עמנואל טוב

עמנואל טוב (נולד ב-1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית משנת 2006, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2012, חבר חוץ של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים משנת 2017, חתן פרס א.מ.ת לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לשנת 2009.

Emmanuel tov
עמנואל טוב
עמנואל טוב
Emanuel tov
ענף מדעי מדעי היהדות
תרומות עיקריות
חקר תולדות נוסח המקרא
חקר מגילות קומראן וסופרי קומראן
חקירה ממוחשבת של המקרא ומגילות מדבר יהודה

ביוגרפיה

עמנואל טוב נולד באמסטרדם שבהולנד בזמן הכיבוש הנאצי. בהיותו בן שנה מסרו אותו הוריו לטיפולה של משפחה נוצרית. הוריו נספו בשואה, וטוב גדל אצל דודיו באמסטרדם. הוא למד עברית ב"תלמוד תורה" ובד בבד למד בגימנסיה קלאסית, שם למד שפות קלאסיות ושפות אירופיות מודרניות. מגיל 14 היה פעיל בתנועת "איחוד הבונים" בהולנד וכעבור זמן היה מדריך בתנועה, בהיותו בן 18 נשלח להשתלמות במדינת ישראל; ב-1960 שב להולנד והיה שם מזכיר התנועה. ב-1961 עלה לישראל. למד לתואר ראשון במקרא וספרות יוונית ולתואר שני במקרא, שניהם באוניברסיטה העברית. במקביל ללימודיו עבד במפעל המקרא של האוניברסיטה העברית ושימש כמתרגל באוניברסיטה בחוג למקרא. בשנים 19671969 השתלם במחלקה ללימודי המזרח הקדום באוניברסיטת הרווארד. עשה את הדוקטורט בהדרכתם של הפרופסורים שמריהו טלמון מהאוניברסיטה העברית ופרנק מור קרוס מאוניברסיטת הרווארד, והגיש את עבודת הדוקטור ב-1973: נושא העבודה היה: "תרגום השבעים לספרי ירמיה וברוך". עם שובו לישראל עבד כאסיסטנט באוניברסיטה העברית ובמכון האוניברסיטאי של חיפה, שהיווה את הגרעין לאוניברסיטת חיפה. ב-1986 מונה לפרופסור מן המניין בשנת 1990 הופקד על הקתדרה על שם יהודה לייב מאגנס. שהה בשבתונים וכפרופסור אורח באוניברסיטאות אוקספורד, אופסלה בשוודיה, דושישה (קיוטו) שביפן, מק-קווארי וסידני שבאוסטרליה, סטלנבוש שבדרום אפריקה, האוניברסיטה החופשית באמסטרדם, אוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה, ואוניברסיטת האלה שבגרמניה. כמו כן שהה במכונים ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית שבירושלים, בוואסנאר (הולנד), באוקספורד, גוטינגן ובפילדלפיה.

טוב היה מהעורכים הראשיים של מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית, שהכין מהדורה ביקורתית של נוסח המקרא. הוא חבר מערכת בשני כתב עת, Dead Sea Discoveries ו-Journal of Jewish Studies, וישב בוועדה המדעית של הוצאת הספרים מאגנס. טוב הוא ממייסדי קרן המגילות (Dead Sea Scrolls Foundation) ובשנים 19912000 יושב-ראש הקרן; חבר המועצה האקדמית של מרכז אוריון לחקר מגילות מדבר יהודה של האוניברסיטה העברית; יועץ לסדרת המחקרים בהולנד Compendia Rerum Judaicarum ad Novum Testamentum; עמית בכיר של מרכז אוקספורד ללימודים עבריים מתקדמים וחבר כבוד בו.

בשנים 19902009 היה העורך הראשי של מפעל פרסום מגילות מדבר יהודה. במסגרת זאת הוא הוציא לאור 33 כרכי מהדורות מדעיות בסדרה שראתה אור באוקספורד בשם Discoveries in the Judaean Desert, וכן שתי קונקורדנציות.[1]

במסגרת נפרדת הוציא מהדורה אלקטרונית של כל המגילות הלא-מקראיות ומהדורה בת ששה כרכים לציבור הרחב.[2]

כמו כן הוא יצר מהדורות אלקטרוניות של המקרא העברי והיווני.[3]

עמנואל טוב נשוי לליקה לבית אה, ולהם שלושה ילדים וארבע נכדות.

פרסים ותוארי כבוד

מחקריו

תרגום השבעים

מחקריו של עמנואל טוב בתרגום השבעים התמקדו תחילה בהתפתחויות פנים-תרגומיות, ואט-אט עברו לעמוד על חשיבות תרגום זה לחקר המקרא: העיבודים הקדומים של תרגום השבעים, טכניקת התרגום, שחזור המקור העברי ("המצע העברי") של התרגום היווני, ערכו של תרגום השבעים לחקירה הטקסטואלית של המקרא, חשיבותם של ספרים מסוימים בתרגום השבעים לפירוש הספרים העבריים ולהבנת גלגוליהם הספרותיים, ולבסוף מקומו של המקור העברי של תרגום השבעים בהתפתחות נוסח המקרא.

