלבה

מנחת עמק המצלבה (נקרא גם מנחת רחביה, או מרו"ם - מסלול רחביה-מצלבה) היה מסלול נחיתה שהוכן בחופזה בעמק המצלבה בירושלים, בגן סאקר של היום, בזמן מלחמת השחרור. זהו אחד משני שדות תעופה מאולתרים שהוכשרו בירושלים במהלך הקרבות (השני היה המסלול בגבעת שאול), ומטוסי טייסת א' קיימו שם שגרת טיסות מתל אביב לירושלים ובחזרה. המטוסים הביאו עמם דואר, תרופות, נשק ונוסעים, ביניהם גם דוד בן-גוריון ויצחק שדה.

מנחת ערד

מנחת ערד הוא מנחת מטוסים הנמצא 3 קילומטר מדרום-מערב לעיר ערד. בגובה 595 מטר (1,952 רגל) מעל פני הים.

במנחת מסלול טיסה יחיד (08/26) באורך של 1,400 מטר, המצופה באספלט.

מנחת ציקלון

מנחת ציקלון (מנחת סאיקלון) הוא מנחת השוכן במרכז פארק תעשיות בר-לב, סמוך וממערב לכרמיאל, ואין בו שירותי תעופה משום סוג.

מנחת תנובות

מנחת תנובות הוא מנחת תעופה השוכן בשרון, כ-500 מטרים ממזרח למושב תנובות כקילומטר מצפון לקלנסווה. במנחת מסלול טיסה בודד באורך של 700 מטרים, והוא מורשה לטיסה לפי כללי ראייה מבוקרת בכל ימות השבוע ובשעות האור בלבד. מנחת תנובות מופעל בידי חברת אומני-הורייזן תעופה ספורטיבית, הוא משמש בעיקר להדרכת טיס, ומותאם לפעילות כלי טיס קטנים בלבד.

משרד התחבורה בוחן את האפשרות שמנחת תנובות יחליף את שדה התעופה בהרצליה, כחלק מתוכנית לתשתית לאומית - תת"ל 74.

קריית וולפסון

קריית וולפסון היא שכונה של מגדלי מגורים וקוטג'ים מדורגים בירושלים, בשולי השכונות שערי חסד ורחביה. השכונה קרויה על שם איש העסקים והנדבן היהודי-בריטי יצחק וולפסון, שנמנה עם יזמיה. בתי השכונה משקיפים על עמק המצלבה, גן סאקר וגבעת רם. היא מוכרת כשכונת יוקרה לאוכלוסייה אמידה, ורבים מתושביה עולים מארצות הרווחה.

רחל שור

רחל שוֹר בן צוּר (ה' באייר תש"ה, 18 באפריל 1945 – ח' באב תשע"ד 4 באוגוסט 2014) הייתה שחקנית ומורה למשחק ומשוררת וסופרת ישראלית.

שדה התעופה קריית שמונה

שדה התעופה קריית שמונה הוא שדה תעופה אזרחי הממוקם כ-2 ק"מ מזרחית לעיר קריית שמונה. שדה התעופה מספק שירותים לחברות תעופה, מטוסי ריסוס וכוחות ביטחון בנוסף לפעילות טייסים אזרחיים. את השדה מפעילה חברת מטיילי קריית שמונה בע"מ.

שדה תימן

מנחת שדה תימן (מכונה גם מנחת באר שבע), ממוקם כ-10 קילומטר צפונית מערבית לבאר שבע, ומשמש לתעופה קלה, דאיה, כבית ספר לצניחה והפעלותיה, ולפעילות פרטית. בשדה חונים בעיקר מטוסים פרטיים מונעי מדחף, ומתקיימת בו פעילות דאונים בסופי שבוע ובחגי ישראל ואז"מים. השדה גם משמש בסיס לחברת "תלם" העוסקת בריסוס, צניחה חופשית במסגרת מועדון הצניחה "סקייכיף", ו"אחזקות 2000" - מכון בדק תעופתי של חברת עיט.

שדרות בן-צבי

שדרות בן-צבי הן ציר אורך מרכזי בירושלים, לאורך עמק המצלבה, הקרויות על שם נשיאה השני של מדינת ישראל, יצחק בן-צבי. אף שהן מכונות "שדרות", אין לאורכן שדרת עצים. השדרות מהוות את גבולן המערבי של השכונות נחלאות ורחביה. הן כוללות ארבעה נתיבי נסיעה, ובחלקן הדרומי, המצוי בשיפולי גבעה, הנתיבים המוליכים צפונה גבוהים מעט מהנתיבים המוליכים דרומה. במקביל להן שביל אופניים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.