מחקריו הראשונים של טוב בתרגום השבעים עסקו בעיבודים (רוויזיות) הקדומים של תרגום זה, שמטרתם הייתה לקרב את הנוסח היווני לטקסט העברי שהיה רווח בארץ ישראל במאה הראשונה לפנה"ס עד למאה השנייה לספירה. טוב השתית חקירה זו על עקרונות יציבים, בקבעו את אמות המידה להגדרת העיבודים ואפיונם. עיסוקו בטכניקת התרגום ובשחזור המצע העברי של תרגום השבעים הושפע מעבודתו המעשית במפעל המקרא של האוניברסיטה העברית. בחקירה זו שילב את עבודת השדה בניסוח כללים מופשטים להערכת הפרטים בתרגום השבעים בהפריה מתמדת. כללים אלה נוסחו בספרו על תרגום השבעים שצמח מתוך שיעוריו באוניברסיטה העברית – כל שנה על ספר אחר בתרגום השבעים.[4]

מכאן עבר מרכז הכובד של התעניינותו של טוב בתרגום השבעים למהות של חקירת תרגום זה לחוקר המקראי, דהיינו חשיבות התרגום לחקירה הטקסטואלית ואף לחקירה הספרותית. אף כי לא היה החוקר הראשון ששיקע מאמצים בתחום זה, הוא הצעיד אותו קדימה באופן משמעותי. בספרי מקרא אחדים תרגום השבעים משקף מצע עברי שיש לקחתו בחשבון במלאכת הפרשנות מעבר לפרטים הקטנים, הן כאשר מצע עברי זה קדם לתוכנו של נוסח המסורה (יהושע, שמואל א טז-יח, ירמיהו, יחזקאל, ועוד), והן כאשר הוא בבחינת פירוש על נוסח המסורה (מלכים א, אסתר, ודניאל). לדידו, בכל הספרים הללו, לאחר שניתוח טכניקת התרגום כמתואר לעיל העלה שתרגום השבעים הוא עד מהימן לנוסח העברי שעמד לפניו, על פרשן הספר העברי להתייחס לתרגום השבעים. מבין כל העדים הקדומים של נוסח המקרא, המידע החשוב ביותר על שלבי ההתפתחות הספרותית גלום בנוסח המסורה ותרגום השבעים, מעט מגילות קומראן והנוסח השומרוני של התורה. טוב סבור אפוא שהעיסוק במקורות הקדומים של נוסח המקרא, כמו תרגום השבעים, מפרה את מלאכת פרשנות המקרא ואף מסייע בידינו להבין את השלבים האחרונים של התפתחות ספרות המקרא, בספרי מקרא מסוימים. טוב השפיע על התפתחות החקירה העכשווית של המקרא בארץ ובעולם המיטיבה להכיר עתה בחשיבות העיון במקורות הקדומים.

התפתחות נוסח המקרא

טוב אינו מתאר את התפתחות נוסח המקרא מתוך תאוריות מופשטות, כמו חוקרים אחרים, אלא הוא יוצא מתוך הממצא בכתבי היד העבריים והתרגומים הקדומים. מעל לכל ברור שבימי בית שני התהלכו בעם נוסחים רבים של המקרא כפי שניכר מתוך הרב-גוניות הטקסטואלית של מגילות קומראן. כל מגילה הייתה שונה מרעותה, אבל בתוך רב-גוניות זאת אפשר להכיר קבוצות (משפחות) של מגילות. טוב הכניס גורם של יציבות בתוך החקירה על ידי חלוקה סטטיסטית של סוגי המגילות שנמצאו בקומראן. הוא גם חידש בהציגו את המגילות שנמצאו במקומות שונים כמשקפות מציאות חברתית-דתית שונה, מגילות מדבר יהודה (מלבד מגילות קומראן) משקפות את המציאות של חוגי החכמים (אחר כך: חוגי חז"ל) המתמקדים בנוסח המסורה, בעוד מגילות קומראן מסוימות משקפות מציאות אחרת, של חופש וחוסר-קביעות.[5]

קבוצת הטקסטים המכונות - "התורה המשוכתבת" משמשת חוליה חשובה בטיעון זה. עשר שנים אחרי שפרסם חיבור זה, [6] הכיר טוב בכך שהוא אינו כולל חיבור לא-מקראי שיש בו תורה משוכתבת, כי אם קבוצת טקסטים בעלי נוסח מקראי הכוללים רכיבים פרשניים רבים. גם טקסט זה משקף אפוא שלב משלבי התפתחות המקרא.[7]

עיסוקו של טוב בתרגום השבעים ובחיבור "המקרא המשוכתב" הוביל אותו לחשיבה מחודשת על השלבים האחרונים של התפתחות ספרי המקרא ושאלת הנוסח הקדמון של ספרים אלה. לדעתו, השלבים הקדומים של ספרי המקרא המשתקפים בתרגום השבעים של שמואל א, ירמיהו ויחזקאל מראים שהניסוחים של ספרי המקרא התפתחו שלב אחר שלב. מציאות משוערת זאת מקשה עלינו לקבוע מה היה הנוסח המקורי של ספרי המקרא. לדעת טוב, לא היה נוסח מקורי אחד, כי אם שורה של "נוסחים קדמונים". ראייה זאת פותחה במחקריו אחרי הופעת המהדורה השנייה של ספר המבוא לביקורת הנוסח בגירסתו האנגלית (2001) ויותר מזה במהדורה האנגלית השלישית (2012) ובמהדורה העברית השנייה (2013).

התפתחות נוסח התורה

במחקרים שבוצעו בעיקר החל ב-2010 עמנואל טוב התמקד בהתפתחות נוסח התורה. [8] לדעתו נוסח התורה התפתח באופן שונה מזה של יתר ספרי המקרא, כנראה בשל הפופולריות שלו. נוסח המסורה משמר את הנוסח המקורי המשוער יותר טוב מאשר יתר הנוסחים, המכילים כולם רכיבים משניים שונים, במיוחד המסורת שהייתה פעם משותפת לתורה השומרונית ולתרגום השבעים. כמו כן, מספרם של ענפי הנוסח בתורה גדול יותר מאשר ביתר ספרי המקרא.

מגילות קומראן וסופרי קומראן

טוב עסק בהיבטים שונים של מגילות קומראן, אך מחקריו המרכזיים עוסקים בסופרי קומראן. בשנת 2004 פרסם מחקר מפורט על מנהגי הסופרים המשתקפים במגילות קומראן, אשר מסייע להבין טוב יותר את מגילות קומראן.[9] מחקר זה מתאר את ההיבטים הטכניים של כל מגילות מדבר יהודה, כגון מידות הטורים והיריעות, התחלות המגילות וסופיהן, שיטות של תיקוני השגיאות, שיטות הכתיב, ומיון המגילות לפי פרמטרים אלה.

מרכיב חשוב בתיאור זה נמצא בתאוריה של טוב על סופרי קומראן. מאז שנת 1986 סובר טוב כי יש לחלק את מגילות קומראן לשתי קבוצות המובחנות על ידי בחנים חיצוניים. קבוצה א' מתאפיינת בכתיב מיוחד (צורות כגון כיא), בצורות לשון מיוחדות (כגון מלכיהמה, מאודה) ובמנהגי סופרים מיוחדים (כתיבת שם יהוה בכתב העברי העתיק יהוה, מחיקת מילים על ידי קווים ונקודות מבטלות מעל האותיות ותחתיהן, נקודות בשוליים כהנחיות לשרטוט השורות). הרוב המכריע של המגילות הכיתתיות הקומראניות שייכות לקבוצה זאת, ומכאן סבר טוב שמגילות אלה הועתקו על ידי סופרים כיתתיים, אולי בקומראן. סופרים אלה העתיקו מגילות מקראיות ולא-מקראיות, והן מהוות שליש של מגילות קומראן, בעוד המגילות האחרות (קבוצה 2) הובאו לקומראן מבחוץ, ממקום אחד או ממקומות שונים.

החקירה הממוחשבת של המקרא ומגילות מדבר יהודה

טוב סבור כי החקירה של היבטים שונים של המקרא והמגילות חייב להיעזר בתוכנות מחשב, ועל כן יש לפתח מאגרי נתונים ותוכנות מחשב. הוא פיקח על צוות חוקרים שקבע את הנוסח האלקטרוני של כתב יד לנינגרד של המקרא בשנות השמונים. [10] באותה עת הוא גם הקים מפעל מחקר יחד עם פרופסור רוברט קראפט מפילדלפיה בשם "כלים ממוחשבים לשם חקירת תרגום השבעים" (Computer-Assisted Tools for Septuagint Study). מפעל זה, הממוקם בירושלים ובפילדלפיה, יצר מאגר נתונים משווה של כל מלות נוסח המסורה ותרגום השבעים המאפשר חיפושים משווים של מילים ומבנים בשתי השפות. מאגר הנתונים יצא לאוויר העולם בעזרת תוכנת Accordance המאפשרת חיפושים וסוגי סטטיסטיקה מתקדמים והוא קיים גם בתוכנות Logos ו-Bible Works. בעזרת תוכנה זאת נכתבו מחקרים שונים הן משל טוב והן משל חוקרים נוספים (ראו ביבליוגרפיה באתר הבית של טוב). מאגר נתונים אחר המקדם את המחקר בצורה משמעותית אף הוא מכיל את כל מגילות קומראן הלא-מקראיות, תרגומיהן לאנגלית, וכל הצילומים. מאגר נתונים זה משמש את החוקרים והוא מהווה בסיס למחקרים שונים. [11]

ספרי יובל לכבודו

  • Emanuel, Studies in Hebrew Bible, Septuagint, and Dead Sea Scrolls in Honor of Emanuel Tov (ed. S. M. Paul, R. A. Kraft, L. H. Schiffman, and W. W. Fields; VTSup 94; Leiden/ Boston: Brill, 2003)
  • From Qumran to Aleppo: A Discussion with Emanuel Tov about the Textual History of Jewish Scriptures in Honor of his 65th Birthday (ed. A. Lange et al.; FRLANT 230; Göttingen: Vandenhoeck & Ruprecht, 2009)

רשימה מעודכנת של פרסומיו עד לשנת 2002 פורסמה בתוך

  • Emanuel, Studies in Hebrew Bible, xix-xxxvi.

ספרים שכתב

1. The Book of Baruch Also Called I Baruch (Greek and Hebrew) (Texts and Translations 8, Pseudepigrapha Series 6; Missoula, Mont.: Scholars Press, 1975).

2. The Septuagint Translation of Jeremiah and Baruch: A Discussion of an Early Revision of Jeremiah 29–52 and Baruch 1:1–3:8 (HSM 8; Missoula, Mont.: Scholars Press, 1976).

3. The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research (Jerusalem Biblical Studies 3; Jerusalem: Simor, 1981).

3*. The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research (Second Edition, Revised and Enlarged; Jerusalem Biblical Studies 8; Jerusalem: Simor, 1997).

3**. The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research (Third Edition, Completely Revised and Enlarged; Winona Lake, IN: Eisenbrauns, 2015).

4. With J. R. Abercrombie, W. Adler, and R. A. Kraft: Computer Assisted Tools for Septuagint Studies (CATSS), Volume 1, Ruth (SCS 20; Atlanta, Georgia: Scholars Press,1986).

5. A Computerized Data Base for Septuagint Studies: The Parallel Aligned Text of the Greek and Hebrew Bible (CATSS Volume 2; JNSLSup 1; 1986).

6. With D. Barthélemy, D. W. Gooding, and J. Lust: The Story of David and Goliath,Textual and Literary Criticism, Papers of a Joint Venture (OBO 73; Fribourg/Göttingen: Éditions universitaires/Vandenhoeck & Ruprecht, 1986

7. ביקורת נוסח המקרא – פרקי מבוא (ירושלים: מוסד ביאליק: תש"ן)

7*. ביקורת נוסח המקרא – פרקי מבוא (מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת ; ירושלים תשע"ד);

7a. Textual Criticism of the Hebrew Bible (Minneapolis and Assen/Maastricht: Fortress Press and Van Gorcum, 1992

7a*. Textual Criticism of the Hebrew Bible (2d rev. ed.; Minneapolis and Assen: Fortress Press/Royal Van Gorcum, 2001).

7a**. Textual Criticism of the Hebrew Bible (3rd ed., revised and expanded; Minneapolis: Fortress Press, 2012).

7b. Der Text der Hebräischen Bibel: Handbuch der Textkritik (trans. H.-J. Fabry; Stuttgart/Berlin/Cologne: Kohlhammer, 1997).

7c. Tekstologiya Vetchoga Zaveta (trans. K. Burmistrov and G. Jastrebov; Moscow: Biblisko-Bagaslovski Institut Sv. Apostola Andrjeya [St. Andrews Theological Seminary], 2001).

8. With the collaboration of R. A. Kraft: The Greek Minor Prophets Scroll from Nahal Hever (8HevXIIgr) (The Seiyal Collection I) (DJD VIII; Oxford: Clarendon, 1990).

8*.The Greek Minor Prophets Scroll from Nahal Hever (8HevXIIgr) (The Seiyal Collection I) (DJD VIII; Oxford: Clarendon, “Reprinted with corrections 1995“).

9. With the collaboration of S. J. Pfann: The Dead Sea Scrolls on Microfiche: A Comprehensive Facsimile Edition of the Texts from the Judean Desert, with a Companion Volume (Leiden: E. J. Brill/IDC, 1993).

9*. Companion Volume to The Dead Sea Scrolls Microfiche Edition (2d rev. ed.; Leiden: E. J. Brill/IDC, 1995).

10 . עם שמריהו טלמון וחיים רבין, תורה נביאים כתובים מהדורת האוניברסיטה העברית בירושלים, ספר ירמיהו (ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ז)

11. The Greek and Hebrew Bible—Collected Essays on the Septuagint (VTSup 72; Leiden/Boston/Cologne: E. J. Brill, 1999).

12a. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 1, Texts Concerned with Religious Law) (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2004)

12b. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 2, Exegetical Texts (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2004).

12c. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 3, Parabiblical Texts (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2005).

12d. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 4, Calendrical and Sapiential Texts (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2005).

12e. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 5, Poetic and Liturgical Texts (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2005).

12f. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 6, Additional Genres and Unclassified Texts (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2005)

12*. With D.W. Parry, and in association with G.I. Clements: The Dead Sea Scrolls Reader, Volumes 1–2 (2nd edition, revised and expanded; Leiden: Brill, 2014).

13. Scribal Habits and Approaches Reflected in the Texts Found in the Judean Desert (STDJ 54; Leiden/Boston: E. J. Brill, 2004)

14. Hebrew Bible, Greek Bible, and Qumran—Collected Essays (TSAJ 121; Tübingen: Mohr Siebeck, 2008).

15. Revised Lists of the Texts from the Judaean Desert (Leiden/Boston: Brill, 2010).

16. Textual Criticism of the Hebrew Bible, Qumran, Septuagint: Collected Writings, Volume 3 (VTSup 167; Leiden: Brill, 2015).

פרסומים אלקטרוניים

  1. The Dead Sea Scrolls Database (Non-Biblical Texts) (The Dead Sea Scrolls Electronic Reference Library, vol. 2; Prepared by the Foundation for Ancient Research and Mormon Studies [FARMS]) (Leiden: E. J. Brill, 1999).
  2. With A. Groves, the Hebrew text in תנך, JPS Hebrew–English Tanakh: The Traditional Hebrew Text and the New JPS Translation (2d. ed.; Philadelphia: The Jewish Publication Society, 1999).
  3. The Parallel Aligned Text of the Greek and Hebrew Bible, Accordance computer program, version 5.5, Gramcord 2002
    3a. The Parallel Aligned Text of the Greek and Hebrew Bible (division of the CATSS database, directed by R. A. Kraft and E. Tov), module in the Logos computer program, 2004 (with updates, 2005 – ).
    3b. With F. H. Polak: The Parallel Aligned Text of the Greek and Hebrew Bible (division of the CATSS database, directed by R. A. Kraft and E. Tov), module in the Bible Works computer program, version 7, 2005 (with updates, 2006 –).
  4. “Electronic Resources Relevant to the Textual Criticism of Hebrew Scripture,“ TC: A Journal of Biblical Textual Criticism 8 (2003)
  5. The Dead Sea Scrolls Electronic Library, Brigham Young University, Revised Edition 2006, part of the Dead Sea Scrolls Electronic Reference Library of E. J. Brill Publishers (Leiden: E. J. Brill, 2006)
  6. “Electronic Tools for the Textual Criticism of the Hebrew Bible – 2013 [Introduction and List],” in http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2013/10/i.html
  7. “Electronic Bible Editions on the Internet (2014),” in: http://mikrarevivim.blogspot.co.il

עריכת ספרים

  • The Hebrew and Greek Texts of Samuel, 1980 Proceedings IOSCS, Vienna (Jerusalem: Academon, 1980).
  • A Classified Bibliography of Lexical and Grammatical Studies on the Language of the Septuagint and Its Revisions (3rd ed.; Jerusalem: Academon, 1982).
  • With C. Rabin: Textus, Studies of the Hebrew University Bible Project, vol. 11 (Jerusalem: Magnes Press, 1984).
  • Textus, Studies of the Hebrew University Bible Project, vol. 12 (Jerusalem: Magnes Press, 1985).
  • Textus, Studies of the Hebrew University Bible Project, vol. 13 (Jerusalem: Magnes Press, 1986).
  • With M. Klopfenstein, U. Luz, and S. Talmon: Mitte der Schrift? Ein jüdisch-christliches Gespräch. Texte der Berner Symposions 1985 (Judaica et Christiana 11; Bern: Peter Lang,1987).
  • Textus, Studies of the Hebrew University Bible Project, vol. 14 (Jerusalem: Magnes Press, 1988).
  • Textus, Studies of the Hebrew University Bible Project, vol. 15 (Jerusalem: Magnes Press, 1990).
  • With M. Fishbane and W. Fields: "Sha’arei Talmon": Studies in the Bible, Qumran, and the Ancient Near East Presented to Shemaryahu Talmon (Winona Lake, IN: Eisenbrauns,1992).
  • Max L. Margolis, The Book of Joshua in Greek, Part V: Joshua 19:39–24:33 (Monograph Series, Annenberg Research Institute; Philadelphia 1992).
  • J. Jarick with the collaboration of G. Marquis, A Comprehensive Bilingual Concordance of the Hebrew and Greek Texts of the Book of Ecclesiastes (CATSS: Basic Tools Volume 3; SCS 36; Atlanta, GA: Scholars Press, 1993).
  • Area editor (Dead Sea Scrolls) in The Oxford Dictionary of the Jewish Religion (ed. R. J. Z. Werblowsky and G. Wigoder; New York/Oxford: Oxford University Press, 1997).
  • Area editor in Encyclopedia of the Dead Sea Scrolls, vols. 1–2 (ed. L. H. Schiffman and J. C. VanderKam; Oxford/New York: Oxford University Press, 2000).
  • With L. H. Schiffman and J. VanderKam: The Dead Sea Scrolls: Fifty Years After Their Discovery—Proceedings of the Jerusalem Congress, July 20–25, 1997 (Jerusalem: IsraelExploration Society/The Shrine of the Book, Israel Museum, 2000).
  • F. H. Polak and G. Marquis, A Classified Index of the Minuses of the Septuagint, Part I: Introduction; Part II: The Pentateuch (CATSS Basic Tools 4, 5; Stellenbosch: Print24.com, 2002).
  • With E. D. Herbert: The Bible as Book—The Hebrew Bible and the Judaean Desert Discoveries (London: British Library & Oak Knoll Press in association with The Scriptorium: Center for Christian Antiquities, 2002).
  • With P. W. Flint and J. VanderKam: Studies in the Hebrew Bible, Qumran and the Septuagint Presented to Eugene Ulrich (VTSup 101; Leiden: E. J. Brill, 2006).
  • With C. A. Evans: Exploring the Origins of the Bible—Canon Formation in Historical, Literary, and Theological Perspective (Grand Rapids, MI: Baker Academic, 2008)
  • With Armin Lange, Matthias Weigold, and Bennie H. Reynolds III, The Dead Sea Scrolls in Context: Integrating the Dead Sea Scrolls in the Study of Ancient Texts, Languages, and Cultures, Vols. I–II, VTSup 140/I–II (Leiden: Brill, 2011)
  • With Armin Lange, Textual History of the Bible, The Hebrew Bible, Vol. 1A, Overview Articles (Leiden: Brill, 2016).
  • With Armin Lange, Textual History of the Bible, The Hebrew Bible, Vol. 1B, Pentateuch, Former and Latter Prophets (Leiden: Brill, 2017).
  • With Armin Lange, Textual History of the Bible, The Hebrew Bible, Vol. 1C, Pentateuch, Former and Latter Prophets (Leiden: Brill, 2017).
  • With Kipp Davis and Robert Duke, Dead Sea Scrolls in the Museum Collection, Publications of Museum of the Bible 1, ed. Michael W. Holmes; Semitic Texts Series, ed. Emanuel Tov; managing ed. Jerry A. Pattengale (Leiden: Brill, 2016).
  • Textus, A Journal on Textual Criticism of the Hebrew Bible, Vol. 27 (Leiden: Brill, 2018).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רשימה שלמה נמצאת בכרך המבוא לסדרה (כרך 39): E. Tov (ed.), The Texts from the Judaean Desert: Indices and an Introduction to the Discoveries in the Judaean Desert Series (DJD XXXIX; Oxford: Clarendon, 2002.
  2. ^ The Dead Sea Scrolls Reader, Parts 1-6 (Leiden/ Boston: E. J. Brill, 2004-2005.
  3. ^ ראו הביבליוגרפיה של טוב באתר האינטרנט, מהדורות אלקטרוניות
  4. ^ The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research (Second Edition, Revised and Enlarged; Jerusalem Biblical Studies 8; Jerusalem: Simor, 1997.
  5. ^ ראו מאמרו בשנתון יד (2004), 119–139.
  6. ^ Together with S. A. White: “4QReworked Pentateuchb–e and 4QTemple?“, in H. Attridge et al., in consultation with J. VanderKam, Qumran Cave 4.VIII, Parabiblical Texts, Part 1 (DJD XIII; Oxford: Clarendon, 1994), 187–351, 459–63 and plates XIII–XXXXVI
  7. ^ ראו מאמרו בשנתון יח (2008), 133–148.
  8. ^ ראו ערכים 210, 224, 244, 260, 261, 264, 283, 290 בביבליוגרפיה.
  9. ^ Scribal Practices and Approaches Reflected in the Texts Found in the Judean Desert (STDJ 54; Leiden/Boston: E. J. Brill, 2004).
  10. ^ נוסח זה פורסם בין היתר בתוך, JPS Hebrew–English Tanakh: The Traditional Hebrew Text and the New JPS Translation (2d. ed.; Philadelphia: The Jewish Publication Society, 1999).
  11. ^ The Dead Sea Scrolls Electronic Library, Brigham Young University, Revised Edition 2006, part of the Dead Sea Scrolls Electronic Reference Library of E. J. Brill Publishers
אסתר אשל

אסתר אשל (נולדה ב-11 בפברואר 1958) היא פרופסור לחקר המקרא וחקר כתובות מתקופת בית המקדש הראשון וספרות מימי בית המקדש השני, חברת סגל אוניברסיטת בר-אילן.

ביקורת נוסח המקרא

ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מביקורת המקרא הספרותית - הביקורת הגבוהה) היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

ספרות המקרא על שלושת חלקיה (תורה, נביאים וכתובים) היא יחידה בעולם בכל הנוגע לתולדות הנוסח שלה ולאופני מסירתו. נוסח המקרא, בשונה מנוסחיה של כל יצירה ספרותית אחרת - מוקדמת או מאוחרת, נמסר במקורות רבים, בשפות שונות ומשתקף לפנינו בעדי נוסח רבים - פפירוסים, מגילות קלף, קטעי גניזה מקהיר, כתבי יד מימי הביניים ומהדורות דפוס מודרניות.

ביקורת נוסח המקרא שואפת להציג את כל חילופי הגרסאות העולים מן הממצאים, להעריכם, ועל ידי כך לשחזר מרכיבים מתוך צורתו המקורית של נוסח המקרא, אם היה כזה - שאלה השנויה במחלוקת בין החוקרים. בנוסף שואפת ביקורת הנוסח לברר את אופן היווצרות הנוסחים השונים ואת התנאים החיצוניים של העתקת ספרי המקרא. לעבודתה נזקקת ביקורת הנוסח לתחומים מדעיים אחרים ובראשם פילולוגיה, פלאוגרפיה וארכאולוגיה.

בית מקרא

בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה. הוא רואה אור על ידי "החברה לחקר המקרא בישראל" בהוצאת מוסד ביאליק בירושלים. החל לצאת לאור בשנת תשט"ז-1957. העורך מאז 2007 הוא פרופ' יאיר הופמן (אוניברסיטת תל אביב) וחברי המערכת הם פרופ' שמואל אחיטוב (אוניברסיטת בן-גוריון), פרופ' גרשון ברין (אוניברסיטת תל אביב), ד"ר דוד גלעד (אוניברסיטת בן-גוריון), פרופ' משה גרסיאל (אוניברסיטת בר-אילן), פרופ' שמואל ורגון (אוניברסיטת בר-אילן), ד"ר לאה מזור (האוניברסיטה העברית) ופרופ' נילי שופק (אוניברסיטת חיפה).

בראיון ב-2011 אמר עורך כתב העת, פרופ' יאיר הופמן:

לעיתים מוציא "בית מקרא" חוברת המוקדשת כולה לנושא אחד. בשנת תש"ע הופיעה החוברת 'סיפור יוסף במקרא ובראי הדורות' בעריכת לאה מזור ובשנת תשס"ד החוברות 'ראשית ישראל במקרא ובמחקר' בעריכת נילי שופק ו'דמות האישה במקרא ובמדרש' בעריכת אמירה מאיר.

משתתפים בו בין השאר החוקרים: אוריאל רפפורט, שולמית אליצור, אלכסנדר רופא, יאיר הופמן, עמנואל טוב, לאה מזור, אורלי קרן, גלעד ששון, טובה פורטי, נתן וסרמן, חיה בן-איון, יורם כהן, טליה סוצקובר, ארנון עצמון, נורית רייך, יונתן גרוסמן, אדווה הכהן ורימון כשר.

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים הוא הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה, המכונים גם חומשים. כשאר ספרי התורה הוא נקרא על שם שתי מילותיו הפותחות, "אלה הדברים". שמו הקדום (מתקופת חז"ל) היה משנה תורה, על פי הכתוב "וכתב לו את משנה התורה הזאת". אחד ההסברים לכינוי משנה תורה הוא, משום שספר דברים הוא מעין סיכום של הנאמר בארבעת הספרים הקודמים. מסורת דומה משתקפת בביבליה הנוצרית, בה מכונה הספר Δευτερονόμιον בתרגום השבעים היווני או Deuteronomium בתרגום הוולגטה הלטיני, כלומר "חוק שני", או תרגום ישיר של הביטוי "משנה תורה" כפי שהובן על ידי המתרגמים ליוונית.

ה'תשס"ט

ה'תשס"ט (5769) או בקיצור תשס"ט

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-30 בספטמבר 2008

, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 18 בספטמבר 2009

.המולד של תשרי חל ביום שלישי, 7 שעות ו-1057 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג גכה, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים.זו שנה ראשונה לשמיטה, ושנת 12 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 1 במחזור השמש ה-207, ולכן מברכים בה את ברכת החמה.שנת ה'תשס"ט היא שנת 1,940 לחורבן הבית, ושנת 2,320 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשס"ט 61 שנות עצמאות.

האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים

האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (באנגלית: American Academy of Arts and Sciences) היא ארגון המוקדש לידענות ולקידום הלמידה בארצות הברית. זהו ארגון לאומי כלל-אמריקאי המאגד את אנשי המדע הבכירים בארצות הברית ובעולם, מארגן כנסים ותומך במחקרים.

ג'יימס בודוין (James Bowdoin), ג'ון אדמס וג'ון הנקוק ייסדו את האקדמיה בבוסטון במהלך המהפכה האמריקאית. מטרתם, כפי שהוצהרה בכתב האמנה הייתה "לטפח כל אמנות ומדע שייתכן שיובילו לקידום תחומי העניין, הכבוד, המעמד, והאושר של בני אדם חופשיים, עצמאיים ומוסריים." רוברט פיין הרכיב את האקדמיה לראשונה מ-58 מנהיגי קהילה מקומיים. אנשים בולטים אחרים הצטרפו במהרה בכללם בנג'מין פרנקלין (שהחברה הפילוסופית האמריקאית שלו בפילדלפיה דירבנה את מנהיגי בוסטון ליצור חברה בעלת נטייה פוליטית יותר), ג'ורג' וושינגטון, תומאס ג'פרסון ואלכסנדר המילטון. ברשימת חברי הארגון למעלה מ-170 חתני פרס נובל. חברות בארגון או חברות כבוד של אזרח זר בארגון נחשבת ליוקרתית ביותר. בשנים האחרונות, רוב מקבלי פרס נובל נבחרו לחברים בטרם זכייתם בנובל כפי שקריאה קפדנית ברשימת זוכי פרס נובל ורשימת החברים הנוכחיים באקדמיה תגלה.

מטה האקדמיה הנוכחי ממוקם בקיימברידג', מסצ'וסטס. היא תומכת בוועידות, פרויקטי מחקר, ומפרסמת כתב עת מדי רבעון בשם "Dædalus". האקדמיה הנוכחית מונה כ-4,000 חברים בעלי נתינות של ארצות הברית וכ-600 חברים בעלי אזרחות זרה. במהלך השנה האקדמית, חברים מוזמנים לדיונים קבועים ולפגישות בקיימברידג' ובמטות האזוריים של הארגון באוניברסיטת שיקגו ובאוניברסיטת קליפורניה באירוויין.

יצחק אריה זליגמן

הרב פרופ' יצחק אריה זליגמן (10 בינואר 1907 - 13 במאי 1982) היה חוקר מקרא ישראלי-הולנדי. עמד בראש החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים ונחשב כמי שנטל חלק מרכזי בעיצוב חוג זה, שבאמצעותו השפיע רבות על חקר המקרא בישראל.

מגילות ים המלח

מגילות ים המלח, מכונות גם מגילות מדבר יהודה, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן, מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור בין השנים 1947–1956. גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים הארכאולוגיים החשובים בארץ ישראל. למגילות חשיבות היסטורית ודתית רבה, מאחר שתקופת כתיבתן של המוקדמות מביניהן משוערת למאה השנייה והראשונה לפני הספירה. כלומר אלו כתבי היד העבריים הקדומים ביותר הכוללים עד נוסח למקרא בעברית שנמצאו, למעט קטע בודד של ברכת כהנים מכסף המתוארך למאה ה-6 לפני הספירה. רוב המגילות עשויות קלף ומקצתן עשויות פפירוס. על אף שחלקים מן הכתוב במגילות ניזוקו ואין אפשרות לשחזרם, רובן נשמרו היטב בשל האקלים הצחיח השורר בבקעת ים המלח. רוב המגילות כתובות בעברית, כשליש מן המצאי בארמית ויתרתן ביוונית.

בין היתר שופכות המגילות אור על חייהם של אנשי "כת היחד" או "כת מדבר יהודה", אחת הכתות היהודיות בתקופת בית שני. רוב החוקרים מצביעים עליהם כאיסיים המוזכרים בכתבי יוסף בן מתתיהו, אך חלקם נוטים לזהות בהם את הכוהנים בני צדוק (ראו בהמשך על הפולמוס בין החוקרים באשר לזהות כותבי המגילות).

חלק מהמגילות מוצגות בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים, וניתן לצפות בתוכנן באתר אינטרנט ייעודי. רוב המגילות מטופלות במעבדת המגילות של רשות העתיקות וניתן לצפות בהן בספרייה המקוונת של רשות העתיקות בשיתוף חברת גוגל, ובתערוכות בחו"ל מעת לעת.

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא. היא מספרת את סיפור ניסיון השמדתם של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש והצלתם. מאורע זה, לפי המגילה, שימש יסוד לקביעת חג הפורים. במוקד המגילה עומדת מזימתו של המן האגגי, בכיר השרים בממלכה, להשמיד את כל היהודים, כשמולו עומדים מרדכי היהודי ובת דודתו ולפי הגמרא גם אשתו אסתר, אשר נבחרת בראשית הסיפור להיות למלכה, והודות למעמדה ותושייתה מצליחה לסכל את מזימתו של המן. על פי ההלכה, יש מצווה לקרוא את המגילה בחג פורים, בלילה וביום. מצווה זו נקראת "מצוות מקרא מגילה".

מדעי היהדות (כתב עת)

מדעי היהדות, במת האיגוד העולמי למדעי היהדות (כותר אנגלי: Jewish studies, forum of the World Union of Jewish Studies) הוא כתב עת מדעי ושנתון של האיגוד העולמי למדעי היהדות, השוכן בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית.

כתב העת נוסד בשנת תרפ"ו (1926), כחלק מהמכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית. כותרו הראשון היה "ידיעות המכון למדעי היהדות". במשך השנים השתתפו בו חוקרים במדעי היהדות מרחבי תבל. בשנת תשס"ט 2009, ערכו את "מדעי היהדות" גרשון בקון, איתמר גרינוולד ומנחם הירשמן. כל גיליון "מדעי היהדות" מכיל חלק מחקרים וחלק סקירות קצרות על כותרים חדשים בתחום מדעי היהדות.

בין המשתתפים במדעי היהדות: אפרים אלימלך אורבך, משה אידל, נחם אילן, יעקב אלבוים, חנוך אלבק, מנחם אלון, שולמית אליצור, דניאל בויארין, עידו בסוק, ישראל ברטל, יצחק ברנד, ישעיהו גפני, זאב גריס, יהושע גרנט, אברהם דוד, יוסף דן, אבנר הולצמן, גתית הולצמן, אביעד הכהן, חגית הלפרין, שמואל ורסס, יעקב זוסמן, יאיר זקוביץ, גלית חזן-רוקם, עמנואל טוב, ציפי יבין, שלם יהלום, שרה יפת, רימון כשר, יהודה ליבס, חננאל מאק, שגית מור, שלמה מורג, אברהם מלמד, דליה מרקס, מרדכי נדב, הלל נוימן, חנה ספראי, מעוז עזריהו, שמחה עמנואל, חביבה פדיה, עזרא פליישר, ישראל קולת, ישי רוזן-צבי, שלום רוזנברג, ישראל רוזנסון, מיכאל ריגלר, דב שוורץ, גרשון שקד, סמדר שרלו, ישראל משה תא-שמע ויוסף תבורי.

נוסח שומרון

נוסח השומרונים לתורה ("נוסח שומרון") הוא אחד מהנוסחים הקדומים של חמישה חומשי תורה. נוסח זה נבדל מנוסח המסורה שבידי היהודים באלפי פרטים. מרבית ההבדלים נוגעים לדרך המסירה ולצורות לשון ומקצתם נוגעים לעניינים אידאולוגיים-דתיים.

ספר איוב

סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי). גיבור הספר הוא איוב, שבשל יראת חטאו המופלגת נקלע להתערבות בין האל לשטן באשר לגבולות אמונתו וצדקתו. סיפור המסגרת עוסק בסדרה של אסונות הניחתים על איוב, ולב הספר מכיל שיחות בין איוב לרעיו. שיחות אלו כתובות בשירה, ומשתייכות לסוגת ספרות החכמה המקראית. הספר נחשב לאחת הדוגמאות המוקדמות ביותר לעיסוק בתורת הגמול, ויש לו מקום מיוחד בתאודיציה היהודית והנוצרית גם יחד.

כתיבת ספר איוב מיוחסת בתלמוד למשה רבינו.

ספר ירמיהו

ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, ועוסק כמעט כולו בנבואות חורבן. תקופת ההתרחשות של הספר היא סוף ימי בית ראשון. ירמיהו הנביא, על פי הכתוב בספר, סבל רבות בשל זעם העם והמלך על נבואותיו והעביר ימים רבים בבית סוהר, אף על פי שהוא עצמו נעצב ביותר בשל נבואותיו והרבה לבקש רחמים על העם.

כפי העולה מתוך הספר עצמו, נראה שכתבו ברוך בן נריה הסופר, מפיו של ירמיהו, ונראה כי הוא ערוך מגילות-מגילות. עם זאת, ייתכנו עריכות מאוחרות יותר, עד לתקופת חיתום המקרא.

ערך מורחב – ירמיהו

עמנואל טוב עלם

עמנואל בן יעקב טוב עלם היה מלומד יהודי-צרפתי בן המאה ה-14. רופא, מתמטיקאי ואסטרונום. בן דורו של רלב"ג ומחבר פורה.

שרה יפת

שרה יפת (נולדה ב-1934) היא חוקרת מקרא ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל בחקר המקרא לשנת תשס"ד (2004). נודעת בעיקר בזכות מחקריה על ספר דברי הימים ועל פרשנות המקרא היהודית בימי הביניים.

כיהנה כנשיאת האיגוד העולמי למדעי היהדות עד לשנת 2009 והעורכת של כתב העת שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום.

תוספות למגילת אסתר

תוספות למגילת אסתר הן תוספות מאוחרות המופיעות לראשונה בנוסח תרגום השבעים היווני של מגילת אסתר, והן אינן מופיעות בנוסח המסורה העברי. התוספות, ככל הנראה, באו לפתור שאלות תאולוגיות העולות מקריאת הספר בדרך של "השלמת מידע" בצורה שתפתור את הקשיים. התוספות למגילת אסתר מופיעות בכל הנוסחים של הברית הישנה שתורגמו מנוסח תרגום השבעים היווני, וביהדות הן נחשבות כחלק מספרות הספרים החיצוניים.

התוספות נכתבו ככל הנראה במאה ה-1 לפנה"ס ובמאה ה-1 לספירה.

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של תורה, נביאים וכתובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות. מבין כל הספרים המרכזיים ביהדות, ספרי התנ"ך הם העתיקים ביותר, וכתיבת המאוחרים שבספרי התנ"ך הסתיימה שנים רבות לפני תחילת ספירת הנוצרים. עם זאת, ספרי התנ"ך לא נכתבו בתקופת זמן אחת. תהליך הקאנוניזציה היה ארוך ועודנו מושא להשערות החוקרים, כשלפי מרבית ההערכות הושלם בין המאה השנייה לפנה"ס למאה השנייה לה. הטקסט המוכר של התנ"ך העברי הוא נוסח המסורה, שהיה מגובש לכל המאוחר במאה העשירית. שפת ספרי התנ"ך היא עברית, אולם היא מכילה מיעוט של קטעים בשפה הארמית המקראית.

התנ"ך מהווה מוקד מרכזי לתרבות היהודית לדורותיה, ונודעה לו השפעה עמוקה גם בדתות המערב האחרות. הספרים שנכללו בקאנון התנ"ך העברי הם גם חלק מכתבי הקודש של הנצרות, ויחד עם כמה מן הספרים החיצוניים שלא נשמרו ביהדות הם מרכיבים את הברית הישנה הנוצרית (ברבים מהזרמים הפרוטסטנטיים, הספרים החיצוניים הוצאו לגמרי במאה ה-19 והברית הישנה זהה לתנ"ך). בדת האסלאם התנ"ך אינו נחשב ספר קדוש, אולם אפשר למצוא השפעות מן התנ"ך בקוראן ובמסורת המוסלמית. חלק מסיפורי התנ"ך מופיעים בקוראן, אם כי בגרסאות שונות.

ספרי התנ"ך, בשל כך שהם כלולים גם בברית הישנה, הם חלק מהביבליה הנוצרית שהיא רב-המכר הגדול בכל הזמנים והספר שתורגם למספר השפות הרב ביותר.

תפילין

תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין. על פי ההלכה מניחים את התפילין ביום ולא בלילה, בימי חול ולא בימי שבת וחג, ונשים פטורות מהמצווה. מצוות הנחת תפילין חלה בעיקרה במשך כל היום, אך כיום נהוג להניחן רק במהלך תפילת שחרית, ולעיתים בתפילת מנחה בימי צום.

התפילין מכילות שתי יחידות עצמאיות: "תפילין של יד" ו"תפילין של ראש". ההלכה קובעת שהמניח תפילין צריך להקפיד באופן מיוחד שלא לפגוע בקדושתן כל עוד הן מונחות עליו. הקפדה זאת הביאה לנוהג לפיו מתחילים להניח תפילין רק סמוך לגיל בר המצווה, בניגוד למצוות אחרות, להן מחנכים ילדים מגיל צעיר. בכך הפכו התפילין לאחד הסמלים של טקס בר המצווה.

תרגום השבעים

תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או οʹ; בלטינית: Septuaginta או LXX) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה. בתחילה תורגמו חמשה חומשי תורה וכעבור 350 שנה תורגמו ספרים מקראיים אחרים על ידי הנוצרים. התרגום נועד לשמש את היהדות דוברת-היוונית באגן הים התיכון, בייחוד באלכסנדריה. הוא מכיל חמישים ספרים, והשתמר בעיקר בכנסייה הנוצרית בה הוגדר בתור הברית הישנה. הנצרות האורתודוקסית רואה בו עד היום את הנוסח המקודש היחיד. רבים מספריו לא נכללו בין 24 חלקי נוסח המסורה ונדחו על ידי חז"ל בגדר ספרים חיצוניים. גם בספרים המשותפים לשני הקאנונים יש הבדלים משמעותיים בין נוסח המסורה לנוסח תרגום השבעים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.